עננת אורט – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 24: שורה 24:


===VP<sub>113</sub> {{כ}}2012===
===VP<sub>113</sub> {{כ}}2012===
{{הפניה לערך מורחב|2012 VP113|VP<sub>113</sub> {{כ}}2012}}
{{הפניה לערך מורחב|ערך=[[2012 VP113|VP<sub>113</sub> {{כ}}2012]]}}
'''[[2012 VP113|VP<sub>113</sub> {{כ}}2012]]''' הוא [[כוכב לכת מינורי]] בעננת אורט, אשר נמצא אף מעבר לסדנה. הוא נצפה לראשונה ב-[[5 בנובמבר]] [[2012]], אך על גילויו הוכרז רק ב-[[26 במרץ]] [[2014]].
'''[[2012 VP113|VP<sub>113</sub> {{כ}}2012]]''' הוא [[כוכב לכת מינורי]] בעננת אורט, אשר נמצא אף מעבר לסדנה. הוא נצפה לראשונה ב-[[5 בנובמבר]] [[2012]], אך על גילויו הוכרז רק ב-[[26 במרץ]] [[2014]].



גרסה מ־06:16, 13 בספטמבר 2017

תרשים של עננת אורט ובתוכה חגורת קויפר והדיסק המפוזר

עננת אורט (Oort cloud) היא אזור העוטף את מערכת השמש שלנו כקליפה כדורית. קרויה על שמו של אסטרונום הולנדי יאן אורט.

העננה

'עננת אורט' משתרעת על פני שטח עצום של כ-10% עד 20% מהמרחק שבין מערכת השמש לבין הכוכב הקרוב ביותר. היא מכילה כמאה מיליארד גושי קרח ואבק ההופכים לשביטים בשעה שהם מתקרבים אל השמש ומפתחים את הזנב המוכר שלהם. בעננת אורט קיים כאוס (אי סדר) מוחלט בייחס לתנועת החומר שבו ולמעשה גושי החומר מושפעים בתזוזתם בעיקר מהכוחות המגנטיים של השמש.

במשך שנים רבות תהו האסטרונומים מהו מקורם של השביטים. כיום התאוריה הרווחת היא שישנם שני מקורות לשביטים:

  • עננת אורט שהיא מקור השביטים ארוכי המחזור,
  • חגורת קויפר, שהיא מקור השביטים קצרי המחזור.

קיומה של עננת אורט הוצע לראשונה בשנת 1950 על ידי האסטרונום ההולנדי יאן הנדריק אורט, שחישב את מסלוליהם ההתחלתיים של כ-20 שביטים ארוכי-מחזור, לפני שמסלולם הופרע על ידי כוכבי הלכת. אורט מצא, שהשביטים נעים במסלולים אליפטיים מאורכים, שאורכם נע מ-100,000 עד 150,000 יחידות אסטרונומיות. ממצאיו של אורט התבררו כבלתי מדויקים, וכיום מוערך רדיוס עננת אורט בכ-30,000 עד 50,000 יחידות אסטרונומיות בלבד. כתוצאה מפרטורבציות הפועלות על השביטים שבעננת אורט, נזרקים שביטים אל פנים מערכת השמש. יש שלוש סיבות עיקריות לערעור, מקומי, של עננת אורט:

  1. השפעת הכבידה של כוכבים חולפים על יציבותה של עננת אורט.
  2. מעבר של השמש באזורים של גז ואבק בגלקסיה. השפעה זו מחזורית, בהתאם לסיבוב זרועות הגלקסיה סביבה.
  3. השפעת הפוטנציאל הכבידתי של הגלקסיה על עננת אורט עצמה (לפי חוק הכבידה העולמי של ניוטון, לפיו, כל גוף ביקום משפיע על גוף אחר, ומכאן - כל הגופים בגלקסיה על עננת אורט).

גופים ידועים בעננת אורט

סדנה

איור אמן של סדנה.

סדנה היה העצם הרחוק ביותר שהתגלה אי פעם במערכת השמש, עד להכרזה על גילויו של 2012 VP113 בשנת 2014. מסלולו מאוד אליפטי, עם אפהליון שמוערך ב-942 יחידות אסטרונומיות ופריהליון של כ-76.1 יחידות אסטרונומיות. הזמן שלוקח לסדנה להשלים את מסלולו סביב השמש הוא 11,487 שנה.

מייקל בראון, החוקר אשר גילה את סדנה בשנת 2003, טוען כי מקורו של העצם לא בחגורת קויפר ולא בדיסק המפוזר, בגלל הפריהליון שלו. יתרה מזאת, האפהליון הגדול מרמז כי סדנה חוצה את עננת אורט ולכן הוא מוגדר כגוף טרנס-נפטוני בעננת אורט (OCO).

למרות שגודלו וצורתו לא ידועים בצורה מדויקת, קוטרו של סדנה מוערך ב-1,180 עד 1,800 ק"מ בהשוואה ל-12,800 ק"מ של כדור הארץ, ומעריכים שבסופו של דבר העצם יוגדר ככוכב לכת ננסי, היות שהוא גדול יותר מכוכב הלכת הננסי קרס, בעל קוטר של 975 ק"מ. סדנה כה רחוק מהשמש עד שהטמפרטורות בו לעולם אינן עוברות את 240°C-. ותצפיות מראות כי זהו אחד העצמים האדומים ביותר במערכת השמש, אדום כמעט כמו מאדים.

VP113 ‏2012

ערך מורחב – VP113 ‏2012

VP113 ‏2012 הוא כוכב לכת מינורי בעננת אורט, אשר נמצא אף מעבר לסדנה. הוא נצפה לראשונה ב-5 בנובמבר 2012, אך על גילויו הוכרז רק ב-26 במרץ 2014.

טיכה

מספר חוקרים שיערו שבעננת אורט נמצא כוכב לכת נוסף, טיכה, כוכב לכת בעל קוטר גדול פי 1.4 מאשר צדק ובעל מסה גדולה פי 4 ממנו, אשר מהווה את הגורם המשפיע העיקרי על הסטיות בתנועת השביטים. האזור בו הוא היה צפוי להימצא נסרק לעומק על ידי טלסקופ החלל WISE של נאס"א, וב-2014 נפסלה האפשרות לקיומו.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים