ויקיפדיה:הכה את המומחה – הבדלי גרסאות
שורה 389: | שורה 389: | ||
שלום, מה ההיגיון שלפי החוק מותר לרשות מקומית לאסור פתיחת מסעדות ובתי עינוגים בערב תשעה באב, אך לא ביום תשעה באב עצמו? [[משתמש:חזרתי|חזרתי]] • '''<big>[[אינסוף|∞]]</big>''' • [[שיחת משתמש:חזרתי|שיחה]] 07:54, 1 באוגוסט 2017 (IDT) |
שלום, מה ההיגיון שלפי החוק מותר לרשות מקומית לאסור פתיחת מסעדות ובתי עינוגים בערב תשעה באב, אך לא ביום תשעה באב עצמו? [[משתמש:חזרתי|חזרתי]] • '''<big>[[אינסוף|∞]]</big>''' • [[שיחת משתמש:חזרתי|שיחה]] 07:54, 1 באוגוסט 2017 (IDT) |
||
:מה ההיגיון שאין אוטובוסים בשבת אבל יש מוניות? מה ההיגיון שבארץ אפשר להתחתן רק דרך הרבנות, אבל המדינה מכירה בנישואים אזרחיים שהתקיימו בחו"ל?--[[מיוחד:תרומות/185.149.255.74|185.149.255.74]] 09:39, 1 באוגוסט 2017 (IDT) |
:מה ההיגיון שאין אוטובוסים בשבת אבל יש מוניות? מה ההיגיון שבארץ אפשר להתחתן רק דרך הרבנות, אבל המדינה מכירה בנישואים אזרחיים שהתקיימו בחו"ל?--[[מיוחד:תרומות/185.149.255.74|185.149.255.74]] 09:39, 1 באוגוסט 2017 (IDT) |
||
:ט' באב הוא יום עבודה. אנשים צריכים לאכול. בברכה, --[[משתמש:איש המרק|איש המרק]] - [[שיחת משתמש:איש המרק|שיחה]] 10:29, 1 באוגוסט 2017 (IDT) |
גרסה מ־10:29, 1 באוגוסט 2017
אנא הזדהו בשמכם או בשם בדוי, זה יקל עלינו את ההתייחסות אליכם.
דף זה נועד לשאלות בעלות אופי כללי, שלא מצאתם להן תשובה בערכי ויקיפדיה:
- נסחו היטב את השאלה ותנו לה כותרת משמעותית (לא "שאלה" או "צריך עזרה")
- השתדלו להימנע מהנחות מוקדמות מכלילות או חסרות יסוד ("מדוע צרות באות בצרורות?")
- חל איסור לשאול שאלות שאופיין או ניסוחן עובר על כללי ההתנהגות בקהילה, ובפרט כאלו שמתייחסות באופן לא הולם לקבוצה אתנית, דתית או אחרת
- שאלות הנוגעות לערך מסויים יש להעלות בדף השיחה של הערך
- בעיות טכניות או שאלות על נהלים – מקומן בדלפק הייעוץ
- שאלות לשוניות – מקומן בדף הייעוץ הלשוני
- שאלות במדעים מדויקים יש להפנות אל הכה את המומחה – שאלות במדעים מדויקים
שאלות במדעים מדויקים מופיעות בויקיפדיה:הכה את המומחה/שאלות במדעים מדויקים
|
עדכון הסטטוס בדף זה נעשה על ידי החלפת הפרמטר "חדש" שמופיע בתבנית המצב ({{מצב|חדש}}) באחד הערכים הבאים: החלפה זו תשנה את צבע ותוכן תיבת הסטטוס המופיעה ליד הדיווח:
תיעוד תבנית מצב הטיפול | ||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
אופן השימוש
{{מצב|טופל|חיים 7|חיים}} ← מצב טיפול: טופל התבנית מקבלת שלושה פרמטרים.
ראו גם
דפים משמעותיים שמשתמשים בתבנית |
↓ מעבר לתחתית הדף↓ מעבר לתחתית הדף
כיצד אומרים Moulting בעברית?
בערך Moulting (אנ') באנגלית רשום שזה תהליך התנשלות של עור, פרווה, נוצות וכו... אבל כפי הידוע לי בעברית נהוג שהתנשלות היא רק של חרקים או זוחלים. האם מישהו יודע אם בעברית ניתן לומר התנשלות גם על תהליכי נשירה של נוצות או פרווה? Assafn • שיחה 20:06, 14 ביולי 2017 (IDT)
- נשירה? בר 👻 שיחה 20:12, 14 ביולי 2017 (IDT)
- זה דווקא נחמד...יש לנו דוגמא מקובלת לזוחל, הנחש. אנו לא אומרים "נשר הנחש" אלא "נשל הנחש", ו"הנחש ה(י)שיל עורו". אך כשם פעולה לא מקובל להגיד נשילה, הנשלה, נישול (מקובל בנכסים ולא ברקמות חיות)... אפשר אולי "השרת רקמות".Dovole - שיחה 21:29, 14 ביולי 2017 (IDT)
- א. יש הבדל ברור בין נשירה לבין השלה או התנשלות (צורות נכונות), גם מהותית וגם מבחינת פועל. הראשון מתייחס לתהליכי שחרור של שיער (או פרווה) וכיו"ב מהתאים שיצרו אותם, ואילו השני מתייחס לתהליך של הסרה או התקלפות של רקמת עור. שימו לב לכך שפעולת השלה אינה ייחודית למעשה הנחש עם גדילת מימדיו, אלא משמשת גם למצבים אחרים של הסרת 'מעטפת' כלשהי, כמו 'משיל מעליו את אדרתו', ואף לתיאור הסרת 'מעטפת' שאינה פיזית, כמו 'משיל מעליו את הדימוי שיצרו עבורו', ועוד כיו"ב. ב. דומני שהשאלה מיועדת, מלכתחילה, למדור 'ייעוץ לשוני', אבל, בדיעבד, יש לך כאן תשובה מלאה, כך אני מקווה. בנצי - שיחה 10:57, 15 ביולי 2017 (IDT)
- אני לא מחפש דווקא דיוק לשוני אלא כיצד ביולוגים מכנים את התופעה בעברית. יתכן ומבחינה ביולוגית אין ל-Moulting מילה מקבילה בעברית או שיש מילה אחרת בשימוש שאינני מכיר. Assafn • שיחה
- תגובתך אינה מובנת לי. הסברתי את העניין בצורה ברורה קודם, וההסבר הלשוני לא עסק בדיוק גרידא, אלא במשמעות מבחינה מקצועית. מונח לא נטבע באופן שרירותי, אלא לאחר שקילת משמעותו מבחינה מקועית (בצד נכונותו מבחינה לשונית). המונח העברי הוא, כאמור, התנשלות. כל מילון רציני יתן לך זאת, וכך גם כל אתר מדעי שתקבל תחת חיפוש 'התנשלות' ברשת. בנצי - שיחה 16:11, 15 ביולי 2017 (IDT)
- בנצי אני אבהיר, רציתי לדעת האם ביולוגים משתמשים בעברית במושג התנשלות כאשר הם מדברים למשל על החלפת פרוות חורף של כלבים וחתולים כמו שביולוגים באנגלית משתמשים במושג Moulting באותו אופן. אם כן לא תהיה לי בעיה ליצור ערך בשם התנשלות שיצביע על הערך Moulting באנגלית. אם לא לא אוכל ליצור את הקישור למרות התרגום במילון. Assafn • שיחה 21:07, 15 ביולי 2017 (IDT)
- ביולוגים? למה לא לבדוק עם וטרינרים...?Dovole - שיחה 06:33, 16 ביולי 2017 (IDT)
- א. בודאי ביולוגים - מדובר במונח מדעי. וטרינריה היא רפואה, והיא נגזרת שימושית של ביולוגיה, אבל לא מחליפה אותה מבחינה מושגית-דיסציפלינרית.
- ב. הבחור צודק, למרות שלא חידד זאת בשאלתו מלכתחילה. אני בודק את העניין לאור זה. אומר בתמצית: יש באנגלית שני מונחים: shedding, המתייחס להשלת עור, ו-pelage, המתייחס להשרת נוצות, שיער ופרווה. לשני אלה יש מקבילות עבריות: השלה או התנשלות והשרה, בהתאמה. יחד עם זאת, באנגלית יש מונח כולל, שהשניים הם מקרים פרטיים שלה - moulting, ולה אין מקבילה עברית, ככל הידוע לי, בהקשר ספציפי זה (הוא משמש גם כמונח נרדף). אני מציע לשואל להפנות את השאלה, על יסוד ההבחנה שפירטתי כאן, לאקדמיה ללשון עברית (באקדמיה נמצאות וועדות דיסציפלינריות הבודקות עניינים לשוניים מבחינה מדעית רלוונטית). אעשה זאת בעצמי היום או מחר. בנצי - שיחה 08:16, 16 ביולי 2017 (IDT)
- ביולוגים? למה לא לבדוק עם וטרינרים...?Dovole - שיחה 06:33, 16 ביולי 2017 (IDT)
- בנצי אני אבהיר, רציתי לדעת האם ביולוגים משתמשים בעברית במושג התנשלות כאשר הם מדברים למשל על החלפת פרוות חורף של כלבים וחתולים כמו שביולוגים באנגלית משתמשים במושג Moulting באותו אופן. אם כן לא תהיה לי בעיה ליצור ערך בשם התנשלות שיצביע על הערך Moulting באנגלית. אם לא לא אוכל ליצור את הקישור למרות התרגום במילון. Assafn • שיחה 21:07, 15 ביולי 2017 (IDT)
- תגובתך אינה מובנת לי. הסברתי את העניין בצורה ברורה קודם, וההסבר הלשוני לא עסק בדיוק גרידא, אלא במשמעות מבחינה מקצועית. מונח לא נטבע באופן שרירותי, אלא לאחר שקילת משמעותו מבחינה מקועית (בצד נכונותו מבחינה לשונית). המונח העברי הוא, כאמור, התנשלות. כל מילון רציני יתן לך זאת, וכך גם כל אתר מדעי שתקבל תחת חיפוש 'התנשלות' ברשת. בנצי - שיחה 16:11, 15 ביולי 2017 (IDT)
- אני לא מחפש דווקא דיוק לשוני אלא כיצד ביולוגים מכנים את התופעה בעברית. יתכן ומבחינה ביולוגית אין ל-Moulting מילה מקבילה בעברית או שיש מילה אחרת בשימוש שאינני מכיר. Assafn • שיחה
קונדום
כתוב בערך על קודם שהוא יעיל ב-80%-90% במניעת איידס. כלומר ב20%-10% מהמקרים משגל עם חולה איידס יעביר את המחלה לאדם בריא? מה הסיבה שקונדום כל כך לא יעיל? 213.55.176.159 22:51, 14 ביולי 2017 (IDT)
- כמו כל דבר, יש גבול לחוזקו המכני, שלא לדבר על פגם בייצור. כל בלון מתנפח בהצלחה ? . גורמים אפשריים נוספים: שימוש לא נכון, או שימוש במידה קטנה מדי. בנצי - שיחה 10:39, 15 ביולי 2017 (IDT)
- אני סבור שמדובר בעיקר ב"שימוש לא נכון" ופחות בפגמי ייצור, שבהם קל הרבה יותר לשלוט, ואפשר להביא היעילות ללמעלה מ-99%...Dovole - שיחה 06:35, 16 ביולי 2017 (IDT)
- אחוזי היעילות של אמצעי מניעה מחושבים בדרך כלל לשנה של שימוש. --א 158 - שיחה 20:42, 21 ביולי 2017 (IDT)
- אני סבור שמדובר בעיקר ב"שימוש לא נכון" ופחות בפגמי ייצור, שבהם קל הרבה יותר לשלוט, ואפשר להביא היעילות ללמעלה מ-99%...Dovole - שיחה 06:35, 16 ביולי 2017 (IDT)
האם מזון שרוף מתפקד כ-פחם פעיל לפחות באופן חלקי?
תודה למשיבימות. 109.67.134.243 23:28, 14 ביולי 2017 (IDT)
- תשובה שאני יכול להציע: פחם פעיל מופק מפחם עץ, כלומר מחומר אורגני "טרי", ולכן אין מניעה לייצר ממזון, השקול לעץ, פחם פעיל. כאן צריך להבין שיש מדד לפיו "פחם" הופך ל"פעיל", המדד הזה נקבע על פי רמת הספיחה=קצב הספיחה של פחם נתון, ולכן איני יכול להשיב האם הפחם הנוצר בלחם שנשרף בטוסטר "פעיל" או שפחם הנוצר בתנור קטליטי "פעיל", אולי יש טבלאות כאלה...אפילו סביר (לא ל"מזון שרוף" אבל למקורות פחם פעיל מקובלים ודירוגם).Dovole - שיחה 04:21, 15 ביולי 2017 (IDT)
- אין כאן שום צורך במקף. בנצי - שיחה 17:39, 15 ביולי 2017 (IDT)
- לא הבנתי. בנצי. ―אנונימי לא חתם
- בכותרת המקורית נכתב "כ-פחם". בנצי - שיחה 08:19, 16 ביולי 2017 (IDT)
- אינך מותר לערוך מה שכתבו אחרים. אפשר להעיר, אך לא לערוך. 109.67.134.243 09:04, 16 ביולי 2017 (IDT)
- אפשר לנהוג באדיבות ובהגינות, כל היתר הפיך...Dovole - שיחה 13:39, 16 ביולי 2017 (IDT)
- א. מותר לערוך. כל מה שנכתב פתוח לכל, ובלבד שהם יודעים על מה הם מדברים. ב. ההתעקשות שלך להחזיר את השגיאה אינה מעידה על מקצועיות, ובודאי מייתרת את מקומה של הערתך לכאורה. משגיאות לומדים ולא נכנסים למלחמות דווקא. חשוב על כך. בנצי - שיחה 00:28, 17 ביולי 2017 (IDT)
- אין כאן קשר למקצועיות. יש כאן קשר לעקרונות המיזם. מעבר למרחב הערכים אין לערוך אפילו אות מדברי אחרים. 109.67.134.243 03:23, 17 ביולי 2017 (IDT)
- להמשיך לשאת בגאון ובעקשנות שגיאות שאינן שנויות במחלוקת היא התנהלות בלתי מקצועית בעליל. לא מעט פעמים מצאתי את עצמי מתוקן (לאו דווקא לשונית), ואז היו שתי תוצאות: ויכוח לגופו של עניין או תודה. בנצי - שיחה 09:22, 17 ביולי 2017 (IDT)
- פרש זאת כפי שתחפוץ, אך עליך לשמור על הכללים קלה כבחמורה. 109.67.134.243 02:38, 18 ביולי 2017 (IDT)
- שמע אנחנו לא בבית המקדש "קלה כבחמורה", אנחנו בויקי' ולא במרחב הערכים (הדביר אם תרצה), אפשר גם להבין הכוונות של אנשים כטובות, לפעמים. Dovole - שיחה 07:59, 18 ביולי 2017 (IDT)
- מבחינתי אין קשר לבית המקדש או ללהבין כוונות של אנשים כטובות. 109.67.134.243 10:17, 18 ביולי 2017 (IDT)
- כתבת "להקפיד קלה כבחמורה"...זה לא בית המקדש כאן, אתה יכול לנהוג איך שתחפוץ, להכתיב לאחרים כללים, זה לא סביר, וזה הרבה יותר פסול מ"שגיאה" תמימה בתקשורת איתך, בנצי בסך הכל חשב שהוא "עושה" לך טובה, וחוסך לך תקלדה שבוודאי תתקן בעצמך...Dovole - שיחה 18:01, 18 ביולי 2017 (IDT)
- אין קשר בין מה שכתבתי לבית המקדש. כתבתי את דעתי שמאחוריה אני עומד וכל "דיון" על זה מיותר. ―אנונימי לא חתם
- וכתבו לך בחזרה שהדעה שלך יפה בארבע אמותיך, ולא כשהיא פולשת לאמותיהם של רעיך, במקום שבו אתה מעיר לאחרים על התנהגותם, יעירו לך על התנהגותך ועל אמירותיך המופרכות "להקפיד קלה כבחמורה", אנחנו לא בבית המקדש וגם לא בבית המשפט לפני השופט מכתובת ה-IP...Dovole - שיחה 22:42, 19 ביולי 2017 (IDT)
- "כתבו לך", אני מבין שאתה נמצא בויקיפדיה כדי להרגיש שייכות לקהילה שתגבה אותך. לא אמרתי שום דבר מופרך - מדובר בסה"כ במטאפורה שמטרתה להעביר את המסר שיש להקפיד על הכללים עד תום, אבל נחמץ ליבי לגלות שזה היה מסובך מדי עבור מישהו. 109.67.134.243 03:53, 20 ביולי 2017 (IDT)
- אני לא חבר באף קהילה, כתבתי ברבים כי אלו דברים שלא רק אדם אחד כתב לך. אני לא צריך גב ולא צריך גיבוי, בתור חוליתן יש לי עמוד שדרה משלי. לבך החמוץ...כנראה שמטאפורות צריך לבחור ביתר קפידה להבדיל מנימוסים מזויפים מהסוג שהטפת לו.Dovole - שיחה 04:16, 20 ביולי 2017 (IDT)
- "לא רק אדם אחד כתב לך", שוב אתה מנסה לתת רושם שגוי בכוונה כאילו מדובר ברבים כאשר זה רק אתה ועמיתך. ברור שמטרתך להטריל, מה שאתה מאד אוהב לעשות. אין שום בעיה במטאפורה "קלה כבחמורה" במקרה של "עד תום", אבל אני מבין מאיפה מגיע הצורך להמציא אותה. 109.67.134.243 04:30, 20 ביולי 2017 (IDT)
- הפוסל במומו פוסל, אתה מיתמם והרי אם מישהו מטריל... מישהו כתב לך שיש בעיה במטאפורה, פשוט לא, לא צריך להקפיד בדברים הללו קלה כבחמורה, אבל תמשיך לטעון שהוציא דבריך מהקשר, שמישהו כמו כותב לאיזה קהל מבקש להפליל ולהטות, כשמישהו כותב לך, הוא כותב רק לך, אולי תנסה להבין הדברים כפשוטם מר טרול ותפסיק לחפש בין השיטין.Dovole - שיחה 04:46, 20 ביולי 2017 (IDT)
- טרול (הנה גם אני יכול לקרוא כך), כבר כתבת דעתך על המטאפורה, לה אינני מסכים. 109.67.134.243 05:23, 20 ביולי 2017 (IDT)
- אתה קראת לי טרול, ומתלונן על זה שכתבתי לך הכל עובר אליך...Dovole - שיחה 16:52, 20 ביולי 2017 (IDT)
- לא קראתי לך טרול לפני שאתה קראת לי כך. אמרתי "מטריל"; יצר ההטרלה קיים ברבים, גם ויקיפדים ותיקים ביותר נופלים בו ואינם טרולים. 109.67.134.243 17:13, 20 ביולי 2017 (IDT)
- הו, תודה, אז אני מטריל לא טרול...אז בסדר גם אתה לא טרול, אתה רק מטריל....Dovole - שיחה 18:00, 20 ביולי 2017 (IDT)
- איש וטעמו... 109.67.134.243 18:22, 20 ביולי 2017 (IDT)
- הו, תודה, אז אני מטריל לא טרול...אז בסדר גם אתה לא טרול, אתה רק מטריל....Dovole - שיחה 18:00, 20 ביולי 2017 (IDT)
- לא קראתי לך טרול לפני שאתה קראת לי כך. אמרתי "מטריל"; יצר ההטרלה קיים ברבים, גם ויקיפדים ותיקים ביותר נופלים בו ואינם טרולים. 109.67.134.243 17:13, 20 ביולי 2017 (IDT)
- אתה קראת לי טרול, ומתלונן על זה שכתבתי לך הכל עובר אליך...Dovole - שיחה 16:52, 20 ביולי 2017 (IDT)
- טרול (הנה גם אני יכול לקרוא כך), כבר כתבת דעתך על המטאפורה, לה אינני מסכים. 109.67.134.243 05:23, 20 ביולי 2017 (IDT)
- הפוסל במומו פוסל, אתה מיתמם והרי אם מישהו מטריל... מישהו כתב לך שיש בעיה במטאפורה, פשוט לא, לא צריך להקפיד בדברים הללו קלה כבחמורה, אבל תמשיך לטעון שהוציא דבריך מהקשר, שמישהו כמו כותב לאיזה קהל מבקש להפליל ולהטות, כשמישהו כותב לך, הוא כותב רק לך, אולי תנסה להבין הדברים כפשוטם מר טרול ותפסיק לחפש בין השיטין.Dovole - שיחה 04:46, 20 ביולי 2017 (IDT)
- "לא רק אדם אחד כתב לך", שוב אתה מנסה לתת רושם שגוי בכוונה כאילו מדובר ברבים כאשר זה רק אתה ועמיתך. ברור שמטרתך להטריל, מה שאתה מאד אוהב לעשות. אין שום בעיה במטאפורה "קלה כבחמורה" במקרה של "עד תום", אבל אני מבין מאיפה מגיע הצורך להמציא אותה. 109.67.134.243 04:30, 20 ביולי 2017 (IDT)
- אני לא חבר באף קהילה, כתבתי ברבים כי אלו דברים שלא רק אדם אחד כתב לך. אני לא צריך גב ולא צריך גיבוי, בתור חוליתן יש לי עמוד שדרה משלי. לבך החמוץ...כנראה שמטאפורות צריך לבחור ביתר קפידה להבדיל מנימוסים מזויפים מהסוג שהטפת לו.Dovole - שיחה 04:16, 20 ביולי 2017 (IDT)
- "כתבו לך", אני מבין שאתה נמצא בויקיפדיה כדי להרגיש שייכות לקהילה שתגבה אותך. לא אמרתי שום דבר מופרך - מדובר בסה"כ במטאפורה שמטרתה להעביר את המסר שיש להקפיד על הכללים עד תום, אבל נחמץ ליבי לגלות שזה היה מסובך מדי עבור מישהו. 109.67.134.243 03:53, 20 ביולי 2017 (IDT)
- וכתבו לך בחזרה שהדעה שלך יפה בארבע אמותיך, ולא כשהיא פולשת לאמותיהם של רעיך, במקום שבו אתה מעיר לאחרים על התנהגותם, יעירו לך על התנהגותך ועל אמירותיך המופרכות "להקפיד קלה כבחמורה", אנחנו לא בבית המקדש וגם לא בבית המשפט לפני השופט מכתובת ה-IP...Dovole - שיחה 22:42, 19 ביולי 2017 (IDT)
- אין קשר בין מה שכתבתי לבית המקדש. כתבתי את דעתי שמאחוריה אני עומד וכל "דיון" על זה מיותר. ―אנונימי לא חתם
- כתבת "להקפיד קלה כבחמורה"...זה לא בית המקדש כאן, אתה יכול לנהוג איך שתחפוץ, להכתיב לאחרים כללים, זה לא סביר, וזה הרבה יותר פסול מ"שגיאה" תמימה בתקשורת איתך, בנצי בסך הכל חשב שהוא "עושה" לך טובה, וחוסך לך תקלדה שבוודאי תתקן בעצמך...Dovole - שיחה 18:01, 18 ביולי 2017 (IDT)
- מבחינתי אין קשר לבית המקדש או ללהבין כוונות של אנשים כטובות. 109.67.134.243 10:17, 18 ביולי 2017 (IDT)
- שמע אנחנו לא בבית המקדש "קלה כבחמורה", אנחנו בויקי' ולא במרחב הערכים (הדביר אם תרצה), אפשר גם להבין הכוונות של אנשים כטובות, לפעמים. Dovole - שיחה 07:59, 18 ביולי 2017 (IDT)
- פרש זאת כפי שתחפוץ, אך עליך לשמור על הכללים קלה כבחמורה. 109.67.134.243 02:38, 18 ביולי 2017 (IDT)
- להמשיך לשאת בגאון ובעקשנות שגיאות שאינן שנויות במחלוקת היא התנהלות בלתי מקצועית בעליל. לא מעט פעמים מצאתי את עצמי מתוקן (לאו דווקא לשונית), ואז היו שתי תוצאות: ויכוח לגופו של עניין או תודה. בנצי - שיחה 09:22, 17 ביולי 2017 (IDT)
- אין כאן קשר למקצועיות. יש כאן קשר לעקרונות המיזם. מעבר למרחב הערכים אין לערוך אפילו אות מדברי אחרים. 109.67.134.243 03:23, 17 ביולי 2017 (IDT)
- אינך מותר לערוך מה שכתבו אחרים. אפשר להעיר, אך לא לערוך. 109.67.134.243 09:04, 16 ביולי 2017 (IDT)
- בכותרת המקורית נכתב "כ-פחם". בנצי - שיחה 08:19, 16 ביולי 2017 (IDT)
- לא הבנתי. בנצי. ―אנונימי לא חתם
שאלה לחלפני כספים
היכן משתלם יותר להמיר, למשל, שקלים לדינרים ירדניים - בדואר ? אצל חלפנים ? במעבר הגבול ? (אני מניח שבנק הוא אחרון ברשימה כזו). תודה, בנצי - שיחה 11:24, 15 ביולי 2017 (IDT)
- מצטרף לשאלה. ―אנונימי לא חתם
- אני יכול להניח שגם לא במעבר הגבול...אני עובר באחד מהם בקרוב, אשתדל לבדוק...Dovole - שיחה 06:37, 16 ביולי 2017 (IDT)
ארנק אופליין לאתריום - Brain wallt. איך יוצרים?
שלום, מחפש אתר שאפשר להוריד אותו למחשב, להתנתק מהאינטרנט, לכתוב כמה מילים בתיבה וזה יוצר ארנק נייר בטוח (שאפשר לשחזר באמצעות המילים הללו) לטובת אתריום, משהו כמו זה https://www.bitaddress.org/. תודה! ―אנונימי לא חתם
שאלה בעניין דמי משלוח
כיצד נוהגים אנשים המבצעים רכישות של פריטים שמחירם פעוט, סדר גודל של דולרים בודדים, או אף פחות מ-1$, ברשת (eBay, לדוגמה), כאשר דמי המשלוח גבוהים בהרבה ? ובכל זאת, השוק ער למדי, ולא מהיום. פיספסתי משהו ? בנצי - שיחה 16:22, 15 ביולי 2017 (IDT)
- דמי המשלוח הם לא פר פריט... ראובן מ. - שיחה 16:28, 15 ביולי 2017 (IDT)
- למה כוונתך ? נניח שאני מעוניין בפריט מסוים אחד - הרי אני לא אמור לצבור 'שוק' שלם כדי לבצע רכישה ! איך זה עובד ? הבהר את כוונתך. בנצי - שיחה 16:59, 15 ביולי 2017 (IDT)
- בנצי . הסבר נוסף בבקשה Dovole - שיחה 06:40, 16 ביולי 2017 (IDT)
- אשתדל, ואם לא - נא הייה יותר ספציפי. אנסה בעצמי להיות יותר ספציפי עתה: נא עיין בדף המקושר, כדוגמה. מחירה של השרשרת הראשית שאתה רואה, אותה אני מעוניין לרכוש, הוא 4.99$, אבל משלוחה עולה 13.50% ! כלומר, העיסקה לא 'כדאית' על פניה. ובכל זאת, המסחר פעיל ברשת, כלומר אני 'מפספס' כאן משהו. הדוגמה עוזרת ? בנצי - שיחה 07:44, 16 ביולי 2017 (IDT)
- לא נראה לי שאתה מחמיץ משהו, אתה יכול לנסות לכתוב לחנות שאלה אם אולי יש אפשרות לשלוח במשלוח זול יותר, אבל אין כאן קשר לכדאיות, זה לא שבהכרח אתה יכול להשיג השרשרת במקום מושבך, ואולי, ייתכן באורח יוצא דופן שבמקום מושבך הפריט עולה אף יותר מסך העלות אפילו עלות המשלוח הגבוהה...Dovole - שיחה 13:38, 16 ביולי 2017 (IDT)
- אשתדל, ואם לא - נא הייה יותר ספציפי. אנסה בעצמי להיות יותר ספציפי עתה: נא עיין בדף המקושר, כדוגמה. מחירה של השרשרת הראשית שאתה רואה, אותה אני מעוניין לרכוש, הוא 4.99$, אבל משלוחה עולה 13.50% ! כלומר, העיסקה לא 'כדאית' על פניה. ובכל זאת, המסחר פעיל ברשת, כלומר אני 'מפספס' כאן משהו. הדוגמה עוזרת ? בנצי - שיחה 07:44, 16 ביולי 2017 (IDT)
- בנצי . הסבר נוסף בבקשה Dovole - שיחה 06:40, 16 ביולי 2017 (IDT)
- למה כוונתך ? נניח שאני מעוניין בפריט מסוים אחד - הרי אני לא אמור לצבור 'שוק' שלם כדי לבצע רכישה ! איך זה עובד ? הבהר את כוונתך. בנצי - שיחה 16:59, 15 ביולי 2017 (IDT)
- במקרים רבים מחיר המשלוח+מחיר הפריט זול הרבה יותר ממה שתמצא בארץ. מובן שצריך לגלות בקיאות במחירי השוק לפני רכישות כאלה. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 21:02, 16 ביולי 2017 (IDT)
איזו ציפור זו?
לפני כמה ימים, העלאתי לוויקישיתוף שתי תמונות, אך לא ידעתי איזו ציפור זאת (זה וזה). אשמח לדעת איזו ציפור זאת. בעלי הידע בבעלי חיים. בברכה, BDaniel - שיחה 20:21, 15 ביולי 2017 (IDT)
דרגת רפואה ייחודית במערכת הבריאות הרוסית
ישנה דרגת רפואה די ייחודית במערכת הבריאות הרוסית, אשר בעליה יכולים לרשום תרופות מסוימות אך אינם מנתחים כלל. מעין שילוב בין אח מוסמך לבין רופא. או שהרדגה הזו הייתה ואיננה ניתנת עוד. מה השם של זה? תודה. ―אנונימי לא חתם
- אולי לרוקח מותר גם כן לרשום תרופות? (בישראל אסור, אף על פי שלפני איזה שנתיים היה נסיון תקינה/חקיקה שכזה- הסתדרות הרופאים התנגדה) Dovole - שיחה 06:42, 16 ביולי 2017 (IDT)
- לא, רוקח הוא רוקח. השואל מדבר על הכשרה מעבר להכשרת אח. הדבר מזכיר פראמדיק בישראל, בלי קשר להרשאה בעניין תרופות. בנצי - שיחה 07:53, 16 ביולי 2017 (IDT)
- יכול להיות שהתכוונת לדרגת התפתחות של רופא? כלומר, רופא שסיים את הלימודים וההתמחות אבל עדיין לא יכול לנתח? כי זה נשמע לי דומה ל-ordinator. מצד שני יכול להיות שהכוונה היא לשימוש מוזר במושג terapevt. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 16:14, 16 ביולי 2017 (IDT)
- לא, רוקח הוא רוקח. השואל מדבר על הכשרה מעבר להכשרת אח. הדבר מזכיר פראמדיק בישראל, בלי קשר להרשאה בעניין תרופות. בנצי - שיחה 07:53, 16 ביולי 2017 (IDT)
לא מכירה במערכת הבריאות הציבורית, אבל כן בארה"ב. עיין כאן בויקי באנגלית.
- אם אני לא טועה, בעבר קראתי על זה בהקשר של צבא האימפריה הרוסית, אבל אני לא מוצא את זה שוב ורוב החומר הקיים על ההיסטוריה של מערך הבריאות והחבישה בצבא האימפריה הרוסית הוא ברובו ברוסית. אולי באמת היה מדובר בסוג של פרמדיק או שעדיין יש דרגה כזו במערכת הבריאות הרוסית (לא מצאתי מידע בערך האנגלי). משתמש:IKhitron, תוכל לבדוק את זה טיפה יותר לעומק בבקשה? באנגלית לא מצאתי הרבה מידע על המונחים שציינת. 109.67.134.243 05:52, 17 ביולי 2017 (IDT)
- זה מה שאתה מחפש: en:Feldsher גילגמש • שיחה 07:17, 17 ביולי 2017 (IDT)
- נכון, צודק, זה באמת בדיוק מה שחיפשתי וגם זכרתי שם דומה שלא הניב תוצאות בעברית ("פלמשר"); כעת הפנמתי היטב שזה פלדשר. מקווה לכתוב על זה ערך בעתיד אם לא יקדימו אותי. 109.67.134.243 07:52, 17 ביולי 2017 (IDT)
- בישראל יש עוזר רופא ואחות קלינית, שני מקצועות חדשים מהשנים האחרונות (קיימים שנים כבר בארה"ב) שיש להם סמכות מוגבלת לרשום תרופות. • צִבְיָה • שיחה • כ"ג בתמוז ה'תשע"ז 11:11, 17 ביולי 2017 (IDT)
- צביה, מאד מעניין. חבל שאין לנו ערכים בנושא. המקצועות האלה אשכרה כבר קיבלו עגינה בחוק? 109.67.134.243 13:03, 17 ביולי 2017 (IDT)
- אשכרה. תעשה גוגל תקבל מידע על משמעות התפקידים הללו. • צִבְיָה • שיחה • כ"ג בתמוז ה'תשע"ז 15:59, 17 ביולי 2017 (IDT)
- כן, עשיתי, פשוט קיוויתי לשמוע עוד קצת מה דעתך על זה ומה ידוע לך מהשטח על זה. בכל מקרה, מנה בחומוס אשכרה בשבילך! 109.67.134.243 06:37, 18 ביולי 2017 (IDT)
- אשכרה. תעשה גוגל תקבל מידע על משמעות התפקידים הללו. • צִבְיָה • שיחה • כ"ג בתמוז ה'תשע"ז 15:59, 17 ביולי 2017 (IDT)
- צביה, מאד מעניין. חבל שאין לנו ערכים בנושא. המקצועות האלה אשכרה כבר קיבלו עגינה בחוק? 109.67.134.243 13:03, 17 ביולי 2017 (IDT)
- בישראל יש עוזר רופא ואחות קלינית, שני מקצועות חדשים מהשנים האחרונות (קיימים שנים כבר בארה"ב) שיש להם סמכות מוגבלת לרשום תרופות. • צִבְיָה • שיחה • כ"ג בתמוז ה'תשע"ז 11:11, 17 ביולי 2017 (IDT)
- נכון, צודק, זה באמת בדיוק מה שחיפשתי וגם זכרתי שם דומה שלא הניב תוצאות בעברית ("פלמשר"); כעת הפנמתי היטב שזה פלדשר. מקווה לכתוב על זה ערך בעתיד אם לא יקדימו אותי. 109.67.134.243 07:52, 17 ביולי 2017 (IDT)
- זה מה שאתה מחפש: en:Feldsher גילגמש • שיחה 07:17, 17 ביולי 2017 (IDT)
- אם אני לא טועה, בעבר קראתי על זה בהקשר של צבא האימפריה הרוסית, אבל אני לא מוצא את זה שוב ורוב החומר הקיים על ההיסטוריה של מערך הבריאות והחבישה בצבא האימפריה הרוסית הוא ברובו ברוסית. אולי באמת היה מדובר בסוג של פרמדיק או שעדיין יש דרגה כזו במערכת הבריאות הרוסית (לא מצאתי מידע בערך האנגלי). משתמש:IKhitron, תוכל לבדוק את זה טיפה יותר לעומק בבקשה? באנגלית לא מצאתי הרבה מידע על המונחים שציינת. 109.67.134.243 05:52, 17 ביולי 2017 (IDT)
שכר מינימום לבני נוער
מה ההיגיון מאחורי שכר מינימום נמוך לנערים ביחס לבוגרים? 213.55.176.159 14:09, 16 ביולי 2017 (IDT)
- גורם ברור הוא מתן סיכוי גבוה יותר לתעסוקת נוער. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 14:24, 16 ביולי 2017 (IDT)
- עקרונית זה דבר פסול, עבודה היא עבודה, ועובד הוא עובד. אחרי שאמרנו זאת, צריך לקחת בחשבון סל שיקולים. הממשלה רוצה לאפשר לבעלי עסקים כח עבודה זול, איכן שיכולה לאפשר זאת, מאפשרת זאת. היגיון נוסף, לזה שהציג אילן (שגם הוא ביסודו נעדר הגינות, לא באילן, בהיגיון "מתן סיכוי גבוה יותר", הלא מדוע להעדיף מישהו על סמך גילו, יש להעדיף מישהו אך ורק על סמך יכולתו לבצע העבודה, והרי לא מדובר בהעסקת בעלי מוגבלויות, ואנחנו שומעים על "מתן העדפה" למבוגרים ועל "מתן העדפה" לצעירים...אולי עדיף פשוט לא להתערב "מושכים לפה מושכים לשם") הוא שבדרך כלל מדובר בעבודה לתקופה קצרה, לכל היותר שלשה חודשים, ולכן מעסיק מקבל תמורה עבור הכשרה ועבור הטרחה שבחיפוש והעסקת עובד, פחות מאשר במקרים ה"מקובלים". ואומנם גם כאן טמון היעדר הגינות (ב"היגיון"=הסבר) משום שהרבה עבודות לנוער דורשות הכשרה קצרה מאד, חלק אחר מהן הוא גם כך עבודות "שחורות" שיש בהן תחלופת עובדים גבוהה-חלק ניכר מהעובדים אינו עובד בהן יותר מכמה חודשים ברצף, ובחלק אחר בכלל מדובר בעסקים יחודיים לחופשת הקיץ, כמו הפעלות שנפתחות רק ב"עונת התירות". לכן גם בהסבר שכזה קשה יהיה באמת לשכנע נער או נערה העובדים ביעילות וביגיעה ש"מגיע" להם פחות...והלא, לא פחות ולא יותר!Dovole - שיחה 17:18, 16 ביולי 2017 (IDT)
- אין היגיון, איפה כתוב שצריך שיהיה? (שי • מנשמע?) מה, אין? 17:19, 16 ביולי 2017 (IDT)
- לא מדובר בשאלה מכנית על חפצים דוממים, מן הסוג שמטאפיזיקאים שואלים "למה השמש מסתובבת מסביב לכדור הארץ?", מעניין באמת למה, אבל אין לזה שום ערך, לבד מהשערות "כי בא לה"... להשיב אפשר על "איך". חזרה לעיקר, מדובר בתקנה-חוק, שנקבעו על ידי אנשים, אנשים בדרך כלל לא עושים דברים בשרירותיות אלא חושבים משהו, בין אם זו "דעה" קדומה, "דעה" קנויה או דעה נבונה (דעה=דעת). Dovole - שיחה 17:41, 16 ביולי 2017 (IDT)
- זה נועד לעודד מעסיקים להעסיק בני נוער, כי בני נוער בד"כ עובדים לא ברצף (למשל רק בחופשות) והם לא מקצועיים (חדשים בשוק העבודה), ולכן ההכשרה שלהם מסובכת יותר. בנוסף, לבני נוער יש נטל כספי נמוך יותר, הטבות במס הכנסה, לא משלמים ביטוח לאומי, ורובם לא עובדים כדי לפרנס משפחה, אלא בשביל "דמי כיס" לעצמם. והשמש לא מסתובבת מסביב לכה"א, אלא להיפך. ―אנונימי לא חתם
- זה נקרא להבין עניין... ציטוט עצמי: שמטאפיזיקאים שואלים..." בכל מקרה אני לא משלם למועסק אצלי לפי מספר הנפשות שהוא מכלכל אלא בהתאם לתפקיד, לתפוקה, לשעות... תגמול על פי "שכר הדירה שלי עלה בוס" עבר מן העולם לפני 30 שנה עם ההיפ-אינפלציה.Dovole - שיחה 19:37, 16 ביולי 2017 (IDT)
- זה נועד לעודד מעסיקים להעסיק בני נוער, כי בני נוער בד"כ עובדים לא ברצף (למשל רק בחופשות) והם לא מקצועיים (חדשים בשוק העבודה), ולכן ההכשרה שלהם מסובכת יותר. בנוסף, לבני נוער יש נטל כספי נמוך יותר, הטבות במס הכנסה, לא משלמים ביטוח לאומי, ורובם לא עובדים כדי לפרנס משפחה, אלא בשביל "דמי כיס" לעצמם. והשמש לא מסתובבת מסביב לכה"א, אלא להיפך. ―אנונימי לא חתם
- לא מדובר בשאלה מכנית על חפצים דוממים, מן הסוג שמטאפיזיקאים שואלים "למה השמש מסתובבת מסביב לכדור הארץ?", מעניין באמת למה, אבל אין לזה שום ערך, לבד מהשערות "כי בא לה"... להשיב אפשר על "איך". חזרה לעיקר, מדובר בתקנה-חוק, שנקבעו על ידי אנשים, אנשים בדרך כלל לא עושים דברים בשרירותיות אלא חושבים משהו, בין אם זו "דעה" קדומה, "דעה" קנויה או דעה נבונה (דעה=דעת). Dovole - שיחה 17:41, 16 ביולי 2017 (IDT)
- אין היגיון, איפה כתוב שצריך שיהיה? (שי • מנשמע?) מה, אין? 17:19, 16 ביולי 2017 (IDT)
- עקרונית זה דבר פסול, עבודה היא עבודה, ועובד הוא עובד. אחרי שאמרנו זאת, צריך לקחת בחשבון סל שיקולים. הממשלה רוצה לאפשר לבעלי עסקים כח עבודה זול, איכן שיכולה לאפשר זאת, מאפשרת זאת. היגיון נוסף, לזה שהציג אילן (שגם הוא ביסודו נעדר הגינות, לא באילן, בהיגיון "מתן סיכוי גבוה יותר", הלא מדוע להעדיף מישהו על סמך גילו, יש להעדיף מישהו אך ורק על סמך יכולתו לבצע העבודה, והרי לא מדובר בהעסקת בעלי מוגבלויות, ואנחנו שומעים על "מתן העדפה" למבוגרים ועל "מתן העדפה" לצעירים...אולי עדיף פשוט לא להתערב "מושכים לפה מושכים לשם") הוא שבדרך כלל מדובר בעבודה לתקופה קצרה, לכל היותר שלשה חודשים, ולכן מעסיק מקבל תמורה עבור הכשרה ועבור הטרחה שבחיפוש והעסקת עובד, פחות מאשר במקרים ה"מקובלים". ואומנם גם כאן טמון היעדר הגינות (ב"היגיון"=הסבר) משום שהרבה עבודות לנוער דורשות הכשרה קצרה מאד, חלק אחר מהן הוא גם כך עבודות "שחורות" שיש בהן תחלופת עובדים גבוהה-חלק ניכר מהעובדים אינו עובד בהן יותר מכמה חודשים ברצף, ובחלק אחר בכלל מדובר בעסקים יחודיים לחופשת הקיץ, כמו הפעלות שנפתחות רק ב"עונת התירות". לכן גם בהסבר שכזה קשה יהיה באמת לשכנע נער או נערה העובדים ביעילות וביגיעה ש"מגיע" להם פחות...והלא, לא פחות ולא יותר!Dovole - שיחה 17:18, 16 ביולי 2017 (IDT)
- שכר המינימום לא נקבע ע"י המעסיקים, אלא ע"י המדינה, והיא מתחשבת בזה. אם זה היה תלוי במעסיקים, לא היה שכר מינימום. ―אנונימי לא חתם
- הדבר כלל לא פסול. אף מעסיק לא יקח עובד שלא מביא לו רווח. הרווח הפוטנציאלי שנער יכול להביא למעסיק פוטנציאלי הוא קטן יותר מאשר עובד בוגר. לכן, כדי שיהיה בכלל טעם להעסיק אותו ולשלם לו לפחות משהו, מורידים את שכר המינימום של בני הנוער. בלי זה, כנראה שרבים מהם לא היו מוצאים עבודה כלל. גילגמש • שיחה 07:59, 17 ביולי 2017 (IDT)
- זה כלל לא נכון, לעובדים צעירים יתרונות, הם מושכים צעירים, יש מקומות שלא יעסיקו כלל אנשים "מבוגרים", או אנשים לא "יצוגיים" (לשון צחות). אני עבדתי בתור נער וקיבלתי שכר לפי העבודה שלי, אם מישהו היה חושב להציע בכלל שבגלל גילי אני ראוי לשכר נמוך יותר הייתי שוקל לתבוע אותו. באיזה עולם בדיוק עובד צעיר מייצר פחות? יצא לי לעבור פעם באיזה מפעל, חנות (מאפיה, גלידריה) ופועלים התבדלו ביצרנות שלהם לא על פי גיל... הממשלה שקבעה שכר מינימום עשתה זאת בשיתוף לובי חזק כנראה של בעלי עניין ולא של בעלי העניין הצעירים...Dovole - שיחה 17:55, 17 ביולי 2017 (IDT)
- מדוע זה לא נכון? נער מעצם גילו הוא בדרך כלל עובד לא מנוסה. כמובן שאין מניעה לשלם לנער יותר משכר המינימום לנוער כמו שאין מניעה לשלם יותר משכר המינימום לבגיר. אם היית עובד טוב ויעיל אז כמובן שמשתלם למעסיק לשלם לך יותר מאשר למישהו אחר, פחות מוכשר ממך. עם זאת יש מקצועות רבים שבהם הנערים פשוט לא ימצאו עבודה אם השכר שלהם יהיה זהה לשכרם של מבוגרים. הדבר לא נובע מאפלייה על רקע גילי. גם נכים יכולים להרוויח פחות משכר המינימום כי מכירים בכך שתקופתם נמוכה יותר. אני רק רוצה להדגיש - אין קנוניה של "לובי חזק" להורדת שכר. השכר נקבע על ידי הצע וביקוש. יש מקצועות שבהם מרוויחים יותר (נגיד הנדסה) כי יש פחות אנשים שמסוגלים לבצע את העבודה הזאת מאשר בנקיון כי המון אנשים מסוגלים לעבוד במקצוע זה. גילגמש • שיחה 19:15, 17 ביולי 2017 (IDT)
- גילגמש, כל עובד שמגיע בפעם הראשונה לעבוד הוא נטול נסיון, במיוחד בעבודות שחורות, למשל נסיון רחב ככל שיהיה אינו מסייע לפועל הנדרש לראשונה לקלוע חלה. באשר ל"אין מניעה לשלם יותר משכר מימנימום" -העניין הוא שדווקא כן יש מניעה, כי אפשר שלא, נוער בדרך כלל מועסק במפעלים וחנויות בעבודות כלליות, כמו מרבית ה"פועלים" הוא לא נדרש לחוזי שכר, ולפגישות ייעוץ. זה לא מדויק להסתכל על שכר כמחיר-כלומר נקבע על פי היצע וביקוש. ובכל מקרה התערבות מסוג של שכר מינימום די מייתרת ההתייחסות ל"שוק". הסיפור עם בעלי מוגבלויות הוא שפל המדרגה, יצא לי להתקל במקרה הזה של העסקה בצורה שהחרידה אותי, שכר שהוא "דמי כיס"...הסיבה שמהנדסים מרוויחים יותר היא כי נוצרו לכך הסיבות החברתיות, אוסף של תנאים, אני כלל לא חושב שמדובר בהיצע של איזה "גוף עובדים", מהנדסים לא מתמודדים על עבודות הניקיון...אנחנו מעט סוטים מהנושא, אני סבור שעובדי נקיון מרוויחים פחות, כי הם פשוט מייצרים פחות ערך, וכי אין להם שום יכולת מיקוח, הסיבה שאין להם מיקוח היא לא ברירת שוק חופשי, אלא בהינתן מהגרי עבודה במכסות, קביעות שכר מינימום... ובעיקר תרבות שבה מעטים סבורים שהם ראויים לשכר גבוה מרבים אחרים כי הם "מועילים", המעטים האלה מועילים או לא, בעלי אמצעי אלים לכפות המעמד שלהם.Dovole - שיחה 00:53, 18 ביולי 2017 (IDT)
- מדוע זה לא נכון? נער מעצם גילו הוא בדרך כלל עובד לא מנוסה. כמובן שאין מניעה לשלם לנער יותר משכר המינימום לנוער כמו שאין מניעה לשלם יותר משכר המינימום לבגיר. אם היית עובד טוב ויעיל אז כמובן שמשתלם למעסיק לשלם לך יותר מאשר למישהו אחר, פחות מוכשר ממך. עם זאת יש מקצועות רבים שבהם הנערים פשוט לא ימצאו עבודה אם השכר שלהם יהיה זהה לשכרם של מבוגרים. הדבר לא נובע מאפלייה על רקע גילי. גם נכים יכולים להרוויח פחות משכר המינימום כי מכירים בכך שתקופתם נמוכה יותר. אני רק רוצה להדגיש - אין קנוניה של "לובי חזק" להורדת שכר. השכר נקבע על ידי הצע וביקוש. יש מקצועות שבהם מרוויחים יותר (נגיד הנדסה) כי יש פחות אנשים שמסוגלים לבצע את העבודה הזאת מאשר בנקיון כי המון אנשים מסוגלים לעבוד במקצוע זה. גילגמש • שיחה 19:15, 17 ביולי 2017 (IDT)
- זה כלל לא נכון, לעובדים צעירים יתרונות, הם מושכים צעירים, יש מקומות שלא יעסיקו כלל אנשים "מבוגרים", או אנשים לא "יצוגיים" (לשון צחות). אני עבדתי בתור נער וקיבלתי שכר לפי העבודה שלי, אם מישהו היה חושב להציע בכלל שבגלל גילי אני ראוי לשכר נמוך יותר הייתי שוקל לתבוע אותו. באיזה עולם בדיוק עובד צעיר מייצר פחות? יצא לי לעבור פעם באיזה מפעל, חנות (מאפיה, גלידריה) ופועלים התבדלו ביצרנות שלהם לא על פי גיל... הממשלה שקבעה שכר מינימום עשתה זאת בשיתוף לובי חזק כנראה של בעלי עניין ולא של בעלי העניין הצעירים...Dovole - שיחה 17:55, 17 ביולי 2017 (IDT)
- הדבר כלל לא פסול. אף מעסיק לא יקח עובד שלא מביא לו רווח. הרווח הפוטנציאלי שנער יכול להביא למעסיק פוטנציאלי הוא קטן יותר מאשר עובד בוגר. לכן, כדי שיהיה בכלל טעם להעסיק אותו ולשלם לו לפחות משהו, מורידים את שכר המינימום של בני הנוער. בלי זה, כנראה שרבים מהם לא היו מוצאים עבודה כלל. גילגמש • שיחה 07:59, 17 ביולי 2017 (IDT)
מישהו יודע איך קוראים ל־LFSR בעברית? Yishaybg - שיחה 22:02, 16 ביולי 2017 (IDT)
- "אוגר הזזה ליניארי". אם רוצים להדר, "אוגר הזזה בעל משוב לינארי". בובת הקש שלי - שיחה 10:53, 17 ביולי 2017 (IDT)
- כשכתבתי את הערך לפני אי-אילו שנים לא הצלחתי למצוא מקור אינטרנטי או אחר לשם בעברית. עברו מאז 6 וחצי שנים שבהן העמקתי בקריפטוגרפיה באופן מקצועי ועדיין לא יצא לי לשמוע שם בעברית ממקור מוסמך. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 13:44, 20 ביולי 2017 (IDT)
- אגב, לערך הרלוונטי בכלל קוראים אוגר זיזה. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 13:50, 20 ביולי 2017 (IDT)
- כשכתבתי את הערך לפני אי-אילו שנים לא הצלחתי למצוא מקור אינטרנטי או אחר לשם בעברית. עברו מאז 6 וחצי שנים שבהן העמקתי בקריפטוגרפיה באופן מקצועי ועדיין לא יצא לי לשמוע שם בעברית ממקור מוסמך. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 13:44, 20 ביולי 2017 (IDT)
זכויות יוצרים על מיצגים מוזיאוניים בממלכה המאוחדת
שאלה לבקיאים בחוקי זכויות יוצרים של הממלכה המאוחדת: צילמתי כמה תמונות במוזיאון אנגלי בלידס ואני תוהה: האם אני יכול להעביר את התמונות האלה תחת רישיון חופשי לוויקישיתוף או שמא זכויות היוצרים שייכות למוזיאון. מדובר במיצגים שהיו מוצבים לראווה ללא זכוכית מגן. גילגמש • שיחה 00:14, 17 ביולי 2017 (IDT)
- זה תלוי בכללי המוזיאון. במוזאון המדע באוקספורד, למשל, מתירים לצלם ולפרסם את הצילומים. אני מציע שתיצור קשר עם המוזאון ותברר איתם. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 13:40, 17 ביולי 2017 (IDT)
- דברים שהם בגדר נכסי תרבות, לא אמורים להיות תחת "זכויות יוצרים" לכל היותר למוזיאון יש הזכות לקבוע "תנאים לשימור", אם מותר לצלם, מותר להציג, רוב הפריטים שם הם של אף אחד- "אבן הרוזטה" למשל...מצבת מישע שבלובר...Dovole - שיחה 17:58, 17 ביולי 2017 (IDT)
- רעיון טוב. אנסה ליצור קשר עם המוזיאון. מישהו מכיר מי הוויקיפד אצל האנגלים שעוסק בזה? אני מניח שהם נתקלו כבר בבעיות כאלה או באיזה עמוד אני יכול לשאול את זה? כמו כן התמונות צולמו ב-Royal Armouries Museum בלידס אם זה עוזר עם מתן תשובה. גילגמש • שיחה 19:17, 17 ביולי 2017 (IDT)
- באתר המוזיאון יש כללי זכויות יוצרים על התמונות שבאתר. [1] הם מאפשרים שימוש לא-מסחרי בתמונות שהם צילמו, לכן נראה לי ברור מאליו שצילום מוצג מוזיאוני על ידי מבקר גם הוא מותר. -- גבי • שיח 21:03, 17 ביולי 2017 (IDT)
- הצילום בוודאי מותר, אבל השאלה היא האם אני יכול להפיץ את התמונות ברשיון חופשי. אני רוצה להעלות אותן לוויקישיתוף. גילגמש • שיחה 07:44, 18 ביולי 2017 (IDT)
- ככלל, צילומים של אובייקטים בשטח פתוח לציבור (מוזיאון נחשב לשטח כזה) לא נדרשים לזכויות יוצרים, אלא אם כן בעל המקום ביקש שלא לצלם או להפיץ תמונות (למשל, באירוע פרטי שנערך במקום כזה). אני בטוח שאם הייתה מגבלה על הפצת צילומים של המוצגים במוזיאון אז זה היה נכתב באתר המוזיאון, וגם במקום בולט כלשהו במוזיאון עצמו, או על כרטיסי הכניסה - ובאף אחד מאלה אין הגבלה כזו. לכן אני בטוח שאתה יכול להעלות את התמונות לוויקישיתוף ללא חשש. -- גבי • שיח 16:26, 18 ביולי 2017 (IDT)
- הצילום בוודאי מותר, אבל השאלה היא האם אני יכול להפיץ את התמונות ברשיון חופשי. אני רוצה להעלות אותן לוויקישיתוף. גילגמש • שיחה 07:44, 18 ביולי 2017 (IDT)
- באתר המוזיאון יש כללי זכויות יוצרים על התמונות שבאתר. [1] הם מאפשרים שימוש לא-מסחרי בתמונות שהם צילמו, לכן נראה לי ברור מאליו שצילום מוצג מוזיאוני על ידי מבקר גם הוא מותר. -- גבי • שיח 21:03, 17 ביולי 2017 (IDT)
- רעיון טוב. אנסה ליצור קשר עם המוזיאון. מישהו מכיר מי הוויקיפד אצל האנגלים שעוסק בזה? אני מניח שהם נתקלו כבר בבעיות כאלה או באיזה עמוד אני יכול לשאול את זה? כמו כן התמונות צולמו ב-Royal Armouries Museum בלידס אם זה עוזר עם מתן תשובה. גילגמש • שיחה 19:17, 17 ביולי 2017 (IDT)
- דברים שהם בגדר נכסי תרבות, לא אמורים להיות תחת "זכויות יוצרים" לכל היותר למוזיאון יש הזכות לקבוע "תנאים לשימור", אם מותר לצלם, מותר להציג, רוב הפריטים שם הם של אף אחד- "אבן הרוזטה" למשל...מצבת מישע שבלובר...Dovole - שיחה 17:58, 17 ביולי 2017 (IDT)
שאלה לגבי debugging בתוכנות open-source
תפתחו קובץ js שמכיל שגיאה ב Webstorm וב VSC. ב-Webstorm הדיבגינג הוא אוטומטי וב-VSC הוא ידני.
אני משתמש במונחים "אוטומטי" ו"ידני" כי אני פשוט לא מכיר מונחים אחרים לתאר את ה"סוגים" האלה של דיבגינג. אם טעיתי במונח בבקשה תתקנו אותי.
השאלה שלי היא האם אפשר להפעיל דיבגינג "אוטומטי" גם ב-VSC ואם לא, האם לדעתכם המאפיין הזה לא התווסף לגרעין התוכנה בגלל שהוא דורש תחזוקה מאד קפדנית שסביר להניח שלפחות היום היא יותר מדי ביחס למשאבי קהילת ה open-source של VSC? ―אנונימי לא חתם
מחשב 386 הוא SBC?
מחשביי 386 הטובים והישנים הם single board computer? מהסתכלות בתמונה בערך האנגלי נראה לי שכן אך לא מצאתי קביעה חד משמעית בערך. 109.253.217.129 08:57, 18 ביולי 2017 (IDT)
- https://de.wikipedia.org/wiki/Multibus#/media/File:Intel_iSBC_386_116_Multibus_II_Single_Bus_Computer.JPG 2001:7C0:2041:1AA:0:0:0:DB 09:37, 18 ביולי 2017 (IDT)
- לא ברור לי מהתמונה עד הסוף אם זה הדגם המקורי של הסדרה. ―אנונימי לא חתם
- https://connectedworld.com/wp-content/uploads/2014/07/Whitepaper_WinSystems_TheEvolutionOfSingleBoardComputers.pdf
- המונח 386 לא נזכר במאמר שציינת. אני מבקש, אם יש לך תובנות מוצקות בנושא השאלה הספציפית, תכתוב אותן. ―אנונימי לא חתם
- https://connectedworld.com/wp-content/uploads/2014/07/Whitepaper_WinSystems_TheEvolutionOfSingleBoardComputers.pdf
- אם תשים לב תראה שמדובר על דגם ייעודי של מעבר 80386 של אינטל. המערכת שבתמונה מוגדרת כ־SBC מכיוון שיחסית למה שהיה זמין אז, מדובר היה על מחשב קטן וקומפקטי. היום כשמדברים על SBC מתכוונים בדרך כלל גם למערכות קטנות יותר. לדוגמה, שים לב שבמערכת הזו יש מעבד גרפי ייעודי ועוד שפע רכיבים אחרים. מחשבים שהתבססו על 80386 כללו לרוב רכיבים רבים בכרטיסי הרחבה לללוח האם (בפרט: כרטיס המסך). Tzafrir - שיחה 18:33, 19 ביולי 2017 (IDT)
- התכוונתי לשאול רק על ה 386 המקורי שהוא, כפי שאני מבין, לכל הדעות SBC. בברכה, 109.67.134.243 03:55, 20 ביולי 2017 (IDT)
- לא ברור לי מהתמונה עד הסוף אם זה הדגם המקורי של הסדרה. ―אנונימי לא חתם
אני חושב שמאפיינים חשובים נוספים של SBC הם:
- הוא כולל מדיה שאפשר להריץ ממנה תוכנה. במחשבים של היום זה בדר"כ חתיכת NVRAM קטנה - FLASH. במחשב ה-386 הישן והטוב היית חייב לחבר ללוח האם כונן קשיח או כונן דיסקטים חיצוני כדי שתוכל להשתמש במחשב. עוד לא המציאו אז את ה-DISK ON KEY; ועל ה-386 לא היה לך חיבור USB.
- הוא כולל את הספק כוח שלו במידה מסויימת. כלמר לוח SBC לדעתי מקבל מתח DC אחד (נניח 18V או 3V). ה-386 לזכרוני היה צריך ספק כח חיצוני שיזין לתוכו כל מיני מתחים והם היו צריכים להיות מיוצבים מחוץ ללוח אם של ה-386.
- מה לגבי מסך? נדמה לי שבמחשבי "תואם 386" היית צריך לקנות כרטיס מסך נפרד ולהתקים אותו בחריץ PCI, ואחרת לא ממש היה מה לעשות עם המחשב (בזמן ה-BOOT הוא היה מצפצץ וחודל). אני מניח שהיו מחשבי 386 שהיה בהם כרטיס מסך על לוח אם. אינטל החלה לשים כרטיס מסך מובנה במעבד שנים רבות מאוחר יותר. «kotz» «שיחה» 07:39, 20 ביולי 2017 (IDT)
בקשה לתרגום מערבית
היי. תוכלו בבקשה לעזור לתרגם את הפתק בצד השמאלי של המסך? תודה. [2] יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 17:26, 18 ביולי 2017 (IDT)
- אף אחד לא יודע ערבית או אף אחד לא רוצה לעזור? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 15:44, 20 ביולי 2017 (IDT)
- IKhitron, רק עכשיו נתקלתי בבקשה, וביררתי אצלנו במשרד. הנה מה שהצלחנו לפענח:
- יש לי בעיות רציניות בריכוז.
- אני מתפזרת הרבה.
- [שתי מילים לא ברורות] ובמוות הייתי מרוכזת בשאדי. [שאדי - שם פרטי של בחור]
- אבל אני לא מבינה למה בזמן העבודה הכול נעלם[?] בבעיות ריכוז.
- המשפט השני לא מסתדר, אבל ככל הנראה זה איזה מין קטע רומנטי. הגברת מצליחה להתרכז רק בשאדי, ובכל מקום אחר יש לה בעיות ריכוז רציניות שמפריעות לה. Lionster • שיחה 18:17, 20 ביולי 2017 (IDT)
- היי. Lionster. תודה רבה לך. שאדי בלאן לא אהובה , אלא בן אדם שביקש ממנה לחשוף סוד לבחירתה במהלך רעיון עיתונאי, וזה מה שהיא ענתה. המשפט האחרון אומר שבזמן שהיא עובדת, אין לה בעיות ריכוז. המשפט השלישי טרם ברור לי, אבל אני די בטוח שאין לזה קשר למוות, או שיש אבל מדובר בביטוי לשון. שוב תודה, יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 18:24, 20 ביולי 2017 (IDT)
- המשפט השני לא מסתדר, אבל ככל הנראה זה איזה מין קטע רומנטי. הגברת מצליחה להתרכז רק בשאדי, ובכל מקום אחר יש לה בעיות ריכוז רציניות שמפריעות לה. Lionster • שיחה 18:17, 20 ביולי 2017 (IDT)
מדליה מזויפת או גרפיקאי מחוצ׳קן?
שני אתרי מכירות מקוונים מציעים לכאורה למכירה מדליה עגולה וכסופה הנושאת את סמל חיל האוויר, לצד הכיתוב 'בהוקרה שדות האלה'.[1][2] בצדה השני מופיעה בין היתר חרב ובתחתיתה כנפיים. עיצוב הכנפיים והסיומת הקדמית והאחורית של קת החרב שונות מהעיצוב האופייני לעיטורים בצה"ל, לרבות בסמל חיל האוויר שמעברה השני של מדליה זו ממש. האם מדובר בזיוף חובבני, או שסתם פישלו עם גרפיקאי בן 19? ליאור पॣ • כ"ה בתמוז ה'תשע"ז • 22:45, 18 ביולי 2017 (IDT)
- לדעתי העובדה שהמוכר מתרגם "שדות האלה" כ-"these fields" מהווה אינדקציה טובה לתשובה...77.126.186.15 18:37, 19 ביולי 2017 (IDT)
איך אפשר להפליל את הלקוח, מבלי להפליל את הזונה?
לפי החוק החדש - תשלום עבור מין מהווה עבירה.
אז אם כך, אישה שמציעה לאדם לקיים יחסית תמורת תשלום מבצעת עבירה מסוג "קשירת קשר לביצוע פשע", שכן היא מציעה סיוע לעבר על החוק. לכן אם משלבים את החוק החדש עם סעיף 499 לחוק העונשין, אז היא עבריינית באם בוצעה הבעירה ובאם היא קיבלה סירוב. איך הבעיה המשפטית נפטרת? 213.55.176.231 00:45, 19 ביולי 2017 (IDT)
- בקביעת הסייג בחוק שלא מפלילים נשים וגברים העוסקים בזנות (מוכרת עבירת השידול) אלא את ה"צרכנים"... זה לא איזה אתגר, האתגר הוא כיצד לא לפגוע בחירויות הפרט ובכל זאת לאפשר בעיקר לנשים אך גם לבחורים, בני נוער בעיקרם, לבחור מתוך אפשרות, לבחור באמת, לעסוק במה שיחפצו, ולא תוך ניצול של פגיעות מינית ונפשית.Dovole - שיחה 04:08, 20 ביולי 2017 (IDT)
מדעי הבנאליות?
למה מחקרים במדעי החברה ובעיקר במדעים הרכים יותר (סוציולוגיה, אנתרופלוגיה, תקשורת וכו') בוחרים להתעסק בנושאים כל כך ברורים מאליהם מחד או אזוטריים להפליא מאידך? 109.64.19.254 09:11, 19 ביולי 2017 (IDT)
ארבע נשים ואיזון דמוגרפי
באיסלאם, שבו רשאי כל מאמין לשאת ארבע נשים, ויש הנוהגים כך מעשית, איך נשמר האיזון הדמוגרפי? כלומר, מה עושים שלושת הגברים ש"נשותיהם" נישאו לגבר המאושר? ―אנונימי לא חתם
- אין על זה תשובה גורפת, כיוון שדברים נבדלים בין עת לעת ובין מקום למקום, ובין, ובכן, תרבות לתרבות (הגם שמדובר באיסלאם או בערביות הרי שלא מדובר במקשה אחת באמת). יש מקומות עשירים, למשל הערים במפרץ הפרסי-ערבי, ושם נהוג ממש סחר-יבוא נשים. לא בכל המקומות מקובל לשאת יותר מאישה אחת, מותר אינו מצוה. כמו כן, ייתכן, כי היסטורית היו יותר נשים בוגרות (אולי זכרים נפגעו יותר ממחלות ותסמונות, אולי יותר גברים צעירים נהרגו באלימות) ואפשר גם שתמיד ריבוי נשים היה עניין של מעמד, שהרי הוא דורש פרנסה מכובדת, לרכוש האישה ולהחזיק אותה ואת כמות הילדים הנכבדת שהיא תוצאה של כמה נשים, תוצאה הכרחית של דבר כזה היא שישנם מקומות בהן יש פחות נשים, ולכן בחורים המבקשים להכיר אישה או נשים יצטרכו לנדוד ולהגר.Dovole - שיחה 04:04, 20 ביולי 2017 (IDT)
- אצל המורמונים הפונדמנטליסטים הדוגלים בריבוי נשים הם מצאו שיטה פשוטה: פשוט גירשו נערים צעירים מהקהילה כדי לתקן את העיוות הדמוגרפי. ראה כאן. אבל אצלם יש כאלה שנישאים לעשר ויותר נשים. לא הצלחתי להבין מה מספר הנשים הממוצע שם. • צִבְיָה • שיחה • כ"ו בתמוז ה'תשע"ז 13:56, 20 ביולי 2017 (IDT)
- אני מניח שחברות שבהם יש ריבוי נשים סובלות מתמותה גבוהה של גברים צעירים. סיבות נפוצות למות הם גאולת דם ומלחמות. Corvus,(Nevermore) 17:42, 20 ביולי 2017 (IDT)
- אתה צריך שחמישים אחוז מהגברים ימותו אם כל גבר מתחתן עם שתי נשים (בנות גילו). זה לא מסביר את זה. • צִבְיָה • שיחה • כ"ו בתמוז ה'תשע"ז 17:52, 20 ביולי 2017 (IDT)
- זה לא בהכרח נכון צביה, שוב צריך להביט על הדברים בהקשרם הממצאי, לא לכל גבר יש שתי נשים, אלא רק לגברים בעלי אמצעים, כלומר מהמעמד הגבוה, יש אפשרות לשאת יותר מאישה (אם בכלל- שבוע שעבר פורסם ראיון במוסך הארץ בו מספר חוקר סין על כך שרק בחורים בעלי אמצעים מצליחים להינשא, בגלל המחסור בנשים). בכל מקרה סביר להניח שתמותה של צעירים בעבר אכן הייתה גורם משכך נגיד להתקוממות של מעמדות נמוכים שנותרו ללא אפשרות להכיר, לרכוש ולשאת נשים. ההסברים הם שפשוט מיבאים נשים, ובחורים צעירים נדדו, אפשר שזו היה מניע אישי חזק לבחורים להתגייס למלחמות, בהן נשים היו שלל "אשת יפת תואר" מה שנקרא.Dovole - שיחה 18:04, 20 ביולי 2017 (IDT)
- אתה צריך שחמישים אחוז מהגברים ימותו אם כל גבר מתחתן עם שתי נשים (בנות גילו). זה לא מסביר את זה. • צִבְיָה • שיחה • כ"ו בתמוז ה'תשע"ז 17:52, 20 ביולי 2017 (IDT)
מים בעזה
לפי הקמת כיבוש הרצועה על ידי ישראל, כיצד תושבי עזה השיגו מים? שואל השאלות - שיחה 18:13, 21 ביולי 2017 (IDT)
- יש בארות ובורות. במצב תקין אפשר להשתמש בהם, הבעיה תחת כיבוש היא תחזוקה נאותה, וברגע שמקורות המים המקומיים מזדהמים המצב בקריסה. ביקורת - שיחה 18:16, 21 ביולי 2017 (IDT)
- לא צריך להכניס את הכיבוש לכל דבר. תושבי עזה שאבו מים מאקוויפר החוף אך בעקבות תנאי המחיה שהשתפרו במאה האחרונה והגירה ממדינות שכנות האוכלוסיה גדלה מכמה אלפים בתחילת המאה העשרים ל-2 מיליון נפש כיום. האקוויפר כמובן אינו מסוגל לספק מי שתיה לכמות גדולה כל כך של אנשים. בנוסף שאיבת יתר גורמת להמלחת המאגר שרק מחמירה את המצב. ―אנונימי לא חתם
- קשקוש, האוכלוסיה לא גדלה כך בגלל שום "הגירה ממדינות שכנות" אלא בעקבות גלי פליטים שברחו/גורשו מארץ ישראל/פלסטין. חצי חציל 00:14, 22 ביולי 2017 (IDT)
- חציל, אתה טועה רוב ההגירה התרחשה באמצע המאה הקודמת וכמעט כל שמות המשפחה של החמולות קשורים לשבטים ממצרים וסיני. העזתים עצמם מתגאים במקורות השבטיים ולרבים מהם יש גם קשרים משפחתיים עם שבטי המקור. ―אנונימי לא חתם
- גורשו וברחו זה גם סוג של הגירה. אך כמובן שאני מבין ההתרעמות נוכח התגובה המניפולטיבית של האלמוני. אני רוצה להוסיף שבסופו של דבר עיקר תושבי ע'זה נולדו בה ולכן לגלי ההגירה כבר יש פחות משמעות, במיוחד בהינתן הסגר והעובדה שקשה לצאת מע'זה, וזה לא בדיוק שמאשרים לבנות בקלקיליה... בכל מקרה אני רוצה להביא הנה את "אבא" אברהם, יצחק וישמעאל "וַיָּשָׁב יִצְחָק וַיַּחְפֹּר אֶת-בְּאֵרֹת הַמַּיִם, אֲשֶׁר חָפְרוּ בִּימֵי אַבְרָהָם אָבִיו, וַיְסַתְּמוּם פְּלִשְׁתִּים, אַחֲרֵי מוֹת אַבְרָהָם; וַיִּקְרָא לָהֶן, שֵׁמוֹת, כַּשֵּׁמֹת, אֲשֶׁר-קָרָא לָהֶן אָבִיו. וַיַּחְפְּרוּ עַבְדֵי-יִצְחָק, בַּנָּחַל; וַיִּמְצְאוּ-שָׁם--בְּאֵר, מַיִם חַיִּים. וַיָּרִיבוּ רֹעֵי גְרָר, עִם-רֹעֵי יִצְחָק לֵאמֹר--לָנוּ הַמָּיִם; וַיִּקְרָא שֵׁם-הַבְּאֵר עֵשֶׂק, כִּי הִתְעַשְּׂקוּ עִמּוֹ. וַיַּחְפְּרוּ בְּאֵר אַחֶרֶת, וַיָּרִיבוּ גַּם-עָלֶיהָ; וַיִּקְרָא שְׁמָהּ, שִׂטְנָה. וַיַּעְתֵּק מִשָּׁם, וַיַּחְפֹּר בְּאֵר אַחֶרֶת, וְלֹא רָבוּ, עָלֶיהָ; וַיִּקְרָא שְׁמָהּ, רְחֹבוֹת, וַיֹּאמֶר כִּי-עַתָּה הִרְחִיב יְהוָה לָנוּ, וּפָרִינוּ בָאָרֶץ. וַיַּעַל מִשָּׁם, בְּאֵר שָׁבַע" כמובן שמדובר בעלילה, אבל ברור שהיא נובעת ממציאות, שלא הרבה השתנה... ממשיכים לומר "שלי שלי ושלך שלך" ו"שלי שלי ושלך שלי"... השאלה לגבי מים יפה לכל מקום מיושב, אם מקום מיושב בהכרח יש מים, מקורות מי שתייה הם נחל, נהר, ימה(אגם), מעיין, מי תהום(באר=בור=עין=ביר=בירה) וקו אספקת מים דוגמת אקודוקס או נשים עם כדים על הראש :-) מאחד מהמקורת. בערבית ובעברית(ולמעשה בעוד הרבה שפות ומקומות לוך בסקוטלנד וברוק באנגליה) שמות רבים מסגירים מקור המים "החיים": ראש העין, אל-בירה...
- אחרי התנגשות: ::::אלמוני מה זה רוב? ע'זה היא עיר שהתקיימה מהלך אלפי שנים, הריבוי שלה הוא תוצאה של הגירה כמו שהריבוי של כל עיר הוא תוצאה של הגירה. ואלמוני אנא תחתום בארבע טילדות ~ בסוף תגובה.Dovole - שיחה 02:22, 22 ביולי 2017 (IDT)
- אלמוני, אשמח שתפנה אותי למקורות שיעמידו אותי על "טעותי". לפי האמור בערך רצועת עזה מספר התושבים ב-1945 לא עלה על 70,000, ומספר הפליטים שנמלטו אליה אחרי מלחמת 48' היה גבוה פי שתיים (!) מכך. כיום קרוב למיליון מהתושבים מוגדרים פליטים וכמחציתם מתגוררים במחנות פליטים. לפי המסופר בספר לשתות מהים של עזה, העזתים דווקא מתגאים בעיירות וכפרי המקור שלהם בשטחי ארץ ישראל/ פלסטין, מציינים אותם כתשובה לשאלה "מאיפה אתם", וחלקם עדיין מחזיק פיזית במפתחות הבתים הנטושים. חצי חציל 07:55, 22 ביולי 2017 (IDT)
- הנרטיב של מפתוחת בתים נטושים נוצר מתוך אינטרס מאוחר יותר רק אחרי קום המדינה. אם אתה מעוניין להכיר את נושא ההגירה אתה יכול לקרוא ספרות של חוקרים מהתקופה למשל את ספריו של אריה ל. אבנרי ולגבי הגאווה של העזתים במקורות המצריים שלהם אתה יכול למשל לראות את הראיון של פתחי חמאד שר הפנים הפלסטיני[3]. באתי להסביר את בעיית המים כתוצאה של הגירה מסיבית ממדינות שכנות לא להתנצח בוויכוחים פוליטיים לגבי המצב הנוכחי, לכן אם תסלח לי זו תגובתי האחרונה. ―אנונימי לא חתם
- ראשית, אני מבין ומקבל את רצונך לא להגיב יותר. שנית, לא הבנתי את הטיעון שלך לגבי ה"נרטיב שנוצר אחרי קום המדינה" - מובן מאליו, הרי אנחנו מדברים על תוצאותיהן של מלחמת 48' - וכיצד ישמרו מפתחות בתים שטרם ננטשו. שלישית, תודה על ההפניה לאבנרי, אשמח להרחיב את אופקיי, אך נראה לי שאם שנינו מסכימים שאוכלוסיית עזה שולשה תוך כמה חודשים בעקבות גלי פליטי הנכבה, אין משמעות רבה לגלי ההגירות שאולי קדמו להם. חצי חציל 15:48, 22 ביולי 2017 (IDT)
- טוב שהאלמוני לא ימשיך להגיב הבלים, בתגובה בגישה סבילה-תוקפנית הוא מספר לנו כיצד הוא לא בא להתנצח פוליטית, וזאת לאחר שהוא נדרש לממד הפוליטי בכוחות עצמאותו המחשבתית. כנראה שהיעדר התגובות שלו בדיון רק יועילו לכולנו. בכל מקרה תושבי ע'זה כיום ברובם כבר אינם מהגרים והם אולי ילדיהם או נכדיהם של מהגרים. באשר לקשר לסוגיית המים... אני נותרתי עם סימן שאלה לגבי הקשר לפליטות הערבית ולהגירה לע'זה.Dovole - שיחה 23:46, 22 ביולי 2017 (IDT)
- ראשית, אני מבין ומקבל את רצונך לא להגיב יותר. שנית, לא הבנתי את הטיעון שלך לגבי ה"נרטיב שנוצר אחרי קום המדינה" - מובן מאליו, הרי אנחנו מדברים על תוצאותיהן של מלחמת 48' - וכיצד ישמרו מפתחות בתים שטרם ננטשו. שלישית, תודה על ההפניה לאבנרי, אשמח להרחיב את אופקיי, אך נראה לי שאם שנינו מסכימים שאוכלוסיית עזה שולשה תוך כמה חודשים בעקבות גלי פליטי הנכבה, אין משמעות רבה לגלי ההגירות שאולי קדמו להם. חצי חציל 15:48, 22 ביולי 2017 (IDT)
- הנרטיב של מפתוחת בתים נטושים נוצר מתוך אינטרס מאוחר יותר רק אחרי קום המדינה. אם אתה מעוניין להכיר את נושא ההגירה אתה יכול לקרוא ספרות של חוקרים מהתקופה למשל את ספריו של אריה ל. אבנרי ולגבי הגאווה של העזתים במקורות המצריים שלהם אתה יכול למשל לראות את הראיון של פתחי חמאד שר הפנים הפלסטיני[3]. באתי להסביר את בעיית המים כתוצאה של הגירה מסיבית ממדינות שכנות לא להתנצח בוויכוחים פוליטיים לגבי המצב הנוכחי, לכן אם תסלח לי זו תגובתי האחרונה. ―אנונימי לא חתם
- חציל, אתה טועה רוב ההגירה התרחשה באמצע המאה הקודמת וכמעט כל שמות המשפחה של החמולות קשורים לשבטים ממצרים וסיני. העזתים עצמם מתגאים במקורות השבטיים ולרבים מהם יש גם קשרים משפחתיים עם שבטי המקור. ―אנונימי לא חתם
- קשקוש, האוכלוסיה לא גדלה כך בגלל שום "הגירה ממדינות שכנות" אלא בעקבות גלי פליטים שברחו/גורשו מארץ ישראל/פלסטין. חצי חציל 00:14, 22 ביולי 2017 (IDT)
- לא צריך להכניס את הכיבוש לכל דבר. תושבי עזה שאבו מים מאקוויפר החוף אך בעקבות תנאי המחיה שהשתפרו במאה האחרונה והגירה ממדינות שכנות האוכלוסיה גדלה מכמה אלפים בתחילת המאה העשרים ל-2 מיליון נפש כיום. האקוויפר כמובן אינו מסוגל לספק מי שתיה לכמות גדולה כל כך של אנשים. בנוסף שאיבת יתר גורמת להמלחת המאגר שרק מחמירה את המצב. ―אנונימי לא חתם
- Dovole, זה לא קשור, אבל אפשר הסבר למה אתה כותב ע'זה ולא עזה? האם אתה מכיר כיתוב שמי קדום יותר מ"עזה" המקראית, או שמדובר על תעתיק מדוייק יותר ממצרית עתיקה? משה פרידמן - שיחה 07:41, 23 ביולי 2017 (IDT)
- אתה קורא לירושלים יבוס? לשם "מקורי", כאילו בע'זה דיברו אי פעם עברית, אין ערך ממשי, למשל לפי היגיון השם ה"מקורי הראוי" לתל-אביב הוא יפה-יפו(כפי שמסופר בדברי הימים), ואת תל אביב להשאיר לערי הגולה...בכל מקרה החיים עושים את שלהם וע'זה הוא התעתיק מערבית, אני מעדיף אפילו רזה על עזה...אני גם כופר בהנחה שתושבי עזה דיברו רעמססית או משהו מן הסוג הזה, מקובל שתושביה הקדומים המוכרים היו פלישתים, גויי הים, והעדויות לכיבוש המצרים הן ממקומות אחרים בארץ... וגם אז סביר שלא דיברו רעמססית.Dovole - שיחה 00:35, 24 ביולי 2017 (IDT)
- זה מגוחך. עזה זו עיר ששימרה את שמה אלפי שנים לפני שהגיע אליה הערבי הראשון. השם "עזה" נמצא בשימוש רציף בעברית עוד מהתקופה הפלישתית ועד להיום. אילו היינו דוברי סינית אני יכול להבין את השיקול של העדפת התעתיק מערבית. אבל איזה הגיון יש לדובר עברית להשתמש בתעתיק מערבית? זה חוכא ואיטלולא. וזה בכלל לא משנה מי גר שם. מצידי שיגורו שם חייזרים. זו מילה בעברית. סביר להניח שהתעתיק הערבי הוא נסיון לשמר את הצליל העברי, אבל את זה לא בדקתי וזה גם לא משנה. פשוט חסר הגיון. משה פרידמן - שיחה 04:02, 24 ביולי 2017 (IDT)
- זה מגוחך, אבל מגוחך יותר להיכנס לאנשים לפה... אני סבור שמגוחך לקרוא לעיר בשם ארכאי שאינו בשימוש, גזה, רזה, ע'זה אבל לא עזה.Dovole - שיחה 20:10, 24 ביולי 2017 (IDT)
- בעזה בהחלט דיברו בעבר עברית - לכל הפחות בתקופת מרד החשמונאים. 77.126.30.31 14:23, 24 ביולי 2017 (IDT)
- זה מאוד משמעותי, בטח היסטורית ובטח לימינו אנו...Dovole - שיחה 20:10, 24 ביולי 2017 (IDT)
- בעברית אנחנו אומרים וכותבים עזה ולא ע'זה, כמו שאנחנו אומרים קהיר ולא אל-קאהירה, דַּמֶּשֶׂק ולא דִמַשְׁק וארשה ולא וורשאבה, ספרד ולא אספניה, גרמניה ולא דויטשלאנ וכ'. eman • שיחה • ♥ 14:33, 24 ביולי 2017 (IDT)
- ואני, דובר עברית, קורא לה רזה...מה לעשות? אני גם אומר לפעמים דויטש ואלמונ וטדסקי...רוצה לקנוס אותי?!Dovole - שיחה 20:10, 24 ביולי 2017 (IDT)
- זה מגוחך. עזה זו עיר ששימרה את שמה אלפי שנים לפני שהגיע אליה הערבי הראשון. השם "עזה" נמצא בשימוש רציף בעברית עוד מהתקופה הפלישתית ועד להיום. אילו היינו דוברי סינית אני יכול להבין את השיקול של העדפת התעתיק מערבית. אבל איזה הגיון יש לדובר עברית להשתמש בתעתיק מערבית? זה חוכא ואיטלולא. וזה בכלל לא משנה מי גר שם. מצידי שיגורו שם חייזרים. זו מילה בעברית. סביר להניח שהתעתיק הערבי הוא נסיון לשמר את הצליל העברי, אבל את זה לא בדקתי וזה גם לא משנה. פשוט חסר הגיון. משה פרידמן - שיחה 04:02, 24 ביולי 2017 (IDT)
- אתה קורא לירושלים יבוס? לשם "מקורי", כאילו בע'זה דיברו אי פעם עברית, אין ערך ממשי, למשל לפי היגיון השם ה"מקורי הראוי" לתל-אביב הוא יפה-יפו(כפי שמסופר בדברי הימים), ואת תל אביב להשאיר לערי הגולה...בכל מקרה החיים עושים את שלהם וע'זה הוא התעתיק מערבית, אני מעדיף אפילו רזה על עזה...אני גם כופר בהנחה שתושבי עזה דיברו רעמססית או משהו מן הסוג הזה, מקובל שתושביה הקדומים המוכרים היו פלישתים, גויי הים, והעדויות לכיבוש המצרים הן ממקומות אחרים בארץ... וגם אז סביר שלא דיברו רעמססית.Dovole - שיחה 00:35, 24 ביולי 2017 (IDT)
- כשיש יותר בני אדם, המים באקוויפרים פשוט לא מספיקים. ונוסף לזה זיהום שנגרם מזה שמערכות הביוב קורסות (בין השאר בהעדר חשמל). eman • שיחה • ♥ 14:34, 24 ביולי 2017 (IDT)
- בהחלט, אני זוכר עוד משיעורי הגיאוגרפיה בכיתה ג' את האזהרה משאיבת יתר שתגרום למי ים לפרוץ לאקוויפר החוף. בהחלט ע'זה סובלת ממשבר אנרגיה חריף שבתורו אני למשל חרד מלאכול דגים...אבל אולי קשה להשוות המשבר האישי שלי למשבר האנושי המתמשך...Dovole - שיחה 20:10, 24 ביולי 2017 (IDT)
כוכב
ממתי התחילו לקרוא לאנשים מפורסמים בשם "כוכב"? לדוגמה כוכב קולנוע, כוכבת פורנו וכדומה. מאיפה האפנה התחילה? 213.55.176.161 10:31, 22 ביולי 2017 (IDT)
- In 1910, Lawrence switched to the Independent Moving Pictures Company, began appearing under her own name, and was hailed as "America's foremost moving picture star" in IMP literature.מהוויקי האנגלית.
- When did the word 'star' come to mean 'famous celebrity'? - Quora
https://www.quora.com/When-did-the-word-star-come-to-mean-f...
It seems the first usage is from 1799 or from 1824. The Oxford English Dictionary says as follows: "A person of brilliant reputation or talents. 2001:7C0:2041:1AA:0:0:0:DB 11:43, 22 ביולי 2017 (IDT)
צרור
מהי המקבילה האנגלית של המילה "צרור", במובן של ירי, ירי אוטומטי וכו'? (למשל: "לפתע נורה לעברו צרור"). אלדד • שיחה 13:29, 22 ביולי 2017 (IDT)
- אני יכול לחשוב על "לירות על אוטומט" (אוטו פשוט באנגלית) או אולי chain-fire....או volley (כמו בכדור-עף)...Dovole - שיחה 23:17, 22 ביולי 2017 (IDT)
- ואלדד שלום ;-)Dovole - שיחה 23:19, 22 ביולי 2017 (IDT)
- המון המון תודה, דב. :) הכוונה כאן למישהו שהיה ברחוב ופתאום ירו עליו צרור, או מישהו שנסע במכונית, ופתאום ירו עליו צרור. ההצעות שהעלית לא מתאימות ספציפית לקונטקסט הזה. אבל זו כנראה שאלה ממש לא קלה. לא קיבלתי בינתיים תשובה גם בערוץ אחר ששאלתי בו, וזה היה די מזמן היום (ההצעות שלך עשויות להתאים, אבל לא ספציפית להקשרים הנוכחיים). אלדד • שיחה 23:34, 22 ביולי 2017 (IDT)
- אבל עזרת לי מאוד, בכל זאת. אני חושב שפשוט אכתוב משהו עם fire was opened on him, בלי לציין את נושא ה"צרור". אלדד • שיחה 23:39, 22 ביולי 2017 (IDT)
- אלדד, מה עם המילה bunch? עורך-בורוכוב - שיחה 23:42, 22 ביולי 2017 (IDT)
- באנץ' נשמע מתאים, אך זו יותר לשון מדוברת מכתובה, בעיתונות יהיה כתוב fire upon או fire towards, אפשר גם fire over או fire on ובמידה ופגעו אז fire at (עובד באמת טוב עם "פתחו באש")... Dovole - שיחה 23:54, 22 ביולי 2017 (IDT)
- תודה רבה. אני כתבתי במסמך שלפניי: fire was opened at him (מוזר שכתבתי לעיל on him במקום at him, כנראה סתם תקלדה בשורה לעיל). אלדד • שיחה 00:02, 23 ביולי 2017 (IDT)
- באנץ' נשמע מתאים, אך זו יותר לשון מדוברת מכתובה, בעיתונות יהיה כתוב fire upon או fire towards, אפשר גם fire over או fire on ובמידה ופגעו אז fire at (עובד באמת טוב עם "פתחו באש")... Dovole - שיחה 23:54, 22 ביולי 2017 (IDT)
- אלדד, מה עם המילה bunch? עורך-בורוכוב - שיחה 23:42, 22 ביולי 2017 (IDT)
- אבל עזרת לי מאוד, בכל זאת. אני חושב שפשוט אכתוב משהו עם fire was opened on him, בלי לציין את נושא ה"צרור". אלדד • שיחה 23:39, 22 ביולי 2017 (IDT)
- המון המון תודה, דב. :) הכוונה כאן למישהו שהיה ברחוב ופתאום ירו עליו צרור, או מישהו שנסע במכונית, ופתאום ירו עליו צרור. ההצעות שהעלית לא מתאימות ספציפית לקונטקסט הזה. אבל זו כנראה שאלה ממש לא קלה. לא קיבלתי בינתיים תשובה גם בערוץ אחר ששאלתי בו, וזה היה די מזמן היום (ההצעות שלך עשויות להתאים, אבל לא ספציפית להקשרים הנוכחיים). אלדד • שיחה 23:34, 22 ביולי 2017 (IDT)
- ואלדד שלום ;-)Dovole - שיחה 23:19, 22 ביולי 2017 (IDT)
- משתמש:Eldad, המונח לצרור (ירי) הוא burst. MathKnight ✡ (שיחה) 00:07, 23 ביולי 2017 (IDT)
- תודה רבה, מת'. ואם תנסה לשלב את זה במשפט שלם, מה יהיה המשפט? ("לפתע נורה לעברו צרור" - נגיד שזה המשפט שאמור להיאמר במקור). אלדד • שיחה 00:30, 23 ביולי 2017 (IDT)
- לטעמי: Suddenly, a burst was shot at him עורך-בורוכוב - שיחה 00:35, 23 ביולי 2017 (IDT)
- אני הייתי כותב burst of fire... לעומת הצורה המדוברת יותר a bunch of shots, כמובן שגם הצורה הקצרה יותר Open fire at/on/towards/over עושה העבודה...Dovole - שיחה 00:42, 23 ביולי 2017 (IDT)
- צרור הוא סוג מסוים של ירי. לא כל ירי הוא צרור. הרבה יריות מבודדות אינן צרור. לכן "a bunch of shots" הוא תרגום לא מדויק לפי דעתי. היתי פשוט כותב "automatic fire" אני לא חושב שיש באנגלית מילה מסוימת ל"צרור" או לפחות אני לא נתקלתי בה עד כה. גם burst שהציע אביר המתמ' לא נשמע לי הכי מדויק. כל המילים האלה תלויות הקשר ואפשר לפרש אותן באופן שונה. גילגמש • שיחה 07:52, 23 ביולי 2017 (IDT)
- תודה רבה לכולכם. תודה, גילגמש, דעתי כדעתך. מן הסיבה הזאת בסופו של דבר ויתרתי על העברת ה"צרור" בתרגום שלפניי, ותרגמתי באופן שונה, כך שיעביר את רוח הדברים. אלדד • שיחה 09:25, 23 ביולי 2017 (IDT)
- ברובים כמו ה-M16A2 וה-M4 קרבין הנצרה בוררת בין 3 מצבים: נצור safe, ירי חצי-אוטומטי בבודדות semi-auto וירי צרורות burst mode בו כל לחיצה על ההדק יורה מספר כדורים (אאל"ט 3) ברצף מהיר זה אחר זה. ברובים אחרים, כגון ה-M4A1 קרבין, החליפו את ה-burst mode בירי אוטומטי מלא full-auto, כלומר: לחיצה על ההדק יורה בלי הפסקה כל עוד ההדק סחוט ויש תחמושת במחסנית. MathKnight ✡ (שיחה) 14:45, 24 ביולי 2017 (IDT)
- זה לא מספיק שדגם מסוים מכנה פעולה מסוימת במונח שהוא תקדימי, אני מסכים עם גלגמש ועם אלדד שבדיבור המקובל המקבילה ל"צרור" היא ירי על אוטו' (והאמת היא שגם זו הייתה ההצעה הראשונה שלי), כמובן שגם ברסט ובאנץ' מתאימים, אך הם משמשים באופנים שונים, ואלדד בחר לנסח באופן שהוא מקובל יותר באנגלית פשוט "פתחו באש". לא הכרתי את המצב הזה ב-M4...אלא רק את האוטו'...Dovole - שיחה 20:00, 24 ביולי 2017 (IDT)
- ברובים כמו ה-M16A2 וה-M4 קרבין הנצרה בוררת בין 3 מצבים: נצור safe, ירי חצי-אוטומטי בבודדות semi-auto וירי צרורות burst mode בו כל לחיצה על ההדק יורה מספר כדורים (אאל"ט 3) ברצף מהיר זה אחר זה. ברובים אחרים, כגון ה-M4A1 קרבין, החליפו את ה-burst mode בירי אוטומטי מלא full-auto, כלומר: לחיצה על ההדק יורה בלי הפסקה כל עוד ההדק סחוט ויש תחמושת במחסנית. MathKnight ✡ (שיחה) 14:45, 24 ביולי 2017 (IDT)
- תודה רבה לכולכם. תודה, גילגמש, דעתי כדעתך. מן הסיבה הזאת בסופו של דבר ויתרתי על העברת ה"צרור" בתרגום שלפניי, ותרגמתי באופן שונה, כך שיעביר את רוח הדברים. אלדד • שיחה 09:25, 23 ביולי 2017 (IDT)
- צרור הוא סוג מסוים של ירי. לא כל ירי הוא צרור. הרבה יריות מבודדות אינן צרור. לכן "a bunch of shots" הוא תרגום לא מדויק לפי דעתי. היתי פשוט כותב "automatic fire" אני לא חושב שיש באנגלית מילה מסוימת ל"צרור" או לפחות אני לא נתקלתי בה עד כה. גם burst שהציע אביר המתמ' לא נשמע לי הכי מדויק. כל המילים האלה תלויות הקשר ואפשר לפרש אותן באופן שונה. גילגמש • שיחה 07:52, 23 ביולי 2017 (IDT)
- אני הייתי כותב burst of fire... לעומת הצורה המדוברת יותר a bunch of shots, כמובן שגם הצורה הקצרה יותר Open fire at/on/towards/over עושה העבודה...Dovole - שיחה 00:42, 23 ביולי 2017 (IDT)
- לטעמי: Suddenly, a burst was shot at him עורך-בורוכוב - שיחה 00:35, 23 ביולי 2017 (IDT)
- תודה רבה, מת'. ואם תנסה לשלב את זה במשפט שלם, מה יהיה המשפט? ("לפתע נורה לעברו צרור" - נגיד שזה המשפט שאמור להיאמר במקור). אלדד • שיחה 00:30, 23 ביולי 2017 (IDT)
חתולים פעם שלישית מיאו
היי. בעקבות שתי שאלות חתוליות מלפני שנה, הנה עוד אחת. יש במקום עבודתי בחצר חתולה ג'ינג'ית שאוהבת להסתובב איתי לכל מקום שאני הולך. היום היו לי כמה דברים ביידים, הסתובבתי לא טוב, ודרכתי לה על האצבעות ברגל בטעות. היא הייתה כבר בתחילת לברוח, אבל אמרתי לה הרבה מילים מרגיעות. לא כדי שתבין את המילים, אלא בגלל איך שזה נשמע, שזה ירגיע אותה ותבין שזה לא בכוונה. היא הבינה. זה דווקא הגיוני. מה שלא, הוא שמייד אחר כך היא דרכה חמש פעמים עם כפותיה על אצבעות הרגליים שלי על הנעליים, בכל הכוח, ואז קבעה שהבעיה נגמרה. כאילו, מה? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 22:24, 23 ביולי 2017 (IDT)
- תגיד לה "םמחול לך מחול לך מחול לך". • צִבְיָה • שיחה • א' באב ה'תשע"ז 11:39, 24 ביולי 2017 (IDT)
- יכול להיות שהיא הרביצה לרגל שלך בשביל לוודא שהיא כבר "מתה" ולא הולכת לתקוף אותה עוד הפעם. Corvus,(Nevermore) 12:00, 24 ביולי 2017 (IDT)
- יכול להיות שהיא חתולה חצי חציל 12:34, 24 ביולי 2017 (IDT)
- Like אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 12:46, 24 ביולי 2017 (IDT)
- אפשר תשובה רצינית, המתייחסת לפסיכולוגיה של חתוליים? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 13:10, 24 ביולי 2017 (IDT)
- קראתי פעם טענה שחתולים מתייחסים לגפיים בתור בעל חיים עצמאי. כראייה הביאו את זה שחתולים מתחככים בידיים וברגליים, בעוד שבינם לבין עצמם הם מתחככים ראש בראש. על כל פנים זו רק דיעה, לא משהו מבוסס ממש. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 13:28, 24 ביולי 2017 (IDT)
- אם זה נכון זה מסביר את ההתנהגות של הג'ינג'ית - היא ייחסה את התקיפה לרגל, לאו דוקא לך. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 15:16, 24 ביולי 2017 (IDT)
- קראתי פעם טענה שחתולים מתייחסים לגפיים בתור בעל חיים עצמאי. כראייה הביאו את זה שחתולים מתחככים בידיים וברגליים, בעוד שבינם לבין עצמם הם מתחככים ראש בראש. על כל פנים זו רק דיעה, לא משהו מבוסס ממש. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 13:28, 24 ביולי 2017 (IDT)
- אפשר תשובה רצינית, המתייחסת לפסיכולוגיה של חתוליים? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 13:10, 24 ביולי 2017 (IDT)
- Like אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 12:46, 24 ביולי 2017 (IDT)
האם בערבית, כמו בעברית, לא יכול לבוא ת"ו אחרי צד"י אלא רק ט"ת אחרי צד"י
העברית, למשל במילה "הצטלם", מופיע ט ולא ת, למרות שמקורו של ה-ט אינו בשורש אלא בבניין "התפעל". האם גם בערבית ת הופך ל-ט בנסיבות אלו?
(פשוט صط, אני מצליח לבטא במאמץ רב. אבל صت, אני בשום אופן לא מצליח לבטא). 77.125.69.181 11:37, 24 ביולי 2017 (IDT)
איך ניתן למצוא רופא כללי שמקבל באופן פרטי (לא רופא חירום)
מחפש דרך נוחה למצוא\לאתר רופא כללי שמקבל באופן פרטי אצלו או במקום מתואם. איך הכי נוח למצוא אחד כזה לדעת המומחה? 79.182.108.206 11:46, 24 ביולי 2017 (IDT)
- קיים אתר המיועד לכך. לא בדקתי אם זה עובד. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 12:46, 24 ביולי 2017 (IDT)
- אין להם שם קטגוריית "רופא כללי" אבל שלחתי מייל לבעל האתר בבקשה להוסיף. 79.182.108.206 16:09, 24 ביולי 2017 (IDT)
חברה נוספת לייבוא וייצוא כלי חיתוך
העברה לשיחה:עיבוד שבבי#חברה נוספת לייבוא וייצוא כלי חיתוך. דוד שי - שיחה 00:36, 25 ביולי 2017 (IDT)
מחיקת חשבון פייסבוק לצמיתות
מישהו יכול לתת לי לינק ישיר לשירות הנ"ל? אני יודע שזה קיים, מניסיון. אבל עכשיו כשאני לוחץ על הקישור בדף העזרה הרלבנטי בפייסבוק, זה מוביל אותי לשאלות נפוצות במקום לנ"ל. ראובן מ. - שיחה 18:50, 24 ביולי 2017 (IDT)
- הנה • צִבְיָה • שיחה • ב' באב ה'תשע"ז 00:33, 25 ביולי 2017 (IDT)
- ממליץ גם להתקין התוסף "block sites" בדפדפן ולחסום כניסה אוטומטית לפייסבוק כי הם מורחים את מי שרוצה למחוק 14 יום ואם תיכנס בטעות אפילו ביום ה-13 תצטרך להמתין 14 יום מחדש, אז תתקין את התוסף ותחסום את האתר מיד אחרי שביקשת למחוק את החשבון וקיבלת הודעה שהוא נכנס לתקופת המתנה ומחיקה ואז לא תבטל את הפעולה בטעות. 79.182.108.206 07:54, 25 ביולי 2017 (IDT)
- תודה רבה צביה! ולאלמוני, תודה על העצה. ראובן מ. - שיחה 15:05, 25 ביולי 2017 (IDT)
למה נאצים התאבדו בירייה מיד אחרי ששמו כמוסת ציאניד בפיהם?
בסרט "הנפילה" (Der untergang) מוצגים נאצים שהתאבדו בירייה מיד אחרי ששמו כמוסת ציאניד בפיהם. לא מדובר על דקה אחרי אלא על שנייה או שתיים אחרי. ממש מיידי. למה הם השתמשו בכמוסת הציאניד אם התאבדו בירייה? 79.182.108.206 09:25, 25 ביולי 2017 (IDT)
- ניסיון התאבדות אינו מבטיח התאבדות בפועל. ההתאבדויות הפועל הן פחות מעשירית מתוך הניסיונות להתאבד. כאשר לוקחים ציאניד, מגדילים את הסיכוי כי גם אם הירייה לא תצליח, הציאניד יקרא למוות. קובץ על יד ♦ שיחה ♦ הצטרפו לבעלי הידע בתחומכם - מכפילים את המאה 14:58, 25 ביולי 2017 (IDT)
- אוסיף שהסבילות לציאניד שונה מאד מאדם לאדם, וידועים מקרים של אנשים ששרדו כמויות שנחשבות קטלניות לגמרי. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 20:22, 25 ביולי 2017 (IDT)
- כי זה סרט. במציאות רוב האנשים מסתפקים ברעל או בירייה, ולא מבצעים וידוא הריגה. ―אנונימי לא חתם
הפגנה אלימה מול התפרעות
שאלתי היא על דיון שקראתי בעקבות אירועי הר הבית. נכתב שם כי התפרעויות הן פעולות מסכנות חיים, כמו יידוי אבנים, בקבוקי תבערה וזיקוקים.
בהפגנת להט"בים בתל אביב בשבוע שעבר, נחסם כביש איילון, ומוביל התהלוכה נעצר על ידי המשטרה. האם חסימת כביש איילון היא הפגנה חוקית, הפגנה אלימה, מהומה או התפרעות? אינני מנסה לגזור גזירה שווה בין חסימת כביש בין עירוני (לטעמי, כביש איילון הוא כביש כזה) ובין יידוי בקבוק תבערה, אלא שואל אם כל הפגנה שאיננה נשמעת להוראות המשטרה הופכת להפגנה אלימה? עורך-בורוכוב - שיחה 14:28, 25 ביולי 2017 (IDT)
- אלו הם דברים טעונים פוליטית, נתניהו למשל סיפר ב"ראיון" לאחרונה שנערכות הפגנות בלתי חוקיות כדי להשפיע על היועץ המשפטי, הוא שכח שבית המשפט העליון קבע שההפגנות חוקיות, ושקביעת המשטרה שאינן עומדות בקנה אחד עם "כוונת המחוקק" הייתה מעשה פסול מכל וכל.Dovole - שיחה 14:47, 25 ביולי 2017 (IDT)
- נתניהו יכול להגיד ב"ראיון" מה שהוא רוצה. השאלה שלי הייתה על הנקודה שבה המפגינים אינם נשמעים להוראות המשטרה. האם בנקודה זו, הופכת ההפגנה לאלימה? האם כאשר הפגנה הופכת להיות אלימה, היא מפסיקה להיות הפגנה כלשון החוק, והופכת להתקהלות בלתי חוקית, הפרעה לסדר, או כל מילה אחרת שאיננה הפגנה? אינני חולק על דעתך, אלא מנסה למצוא את הנקודה שבה אפשר גם לקיים הפגנות, וגם לא לפנות לבית המשפט העליון. כמובן אם שנינו נסכים שהמשטרה מוטה (כמו במקרה של מעצר אורן סימון, מהנדס במקצועו, שעמד על המדרכה עם פסוק מספר ישעיהו), כי אז אין מקום להמשיך בדיון. עורך-בורוכוב - שיחה 15:47, 25 ביולי 2017 (IDT)
- איני מתמצא בנושא אך למיטב ידיעתי, הפגנה חוקית חייבת לקבל אישור של המשטרה מבעוד מועד ולעמוד בדרישות שונות לשם כך. מכיוון שקשה לי להאמין שהמשטרה אישרה חסימה של נתיבי איילון לצורך הפגנה, ובוודאי לא על-ידי האזרחים עצמם, אני מעריך שהאקט הזה לכל הפחות היה בגדר הפגנה בלתי-חוקית. אין צורך לשכנע אותי שהמשטרה לא תמיד חסרת-פניות באכיפת החוק. H. sapiens - שיחה 22:30, 25 ביולי 2017 (IDT)
- נתניהו יכול להגיד ב"ראיון" מה שהוא רוצה. השאלה שלי הייתה על הנקודה שבה המפגינים אינם נשמעים להוראות המשטרה. האם בנקודה זו, הופכת ההפגנה לאלימה? האם כאשר הפגנה הופכת להיות אלימה, היא מפסיקה להיות הפגנה כלשון החוק, והופכת להתקהלות בלתי חוקית, הפרעה לסדר, או כל מילה אחרת שאיננה הפגנה? אינני חולק על דעתך, אלא מנסה למצוא את הנקודה שבה אפשר גם לקיים הפגנות, וגם לא לפנות לבית המשפט העליון. כמובן אם שנינו נסכים שהמשטרה מוטה (כמו במקרה של מעצר אורן סימון, מהנדס במקצועו, שעמד על המדרכה עם פסוק מספר ישעיהו), כי אז אין מקום להמשיך בדיון. עורך-בורוכוב - שיחה 15:47, 25 ביולי 2017 (IDT)
- יש שני מישורים: הפגנה חוקית או בלתי-חוקית, והפגנה שקטה מול התפרעות אלימה ומהומות שמתבטאות בעיקר בהתפרעויות אלימות, ונדליזם ותקיפת שוטרים. הפגנה יכולה להיות לא אלימה ועדיין להיות בלתי-חוקית. MathKnight ✡ (שיחה) 22:52, 25 ביולי 2017 (IDT)
- בהחלט, ובעילה הזו של "הפגנה בלתי-חוקית", שהיא חלק מהכוח של הממסד, יש להשתמש במשורה, כיוון שכאשר הדברים מגיעים לבית המשפט, הוא פעם אחר פעם מתרה בגופי האכיפה שהם חורגים מסמכותם על פי חוק, חבל שהוא גם לא פועל...זה מדהים שדווקא הימין שדוגל בחירות מצדד בגורמי האכיפה, כאשר באופן מסורתי הוא מתנגד למעורבות הממשלה, כנראה שזה מלמד שאותם אנשים בעד ממשלה כשזה מגיע לעניים ונגד ממשלה כזה מגיע לבעלי אמצעים.Dovole - שיחה 00:29, 26 ביולי 2017 (IDT)
- ואיך המניפסט הזה עוזר לשואל? MathKnight ✡ (שיחה) 20:18, 26 ביולי 2017 (IDT)
- הוא שם "הפגנה בלתי חוקית" במקומה, ככלי שמשמש פעמים (יש יגידו הרבה) של השלטון נגד אזרחיו, הקשר, מידה, מידת המידות, עליהם כן העולם...ללמד אביר שכמוך תאלס :-) Dovole - שיחה 21:33, 26 ביולי 2017 (IDT)
- ואיך המניפסט הזה עוזר לשואל? MathKnight ✡ (שיחה) 20:18, 26 ביולי 2017 (IDT)
- בהחלט, ובעילה הזו של "הפגנה בלתי-חוקית", שהיא חלק מהכוח של הממסד, יש להשתמש במשורה, כיוון שכאשר הדברים מגיעים לבית המשפט, הוא פעם אחר פעם מתרה בגופי האכיפה שהם חורגים מסמכותם על פי חוק, חבל שהוא גם לא פועל...זה מדהים שדווקא הימין שדוגל בחירות מצדד בגורמי האכיפה, כאשר באופן מסורתי הוא מתנגד למעורבות הממשלה, כנראה שזה מלמד שאותם אנשים בעד ממשלה כשזה מגיע לעניים ונגד ממשלה כזה מגיע לבעלי אמצעים.Dovole - שיחה 00:29, 26 ביולי 2017 (IDT)
תנאי השירות במחנה השמדה
איך המפעילים של מחנות ההשמדה לא נדבקו במחלות של האסירים?--185.149.255.74 15:26, 25 ביולי 2017 (IDT)
- במקרים רבים נדבקו, כי עבדו קרוב לאסירים. לרבות באושוויץ, המחנה הגדול ביותר. ההבדל הוא שהם קיבלו טיפול רפואי נורמלי, ולא רצח (אסיר שלא יכול היה לעבוד או להחלים מהר נרצח). השומרים נדבקו פחות מהר מאסירים, כי הם גרו בנפרד, ובתנאים הרבה הרבה יותר טובים (מזון, שתייה, תרופות, מצעים, ביגוד, כביסה, ניקיון, סבון וכו'). ―אנונימי לא חתם
- צריך להוסיף לזה את היעדר תנאי המחייה הנאותים, רעב קיצוני בקרב האסירים, עבודות כפייה מפרכות... מאמץ ודחק בעת מחלה הם דרך להבטיח היעדר מרפא והעמסה על גוף עוד ועוד מחוללי מחלות, שלבסוף יכניעו החולה. אפשר להניח שגם העובדה שהיו לסוהרים תנאי סניטציה, ושהם יכלו לברור המגע עם אסירים חולים (דבר שבוודאי לא עמד לאסירים) הוסיפו להגן עליהם. באופן כללי לא הייתי אומר שה"סוהרים" במחנות ההשמדה והעבודה נפגעו מהשהות שלהם, גם אם מישהו מהם נדבק בטיפוס או כולירע. אם יש ממש ברעיונות "שכר ועונש" וקארמה, אז הם מורכבים יותר מצדיק וטוב לו, רשע ורע לו.Dovole - שיחה 00:23, 26 ביולי 2017 (IDT)
- שאלת המשך- גם אם הם נקטו אמצעי זהירות ובמקרה הצורך קיבלו טיפול רפואי- איך הם לא פחדו ונגעלו מהעבודה הזאת, שכרוכה בסיכון גבוה להידבק במחלות?--185.149.255.74 09:48, 26 ביולי 2017 (IDT)
- קודם כל אני לא כל כך בטוח לגבי הגדרת העבודה הזו כ"מגעילה במיוחד" מהפן של מחלות או סניטציה... סביר להניח שהסוהרים לא התמודדו בשגרה שלהם עם משהו שונה מאשר סוהרים היום מתמודדים, דווקא העובדה שהיו להם סמכויות והיעדר ביקורת הפכה ההתמודדות היומיומית לפשוטה יותר עבורם. אני לא חושב שה"אסירים" במחנות היו מגעילים יותר מהאסירים היום במתקני כליאה שונים, בני אדם הם בעלי חיים, העבודה איתם והמחייה בסמוך להם לא מתאימה לכולם, אבל הרוב אינם מביאים זאת אל המודע, הם פשוט חיים והדבר לא מהווה התמודדות, מה שאתה מתאר נשמע לי מעט חרדתי.Dovole - שיחה 11:49, 26 ביולי 2017 (IDT)
- נו באמת, דובלה. התגובה הזאת שלך קצת תמוהה לאור התגובה הקודמת שלך. הרי בתגובה הוקדמת היטבת לתאר מדוע האסירים במחנות ההשמדה היו מטבע הדברים הרבה יותר חולים מאסירים בכלא, ומכל קבוצה אחרת של בני אדם. השאלה שלי עלתה מלכתחילה עוד לפני הרבה שנים, כשבתור ילד קראתי עדות של ניצול ממיידנק. הוא סיפר ש-24/7 שרר במחנה ריח כבד של שתן, צואה וגופות. אני מניח שאף סוהר באף כלא בעולם לא נאלץ לעבוד בתנאי זוועה כאלה.--185.149.255.74 20:03, 26 ביולי 2017 (IDT)
- קודם כל מדובר על חייל בצבא גרמניה הנאצית (או משת"פ) במלחמת העולם השנייה, בד"כ לא הייתה לו אפשרות לבחור איפה לשרת. סירוב פקודה עלול היה להוביל לעונש חמור, עד מוות (לא שזה מהווה הצדקה מוסרית או משפטית לשירות שם). חיילים ששירתו במחנות ביצעו שירות הרבה יותר קל ובטוח (יחסית) מחיילים שנלחמו בחזית, לרבות בחזית המזרחית (מול בריה"מ, שליוותה אותם בחזרה עד ברלין). לגבי המחלות - אם השומרים נפגעו, הסגל הרפואי ניסה לעזור להם כמיטב יכולתו, כמובן שהם קיבלו תרופות, זמן מנוחה וכו', בניגוד לאסירים (הסגל הרפואי במחנות טיפל בעיקר בשומרים). ―אנונימי לא חתם
- אלה לא חיילים בצבא הנאצי. מדובר בסגל של ס"ס מחנות (יחידות גולגולת המת). אני די בטוח שזה תפקיד התנדבותי. אני לא יודע איך טיפלו בהם. גילגמש • שיחה 20:39, 26 ביולי 2017 (IDT)
- חיפשתי הסתירה בדברי...עדין לא מצאתי. בכל מקרה זה לא חשוב, אם לא הובנתי, אז אסירים וסוהרים לא באים במגע כזה שמגדיל חשיפה למחלות, לצורך העניין גופות שנערמו באזור מגורי האסירים לא נשאו מחלות למגורי הסוהרים. סוהרים גם לא טיפלו בעצמם בגופות אלא שהטילו על האסירים לטפל בכך בעצמם, וכאשר כן נדרשו לטפל בגופות, היו להם אמצעים כמו סיד, מסכות, כפפות, סבון ללא הגבלה שלאסירים בוודאי לא היו. אכן במקומה ההבחנה של גילגמש, יש וורמאכט, יש אס.אס...Dovole - שיחה 21:31, 26 ביולי 2017 (IDT)
- הבנתי. תודה.--185.149.255.74 01:10, 27 ביולי 2017 (IDT)
- חיפשתי הסתירה בדברי...עדין לא מצאתי. בכל מקרה זה לא חשוב, אם לא הובנתי, אז אסירים וסוהרים לא באים במגע כזה שמגדיל חשיפה למחלות, לצורך העניין גופות שנערמו באזור מגורי האסירים לא נשאו מחלות למגורי הסוהרים. סוהרים גם לא טיפלו בעצמם בגופות אלא שהטילו על האסירים לטפל בכך בעצמם, וכאשר כן נדרשו לטפל בגופות, היו להם אמצעים כמו סיד, מסכות, כפפות, סבון ללא הגבלה שלאסירים בוודאי לא היו. אכן במקומה ההבחנה של גילגמש, יש וורמאכט, יש אס.אס...Dovole - שיחה 21:31, 26 ביולי 2017 (IDT)
- אלה לא חיילים בצבא הנאצי. מדובר בסגל של ס"ס מחנות (יחידות גולגולת המת). אני די בטוח שזה תפקיד התנדבותי. אני לא יודע איך טיפלו בהם. גילגמש • שיחה 20:39, 26 ביולי 2017 (IDT)
- קודם כל מדובר על חייל בצבא גרמניה הנאצית (או משת"פ) במלחמת העולם השנייה, בד"כ לא הייתה לו אפשרות לבחור איפה לשרת. סירוב פקודה עלול היה להוביל לעונש חמור, עד מוות (לא שזה מהווה הצדקה מוסרית או משפטית לשירות שם). חיילים ששירתו במחנות ביצעו שירות הרבה יותר קל ובטוח (יחסית) מחיילים שנלחמו בחזית, לרבות בחזית המזרחית (מול בריה"מ, שליוותה אותם בחזרה עד ברלין). לגבי המחלות - אם השומרים נפגעו, הסגל הרפואי ניסה לעזור להם כמיטב יכולתו, כמובן שהם קיבלו תרופות, זמן מנוחה וכו', בניגוד לאסירים (הסגל הרפואי במחנות טיפל בעיקר בשומרים). ―אנונימי לא חתם
- נו באמת, דובלה. התגובה הזאת שלך קצת תמוהה לאור התגובה הקודמת שלך. הרי בתגובה הוקדמת היטבת לתאר מדוע האסירים במחנות ההשמדה היו מטבע הדברים הרבה יותר חולים מאסירים בכלא, ומכל קבוצה אחרת של בני אדם. השאלה שלי עלתה מלכתחילה עוד לפני הרבה שנים, כשבתור ילד קראתי עדות של ניצול ממיידנק. הוא סיפר ש-24/7 שרר במחנה ריח כבד של שתן, צואה וגופות. אני מניח שאף סוהר באף כלא בעולם לא נאלץ לעבוד בתנאי זוועה כאלה.--185.149.255.74 20:03, 26 ביולי 2017 (IDT)
- קודם כל אני לא כל כך בטוח לגבי הגדרת העבודה הזו כ"מגעילה במיוחד" מהפן של מחלות או סניטציה... סביר להניח שהסוהרים לא התמודדו בשגרה שלהם עם משהו שונה מאשר סוהרים היום מתמודדים, דווקא העובדה שהיו להם סמכויות והיעדר ביקורת הפכה ההתמודדות היומיומית לפשוטה יותר עבורם. אני לא חושב שה"אסירים" במחנות היו מגעילים יותר מהאסירים היום במתקני כליאה שונים, בני אדם הם בעלי חיים, העבודה איתם והמחייה בסמוך להם לא מתאימה לכולם, אבל הרוב אינם מביאים זאת אל המודע, הם פשוט חיים והדבר לא מהווה התמודדות, מה שאתה מתאר נשמע לי מעט חרדתי.Dovole - שיחה 11:49, 26 ביולי 2017 (IDT)
- שאלת המשך- גם אם הם נקטו אמצעי זהירות ובמקרה הצורך קיבלו טיפול רפואי- איך הם לא פחדו ונגעלו מהעבודה הזאת, שכרוכה בסיכון גבוה להידבק במחלות?--185.149.255.74 09:48, 26 ביולי 2017 (IDT)
- צריך להוסיף לזה את היעדר תנאי המחייה הנאותים, רעב קיצוני בקרב האסירים, עבודות כפייה מפרכות... מאמץ ודחק בעת מחלה הם דרך להבטיח היעדר מרפא והעמסה על גוף עוד ועוד מחוללי מחלות, שלבסוף יכניעו החולה. אפשר להניח שגם העובדה שהיו לסוהרים תנאי סניטציה, ושהם יכלו לברור המגע עם אסירים חולים (דבר שבוודאי לא עמד לאסירים) הוסיפו להגן עליהם. באופן כללי לא הייתי אומר שה"סוהרים" במחנות ההשמדה והעבודה נפגעו מהשהות שלהם, גם אם מישהו מהם נדבק בטיפוס או כולירע. אם יש ממש ברעיונות "שכר ועונש" וקארמה, אז הם מורכבים יותר מצדיק וטוב לו, רשע ורע לו.Dovole - שיחה 00:23, 26 ביולי 2017 (IDT)
חתולה וגוריה
האם זה נכון שאסור לגעת בגורי חתולים כי אמם תריח שנגעו בהם ותנטוש אותם?
- לא. Shannen - שיחה 22:33, 26 ביולי 2017 (IDT)
- הייתי מציע להימנע במידת האפשר לגעת בגורים שזה עתה נולדו, בייחוד כאשר האם עצמה לא רגילה למגע יד אדם. זו תקופה רגישה שבה דברים עלולים להשתבש (אפילו כשאין התערבות אדם). לאחר שכבר התבסס הקשר בין האם והגורים לא סביר שהיא תנטוש אותם בגלל ריח אדם, אבל בייחוד כאשר היא עצמה לא רגילה לבני אדם היא עלולה להגיב בהעברת הגורים למקום שבו לדעתה הם יותר מוגנים. H. sapiens - שיחה 18:35, 27 ביולי 2017 (IDT)
- ממש לא. חתולה ביתית לא מייחסת משמעות לריח אדם. ובניגוד למה שחלק חושבים: היא זוכרת כמה גורים יש לה וכשאחד מת (יש תמותת תינוקות לא קטנה בקרב חתולים) היא כן רואה שחסר מישהו. Corvus,(Nevermore) 19:02, 27 ביולי 2017 (IDT)
כלבים בזמן נסיעה באוטו
למה כל הכלבים אוהבים להוציא את הראש בזמן נסיעה ולהסניף את הרוח? והאם זה נכון שזה פוגע בשמיעה שלהם?--185.149.255.74 01:13, 27 ביולי 2017 (IDT)
- אני לא מכיר הסבר רשמי לתופעה. אני מעריך שזה בעיקר הצורך הכלבי לאסוף מידע על הסביבה. כאשר כלב מתרוצץ בכוחות עצמו הוא מרחרח את סביבתו ללא הפסק, ומן הסתם כאשר הוא מתקדם דרך הסביבה במהירות רבה בלי זמן ויכולת לרחרח אותה הוא סובל מחסך בנושא. אני לא חושב ששמיעת הכלב יכולה להיפגע (אלא אם הרכב מאוד רועש) אבל כמו בני-אדם הוא עלול להצטנן ו/או לקבל כאב ראש אם הרוח חזקה וממושכת. בכל מקרה חשוב לוודא שהחלון לא פתוח כולו כי אי-אפשר לסמוך על כלב שלא יקפוץ החוצה. H. sapiens - שיחה 18:01, 27 ביולי 2017 (IDT)
- תודה על התשובה המפורטת, סאפיינס :)--185.149.255.74 00:35, 28 ביולי 2017 (IDT)
עימות הר הבית
אני לא מצליח להבין את העמדה הפלסטינית בעימות. מדוע הצבת הבטחה ישראלית פוגעת במוסלמים ומה גרם לפרוץ המהומות? בבקשה אל תתייחסו בתשובה לעמדה הישראלית (אותה אני יודע) ותנסו לא להיגרר למריבות. אני רוצה תשובה עניינית: מה הבעיה בהצבת מצלמות וגלאי מתכת? שואל השאלות - שיחה 20:14, 27 ביולי 2017 (IDT)
- (עימות; אבטחה). לענ"ד – כי זה שינוי מהסטטוס קוו. חזרתי • ∞ • שיחה 20:44, 27 ביולי 2017 (IDT)
- ברחבי העולם המוסלמי, גם בקרב משכילים מסוימים, רווחת חשיבה קונספירטיבית על היהודים שמתכוונים להרוס את אל-אקצה. זה מתבטא בהפצת סיפורים הזויים על החדרת חומרים כימיים שיערערו את היסודות וכו'. כל דיווח על שינוי הסטטוס קוו מעודד את הדמיונות הקונספירטיביים הנ"ל. 77.125.115.99 20:58, 27 ביולי 2017 (IDT)
- זה הסבר לא שלם. מהי תאוריית הקונספירציה המתחילה במגנומטרים ומסתיימת בהריסת אל-אקצה? עוזי ו. - שיחה 22:04, 27 ביולי 2017 (IDT)
- זה נכון שיש תיאוריות קונספירציה שונות ומשונות אבל ההסבר הפעם הרבה יותר פשוט. ברגע שמתפלל מוסלמי צריך לעבור בדיקה במגנומטר על ידי כוחות הביטחון הישראליים בדרכו להר הבית זה לשיטתם הכרה בכך שישראל היא הריבון בשטח, ונגד זה הם מוחים. ההגיון הפוליטי של המהומות האלה ברור למדי. Reuveny - שיחה 23:38, 27 ביולי 2017 (IDT)
- אם כך, מדוע הם ממשיכים להתנגד למצלמות המוצבות מחוץ להר הבית, בשטח הנשלט לכל הדעות על ידי ישראל? מחוץ להר הבית אין סמכויות לווקף ואין הסדרים מיוחדים עם ירדן, כי אם שליטה בטחונית ואזרחית מלאה של ישראל. במה המצלמות שם שונות מכל מצלמת פילבוקס במרחב עוטף ירושלים? ליאור पॣ • ה' באב ה'תשע"ז • 00:30, 28 ביולי 2017 (IDT)
- כי עד היום בהר הבית זה לא היה. הר הבית הוא סוג של אטונומיה שהייתה להם בתוך כל המדמנה הכללית הקרויה "מזרח ירושלים". הוא סמל וסימן, והם רוצים שהוא יישאר "שלהם" עד כמה שניתן. וחוץ מזה, הם יכולים רק להרוויח פוליטית ממהומות, אז בגדול ההנהגה תנצל כל הזדמנות כדי להסית. • צִבְיָה • שיחה • ה' באב ה'תשע"ז 13:16, 28 ביולי 2017 (IDT)
- אם כך, מדוע הם ממשיכים להתנגד למצלמות המוצבות מחוץ להר הבית, בשטח הנשלט לכל הדעות על ידי ישראל? מחוץ להר הבית אין סמכויות לווקף ואין הסדרים מיוחדים עם ירדן, כי אם שליטה בטחונית ואזרחית מלאה של ישראל. במה המצלמות שם שונות מכל מצלמת פילבוקס במרחב עוטף ירושלים? ליאור पॣ • ה' באב ה'תשע"ז • 00:30, 28 ביולי 2017 (IDT)
גרמנים
מדוע גרמניה, כן התאחדה למדינה אחת, אבל היא לא כוללת את אוסטריה, שוויץ וליכטנשטיין? הרי כולם גרמנים, למה הם לא התאחדו למדינה אחת? 213.55.176.165 21:30, 27 ביולי 2017 (IDT)
- בקצרה, האימפריה האוסטרו-הונגרית היתה יריבתה של פרוסיה (המדינה שאיחדה את גרמניה) על ההגמוניה בעולם הגרמני. פרוסיה לא הצליחה לכבוש גם את אוסטריה כדי לצרף אותה לאיחוד של רוב שאר המדינות הגרמניות. גם לא את שוויץ. ליכטנשטיין נמצאת בין שוויץ לאוסטריה אז אני מניח שזו הסיבה שפרוסיה לא יכלה לכבוש אותה. Reuveny - שיחה 23:41, 27 ביולי 2017 (IDT)
- גרמניה איחדה את כל הגרמנים (פרט לשוויצרים) תחת דגלה במלחמת העולם השנייה, אחרי האנשלוס, כיבוש אלזס ולורן, לוקסמבורג, חבל הסודטים, דנציג וסביבתה ועוד. הלקח היה שהעולם לא רוצה לראות גרמניה מאוחדת. והיא פוצלה לאוסטריה, מערב גרמניה, מזרח גרמניה, לוקסמבורג והחבלים השונים רוקנו מגרמנים והוחזרו למדינות הקודמות. בברכה. ליש - שיחה 13:26, 28 ביולי 2017 (IDT)
- זאת שאלה מורכבת. "גרמניה" כפי שאנו מכירים אותה היום היא מדינה חדשה יחסית וכמו שאמר ליש עברה את כל גלגולי האיחוד רק במאה ה-20 (אף על פי שהאימפריה הגרמנית נוצרה במאה ה19). במקור הייתה באזור זה מדינה אחרת. שמה הוא האימפריה הרומית הקדושה. מדינה זו הורכבה מהמון נסיכויות עצמאויות. עם הזמן התגבש מרכז האימפריה באוסטריה. יחד עם זאת, אף על פי שלא הייתה קיימת מדינה בשם גרמניה, האזור הגאוגרפי בשם גרמניה היה מוכר בשם זה והיה אפילו תואר "מלך הגרמנים". אפשר לראות כאן: (אנ') סקירה על תולדות העניין הזה. אף על פי שהאימפריה הייתה מדינה מוגדרת, הקיסר אף פעם לא הצליח להשליט את מרותו על הנסיכים וכך זכו אלה לעצמאות רבה. אחת הנסיכויות האלה הייתה ברדנבורג. בהמשך, נסיכות זו התפתחה לכדי פרוסיה (לאחר איחוד כמה שטחים) ובמאה ה-18 קיבלה הנסיכות הזאת הכרה בתור ממלכה עצמאית. עם הקמתה, ראתה בה אוסטריה, שהייתה גדולה ועשירה ממנה פי כמה, איום ונלחמה בה פעמים אחדות. מלחמות אלה הסתיימו בניצחון חלקי לפרוסים ושיאם במלחמת שבע השנים. האימפריה הרומית הקדושה הובסה במלחמה מול נפוליון וחדלה מלהתקיים. במקומה נולדה האימפריה האוסטרית שירשה את שטחיה. בנוסף, האימפריה האוסטרית נלחשה במהלך המאה ה-19 ואילו פרוסיה התחזקה מאוד.
- גרמניה איחדה את כל הגרמנים (פרט לשוויצרים) תחת דגלה במלחמת העולם השנייה, אחרי האנשלוס, כיבוש אלזס ולורן, לוקסמבורג, חבל הסודטים, דנציג וסביבתה ועוד. הלקח היה שהעולם לא רוצה לראות גרמניה מאוחדת. והיא פוצלה לאוסטריה, מערב גרמניה, מזרח גרמניה, לוקסמבורג והחבלים השונים רוקנו מגרמנים והוחזרו למדינות הקודמות. בברכה. ליש - שיחה 13:26, 28 ביולי 2017 (IDT)
- בגלל רגשות לאומנים עזים שצצו באירופה במאה ה-19 (מקורם עוד במאה ה18) נוצר דחף לאחד את כל הנסיכויות העצמאיות למדינה גדולה אחת. הייתה יריבות קשה בין אוסטריה לפרוסיה מי תזכה בבכורה, אבל בגלל סיבות רבות, פרוסיה יצאה מהמאבק הזה כשידה על העליונה. אוסטריה ניסתה לאתגר את פרוסיה במלחמה (מלחמת אוסטריה-פרוסיה), אך הובסה. כמה שנים לאחר מכן נולדה האימפריה הגרמנית. גרמניה אף פעם לא שאפה לכבוש את אוסטריה. רק בעת עלייתו של היטלר לשלטון, כשהאימפריה האוסטרית (שהייתה מורכבת באותו הזמן בשם האימפריה האוסטרו-הונגרית) התפרקה לחלוטין ואוסטריה הייתה מדינה קטנה בגודל המוכר לנו כיום. גרמניה הייתה גדולה פי כמה (מספר תושביה היה גדול פי עשרה בערך) והצליחה לספח את אוסטריה ללא מאבק.
- באשר לליכטנשטיין - אני לא יודע מאיזו סיבה, אבל הנסיכות הזאת פשוט לא התאחדה עם גרמניה. מדובר בשטח קטן מאוד שלא היה טעם להשקיע בכיבושו. לגבי שוויץ - שוויצרים היו חלק מהאימפריה הרומית הקדושה, אבל בסדרת מלחמות היא הצליחה לזכות בעצמאות מלאה מהאימפריה הרומית הקדושה בימי הביניים. במלחמת העולם הראשונה ובמלחמת העולם השנייה איש לא העז לפלוש לשוויץ. שוויץ היא מדינה חזקה עם צבא לא מבוטל. קשה לכבוש את שוויץ. לכן, הנאצים לא ניסו לעשות זאת. גילגמש • שיחה 11:28, 31 ביולי 2017 (IDT)
היישוב שלח
היה בעבר בארץ היישוב שלח. אינני מצליח לגלות היכן שכן. ידוע לי שנמצא בדרום הארץ. אולי נעזב או שינה את שמו? תודה. יואב ר. - שיחה 12:09, 28 ביולי 2017 (IDT)
- בחיים לא שמעתי על כך, אבל ניחוש פרוע - נסה לבדוק בסביבות כביש 211, בקטע בין אשלים לפתחת ניצנה. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 13:09, 28 ביולי 2017 (IDT)
ביטול עדכונים של Windows 10
מדי פעם מיקרוסופט דוחקים אותי לעדכן את מערכת ההפעלה, וכשאני דוחה אותם פעם אחר פעם, הם לוחצים אותי לקיר ומאלצים אותי לעדכן. זוהי ההודעה שאני מקבל:
זה הזמן לבחון את הגדרות הפרטיות שלך כדי להתכונן לעדכון הבא
זה לא ייקח הרבה זמן. הצגנו תזכורת זו יותר מחמש פעמים, וכעת אנו זקוקים לעזרה שלך כדי להכין את העדכון עבור המחשב שלך.
- אנחנו רוצים להביא אליך את העדכון הבא כדי ש- Windows תפעל בצורה חלקה.
- אנו נשמור את ההגדרות שלך ונודיע לך לפני הפעלת העדכון. הוא לא יתרחש באופן מיידי.
בחר סקור הגדרות ואנחנו כבר נטפל בזה.
האם יש דרך להתגבר על כך ולדחות את העדכונים לגמרי? קובץ על יד ♦ שיחה ♦ הצטרפו לבעלי הידע בתחומכם - מכפילים את המאה 14:33, 28 ביולי 2017 (IDT)
- אינני יודע, אבל אני שואל מה הסיבה למניעת עדכונים. בגדול עידכונים בזמן הם הדרך הטובה ביותר למניעת פריצות. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 16:03, 28 ביולי 2017 (IDT)
- אני משאיר את המחשב פתוח עם הרבה תוכניות וקבצים פתוחים, ומכבה אותו רק לעתים. עדכון מאלץ כיבוי מחשב וסגירת כל התוכניות. קובץ על יד ♦ שיחה ♦ הצטרפו לבעלי הידע בתחומכם - מכפילים את המאה 16:52, 28 ביולי 2017 (IDT)
קבורת כהן
לכהן אסור להיכנס לבית עלמין. כשכהן מת - האם משפחתו (שהם כהנים) יכולים להיכנס לבית קברות? 213.55.211.116 01:06, 29 ביולי 2017 (IDT)
- אין שום איסור כזה. יש איסור להתקרב לקבר במרחק של פחות מכשני מטר (ארבע אמות), אך מותר גם פחות מזה אם יש גדר שגובהה לפחות עשרה טפחים (80 סנטימטר) בין הכהן לקבר. בתנאים מסוימים - מותר לכוהן – ואף חובה לכוהן – להיטמא למת: בהלוויה של אביו אמו אחיו אחותו הבתולה ולילדיו ואשתו. חזרתי • ∞ • שיחה 13:34, 29 ביולי 2017 (IDT)
ישנן כמה מפלגות אירופיות המוגדרות כמפלגות "נוצריות-דמוקרטיות", כמו המפלגה הדמוקרטית-נוצרית באיטליה והמפלגה הנוצרית-דמוקרטית הגרמנית. מה המשמעות של הדבר ובמה הן שונות ממפלגות "ימין שמרני" אחרות באירופה ובעולם? בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • 22:59, מוצאי שבת, ו' באב ה'תשע"ז (IDT).
אדריכלות ובניינים בישראל
שלום, רציתי לשאול על הבניינם במדינתנו. מצפייה בתמונות משנות ה-30 נראית תל אביב עיר אירופית, בעלת בניינים לבנים נאים למראה, ופתח תקווה מזכירה עיר כפרית עם בתים פרטיים נינוחים. היום בפתח תקווה מבתים אלו לא נשאר זכר, ובתל אביב (כמו בכל האזור) עומדים בניינים כעורים ומתקלפים. מה קרה? למה המדינה שלנו נראית כך? ועוד משהו: למה כל בנייני המגורים (מאותה תקופה) נראים אותו דבר?
למה באנלגית חם וקריר זה מגניב?
למה cool וגם hot הם בעלי משמעות של מגניב? 213.55.176.134 10:56, 31 ביולי 2017 (IDT)
מגניב
מה מקור המילה העברית "מגניב". האם זה קשור לגניבה? 213.55.176.134 10:56, 31 ביולי 2017 (IDT)
- ישנם בלשנים הסוברים כי המילה מגניב בעברית הושפעה מהמילה magnificent באנגלית. למשל: רוביק רוזנטל ותמר עילם־גינדין. מויקי מילון. 2001:7C0:2041:1AA:0:0:0:DB 13:05, 31 ביולי 2017 (IDT)
למה העתקת חומר נחשבת לבלתי מוסרית, ושימוש בנוסף בו דווקא כן?
למה כשאני מצלם ספר ונותן לחבר זה נחשב למעשה לא מוסרי? התשובה היא לרוב כי אז היוצר של הספר לא מקבל על כך תמורה. אבל מצד שני אם אני במקום לצלם את הספר נותן אותו לחבר והוא קורא בו - התוצאה זהה. גם אני וגם הוא מקבלים את החומר הכתוב, בזמן שהיוצר מקבל תשלום רק עבור שימוש בודד. וברור שהספר הפיזי כאובייקט זה לא המוצר, אלא התוכן שבו. שואל השאלות - שיחה 15:42, 31 ביולי 2017 (IDT)
- אולי כי בזמן שהספר נמצא בידיו של החבר, אתה לא יכול לקרוא אותו? בכל רגע נתון רק בן אדם יכול לקרוא, ועם צילום זה לא ככה. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 15:46, 31 ביולי 2017 (IDT)
- מה החשיבות של סימולטניות? הרי היוצר מקבל בדיוק אותו התגמול גם במקרה של של שני חברים קוראים מהספר אחד אחרי השני וגם במקרה שהם קוראים ממקור ומעותק בו זמנית. שואל השאלות - שיחה 16:20, 31 ביולי 2017 (IDT)
- לשיטתך מספיק לייצר רק מקור אחד (של ספר, סרט, דיסק, תוכנה וכד'), ונשכפל אותו לפי הצורך. נו שויין.... חזרתי • ∞ • שיחה 16:39, 31 ביולי 2017 (IDT)
- לא ברור למה אתה קורא "שיטתי" כי לא הצגתי פה שיטה. ולמעשה אכן קיים מקור יחיד לכל יצירה ומה שנמכר זה עותקים שלה. אבל לא זאת השאלה, אלא השאלה היא על הבדל המהותי בין שימוש חוזר בעותק על ידי אדם אחר לבין שכפול. שואל השאלות - שיחה 16:45, 31 ביולי 2017 (IDT)
- לשכפול יש פוטנציאל סקליביליות למספר מסחרי של עותקים, ולכן אפילו שכפול עותק יחיד נתפס כמדרון חלקלק, מה שפחות נכון בהשאלה פיזית. יצויין שבתקופה שבה ספריות ציבוריות היו נפוצות ופופולריות יותר מאשר כיום, אכן היו סופרים שהתנגדו להשאלת ספריהם וראו בכך גניבה ופגיעה בפרנסתם. H. sapiens - שיחה 19:25, 31 ביולי 2017 (IDT)
- לא ברור למה אתה קורא "שיטתי" כי לא הצגתי פה שיטה. ולמעשה אכן קיים מקור יחיד לכל יצירה ומה שנמכר זה עותקים שלה. אבל לא זאת השאלה, אלא השאלה היא על הבדל המהותי בין שימוש חוזר בעותק על ידי אדם אחר לבין שכפול. שואל השאלות - שיחה 16:45, 31 ביולי 2017 (IDT)
- לשיטתך מספיק לייצר רק מקור אחד (של ספר, סרט, דיסק, תוכנה וכד'), ונשכפל אותו לפי הצורך. נו שויין.... חזרתי • ∞ • שיחה 16:39, 31 ביולי 2017 (IDT)
- מה החשיבות של סימולטניות? הרי היוצר מקבל בדיוק אותו התגמול גם במקרה של של שני חברים קוראים מהספר אחד אחרי השני וגם במקרה שהם קוראים ממקור ומעותק בו זמנית. שואל השאלות - שיחה 16:20, 31 ביולי 2017 (IDT)
- על דעת כן מוכרים את הספר. עוזי ו. - שיחה 18:12, 31 ביולי 2017 (IDT)
תשעה באב
שלום, מה ההיגיון שלפי החוק מותר לרשות מקומית לאסור פתיחת מסעדות ובתי עינוגים בערב תשעה באב, אך לא ביום תשעה באב עצמו? חזרתי • ∞ • שיחה 07:54, 1 באוגוסט 2017 (IDT)
- מה ההיגיון שאין אוטובוסים בשבת אבל יש מוניות? מה ההיגיון שבארץ אפשר להתחתן רק דרך הרבנות, אבל המדינה מכירה בנישואים אזרחיים שהתקיימו בחו"ל?--185.149.255.74 09:39, 1 באוגוסט 2017 (IDT)
- ט' באב הוא יום עבודה. אנשים צריכים לאכול. בברכה, --איש המרק - שיחה 10:29, 1 באוגוסט 2017 (IDT)