איינשטייניום – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ סידור תמונה
מ קישור פנימי
שורה 8: שורה 8:
|סמל כימי = Es
|סמל כימי = Es
|מספר אטומי = 99
|מספר אטומי = 99
|סדרה כימית = אקטיניד
|סדרה כימית = [[אקטיניד]]
|צפיפות =
|צפיפות =
|מראה = לא ידוע, כנראה מתכתי, אפור או לבן כסוף
|מראה = לא ידוע, כנראה מתכתי, אפור או לבן כסוף

גרסה מ־14:27, 10 בנובמבר 2006

איינשטיינום
פרמיום - איינשטיינום - קליפורניום
Ho
Es
   
 
99
Es
 
               
               
                                   
                                   
                                                               
                                                               
     
                                         
נתונים בסיסיים
מספר אטומי 99
סמל כימי Es
סדרה כימית אקטיניד
מראה
לא ידוע, כנראה מתכתי, אפור או לבן כסוף
תכונות אטומיות
משקל אטומי (252) u
סידור אלקטרונים ברמות אנרגיה 2, 8, 18, 32, 29, 8, 2
תכונות פיזיקליות
מצב צבירה בטמפ' החדר מוצק
נקודת התכה 1133K
שונות
אלקטרושליליות 1.3
אנרגיית יינון ראשונה 619 kJ/mol
היסטוריה
מגלה אלברט גיורסו עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך גילוי 1952 עריכת הנתון בוויקינתונים
נקרא על שם אלברט איינשטיין עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית


איינשטיינום (Einsteinium) הוא יסוד סינתטי בטבלה המחזורית המסומל Es ומספרו האטומי 99. איינשטיינום הוא יסוד מתכתי, רדיואקטיבי ברמה גבוהה המשתייך לקבוצת האקטינידים והוא היסוד השביעי בסדרת היסודות הטרנס אורנים. איינשטיינום מופק על ידי הפצצת פלוטוניום עם נויטרונים ונתגלה בשפוכת של הניסוי הראשון של פצצת המימן. הוא נקרא על שם אלברט איינשטיין. אין לאיינשטייניום שימושים ידועים.

היסטוריה

איינשטיינום זוהה לראשונה בדצמבר 1952 על ידי אלברט גיורסו באוניברסיטת קליפורניה, ברקלי (UCB) ועל ידי קבוצה נוספת בראשות ג.ר שופין במעבדה הלאומית בלוס אלמוס, ארצות הברית. אלו וגם אלו בחנו שפוכת מהניסוי הראשון בפצצת מימן מנובמבר 1952 (מבצע "קיסוס", Operation Ivy). הם גילו את האיזוטופ איינשטיינום-253 (זמן מחצית החיים 20.5 ימים), אשר הופק מההיתוך הגרעיני של 15 נויטרונים עם אורניום-238 (אשר אז עבר התפרקות בטא). הממצאים נשמרו בסוד עד 1955 עקב מתיחויות המלחמה הקרה.

ב-1961 הופק מספיק איינשטיינום כדי להכין כמות מיקרוסקופית של Es-253. הדוגמה הזו שקלה בערך 0.01 מיליגרם ונמדדו במד משקל מיוחד. החומר שהופק שימש להפקת מנדלביום (יסוד כימי רדיואקטיבי). איינשטיינום נוסף הופק בכור האיזיטופים במתח גבוה במעבדה הלאומית אוק רידג' בטנסי, על ידי הפצצת פלוטוניום-239 עם נויטרונים. כ-3 מיליגרם נוצר בלמעלה מ-4 שנים של הקרנה ולאחריה הפרדה כימית מכמות התחלתית של קילו אחד של איזוטופ פלוטוניום.

איזוטופים

17 רדיואיזוטופים של איינשטיינום אופיינו, כאשר היציב ביותר הוא Es-252 עם מחזור חצי חיים של 471.7 ימים, Es-254 עם חצי חיים של 275.7 ימים, Es-255 עם חצי חיים 39.8 ימים, ו- Es-253 עם חצי חיים של 20.47 ימים. כל שאר האיזוטופים הרדיואקטיביים הם בעלי חצי חיים של פחות מ-40 שעות, רובם פחות מ-30 דקות. משקל האיזוטופים של איינשטיינום נע בין 240.069 emu (יחידות מסה אטומיות) של Es-240 ל-257.096 emu של Es-257.

קישורים חיצוניים