כובאנה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־12:11, 28 בספטמבר 2017

כּוּבַּאנֶה (מערבית: كبانة או كبان) הוא מאכל תימני מסורתי.

הכובנה היא מאפה דמוי חלה עגולה ואוורירית מבצק שמרים, עשיר בחמאה מותכת כסאמנה (לעתים מוחלפת במרגרינה או בשמן), הנאפה במשך 8 עד 12 שעות בתוך סיר באפייה איטית - בטמפרטורה הנמוכה מ-100 מעלות צלזיוס. במקור נהוג לאפותה במשך כל ליל שבת (בתנור או על פלטה), אזי צבעה הופך לחום כהה והקרקעית מתקשה ("קאעה"). יש האופים את הכובנה בישול מלא לפני השבת ומחממים רק בבוקר.

הכובנה נאכלה בתימן במשך כל ימות השבוע והוכנה בצורה מיוחדת לשבת (אצל יהודי צנעא וצפון תימן), ואילו בארץ ישראל נאכלה בסעודת בוקר שבת. כמו כן במהלך תפילת שחרית של שבת, היו שנהגו לצאת מהתפילה^[1] לאכילת הכובאנה, מנהג זה עורר פולמוס בין הרבנים^[2]

ישנם כמה סוגי כובאנות:

קובאנה 'מפתלה': הבצק רך אורירי, ומעובד עם הרבה שמן או חמאה. רבים מוסיפים לקובאנה זו סוכר או דבש. קובנה זו נאכלת בסעודה חלבית. לעתים מתבלים אותה בזרעי קצח. נהוג לאכול את הכובנה כשלעצמה או עם תוספות, כגון עגבנייה מרוסקת, סחוג, ביצה שלוקה, סאמנה, חילבה או מוצרי חלב.
קובאנה רגילה: הבצק יותר קשה עם פחות שמן וטעמה נייטרלי למדי, נהוג לאוכלה בסעודות בשריות. יש הטומנים בתוך הבצק נתחי בשר במשך כל ליל שבת בתקופת החורף.
קובנית: בשונה מהקודמות, קובנית נאפית בתבנית חד פעמית פתוחה בתנור. ולכן מתקבל טעם שונה לחלוטין (מזכיר לחמנייה).

בהלכה

על פי ההלכה כובאנה נחשבת כפת הבאה בכיסנין, משום שמעורב בבצק הרבה שמן. אולם חלק מפוסקי יהדות תימן סבורים שכובאנה דינה כ"מעשה קדירה" שתמיד יש לברך עליה "בורא מיני מזונות" אפילו קבע עליה סעודתו,^[3] ואף אם לא מורגשים בבצק מתיקות או שמן, משום שעשיית הכובאנה היא בכלי סגור (סיר כובאנה) אי אפשר להחשיב את הכובאנה כאפויה, אלא כמבושלת בלחלוחית של עצמה, ובצק מבושל נחשב כ"מעשה קדירה" שאין דינו כפת הבאה בכיסנין.^[4], כמו כן סבורים הרב עובדיה יוסף^[5] ורבנים נוספים^[6]. כנגדם דעתו של הרב יוסף קאפח^[7] ועוד^[8], שדינה כדין פת הבאה בכיסנין. לדעתם כובאנה לא נחשבת לבצק מבושל, אף שהוא בכלי סגור, אלא כבצק שעבר תהליך אפייה רגילה. לרוב הדעות אם אפה את הכובאנה בסיר פתוח ללא מכסה (וכמו כן קובנית) דינה כפת הבאה בכיסנין^[9].

קישורים חיצוניים

ארז קומרובסקי, מהמטבח התימני: ארז קומרובסקי מכין קובנה, באתר ynet, 22 במרץ 2017

הערות שוליים

עיינו גם בפורטלים:
	פורטל מזון
	פורטל המזרח התיכון

^ קודם קריאת התורה
^ ספר ענף חיים סימן י"ז. פקודי תימן עמוד 250
^ כן דעת הרבנים שלום שמן (בתוך שו"ת חן טוב סימן מג). ואברהם אלנדאף (זכרוני אי"ש סימן לא). הובאו דבריהם להלכה בספרו של הרב יצחק רצאבי, פסקי מהרי"ץ ברכות עמוד צג-צז. ושו"ת עולת יצחק חלק א' סימן לז באתר היברובוקס.
^ ולכן תמיד יש לברך ברכת בורא מיני מזונות
^ שו"ת מעין אומר חלק ה' עמוד קכ"ו.
^ הרב משה לוי, ברכת ה' חלק ב' פרק ב' סעיף מא. הרב דוד יוסף הלכה ברורה חלק ח' עמוד
^ בפירושו להרמב"ם (פ"ג ה"ט אות כא') שדימה את הכובאנה למאכל המובא בתלמוד "כובא דארעא" שיש לברך עליו "המוציא" בקביעות סעודה.
^ הרב שלום יצחק הלוי, ולכן כתב שאין לאכול כובאנה ללא אכילת לחם לפניה (ספר ברכת משה עמוד קמ). כמו כן הרב שלמה מחפוד סבור שיש להפריש מהעיסה הפרשת חלה בברכה מטעם זה(קדושת הארץ חלה עמוד כ"ז)
^ דעת יחיד, הרב יצחק רצאבי, שגם קובנית שנאפית בתבנית פתוחה דינה כפת מבושלת (קובץ נחלת אבות חלק ג' עמוד קו)

[1] קודם קריאת התורה

[2] ספר ענף חיים סימן י"ז. פקודי תימן עמוד 250

[3] כן דעת הרבנים שלום שמן (בתוך שו"ת חן טוב סימן מג). ואברהם אלנדאף (זכרוני אי"ש סימן לא). הובאו דבריהם להלכה בספרו של הרב יצחק רצאבי, פסקי מהרי"ץ ברכות עמוד צג-צז. ושו"ת עולת יצחק חלק א' סימן לז באתר היברובוקס.

[4] ולכן תמיד יש לברך ברכת בורא מיני מזונות

[5] שו"ת מעין אומר חלק ה' עמוד קכ"ו.

[6] הרב משה לוי, ברכת ה' חלק ב' פרק ב' סעיף מא. הרב דוד יוסף הלכה ברורה חלק ח' עמוד

[7] בפירושו להרמב"ם (פ"ג ה"ט אות כא') שדימה את הכובאנה למאכל המובא בתלמוד "כובא דארעא" שיש לברך עליו "המוציא" בקביעות סעודה.

[8] הרב שלום יצחק הלוי, ולכן כתב שאין לאכול כובאנה ללא אכילת לחם לפניה (ספר ברכת משה עמוד קמ). כמו כן הרב שלמה מחפוד סבור שיש להפריש מהעיסה הפרשת חלה בברכה מטעם זה(קדושת הארץ חלה עמוד כ"ז)

[9] דעת יחיד, הרב יצחק רצאבי, שגם קובנית שנאפית בתבנית פתוחה דינה כפת מבושלת (קובץ נחלת אבות חלק ג' עמוד קו)

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

@@ שורה 12: / שורה 12: @@
 == בהלכה ==
-על פי ההלכה כובאנה נחשבת כ[[פת הבאה בכיסנין]], משום שמעורב בבצק הרבה שמן. אולם חלק מפוסקי [[יהדות תימן]] סבורים שכובאנה דינה כ"מעשה קדירה" שתמיד יש לברך עליה "[[בורא מיני מזונות]]" אפילו קבע עליה סעודתו,{{הערה|כן דעת הרבנים [[שלום שמן]] (בתוך שו"ת [[יחיא בדיחי|שו"ת חן טוב]] סימן מג). ו[[אברהם אלנדאף]] (זכרוני אי"ש סימן לא). הובאו דבריהם להלכה בספרו של הרב [[יצחק רצאבי]], פסקי מהרי"ץ ברכות עמוד צג-צז. ושו"ת עולת יצחק [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21714&st=&pgnum=107 חלק א' סימן לז] באתר [[היברובוקס]].}} ואף אם לא מורגשים בבצק מתיקות או שמן, משום שעשיית הכובאנה היא בכלי סגור ([[סיר כובאנה]]) אי אפשר להחשיב את הכובאנה כאפויה, אלא כמבושלת בלחלוחית של עצמה, ובצק מבושל נחשב כ"מעשה קדירה" שאין דינו כפת הבאה בכיסנין.{{הערה|ולכן תמיד יש לברך ברכת בורא מיני מזונות}}, כמו כן סבורים הרב [[עובדיה יוסף]]{{הערה|שו"ת מעין אומר חלק ה' עמוד קכ"ו.}} ורבנים נוספים{{הערה|הרב [[משה לוי (רב)|משה לוי]], ברכת ה' חלק ב' פרק ב' סעיף מא. הרב [[דוד יוסף]] הלכה ברורה חלק ח' עמוד}}. כנגדם דעתו של הרב [[יוסף קאפח]]{{הערה|בפירושו להרמב"ם (פ"ג ה"ט אות כא') מדמה את הכובאנה למאכל המובא בתלמוד "כובא דארעא" שיש לברך עליה "[[המוציא]]".}} ועוד{{הערה|הרב [[שלום יצחק הלוי]], ולכן כתב שאין לאכול כובאנה ללא אכילת [[לחם]] לפניה (ספר ברכת משה עמוד קמ). כמו כן הרב [[שלמה מחפוד]] סבור שיש להפריש מהעיסה [[הפרשת חלה]] בברכה מטעם זה(קדושת הארץ חלה עמוד כ"ז)}}, שדינה כדין פת הבאה בכיסנין. לדעתם כובאנה לא נחשבת לבצק מבושל, אף שהוא בכלי סגור, אלא כבצק שעבר תהליך אפייה רגילה. לרוב הדעות אם אפה את הכובאנה במכסה פתוח (וכמו כן קובנית) דינה כפת הבאה בכיסנין{{הערה|דעת יחיד, הרב יצחק רצאבי, שגם קובנית שנאפית בתבנית פתוחה דינה כפת מבושלת (קובץ נחלת אבות חלק ג' עמוד קו)}}.
+על פי ההלכה כובאנה נחשבת כ[[פת הבאה בכיסנין]], משום שמעורב בבצק הרבה שמן. אולם חלק מפוסקי [[יהדות תימן]] סבורים שכובאנה דינה כ"מעשה קדירה" שתמיד יש לברך עליה "[[בורא מיני מזונות]]" אפילו קבע עליה סעודתו,{{הערה|כן דעת הרבנים [[שלום שמן]] (בתוך [[יחיא בדיחי|שו"ת חן טוב]] סימן מג). ו[[אברהם אלנדאף]] (זכרוני אי"ש סימן לא). הובאו דבריהם להלכה בספרו של הרב [[יצחק רצאבי]], פסקי מהרי"ץ ברכות עמוד צג-צז. ושו"ת עולת יצחק [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21714&st=&pgnum=107 חלק א' סימן לז] באתר [[היברובוקס]].}} ואף אם לא מורגשים בבצק מתיקות או שמן, משום שעשיית הכובאנה היא בכלי סגור ([[סיר כובאנה]]) אי אפשר להחשיב את הכובאנה כאפויה, אלא כמבושלת בלחלוחית של עצמה, ובצק מבושל נחשב כ"מעשה קדירה" שאין דינו כפת הבאה בכיסנין.{{הערה|ולכן תמיד יש לברך ברכת בורא מיני מזונות}}, כמו כן סבורים הרב [[עובדיה יוסף]]{{הערה|שו"ת מעין אומר חלק ה' עמוד קכ"ו.}} ורבנים נוספים{{הערה|הרב [[משה לוי (רב)|משה לוי]], ברכת ה' חלק ב' פרק ב' סעיף מא. הרב [[דוד יוסף]] הלכה ברורה חלק ח' עמוד}}. כנגדם דעתו של הרב [[יוסף קאפח]]{{הערה|בפירושו להרמב"ם (פ"ג ה"ט אות כא') שדימה את הכובאנה למאכל המובא בתלמוד "כובא דארעא" שיש לברך עליו "[[המוציא]]" בקביעות סעודה.}} ועוד{{הערה|הרב [[שלום יצחק הלוי]], ולכן כתב שאין לאכול כובאנה ללא אכילת [[לחם]] לפניה (ספר ברכת משה עמוד קמ). כמו כן הרב [[שלמה מחפוד]] סבור שיש להפריש מהעיסה [[הפרשת חלה]] בברכה מטעם זה(קדושת הארץ חלה עמוד כ"ז)}}, שדינה כדין פת הבאה בכיסנין. לדעתם כובאנה לא נחשבת לבצק מבושל, אף שהוא בכלי סגור, אלא כבצק שעבר תהליך אפייה רגילה. לרוב הדעות אם אפה את הכובאנה בסיר פתוח ללא מכסה (וכמו כן קובנית) דינה כפת הבאה בכיסנין{{הערה|דעת יחיד, הרב יצחק רצאבי, שגם קובנית שנאפית בתבנית פתוחה דינה כפת מבושלת (קובץ נחלת אבות חלק ג' עמוד קו)}}.
 ==קישורים חיצוניים==