פרקליטות המדינה

סמליל הפרקליטות

פְּרַקליטות המדינה מייצגת את מדינת ישראל ואת רשויות השלטון בפני בתי המשפט ובתי הדין השונים, על כל ערכאותיהם. הפרקליטות היא חלק מהרשות המבצעת של מדינת ישראל, ופועלת ארגונית כחלק ממשרד המשפטים. בתחום אכיפת החוק הפלילי פועלת הפרקליטות באופן עצמאי ובלתי תלוי. מעמדה המיוחד של הפרקליטות כגוף האמון על ביצור שלטון החוק והמנהל התקין מוכר ומכובד על ידי זרועות הממשל השונות בישראל.

פרקליטות המדינה מורכבת מ-14 יחידות מטה ומ-12 פרקליטויות מחוז. יש בה כ-1,750 עובדים, בהם למעלה מ-950 פרקליטים וכ-350 מתמחים. בראש הפרקליטות עומד פרקליט המדינה (כיום עו"ד שי ניצן) ולו ארבעה משנים - המשנה לעניינים פליליים, המשנה לעניינים אזרחיים, המשנה לעניינים מיוחדים והמשנה לאכיפה כלכלית.

על פי רוב, יחידות המטה הן המופיעות בבית המשפט העליון ובבית הדין הארצי לעבודה, ופרקליטויות המחוז הן המופיעות בבתי משפט השלום והמחוזי, בבית המשפט לענייני משפחה, בבית הדין האזורי לעבודה ובטריבונאלים אחרים (כגון: ועדות שחרורים שמונו לפי חוק שחרור על-תנאי ממאסר, התשס"א-2001) ובמקרים חריגים גם בערכאות אחרות דוגמת בית המשפט לעניינים מקומיים, בית הדין הרבני וההוצאה לפועל.

עשיית הפרקליטות מתפרסת על תחומי משפט רבים, בהם הפלילי, האזרחי, החוקתי והמינהלי, הכלכלי-פיסקאלי, דיני עבודה וכן המשפט הבינלאומי.

הפרַקליטות כמאשימה במשפטים פליליים

חוק העונשין ודינים פליליים נוספים כפקודת הסמים המסוכנים, קובעים איסורים פליליים, שהפרתם תביא להגשת כתב אישום מטעם המדינה כנגד המפר. הפרקליטות, המייצגת את המדינה, היא המאשימה במשפטים אלו. בעבר, היה המאשים במשפט הפלילי היועץ המשפטי לממשלה. מאז אמצע שנות השבעים המאשימה היא מדינת ישראל.

במקרים של עבירות קלות, הנידונות בבית משפט השלום, כעבירות תעבורה, עבירות סמים קלות, ושאר עבירות שהעונש עליהן אינו כבד, מטפלים תובעים משטרתיים. תובעים אלו, שהם שוטרים, אינם עובדים בפרקליטות, ומקבלים את הסמכתם ממפכ"ל המשטרה.

ישנם סוגי עבירות, כעבירות על חוקי התכנון והבנייה או עבירות על חוקי רישוי עסקים, או על דיני איכות הסביבה בהן מייצגים את המדינה תובעים מטעם רשויות מקומיות, או משרדי ממשלה מסוימים. תובעים אלו הם לרוב משרדי עורכי דין פרטיים, המקבלים הסמכה מאת היועץ המשפטי לממשלה. גם עבירות אלו הן לרוב עבירות קלות. כמו כן, בעבירות מסוימות, גם אדם פרטי רשאי להגיש כתב אישום, הקרוי "קובלנה פלילית".

טיפולה של הפרקליטות בתיק מתחיל לעתים עוד בשלב בו אוספת המשטרה את הראיות נגד העבריין, בייעוץ לחוקרים ובליווי ההתנהלות סביב התיק, על מנת לוודא כי איסוף הראיות תקין או כי צעדים מסוימים בחקירה, כגון הפעלת סוכן או מתן מעמד עד מדינה הם חוקיים. לאחר מכן מטפלת הפרקליטות בענייני המעצר ובהארכתו מעת לעת. בהמשך, מוגש על ידי הפרקליטות כתב אישום, ומתנהל משפט, אותו מלווה הפרקליטות עד למתן גזר הדין. אם מוגש ערעור, מטפלת הפרקליטות אף בכך. בערעורים המוגשים לבית המשפט העליון מטפלת פרקליטות המדינה שמקום מושבה בירושלים. בערעורים אחרים מטפלים פרקליטי המחוזות. אם הורשע הנאשם בדין, ונגזרה עליו תקופת מאסר, מייצגת הפרקליטות את המדינה גם בפני ועדת השחרורים המחליטה על שחרורו בשל התנהגות טובה, ובעתירות אסירים בפני בתי המשפט בהם מוגשות עתירות אלו, הנוגעות לתנאי המאסר וזכויותיו של האסיר.

הפרקליטות כקובעת מדיניות אכיפת החוק

אחד ממרכיבי עבודתו של פרקליט המדינה הוא הנחיית הפרקליטים העובדים בפרקליטות המדינה. הנחיות אלה, המגיעות בכתב ממנו אל פרקליטי המחוזות ומהם ליתר הפרקליטים, נאספות לקובצי הנחיות, ואלה מתווים את מדיניותה של הפרקליטות. מכיוון שפרקליטות המדינה משמשת גורם מלווה ומייעץ למשטרת ישראל בפלילים, משפיעות הנחיות פרקליט המדינה גם על מדיניות המשטרה.

דוגמה לקביעת מדיניות שכזו על ידי פרקליט המדינה היא הנחיה 2.5 של הפרקליטות, הקובעת את "מדיניות התביעה, בהעמדה לדין של עד תביעה או מתלונן שחזר בו במשפט מעדותו במשטרה", ומיושמת על ידי המשטרה לפי ההוראה המעשית שמספרה 30.300.226.

דוגמה נוספת היא הנחיה מס' 14.13 – הקלטת חקירה על ידי נחקר, ההופכת את ההיתר החוקי של אדם להקליט שיחה בה הוא משתתף, לאיסור כשמדובר בהקלטת חקירתו במשטרה, עקב הגדרת המעשה כמנוגד, לכאורה, לסעיף 3 לחוק האזנת סתר, לפיו ”האזנה לשיחה והקלטתה, אף שהן נעשות בהסכמת אחד מבעלי השיחה – אסורות, ודינן כדין האזנת סתר, אם נעשו למטרת ביצוע עבירה או מעשה נזק, או למטרת גילוי דברים שבינו לבינה והם מצנעת האישות ושלא לצורך הליך משפטי בין בני זוג”.

מבנה הפרקליטות

בניין פרקליטות מחוז הצפון בנצרת עילית

פרקליטות המדינה מחולקת לשניים: 14 יחידות המטה, אשר מרביתן יושבות בירושלים, והן המייצגות בדרך כלל את המדינה בפני בית המשפט העליון ועוסקות בקביעת מדיניות משפטית, ו-12 פרקליטויות מחוז, המייצגות את המדינה בתביעות פליליות ואזרחיות ביתר בתי המשפט ברחבי הארץ. בראש פרקליטות המדינה עומד פרקליט המדינה. אשר לו ארבעה משנים: לעניינים פליליים, לעניינים אזרחיים, לתפקידים מיוחדים ולאכיפה כלכלית.

בכל מחוז גאוגרפי קיימות שתי פרקליטויות מחוז: פרקליטות פלילית, האמונה על ייצוג המדינה כמאשימה בתיקים הפליליים שהתרחשו בשטחה ושהטיפול בהם הוא בסמכות הפרקליטות (להבדיל מהתביעה המשטרתית); ופרקליטות אזרחית, אשר אמונה על ייצוג המדינה כתובעת וכנתבעת בהליכים אזרחיים. יוצאת מכלל זה היא פרקליטות מחוז צפון, אשר בתוכה הפרדה פנימית בין המחלקה הפלילית למחלקה האזרחית. בתל אביב ישנה פרקליטות מחוז שלישית, העוסקת בתיקי מיסוי וכלכלה. פרקליטות המחוז הצעירה ביותר היא פרקליטות מחוז מרכז (אזרחי), אשר הוקמה בשנת 2016. 

פרקליטויות המחוז הן: פרקליטות מחוז צפון, פרקליטות מחוז חיפה (אזרחי), פרקליטות מחוז חיפה (פלילי), פרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי), פרקליטות מחוז תל אביב (פלילי),פרקליטות מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה), פרקליטות מחוז מרכז (אזרחי), פרקליטות מחוז מרכז (פלילי), פרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי), פרקליטות מחוז ירושלים (פלילי), פרקליטות מחוז דרום (אזרחי) ופרקליטות מחוז דרום (פלילי).

בראש כל אחת מפרקליטויות המחוז עומד פרקליט מחוז, הכפוף לפרקליט המדינה.

יחידות המטה הן המחלקה הפלילית, המחלקה האזרחית, מחלקת הבג"צים, המחלקה הכלכלית, המחלקה הפיסקאלית, המחלקה למשפט העבודה, המחלקה לעניינים בינלאומיים, המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש), המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין, היחידה לאכיפה אזרחית, היחידה לעיכוב הליכים, יחידת עררים, יחידת הסייבר שהוקמה בשנת 2015 ויחידת הניהול.

ככלל, בראש כל אחת מיחידות המטה עומד מנהל מחלקה או מנהל יחידה, הכפוף לפרקליט המדינה. היחידה לעיכוב הליכים, יחידת עררים ויחידת הסייבר כפופות למשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים. היחידה לאכיפה אזרחית כפופה למשנה לפרקליט המדינה לעניינים אזרחיים.

• המחלקה הפלילית מייצגת את המדינה בערעורים ועררים פליליים בבית המשפט העליון.
• המחלקה האזרחית מייצגת את המדינה בערעורים אזרחיים.
• מחלקת הבג"צים מטפלת בעתירות המוגשות בבית המשפט הגבוה לצדק (בג"ץ), בערעורים מינהליים, בבקשות רשות ערעור של אסירים ובהליכים נוספים.
• המחלקה הכלכלית מטפלת בתיקים פליליים העוסקים בפשיעה כלכלית.
• המחלקה הפיסקאלית אחראית על תחום המסים, בהיבט האזרחי ובהיבט הפלילי.
• המחלקה למשפט העבודה מופקדת על ייצוג המדינה והיועץ המשפטי לממשלה בהליכים משפטיים הנדונים בבית הדין הארצי לעבודה ובבית המשפט העליון בתחומי משפט העבודה והביטחון הסוציאלי.
• המחלקה לעניינים בינלאומיים מטפלת בסכסוכים בין המדינה למדינות או ארגונים בינלאומיים.
• המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) מוסמכת לחקור חשד לעבירה שבוצעה בידי שוטר, אשר העונש הקבוע בצידה הוא מעל שנת מאסר.
• המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין, העוסקת בתחום התכנון והבנייה.
• היחידה לאכיפה אזרחית מתמקדת בהגנה על נכסי המדינה ויוזמת הגשת תביעות אזרחיות בשיעורים כספיים ניכרים בשם המדינה.
• היחידה לעיכוב הליכים עוסקת בבקשות לעיכוב הליכים שמגישים נאשמים במשפטים פליליים.
• יחידת עררים עוסקת בעררים המוגשים נגד החלטות המשטרה ופרקליטויות המחוז.
• יחידת הסייבר מתמודדת עם הפשיעה והטרור במרחב האינטרנטי.
• יחידת הניהול היא גוף המטה של פרקליט המדינה לניהול הפרקליטות. עיקר תפקידה הוא לסייע ליחידות הפרקליטות השונות בגיבוש אסטרטגיה.

פרַקליטי המדינה

שם	תקופת כהונה	תפקידים ציבוריים לאחר הכהונה
חיים כהן	1948-1949	שר המשפטים, היועץ המשפטי לממשלה, המשנה לנשיא בית המשפט העליון
ארווין שמרון	1950-1953	יו"ר הוועדה לבירור נושא הפשיעה בישראל
קולין גילון	1953-1961
צבי בר-ניב	1962-1969	נשיא בית הדין הארצי לעבודה
גבריאל בך	1969-1982	שופט בית המשפט העליון
יונה בלטמן	1982-1988	מבקר האוניברסיטה העברית
דורית ביניש	1989-1995	נשיאת בית המשפט העליון
עדנה ארבל	1996-2004	שופטת בית המשפט העליון
ערן שנדר	2004-2007	תובע במשטרת ירושלים
משה לדור	2007-2013	פרקליט מחוז ירושלים
שי ניצן	2013 ואילך	מכהן

ביקורת על הפרקליטות

ערכים מורחבים – נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות, נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות

בעקבות תלונות על אופן התנהלות הפרקליטות הוקמה בשנת 2013 נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות, ("נבת"ם"), הכפופה למשרד המשפטים, ותפקידה לבצע ביקורת מערכתית יזומה, ולברר תלונות על פרקליטות המדינה, מערך התביעה במשטרת ישראל ועורכי הדין שקיבלו מהיועץ המשפטי לממשלה ייפוי כוח לצורך ייצוג. באוגוסט 2016 הוחלפה נציבות זו בנציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות.

ראו גם

• סגירת תיק פלילי
• חקירה משטרתית
• תובע (משפט פלילי)

לקריאה נוספת

• מרדכי קרמניצר, "תפקידו של התובע בהליך פלילי", פלילים ה 173 (1996).
• עוזי פוגלמן, "מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה", משפט וממשל ו 173 (2001).

קישורים חיצוניים

• אתר פרקליטות המדינה
• גד ברזילי, היועץ המשפטי לממשלה והתביעה הכללית - פיצול מוסדי?, ירושלים: המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2010
• עידו באום, הרפורמה שהחלישה את כושר העמידה של הפרקליטות, באתר TheMarker‏, 13 במאי 2012
• סיכום שנת 2015 בתחום הפלילי בפרקליטות המדינה, באתר של פרקליטות המדינה, 7 באוגוסט 2016
• שלומית צור, ‏"מי שחושב שעבירות הבנייה יפחתו רק באכיפה - טועה", באתר גלובס, 20 בספטמבר 2016