חיסון לנגיף הפפילומה האנושי – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אנבה (שיחה | תרומות)
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
אנבה (שיחה | תרומות)
שורה 14: שורה 14:


==בטיחות החיסון==
==בטיחות החיסון==
החיסון נחשב לבטוח, ועד כה לא דווח על כל קשר בין החיסון לבעיות בריאותיות קשות אחרות למעט תגובה מקומית של העור לזריקה באזור ההזרקה שנפוצה גם במתן חיסונים אחרים. החיסון אסור בשימוש במהלך [[הריון]] וב[[הנקה]]. על פי הרכבו של החיסון, שאינו מכיל DNA נגיפי, אין כל אפשרות שהחיסון יגביר או יגרום להדבקה בנגיף הפפילומה האנושי.
החיסון נחשב לבטוח, ועד כה לא דווח על כל קשר בין החיסון לבעיות בריאותיות קשות אחרות למעט תגובה מקומית של העור לזריקה באזור ההזרקה שנפוצה גם במתן חיסונים אחרים{{דרוש מקור}}. לא ידוע על נזק שעלול להגרם לאשה בהריון או לעובר משימוש בחיסון במהלך הריון, אולם עד שיצטבר ידע נוסף בנושא, החיסון אסור בשימוש לנשים בהריון. נשים מניקות יכולות להשתמש בחיסון בבטחה<ref>http://www.webmd.com/vaccines/adult-hpv-vaccine-guidelines</ref>. על פי הרכבו של החיסון, שאינו מכיל DNA נגיפי, אין כל אפשרות שהחיסון יגביר או יגרום להדבקה בנגיף הפפילומה האנושי.


==יעילות החיסון==
==יעילות החיסון==

גרסה מ־19:15, 9 בספטמבר 2017

חיסון ה-HPV

חיסון כנגד נגיף הפפילומה האנושיאנגלית: Human papilloma virus vaccine) הוא חיסון לנגיף הפפילומה האנושי שמורכב מחלקי מעטפת של הווירוס ונועד למנוע הדבקה בווירוס ובכך למנוע התפתחות שורה של מחלות שנגרמות על ידי הוירוס בהן סרטן צוואר הרחם.

נגיף הפפילומה האנושי

ערך מורחב – נגיף הפפילומה האנושי

נגיף הפפילומה האנושי עובר בהדבקה מאדם לאדם במהלך יחסי מין ובמקרים נדירים עלול לעבור מהאם לוולד במהלך הלידה. הנגיף שייך לקבוצת נגיפי ה-DNA והוא מדביק תאים ברקמת האפיתל של צוואר הרחם, הנרתיק והעריה. במקרה של הדבקה, הנגיף מתקיים כנגיף חבוי (במצב לטנטי) ברקמות אלה במשך שנים. במקרים מסוימים הוא עלול להפוך לנגיף פעיל ולגרום לשנויים טרום סרטנים ברקמות בהם או חי, וכך לגרום להופעת מחלות סרטניות ומצבים שפירים. המעבר ממצב לטנטי למצב פעיל תלוי בגורמים סביבתיים ובאדם בו נמצא הנגיף. ידועים כמאה זנים של נגיף הפפילומה האנושי, שנבדלים זה מזה במרקם הגנטי שלהם ובפוטנציאל הממאירות שלהם. מספר זנים ובהם הזנים 16, 18, 31, 34, 45 ואחרים נחשבים כזנים אונקוגנים- בעלי פוטנציאל להתמרה ממאירה באיברי המין הנשיים והם יכולים לגרום להתפתחות מצבים טרום ממאירים ומחלת סרטן באיברי המין הנשיים. לעומתם, זנים אחרים כמו הזנים 6, 11 גורמים להתפתחות יבלות חרוטיות באיברי המין הקרויות קונדילומה אקומינטה. יבלות אלה יכולות להופיע גם באיברים אחרים והן יכולות להתפתח בכל איבר שבא במגע עם איברי המין שבהם מצוי נגיף הפפילומה. בשנים האחרונות נמצאו עדויות לקשר בין הזנים האונקוגנים של נגיף הפפילומה האנושי לממאירויות בחלל הפה והלוע.[דרוש מקור] בדרך כלל נעשית בדיקת הסקר באמצעות בדיקת PAP. זיהוי ואיתור הנגיף אפשריים כיום בקלות יחסית, הודות להתפתחות המשטחים לזיהוי נגיפים תוך שמוש בשיטת ה-PCR. קבלת החיסון לנגיף קודם לחשיפה לנגיף מונעת בצורה יעילה הקרובה ל-100% יעילות הדבקה בנגיף והתפתחות שלל המצבים השפירים, הטרום ממאירים והמצבים הממאירים שהנגיף גורם להם. היארעות סרטן צוואר הרחם בישראל היא מהנמוכות בעולם, כ-5 מקרים חדשים לכל 100,000 נשים, דהיינו כמאתיים מקרים חדשים לשנה. התמותה ממחלה זאת מגיעה לכדי 50% מכלל החולות, בתלות בשלב בו התגלתה המחלה. סרטן צוואר הרחם הוא גורם המוות השלישי מסרטן בקרב נשים.

החיסון

עד כה, פותחו ושווקו בעולם ובארץ שני סוגי חיסון כנגד נגיף הפפילומה האנושי. בשנות העשרים של המאה ה-21 החלו נסויים בחיסון נוסף שיהיה רחב טווח בהשוואה לאחרים.[דרוש מקור] החיסון לוירוס הפפילומה מורכב מצבר של מקטעים ממעטפת הנגיף (VLP), שמיוצר בשיטות של הנדסה גנטית ואינו כולל את המרכיב הגנטי של הנגיף, ה-DNA. כמו בכל חיסון, נוסף לחיסון מרכיב של אלומיניום, שתפקידו להגביר את התגובה החיסונית של הגוף המחוסן.

גרדסיל (Gardasil) וצרווריקס (Cervarix) הם שני החיסונים שקיימים בשוק התרופות בישראל. שני סוגי החיסון בנויים משכפול מקטעי מעטפת הנגיף (Virus-Like Protein- VLP) בתוספת למרכיב האדג'ובנטי. חיסון הגרדסיל מיועד למנוע הדבקה בנגיף הפפילומה האנושי מזנים 6,11,16,18. ואילו חיסון הצרווריקס נועד למנוע הדבקה בנגיף הפפילומה האנושי מזנים 16,18.

שני סוגי החיסון מאושרים לשימוש בישראל והם ניתנים כיום במסגרת סל החיסונים לבנות ולאחרונה גם לבנים במהלך לימודיהם בחטיבת הביניים. החיסון המועדף במערכת הציבורית הוא חיסון הגרדסיל שהינו רחב טווח בהשוואה למקבילו והוא מונע הדבקות בזנים שגורמים ליבלות חרוטיות, בנוסף למניעת מצבים טרום סרטנים וסרטניים בצוואר הרחם. החיסון ניתן בשלוש מנות, בהפרשים של חודשיים וארבעה חודשים. החיסון תקף לפחות לטווח של עשר שנים ואין עדיין די מידע לקבוע מה מידת יעילות החיסון לטווח זמן ארוך יותר.

בטיחות החיסון

החיסון נחשב לבטוח, ועד כה לא דווח על כל קשר בין החיסון לבעיות בריאותיות קשות אחרות למעט תגובה מקומית של העור לזריקה באזור ההזרקה שנפוצה גם במתן חיסונים אחרים[דרוש מקור]. לא ידוע על נזק שעלול להגרם לאשה בהריון או לעובר משימוש בחיסון במהלך הריון, אולם עד שיצטבר ידע נוסף בנושא, החיסון אסור בשימוש לנשים בהריון. נשים מניקות יכולות להשתמש בחיסון בבטחה[1]. על פי הרכבו של החיסון, שאינו מכיל DNA נגיפי, אין כל אפשרות שהחיסון יגביר או יגרום להדבקה בנגיף הפפילומה האנושי.

יעילות החיסון

בעבודות שבדקו יעילות החיסון במסגרת מחקרים כפולי סמויות, הוכחה יעילות החיסון במניעת מצבים טרום סרטנים, מניעת סרטן ומניעת יבלות חרוטיות באיברי המין בשיעור שעומד על 90-100%. בכל העבודות הללו שבהם נבדקה גם בטיחות החיסון הוכחה בטיחותו מעל לכל ספק. החיסון נכנס לשימוש ומהווה חלק מתוכניות החיסון הממשלתיות במדינות רבות ברחבי העולם ובהן, ארצות הברית, אוסטרליה, קנדה, אנגליה וארצות אירופאיות אחרות. בישראל ניתן לקבל את החיסון עד גיל 26. ניתן ורצוי לחסן גם נשים שחלו וטופלו עקב יבלות חרוטיות, או מצבים טרום סרטנים של צוואר הרחם. החיסון עשוי להפחית שיעורי ההישנות של המחלה.

בעבודות שדיווחו על הניסיון המצטבר בעקבות הפעלת תוכניות חיסון ממלכתיות במדינות אלה ואחרות, נצפתה ירידה משמעותית (עד כתשעים אחוז) בהיארעות יבלות חרוטיות באיברי המין בקרב המחוסנים, גברים כנשים. במקביל, נצפתה ירידה משמעותית שהולכת וגדלה בהיארעות מצבים טרום סרטנים. החוקרים סבורים שיחלפו עוד מספר שנים בטרם נראה צניחה בהיארעות סרטנים באיברי המין הנשיים. ועל כן החיסון לא יוריד את הצורך במעקב אחר צוואר הרחם, לרבות משטחי צוואר שגרתיים בשלב זה.

ראו גם

לקריאה נוספת

  1. The FUTUREE II Study Group. Quadrivalent Vaccine against Human Papillomavirus to Prevent High-Grade Cervical Lesions. The NEJM, 10, 356, 19, 2007.
  2. Suzanne M. G., Mauricio H.A., Cosette M. W..Quadrivalent Vaccine against Human Papillomavirus to Prevent Anogenital Diseases. The NEJM. 10, 356,19,2007.
  3. Dominiak-Felden G, Gobbo C, Simondon F. Evaluating the Early Benefit of Quadrivalent HPV Vaccine on Genital Warts in Belgium: A Cohort Study. PLoS One. l 6;10. eCollection 2015.
  4. Barbaro B., Brotherton JM., Measuring HPV vaccination coverage in Australia: comparing two alternative population-based denominators. Aust N Z J Public Health. Jun 11, 2015.
  5. No author listed. Efficacy HPV in late 2014. Prescrire Int. May;24(160):126-7, 2015.
  6. Shavit O, Roura E, Barchana M, Diaz M, Bornstein J. Burden of Human Papillomavirus Infection and related diseases in Israel. Vaccine, 31S8, 132, 2013.


קישורים חיצוניים

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.