כובאנה – הבדלי גרסאות
מ הגהה |
עד מיצוי הדיון |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
'''כּוּבַּאנֶה''' (מ[[ערבית]]: '''كبانة''' או '''كبان''') הוא [[המטבח התימני|מאכל תימני]] [[מסורת|מסורתי]]. |
'''כּוּבַּאנֶה''' (מ[[ערבית]]: '''كبانة''' או '''كبان''') הוא [[המטבח התימני|מאכל תימני]] [[מסורת|מסורתי]]. |
||
הכובנה היא מאפה דמוי [[חלה]] עגולה ואוורירית מ[[בצק שמרים]], עשיר ב[[חמאה]] מותכת כ[[סאמנה]] (לעתים מוחלפת ב[[מרגרינה]] או ב[[שמן]]), הנאפה |
הכובנה היא מאפה דמוי [[חלה]] עגולה ואוורירית מ[[בצק שמרים]], עשיר ב[[חמאה]] מותכת כ[[סאמנה]] (לעתים מוחלפת ב[[מרגרינה]] או ב[[שמן]]), הנאפה לילה שלם בתוך [[סיר]] באפייה איטית - ב[[טמפרטורה]] הנמוכה מ-100 [[מעלות צלזיוס]] במשך 8 עד 12 שעות. במקור נהוג לאפותה במשך כל ליל שבת (ב[[תנור אפיה|תנור]] או על [[פלטה חשמלית|פלטה]]), אזי צבעה הופך ל[[חום (צבע)|חום]] כהה והקרקעית מתקשה ("קאעה"). יש האופים את הכובנה בישול מלא לפני השבת ומחממים רק בבוקר. |
||
הכובנה נאכלה בתימן במשך כל ימות השבוע |
הכובנה נאכלה בתימן במשך כל ימות השבוע והוכן בצורה מיוחדת ל[[שבת]] (אצל יהודי [[צנעא]] וצפון תימן), ואילו ב[[ארץ ישראל]] נאכל בסעודת בוקר שבת. |
||
[[טעם|טעמה]] של הכובנה נייטרלי למדי ולעתים מתבלים אותה בזרעי [[קצח]]. נהוג לאכול את הכובנה כשלעצמה או עם תוספות, כגון [[עגבנייה]] מרוסקת, [[סחוג]], [[ביצה (מזון)|ביצה]] שלוקה, [[סאמנה]], [[חילבה]] או [[מוצרי חלב]]. |
[[טעם|טעמה]] של הכובנה נייטרלי למדי ולעתים מתבלים אותה בזרעי [[קצח]]. נהוג לאכול את הכובנה כשלעצמה או עם תוספות, כגון [[עגבנייה|עגבניות]] מרוסקת, [[סחוג]], [[ביצה (מזון)|ביצה]] שלוקה, [[סאמנה]], [[חילבה]] או [[מוצרי חלב]]. ישנם כאלה הטומנים בתוך הבצק נתחי [[בשר (מזון)|בשר]] במשך כל ליל שבת בתקופת החורף. |
||
== ברכה על כובאנה == |
|||
כאשר אין אדם [[קביעות סעודה|קובע סעודתו]] על הכובאנה ברכתה "[[בורא מיני מזונות]]" וב[ברכה אחרונה]] "[[על המחיה]]". אם קבע עליה סעודה נחלקו פוסקי זמננו האם יש לברך עליה "בורא מיני מזונות" ו"על המחיה"{{הערה| שו"ת "עולת יצחק" לרב [[יצחק רצאבי]] שמכיוון שכובאנה נעשית בכלי סגור ומתבשלת בהבל שלה אין בה דין של פת אפויה וברכתה מזונות, והוא מפסיקת בין הדין בצנעא.}}, או שיש לברך עליה "[[המוציא]]" בברכה ראשונה ו[[ברכת המזון]] לאחריה{{הערה|כך כתב הרב [[יוסף קאפח]] בפירושו להרמב"ם (פ"ג ה"ט אות כא') שבמציאות ימינו שעושים את הכובאנה בתנורים בקביעות סעודה יש לברך עליה המוציא.}} לכל הדעות אם אפה את הכובאנה במכסה פתוח וקבע סעודתו עליה יש לברך עליה "המוציא" וברכת המזון. |
|||
==קישורים חיצוניים== |
==קישורים חיצוניים== |
||
גרסה מ־21:02, 27 בספטמבר 2017
כּוּבַּאנֶה (מערבית: كبانة או كبان) הוא מאכל תימני מסורתי.
הכובנה היא מאפה דמוי חלה עגולה ואוורירית מבצק שמרים, עשיר בחמאה מותכת כסאמנה (לעתים מוחלפת במרגרינה או בשמן), הנאפה לילה שלם בתוך סיר באפייה איטית - בטמפרטורה הנמוכה מ-100 מעלות צלזיוס במשך 8 עד 12 שעות. במקור נהוג לאפותה במשך כל ליל שבת (בתנור או על פלטה), אזי צבעה הופך לחום כהה והקרקעית מתקשה ("קאעה"). יש האופים את הכובנה בישול מלא לפני השבת ומחממים רק בבוקר.
הכובנה נאכלה בתימן במשך כל ימות השבוע והוכן בצורה מיוחדת לשבת (אצל יהודי צנעא וצפון תימן), ואילו בארץ ישראל נאכל בסעודת בוקר שבת.
טעמה של הכובנה נייטרלי למדי ולעתים מתבלים אותה בזרעי קצח. נהוג לאכול את הכובנה כשלעצמה או עם תוספות, כגון עגבניות מרוסקת, סחוג, ביצה שלוקה, סאמנה, חילבה או מוצרי חלב. ישנם כאלה הטומנים בתוך הבצק נתחי בשר במשך כל ליל שבת בתקופת החורף.
קישורים חיצוניים
- ארז קומרובסקי, מהמטבח התימני: ארז קומרובסקי מכין קובנה, באתר ynet, 22 במרץ 2017
הערות שוליים
| עיינו גם בפורטלים: | |||
|---|---|---|---|
|
פורטל מזון | ||
|
פורטל המזרח התיכון | ||