אנטיפרוטון – הבדלי גרסאות
A.R.~hewiki (שיחה | תרומות) הוסף מידע |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 18: | שורה 18: | ||
|אינטראקציות=[[הכוח החזק]], [[אלקטרומגנטיות]], [[הכוח החלש]], [[כבידה]]<br>[[הכוח הגרעיני]] (כשנמצא ב[[גרעין האטום|גרעין]]) |
|אינטראקציות=[[הכוח החזק]], [[אלקטרומגנטיות]], [[הכוח החלש]], [[כבידה]]<br>[[הכוח הגרעיני]] (כשנמצא ב[[גרעין האטום|גרעין]]) |
||
|קומפוזיציה=[[אנטיקוארק למעלה|{{קו עילי|u}}]][[אנטיקוארק למעלה|{{קו עילי|u}}]][[אנטיקוארק למטה|{{קו עילי|d}}]] |
|קומפוזיציה=[[אנטיקוארק למעלה|{{קו עילי|u}}]][[אנטיקוארק למעלה|{{קו עילי|u}}]][[אנטיקוארק למטה|{{קו עילי|d}}]] |
||
|משך חיים=יציב<br>מעל {{SN||31}} [[שנה|שנים]] |
|משך חיים=יציב<br>מעל {{SN||31}} [[שנה|שנים]]{{מקור}} |
||
|נצפה=כן |
|נצפה=כן |
||
|שנת גילוי=1955 |
|שנת גילוי=1955 |
||
גרסה מ־06:32, 10 באוקטובר 2017
שגיאות פרמטריות בתבנית:מידע חלקיק
פרמטרים [ שנת גילוי ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| הרכב | האדרון |
| סטטיסטיקה | פרמיון |
| קבוצת שיוך | אנטיבאריון |
| אנטי-חלקיק | פרוטון |
| סמל | p |
| תכונות | |
| מסת מנוחה |
1.672621898×10-27 kg 938.2720813 MeV/c2 |
| מטען חשמלי | -1 e |
| ספין | 1⁄2 ħ |
| מספר לפטוני | 0 |
| מספר באריוני | -1 |
| מטען צבע | 0 |
| אינטראקציות |
הכוח החזק, אלקטרומגנטיות, הכוח החלש, כבידה הכוח הגרעיני (כשנמצא בגרעין) |
| הרכב קווארקים | uud |
| אורך חיים |
יציב מעל 1031 שנים[דרוש מקור] |
| היסטוריה | |
| נצפה? | כן |
| מגלה | אמיליו סגרה, אואן צ'מברליין |
| מתקן | בוואטרון |
| מוסד | המעבדה הלאומית לורנס ברקלי |
| הכרה | פרס נובל לפיזיקה לשנת 1959 |
  | |
אנטיפרוטון (p) הוא האנטי-חלקיק של הפרוטון. אנטיפרוטונים הם חלקיקים יציבים, אך קצרי ימים, בשל ההסתברות הגבוהה למפגש עם פרוטון, ששכיחותו בטבע גבוהה לאין שיעור, תוך איון איתו. האנטיפרוטון התגלה ב-1955 על ידי הפיזיקאים אמיליו סגרה ואואן צ'מברליין מהמעבדה הלאומית לורנס ברקלי, אשר זכו בפרס נובל לפיזיקה לשנת 1959 על תגליתם זו. קוארקי הערכיות (valence quarks) של האנטיפרוטון הם שני אנטיקוארקי למעלה ואנטיקוארק למטה אחד (uud).
אנטיפרוטון עשוי להיווצר באופן ספונטני בתנאים שווי-ערך לטמפרטורה של כ-1013 מעלות קלווין, תנאים שהתקיימו באופן טבעי רק במפץ הגדול. ב-CERN, למשל, משתמשים במאיץ חלקיקים מסוג סינכרוטרון של פרוטונים, כדי להאיץ פרוטונים לאנרגיה קינטית של 26 ג'יגה אלקטרון וולט ולהטיחם לעבר מוט אירידיום. האנרגיה של הפרוטונים הניתזים מגרעיני האירידיום גבוהה דיה כדי להביא ליצירת חלקיקים שונים, כשהאנטיפרוטונים הנוצרים מופרדים באמצעות מגנטים הנתונים בריק.
ראו גם