אינוקטיטוט – הבדלי גרסאות
אלקנה פיינר (שיחה | תרומות) |
אלקנה פיינר (שיחה | תרומות) |
||
שורה 88: | שורה 88: | ||
<span style="color:orange;">'''*'''</span> רק בניב נַאצִילִינְגְמִיאוּטוּט; בשאר הניבים התמזג עם /j/{{ש}} |
<span style="color:orange;">'''*'''</span> רק בניב נַאצִילִינְגְמִיאוּטוּט; בשאר הניבים התמזג עם /j/{{ש}} |
||
<span style="color:green;">'''*'''</span> בניב סִיגְלִיטוּן מוחלף ב-[ɣ], ועשוי להישמע כך בין תנועות{{ש}}וביניהן ל[[עיצורים מקורבים|מקורבים]] בניבים אחרים{{ש}} |
<span style="color:green;">'''*'''</span> בניב סִיגְלִיטוּן מוחלף ב-[ɣ], ועשוי להישמע כך בין תנועות{{ש}}וביניהן ל[[עיצורים מקורבים|מקורבים]] בניבים אחרים{{ש}} |
||
<span style="color:#007FFF;">'''*'''</span> תחת /s/ בניבים |
<span style="color:#007FFF;">'''*'''</span> תחת /s/ בניבים כִּיבַלִּירְמִִיאוּטוּט ונַאצִילִינְגְמִיאוּטוּט, ותחת /s ɬ/{{ש}}בניב אִינוּאִינַּאקְטוּן{{ש}} |
||
<span style="color:blue;">'''*'''</span> רק בניב אִינוּפִּיַאטוּן{{ש}} |
<span style="color:blue;">'''*'''</span> רק בניב אִינוּפִּיַאטוּן{{ש}} |
||
<span style="color:#7F00FF;">'''*'''</span> הופך [ɴ] לפני אפײם |
<span style="color:#7F00FF;">'''*'''</span> הופך [ɴ] לפני אפײם |
גרסה מ־11:07, 20 באוקטובר 2017
שגיאות פרמטריות בתבנית:שפה
פרמטרים [ שם מקורי ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
מדינות | קנדה |
---|---|
אזורים | נונאווט, נונאוויק |
דוברים | 36,000 (יחד עם דוברי אינוויאלוק) |
שפת אם | 14,000 |
כתב | עיצורי אינוקטיטוט; לטינית |
משפחה |
|
לאום | נונאווט (המחוז הצפוני ביותר בקנדה), נונאוויק (אזור בצפון קוויבק), הטריטוריות הצפון-מערביות, ונונאטסיאווט (אזור במחוז לברדור) |
מוסד | אינואיט טאפיריאיט קאנאטאמי |
קוד שפה | iu |
קוד ISO 639-1 | iu |
קוד ISO 639-2 | iku |
קוד ISO 639-3 | iku |
ראו גם | שפה • כתב • רשימת שפות |
אינוקטיטוט (ᐃᓄᒃᑎᑐᑦ) או בשמה המלא האינוקטיטוט של קנדה המזרחית, ושפת האינואיטים המזרח-קנדיים, הוא שמן של מספר שפות אינואיטיות המדוברות בקנדה.
השפה מדוברת בכל האזורים שמצפון לקו העצים, כולל חלקים של הפרובינציות של ניופאונדלנד ולברדור, נונאוויק בקוויבק, ובמידה מסוימת אף בצפון מזרח מניטובה, ובמקומות נוספים.
היא מוכרת כשפה רשמית בנונאווט ובטריטוריות הצפון-מערביות.
פונולוגיה
סדקי | ענבלי | וילוני | חכי | כפוף | מכתשי | שפתי (־שִנִּי) | ||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
אפי | ŋː | n | m | |||||||||||
סותם | q | *ɡ | k | (ɟ) | t | p | ||||||||
חוכך צדי |
(h) | *ʁ | (ʐ | ʂ) | s | v | ||||||||
ɬ | ||||||||||||||
מקורב (צדי) |
j | |||||||||||||
l | ||||||||||||||
* תוספת פונמה בהתאמה |
אחורית | קדמית | |||
---|---|---|---|---|
סגורה | uː | iː | ||
פתוחה | aː | |||
* תוספת פונמה בהתאמה
|
כתב שפת האינוקטיטוט
האינוקטיטוט נכתבת במספר דרכים. ההבדלים נובעים בעיקרם מניב ואזור, אך לעתים גם מסיבות פוליטיות והיסטוריות.
במהלך שנות השישים של המאה ה-18, מיסיונרים תרמו ליצירת אלפבית לשפת האינוקטיטוט בגרינלנד המבוסס על האלפבית הלטיני על מנת להפיץ את הדת הנוצרית, ובפרט את התנ"ך, בשפת המקום, כפי שהיה נהוג על ידי המסיונרים בכל העולם. למעשה, ההבדל היחיד בין כתב זה לכתב הלטיני הקלאסי הוא הוספת האות קרא המיוצגת על ידי הסימן ĸ שבהמשך הוחלפה באות Q.
הקַנִיאוּיָאקְפַּאיט (ᖃᓂᐅᔮᖅᐸᐃᑦ), הוא כתב אבוגידה המשמש את האינואיטים דוברי האינוקטיטוט בטריטוריית נונאווט ובחבל נונאוויק. בשנת 1976 הפכה להיות הכתב הרשמי של השפות האינואיטיות, לצד האלפבית הלטיני. הוא מבוסס על כתב האבוריג'ינים הקנדי. בכתב זה כל אות מיצגת עיצור, וכל תנועה מיוצגת על ידי הרוטציה של אותה האות.