שלום צבר

שגיאות פרמטריות בתבנית:מדען
פרמטרים [ ארצות מגורים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

שלום צבר

שלום צבר
שלום צבר
לידה	3 במרץ 1951 (בן 73) זאכו, עיראק
ענף מדעי	חקר אמנות
מקום לימודים	אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס

פרופ' שלום צבר (נולד ב-1951) הוא חוקר אמנות יהודית ופולקלור יהודי והשוואתי באוניברסיטה העברית בירושלים.

ביוגרפיה

צבר הוא הילד היהודי האחרון שנימול בעיר זאכו בכורדיסטן העיראקית בשנת 1951, ובאותה שנה עלה עם משפחתו (צבאע'א במקור) לישראל ביחד עם שאר יהודי העיר אשר התיישבו רובם בשכונות הקטמונים בירושלים.

בשנים 1974-1976 השלים את לימודיו לתואר בוגר בתולדות האמנות באוניברסיטה העברית בירושלים. את תאריו המתקדמים למד בין השנים 1977-1987 באוניברסיטת קליפורניה (UCLA) בלוס אנג'לס, שם קיבל את תואר דוקטור בהתמחות באמנות הבארוק ובאמנות יהודית עבור דיסרטציה שנשואה: "הכתובה (חוזה נישואין) בחייהם של יהודי איטליה בתקופת המאות השבע עשרה והשמונה עשרה" (The beginnings and flourishing of "Ketubbah" illustrations in Italy‎: A study in popular imagery and Jewish patronage during the seventeenth and eighteenth centuries).

עם סיום לימודיו חזר לישראל ומאז חוקר ומרצה באוניברסיטה העברית בירושלים. רבים מתלמידיו עוסקים בתחומי האמנות היהודית והפולקלור היהודי.

במחקריו עוסק צבר בהיבטים שונים של תולדות האמנות היהודית לדורותיה ולתפוצותיה, אמנות עממית (Folk art) יהודית ואמנות פופולרית (Popular art) יהודית וארץ-ישראלית בקהילות יהודיות בארץ ובפזורה במערב ובמזרח, משלהי ימי הביניים ועד ימינו. במחקריו מבקש צבר לעמוד על מקומם של חפצים ודימויים בחיי הדת והיומיום, התובנות המיוחדות שהם מעניקים להכרת התרבות של קהילות יהודיות שונות, באירופה ובארצות האסלאם והדו-שיח שנוצר בעזרתם עם תרבויות מקומיות בכלל ואמנות דתית, נוצרית ומוסלמית, בפרט.

תחומי התמקדות עיקריים שלו הם הכתובה המצוירת והחתונה היהודית, איור כתבי יד עבריים בראשית העת החדשה; מגילות אסתר מאוירות; רמברנדט, התנ"ך, כתב עברי והיהודים; ירושלים ובית המקדש באמנות היהודית; דימוי היהודי באמנות הנוצרית העממית; האמנות של יהודי ספרד, איטליה, הולנד והפזורה הספרדית באירופה ובמזרח; תשמישי קדושה ומצווה בקהילות ישראל; האמנות והתרבות החומרית של היהודים בארצות האסלאם; אמנות עממית ביישוב הישן בארץ ישראל ובמדינת ישראל; מנהגים יהודיים במעגל החיים ומחזור השנה; קמיעות ומאגיה בעולם היהודי; כרטיסי ברכה לראש השנה וגלויות דואר מאויירות; גישת ההלכה והממסד הרבני לאמנות; תולדות המחקר של האמנות היהודית.

לאורך השנים כיהן בתפקידים שונים ביניהם יו"ר האגודה לאמנות יהודית, ראש החוג לפולקלור יהודי והשוואתי באוניברסיטה העברית בירושלים ולאחרונה ראש תוכנית רביבים באוניברסיטה העברית. בנוסף ערך את כתב העת לאמנות יהודית "רימונים" ומשמש כחבר מערכת של השנתון "מחקרי ירושלים בפולקלור יהודי" (הוצאת מאגנס, האוניברסיטה העברית), "פעמים" (רבעון לחקר קהילות ישראל במזרח בהוצאת מכון בן צבי בירושלים), והסדרה "קהילות ישראל במזרח", אף היא בהוצאת מכון בן צבי. כמו כן משמש כיועץ וחבר וועדות האקדמיות של מוזיאונים יהודים בארץ ורחבי העולם, חבר ההנהלה המדעית של אגודות מחקר (המרכז לאמנות יהודית, המרכז לחקר יהדות הולנד, החברה לחקר יהדות ספרד והפזורה, המרכז לחקר הפולקלור היהודי), ויועץ לתוכניות לימודים בנושאי אמנות ופולקלור במשרד החינוך.

בנוסף לאלה מדריך צבר סיורים לימודיים בעקבות קהילות יהודיות בעולם בדגש על תרבות חומרית, אמנות והיסטוריה אופיינית לקהילות ולאזור. צבר הוא אספן של חומרי ישראליאנה, יודאיקה ישראלית וגלויות דואר מצוירות וחפצים מאוספיו שימשו לתערוכות בארץ ולמחקרים רבים.

צבר נשוי לרינה, ואב לבת ושני בנים. אחיו, יונה צבר, הוא בלשן וחוקר יהדות כורדיסטן באוניברסיטת UCLA בלוס אנג'לס. העיתונאי אריאל צבר, אחיינו, כתב את הספר "גן העדן של אבי" (בהוצאת שוקן), שמספר על שורשי המשפחה בזאכו.

פרסומיו

ספרים נבחרים

• מזל טוב: כתובות מצוירות מאוסף מוזיאון ישראל, ירושלים: מוזיאון ישראל, תשנ"ד (יצא לאור בתרגום לאנגלית ולגרמנית).

• מעגל החיים: קהילות ישראל במזרח במאות התשע-עשרה והעשרים, יחד עם אלה ארזי, אבריאל בר-לבב, רוני ויינשטיין, ירושלים: מכון בן צבי ומשרד החינוך, המרכז לשילוב מורשת יהדות המזרח, תשס"ו.

• ירושלים אבן ורוח : 3000 שנות היסטוריה ואמנות, יחד עם דן בהט, [תל אביב] : מתן אמנויות, 1997.

• Ketubbah: Jewish Marriage Contracts of the Hebrew Union College Skirball Museum and Klau Library, Philadelphia and New York: Jewish Publication Society, 1990.

• Jerusalem - Stone and Spirit, 3000 Years of History and Art, Tel Aviv: Matan Arts Ltd., 1997 (עם דן בהט; יצא גם בעברית ובתרגום לסינית)

מאמרים נבחרים

• השימוש במוטיבים נוצריים בכתובות של יהודי איטליה ומשמעותו, הקונגרס העולמי למדעי היהדות 8, ד (תשמא) 95-100, 1981
• דרכה של רחל וישניצר בחקר האמנות היהודית, מדעי היהדות 30 (תשן) 101-107, 1990
• ייהוד הח’מסה : מוטיב היד המאגית בהגות ובפולקלור של היהודים בארצות האסלאם, מחניים, חוב’ 14 (תשס"ג), ע’ 193-203
• מספרד לוונציה : מגורשי ספרד וראשית עיטור הכתובות באיטליה, רימונים 4 (תשנה) 32-43, 1994
• מדרשי אגדה באמנות היהודית, מחניים 7 (תשנד) 186-195
• דוד המלך באמנות היהודית, בתוך יאיר זקוביץ, דוד - מרועה למשיח, ירושלים : יד יצחק בן-צבי, תשנ"ו 1995
• טקס בר-המצווה במסורת ובאמנות של עדות ישראל, רימונים 5 (תשנז) 61-77
• בית המקדש הנייד : תשמישי קדושה לספר התורה בבית הכנסת, בתוך ראובן גפני, "מקדש מעט : בתי כנסת מוכרים ונסתרים בירושלים : שערי חסד, רחביה, קריית שמואל, טלביה", ירושלים : יד יצחק בן צבי, תשס"ד 2004.
• אור בלידה ובברית המילה : בין מנהג לאמנות ותרבות חומרית, אורים (2005) 192-203
• כרטיסי ה"שנה טובה" ותולדותיהם, אריאל 173 (תשסו) 6-30 ,2005
• אמנויות הציור היהודי בבארוק האיטלקי, איטליה אברייקה (2008) 205-210
• קמיעות יהודיים למן ראשית העת החדשה ועד המאה העשרים, בתוך: לכל הרוחות והשדים : לחשים וקמיעות במסורת היהודית, ירושלים 2010, ע’ 24-21
• בין פולין לגרמניה : טקסים יהודיים בגלויות מאוירות מראשית המאה העשרים, מחקרי ירושלים בפולקלור יהודי כז (תשעא) 119-154 (2011)
• הכתובה המעוטרת באלג’יריה, אלג’יריה (תשעא) 277-282
• סקירת הספרות על גלויות וכרטיסי ברכה יהודיים, מחקרי ירושלים בפולקלור יהודי כז (תשעא) 269-290
• הקמעות וסמלי ההגנה של יהודי אלג’יריה, אלג’יריה (תשעא) 283-288
• סקירת הספרות על גלויות וכרטיסי ברכה יהודיים, מחקרי ירושלים בפולקלור יהודי כז (תשעא) 269-290
• "הכתובה המאוירת בצפון-אפריקה," בתוך: מחקרים בתרבותם של יהודי צפון-אפריקה, בער' יששכר בן-עמי, ירושלים: ועד עדת המערבים בירושלים, תשנ"א, עמ' 191–210.
• "כתב עברי ביצירתו של רמבראנדט," בתוך: הולנד של רמבראנדט, בער' מרטין וייל ורבקה ויס-בלוק, ירושלים: מוזיאון ישראל, תשנ"ג, עמ' 169–187.
• "לבחינת השוני ביחס של הספרדים ושל האשכנזים לאמנות חזותית בא"י בשלהי התקופה העות'מאנית", פעמים 56 (תשנ"ג), עמ' 75–105.
• "התפתחות חקר האמנות היהודית," מחניים 11 (תשנ"ה), עמ' 264–275.
• "גבורת החשמונאים באמנות היהודית של ימי-הביניים ותקופת הרנסאנס", בתוך: ימי בית חשמונאי, בער' דוד עמית וחנן אשל, ירושלים: יד יצחק בן-צבי, תשנ"ו, עמ' 277–290.
• "לתולדות מנהג משלוח כרטיסי "שנה טובה" והתפתחותו האמנותית," מחקרי ירושלים בפולקלור יהודי יט-כ (תשנ"ז-תשנ"ח), עמ' 85–110.
• "ההתחלות של הכתובה המעוטרת בקהילות פרס ואפגאנסתאן", פעמים 79 (תשנ"ט), עמ' 129–158.
• "תורה ומגיה: ספר התורה ואבזריו כחפצים מגיים בתרבות ישראל באירופה ובארצות האסלאם", פעמים 85 (תשס"א), עמ' 149–179.
• "'דרך ישר לפני איש צייר': יחסו של ר’ יהודה אריה מודינה לאמנות החזותית," בתוך: אריה ישאג: ר' יהודה אריה מודינה ועולמו, ירושלים: הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, תשס"ג, עמ' קסג-קצב.
• "הכותל המערבי באמנות היהודית במהלך הדורות," אריאל 180–181 (תשס"ז), עמ' 78–104.
• "סדר ברכת המזון - וינה ת"פ: כתב היד המצויר המוקדם ביותר של הסופר-האומן אהרן וולף שרייבר הרלינגן מגיביטש", בתוך: זכר דבר לעבדך: אסופת מאמרים לזכר דב רפל, בער' שמואל גליק. ירושלים: בית הספר לחינוך ואוניברסיטת בר-אילן, תשס"ז, עמ' 455–472.
• "עקדת יצחק בעבודותיו של משה שאה מזרחי, מחלוצי האמנות העממית בארץ ישראל," בתוך: מנחה למנחם: קובץ מאמרים לכבוד הרב מנחם הכהן, בער' חנה עמית, אביעד הכהן, חיים באר. ירושלים: הקיבוץ המאוחד, תשס"ח, עמ' 465–487.
• "מבית המקדש לבית הכנסת 'החורבה': תהליכי האיקוניזציה של מבנה 'החורבה' באמנות היהודית העממית של היישוב הישן," בתוך: החורבה: שש מאות שנים של התיישבות יהודית בירושלים, בער' ראובן גפני, אריה מורגנשטרן, דוד קאסוטו, ירושלים: מכון יד בן צבי, תש"ע, עמ' 111–132.
• "'בן פורת יוסף' - דמותו של יוסף בפולקלור ובאמנות של יהודי ספרד ויהודי ארצות האסלאם," בית מקרא נה,א (תש"ע), עמ' 169–192.
• יחד עם תמר אלכסנדר וגילה הדר, "'העין רואה והנשמה חומדת': גלויות מסלוניקי היהודית," מחקרי ירושלים בפולקלור יהודי כז (תשע"א), עמ' 183–229.
• "לתולדותיו של הדגל לשמחת תורה: מחפץ דתי לסמל לאומי ובחזרה." בתוך: הדגלים של שמחת תורה - מן האמנות היהודית העממית לתרבות העברית-הישראלית, בער' גניה דולב, קטלוג תערוכה (אוצרת: ניצה בהרוזי ברעוז), תל אביב: מוזיאון ארץ ישראל, תשע"ב, עמ' 8–27.

• "The Use and Meaning of Christian Motifs in Illustrations of Jewish Marriage Contracts in Italy," Journal of Jewish Art 10 (1984), pp. 47-63.
• "Fakes and Forgeries of Jewish Marriage Contracts, Then and Now," Jewish Art 15 (1989), pp. 44-60.
• "Manuscript and Book illustration among the Sephardim before and after the Expulsion." In: The Sephardic Journey: 1492-1992, Exhibition Catalog, New York: Yeshiva University Museum, 1992, pp. 54-93.
• With I. Maxeiner and N. Trahoulia, "Critique of the Emperor in the Vatican Psalter Gr. 752", Dumbarton Oaks Papers 47 (1993): 195-219.
• Past Perfect: The Jewish Experience in Early 20th Century Postcards, Introduction, New York: Library of the Jewish Theological Seminary of America, 1998, pp. 5-13.
• "Messianic Aspirations and Renaissance Urban Ideals: The Image of Jerusalem in the Venice Haggadah, 1609," in Bianca Kühnel, ed. The Real and Ideal Jerusalem in Jewish, Christian and Islamic Art (Jewish Art), 23/24 (1998), pp. 294-312.
• “In the Footsteps of Moritz Oppenheim: Hermann Junker’s Postcard Series of Scenes of Traditional Jewish Life.” In: Moritz Daniel Oppenheim: Die Entdeckung des jüdischen Selbstbewußtseins in der Kunst, Exhibition Catalog, ed. by Georg Heuberger and Anton Merk, Jüdisches Museum der Stadt Frankfurt am Main, Köln 1999, pp. 259-271.
• "The Purim Panel at Dura: A Socio-historical Interpretation." In: From Dura to Sepphoris: Studies in Jewish Art and Society in Late Antiquity, eds. Lee I. Levine and Zeev Weiss, Portsmouth, 2000, pp. 154-163.
• "Childbirth and Magic: Jewish Folklore and Material Culture." In: Cultures of the Jews: A New History, ed. David Biale, New York: Schocken Books, 2002, pp. 671-722.
• "Between Poland and Germany: Jewish Religious Practices in Illustrated Postcards of the Early Twentieth Century," Polin: Studies in Polish Jewry 16 (2003), pp.137-166.
• "From Amsterdam to Bombay, Baghdad, and Casablanca: The Influence of the Amsterdam Haggadah on Haggadah Illustration among the Jews in India and the Lands of Islam." In: The Dutch Intersection: The Jews and the Netherlands in Modern History, ed. Yosef Kaplan, Leiden: Brill, 2008, pp. 279-299.
• “Between Calvinists and Jews: Hebrew Script in Rembrandt's Art.” In: Beyond the Yellow Badge: Anti-Judaism and Antisemitism in Medieval and Early Modern Visual Culture, ed. Mitchell B. Merback, Leiden: Brill, 2008, pp. 371-404.
• “The Historical and Artistic Context of the Szyk Haggadah,” Freedom Illuminated: Understanding The Szyk Haggadah [Companion Volume to a new edition of the Szyk Haggadah], Byron L. Sherwin and Irvin Ungar, ed., Burlingame, California 2008, pp. 33-170.
• “’The Fathers Slaughter their Sons’: Depictions of the Binding of Isaac in the Art of Medieval Ashkenaz,” Images 3 (2009), pp. 9-27.
• “From Sacred Symbol to Key Ring: The "Hamsa" in Jewish and Israeli Societies.” In: Jews at Home: the Domestication of Identity, ed. Simon J. Bronner, Oxford: Littman Library of Jewish Civilization, 2010, pp. 140-162.
• "Words, Images, and Magic: The Protection of the Bride and Bridegroom in Jewish Marriage Contracts." In: Jewish Studies at the Crossroads of History and Anthropology: Authority, Diaspora, Tradition, eds. R. S. Boustan, O. Kosansky, and M. Rustow, Philadelphia: University of Pennsylvania Press, 2011, pp. 102–132, 361–365.

בעריכתו

• בין יהדות לאסלאם בראי האמנות: דברי הכנס העשרים ושבעה של האגודה לאמנות יהודית, ירושלים: האגודה לאמנות יהודית, תשנ"ה 1995.

קישורים חיצוניים

• רשימת הפרסומים של שלום צבר, בקטלוג הספרייה הלאומית
• רשימת המאמרים של שלום צבר באתר רמב"י
• שלום צבר באתר WorldCat
• דף המרצה שלום צבר, באתר האוניברסיטה העברית בירושלים
• Shalom Sabar, באתר אוניברסיטת מרילנד (באנגלית)