מסיב וינסון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת {{תב|ויקישיתוף בשורה}} בקישורים חיצוניים במידה וחסר (תג) (דיון)
אין תקציר עריכה
שורה 14: שורה 14:
|כיתוב מפה=
|כיתוב מפה=
}}
}}
'''וינסון מסיב''' ([[אנגלית]]: Vinson Massif) הוא ה[[הר]] הגבוה ביותר ב[[אנטארקטיקה]], וגובהו 4,892 [[מטר]]. הוא ממוקם כ-1,200 קילומטר מ[[הקוטב הדרומי]]. בסיס ההר הוא גוש סלע גדול באורך של כ-21 ק"מ ורוחב של 8 ק"מ. בקצהו הדרומי של ה[[מסיב]] מתנשאת פסגה גבוהה נוספת, הר קראדרוק (4,650 מטר).
'''וינסון מסיב''' (ב[[אנגלית]]: '''Vinson Massif''') הוא ה[[הר]] הגבוה ביותר ב[[אנטארקטיקה]], וגובהו 4,892 [[מטר]]. הוא ממוקם כ-1,200 קילומטר מ[[הקוטב הדרומי]]. בסיס ההר הוא גוש סלע גדול באורך של כ-21 ק"מ ורוחב של 8 ק"מ. בקצהו הדרומי של ה[[מסיב]] מתנשאת פסגה גבוהה נוספת, הר קראדרוק (4,650 מטר).


== היסטוריה ==
== היסטוריה ==

גרסה מ־02:52, 26 באוגוסט 2017

וינסון מסיב
Vinson Massif
וינסון מסיב במבט מהחלל, נאס"א
וינסון מסיב במבט מהחלל, נאס"א
וינסון מסיב במבט מהחלל, נאס"א
מידע כללי
על שם קרל וינסון עריכת הנתון בוויקינתונים
גובה 4,892 מטר. ההר הגבוה באנטארקטיקה
מיקום אנטארקטיקה
רכס הרים הרי הסנטינל
העפלה ראשונה 1966, משלחת בראשות ניקולאס קלינצ'
מסלול ההעפלה הקל המסלול המערבי, טיפוס שלג/קרח
קואורדינטות 78°31′31.74″S 85°37′1.73″W / 78.5254833°S 85.6171472°W / -78.5254833; -85.6171472
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

וינסון מסיבאנגלית: Vinson Massif) הוא ההר הגבוה ביותר באנטארקטיקה, וגובהו 4,892 מטר. הוא ממוקם כ-1,200 קילומטר מהקוטב הדרומי. בסיס ההר הוא גוש סלע גדול באורך של כ-21 ק"מ ורוחב של 8 ק"מ. בקצהו הדרומי של המסיב מתנשאת פסגה גבוהה נוספת, הר קראדרוק (4,650 מטר).

היסטוריה

התגלה לראשונה על ידי מטוס של הצי האמריקאי ב-1957. הוא נקרא על שמו של קרל וינסון, חבר קונגרס ממדינת ג'ורג'יה שתמך במימון משלחות מחקר לאנטארקטיקה.

ב-1963, שתי קבוצות ממועדון הטיפוס האלפיני האמריקאי התחילו להפעיל לחץ על המועצה הלאומית למדע לממן משלחת טיפוס על ההר. ב-1966, שתי המשלחות אוחדו כשבראשם ניקולאס קלינצ'. בדצמבר של אותה שנה, חיל הים העביר את המשלחת מהעיר קרייסטצ'רץ' בניו זילנד לבסיס צבאי אמריקאי באנטארקטיקה. משם הם עברו במטוס סקי (הרקולס C-130) אל רכס הרי הסנטינל. כל חברי המשלחת הצליחו להגיע לפסגה. הקבוצה הראשונה, שמנתה ארבעה מטפסים, עמדה על ראש ההר ב-18 בדצמבר 1966. עוד 4 הגיעו ב-19 ושלושת האחרונים ב-20 לחודש.

הטיפוס על וינסון אינו קשה במיוחד מבחינה טכנית, מעבר לסכנות הרגילות של מסע רגלי באנטארקטיקה.

בשנים האחרונות ההר קיבל תשומת לב ציבורית רבה עקב היותו חלק מאתגר הטיפוס: מסע שבע הפסגות, אל הפסגה הגבוהה בכל יבשת. בין השנים 1985–2000 הדריכה חברת Adventure Network International, שהיא היחידה הרשאית להעלות מטפסים באופן פרטי, יותר מ-450 לקוחות אל הפסגה.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מסיב וינסון בוויקישיתוף