נרווה – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בקרת זהויות
מ ניקוד
שורה 28: שורה 28:
|צאצאים=[[טריאנוס]] (מאומץ)
|צאצאים=[[טריאנוס]] (מאומץ)
|יורש העצר=}}
|יורש העצר=}}
'''מרקוס קוקיוס נרווה''' ([[לטינית]]: '''Marcus Cocceius Nerva'''{{כ}}; [[28 בנובמבר]] [[30]] - [[27 בינואר]] [[98]]) היה [[קיסרי רומי|קיסר רומא]] משנת [[96]] ועד 98 לספירה.
'''מַרְקוּס קוֹקֶיוּס נֶרְוָוה''' ([[לטינית]]: '''Marcus Cocceius Nerva'''{{כ}}; [[28 בנובמבר]] [[30]] - [[27 בינואר]] [[98]]) היה [[קיסרי רומי|קיסר רומא]] משנת [[96]] ועד 98 לספירה.


== חייו ==
== חייו ==

גרסה מ־14:54, 21 באוגוסט 2017


שגיאות פרמטריות בתבנית:מנהיג

פרמטרים ריקים [ בת-זוג ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

נרווה
Marcus Cocceius Nerva Caesar Augustus
פסל של הקיסר נרווה, שיש, מהמאה ה-1 לספירה, מוצג כיום במוזיאון הלאומי של רומא
פסל של הקיסר נרווה, שיש, מהמאה ה-1 לספירה, מוצג כיום במוזיאון הלאומי של רומא
לידה 28 בנובמבר 30
נארניה (נארני המודרנית שבאיטליה)
פטירה 27 בינואר 98 (בגיל 67)
גני סאלוסטיוס, רומא
שם מלא מרקוס קוקיוס נרווה קיסר אוגוסטוס
שם לידה Marcus Cocceius Nerva עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה האימפריה הרומית
מקום קבורה מאוזוליאום אוגוסטוס, רומא
שושלת הנרווה-אנטונינים
אב מרקוס קוקיוס נרווה עריכת הנתון בוויקינתונים
אם Octavia Sergia Plotilla עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים טריאנוס (מאומץ)
קיסר האימפריה הרומית ה־12
18 בספטמבר 9627 בינואר 98
(שנה ו־18 שבועות)
דומיטיאנוס, הקיסר האחרון מהשושלת הפלאבית
טריאנוס, בנו המאומץ ←
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מַרְקוּס קוֹקֶיוּס נֶרְוָוה (לטינית: Marcus Cocceius Nerva‏; 28 בנובמבר 30 - 27 בינואר 98) היה קיסר רומא משנת 96 ועד 98 לספירה.

חייו

בתחילת דרכו היה סנאטור, וכאשר דומיטיאנוס נרצח, הוא נבחר מקרב חברי הסנאט לכהן כקיסר. הראשון מחמשת הקיסרים הטובים.

מפעלו של נרווה היה בעיקר בתחומי המדינה, וגם תיקונים מתקופת דומיטיאנוס. הוא שחרר גולים ממשפטים שנערכו בתקופת דומיטיאנוס, ביטל את משפטי ביזיון המלכות, החזיר את הרכוש שנלקח על ידי דומיטיאנוס לתושבים, והקל את המסים לרומאים ולאיטלקים.

נרווה בנה מחסני תבואה כדי להקל את חלוקתה לתושבים, ושיקם את מערכת הספקת המים.

בניסיון למנוע את העוני באימפריה, הטיל על הסנאט לקנות קרקעות עבור מגורי עניים.

מפעלו העיקרי של נרווה היה הקמת מוסד ה"אלימנטה" אשר תמך באיכרים ובילדים. המפעל פעל כך שאיכרים יקבלו הלוואות בריבית נמוכה. הריבית עברה לשלטונות המוניקיפיות אשר שילמו את כל הריבית, עם תוספת מכספם, להורי ילדים כדי שבידיהם יהיה מספיק כסף לטפל בילדיהם.

בתקופת שלטונו אימץ נרווה את טריאנוס נציב גרמניה העילית וקבע בכך שהוא יהיה יורשו.

נרווה מת ככל הנראה מסיבות טבעיות, וטריאנוס ירש אותו כקיסר.

יחסו ליהודים

עם עליית נרווה לשלטון באה הקלה ביחסי היהודים עם האימפריה. הוא הקל את גביית המס היהודי ואסר על רדיפתם של אנשים בשל "אימוץ אורח החיים היהודי".[1]

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נרווה בוויקישיתוף

הערות שוליים