כס – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
KiAdiMundy (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
KiAdiMundy (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 25: שורה 25:
ישנן [[רפובליקה|רפובליקות]] העושות שימוש בכיסאות דמויי כס באירועים ממלכתיים ועליהם יושבים ראשי המדינה, למשל [[נשיא]]ים.
ישנן [[רפובליקה|רפובליקות]] העושות שימוש בכיסאות דמויי כס באירועים ממלכתיים ועליהם יושבים ראשי המדינה, למשל [[נשיא]]ים.


==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Thrones|ויקימילון=כס}}
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Thrones|ויקימילון=כס}}



גרסה מ־16:54, 18 באוגוסט 2017

כס המלכות של קרלוס השלישי, מלך ספרד
מאחור - כסיהם של המלכה אליזבת השנייה ושל בעלה, דוכס אדינבורו, בסנאט הקנדי שבאוטווה. בטקס פתיחת מושב הסנאט יושבים על הכסים הללו המושל הכללי של קנדה ורעייתו (או המושלת הכללית ובעלה). הכיסא שבחזית מיועד ליושב ראש הסנאט.

כס הוא מושבו הרשמי של ראש המדינה במדינות בעלות משטר בטקסים ובאירועים ממלכתיים.

העת העתיקה

במזרח הקדום תוארו לא אחת מלכים ואלים כישובים על כסיהם. המילה היוונית לכס, θρόνος (תרונוס), שימשה בביטוי Διὸς θρόνους שתיאר את משען השמיים, ולאחר מכן גם את כסו של זאוס. לפי הומרוס, האכאים היו ידועים בכך שהציבו כסים נוספים בארמונות ובמקדשים כדי שאלים יוכלו להתיישב בהם כרצונם. המפורסם בכסים אלה הוא כסו של אפולו באמיקלס.

לרומאים היו שני סוגי כסים, אחד לקיסר ואחד לאלה רומא שפסליה הוצבו על הכס, אשר הפך למקום פולחן.

יהדות

במקרא המילה "כִּסֵּא" משמשת במשמעות של כס. כך מתואר בכור פרעה היושב על כיסא: ”וּמֵת כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ עַד בְּכוֹר הַשִּׁפְחָה אֲשֶׁר אַחַר הָרֵחָיִם וְכֹל בְּכוֹר בְּהֵמָה.” (שמות יא ה). כן מתואר הכיסא של דוד ושלמה כסמל למלכות ישראל. כס מלוכה גשמי מובא בסיפור על אודות בניית כסאו שלמה המלך: ”וַיַּעַשׂ הַמֶּלֶךְ כִּסֵּא שֵׁן גָּדוֹל וַיְצַפֵּהוּ זָהָב מוּפָז. שֵׁשׁ מַעֲלוֹת לַכִּסֵּה וְרֹאשׁ עָגֹל לַכִּסֵּה מֵאַחֲרָיו וְיָדֹת מִזֶּה וּמִזֶּה אֶל מְקוֹם הַשָּׁבֶת וּשְׁנַיִם אֲרָיוֹת עֹמְדִים אֵצֶל הַיָּדוֹת.” (מלכים א י יח-יט)

בנוסף לכיסאות המלכים, הכיסא במקרא משמש גם לתיאור מושבו של אלוהים, למשל בתהילים או בחזונות של הנביא ישעיהו: ”וָאֶרְאֶה אֶת אֲדֹנָי יֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רָם וְנִשָּׂא וְשׁוּלָיו מְלֵאִים אֶת הַהֵיכָל.” (ישעיהו ו א).

ימי הביניים

במדינות אירופה הפיאודליות היו המונרכים במרבית המקרים ישובים על כסים, אשר התבססו ככל הנראה על כס המלכות הרומי. כסים אלה היו במקור די פשוטים, במיוחד בהשוואה למקבילותיהם מאסיה. אחד הכסים הגדולים והחשובים ביותר היה כסו של איוואן הרביעי, אשר מתוארך לאמצע המאה ה-16 ונשא צורה של כס בעל משענת גבוהה ומסעדים. כס זה עוטר בלוחות שנהב ועצמות ניבתן שגולפו בהם סצנות מיתולוגיות, הרלדיות ומהחיים. הכס של האימפריה הביזנטית כלל בובה מכנית מורכבת של ציפורים מצייצות.

בהודו היה המונח "גאדי" שמור לכסי הנסיכים השליטים, דוגמת הרג'ה, בעוד שהשליטים המוסלמים ישבו על "מוסנד", אף שלשניהם הייתה צורה דומה. במחוזות מסוימים של האימפריה העות'מאנית נקרא הכס "כורסי", אשר יכול להיות מתורגם גם לכיסא.

העת החדשה

בתקופת האימפריה הרוסית נחשב הכס באולם גאורגיוס הקדוש בארמון החורף בסנקט פטרבורג לכס בה"א הידיעה של רוסיה. כס זה יושב על במה בגובה שבע מדרגות מהרצפה כשמעליו קשת פרוסניום ובגבו סמל המשפחה הקיסרית – עיט דו-ראשי. הכס בחדר פטר הגדול הוא צנוע יותר ביחס לכס שבאולם גרגוריוס הקדוש. הוא יוצר עבור הקיסרית אנה איבנובה בלונדון.

בחלק מן המדינות שבהן עדיין קיימת מונרכיה יש לכסים משמעות סמלית וטקסית חשובה. אחד מהכסים הידועים הללו שעדיין בשימוש הוא כס אדוארד הקדוש, שעליו מוכתר המונרך הבריטי. בבתי פרלמנט במדינות כאלה גם כן מוצב כס, המשמש את המונרך למתן הנאום מן הכס.

ישנן רפובליקות העושות שימוש בכיסאות דמויי כס באירועים ממלכתיים ועליהם יושבים ראשי המדינה, למשל נשיאים.