טוויטר – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 115: שורה 115:
[[קטגוריה:מסרים מידיים]]
[[קטגוריה:מסרים מידיים]]
[[קטגוריה:חופש הביטוי]]
[[קטגוריה:חופש הביטוי]]
[[קטגוריה:אתרי אינטרנט אמריקאים]]
[[קטגוריה:אתרי אינטרנט אמריקאיים]]
[[קטגוריה:אתרי אינטרנט שהושקו ב-2006]]
[[קטגוריה:אתרי אינטרנט שהושקו ב-2006]]
[[קטגוריה:חברות הנסחרות בבורסה לניירות ערך בניו יורק]]
[[קטגוריה:חברות הנסחרות בבורסה לניירות ערך בניו יורק]]

גרסה מ־20:31, 6 בנובמבר 2017

טוויטר
Twitter
דף הבית של טוויטר כפי שנראה לגולשים לא רשומים
דף הבית של טוויטר כפי שנראה לגולשים לא רשומים
נתונים כלליים
סוג חברה ציבורית (NYSE: TWTR)
מייסדים ג'ק דורסי, אוון וויליאמס, ביז סטון
תקופת הפעילות 21 במרץ 2006 – הווה (18 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום המטה סן פרנסיסקו, ארצות הברית
ענפי תעשייה אינטרנט
מוצרים עיקריים רשת חברתית מקוונת
הכנסות כ-1.4 מיליארד דולר (2014)
רווח 577- מיליון דולר (2014)
מנכ"ל לינדה יאקרינו עריכת הנתון בוויקינתונים
עובדים +2,000 (2013)
 
twitter.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

טוויטראנגלית: Twitter) היא רשת חברתית מקוונת חינמית המאפשרת לשלוח ולקרוא מסרים קצרים של עד 140 תווים ועוד 20 נוספים (פעולה שזכתה לשם "מיקרו-בלוגינג"), כמו כן, גם סרטוני הווידאו המועלים בה מוגבלים ל-140 שניות. הרשת נוסדה במרץ 2006 על ידי ג'ק דורסי, סטודנט באוניברסיטת קורנל המשמש כיום כיושב ראש וכמנכ"ל, אוון ויליאמס ששימש כמנכ"ל, וביז סטון ששימש כמנהל העיצוב של החברה.

בסיס הממשק נלקח מרעיון שליחת הודעות (sms) בין טלפונים ניידים, על כן הוא מכונה בשם "The SMS of the internet". את ההודעות ברשת, המכונות tweets ("ציוצים"), ניתן לקבל באתר החברה, דרך מסרונים לטלפון סלולרי[1] ודרך מגוון רחב של אפליקציות העושות שימוש ב-API עשיר המאפשר שימוש מלא בכל תכונות השירות כולל קבלה ושליחה של עדכונים בצורה שוטפת, חיפוש, הוספה, מחיקה וחסימת חברים, וכל זאת ללא צורך בגלישה לאתר האינטרנט של החברה. העיקרון של טוויטר הוא כתיבת מסר (tweet), ואותו יכולים לראות כל העוקבים אחר הפרופיל בדף הבית שלהם ולהפך: רישום למעקב (following) אחרי מישהו (חבר או ידוען למשל) מאפשר לראות את המסרים שהוא מפרסם. בשונה מרשתות חברתיות אחרות, כגון פייסבוק וLinkedIn, הבחירה במי לעקוב לא מצריכה את אישורו של הנעקב, אלא אם הגדיר את החשבון שלו כפרטי.[דרושה הבהרה] עוד הבדל משמעותי בין טוויטר לרוב הרשתות החברתיות, הוא שאין באתר סינון תכנים והוא פתוח לתכני פורנוגרפיה ואלימות.

מאז היווסדה צברה החברה תאוצה רבה ומוערכת נכון לתחילת 2013 כרשת החברתית המקוונת השנייה בגודלה לאחר פייסבוק. נכון ליוני 2015 לטוויטר כ-302 מיליון משתמשים המוגדרים "פעילים" ברמה החודשית, ממוצע הציוצים הנשלחים ביום עומד על כ-500 מיליון.[2] על פי דירוג חברת דירוג האתרים אלקסה, טוויטר הוא האתר ה-8 הנצפה ביותר באינטרנט.[3]

טוויטר מחזיקה באפליקציית הסרטונים הקצרים Vine. באוקטובר 2016 הודיעה החברה על סגירת השירות. בספטמבר 2017 הודיעה החברה על ניסוי במסגרתו יוכפל מספר התווים המקסימלי לציוץ ל-280.[4]

היסטוריה

ב-21 במרץ 2006, בשעה 09:50, ביצע ג'ק דורסי את הציוץ הראשון של טוויטר. דורסי הציג את רעיונו בפני מועצת המנהלים של חברת "Odeo Podcasting" ככלי אשר מאפשר למשתמש בודד לתקשר עם קבוצה קטנה באמצעות SMS. אלו אשר אהבו את רעיונו של דורסי השתמשו בפיתוח ככלי פנימי של חברת "Odeo" אשר מאפשר לה להעביר מסרים בין העובדים בארגון במהלך העבודה.

בכל אותה העת עבר הממשק כמה שדרוגים ופיתוחים נוספים על ידי מייסדיו - ג'ק דורסי, נוח גלאס, אוון ויליאמס וביז סטון וב-15 ביולי 2006 הוצג הממשק בצורה פומבית באופן מלא לציבור.

יריית הפתיחה האמיתית של טוויטר אשר ביססה את הצלחתה המסחררת, הגיעה רק בשנת 2007 בפסטיבל ה- SXSW, במהלכו מוקמו מסכי 60 אינץ' אשר הציגו את הציוצים של המשתמשים המצויים בפסטיבל. בעקבות כך גדל השימוש בטוויטר מ-20 אלף ציוצים בממוצע ל-60 אלף ליום. טוויטר זכה לאהדה רבה בקרב משתתפי הפסטיבל ובלוגרים רבים שנכחו באירוע, מה שגרם לחיזוק מעמדו.

מושגים עיקריים

  • Reply/Mention
(מסומן ב-@ לפני שם משתמש) הוא הדרך להתייחס אל משתמש אחר בטוויטר, על ידי כתיבת הסימן ושמו נוצרת התייחסות ישירה אליו כאשר הוא בעצם "מתויג" לציוץ. המשתמש יוכל לראות שאזכרו אותו, אלא אם מדובר בחשבון פרטי אחריו הוא לא עוקב. ניתן להזכיר או לפנות לכל משתמש בטוויטר, אין הגבלות בתחום זה.
  • Hashtag
(מסומן ב-# לפני מילה מסוימת) מסמן ציוץ כחלק מנושא ספציפי. הנושא לאחר הסולמית צריך להיכתב במילה אחת, גם אם כולל הוא מספר מילים. לחיצה על מילת הנושא שנכתבה לאחר הסולמית, תוביל את המשתמש לחיפוש כל הציוצים הכוללים את הנושא הנבחר.
  • Retweet
(בתרגום חופשי: 'ציוץ חוזר' ובקיצור RT) - אם משתמש אוהב ציוץ מסוים של משתמש אחר, הוא יכול להעבירו הלאה. ניתן לעשות זאת בשתי דרכים: ראשית, ניתן להעתיק את כל המלל המקורי, כולל שם המשתמש, להדביק ולהוסיף את האותיות RT, וניתן להוסיף מלל נוסף במגבלת מספר התווים. דרך נוספת, היא לחיצה על מקש ה-Retweet שנמצא בממשק טוויטר המעלה באופן ישיר את הציוץ המקורי ומעבירו הלאה.
  • Feed
העמוד הראשי של המשתמש, בו הוא יכול לצפות בכל העדכונים של המשתמשים אחריהם הוא עוקב.
  • Favorite - Like
מתחת לכל ציוץ ניתנת האפשרות לסמן אותו בכוכב כציוץ מועדף. ניתן להשוות זאת לאופציית ה-Like בפייסבוק, אך על מנת לראות אילו ציוצים משתמש בחר כמועדפים, יש להיכנס לפרופיל שלו ולבחור בלשונית ה"אהובים".
בנובמבר 2015 ביטלה טוויטר את האפשרות ובמקומו מוצג כפתור מעוצב בצורת לב שלחיצה עליו צובעת את האייקון בורוד ומתורגמת כ- Like.

שימוש

אופן השימוש בטוויטר הוא סובייקטיבי, וניתן להשתמש בו למטרות שונות. בין המשתמשים ישנם אנשים פרטיים וכן ידוענים אשר כותבים על חייהם ועל נושאי עניין, מומחים אשר כותבים אודות נושאים מקצועיים ומשתמשים עסקיים – חברות ומותגים אשר כותבים ומקשרים לתוכן מקצועי או שיווקי. טוויטר כמעט ולא חושף את המשתמש לתוכן לא רצוי - כל חשבון רלוונטי רק למי שמתעניין בו. המשתמש בוחר מה לראות ואחרי מי לעקוב, על פי נושאי העניין שלו. למעשה, טוויטר יצר מציאות בה כל אדם פרטי יכול להפוך לכתב חדשותי בו ברגע. בעקבות כך, הממשק הוא פלטפורמת חדשות אינטרנטית המתעדכנת לעתים במהירות רבה יותר מכל שאר כלי התקשורת.

להלן מספר שימושים בקנה מידה גדול אשר נעשו בעזרת ממשק הטוויטר:

  • במהלך קמפיין הבחירות לנשיאות ארצות הברית בשנת 2008, שימש טוויטר ככלי תקשורת של המועמדים לנשיאות, ובעיקר על ידי ברק אובמה. ביום הבחירות גדל השימוש בטוויטר ב-43%.[5]
  • ביוני 2009, בזמן המהומות שאירעו לאחר הבחירות באיראן, שימש טוויטר כערוץ התקשורת העיקרי של המפגינים ביניהם ועם העולם החיצון מאחר שהממשל האיראני חסם את מרבית ערוצי התקשורת האחרים אך לא הצליח לחסום את הטוויטר.
  • באוקטובר 2009 סיכלו משתמשי טוויטר ובלוגרים בבריטניה ניסיון למנוע מאמצעי התקשורת לדווח על דיון בפרלמנט באמצעות צו איסור פרסום.[6]
  • בינואר 2011 השתמשו המפגינים בהפגנות במצרים ברשת הטוויטר וברשת הפייסבוק בשביל לארגן את ההפגנות בצורה מתוכננת. על אף שנחסמו מספר פעמים ואף נחסם האינטרנט למשך זמן מוקצב מצאו הגולשים דרכים לעקוף את החסימות ולהיכנס לרשתות החברתיות.
  • נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ משתמש בחשבון הטוויטר שלו כאמצעי התקשורת הכמעט בלעדי עם הבוחרים והאזרחים. הוא הצהיר לא פעם כי הוא מעדיף לתקשר עם בוחריו ישירות דרך טוויטר מאשר דרך ״התקשורת המוטה״ ("Biased media").

"מהפכת טוויטר"

ערך מורחב – מהפכת טוויטר

המונח מתייחס למהפכות פוליטיות, בהן משמשות טכנולוגיות מידע חברתיות כלי מרכזי בידי מתנגדי השלטון. השימוש ברשת טוויטר ככלי מרכזי לצורך הובלת מחאות ומהפכות פוליטיות, החל באירועים במולדובה באביב 2009[7] והתגבר אחר כך באירועים באיראן ובגל המהפכות השוטף את העולם הערבי החל מסוף שנת 2010. אירועים אלו הניבו את המונח "מהפכת טוויטר". מונח זה מוזכר בקרבה למונחים דומים המשקפים השפעה מרכזית של טכנולוגיית המידע המודרנית על הובלת תהליכים פוליטיים וחברתיים :"מהפכת פייסבוק" ו"מהפכת יוטיוב".

בחינה מעמיקה יותר של האירועים והתופעות שהובילו ליצירת המונח "מהפכת טוויטר", מעלה כי חלקן של טכנולוגיות מידע חברתיות מודרניות בהובלת שינויים פוליטיים אינו כה גדול כפי שמצטייר בעיני צבור המשתמשים.[8][9] אמנם, טכנולוגיות מידע חברתיות מודרניות מאפשרות התארגנות מהירה יותר של פעילים המתגייסים למען מטרה מוגדרת, אך העדר העומק הארגוני וההיררכיה פוגמים ביכולת להוליך את מהלכי המחאה הראשוניים לכדי שינוי ארוך טווח.[10]

טכנולוגיות מידע חברתיות מודרניות עשויות לשמש גם ככלי בידי השלטון למטרות דיכוי, איסוף מידע והפצת מידע כוזב, כפי שנעשה באיראן בשנת 2009 ובסוריה ב-2011 .[11][12]

מימון ומודל עסקי

טוויטר גייסה עד 2009 מעל 57 מיליון דולר ממספר קרנות הון סיכון בשלושה סיבובי גיוס הון. לעומת פייסבוק וממשקים אחרים, מפעילי השירות הודיעו כי לא יעלו פרסומות לאתר, ובכוונתם להשיג הכנסות ממכירת יישומים שונים ללקוחות המסחריים של החברה.[13]

חברות משתמשות בו לקדם את תוכניהן או לחלופין, משתמשות בתוכן שלו ושל גולשיו כדי לקדם את השירות אותו הן מציעות. לדוגמה: גוגל ומיקרוסופט (Bing) משלמות לטוויטר כדי שהם יוכלו לכלול את העדכונים של משתמשים בחיפושים מידיים (real time search). כאשר מחפשים בגוגל נושא מסוים או אדם מסוים, במידה והוא מופיע בטוויטר לעתים העדכונים שלו יופיעו במנוע החיפוש ואף יתעדכנו בזמן אמת.

חברות אשר משתמשות בטוויטר מפרסמות תכנים שיווקיים או מקצועיים, אך הן יכולות גם לפרסם את עצמן בעזרת ציוצים מקודמים. ציוצים מקודמים הם ציוצים רגילים אשר נרכשים על ידי מפרסמים שרוצים להגיע לקהל משתמשים רחב יותר מאשר קהל העוקבים הקיים שלהם. הציוצים מסומנים כמקודמים כאשר מפרסם משלם עבורם, לצד הציוץ תמיד מצוין כי הוא מקודם (Promoted) ועל ידי איזו חברה.

למשל, חברות כמו סטארבקס, סוני או דיסני יכולות לשלם לטוויטר עבור ציוצים ממומנים שיופיעו בתוצאות החיפוש בטוויטר. בכל היבט אחר, הם חלק אינטגרלי מטוויטר ומתפקדים בדיוק כמו ציוצים רגילים - ניתן להגיב אליהם, לבצע RT ולסמן אותם כמועדפים. הציוצים המקודמים מופיעים בראש תוצאות החיפוש בטוויטר, במידה ונעשה חיפוש הרלוונטי לנושא הציוץ. הנושא עדיין בפיתוח, אך בהמשך יתחילו להופיע בציר הזמן של המשתמשים ציוצים מקודמים, במידה והם רלוונטיים למשתמש. מאחר שהנושא לא הושק רשמית ציוצים מקודמים לא מופיעים אצל הרבה משתמשים, אך במידה והם מופיעים ניתן להתעלם מהם על ידי לחיצה על כפתור Dismiss. בנוסף, חברות יכולות לשלם עבור טרנדים מקודמים שיופיעו ב-Trending topics בעמוד הראשי, כלומר נושא זה יהיה חשוף לכל המשתמשים בטוויטר. דיסני-פיקסאר השתמשה באפשרות זו כשצעצוע של סיפור 3 יצא לאקרנים. באזור ה-trending topics עמד ראשון צעצוע של סיפור כשלצידו היה רשום שמדובר בנושא מקודם. כאשר לחצו על צעצוע של סיפור ברשימה, התקבל חיפוש בטוויטר שכלל גם האשטגים וגם ציוצים ממומנים.

כמו כן, חברות יכולות לשלם לטוויטר על מנת לקדם את החשבון שלהן בפני עוקבים חדשים. טוויטר מציע את החברות לעוקבים והחברות משלמות לפי כל עוקב חדש שהן מרוויחות דרך הקידום. קידום החברות דרך ציוצים או נושאים ממומנים תופס את מקומן של הפרסומות. למרות כי ניתן לטעון שאלו הפרסומות בטוויטר, הן מותאמות בצורה מושלמת לממשק ולא מפריעות להתנהלות השוטפת בו.

בנובמבר 2013 יצאה החברה בהנפקה ראשונה, שבה גייסה מהציבור 1.82 מיליארד דולר, לפי שווי שוק של 14.2 מיליארד דולר.[14]

Twitter Bootstrap

מבית היוצר של טוויטר יצאה חבילה של כלים לפיתוח אתרי אינטרנט (צד-לקוח) בשם Twitter Bootstrap. חבילה זו כוללת כלים ותבניות המאפשרים לעצב בפשטות יחסית מודלים שונים לבניית אתרים, תוך שימוש בטכנולוגיות מתקדמות כגון HTML5 ו-CSS3. כלל הפרויקט מבוסס קוד פתוח והוא הפרויקט הפופולרי ביותר באתר GitHub.

טוויטר בישראל

אחוז השימוש בטוויטר בישראל נמוך משמעותית יחסית לפייסבוק, ב2015 היחס עמד על 5% לעומת 91% [15]. אך למרות זאת, גם בחברה הישראלית הייתה לטוויטר השפעה. אחד השימושים המשמעותיים של טוויטר בקהילה הישראלית היה בזמן המחאה החברתית, כאשר כל ההתארגנויות והדיווחים מהשטח צויצו בצירוף #J14 – האשטאג שמקור שמו ב-14 ביולי, יום תחילת המחאה. באמצעות טוויטר דיווחו פעילי המחאה מהשטח על המתרחש, בין אם עסקו בתגובת המשטרה או בהקמת מאהל חדש באזור כלשהו.

מלבד המחאה החברתית, השימוש בטוויטר בישראל עוסק גם בענייני פוליטיקה, בעיקר אם זה קשור לישראל עצמה ולסביבתה. טוויטר התקבל בישראל, אצל אלו שיש להם עניין ממשי בחדשות, בענייני העולם העסקי והמקצועי וצורך בלתי פוסק במידע חדש בנושאים שונים. מלבד המשתמשים הרגילים, גם ממשלת ישראל, משרד החוץ וגורמים נוספים מחוברים לטוויטר, כאשר עיקר ההסברה הפרו-ישראלית מצדם נערך שם.

קבוצה ישראלית נוספת שנכנסה לטוויטר לא מזמן אלו הידוענים, לאחר שיועצי התקשורת שלהם סברו כי אם ידווחו על כל תנועה בטוויטר קהל המעריצים שלהם יגדל.

נכון לאוקטובר 2017 האתר מדורג במקום ה-29 בין האתרים הפופולריים לגולשים מישראל, לעומת 13 בעולם כולו.[16]

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא טוויטר בוויקישיתוף

תבנית:מידע בורסאי (ארה"ב)

אחר

הערות שוליים

  1. ^ פועל רק בארצות הברית, קנדה, הודו, ניו זילנד, האי מאן ואנגליה
  2. ^ אתר החברה
  3. ^ דירוג אלקסה
  4. ^ 140 זה לא מספיק: טוויטר מכפילה את מספר התווים ל-280, באתר כלכליסט, ‏27 בספטמבר 2017
  5. ^ Whitney, Daisy (2008-11-05). "CNN, MSNBC Web Sites Most Popular on Election Day". TV Week. Crain Communications. נבדק ב-2008-11-06.
  6. ^ ‫נמרוד הלפרן, מגנים על חופש הציוץ, באתר TheMarker‏, 19 באוקטובר 2009‬
  7. ^ 'Twitter Revolution': Fearing Uprising, Russia Backs Moldova's Communists, דר שפיגל, 10 באפריל 2009
  8. ^ מרדכי קידר, המזרח התיכון הלא וירטואלי, מראה - מגזין בענייני מדינה, חברה ותרבות
  9. ^ ד"ר יעקב הכט "מהפכת הטוויטר" כמיתוס פוליטי, איגוד האינטרנט הישראלי
  10. ^ Twitter, Facebook, and social activism : The New Yorker
  11. ^ ‫ד"ר טל פבל, בשאר יושב על הגדר של הרשת, באתר ynet, 22 ביוני 2011‬
  12. ^ ‫מייק דהאן, אינטרפאדה מצרית? אל תהיו בטוחים, באתר הארץ, 6 בפברואר 2011‬
  13. ^ ‫שירות גלובס, ‏מייסד טוויטר, ביז סטון: "לא יהיו אצלנו פרסומות", באתר גלובס, 19 במאי 2009‬
  14. ^ רועי גולדנברג, ‏טוויטר גייסה 1.82 מיליארד דולר לפי 14.2 מיליארד ד', באתר גלובס, 7 בנובמבר 2013
  15. ^ http://www.srugim.co.il/127829-תקלה-בטוויטר-מליוני-גולשים-לא-יכולים-ל
  16. ^ דירוג אלקסה, ישראל