יצחק מרדכי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־14:02, 28 באוקטובר 2017

תבנית:ח"כ יצחק (איציק) מרדכי (נולד ב-22 בנובמבר 1944) הוא איש צבא בכיר ופוליטיקאי ישראלי. כיהן כשר בממשלות ישראל ובתפקידי פיקוד בכירים בצבא הגנה לישראל. פרש מהפוליטיקה בשנת 2000 בעקבות כתב אישום שהוגש נגדו בגין עבירות של מעשים מגונים, בהן הורשע מאוחר יותר על ידי בית המשפט.

ראשית חייו

מרדכי נולד בחלקה העיראקי של כורדיסטן ועלה לישראל בשנת 1949. התגורר במשך שנתיים במעברת זרעין בעמק יזרעאל. אביו, שעבר בסוכנות היהודית קורס הכשרה של מדריכים חקלאיים, עסק בהקמת מושב עולים בעמק בית שאן ויחד עמו עברה המשפחה להתגורר במקום, בהמשך התגוררה המשפחה בשיכון בטבריה.

למרדכי תואר ראשון בהיסטוריה מטעם אוניברסיטת תל אביב ותואר שני במדע המדינה מטעם אוניברסיטת חיפה. הוא בוגר המכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה של צה"ל והמכללה לפיקוד ולמטה של בריטניה.

קריירה צבאית

תבנית:חייל ביולי 1962 התגייס לצה"ל, התנדב לקומנדו הימי. הוא נאלץ לפרוש מן המסלול כעבור זמן קצר ועבר לחיל ההנדסה, שם עבר הכשרה כלוחם, ולאחר מכן יצא לקורס מפקדי כיתות ולקורס קצינים אותם סיים בהצטיינות. כמצטיין מימש מרדכי את האפשרות לבחור באיזו יחידה ישרת וביקש להתנדב לצנחנים^[1]. הוא עבר לחטיבה כקצין חבלה, היה למפקד מחלקה בפלוגת ההנדסה החטיבתית^[2] ולימים טען כי הושפע עמוקות ממפקד החטיבה באותם ימים, רפאל איתן^[3]. במלחמת ששת הימים היה מפקד פלחה"ן צנחנים והוביל אותה בלחימה בפתחת רפיח^[4]^[5]. לאחר המלחמה, היה מרדכי למפקד פלוגה בגדוד 890^[6]. אחד הסמלים בפלוגתו, שאול מופז, אשר שימש אז כמפקד כיתה, פיקד על מארב בבקעת הירדן. הכוח נתקל בחולית מחבלים ומופז, שפיצל את הכוח שבפיקודו לכוח שיאגף ויסתער על המחבלים, ולכוח שיחפה (המהלך כונה מאז "מארב מופז"), הצליח להרוג את המחבלים (חמישה במספר). אופן ניהול ההתקלות הרשימה את מפקד הפלוגה, ואת המג"ד, דן שומרון, והם הפעילו את השפעתם על מנת שיתקבל לקורס הקצינים למרות שהלה לא עבר את מבחני הכניסה^[7].

באוגוסט 1969, במהלך מלחמת ההתשה, פיקד כסמג"ד 890 בדרגת סרן על כוח צנחנים שהשתתף במבצע "בוסתן 39", פשיטת קומנדו בעומק מצרים בה הותקף בסיס מצרי באש מרגמות^[8]. ב-15 במרץ 1970 פיקד מרדכי על כוח בן שלושה עשר צנחנים מגדוד 890 במבצע "מלכה 30", פשיטה לעומק סוריה, שבה תקפו הצנחנים במרגמות בסיס צבאי צפונית-מזרחית לדמשק^[9]. ב-1972 פיקד על כוח שריון וצנחנים במהלך מבצע קלחת 4 מורחבת בלבנון^[10]. לאחר מכן נתמנה מרדכי למפקד גדוד 890 של הצנחנים^[11]. בין היתר פיקד על כוח מלוחמי הגדוד במבצע ברדס 54-55^[12] ושבה באופן אישי את השבוי היחיד שנתפס בפעולה, מדריך קומנדו טורקי^[13]. מרדכי הלם בראשו עם קת הרובה שלו והימם אותו^[14]. במלחמת יום הכיפורים לחם מרדכי בראש גדוד הצנחנים שבפיקודו בקרב החווה הסינית^[15]. על לחימתו בקרב זה, וכן על כך ששיקם את גדודו והמשיך להובילו בלחימה^[16], הוענק לו עיטור העוז^[17].

בהמשך שירותו הצבאי פיקד מרדכי על חטיבת בית ספר למ"כים (1978), בין היתר במבצע ליטני. הכוח בפיקוד מרדכי כבש את הכפר מארון א-ראס ואת העיירה בינת ג'בייל והרג כחמישים מחבלים^[18]. במהלך מלחמת שלום הגליל פיקד מרדכי על עוצבת הגליל, שכוחותיה כבשו את הערים צור וצידון, ואת מחנות הפליטים ראשדיה ועין אל חילווה, והשתתפו בלחימה ובמצור על ביירות^[19].

בשנת 1983 שימש מרדכי קצין חי"ר וצנחנים ראשי ועסק בין היתר בהקמת שתי חטיבות חי"ר סדירות בצה"ל - חטיבת גבעתי וחטיבת הנח"ל. הוא פיקד על פעולת החילוץ ב"פרשת קו 300", אותה ביצעה סיירת מטכ"ל, ואף היה בין הלוחמים שפרצו לאוטובוס מן הדלת האחורית^[20]. המחבלים נתפסו חיים ומרדכי הכה בהם באקדחו בעת חקירתם הראשונית. איש השב"כ, אהוד יתום, טען שכתוצאה מכך נגרם מותם. טענה זו של יתום הביאה להעמדתו של מרדכי לדין משמעתי, אך התברר שמרדכי היה חף מפשע ושיתום היה האחראי למות המחבלים. מתוקף תפקידו כקחצ"ר ריכז מרדכי את ההכנות המבצעיות לחילוצם של ששת חיילי נח"ל שנשבו בלבנון בשנת 1982 בידי מחבלים מארגון הפת"ח. מרדכי עמד לפקד על מבצע החילוץ משהתקבלו ידיעות המודיעין לגבי מקום הימצאם של השבויים, אולם לבסוף החליט שר הביטחון משה ארנס לבצע חילופי שבויים והשישה שוחררו תמורת 4,765 מחבלים שהיו כלואים בישראל^[21].

בפברואר 1986 קודם לדרגת אלוף ומונה לראש מחלקת ההדרכה, בהמשך שירת כמפקד פיקוד בשלושת הפיקודים – צפון, מרכז ודרום (ומכאן כינויו: "אלוף שלושת הפיקודים"). בתקופתו כמפקד פיקוד הדרום החלה האינתיפאדה הראשונה, ובתקופתו כמפקד פיקוד הצפון^[22] פיקד בשנת 1993 על מבצע דין וחשבון^[23].

קריירה פוליטית

בשנת 1995, בסמוך לפרישתו מן הצבא הצטרף לליכוד. בפרימרייז לקביעת רשימת הליכוד לכנסת ה-14 הגיע למקום הראשון עם כ-80,000 קולות, מה שהבטיח לו את המקום הרביעי ברשימה המשותפת עם גשר וצומת. לאחר הבחירות קיבל את תפקיד שר הביטחון בממשלתו של בנימין נתניהו. באוגוסט 1996 במסגרת תמרון שערך הצבא הסורי, הניע צבא סוריה את דיוויזיה מס' 14 מביירות אל עבר גבול ישראל. התמרון יכול היה להיתפס כתמים, אילמלא דיווחיו של יהודה גיל כי סוריה מתכוננת למלחמה. מפאת הערך הרב שיוחס למקור, ועל אף שלא היה אישור לכך ממקורות אחרים, גרמו הדיווחים לכך שצה"ל הזיז גם הוא יחידות שלו לגבול הצפון, והמשבר הלך והחריף. סוריה הצהירה שמהלכיה הגנתיים בלבד^[24] ובמקביל עמוס גלעד מבכירי חטיבת המחקר באמ"ן העריך כי פניה של סוריה אינם למלחמה. הערכתו שכנעה את הרמטכ"ל דאז, אמנון ליפקין-שחק, ואת יצחק מרדכי, להחליט שלא לנקוט בצעדים דרסטיים מדי, ובסופו של דבר חלף המשבר^[25]. בשנת 1998 בעת ההתמודדות לתפקיד הרמטכ"ל היה האלוף מתן וילנאי המועמד המוביל לתפקיד, אך בעת ששהה בחו"ל, העניק מרדכי את התפקיד לשאול מופז^[26], לדעת רבים על רקע איבתו ארוכת השנים לוילנאי^[27]. בעקבות זאת פרש וילנאי מצה"ל ביולי 1998, בתום 36 שנות שירות, ופנה לפעילות ציבורית. בראשית שנת 1999 הסתכסך עם נתניהו, פוטר מתפקיד שר הביטחון, ופרש מן הליכוד, תוך שהוא מצטט מן התנ"ך את הפסוק – "קרע ה' את ממלכות ישראל מעליך היום, ונתנה לרעך הטוב ממך". (שמואל א', ט"ו, כ"ח).

לאחר פרישתו מן הליכוד הצטרף למפלגת המרכז אשר נוסדה באותה התקופה. בקרב מקימי המפלגה היו ארבעה אנשים שראו עצמם כמועמדים לראשות הממשלה, אמנון ליפקין-שחק, דן מרידור, רוני מילוא ומרדכי. לאחר שסקרים הוכיחו כי מרדכי הוא הפופולרי בין הארבעה, הוסכם ביניהם על הצגתו כמועמד לראשות הממשלה. מרדכי איבד במהירות פופולריות לטובת אהוד ברק, ואף העימות הטלוויזיוני בינו לבין נתניהו, שנחשב למוצלח מבחינתו, לא שינה מגמה זאת. לאחר שסקרים הראו כי אינו מסוגל לזכות בראשות הממשלה, אך מסוגל לגרום לקיומו של "סיבוב שני" בין אהוד ברק לבין נתניהו, כפי שחייב החוק באותה עת, הופעל עליו לחץ כבד להסיר את מועמדותו, על מנת להבטיח את ניצחון ברק, אולם הוא סירב בתוקף, והצהיר שוב ושוב כי ימשיך בהתמודדות עד סופה. לבסוף, יום לפני הבחירות, הסיר מועמדותו. הבחירות עצמן היו כישלון למפלגת המרכז, אשר זכתה רק בשישה מנדטים. לאחר עליית ברק לשלטון שימש מרדכי בממשלתו כסגן ראש הממשלה וכשר התחבורה.

ההרשעה במעשים מגונים

במרץ 2000 הגישה פקידה במשרד התחבורה תלונה במשטרה נגד מרדכי בגין הטרדה מינית ומעשים מגונים, שתי נשים אחרות הגישו בעקבות כך תלונות על מעשים מגונים נוספים שביצע. היועץ המשפטי לממשלה החליט על הגשת כתב אישום נגד מרדכי בגין ביצוע העבירות, בתגובה הודיע מרדכי ב-28 במאי 2000 על התפטרותו מן הממשלה. מרדכי הועמד לדין לפני בית משפט השלום בירושלים^[28], באשמת ביצוען של עבירות מין בשלוש הנשים, מעשה מגונה בכוח שביצע ב-1992 בחיילת ששירתה בלשכתו, בהיותו מפקד פיקוד הצפון, מעשה מגונה בכוח שביצע בפעילה פוליטית ב-1996 בעת שכיהן כשר הביטחון ומעשים מגונים שביצע בעובדת לשכתו בשנים 1999 - 2000, בעת שכיהן כשר התחבורה. הוא הורשע בשני האישומים הראשוניים: בעבירה של ביצוע מעשים מגונים בנסיבות מחמירות ובעבירה של מעשים מגונים וזוכה מהאישום השלישי. על מרדכי נגזר מאסר על תנאי של 18 חודשים, שירוצה בפועל אם יעבור תוך שלוש שנים עבירת מין. לבית המשפט המחוזי הוגש ערעור כפול. מרדכי ערער על עצם הרשעתו, והמדינה ערערה מנגד על קלות העונש^[29]. ערעורה של המדינה נדחה, וכן נדחו שניים מערעוריו של מרדכי, אך התקבל ערעורו בעניין אחת הפרשות שעליהן נדון. בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון שהגיש מרדכי^[30] ובקשתו לדיון נוסף^[31] נדחו.

מרדכי התפטר מהכנסת ב-2001, זמן קצר לאחר הרשעתו. הרשעה זו בעבירה פלילית קטעה את הקריירה הפוליטית שלו והביאה לגירושיו מאשתו השנייה, כוכי. בשנת 2005 התכוון ראש עיריית שדרות, אלי מויאל, להעסיקו כמרצה למורשת קרב בבתי ספר תיכוניים בעיר. מנכ"ל משרד החינוך, רונית תירוש, בגיבויה של שרת החינוך, לימור לבנת, פסלה אותו מהוראה בבתי הספר, עקב הרשעתו בעבירת מין.

ב-8 בספטמבר 2005 דנה ועדה שהוקמה לפי חוק השיפוט הצבאי בראשות השופט אליהו וינוגרד בסוגיה של שלילת דרגותיו הצבאיות עקב ההרשעה והחליטה שלא לבטלן ולהשאירו בדרגת אלוף^[32]. הפרקליט הצבאי הראשי ערער על ההחלטה בפני בית הדין הצבאי לערעורים^[33], אשר החליט ב-12 ביוני 2006 כי דרגותיו של מרדכי לא יישללו^[34]. משפטו והרשעתו של מרדכי מצוינים כאבן דרך בהגנה הניתנת לנשים מצד המשפט הישראלי נגד מעשים מגונים והטרדה מינית^[35]

לקריאה נוספת

מעוזיה סגל, עדויות מגובה החול – קרב הצנחנים בחווה הסינית, הוצאת מודן, 2007.
אלישיב שמשי, בהם יותר מכל: על סוד ההצלחה של צה"ל, הוצאת משרד הביטחון, 2005, עמוד 148.

קישורים חיצוניים

יצחק מרדכי, באתר הכנסת
עיטור העוז שהוענק ליצחק מרדכי, באתר "בעוז רוחם" של אגף כוח האדם בצה"ל
יצחק מרדכי, באתר News1 מחלקה ראשונה
נאוה צוריאל, קרב החווה הסינית – הפצע שמסרב להגליד, באתר nrg‏, 4 בפברואר 2006
אייל לוי, אין יותר כבוד, באתר nrg‏, 22 באפריל 2004
ד"ר זאב דרורי, היסטוריה, זיכרון ורייטינג, באתר nrg‏, 28 באפריל 2004
בן כספית, 300 טון: פרשת השב"כ בגרסת איציק מרדכי, באתר nrg‏, 29 באוקטובר 2011
תבנית:וידאופדיה
גלעד גרוסמן, "ניתן היה להכריע את המלחמה", באתר nrg‏, 22 בנובמבר 2007
יגאל מוסקו, רומן סוער עם שר הביטחון, באתר העין השביעית, 1 בפברואר 1997

מאמרים פרי עטו

הגנת ישראל לקראת המאה ה-21, מערכות 359, ינואר 1998, עמודים 125-120
אחרי החווה הסינית, שרון הוביל אותנו לצליחה, באתר וואלה!‏, 12 בינואר 2014

הערות שוליים

^ דב גולדשטיין, יצחק מרדכי: "אסור לקבל מהמדינה, צריך רק לתת", ראיון השבוע עם סא"ל יצחק מרדכי שקיבל אתמול את עיטור העוז, מעריב, 12 בספטמבר 1975
^ מעלה עוזי מהצנחנים - סגירת מעגל, באתר "ג'יפולוג".
^ יוסי יהושוע וראובן וייס, "הגדוד של המדינה", ידיעות אחרונות מוסף 7 ימים, 7 באוקטובר 2011, יצחק מרדכי: "הייתה בגדוד הזה רוח מיוחדת. רפול השפיע עליי הכי הרבה. הוא היה הכי מבצעי שראיתי בחיי וגידל דור של מפקדי צנחנים נועזים, שמבצעים כל משימה, עומדים על קוצו של יוד, ערכיים, עושים הכל בסטנדרט יוצא דופן".
^ אני נשבע לך, אביגדור קהלני מראיין מפקדים שלחמו במלחמת ששת הימים במלאת 40 שנה למלחמה, גלי צה"ל.
^ אלכס פישמן, "לא גנרל מת. מת בן-אדם", מעריב מוסף שבת, 14.01.1994, עמודים 5-7.
^ יוסי יהושוע וראובן וייס, "הגדוד של המדינה", ידיעות אחרונות מוסף 7 ימים, 7 באוקטובר 2011, יצחק מרדכי: "כשהוא החליט למנות אותי למפקד פלוגה בגדוד, הוא צייר לי בעט את דרגת הסגן על הכותפת".
^ עפר שלח ורביב דרוקר, "בומרנג", הוצאת כתר, 2005, עמוד 44
^ שי טל, בוסתן מצרי, בטאון חיל האוויר, אוגוסט 2008
^ תא"ל (מיל') ד"ר דני אשר, ‏בסיס המרגמה נשאר בשטח, מבט מל"מ 45, יוני 2006, עמ' 21
^ מבצע קלחת 4, אתר יד לשריון
^ יוסי יהושוע וראובן וייס, "הגדוד של המדינה", ידיעות אחרונות מוסף 7 ימים, 7 באוקטובר 2011
^ יוסי יהושוע וראובן וייס, "הגדוד של המדינה", ידיעות אחרונות מוסף 7 ימים, 7 באוקטובר 2011, יצחק מרדכי: "בפשיטה על בסיס קומנדו ימי בטריפולי הרגנו עשרים ושלושה מחבלים והבאנו כשבוי את מאמן הקומנדו הטורקי שלהם".
^ אילן כפיר, "האנציקלופדיה לצבא וביטחון – 'צה"ל בחילו'", הוצאת רביבים (מהדורת מעריב), 1982, כרך רביעי – "צנחנים", עמוד 140
^ יוסף ארגמן, זה היה סודי ביותר, משרד הביטחון, אפריל 1998, עמוד 353
^ ד"ר עמירם אזוב, צליחה, הוצאת דביר, 2011, עמוד 224.
^ יוסי מלמן, לאן נעלמו תיקי הצל"שים, באתר הארץ, 28 בספטמבר 2006
^ עמוס הראל, "הפלשתינאים מתנגדים לגדר כי היא עוצרת את זכות השיבה הזוחלת", באתר הארץ, 4 באוקטובר 2003, האלוף גיורא איילנד: "הוא קיבל את הצל"ש שלו גם על התאוששות הגדוד, לא רק על הקרב עצמו".
^ הכוחות שלקחו חלק במבצע, מבצע ליטני באתר חטיבת הצנחנים.
^ יצחק מרדכי, ‏אוגדת הגליל במלחמת של"ג, מערכות 413, יולי 2007 .
^ ‫בן כספית, 300 טון: פרשת השב"כ בגרסת איציק מרדכי, באתר nrg‏, 29 באוקטובר 2011‬
^ עמוס גלבוע, החטא הקדמון, באתר nrg‏, 16 באוקטובר 2011.
^ משה (צ'יקו) תמיר, מלחמה ללא אות, הוצאת מערכות - משרד הביטחון, 2005, עמוד 59.
^ גבי אופיר, "אספקה בהיטס", במחנה, ‏ 21.05.2010, עמוד 35.
^ עפר שלח ורביב דרוקר, בומרנג, הוצאת כתר, 2005, עמוד 63
^ זאב שיף, אתגר חדש ל"מר מודיעין", באתר הארץ, 20 ביולי 2001.
^ שלום ירושלמי, מתן וילנאי מזנק מהספינה הטובעת, באתר nrg‏, 7 בינואר 2011
^ עפר שלח, אפור: כך נראה סבב המינויים הבא במטכ"ל, באתר nrg‏, 8 במאי 2009
^ תפ (י-ם) 3185/00 מדינת ישראל נגד יצחק מרדכי
^ ע"פ 2206/01 יצחק מרדכי נגד מדינת ישראל
^ רע"פ 332/02 יצחק מרדכי נגד מדינת ישראל, ניתן ב-17 בספטמבר 2002
רע"פ 332/02 יצחק מרדכי נגד מדינת ישראל, ניתן ב-18 בנובמבר 2004
^ דנ"פ 8539/02 יצחק מרדכי נגד מדינת ישראל, ניתן ב-1 בינואר 2003
^ חנן גרינברג, איציק מרדכי יישאר אלוף "כי נענש מספיק", באתר ynet, 8 בספטמבר 2005
^ עפר שלח, הוא באמת נענש מספיק, באתר ynet, 8 בספטמבר 2005.
^ חנן גרינברג, בית דין צבאי הכריע: איציק מרדכי יישאר אלוף, באתר ynet, 12 ביוני 2006.
^ מאמר של ארנה קזין המציין את הרשעתו של מרדכי, באתר ynet.

תבנית:שרי התחבורה

[1] דב גולדשטיין, יצחק מרדכי: "אסור לקבל מהמדינה, צריך רק לתת", ראיון השבוע עם סא"ל יצחק מרדכי שקיבל אתמול את עיטור העוז, מעריב, 12 בספטמבר 1975

[2] מעלה עוזי מהצנחנים - סגירת מעגל, באתר "ג'יפולוג".

[3] יוסי יהושוע וראובן וייס, "הגדוד של המדינה", ידיעות אחרונות מוסף 7 ימים, 7 באוקטובר 2011, יצחק מרדכי: "הייתה בגדוד הזה רוח מיוחדת. רפול השפיע עליי הכי הרבה. הוא היה הכי מבצעי שראיתי בחיי וגידל דור של מפקדי צנחנים נועזים, שמבצעים כל משימה, עומדים על קוצו של יוד, ערכיים, עושים הכל בסטנדרט יוצא דופן".

[4] אני נשבע לך, אביגדור קהלני מראיין מפקדים שלחמו במלחמת ששת הימים במלאת 40 שנה למלחמה, גלי צה"ל.

[5] אלכס פישמן, "לא גנרל מת. מת בן-אדם", מעריב מוסף שבת, 14.01.1994, עמודים 5-7.

[6] יוסי יהושוע וראובן וייס, "הגדוד של המדינה", ידיעות אחרונות מוסף 7 ימים, 7 באוקטובר 2011, יצחק מרדכי: "כשהוא החליט למנות אותי למפקד פלוגה בגדוד, הוא צייר לי בעט את דרגת הסגן על הכותפת".

[7] עפר שלח ורביב דרוקר, "בומרנג", הוצאת כתר, 2005, עמוד 44

[8] שי טל, בוסתן מצרי, בטאון חיל האוויר, אוגוסט 2008

[9] תא"ל (מיל') ד"ר דני אשר, ‏בסיס המרגמה נשאר בשטח, מבט מל"מ 45, יוני 2006, עמ' 21

[10] מבצע קלחת 4, אתר יד לשריון

[11] יוסי יהושוע וראובן וייס, "הגדוד של המדינה", ידיעות אחרונות מוסף 7 ימים, 7 באוקטובר 2011

[12] יוסי יהושוע וראובן וייס, "הגדוד של המדינה", ידיעות אחרונות מוסף 7 ימים, 7 באוקטובר 2011, יצחק מרדכי: "בפשיטה על בסיס קומנדו ימי בטריפולי הרגנו עשרים ושלושה מחבלים והבאנו כשבוי את מאמן הקומנדו הטורקי שלהם".

[13] אילן כפיר, "האנציקלופדיה לצבא וביטחון – 'צה"ל בחילו'", הוצאת רביבים (מהדורת מעריב), 1982, כרך רביעי – "צנחנים", עמוד 140

[14] יוסף ארגמן, זה היה סודי ביותר, משרד הביטחון, אפריל 1998, עמוד 353

[15] ד"ר עמירם אזוב, צליחה, הוצאת דביר, 2011, עמוד 224.

[16] יוסי מלמן, לאן נעלמו תיקי הצל"שים, באתר הארץ, 28 בספטמבר 2006

[17] עמוס הראל, "הפלשתינאים מתנגדים לגדר כי היא עוצרת את זכות השיבה הזוחלת", באתר הארץ, 4 באוקטובר 2003, האלוף גיורא איילנד: "הוא קיבל את הצל"ש שלו גם על התאוששות הגדוד, לא רק על הקרב עצמו".

[18] הכוחות שלקחו חלק במבצע, מבצע ליטני באתר חטיבת הצנחנים.

[19] יצחק מרדכי, ‏אוגדת הגליל במלחמת של"ג, מערכות 413, יולי 2007 .

[20] ‫בן כספית, 300 טון: פרשת השב"כ בגרסת איציק מרדכי, באתר nrg‏, 29 באוקטובר 2011‬

[21] עמוס גלבוע, החטא הקדמון, באתר nrg‏, 16 באוקטובר 2011.

[22] משה (צ'יקו) תמיר, מלחמה ללא אות, הוצאת מערכות - משרד הביטחון, 2005, עמוד 59.

[23] גבי אופיר, "אספקה בהיטס", במחנה, ‏ 21.05.2010, עמוד 35.

[24] עפר שלח ורביב דרוקר, בומרנג, הוצאת כתר, 2005, עמוד 63

[25] זאב שיף, אתגר חדש ל"מר מודיעין", באתר הארץ, 20 ביולי 2001.

[26] שלום ירושלמי, מתן וילנאי מזנק מהספינה הטובעת, באתר nrg‏, 7 בינואר 2011

[27] עפר שלח, אפור: כך נראה סבב המינויים הבא במטכ"ל, באתר nrg‏, 8 במאי 2009

[28] תפ (י-ם) 3185/00 מדינת ישראל נגד יצחק מרדכי

[29] ע"פ 2206/01 יצחק מרדכי נגד מדינת ישראל

[30] רע"פ 332/02 יצחק מרדכי נגד מדינת ישראל, ניתן ב-17 בספטמבר 2002
רע"פ 332/02 יצחק מרדכי נגד מדינת ישראל, ניתן ב-18 בנובמבר 2004

[31] דנ"פ 8539/02 יצחק מרדכי נגד מדינת ישראל, ניתן ב-1 בינואר 2003

[32] חנן גרינברג, איציק מרדכי יישאר אלוף "כי נענש מספיק", באתר ynet, 8 בספטמבר 2005

[33] עפר שלח, הוא באמת נענש מספיק, באתר ynet, 8 בספטמבר 2005.

[34] חנן גרינברג, בית דין צבאי הכריע: איציק מרדכי יישאר אלוף, באתר ynet, 12 ביוני 2006.

[35] מאמר של ארנה קזין המציין את הרשעתו של מרדכי, באתר ynet.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

[27]

[28]

[29]

[30]

[31]

[32]

[33]

[34]

[35]

@@ שורה 18: / שורה 18: @@
 |עיסוק נוסף=
 }}
+'''יצחק (איציק) מרדכי''' (נולד ב-[[22 בנובמבר]] [[1944]]) הוא איש צבא בכיר ו[[פוליטיקאי]] [[ישראל]]י. כיהן כ[[שר]] ב[[ממשלת ישראל|ממשלות ישראל]] ובתפקידי פיקוד בכירים ב[[צבא הגנה לישראל]]. פרש מה[[פוליטיקה]] בשנת [[2000]] בעקבות [[כתב אישום]] שהוגש נגדו בגין עבירות של [[מעשה מגונה|מעשים מגונים]], בהן הורשע מאוחר יותר על ידי בית המשפט.
+== ראשית חייו ==
+מרדכי נולד בחלקה העיראקי של [[כורדיסטן]] ו[[עלייה לארץ ישראל|עלה לישראל]] בשנת [[1949]]. התגורר במשך שנתיים ב[[מעברה|מעברת]] [[זירעין|זרעין]] ב[[עמק יזרעאל]]. אביו, שעבר ב[[הסוכנות היהודית|סוכנות היהודית]] קורס הכשרה של מדריכים חקלאיים, עסק בהקמת [[מושב עולים]] ב[[עמק בית שאן]] ויחד עמו עברה המשפחה להתגורר במקום, בהמשך התגוררה המשפחה בשיכון ב[[טבריה]].
+למרדכי תואר ראשון ב[[היסטוריה]] מטעם [[אוניברסיטת תל אביב]] ותואר שני ב[[מדע המדינה]] מטעם [[אוניברסיטת חיפה]]. הוא בוגר [[המכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה]] של צה"ל והמכללה לפיקוד ולמטה של [[הממלכה המאוחדת|בריטניה]].
+==קריירה צבאית==
 {{חייל
 |שם=יצחק מרדכי
@@ שורה 49: / שורה 57: @@
 |הנצחה=
 }}
-'''יצחק (איציק) מרדכי''' (נולד ב-[[22 בנובמבר]] [[1944]]) הוא איש צבא בכיר ו[[פוליטיקאי]] [[ישראל]]י. כיהן כ[[שר]] ב[[ממשלת ישראל|ממשלות ישראל]] ובתפקידי פיקוד בכירים ב[[צבא הגנה לישראל]]. פרש מה[[פוליטיקה]] בשנת [[2000]] בעקבות [[כתב אישום]] שהוגש נגדו בגין עבירות של [[מעשה מגונה|מעשים מגונים]], בהן הורשע מאוחר יותר על ידי בית המשפט.
-== ביוגרפיה ==
-===ראשית חייו===
-מרדכי נולד בחלקה העיראקי של [[כורדיסטן]] ו[[עלייה לארץ ישראל|עלה לישראל]] בשנת [[1949]]. התגורר במשך שנתיים ב[[מעברה|מעברת]] [[זירעין|זרעין]] ב[[עמק יזרעאל]]. אביו, שעבר ב[[הסוכנות היהודית|סוכנות היהודית]] קורס הכשרה של מדריכים חקלאיים, עסק בהקמת [[מושב עולים]] ב[[עמק בית שאן]] ויחד עמו עברה המשפחה להתגורר במקום, בהמשך התגוררה המשפחה בשיכון ב[[טבריה]].
-===קריירה צבאית===
 ביולי [[1962]] [[גיוס לצה"ל|התגייס לצה"ל]], התנדב ל[[שייטת 13|קומנדו הימי]]. הוא נאלץ לפרוש מן המסלול כעבור זמן קצר ועבר ל[[חיל ההנדסה]], שם עבר הכשרה כ[[לוחם]], ולאחר מכן יצא לקורס [[מפקד כיתה|מפקדי כיתות]] ול[[קורס קצינים]] אותם סיים בהצטיינות. כמצטיין מימש מרדכי את האפשרות לבחור באיזו יחידה ישרת וביקש להתנדב ל[[חטיבת הצנחנים|צנחנים]]{{הערה|[[דב גולדשטיין]], '''יצחק מרדכי: "אסור לקבל מהמדינה, צריך רק לתת"''', ראיון השבוע עם [[סא"ל]] יצחק מרדכי שקיבל אתמול את [[עיטור העוז]], [[מעריב]], 12 בספטמבר 1975}}. הוא עבר לחטיבה כקצין חבלה, היה ל[[מפקד מחלקה]] בפלוגת ההנדסה החטיבתית{{הערה|1=[http://www.jeepolog.com/forums/content.php?r=1855 מעלה עוזי מהצנחנים - סגירת מעגל], באתר "ג'יפולוג".}} ולימים טען כי הושפע עמוקות ממפקד החטיבה באותם ימים, [[רפאל איתן]]{{הערה|1=[[יוסי יהושוע]] וראובן וייס, "'''הגדוד של המדינה'''", [[ידיעות אחרונות]] מוסף 7 ימים, 7 באוקטובר 2011, יצחק מרדכי: "הייתה ב[[גדוד 890|גדוד]] הזה רוח מיוחדת. [[רפאל איתן|רפול]] השפיע עליי הכי הרבה. הוא היה הכי מבצעי שראיתי בחיי וגידל דור של מפקדי [[חטיבת הצנחנים|צנחנים]] נועזים, שמבצעים כל משימה, עומדים על קוצו של יוד, ערכיים, עושים הכל בסטנדרט יוצא דופן".}}. ב[[מלחמת ששת הימים]] היה מפקד [[פלחה"ן צנחנים]] והוביל אותה בלחימה ב[[פתחת רפיח]]{{הערה|1=[http://glz.co.il/newsArticle.aspx?newsid=6224 אני נשבע לך], [[אביגדור קהלני]] מראיין מפקדים שלחמו במלחמת ששת הימים במלאת 40 שנה למלחמה, [[גלי צה"ל]].}}{{הערה|1=אלכס פישמן, "'''לא גנרל מת. מת בן-אדם'''", [[מעריב]] מוסף שבת, 14.01.1994, עמודים 5-7.}}. לאחר המלחמה, היה מרדכי ל[[מפקד פלוגה]] בגדוד 890{{הערה|1=[[יוסי יהושוע]] וראובן וייס, "'''הגדוד של המדינה'''", [[ידיעות אחרונות]] מוסף 7 ימים, 7 באוקטובר 2011, יצחק מרדכי: "כש[[רפאל איתן|הוא]] החליט למנות אותי למפקד פלוגה בגדוד, הוא צייר לי בעט את דרגת ה[[סגן]] על הכותפת".}}. אחד הסמלים בפלוגתו, [[שאול מופז]], אשר שימש אז כמפקד כיתה, פיקד על [[מארב]] ב[[בקעת הירדן]]. הכוח נתקל בחולית מחבלים ומופז, שפיצל את הכוח שבפיקודו לכוח שיאגף ויסתער על המחבלים, ולכוח שיחפה (המהלך כונה מאז "מארב מופז"), הצליח להרוג את המחבלים (חמישה במספר). אופן ניהול ההתקלות הרשימה את מפקד הפלוגה, ואת המג"ד, [[דן שומרון]], והם הפעילו את השפעתם על מנת שיתקבל לקורס הקצינים למרות שהלה לא עבר את מבחני הכניסה{{הערה|1=[[עפר שלח]] ו[[רביב דרוקר]], '''"בומרנג"''', [[הוצאת כתר]], [[2005]], עמוד 44}}.
@@ שורה 64: / שורה 66: @@
 בפברואר [[1986]] קודם לדרגת [[אלוף]] ומונה לראש [[מחלקת ההדרכה]], בהמשך שירת כמפקד פיקוד בשלושת הפיקודים – [[פיקוד הצפון|צפון]], [[פיקוד המרכז|מרכז]] ו[[פיקוד הדרום|דרום]] (ומכאן כינויו: "אלוף שלושת הפיקודים"). בתקופתו כ[[מפקד פיקוד הדרום]] החלה [[האינתיפאדה הראשונה]], ובתקופתו כ[[מפקד פיקוד הצפון]]{{הערה|1=[[משה תמיר|משה (צ'יקו) תמיר]], '''[[מלחמה ללא אות]]''', הוצאת [[מערכות|מערכות - משרד הביטחון]], [[2005]], עמוד 59.}} פיקד בשנת [[1993]] על [[מבצע דין וחשבון]]{{הערה|1=גבי אופיר, "'''אספקה בהיטס'''", [[במחנה]], {{כ}} 21.05.2010, עמוד 35.}}.
-===קריירה פוליטית===
+==קריירה פוליטית==
 בשנת [[1995]], בסמוך לפרישתו מן הצבא הצטרף ל[[הליכוד|ליכוד]]. ב[[פרימרייז]] לקביעת רשימת הליכוד ל[[הכנסת ה-14|כנסת ה-14]] הגיע למקום הראשון עם כ-80,000 קולות, מה שהבטיח לו את המקום הרביעי ב[[הליכוד-גשר-צומת|רשימה המשותפת עם גשר וצומת]]. לאחר הבחירות קיבל את תפקיד [[שר הביטחון]] ב[[ממשלת ישראל|ממשלתו]] של [[בנימין נתניהו]]. ב[[אוגוסט]] [[1996]] במסגרת תמרון שערך הצבא הסורי, הניע צבא סוריה את דיוויזיה מס' 14 מ[[ביירות]] אל עבר גבול ישראל. התמרון יכול היה להיתפס כתמים, אילמלא דיווחיו של [[יהודה גיל]] כי סוריה מתכוננת למלחמה. מפאת הערך הרב שיוחס למקור, ועל אף שלא היה אישור לכך ממקורות אחרים, גרמו הדיווחים לכך שצה"ל הזיז גם הוא יחידות שלו לגבול הצפון, והמשבר הלך והחריף. סוריה הצהירה שמהלכיה הגנתיים בלבד{{הערה|1=[[עפר שלח]] ו[[רביב דרוקר]], '''בומרנג''', [[הוצאת כתר]], [[2005]], עמוד 63}} ובמקביל [[עמוס גלעד]] מבכירי [[חטיבת המחקר]] באמ"ן העריך כי פניה של סוריה אינם למלחמה. הערכתו שכנעה את הרמטכ"ל דאז, [[אמנון ליפקין-שחק]], ואת יצחק מרדכי, להחליט שלא לנקוט בצעדים דרסטיים מדי, ובסופו של דבר חלף המשבר{{הערה|1={{הארץ|זאב שיף|אתגר חדש ל"מר מודיעין"|1.719311|20 ביולי 2001}}.}}. בשנת 1998 בעת ההתמודדות לתפקיד ה[[רמטכ"ל]] היה האלוף מתן וילנאי המועמד המוביל לתפקיד, אך בעת ששהה בחו"ל, העניק מרדכי את התפקיד ל[[שאול מופז]]{{הערה|{{nrg|שלום ירושלמי|מתן וילנאי מזנק מהספינה הטובעת|198/022|7 בינואר 2011|1|2}}}}, לדעת רבים על רקע איבתו ארוכת השנים לוילנאי{{הערה|{{nrg|עפר שלח|אפור: כך נראה סבב המינויים הבא במטכ"ל|887/842|8 במאי 2009|1|1}}}}. בעקבות זאת פרש וילנאי מצה"ל ביולי 1998, בתום 36 שנות שירות, ופנה לפעילות ציבורית. בראשית שנת [[1999]] הסתכסך עם נתניהו, פוטר מתפקיד שר הביטחון, ופרש מן הליכוד, תוך שהוא מצטט מן התנ"ך את הפסוק – "קרע ה' את ממלכות ישראל מעליך היום, ונתנה לרעך הטוב ממך". (שמואל א', ט"ו, כ"ח).
 לאחר פרישתו מן הליכוד הצטרף ל[[מפלגת המרכז]] אשר נוסדה באותה התקופה. בקרב מקימי המפלגה היו ארבעה אנשים שראו עצמם כמועמדים לראשות הממשלה, [[אמנון ליפקין-שחק]], [[דן מרידור]], [[רוני מילוא]] ומרדכי. לאחר שסקרים הוכיחו כי מרדכי הוא הפופולרי בין הארבעה, הוסכם ביניהם על הצגתו כמועמד לראשות הממשלה. מרדכי איבד במהירות פופולריות לטובת [[אהוד ברק]], ואף העימות הטלוויזיוני בינו לבין נתניהו, שנחשב למוצלח מבחינתו, לא שינה מגמה זאת. לאחר שסקרים הראו כי אינו מסוגל לזכות בראשות הממשלה, אך מסוגל לגרום לקיומו של "סיבוב שני" בין אהוד ברק לבין נתניהו, כפי שחייב החוק באותה עת, הופעל עליו לחץ כבד להסיר את מועמדותו, על מנת להבטיח את ניצחון ברק, אולם הוא סירב בתוקף, והצהיר שוב ושוב כי ימשיך בהתמודדות עד סופה. לבסוף, יום לפני הבחירות, הסיר מועמדותו. הבחירות עצמן היו כישלון למפלגת המרכז, אשר זכתה רק בשישה מנדטים. לאחר עליית ברק לשלטון שימש מרדכי בממשלתו כסגן ראש הממשלה וכ[[שר התחבורה]].
-====ההרשעה במעשים מגונים ותוצאותיה====
+==ההרשעה במעשים מגונים==
 במרץ 2000 הגישה פקידה במשרד התחבורה תלונה במשטרה נגד מרדכי בגין [[הטרדה מינית]] ו[[מעשה מגונה|מעשים מגונים]], שתי נשים אחרות הגישו בעקבות כך תלונות על מעשים מגונים נוספים שביצע. [[היועץ המשפטי לממשלה]] החליט על הגשת כתב אישום נגד מרדכי בגין ביצוע העבירות, בתגובה הודיע מרדכי ב-[[28 במאי]] 2000 על התפטרותו מן הממשלה. מרדכי הועמד לדין לפני [[בית משפט השלום]] בירושלים{{הערה|1=תפ (י-ם) 3185/00 מדינת ישראל נגד יצחק מרדכי}}, באשמת ביצוען של [[עבירת מין|עבירות מין]] בשלוש הנשים, מעשה מגונה בכוח שביצע ב-[[1992]] בחיילת ששירתה בלשכתו, בהיותו מפקד פיקוד הצפון, מעשה מגונה בכוח שביצע בפעילה פוליטית ב-[[1996]] בעת שכיהן כשר הביטחון ומעשים מגונים שביצע בעובדת לשכתו בשנים 1999 - 2000, בעת שכיהן כשר התחבורה. הוא הורשע בשני האישומים הראשוניים: בעבירה של ביצוע מעשים מגונים בנסיבות מחמירות ובעבירה של מעשים מגונים וזוכה מהאישום השלישי. על מרדכי נגזר [[מאסר על תנאי]] של 18 חודשים, שירוצה בפועל אם יעבור תוך שלוש שנים [[עבירת מין]]. ל[[בית המשפט המחוזי]] הוגש [[ערעור]] כפול. מרדכי ערער על עצם הרשעתו, והמדינה ערערה מנגד על קלות העונש{{הערה|1=ע"פ 2206/01 יצחק מרדכי נגד מדינת ישראל}}. ערעורה של המדינה נדחה, וכן נדחו שניים מערעוריו של מרדכי, אך התקבל ערעורו בעניין אחת הפרשות שעליהן נדון. [[בקשת רשות ערעור]] ל[[בית המשפט העליון]] שהגיש מרדכי{{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/02/320/003/G10/02003320.g10.htm רע"פ 332/02 יצחק מרדכי נגד מדינת ישראל], ניתן ב-17 בספטמבר 2002{{ש}}[http://elyon1.court.gov.il/files/02/320/003/O27/02003320.o27.htm רע"פ 332/02 יצחק מרדכי נגד מדינת ישראל], ניתן ב-18 בנובמבר 2004}} ובקשתו ל[[דיון נוסף]]{{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/02/390/085/A02/02085390.a02.htm דנ"פ 8539/02 יצחק מרדכי נגד מדינת ישראל], ניתן ב-1 בינואר 2003}} נדחו.
@@ שורה 75: / שורה 78: @@
 ב-[[8 בספטמבר]] [[2005]] דנה ועדה שהוקמה לפי [[חוק השיפוט הצבאי]] בראשות השופט [[אליהו וינוגרד]] בסוגיה של שלילת דרגותיו הצבאיות עקב ההרשעה והחליטה שלא לבטלן ולהשאירו בדרגת [[אלוף]]{{הערה|{{ynet|חנן גרינברג|איציק מרדכי יישאר אלוף "כי נענש מספיק"|3139468|8 בספטמבר 2005}}}}. [[הפרקליט הצבאי הראשי]] ערער על ההחלטה בפני [[בית הדין הצבאי לערעורים]]{{הערה|1={{ynet|עפר שלח|הוא באמת נענש מספיק|3139546|8 בספטמבר 2005}}.}}, אשר החליט ב-[[12 ביוני]] [[2006]] כי דרגותיו של מרדכי לא יישללו{{הערה|{{ynet|חנן גרינברג|בית דין צבאי הכריע: איציק מרדכי יישאר אלוף|3261671|12 ביוני 2006}}.}}. משפטו והרשעתו של מרדכי מצוינים כאבן דרך בהגנה הניתנת לנשים מצד המשפט הישראלי נגד [[מעשה מגונה|מעשים מגונים]] ו[[הטרדה מינית]]{{הערה|1={{ynet||מאמר של ארנה קזין המציין את הרשעתו של מרדכי|3824046}}.}}
-===השכלה===
-למרדכי תואר ראשון ב[[היסטוריה]] מטעם [[אוניברסיטת תל אביב]] ותואר שני ב[[מדע המדינה]] מטעם [[אוניברסיטת חיפה]]. הוא בוגר [[המכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה]] של צה"ל והמכללה לפיקוד ולמטה של [[הממלכה המאוחדת|בריטניה]].
 ==לקריאה נוספת==

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: יצחק מרדכי
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: יצחק מרדכי