כובאנה – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
הוספות ושכתוב |
||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
== בהלכה == |
== בהלכה == |
||
על פי ההלכה קובאנה נחשבת כ[[פת הבאה בכיסנין]], משום שמעורב בבצק הרבה שמן. אולם חלק מפוסקי [[יהדות תימן]] סבורים שקובאנה דינה כ"מעשה קדירה" שתמיד יש לברך עליה בורא מיני מזונות אפילו אם קבע עליה סעודתו, {{הערה|כן דעת הרבנים [[שלום שמן]] ו[[אברהם אלנדאף]]. הובאו דבריהם להלכה |
על פי ההלכה קובאנה נחשבת כ[[פת הבאה בכיסנין]], משום שמעורב בבצק הרבה שמן. אולם חלק מפוסקי [[יהדות תימן]] סבורים שקובאנה דינה כ"מעשה קדירה" שתמיד יש לברך עליה בורא מיני מזונות אפילו אם קבע עליה סעודתו, {{הערה|כן דעת הרבנים [[שלום שמן]] ו[[אברהם אלנדאף]]. הובאו דבריהם להלכה בספרו של הרב [[יצחק רצאבי]], פסקי מהרי"ץ ברכות עמוד צג-צז.}} ואפילו אם לא מורגש בבצק מתיקות או שמן, לדעתם מכיון שאופן עשיית הקובאנה היא בכלי סגור ([[סיר קובאנה]]) אי אפשר להחשיב את הקובאנה כאפויה, אלא כמבושלת בלחלוחית של עצמה, ובצק מבושל נחשב כ"מעשה קדירה" שאין דינו כפת הבאה בכיסנין{{הערה|ולכן תמיד יש לברך ברכת מזונות}}. כנגדם דעתו של הרב [[יוסף קאפח]] ועוד, שדינה כדין פת הבאה בכיסנין{{הערה|בפירושו להרמב"ם (פ"ג ה"ט אות כא') שבמציאות ימינו שעושים את הכובאנה בתנורים בקביעות סעודה יש לברך עליה המוציא.}}.לדעתם קובאנה לא נחשבת לבצק מבושל, אף שהוא בכלי סגור אלא כבצק שעבר תהליך אפיה רגילה. לכל הדעות אם אפה את הכובאנה במכסה פתוח (וכמו כן קובנית) דינה כפת הבאה בכסנין. |
||
==קישורים חיצוניים== |
==קישורים חיצוניים== |
||
* {{ynet|[[ארז קומרובסקי]]|מהמטבח התימני: ארז קומרובסקי מכין קובנה|4937490|22 במרץ 2017}} |
* {{ynet|[[ארז קומרובסקי]]|מהמטבח התימני: ארז קומרובסקי מכין קובנה|4937490|22 במרץ 2017}} |
||
גרסה מ־02:03, 28 בספטמבר 2017
כּוּבַּאנֶה (מערבית: كبانة או كبان) הוא מאכל תימני מסורתי.
הכובנה היא מאפה דמוי חלה עגולה ואוורירית מבצק שמרים, עשיר בחמאה מותכת כסאמנה (לעתים מוחלפת במרגרינה או בשמן), הנאפה במשך 8 עד 12 שעות בתוך סיר באפייה איטית - בטמפרטורה הנמוכה מ-100 מעלות צלזיוס. במקור נהוג לאפותה במשך כל ליל שבת (בתנור או על פלטה), אזי צבעה הופך לחום כהה והקרקעית מתקשה ("קאעה"). יש האופים את הכובנה בישול מלא לפני השבת ומחממים רק בבוקר.
הכובנה נאכלה בתימן במשך כל ימות השבוע והוכנה בצורה מיוחדת לשבת (אצל יהודי צנעא וצפון תימן), ואילו בארץ ישראל נאכלה בסעודת בוקר שבת.
ישנם כמה סוגי קובאנות:
- קובאנה 'מפתלה': הבצק רך אורירי, ומעובד עם הרבה שמן או חמאה. רבים מוסיפים לקובאנה זו סוכר או דבש. קובנה זו נאכלת בסעודה חלבית. לעתים מתבלים אותה בזרעי קצח. נהוג לאכול את הכובנה כשלעצמה או עם תוספות, כגון עגבנייה מרוסקת, סחוג, ביצה שלוקה, סאמנה, חילבה או מוצרי חלב.
- קובאנה רגילה : הבצק יותר קשה עם פחות שמן וטעמה נייטרלי למדי, נהוג לאוכלה בסעודות בשריות. יש הטומנים בתוך הבצק נתחי בשר במשך כל ליל שבת בתקופת החורף.
- קובנית : בשונה מהקודמות, קובנית נאפית בתבנית חד פעמית פתוחה בתנור. ולכן מתקבל טעם שונה לחלוטין (מזכיר לחמניה).
בהלכה
על פי ההלכה קובאנה נחשבת כפת הבאה בכיסנין, משום שמעורב בבצק הרבה שמן. אולם חלק מפוסקי יהדות תימן סבורים שקובאנה דינה כ"מעשה קדירה" שתמיד יש לברך עליה בורא מיני מזונות אפילו אם קבע עליה סעודתו, [1] ואפילו אם לא מורגש בבצק מתיקות או שמן, לדעתם מכיון שאופן עשיית הקובאנה היא בכלי סגור (סיר קובאנה) אי אפשר להחשיב את הקובאנה כאפויה, אלא כמבושלת בלחלוחית של עצמה, ובצק מבושל נחשב כ"מעשה קדירה" שאין דינו כפת הבאה בכיסנין[2]. כנגדם דעתו של הרב יוסף קאפח ועוד, שדינה כדין פת הבאה בכיסנין[3].לדעתם קובאנה לא נחשבת לבצק מבושל, אף שהוא בכלי סגור אלא כבצק שעבר תהליך אפיה רגילה. לכל הדעות אם אפה את הכובאנה במכסה פתוח (וכמו כן קובנית) דינה כפת הבאה בכסנין.
קישורים חיצוניים
- ארז קומרובסקי, מהמטבח התימני: ארז קומרובסקי מכין קובנה, באתר ynet, 22 במרץ 2017
הערות שוליים
- ^ כן דעת הרבנים שלום שמן ואברהם אלנדאף. הובאו דבריהם להלכה בספרו של הרב יצחק רצאבי, פסקי מהרי"ץ ברכות עמוד צג-צז.
- ^ ולכן תמיד יש לברך ברכת מזונות
- ^ בפירושו להרמב"ם (פ"ג ה"ט אות כא') שבמציאות ימינו שעושים את הכובאנה בתנורים בקביעות סעודה יש לברך עליה המוציא.
| עיינו גם בפורטלים: | |||
|---|---|---|---|
|
פורטל מזון | ||
|
פורטל המזרח התיכון | ||