מכבי חיפה (כדורגל)

מכבי חיפה

קובץ:Maccabi-h.png
מידע כללי
כינוי	הירוקים הירוקה מהכרמל
תאריך ייסוד	1913
אצטדיון	אצטדיון סמי עופר, חיפה (תכולה: 30,870)
בעלים	יעקב שחר
מנכ"ל	אסף בן דב
מאמן	גיא לוזון
ליגה	ליגת העל
mhaifafc.com
תלבושת
תלבושת בית תלבושת חוץ

מחלקות פעילות של מכבי חיפה
כדורגל (גברים)	כדורגל (נשים)	כדורסל (גברים)
כדורסל (נשים)	שחייה	כדורעף (נשים)
כדוריד	הרמת משקולות	טניס
שחמט	כדור מים	ג'ודו

מכבי חיפה הוא מועדון כדורגל ישראלי מהעיר חיפה, המשחק בליגת העל הישראלית. המועדון הוקם בשנת 1913, ומאז 1992 הוא מנוהל על ידי איש העסקים יעקב שחר, שמכהן כנשיא המועדון. המועדון כולל גם קבוצות נוער, נערים וילדים, ובתי ספר לכדורגל. המועדון חבר נוסף בארגון המועדונים האירופאים.

צבע התלבושת הביתית הקבועה של המועדון הוא ירוק, ולאורך השנים שולב בה גם הצבע הלבן. עד שנת 1955 ערכה הקבוצה את מרבית משחקי הבית שלה באצטדיון קריית חיים, ומשנת 1955 עד שנת 2014 שיחקה הקבוצה את משחקי הבית באצטדיון קריית אליעזר. החל מעונת 2014/2015 משחקת הקבוצה באצטדיון סמי עופר.

ברוב התארים זכה המועדון החל משנות השמונים של המאה ה-20, שהפכו אותו לאחד מהמובילים בכדורגל הישראלי. המועדון זכה לאורך שנותיו ב-12 אליפויות ישראל, בשישה גביעי מדינה, בארבעה גביעי טוטו ובשלושה גביעי אלוף האלופים. כמו כן, הוא הגיע להישגים רבים במפעלים האירופיים: הוא המועדון הישראלי הראשון בתולדות הכדורגל הישראלי שהעפיל לשלב הבתים של ליגת האלופות (בעונת 2002/2003) והראשון שהעפיל בפעם השנייה לשלב זה של המפעל (בעונת 2009/2010). בנוסף, הוא המועדון היחיד שהעפיל לרבע גמר גביע אירופה למחזיקות גביע (בעונת 1998/1999). בנוסף, מכר המועדון מספר רב יחסית של כדורגלנים לאירופה, הבולטים שבהם הם רוני רוזנטל, חיים רביבו, אייל ברקוביץ', סרגיי קנדאורוב, יוסי בניון, ליאור רפאלוב ותומר חמד.

היסטוריה

הקמה והשנים המוקדמות

מועדון הכדורגל של מכבי חיפה נוסד בחיפה ב-1913. תחילה, הצטרפה קבוצתה של מועצת הפועלים לקבוצת מכבי חיפה, אולם בשל חיכוכים הופרדו לשתי קבוצות: "מכבי" ו"הפועל" חיפה. מכבי נקראה באותן שנים "מכבי הגיבור חיפה", עד לשינוי שמה ל"מכבי חיפה" בשנות ה-40 והצטרפותה לאגודת מכבי חיפה.

ב-1927 נסעה הקבוצה למסע משחקים בארצות הברית במטרה לגייס כספים לעיר חיפה. הכסף גויס, אך מחצית משחקני הקבוצה העדיפו להישאר בארצות הברית. ב-1939 הוקמה הקבוצה מחדש, ולאחר 14 שנה, ב-1953, לבשה לראשונה תלבושת ירוקה שקיבלה מארצות הברית.

כוכבה של מכבי תל אביב, אלי פוקס, הצטרף לקבוצה בשנת 1954 והיה שחקן/מאמן. עד לשנות ה-60 המועדון לא בלט במיוחד, דילג בין הליגות הנמוכות לליגה הלאומית (הליגה הראשונה באותן השנים), ועמד בצילה של הפועל חיפה – קבוצת הכדורגל של ההסתדרות שזכתה לתמיכתו והעדפתו של ראש העיר, אבא חושי.

בשנת 1942 העפילה הקבוצה לראשונה בתולדותיה לגמר גביע המדינה, וספגה את ההפסד הגבוה ביותר בתולדות המפעל, 12:1 לבית"ר תל אביב.

אהרון אמר, כוכב הקבוצה בשנים 1956–1967

דני רום (שמולביץ), כוכב הקבוצה בשנים 1957–1973

בין השנים 1954–1963 הציגה הקבוצה כדורגל איכותי וסיגלה לעצמה סגנון משחק הרפתקני והתקפי המתבסס על טכניקה אישית גבוהה ומסירות קצרות בסגנון הברזילאי. ב-1962 זכתה הקבוצה בתואר ראשון אי פעם: היא ניצחה את מכבי תל אביב 5:2 במשחק גמר גביע המדינה החוזר, שנערך במרכז הספורט גבעת רם בירושלים לעיני 10,000 צופים (לאחר 0:0 במשחק הראשון). שנה לאחר מכן, הצליחה הקבוצה להעפיל שוב לגמר הגביע, אך הפסידה בתוצאה 0:1 ליריבה העירונית, הפועל חיפה. באותן שנים כוכבה הגדול ביותר של מכבי חיפה היה אהרון אמר ששיחק לצד שחקנים איכותיים דוגמת: אברהם מנצ'ל, אשר עלמני, ג'וני הרדי, זכריה בן צבי ושלום ואנו. אף על פי שחקניה האיכותיים וסגנון המשחק האטרקטיבי, לא הצליח המועדון לזכות בתואר האליפות והישגו הגדול ביותר היה המקום השלישי בטבלה בשנת 1958. אמר, שהיה כוכב בקנה מידה ארצי, זכה להערצה גדולה הן בעיר חיפה והן במדינת ישראל.

בשנת 1970, שלחה העיר חיפה ארבעה נציגים למונדיאל במקסיקו, שניים מהם שחקניה של מכבי חיפה: הבלם ישעיהו שווגר, והקשר ה"כׁלבוֹ" דני שמילו רום. בשנות ה-70 בלטו בקבוצה גם השחקנים: מרדכי לובצקי, שלמה בנאדו, אהרון גרשגורן, יחזקאל גרשוני, נתן הירש וקרול רוטנר.

בשנת 1971 העפילה הקבוצה לגמר הגביע בפעם הרביעית, אך הפסידה בתוצאה 1:2 להכח רמת גן.

בשנת 1977 הצטרף לקבוצה כוכב הפועל חיפה ונבחרת ישראל, יוחנן וולך. לאחר שוולך פרש ממשחק פעיל ב-1979, קיבל לידיו בהתנדבות מלאה את ניהול המועדון והיה גורם מרכזי ומכריע בעליית הקבוצה לליגה הראשונה וזכייתה בתארים רבים.

מכבי חיפה התבססה בעיקר על מחלקת הנוער, שהייתה אלופת המדינה לנוער בשנים 1975 ו-1979, והעלתה את רוב הקבוצה לבוגרים תוך מגמה ברורה להתברג בצמרת עם שחקני בית צעירים. הראשונים להופיע בבוגרים כבר בשנות ה-70 היו יוסי קרמר, אברהם אבוקרט ומשה סלקטר.

התבססות ותארים ראשונים: החל מ-1983

בשנות השמונים התבססה הקבוצה בליגה הראשונה, אך עד לשנת 1983 היא נחשבה לקבוצת אמצע-טבלה ומטה, ונעה בין הליגה הראשונה לשנייה. המהפך חל בשנת 1983 עם הגעתו של המאמן שלמה שרף לקבוצה.

באתי לערב סיום העונה, וראיתי שולחן אולי באורך של איזה 50 מטר עמוס עם גביעים. אחד חילק לשני גביע על זה שהם נשארו בליגה. אז קלטתי את הבעיה שאני צריך להתמודד איתה – לעשות להם סוויץ' בראש

— שלמה שרף, כתבה על היסטוריית הקבוצה בערוץ הספורט

בשנים 1984 ו-1985 זכתה הקבוצה בשתי האליפויות הראשונות שלה תחת הדרכתו של שלמה שרף. שלמה שרף, שדגל בצורת משחק התקפית, ונהג לשחק בהרכב התקפי עם שלושה חלוצים, היה בין המרכיבים העיקריים לזכייתה של מכבי חיפה באליפות ישראל – לראשונה בתולדותיה. הרכבה של הקבוצה שכמעט ולא השתנה לאורך העונה כלל את השחקנים הבאים: השוערים אבי רן וצדוק אברהמי, הבלמים יחזקל שירי, רפי אוסמו וירון פרסלני, מגנה הימני איתן אהרוני, הקשרים ברוך ממן, שלום לוי ואברהם אבוקרט, והחלוצים, משה סלקטר ורוני רוזנטל, שחקנים מתוצרת מחלקת הנוער של המועדון. כמו כן, צורף החלוץ זאהי ארמלי ממכבי שפרעם והמגן השמאלי ציון מרילי מהפועל ירושלים.

האליפות הראשונה הגיעה בהפתעה, שכן בית"ר ירושלים הובילה את הטבלה משך רוב העונה ומכבי חיפה הייתה בפיגור ניכר מאחוריה (הפער בין שתי הקבוצות עמד על 13 נקודות בתום סיבוב המשחקים הראשון). ברם, בישורת האחרונה, נקלעה בית"ר לרצף הפסדים ומכבי חיפה הצליחה לסגור את הפער. המהפך בצמרת הטבלה אירע במחזור ה-29 והלפני אחרון, כאשר בית"ר ירושלים שיחקה במגרשה הביתי מול הפועל תל אביב. מכבי חיפה שדלקה אחר ירושלים יצאה למשחק חוץ קשה מול הפועל יהוד, וניצחה 1:0 משער נגיחה של משה סלקטר. במקביל ובאופן מפתיע, ניצחה הפועל תל אביב 3:1 את בית"ר ירושלים, וההכרעה עברה למחזור האחרון. משחק האליפות, שנערך לעיניי 20 אלף צופים באצטדיון קריית אליעזר, שוחק נגד מכבי רמת עמידר שנאבקה נגד הירידה. המשחק הסתיים בניצחון 1:0 משער נגיחה נוסף של סלקטר.

שנה לאחר מכן, ב-1985, זכתה הקבוצה באליפות השנייה בצורה משכנעת כשהיא מביסה את הפועל כפר סבא 5:1 במשחק האליפות, שנערך באצטדיון קריית חיים. באותה שנה העפילה הקבוצה לגמר גביע המדינה בפעם החמישית, אך הפסידה 0:1 לבית"ר ירושלים. באותה שנה זכתה הקבוצה בראשות הבית באינטרטוטו. בשנת 1986 לא זכתה הקבוצה באליפות, לאחר שבמשחק הליגה האחרון נגד הפועל תל אביב הפסידה 0:1 משער שנוי במחלוקת של גילי לנדאו בדקה ה-86. מכבי חיפה, שהייתה זקוקה לתיקו על מנת לזכות באליפות, הפסידה במשחק ואת האליפות.

בשנת 1987 העפילה מכבי חיפה לגמר הגביע בפעם השישית, אך גם הפעם לא הצליחה לזכות בתואר, לאחר שסיימה בתיקו 3 עם מכבי תל אביב והפסידה 3:4 בדו-קרב בעיטות עונשין.

ב-11 ביולי 1987 נהרג שוערה של מכבי חיפה, אבי רן, בתאונה ימית בכנרת. אובדנו היה מכה קשה לקבוצה, שכן השוער הצעיר נחשב להבטחה גדולה ולגדול שועריה של הקבוצה בכל הזמנים.

ראובן עטר, מכוכבי הקבוצה בשנים 1986–1994

בשנת 1988 הביסה מכבי חיפה את מכבי תל אביב בתוצאה 10:0, כשזאהי ארמלי כובש ארבעה שערים, ובשנת 1989 זכתה באליפות נוספת תחת הדרכתו של אמציה לבקוביץ'. באותה שנה העפילה הקבוצה לגמר הגביע בפעם השביעית, שם פגשה את בית"ר ירושלים בשחזור הגמר מ-1985. משחק זה זכור כאחד ממשחקי הגמר המרתקים בתולדות גמר הגביע. בתום הזמן החוקי התוצאה הייתה 2:2, בהארכה נכבשו עוד שני שערים, אחד לכל קבוצה, ולבסוף בית"ר ניצחה 4:3 בדו-קרב בעיטות עונשין.

בשנות התשעים החל המועדון להתמקצע ולהתאים עצמו לסטנדרטים אירופאים. בנוסף, הקבוצה התחזקה בשחקנים זרים, לאחר ששונה התקנון כך ששיתופם הותר. קריסת מסך הברזל באותה תקופה איפשרה החתמת כמה כדורגלנים ממזרח אירופה אשר הפכו למובילים בהמשך. ב-1991 זכתה מכבי חיפה באליפות רביעית. באותה שנה העפילה הקבוצה לגמר הגביע בפעם השמינית, שם פגשה את הפועל פתח תקווה. מכבי חיפה פיגרה 0:1 אך הצליחה למחוק את הפיגור וניצחה 3:1, ובכך זכתה בדאבל היחיד בתולדות המועדון, תוך שהיא מציגה שלישיית קישור כשרונית שכללה את אייל ברקוביץ', ראובן עטר וטל בנין. בשער בלט שוער הרכש האוקראיני ויקטור צ'אנוב, שהוחתם במקומו של גיורא אנטמן לאחר שהקבוצה הובסה 0:5 על ידי מכבי נתניה.

הרכישה על ידי שחר: החל משנת 1992

יעקב שחר, נשיא המועדון משנת 1992

אייל ברקוביץ', שחקן בית מסמליה של מכבי חיפה, מעברו לסאות'המפטון קיבע את מכבי חיפה כ"מקפצה לאירופה" אך גם סימן את פתח 7 השנים השחונות

ב-1992 נמכרה מחלקת הכדורגל של מכבי חיפה מידי אגודת מכבי חיפה לידיים פרטיות, איש העסקים יעקב שחר, שהיה הספונסר שלה מאמצע שנות השמונים. שחר, שמכהן עד היום כנשיא המועדון, העניק לקבוצה גב מנהלתי וכלכלי, והחיל על המועדון סטנדרטי עבודה אירופאים.

התואר הראשון בתקופת שחר הושג ב-1993 כאשר מכבי חיפה זכתה בגביע המדינה לאחר ניצחון 1:0 על מכבי תל אביב משער של ראובן עטר במשחק הגמר. בעקבות הזכייה, העפילה הקבוצה לטורניר גביע אירופה למחזיקות גביע. במסגרת הטורניר של עונת 1993/1994 ניצחה הקבוצה את טורפדו מוסקבה ואת פארמה, אך הודחה נגד האחרונה בדו-קרב פנדלים. תחת הדרכתו של גיורא שפיגל זכתה הקבוצה באליפות ללא הפסד ליגה, תוך צבירת 95 נקודות (מתוך 117 אפשריות) וכיבוש 97 שערים. אחד המשחקים הזכורים באותה עונה הוא הניצחון 0:5 על מכבי תל אביב במשחק העונה. באותה עונה שברה הקבוצה שיאים ישראלים רבים: 28 ניצחונות בעונה, 46 משחקי ליגה רצופים ללא הפסד (מ-1993 עד 1995), הפרש שערים של 70+ ו-81% אחוזי הצלחה בליגה. סגל הקבוצה כלל אז את השוער רפי כהן; את שחקני ההגנה מרקו בלבול, משה גלאם, אלון חרזי, רומן פץ, איתן אהרוני ואריק בנאדו; בקישור את אייל ברקוביץ' (שזכה בתואר "שחקן העונה"), רוני לוי, ראובן עטר, סרגיי קנדאורוב ואלון חזן; ובהתקפה את אלון מזרחי (שזכה בתואר מלך השערים עם 28 כיבושים), איוון גצקו ושי הולצמן. קבוצה זו נבחרה לקבוצת היובל בסקר שערך ערוץ הספורט.

בעונת 1994/1995 עזבו מזרחי ועטר את מכבי חיפה, ובמקומם הגיעו חיים רביבו ועופר שטרית. הקבוצה הציגה אמנם כדורגל אטרקטיבי אך הפסידה את האליפות למכבי תל אביב. בסוף אותה עונה היא ניצחה את הפועל חיפה 2:0 וזכתה בגביע המדינה הרביעי בתולדותיה.

שבע השנים השחונות: 1995–2001

אדורם קייסי, מגינה השמאלי של הקבוצה משך 11 שנים

לאחר הזכייה בגביע בשנת 1995, נכנסה מכבי חיפה לתקופה בת שבע שנים ללא זכייה בתואר האליפות, בהן רוב כוכביה נמכרו לאירופה. בשנת 1998 פוטר גיורא שפיגל בעקבות עונה בינונית של הקבוצה ולאחר תבוסה ביתית 0:4 מול הפועל כפר סבא. מחליפו של שפיגל היה דניאל בריילובסקי. תחת הדרכתו של בריילובסקי זכתה הקבוצה בגביע המדינה ב-1998 (לאחר ניצחון 2:0 בהארכה על הפועל ירושלים).

בעונת 1998/1999 מונה דושאן אוהרין למנג'ר הקבוצה. אוהרין הוביל את מכבי חיפה, בצוותא עם בריילובסקי, לרבע גמר גביע המחזיקות לאחר ניצחונות מרשימים על הקבוצות פריז סן-ז'רמן וריד, וזאת כשהיא מתבססת בעיקרה על שחקנים ישראלים צעירים יחסית כיוסי בניון שהגיע מהפועל באר שבע, יניב קטן, אלירן אלקיים וניר דוידוביץ' לצד ישראלים מנוסים מעט יותר כאלון מזרחי ואדורם קייסי ושחקנים זרים שלא תרמו תרומה בולטת כאיברהים דורו ורדובן הרומטקו. בשנה זאת, נפצע שוער המשנה של הקבוצה יהודה בוארון בתאונת דרכים קשה. לאחר כמה חודשים של תרדמת התעורר בוארון, ולאחר הליך שיקום היה ברור שלא יוכל לחזור למשחק פעיל.

בעונת 1999/2000 מונה אלי כהן למאמן והובאו שחקני רכש זרים דוגמת סרגיי קלשצ'נקו, רדוסלב מיכאלסקי, ריימונדס ז'וטאוטאס ויז'י בז'צ'ק. בעונה זו השיגה הקבוצה ניצחונות מרשימים בתוצאות גבוהות (5:2 נגד הפועל פתח תקווה ו-7:0 נגד עירוני ראשון לציון ומכבי נתניה) והקבוצה כבשה 86 שערים. ברם, לקראת סוף העונה החלה הקבוצה להפסיד במשחקים קריטיים. כהן התפטר ופינה מקומו לעוזרו, שחקן העבר, רוני לוי. את העונה סיימה הקבוצה ללא תואר, במקום השני, אחרי הפועל תל אביב שזכתה בדאבל.

שש שנות התהילה: 2001–2006

אריק בנדו, קפטן הקבוצה בשנים 2000–2006 ואחד מגדולי הכדורגלנים של המועדון בכל הזמנים

לפני עונת 2000/2001 עלו מספר שמות מועמדים לאימון הקבוצה, ביניהם זאב זלצר, אך לבסוף הוחלט למנות את מאמן מכבי תל אביב המפוטר, אברהם גרנט. תחת הדרכתו של גרנט זכתה הקבוצה ב-2 אליפויות רצופות (2001 ו-2002) תוך הצגת עליונות הן מבחינת הסגל והן מבחינת היכולת. בחיפה בלטו אז בקישור יוסי בניון ("שחקן העונה" ב-2001, עם 13 שערים ו-13 בישולים), ג'ובאני רוסו ("שחקן העונה" ב-2002, עם 5 שערים ו-10 בישולים), ריימונדאס ז'וטאוטאס, ננאד פראליה, ואליד באדיר וראובן עטר הוותיק. בהתקפה בלטו איגביני יעקובו, יניב קטן, סרגיי קלשצ'נקו ורפי כהן. בהגנה בלטו אבישי ז'אנו, אלון חרזי, אריק בנאדו, אנדריי אוסטרובסקי ואדורם קייסי. בשער שיחקו לסירוגין דודו אוואט וניר דוידוביץ' עקב פציעותיו של האחרון.

במוקדמות ליגת האלופות ב-2001, הצליחה מכבי חיפה להעפיל לסיבוב המוקדמות השלישי שלפני שלב הבתים והייתה אמורה לשחק נגד ליברפול, אחרי שניצחה את פ.צ. האקה מפינלנד בשני משחקים, 1:0 במשחק החוץ ו-4:0 בקריית אליעזר. אך לאחר שהתברר שהקבוצה שיתפה את ואליד באדיר במשחק הביתי שלא כחוק, מכיוון שהוא הורחק משלושה משחקים במסגרות אירופאיות בעקבות כרטיס אדום שקיבל במשחקה של הקבוצה נגד ויטסה ארנהם במסגרת גביע אופ"א שנה לפני כן, תוצאת משחק הגומלין בוטלה והוחלפה בהפסד טכני 0:3. מכבי חיפה הודחה מאירופה והאקה היא זו שהמשיכה לצמד מפגשים מול ליברפול בשלב זה. אירוע זה זכור כ"פרשת הפקס", משום שהנחיות אופ"א לגבי איסור שיתופו של באדיר במשחקים מול האקה הגיעו למשרדי הקבוצה באמצעות פקס, אך לא הובנו כראוי.

ב-2002 העפילה מכבי חיפה לגמר גביע המדינה בפעם ה-12, שם פגשה את יריבתה הוותיקה, מכבי תל אביב. למרות יכולת מצוינת של הקבוצה באותה עונה וזכייה באליפות, לא הצליחה הקבוצה לזכות בגביע כשהפסידה לתל אביב 4:5 בדו-קרב בעיטות עונשין לאחר תיקו נטול שערים, ובכך נמנע ממנה דאבל שני. ב-2002 מינה יעקב שחר את איתמר צ'יזיק למנכ"ל המועדון במקום חנן שפגט.

גרנט עזב את מכבי חיפה לאחר שמונה למאמן נבחרת ישראל, ובמקומו מונה יצחק שום. שום הוביל את מכבי חיפה לשלב הבתים בליגת האלופות לראשונה בתולדות הכדורגל הישראלי (לאחר ניצחונות על בלשינה בוברויסק ושטורם גראץ). בשל המצב הביטחוני, מכבי חיפה אירחה את משחקי הבית שלה באצטדיון GSP בקפריסין. ב-18 בספטמבר 2002, במשחק הראשון של קבוצה ישראלית אי פעם בשלב הבתים של המפעל, הפסידה מכבי חיפה 2:5 למנצ'סטר יונייטד, לאחר שהובילה 1:0 משער של יניב קטן, במשחק שהתקיים באצטדיון אולד טראפורד. בהמשך, הנחילה הקבוצה תבוסות לאולימפיאקוס ולמנצ'סטר יונייטד בתוצאה 3:0 (הראשונה משלושער של איגביני יעקובו, והשנייה משערים של יניב קטן, ריימונדאס ז'וטאוטאס ויעקובו). מול סגנית אלופת אירופה באייר לברקוזן הפסידה הקבוצה בתוצאות נמוכות (0:2 ו-1:2). הקבוצה סיימה במקום השלישי בבית, ועברה לשחק בסיבוב השלישי של גביע אופ"א, אך הובסה על ידי א.א.ק. אתונה, והודחה מאירופה.

ניר דוידוביץ', שוערה הראשון של הקבוצה מ-1997 ועד 2013 ושחקן העונה של 2003/2004

בליגה, למרות קרב צמוד בין מכבי חיפה למכבי תל אביב, הקבוצה לא זכתה בתואר האליפות בגלל הפרש שערים נחות, והסתפקה בגביע הטוטו. בתום העונה עזב שום את מכבי חיפה לאחר שקיבל הצעה לאמן את הקבוצה היוונית פנאתינייקוס. בעקבות עזיבתו של שום, החליט יעקב שחר למנות את מאמן הנוער רוני לוי כמאמן הקבוצה הבוגרת, ותחת הדרכתו הקבוצה זכתה ב-3 אליפויות רצופות. בעונת 2003/2004 הקבוצה זכתה באליפות בפער של 6 נקודות מהסגנית מכבי תל אביב. למרות זאת, זכה לוי לביקורת על הסגנון המשעמם יחסית של קבוצתו, והשוער ניר דוידוביץ' זכה בתואר שחקן העונה.

לפני תחילת עונת 2004/2005 חיפה כמעט והעפילה שוב לליגת האלופות, אך שער שספגה נגד רוזנבורג בדקה ה-89 כפה הארכה ומנע זאת ממנה; במשחק הגומלין שהתקיים באצטדיון רמת גן ב-24 באוגוסט 2004, מכבי חיפה הצליחה לעלות ליתרון 2:0 כבר במחצית הראשונה, על אף שהמגן השמאלי נג'ואן גרייב הורחק בדקה ה-25. בדקה ה-59 הפסקת חשמל באצטדיון גרמה להאפלת המגרש ולהפסקת המשחק למשך 10 דקות. בדקה ה-89 הפסקת חשמל נוספת הובילה להפסקת המשחק פעם שנייה, ועם חידושו רוזנבורג הצליחה להבקיע שער מבעיטה חופשית שכפה הארכה. בהארכה רוזנבורג כבשה שני שערים נוספים, ניצחה לבסוף 2:3 והדיחה את מכבי חיפה מהמפעל.

בליגה הציגה הקבוצה עליונות על פני שאר הקבוצות. מתחילת העונה הייתה המועמדת הוודאית לזכייה באליפות, ואכן זכתה בתום העונה בהפרש ניכר על סגניתה. שחקן העונה נבחר להיות הקשר עידן טל שכבש 13 שערים. במקביל, רוב שחקניה הישראלים של מכבי חיפה, השתתפו בקמפיין של נבחרת ישראל בכדורגל להעפיל למונדיאל 2006. באחד ממשחקי הנבחרת, פתחו בהרכב לא פחות מ-7 שחקנים של מכבי חיפה.

אלון חרזי, מגדולי כדורגלני מכבי חיפה בכל הזמנים

את עונת 2005/2006 פתחה מכבי חיפה בסערה והשלימה הישג נדיר כאשר סיימה את הסיבוב הראשון עם מאזן מושלם של 11 ניצחונות מתוך 11 משחקים. בתואר הראשון שלה בעונה זו זכתה ב-15 במרץ 2006 כשזכתה בגביע הטוטו. בתואר האליפות העשירי במספר זכתה ב-22 באפריל 2006. את העונה סיימה הקבוצה עם 16 נקודות יותר מהפועל תל אביב שבמקום השני, ובכך שברה את שיאה של בית"ר ירושלים שעמד על 15 נקודות הפרש בין האלופה לבין המקום השני. שחקן העונה נבחר להיות גוסטבו בוקולי, עם 12 שערים ו-10 בישולים.

בשנים 2003–2006 כיכבו בחיפה השוער ניר דוידוביץ', הבלמים אריק בנאדו ואלון חרזי, המגינים חיים מגרשווילי (עד 2007) ואדורם קייסי (למעט 2004/2005), הקשרים ואליד באדיר (עד 2005), שאבייר דירסאו (למעט 2003), עידן טל, ג'ובאני רוסו (עד 2005 וב-2007/2008), גוסטבו בוקולי (מ-2004), מיכאל זנדברג (עד 2006) והחלוצים אליניב ברדה (עד 2005), יניב קטן ורוברטו קולאוטי (עד 2007).

הצלחות וכישלונות: 2006–2012

יניב קטן, קפטן הקבוצה בשנים 2006–2014

בעונת 2006/2007 עזבו את חיפה הקפטן הוותיק אריק בנאדו ומיכאל זנדברג (שעברו לבית"ר ירושלים) והקשר עידן טל (שעבר לבולטון וונדררס). עזיבתם פגעה קשות ביכולת הקבוצה, בעיקר בליגה. באותה עונה לא הצליחה מכבי חיפה להעפיל לליגת האלופות, אחרי שהוגרלה לשחק נגד ליברפול, אך הצליחה להעפיל לשמינית גמר גביע אופ"א, אחרי שניצחה בין השאר את צסק"א מוסקבה, אותה ניצחה 1:0 באצטדיון בלומפילד (אחרי תיקו 0:0 בחוץ). בשמינית הודחה על ידי אספניול. בליגה לעומת זאת, מכבי חיפה הציגה יכולת חלשה והגנה חדירה, וסיימה רק במקום החמישי, שהקנה לה כרטיס לאינטרטוטו, שם הודחה בסיבוב השני.

בעונת 2007/2008 זכתה מכבי חיפה בפעם הרביעית בהיסטוריה שלה בגביע הטוטו לאחר שניצחה בגמר את בני סכנין 2:0 אך הציגה יכולת לא טובה בליגה. בעקבות זאת הודיעה הקבוצה כי המאמן רוני לוי לא ימשיך בתפקידו, ומחליפו יהיה אלישע לוי. ביולי 2008 נבחר המנכ"ל של מכבי חיפה, איתמר צ'יזיק, לכהן כאחד מ-14 הנציגים בהנהלת ה-ECA, ארגון הגג של מועדוני הצמרת באירופה.

בעונת 2008/2009, תחת הדרכתו של אלישע לוי, זכתה מכבי חיפה באליפות ה-11 בתולדותיה, לאחר שתי עונות ללא זכייה בתואר זה ובתום מאבק צמוד עם הפועל תל אביב על האליפות, במהלכו התחלפה הקבוצה במקום הראשון מספר פעמים. בחלקים מסוימים מהעונה הציגה מכבי חיפה סגנון משחק הגנתי ומבוקר, אך בסיבוב הראשון ובמחזורי הסיום הציגה יכולת טובה יותר והבטיחה את האליפות מחזור אחד לסיום העונה. בנוסף, הגיעה מכבי חיפה לגמר גביע המדינה, אולם הפסידה 1:2 לבית"ר ירושלים, והחמיצה הזדמנות לזכות בדאבל.

מכבי חיפה עולה לשחק מול רד בול זלצבורג באוסטריה.

בפתיחת עונת 2009/2010 העפילה הקבוצה בפעם השנייה בתולדותיה לליגת האלופות, לאחר שעברה את גלנטורן הצפון אירית בסיבוב המוקדמות השני, את אקטובה הקזחית בסיבוב השלישי (לאחר שהייתה כבר בפיגור 3:0 במשחק הביתי, וניצחה לבסוף 3:4), ואת רד בול זלצבורג האוסטרית בשלב הפלייאוף לאחר שניצחה אותה פעמיים. בהגרלת שלב הבתים הוגרלה מכבי חיפה עם יובנטוס, באיירן מינכן ובורדו. בניגוד להעפלתה הקודמת, הפעם הורכבה הקבוצה ממספר ישראלים צעירים, כדוגמת בירם כיאל, אייל גולסה ומוחמד גאדיר, והוביל אותה יניב קטן, שהיה שותף גם להעפלה הקודמת של הקבוצה. מכבי חיפה אירחה את המשחקים באצטדיון רמת גן, והפסידה בכל ששת משחקיה, כאשר חמישה מתוכם הסתיימו בתוצאה 0:1, וסיימה עם מאזן שערים שלילי של 0:8. בכך הייתה לקבוצה הראשונה בתולדות ליגת האלופות שסיימה את שלב הבתים ללא נקודה או שער לזכותה. במשחק המחזור השישי והאחרון נגד בורדו, נערך טקס פרידה לכבוד אלון חרזי, שנכנס כמחליף בדקה ה-71 ופרש לאחריו ממשחק פעיל.

בליגה, אף על פי שהובילה רוב העונה, ואף שברה את שיא הספיגה הנמוכה עם 16 שערים בלבד ב-35 משחקי ליגה, הפסידה מכבי חיפה את האליפות ברגע האחרון באופן דרמטי להפועל תל אביב בגלל שיטת הקיזוז והפרש שערים, אחרי שסיימה בתיקו 1:1 עם בני יהודה במחזור האחרון. בסיום אותה עונה עזבו אותה כוכביה – שלומי ארבייטמן, דקל קינן, ג'ורג' טישיירה ובירם כיאל – לקבוצות כדורגל באירופה.

בעונת 2010/2011 שיחקה מכבי חיפה בסיבוב השלישי במוקדמות הליגה האירופית נגד דינמו מינסק. במשחק הראשון בקריית אליעזר ניצחה הקבוצה 1:0, ובגומלין נוצחה 1:3 והודחה מהליגה האירופית. עונה זו הסתמנה במכת פציעות מחד, אך בשילוב שחקנים צעירים מאידך, בהם תומר חמד, שלומי אזולאי, טאלב טוואטחה, סינטהיו סלליך ומוחמד גאדיר. בסיום אותה עונה זכתה מכבי חיפה באליפות ה-12 שלה, כשבהגנה בלטו אריק בנאדו הוותיק לצד אנדריי פילאבסקי ואייל משומר ובהתקפה שחקניה הבולטים של מכבי חיפה היו ליאור רפאלוב (כדורגלן העונה, 11 שערים) ותומר חמד (13 שערים, 5 בישולים). כמו כן, הגיעה הקבוצה לגמר גביע המדינה, אך הפסידה 0:1 להפועל תל אביב, והחמיצה הזדמנות לזכות בדאבל.

רבים משחקניה הבולטים של מכבי חיפה נטשו את הקבוצה לאחר אותה אליפות, ביניהם רפאלוב וחמד, ולקראת העונה הבאה הקבוצה נחלשה יחסית. בתחילת עונת 2011/2012 הוגרלה הקבוצה לשחק מול גנק הבלגית בפלייאוף העלייה לשלב הבתים של ליגת האלופות. במשחק הראשון באצטדיון רמת גן ניצחה חיפה 2:1, ניצחון שבדיעבד לא הספיק לגומלין בבלגיה שהסתיים בניצחון 4:1 לגנק בבעיטות הכרעה מ-11 מטרים לאחר 120 דקות שבהן הייתה התוצאה 2:1 לגנק (3:3 בסיכום הכללי). למרות ההדחה, העפילה מכבי חיפה לראשונה בתולדותיה לשלב הבתים של הליגה האירופית, והוגרלה לבית הכולל את שאלקה 04, סטיאווה בוקרשט וא.א.ק. לרנקה. שם, על אף שני ניצחונות בסיבוב הראשון, כשלה להעפיל לסיבוב הבא, במקביל לאי הצלחה במשחקי הליגה המקומית. את העונה בליגה סיימה מכבי חיפה במקום החמישי. כמו כן הקבוצה העפילה לגמר הגביע בפעם ה-15 שם פגשה שוב את הפועל תל אביב בשחזור הגמר מהשנה שעברה, והפסידה 1:2 לאחר שספגה שער בתוספת הזמן.

המעבר לאצטדיון סמי עופר והשנים השחונות

חן עזרא, מקשריה הבולטים של מכבי חיפה בשנים 2012–2016.

יוסי בניון, קפטן הקבוצה בשנים 2014–2016.

בסיום העונה נפרד המאמן אלישע לוי מהקבוצה, ובמקומו מונה כוכב הקבוצה בעבר, ראובן עטר, אך בפתיחת עונת 2012/2013 רשמה מכבי חיפה את פתיחת העונה הגרועה בתולדותיה עם ניצחון בודד, ארבע תוצאות תיקו וארבעה הפסדים. כתוצאה מכך, לאחר המחזור התשיעי, פוטר עטר מתפקידו ובמקומו מונה אריק בנאדו, מאמן קבוצת הנוער וקפטן מכבי חיפה בעבר, למאמן הקבוצה. תחת הדרכתו של בנאדו חל שיפור ניכר ביכולת ובתוצאות של הקבוצה, והיא זינקה מהמקום הלפני האחרון בטבלה עד למקום השני. בסוף העונה פרש השוער הוותיק ניר דוידוביץ' ששיחק כל הקריירה שלו במכבי חיפה ונחשב לסמל של המועדון.

ב-25 ביולי 2013, במוקדמות הליגה האירופית, הביסה מכבי חיפה במשחק החוץ את חזאר לנקראן בתוצאה 8–0 (במחצית היא הובילה 6–0, שיא ישראלי) ובכך קבעה את הניצחון הגבוה ביותר של קבוצה ישראלית באירופה. בעקבות ניצחון זה והניצחונות על ונטספילס הלטבית ואסטרה ג'ורג'יו הרומנית, עלתה הקבוצה לשלב הבתים של הליגה האירופית שם הוגרלה לבית הכולל את פאוק סלוניקי היוונית, א.ז. אלקמאר ההולנדית ושחטאר קאראגנדי הקזחית. מכבי חיפה סיימה במקום השלישי עם חמש נקודות והודחה.

את עונת 2013/2014 הקבוצה סיימה במקום החמישי בליגה, ולא הצליחה להעפיל למפעלים האירופיים. ב-14 במאי 2014, במחזור הלפני אחרון של העונה, נפרדה מכבי חיפה מהאצטדיון הביתי שלה קריית אליעזר ב-50 שנים האחרונות, כששיחקה מול מכבי תל אביב. לפני המשחק נערך טקס פרידה מהאצטדיון, שכלל את הצגתם של שחקני הקבוצה שזכו באליפות הראשונה, מתן פרס על מפעל חיים לאשר עלמני והענקת חולצה על שם אבי רן לאביו, שהגיע לראשונה לאירוע של מכבי חיפה אחרי נתק ממושך. המשחק עצמו הסתיים בתוצאה 2–2.

בתום העונה, סיים אריק בנאדו את תפקידו כמאמן הקבוצה, ובמקומו מונה לתפקיד המאמן אלכסנדר סטנוייביץ' הסרבי. אחת ההחתמות הראשונות של סטנוייביץ' במכבי חיפה הייתה החזרתו של הקשר ההתקפי יוסי בניון, שפרץ במועדון והצליח בכדורגל האירופאי, לסגל הקבוצה. יניב קטן, קפטן הקבוצה ושחקנה של הקבוצה במשך 25 שנים, החליט להודיע על פרישה מכדורגל. ב-15 בספטמבר 2014 ערכה הקבוצה את משחקה הראשון באצטדיון סמי עופר, בו ניצחה את בני סכנין בתוצאה 4–2 לעיני 30,000 צופים. עד אמצע העונה הקבוצה לא השיגה את התוצאות והיכולת המקוות, וסטנוייביץ' הציע את התפטרותו אך יעקב שחר סירב. ב-28 בדצמבר לאחר הפסד ביתי לבית"ר ירושלים במסגרת המחזור ה-15, הפסדה השמיני של הקבוצה בליגה, הגיש סטנוייביץ' את התפטרותו. באותו יום מונה שחקנה לשעבר של הקבוצה מרקו בלבול לתפקיד מאמן הקבוצה. תחת בלבול העפילה מכבי חיפה לפלייאוף העליון וסיימה במקום החמישי שלא מאפשר התחרות במסגרות אירופאיות. ככלל, למעט נוכחות הקהל הגדולה במשחקים, העונה נחשבה למאכזבת. בסיומה מונה רוני לוי למאמן הקבוצה.

גם תחת הדרכתו של רוני לוי הציגה חיפה יכולת לא טובה ובעונת 2015/2016 סיימה במקום הרביעי. במהלך העונה ספגו שחקני חיפה 9 כרטיסים אדומים. ב-24 במאי 2016 זכתה הקבוצה בגביע המדינה בכדורגל לאחר ניצחון 1–0 על מכבי תל אביב ובכך שברה בצורת של 18 שנים ללא זכייה בגביע. בדרך לגמר הדיחה מכבי חיפה את בית"ר ירושלים, הפועל חיפה, בני יהודה תל אביב והפועל באר שבע, כולן מליגת העל.

באוגוסט 2016 זכה המועדון ל"מגן הכבוד" שהוענק ליעקב שחר במעמד נשיא המדינה ראובן ריבלין, על עשייתו החברתית והצטיינותו במאבק נגד אלימות וגזענות.

השנים האחרונות

ב-11 במאי 2016 מונה טור-כריסטיאן קרלסן הנורווגי לתפקיד המנהל הספורטיבי של הקבוצה. בעקבות חילוקי דעות בין המנהל הספורטיבי ובין המאמן, פוטר לוי מתפקידו, ובמקומו מונה רנה מלנסטיין, ההולנדי, ששימש כמאמנה של פולהאם והיה עוזר מאמן במנצ'סטר יונייטד לצד אלכס פרגוסון. הקבוצה פתחה באופן בינוני את העונה אך השתפרה בהמשך עם ניצחונות על הפועל באר שבע, מכבי תל אביב והנחלת תבוסה 5–0 להפועל אשקלון. החל מדצמבר יכולת הקבוצה ירדה באופן חד, ובינואר הודחה מגביע המדינה בכדורגל. כתוצאה מכך, שיחררה מכבי שחקנים רבים בחלון ההעברות והביאה שחקני רכש חדשים בהם עומר דמארי, אך גם מהלך זה לא עצר את הקריסה והקבוצה המשיכה להציג יכולת חלשה. בעקבות הפסד 0–3 להפועל חיפה בדרבי פוטר מלנסטיין. יום לאחר הפיטורים מונה גיא לוזון לתפקיד מאמן הקבוצה. תחת לוזון הקבוצה המשיכה בהדרדרות וסיימה את העונה בפלייאוף העליון, במקום השישי, ללא שום תואר.

סמל המועדון

מקורו של סמל המועדון הוא בארגון הספורט הציוני העולמי "מכבי". הסמל הוא למעשה האותיות מ.כ.ב.י. בתוך מגן דוד שמסמל את היהדות. במרבית שנותיה סמלה של הקבוצה היה כאמור סמל "מכבי" עם הכיתוב "חיפה" מתחתיו בצבע ירוק על גבי לבן או לבן על גבי ירוק. עם הצלחת המועדון בסוף שנות ה-80 של המאה ה-20 התווסף איור של אריה בצמוד לסמל, אולם איור זה הוסר. בתחילת שנות ה-90 של המאה ה-20, עם הצטרפות המועדון למשחקים באירופה שונה הסמל, והתווסף ציור של כדורגל משמאלו עם הכיתוב "מכבי חיפה מ.כ." בעברית ו-Maccabi Haifa F.C. באנגלית. בסיום עונת 2005/2006, עת זכתה הקבוצה באליפות ה-10 שלה, התווסף כוכב זהב מעל לסמלה. בסיום עונת 2009 עם זכייתה באליפות ה-11 שלה, שיחקה הקבוצה במשחק ההכתרה שלה עם הסמל המסורתי של המועדון כפי שהיה בתחילת שנות ה-80. בסיום עונת 2013, בשנת ה-100 של המועדון, התווספו עלי דפנה מסביב לסמל המשמשים כאות לניצחון ולתהילה עוד מימי המיתולוגיה היוונית. בנוסף, התווספה גם לוחית זהב המציינת את שנת הקמת המועדון ואת השנה הנוכחית (שנת ה-100 של המועדון).

• הסמל המסורתי של מכבי חיפה
  הסמל המסורתי של מכבי חיפה
• הסמל שעודכן ב-2006, עם כוכב לציון 10 אליפויות
  הסמל שעודכן ב-2006, עם כוכב לציון 10 אליפויות
• 
  הסמל לכבוד שנת ה-100 לייסוד מכבי חיפה, 2013/14

צבע המועדון

בתחילת פעילותו של מועדון הכדורגל, שיחקה הקבוצה בצבעים לבן-כחול, כאשר הצבע הלבן משמש בתור צבע בית והכחול כחוץ. בשנות ה-50 של המאה ה-20 יצא אביגדור הרשקוביץ מטעם המועדון למסע תרומות ברחבי ארצות הברית. הרשקוביץ' נפגש עם מיליונר יהודי בעל חנות לתלבושות ושאף להביא עמו גם תלבושות עבור השחקנים הוא התייעץ עם הנהלת הקבוצה לגבי צבע מסוים. הנהלת הקבוצה הבהירה חד משמעית כי הצבע איננו חשוב, ובלבד שלא יהיה אדום. זאת בשל היריבות עם קבוצת הפועל חיפה שכמו כל קבוצות הפועל לבשו תלבושות אדומות. צבעי המדים שנבחרו היו ירוק ולבן. עם המדים החדשים זכתה הקבוצה לרצף ניצחונות ומאז התקבעו צבעים אלה כצבעי המועדון.

במשך כל השנים מאז ועד היום הקפידה הנהלת המועדון על דומיננטיות הצבעים ירוק-לבן בתלבושות השחקנים, אולם במספר מקרים לבשו שחקני המועדון מדים בצבעים שונים. ב-25 בדצמבר 1976 במשחק נגד מכבי יפו שלבשה ירוק באותו משחק, נאלצה מכבי חיפה לשחק עם חולצות אדומות, אותן סיפקה לה הפועל פתח תקווה, בעלת האצטדיון. מכבי חיפה הפסידה 2:0 ומיעוט האוהדים שחזה במשחק האשים את התלבושות. בשנת 1998 שיחקה מכבי חיפה נגד הפועל כפר סבא בקרית אליעזר, כששחקני הקבוצה לבשו מדים מפוספסים בצבעים כחול-שחור, מכנסיים לבנים וגרביים מפוספסים בצבעים כחול-לבן. חיפה הפסידה באותו משחק 4:0.

בעונת 2005/6 נוספו מכנסיים וגרביים שחורים למדי הקבוצה ובעונת 2007/8 נוספה גם חולצה באותו צבע. השחור נוסף גם לדגלי האוהדים. למרות זאת, במשחקים רבים משחקת הקבוצה במדים על טהרת הירוק והלבן ללא הצבע השחור.

אוהדים

כ-30,000 אוהדי מכבי חיפה לפני פתיחת משחקה הראשון (15 בספטמבר 2014) של הקבוצה באצטדיון העירוני החדש בחיפה על שם סמי עופר בו ניצחה 2:4 את בני סכנין.

אוהדי מכבי חיפה, 2002.

אוהדי מכבי חיפה במשחק החוץ מול רד בול זלצבורג במוקדמות ליגת האלופות 2009/2010. חיפה ניצחה 1:2.

מספר סקרים שנעשו במהלך העשור הראשון של המאה ה-21 מצאו שמכבי חיפה היא הקבוצה האהודה ביותר בישראל.מכבי חיפה נחשבת כקבוצה האהודה ביותר גם בקרב המגזר הערבי.

בעונת האליפות 2008/2009 זכה הקהל של מכבי חיפה בתואר הקהל ההוגן של השנה.

לקראת עונת 2014/2015 והמעבר לאצטדיון סמי עופר, אוהדי מכבי חיפה שברו את שיא המנויים למשחקי קבוצת ספורט בישראל, כשרכשו למעלה מ-15,000 מנויים.

ארגוני אוהדים

באופן היסטורי, הגוש המעודד של אוהדי הקבוצה ישבו במשחקי הבית באצטדיון קריית אליעזר ביציעים 11–12 שנקרא גם יציע ג', שנהפך לשם נרדף לגרעין הקשה והמסור של האוהדים. בשנת 2002 הוקם ארגון "הקופים הירוקים", שמהווה את חוג האוהדים המסור של מכבי חיפה, ותומך בקבוצת הכדורגל והכדורסל כאחד. חברי הארגון נהגו לשבת ביציע 11. עם המעבר לאצטדיון סמי עופר, חברי הארגון מתרכזים ביציע הצפוני של האצטדיון מאחורי השער הצפוני בגושים 105–106.

בשנת 2010, הוקם ארגון אוהדים נוסף, ה"אינפרנו ורדה", שחבריו ישבו ביציע 5א. באצטדיון סמי עופר חברי הארגון יושבים ביציע הדרומי של האצטדיון בגוש 124. מטרת הארגון היא לספק תמיכה נוספת בקבוצה, לצד ארגון "הקופים הירוקים".

בנוסף, למכבי חיפה מועדון אוהדים רשמי מטעם המועדון, שהוקם בעשור הראשון של המאה ה-21, ומונה כ-20,000 חברים. למועדון ישנם תומכים גם מחוץ לישראל, והקשר עימם נשמר על ידי רכישת פריטים מחנות המזכרות של המועדון, באמצעות אתר האינטרנט שלו.

ב-2014 הוקמה עמותת אוהדי מכבי חיפה, וב-5 במאי קיבלה אישור רשמי מרשם העמותות. מטרות העמותה, כפי שנכתבו במסמכי היסוד שלה: "הקמת ארגון המאגד ומייצג את קהילת אוהדי מועדון הכדורגל מכבי חיפה. חיזוק ומיסוד מעמד האוהד כנדבך המרכזי עליו נשענת רוח המועדון. חיזוק ושימור מסורת המועדון תוך שמירה על האינטרסים של המועדון. מיגור האלימות והגזענות. הנגשת פעילות המועדון לקהל האוהדים ושימור צביונו העממי".

תקשורת קבוצה – אוהדים

בתחילת המאה ה-21 הקים המועדון אתר אינטרנט, הנערך על ידי ההיסטוריון של המועדון, יצחק הברמן. ב-2015 פתחה מכבי חיפה אתר אינטרנט חדש, שפועל לצד האתר הישן שמשמש כארכיון ומאגר מידע היסטורי.

החל מ-2011 מפעילה חיפה דף פייסבוק רשמי הכולל מידע, חדשות, תמונות, אפשרות להזמנת כרטיסים און-ליין וכן עדכון בזמן אמת על תוצאות משחקים. בפברואר 2011 פתח המועדון דף יוטיוב רשמי, בו מתפרסמים ראיונות של שחקנים והמאמן לפני ואחרי משחקים. פעם בחודש מעלה המועדון סרטון שנקרא מהדורת מכבי חיפה TV, ובו מוצג מה עבר על המועדון בשבועיים האחרונים, תוכניות להמשך ותקצירי משחקים.

במהלך חודש מרץ 2016 הוציאה הקבוצה אפליקציה המותאמת למערכות ההפעלה אנדרואיד וiOS .

חולצה

תקופה	מייצרת המדים	ספונסר
1983–1984	אדידס	דרוקר זכריה קבלנות בע"מ
1985–1992		וולוו
1992–1993	לוטו
1993–1996		ישראכרט
1996–1998	נייקי	וולוו
1998–2002	לוטו
2002–2004		הונדה
2004–2007	פומה
2007–2011	לוטו
2011–	נייקי

יריבויות

היריבות העירונית עם הפועל חיפה

ערך מורחב – הדרבי של חיפה

משחק דרבי בין מכבי להפועל, חיפה, אצטדיון סמי עופר, 27 בינואר 2016.

לשני המועדונים החיפאים העיקריים, הפועל חיפה ומכבי חיפה, יש היסטוריה ארוכה של יריבות עירונית סוערת הכוללת איבה הדדית וסכסוכי אוהדים; יריבות שנמשכה גם בשנים הרעות של הפועל חיפה, בהן שיחקה בליגה השנייה. שורשי היריבות נעוצים עמוק בתוך ההיסטוריה של שני המועדונים ובעיקר בזיהוי הפוליטי שלהם. הפועל הוקמה כקבוצת פועלים סוציאליסטית שזוהתה בעיקר עם ההסתדרות ועם שלטון מפא"י, הן הארצי והן המוניציפלי. הפועל זוהתה כקבוצתו של הממסד שנתמכה על ידי השלטונות. לפיכך, באופן טבעי, הפכה מכבי חיפה לקבוצה המקופחת, שבשל קיפוחה לכאורה על ידי השלטונות נאלצה להאבק על קיומה. על כן, בראשיתה הייתה היריבות העירונית בחיפה בין אלו ש"ידם קרובה לצלחת" לבין המקופחים והמדוכאים. ההבדלים בין המועדונים יצרו גם את ההבדלים בין האוהדים: אוהדי הפועל חיפה באופן מסורתי זוהו עם תנועות השמאל; רוב אוהדי הפועל היו בני המעמד הבינוני – פועלים בתעשיות השונות בחיפה וכן משכילים רבים ובעלי מקצועות חופשיים רבים. לעומתם, אוהדי מכבי חיפה זוהו ברובם כאנשי המעמד הבינוני-נמוך. בשנים האחרונות הטשטשו ההבדלים בין מחנות האוהדים, בעיקר בשל ההצלחות הרבות של מכבי חיפה, שהגדילו וגיוונו את קהל האוהדים שלה, אם כי עדיין ניתן להבחין בהבדלים בין קהלי האוהדים. בשנים האחרונות קיבלה היריבות בין שני המועדונים גוון יותר ספורטיבי והיא בולטת בעיקר בתקופות שלפני משחקי דרבי. למרות היריבות, מכבי זכתה באליפות השנייה שלה דווקא באצטדיון קריית חיים, מבצרה של הפועל.

היריבות עם מכבי תל אביב

מאז שנות ה-90 של המאה ה-20 למכבי חיפה יש יריבות חזקה עם מכבי תל אביב על ההגמוניה של תנועת מכבי ישראל וכן גם של הכדורגל הישראלי בכלל ועל תואר מועדון הכדורגל הטוב ביותר בישראל. מכבי חיפה שואפת להדיח מעמדה זו את מכבי תל אביב, שהיא המועדון עם מספר התארים הגדול בארץ, ולהפוך למועדון המוביל בישראל, וזאת על ידי זכייה בתארים רבים וכן בהעפלה לשלבים המתקדמים בגביעי אירופה השונים (גביע מחזיקות הגביע, ליגת האלופות, גביע אופ"א). המאבק היה עיקש במיוחד בעונות בהן חיפה ותל אביב התחרו זו מול זו על תואר האליפות. בנוסף, הביסה חיפה את מכבי תל אביב במספר משחקים, בהם משחק ניצחונה בתוצאה 10:0 ב-1988, משחק בו נקמה על הפסדה 10:2 בשנת 1949 והפסדה 7:0 בשנת 1952, וניצחונה בתוצאה 5:0 בעונת 1993/1994 בה זכתה חיפה באליפות ללא הפסד אך הודחה ממפעל גביע המדינה שלושה ימים לאחר הניצחון על ידי מכבי תל אביב בתוצאה 2:1 בקריית אליעזר, מקרה שחזר על עצמו לא פחות מעשר פעמים במפגשים במפעל גביע המדינה. הישגיה של מכבי חיפה בעשור הראשון של המאה ה-21 לצד החלשות של מכבי תל אביב (למעט עונת 2002/3) ציננו את היריבות ביניהן, אך היריבות עם הפועל תל אביב, שהתחרתה בצמרת הטבלה בתקופה זו, התחזקה.

תארים

נשיא מדינת ישראל ראובן ריבלין עם שתי הקבוצות המשתתפות במשחק אלוף האלופים, מכבי חיפה והפועל באר שבע.

ליגת העל

• אליפויות (12): 1983/1984, 1984/1985, 1988/1989, 1990/1991, 1993/1994, 2000/2001, 2001/2002, 2003/2004, 2004/2005, 2005/2006, 2008/2009, 2010/2011
  • סגנות (7): 1985/1986, 1994/1995, 1995/1996, 1999/2000, 2002/2003, 2009/2010, 2012/2013

גביע המדינה

• זכייה (6): 1961/1962, 1990/1991, 1992/1993, 1994/1995, 1997/1998, 2015/2016
  • סגנות (10): 1941/1942, 1962/1963, 1970/1971, 1984/1985, 1986/1987, 1988/1989, 2001/2002, 2008/2009, 2010/2011, 2011/2012

גביע הטוטו

• זכייה (4) (שיא משותף): 1993/1994, 2002/2003, 2005/2006, 2007/2008
  • סגנות (3): 1999/2000, 2003/2004, 2014/2015

אלוף האלופים

• זכייה (3): 1961, 1984, 1988
  • סגנות (2): 1983, 2016

גביע ליליאן

• זכייה (1): 1984/1985
  • סגנות (1): 1986/1987

הישגים

שיאים קבוצתיים

• עונות בליגה הראשונה – 58
• עונות בליגת המשנה – 6
• המיקום הנמוך ביותר – 7 בליגת המשנה
• שיא ניצחונות לעונה – 28 (2009/2010)
• שיא הפסדים לעונה – 16 (1973/1974)
• שיא נקודות לעונה – 95 (1993/1994)
• שיא שערים לעונה – 97 (1993/1994)
• שיא הספיגה לעונה – 53 (1951/1952)
• הפרש שיא לעונה – 70 (1993/1994)
• הניצחון הגבוה ביותר – 10:0 על מכבי תל אביב (1987/1988)
• ההפסד הגבוה ביותר – 0:9 מול הפועל פתח תקווה (1952/1953)
• הפרש שיא מהמקום השני בסיום העונה – 16 נקודות (2005/2006, שיא משותף עם מכבי תל אביב)
• זכייה באליפות ללא הפסד ליגה בעונה של 39 מחזורים – (1993/1994)
• 46 משחקי ליגה רצופים ללא הפסד – בין השנים 1993 ל-1994.
• 30 משחקי חוץ רצופים ללא הפסד – בין השנים 1993 ל-1995.
• הקבוצה הישראלית הראשונה שזכתה בשש אליפויות בעשור אחד: בעונות 2000/2001, 2001/2002, 2003/2004, 2004/2005, 2005/2006 ו-2008/2009
• הקבוצה הישראלית הראשונה שהעפילה לליגת האלופות, והראשונה שעשתה זאת פעמיים – בעונות 2002/2003 ו-2009/2010.
• הקבוצה הישראלית הראשונה שהשיגה ניצחון בשלב הבתים של גביע אופ"א, והיחידה שהעפילה לשמינית הגמר במתכונתו האחרונה – בעונת 2006/2007.
• הקבוצה הישראלית היחידה שהעפילה לרבע גמר גביע אירופה למחזיקות גביע – בעונת 1998/1999.
• סיימה את ששת משחקי שלב הבתים עם אפס נקודות ואפס שערים (שיא שלילי משותף עם דינמו זאגרב).
• 65 מחזורים רצופים של החזקה במקום הראשון בליגה – בין אוגוסט 2004 למאי 2006.
• 48 העפלות רצופות לשמינית גמר גביע המדינה: בין השנים 1966 ל-2013.
• ספגה 16 שערים ב-35 מחזורים בעונת 2009/2010, מחזיקה בשיא ספיגת השערים הנמוכה ביותר למשחק: 0.46. בנוסף, זהו מספר השערים (העונתי הכולל) הנמוך ביותר שספגה חיפה בתולדותיה.
• ספגה את ההפסד הגבוה ביותר בתולדות גביע ארץ-ישראל (כיום גביע המדינה): 12:1 לבית"ר תל אביב ב-1942
• הניצחון הגבוה ביותר באירופה: 0:8 על חזאר לנקראן, זהו גם הניצחון הגבוה ביותר של קבוצה ישראלית באירופה.
• ההפסד הגבוה ביותר באירופה: 4:0 מול ספורטינג ליסבון (1995), מול א.א.ק. אתונה (2002), מול ולנסיה (2003) ומול אספניול (2007)

הישגים באירופה

ערך מורחב – מכבי חיפה במפעלים האירופיים

• ליגת האלופות:
  • שלב הבתים (2): 2002/2003, 2009/2010
  • מוקדמות (6): 1994/1995, 2001/2002, 2004/2005, 2005/2006, 2006/2007, 2011/2012
• הליגה האירופית:
  • מוקדמות (1): 2010/2011
  • שלב הבתים (2): 2011/2012, 2013/2014
• גביע אופ"א:
  • שמינית גמר (1): 2006/2007
  • סיבוב שני (1): 2003/2004,
  • סיבוב ראשון (3): 2000/2001, 2002/2003, 2004/2005
  • מוקדמות (1): 1996/1997
• גביע אירופה למחזיקות גביע:
  • רבע גמר (1): 1998/1999
  • שמינית גמר (1): 1993/1994
  • סיבוב ראשון (1): 1995/1996
• גביע האינטרטוטו:
  • סיבוב שני (1): 2007/2008
  • סיבוב ראשון (1): 1999/2000
  • ראשות הבית (1): 1985/1986
  • סגנות הבית (2): 1986/1987, 1990/1991
  • מקום שלישי (1): 1991/1992

שיאים אישיים

• שיאן ההופעות בליגה: אלון חרזי, 495 הופעות.
• שיאן ההופעות לעונה: אדורם קייסי, 66 הופעות בכל המסגרות – 2002/2003.
• שיאן שערי ליגה: זאהי ארמלי, 90 שערים.
• שיאן שערים לעונה: אלון מזרחי, 28 שערים – 1993/1994; שלומי ארבייטמן, 28 שערים – 2009/2010
• שיא בישולים לעונה: אלון חזן, 16 בישולים – 1993/1994; יוסי בניון, 16 בישולים – 1999/2000; ג'ובאני רוסו, 16 בישולים – 2003/2004
• שיא שערים באירופה: אלון מזרחי ויניב קטן – 15 שערים
• שיאן שערים למשחק: אהרון גרשגורן, 6 נגד הפועל קריית שמונה, 1965.
• שיאן שערים - שחקן זר: סרגיי קנדאורוב, 52 שערים, מתוכם 40 שערי ליגה.
• שיאן אי-ספיגה (דקות ללא שער ברציפות): גיורא אנטמן, 1003 דקות – 1988/1989.
• הכדורגלן הישראלי המעוטר ביותר: אריק בנדו, 17 תארים (9 אליפויות, 4 גביעי מדינה ו-4 גביעי טוטו) ואלון חרזי, 17 תארים (9 אליפויות, 3 גביעי המדינה ו-5 גביעי טוטו).

שיאני ההופעות

להלן עשרת השחקנים ששיחקו הכי הרבה משחקי ליגה במדי מכבי חיפה, נכון ל-20 בספטמבר 2013. שחקנים מודגשים הם שחקנים שעדיין פעילים במכבי חיפה.

מקום	שם השחקן	שנות פעילות	הופעות
1	אלון חרזי	1990–1997 1998–2009	495
2	יניב קטן	1998–2014	440
3	אריק בנאדו	1993–1994 1996–2006 2010–2011	399
4	אברהם אבוקרט	1977–1993	396
5	ניר דוידוביץ'	1994–2013	386
6	איתן אהרוני	1978–1989 1990–1994	369
7	ישעיהו שווגר	1962–1976	360
8	אהרון גרשגורן	1964–1978	334
9	ברוך ממן	1974–1985	303
	יוסי קרמר	1974–1985 1988–1989	303

שיאני שערים

להלן עשרת השחקנים שהבקיעו הכי הרבה שערי ליגה במדי מכבי חיפה, נכון ל-7 בפברואר 2016. שחקנים מודגשים הם שחקנים שעדיין פעילים במכבי חיפה.

מקום	שם השחקן	שערים	הופעות	יחס שערים למשחק	שנות פעילות במכבי חיפה
1	זאהי ארמלי	90	179	0.5	1982–1989
2	דני שמולביץ' רום	78	283	0.28	1958–1973
	יניב קטן	78	467	0.17	1998–2014
4	ראובן עטר	72	281	0.26	2000–2002, 1997, 1986–1994
5	ג'וני הרדי	70	193	0.36	1951–1963
6	יוסי בניון	65	189	0.37	2014–2016, 1998–2002
7	אברהם מנצ'ל	64	225	0.28	1952–1965
8	אלון מזרחי	63	91	0.69	1997–1999, 1995–1996, 1993–1994
9	ישעיהו הלד	60	250	0.24	1949–1964
10	משה סלקטר	56	204	0.27	1989, 1979–1987

זוכים בתואר מלך השערים במדי מכבי חיפה

עונה	שם השחקן	שערים	הערות
1958/1959	אהרון אמר	17
1987/1988	זאהי ארמלי	25
1993/1994	אלון מזרחי	28
1994/1995	חיים רביבו	17	יחד עם עמיר תורג'מן מעירוני אשדוד
1995/1996	חיים רביבו	26
1997/1998	אלון מזרחי	18
2004/2005	רוברטו קולאוטי	19
2009/2010	שלומי ארבייטמן	28

כדורגלנים בולטים בתולדות המועדון

נתוני ההופעות והשערים מתייחסים למשחקי ליגה בלבד ונכונים ל-7 במאי 2017. המיון הראשוני הוא לפי מספר הופעות. שחקנים מודגשים עדיין פעילים במועדון.

להסתרת הטבלה לחצו על "הסתרה"

שם לאום עמדה קריירה במועדון הופעות שערים אלון חרזי בלם, מגן ימני 1990–2009 495 29 יניב קטן קשר / חלוץ 1998–2014 467 79 אברהם אבוקרט קשר 1973–1993 396 10 אריק בנאדו בלם 1993–1994 1996–2006 2010–2011 383 9 ניר דוידוביץ' שוער 1995–2013 374 0 איתן אהרוני מגן ימני 1978–1989 1990–1994 368 7 ישעיהו שווגר בלם 1962–1976 360 11 אהרון גרשגורן קשר 1964–1978 334 27 ברוך ממן קשר 1964–1978 303 45 יוסי קרמר מגן 1974–1989 303 7 גוסטבו בוקולי קשר 2004–2015 289 34 דקל קינן בלם 2002–2010 2012– 264 21 אבישי ז'אנו מגן ימני 1995–2004 244 15 אייל משומר מגן ימני 2006–2017 233 9 אדורם קייסי מגן שמאלי 1996–2007 225 23 מרקו בלבול מגן 1986–2002 217 2 משה סלקטר חלוץ 1979–1987 204 56 יחזקאל גרשוני שוער 1958–1970 1971–1972 204 0 אייל ברקוביץ' קשר 1990–1996 192 36 יוסי בניון קשר 1998–2002 2014–2016 189 66 רפי אוסמו בלם 1980–1992 181 3 זאהי ארמלי חלוץ 1982–1989 179 90 ליאור רפאלוב קשר 2004–2011 163 32 אבי רן שוער 1981–1987 146 0 רוני לוי קשר 1992–1997 144 18 ואליד באדיר קשר 2000–2005 141 28 רוני רוזנטל חלוץ 1980–1986 138 38 עופר מזרחי חלוץ 1986–1993 133 37 אהרן אמר חלוץ 1956–1967 132 35 משה גלאם מגן שמאלי 1993–1997 131 16 ראובן עטר קשר 1986–1994 2002–2000 129 72 ג'ובאני רוסו קשר 2001–2005 2007–2008 129 25 שלומי ארבייטמן חלוץ 2005–2010 126 50 אלון חזן קשר 1992–1996 119 20 סרגיי קנדאורוב קשר 1993–1997 118 40 מיכאל זנדברג קשר 2002–2006 116 33 עידן טל קשר 2003–2006 109 30 פיטר מסיללה דרא"פ מגן שמאלי 2007–2011 108 2 בירם כיאל קשר 2006–2010 92 6 אלון מזרחי חלוץ 1993–1994 1995–1996 1997–1997 91 63 טל בנין קשר 1989–1992 91 17 רפי כהן שוער 1993–1996 91 0 רוברטו קולאוטי חלוץ 2004–2007 90 39 ריימונדס ז'וטאוטאס קשר אחורי 1999–2003 88 4 ויקטור צ'אנוב שוער 1990–1993 78 0 ולדימיר דבאלישווילי חלוץ 2009–2012 75 37 סרגיי קלשצ'נקו חלוץ 1999–2001 71 29 דודו אוואט שוער 1996–1997 2001–2003 60 0 חיים רביבו קשר / חלוץ 1994–1996 57 46 דניאל בריילובסקי קשר 1986–1988 56 11 איגביני יעקובו חלוץ 2000–2003 50 25

• ראו גם: רשימת כדורגלני מכבי חיפה בעלי ערך בוויקיפדיה

קפטנים

דקל קינן, קפטן הקבוצה משנת 2016.

שנים	קפטנים
1963–1977	ישעיהו שווגר
1978–1979	עודד בלוש
1979	ירון פרסלני
1979–1982	מנשה מזרחי
1982–1983	אלישע לוי
1983–1985	ברוך ממן
1985–1986	אברהם אבוקרט
1991–1994	איתן אהרוני
1994–1996	אלון חזן
1996–1997	רוני לוי
1997–1998	סרגיי קנדאורוב
1998–2000	אלון מזרחי
2000–2006	אריק בנאדו
2006–2014	יניב קטן
2014–2016	יוסי בניון
2016–	דקל קינן

זוכים בתואר כדורגלן העונה במדי מכבי חיפה

עונה	שחקן	תארים קבוצתיים	הערות	סיקור
1984/1985	משה סלקטר	אליפות
1985/1986	אבי רן	סגנות	שוער
1988/1989	ניר קלינגר	אליפות
1990/1991	טל בנין	דאבל
1993/1994	אייל ברקוביץ'	אליפות	כבש 10 שערים ובישל 13
1994/1995	חיים רביבו	גביע המדינה, סגנות הליגה	כבש 17 שערים ובישל 7
1995/1996	חיים רביבו	סגנות	כבש 26 שערים ובישל 9
2000/2001	יוסי בניון	אליפות	כבש 13 שערים ובישל 13
2001/2002	ג'ובאני רוסו	אליפות	כבש 5 שערים ובישל 10
2003/2004	ניר דוידוביץ'	אליפות	שוער
2004/2005	עידן טל	אליפות	כבש 13 שערים ובישל 2
2005/2006	גוסטבו בוקולי	אליפות	כבש 12 שערים ובישל 10
2010/2011	ליאור רפאלוב	אליפות	כבש 11 שערים ובישל 2

מקרא

	= מלך השערים באותה עונה
	= שחקן שאינו ישראלי

מאמנים

לפחות 35 מאמנים שונים הדריכו את שחקני מועדון הכדורגל החיפאי החל משנות ה-40 ועד ימינו (ב-47 קדנציות) להלן רשימת המאמנים של מכבי חיפה:

להסתרת הטבלה לחצו על "הסתרה"

המאה ה-20 שם מדינה שנים הערות/זכיות ישראל (איז'ו) שוורץ 1946–1947 טורנטאואר 1950–1952 אוטו שלפנברג 1952–1954 אלי פוקס 1954–1956 "גביע הנשיא" (1955) אנדור קיש 1956–1957 אריה קוך 1957–1959 דוד פרקש 1959–1961 "גביע סוכות" אלכס פורבס 1961–1962 אנדור קיש 1962 אוטו שלפנברג 1962–1963 גביע המדינה (1961/1962) ואסילי ספאסוב 1963–1965 ישראל חליבנר 1965 אברהם מנצ'ל 1965–1969 אדמונד שמילוביץ 1969–1970 ג'וני (יונתן) הרדי 1970–1972 אלי פוקס 1972 אברהם מנצ'ל 1972–1974 אורי ויינברג 1974–1975 שמעון שנהר (שלפנברג) 1975–1977 משה ששון 1977 ג'וני (יונתן) הרדי 1977–1978 ערן קוליק 1978–1979 מרדכי שפיגלר 1979 ג'וני (יונתן) הרדי 1979–1982 ג'ק מנסל 1982–1983 ג'וני (יונתן) הרדי 1983 שלמה שרף 1983–1987 אליפות המדינה (1983/1984, 1984/1985) "גביע ליליאן" (1984) דרור קשטן 1987–1988 אמציה לבקוביץ' 1988–1990 אליפות המדינה (1988/1989) שלמה שרף 1990–1992 אליפות המדינה (1990/1991) גביע המדינה (1990/1991) גיורא שפיגל 1992–1998 גביע המדינה (1992/1993) העפלה לשמינית גמר גביע אירופה למחזיקות (1993/1994) אליפות המדינה (1993/1994) גביע הטוטו (1993/1994) גביע המדינה (1994/1995) דניאל בריילובסקי 1998 גביע המדינה (1997/1998) דושאן אוהרין 1998–1999 העפלה לרבע גמר גביע אירופה למחזיקות (1998/1999) דניאל בריילובסקי 1999 אלי כהן 1999–2000 המאה ה-21 שם מדינה שנים משחקים אחוזי הצלחה[1] הערות/זכיות רוני לוי 2000 7 52.3% אברהם גרנט 2000–2002 71 73.7% אליפות המדינה (2000/2001, 2001/2002 ) יצחק שום 2002–2003 33 69.7% העפלה לליגת האלופות (2002/2003) רוני לוי 2003–2008 165 70.6% גביע הטוטו (2003/2004, 2005/2006) אליפות המדינה (2003/2004, 2004/2005, 2005/2006) אלישע לוי 2008–2012 140 69.5% גביע הטוטו (2007/2008) אליפות המדינה (2008/2009) העפלה לליגת האלופות (2009/2010) אליפות המדינה (2010/2011) ראובן עטר 2012 9 25.9% אריק בנאדו 2012–2014 63 59.8% אלכסנדר סטנוייביץ' 2014 15 42.2% מרקו בלבול 2014–2015 21 49.2% רוני לוי 2015–2016 36 49.1% גביע המדינה (2015/2016) רנה מלנסטיין 2016–2017 22 43.9% גיא לוזון 2017- 15 35.5%[2] הערות: ‏1. אחוזי הצלחה במשחקי ליגה: אחוז הנקודות שנצברו מתוך סך הנקודות האפשריות. ‏2. נכון ל-21 באוגוסט 2017

• 
  שלמה שרף – האיש שהפך את חיפה למועדון צמרת בתחילת שנות ה-80 של המאה ה-20, זכה ב-3 אליפויות ודאבל
• 
  גיורא שפיגל - מאמן הקבוצה בעונת 1993/1994 בה זכתה הקבוצה באליפות ללא הפסד
• 
  אברהם גרנט – שתי אליפויות רצופות לאחר 7 שנים ללא תואר
• 
  רוני לוי – המאמן שהוביל את חיפה ל-3 אליפויות רצופות וגביע המדינה בשלוש קדנציות
• 
  אלישע לוי, המאמן בין 2008 ל-2012, זכה בשתי אליפויות והוביל את חיפה לליגת האלופות

סגל נוכחי

נכון ל-4 בספטמבר 2017

מס' עמדה שם 1 שוער אוהד לויטה 2 בלם אליסון דוס סנטוס 3 מגן שי בן דוד 5 בלם רמי גרשון 6 קשר גל אלברמן (קפטן שני) 7 קשר סינטהיו סלליך 8 חלוץ אופיר מזרחי 10 קשר שלומי אזולאי 13 חלוץ ניקיטה רוקאביציה 14 קשר גילי ורמוט 16 חלוץ עומר דמארי 18 קשר קאיו אלבס

מס' עמדה שם 19 קשר רועי קהת 21 בלם דקל קינן (קפטן) 22 שוער גיל אופק 23 מגן עומרי בן הרוש 25 מגן רז מאיר 26 מגן ארנסט מבוקה 29 חלוץ מוחמד עוואד 31 קשר נטע לביא 32 קשר עמית זנטי 33 חלוץ סטפנוס אתנסיאדיס 55 שוער עומרי גלזר 70 קשר גאורגי קוסטדינוב

צוות מקצועי

מאמן ראשי	גיא לוזון
עוזר מאמן	אסף נימני
מאמן שוערים	ניר דוידוביץ'
מאמן כושר	ערן שדו
מאמן כושר	אורי הראל

מחלקת הנוער

מחלקת הנוער של מכבי חיפה מונה למעלה מ-1,000 כדורגלנים צעירים המתאמנים בקבוצות בשנתונים השונים. המועדון פועל בשיתוף פעולה עם כפר הנוער "גלים" שנמצא בדרום חיפה. בפניימית כפר גלים נמצאים כדורגלנים הגרים רחוק מחיפה. בסיום כל עונה נבחר השחקן המצטיין של כל אחת מהקבוצות הצעירות. מכבי חיפה נותנת חסות ל-20 בתי ספר לכדורגל בארץ.

מחלקת הנוער של מכבי חיפה נחשבת לאחת הטובות בארץ, ומלבד זכייה בתארים רבים, גידלה שחקנים רבים שהפכו לשחקני מפתח מצטיינים במכבי חיפה בפרט ובכדורגל הישראלי בכלל.

המנהל המקצועי של מחלקת הנוער הוא שמואל חנין. מאמן קבוצת הנוער הבכירה הוא איתי מרדכי.

קבוצות מחלקת הנוער לעונת 2017/18

• מנהל מקצועי של מחלקת הנוער: שמוליק חנין
• מנהל מחלקת הנוער: יניב כהן

שם הקבוצה	ליגה	מאמן/מאמנים
מכבי חיפה שמואל	ליגת העל לנוער	איתי מרדכי
מכבי חיפה יואל	נערים א' ליגת העל	אורי גוטמן
מכבי חיפה שמעון	ליגה נערים א' ארצית צפון	אביב קנפו
מכבי חיפה גולדשנפלד	נערים ב' ארצית דרום	אירק מלכה
מכבי חיפה יהויכים	נערים ב' ארצית צפון	אברהם אבוקרט
מכבי חיפה מקס	נערים ג' שרון	גיל לבנדה
מכבי חיפה גולדשנפלד	נערים ג' מרכז	ענבל נימני-קנפו
מכבי חיפה מיכאל	ילדים א' שרון	יורם בסר
מכבי חיפה גולדשנפלד	ילדים א' מרכז	הראל סגל
מכבי חיפה אפרים	ילדים ב' שרון	רפי כהן
מכבי חיפה גולדשנפלד	ילדים ב' מרכז	ליעד לבנסולד
מכבי חיפה עודד	ילדים ג' שרון	משה שושן
מכבי חיפה גולדשנפלד	ילדים ג' שרון	לירן אהרון
מכבי חיפה ישעיהו	טרום ילדים א' שרון	שמעון הרוש
מכבי חיפה גולדשנפלד	טרום ילדים א' שרון	בני הרשקוביץ'
מכבי חיפה חיים	טרום ילדים ב' שרון	אשר עלמני

תארים בארץ

קבוצת הנוער של מכבי חיפה משחקת בליגת העל בכדורגל לנוער, ומובילה את טבלת הקבוצות הזוכות בגביע המדינה יחד עם קבוצת הנוער של מכבי תל אביב:

• 9 אליפויות: 1999, 2003, 2004, 2009, 2010, 2013, 2014, 2016, 2017
• 5 גביעי מדינה: 1999, 2000, 2003, 2013, 2014
• 4 דאבלים: 1999, 2003, 2013, 2014

קבוצת הנוער מכבי "שמואל" חיפה רשמה הישג חסר תקדים בכדורגל הישראלי (בליגות לנוער) כאשר לקחה פעמיים דאבל ברציפות, בשנים 2013 ו-2014.

תארים בינלאומיים

קבוצת הנערים של מכבי חיפה (עד גיל 14) זכתה ב-2004 בטורניר גביע החלב לאחר שניצחה בגמר את קבוצת הנערים של אברטון האנגלית בתוצאה 1:5.

קבוצת מכבי חיפה "שמואל" זכתה ב-2016 בגביע אינסל.

לקריאה נוספת

• אביב הברון, הירוקים: מכבי חיפה, כל הסיפור, ספרי עליית הגג, 1992
• זוהיר בהלול, רמי ברוש, יגאל ביטון, האנציקלופדיה לכדורגל ישראלי, כרך ג', עמ' 65 - 92, הוצאת ישראגול, 2011

קישורים חיצוניים

• האתר הרשמי החדש
• מועדון כדורגל מכבי חיפה, ברשת החברתית פייסבוק
• עמוד הקבוצה באתר ההתאחדות לכדורגל בישראל
• "הדרך לתהילה", על בנייתה של מכבי חיפה, יוחנן וולך, אתר ספורטאנטר