מוזיאון האצ"ל בתש"ח – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור למנחם בגין
מ ניקיון פרמטרים בתבנית מוזיאון (תג) (דיון)
שורה 8: שורה 8:
|אדריכל=
|אדריכל=
|שנת ההקמה=[[1983]]
|שנת ההקמה=[[1983]]
|תאריך פתיחה רשמי=
|שנת סגירה=
|שנת סגירה=
|כתובת=[[פארק צ'ארלס קלור]]
|כתובת=[[פארק צ'ארלס קלור]]

גרסה מ־10:11, 21 באוגוסט 2017

תבנית:מוזיאון

החזית הצפונית והכניסה לבניין

מוזיאון האצ"ל בתש"ח על שם עמיחי פאגלין (קרוי גם: "בית גידי") מנציח את קורות האצ"ל החל בהחלטת עצרת האומות המאוחדות על חלוקת ארץ ישראל בכ"ט בנובמבר 1947 ועד השתלבות הארגון בצה"ל לאחר קום המדינה. דגש מיוחד מושם על כיבוש יפו הערבית על ידי הארגון בקרבות תש"ח (25-28 באפריל 1948). מבנה המוזיאון הוא למעשה אחד הבתים של שכונת מנשייה שנפגעו בקרב על יפו.

המבנה שבו הוקם המוזיאון נבנה לראשונה בשנת 1900 על ידי איש עסקים יהודי שביקש להשתקע בארץ ישראל. לאחר מותו, עבר הבית לידיים ערביות ושימש לסירוגין לצורכי מגורים, תעשייה ומסחר. הבניין היה חלק משכונת מנשייה, שכונה ערבית בפאתה הצפונית של יפו שהחלה להיבנות בתחילת המאה העשרים. לאחר מאורעות תרפ"ט, בעליית הגג של המבנה גרה משפחה יהודית - שלימים, במהלך מאורעות תרצ"ו, נאלצה להעתיק את מגוריה.

בחודשים הראשונים של מלחמת העצמאות קו החזית בין יהודי תל אביב לערביי יפו עבר בין השכונות נווה צדק ומנשייה. המבנה, שלימים הוקם בו המוזיאון, היווה חלק מקו הביצורים של הערבים. בחול המועד פסח תש"ח, פתח האצ"ל במערכה לשחרור יפו שבמהלכו נפלו 41 לוחמים ונפצעו 82. בקרבת מבנה המוזיאון היה המעוז הערבי האחרון, שנפילתו לידי האצ"ל הכשירה את הקרקע לכיבושה של שכונת מנשייה ולכניעתה של יפו כולה.

בסוף שנות ה-70, כשהוחלט לפנות את בתי השכונה החרבים, פנו חברי ברית חיילי האצ"ל לעיריית תל אביב בבקשה להקים במקום אתר הנצחה לחבריהם שנפלו בקרב. דוד אלעזר, רס"ן בדימוס וחבר האצ"ל לשעבר, היה היוזם, הדוחף והמניע להקמתו של המוזיאון הזה, ועם הקמתו מונה גם למנהלו הראשון. בהתחלה נקרא המוזיאון "המוזיאון לשחרור יפו ע"ש עמיחי [גידי] פאגלין", שהיה קצין המבצעים של האצ"ל, ובקיצור "בית גידי". לימים, משעבר המוזיאון להיות חלק מיחידת המוזיאונים של משרד הביטחון, שונה שמו ל"מוזיאון האצ"ל בתש"ח". האדריכלים אמנון ניב, אמנון שוורץ ודני שוורץ שיחזרו חלק ממבנה האבן המקורי ושילבו בו מבנה פנימי מזכוכית שחורה, שיוצרת ניגוד חריף "בין ישן לחדש". בשנת 1983, בתום עבודות השימור והבנייה, נפתח המוזיאון לקהל הרחב, כאשר טקס הפתיחה החגיגי והממלכתי נערך בנוכחות ראש הממשלה מנחם בגין. בשנת 1987 זכה הבניין בפרס רוקח למפעלי הנדסה. משנת 1982 מכהן יוסק'ה נחמיאס כאיש עדות וכאחד מראשי המוזיאון.

ראו גם

קישורים חיצוניים