כיכר ביאליק – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Arbivamit (שיחה | תרומות)
הוספתי פיסקה על הקליפ טודו בום אשר צולם במקום זה
תגיות: עריכה חזותית עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
מ ניסוח קלוקל
שורה 50: שורה 50:
בניין נוסף הנושק לכיכר הוא [[מרכז פליציה בלומנטל למוזיקה|מרכז למוזיקה וספרייה ע"ש פליציה בלומנטל]]. בניין נוסף, הבנוי ב[[הסגנון הבינלאומי|סגנון הבינלאומי]], צפוי להפוך למוזאון ה[[באוהאוס]].
בניין נוסף הנושק לכיכר הוא [[מרכז פליציה בלומנטל למוזיקה|מרכז למוזיקה וספרייה ע"ש פליציה בלומנטל]]. בניין נוסף, הבנוי ב[[הסגנון הבינלאומי|סגנון הבינלאומי]], צפוי להפוך למוזאון ה[[באוהאוס]].
רחוב ביאליק עצמו מכיל בניינים נוספים בעלי היסטוריה, הבנויים בסגנונות הבינלאומי והאקלקטי, ובשל סיבה זו ישנם אנשים הרואים בכל רחוב ביאליק מעין "מוזיאון אורבני".
רחוב ביאליק עצמו מכיל בניינים נוספים בעלי היסטוריה, הבנויים בסגנונות הבינלאומי והאקלקטי, ובשל סיבה זו ישנם אנשים הרואים בכל רחוב ביאליק מעין "מוזיאון אורבני".

'''כיכר ביאליק על המסך'''

בשנת 2016 צולם הקליפ החדש של הצמד סטטיק ובן אל תבורי "טודו בום" בכיכר. לאחר השיר המון בני נוער לקחו השראה והמון יוטיוברים החלו לצלם בכיכר המון סירטונים ופארודיות.


==גלריית תמונות==
==גלריית תמונות==

גרסה מ־12:09, 5 באוגוסט 2017

תבנית:רחוב

בית ביאליק
המזרקה בעיצוב נחום גוטמן, 2007
מרכז למוזיקה וספרייה ע"ש פליציה בלומנטל.

כיכר ביאליק היא כיכר בלב תל אביב, הנמצאת במפגש הרחובות ביאליק ואידלסון (צומת בצורת ר'). מבחינה אורבנית, היסטורית ותרבותית הכיכר היא חלק בלתי-נפרד מהרחוב הקטן הנושא את אותו השם. הכיכר והרחוב נמצאים בסמוך לרחוב אלנבי מדרום ורחוב פינסקר במערב.

הכיכר נקראת על-שמו של חיים נחמן ביאליק - משורר, סופר, חוקר ספרות, מתרגם, עורך ומו"ל. שבוע לאחר שהגיע ביאליק לארץ בשנת 1924, נערך לכבודו הטקס אשר בו נקרא הרחוב על שמו, וזהו מקרה יוצא מן הכלל בו נקרא רחוב על-שם אדם חי (מקרה דומה רלוונטי גם לרחוב אלנבי, רחוב אחד העם ורחוב בוגרשוב). בשל המבנים ההיסטוריים השוכנים בה, מהווה כיכר ביאליק את אחד מאתרי המורשת החשובים בתל אביב. הכיכר אמנם קטנה יחסית, אך בימי המנדט שימשה כמקום המרכזי בו נערכו טקסים ואירועים עירוניים, וכן הפגנות נגד שלטונות המנדט.

בתים ומוקדי עניין בכיכר

בית ביאליק

ערך מורחב – בית ביאליק

בשנת 1926 ביאליק ורעייתו מניה נכנסו לגור בבית הנושק לכיכר, אשר נבנה בעבורם. הבית בנוי בסגנון האקלקטי ובשעתו היה הבית לאחד המפוארים בתל אביב. מעט לפני מותו של ביאליק בשנת 1934, עזב את ביתו שבתל אביב ועבר לגור ברמת גן (שאחד מרחובותיה הראשיים אכן נקרא על-שם המשורר). לאחר מותו של המשורר תרמה מניה, אלמנתו של ביאליק, את הבית לידי עיריית תל אביב אשר בתמורה מסרה למניה בית ברחוב מלצ'ט.

בית העיר

ערך מורחב – בית העיר תל אביב-יפו

בית א. סקורה, הנושק לכיכר מצפונה, שימש כמקום משכנה השני של עיריית תל אביב, בין השנים 1925-1965. בנין זה נבנה על ידי האדריכל משה צרנר בשנת 1925 כבית מלון אך הושכר לעירייה, ובשנת 1928 נרכש על ידה. בשנת 1971 נפתח בבניין העירייה הישן המוזיאון לתולדות תל אביב, אשר נסגר סופית ב-2002, בשנת 2009 שופץ המבנה וקם בו מרכז תרבות תל אביבי בשם בית העיר תל אביב-יפו

פסיפס תולדות תל אביב

ערך מורחב – פסיפס תולדות תל אביב

בלב הכיכר מוצב היה עד לינואר 2008 פסיפס מעשה ידי האמן נחום גוטמן, הכולל שלושה עמודים צבעוניים, וכן פסיפס שטוח בצורת מעגל הבנוי לאורך היקף הכיכר. הפסיפסים מתארים באמצעות 15 תמונות את 4000 שנות ההיסטוריה של תל אביב יפו, החל מסיפורי המיתולוגיה היוונית על אנדרומדה ביפו ועד להכרזת העצמאות. שלושת עמודי הפסיפס שבמרכז היצירה מתארים את הבאת ארזי הלבנון לנמל יפו לצורך בניית בית המקדש, את יונה הנביא היורד לים מיפו, ואילו העמוד המרכזי מתאר את תל אביב הקטנה. היצירה נחנכה באמצע שנות השבעים, והחליפה את המזרקה והמדשאה ששכנו בכיכר. בשנת 2008, במסגרת שיפוץ הכיכר, הוסרה היצירה והוחלפה בבריכת דגים וצמחי מים. היצירה הועברה לקצה הדרום-מערבי של שדרות רוטשילד.[1]

בנינים נוספים

בניין נוסף הנושק לכיכר הוא מרכז למוזיקה וספרייה ע"ש פליציה בלומנטל. בניין נוסף, הבנוי בסגנון הבינלאומי, צפוי להפוך למוזאון הבאוהאוס. רחוב ביאליק עצמו מכיל בניינים נוספים בעלי היסטוריה, הבנויים בסגנונות הבינלאומי והאקלקטי, ובשל סיבה זו ישנם אנשים הרואים בכל רחוב ביאליק מעין "מוזיאון אורבני".

גלריית תמונות

כיכר ביאליק
(למפת תל אביב רגילה)
 
כיכר ביאליק
כיכר ביאליק

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא כיכר ביאליק בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:Nrg

    פרמטרים [ 7 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
    יונתן קנטי, עותק נאמן למקור: על המזרקה של נחום גוטמן, באתר nrg‏, 12 בדצמבר 2011