הבשורה על-פי לוקאס – הבדלי גרסאות
לוקס כותבים בלי א׳ תיקנתי את זה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
== תוכן הבשורה == |
== תוכן הבשורה == |
||
הבשורה על פי [[לוקאס]] מספרת את סיפור [[לידת |
הבשורה על פי [[לוקאס]] מספרת את סיפור [[לידת ישוע|לידתו הפלאית של ישוע]], ריפוי החולים שלו, ה[[משל]]ים שלו, [[הפסיון של ישוע]] (מסע הייסורים והצליבה), תחייתו ועלייתו השמימה. סיפור הולדת ישוע מופיע רק בבשורה על פי לוקאס וב[[הבשורה על-פי מתי|בשורה על-פי מתי]], הגרסאות תואמות אחת את השנייה. כמו כן רק בשתי בשורות אלו מופיע אילן היוחסין של ישוע, המתייחס ל[[דוד]] המלך, אולם אין שני האילנות זהים זה לזה, יש שינוי בבן אדם אחד בשושלת. שינוי זה נגרם בגלל שריפת המסמכים של השושלת בזמן חורבן בית המקדש השני. |
||
לוקס הוא היחיד מבין הבשורות עם הקדמה רשמית שבה מסביר העורך את ה[[מתודולוגיה]] והמטרה שלו. הוא מוסר שרבים לפניו כבר סידרו את המאורעות בדיוק כפי שנמסרו בתחילה מפי עדי ראייה, ומוסיף שאחר שחקר את הדברים משורשם החליט גם הוא לסדר את הדברים בשביל תאופילוס, כדי שיידע את אמיתות הדברים שהוא לימד ({{ברית חדשה|לוקס|א|1|4|קצר=כן|ללא=שם}}). |
|||
בטקסט מופיעים גם כמה [[משל]]ים |
בטקסט מופיעים גם כמה [[משל]]ים ידועים, דוגמת [[משל האיש הנבון והאיש הטיפש, משל עשר העלמות, משל 100 הכבשים ועוד הרבה משלים]]. |
||
== עריכה == |
== עריכה == |
||
גרסה מ־23:56, 7 בנובמבר 2017
הבשורה על פי לוקס (ביוונית: Κατά Λουκάν) היא אחת מארבע הבשורות בברית החדשה. בשורה זו מופיעה שלישית בבשורות, והיא הארוכה מביניהן. כמו שאר הברית החדשה, הבשורה נכתבה ביוונית, והיא מיועדת לשאינם־יהודים (בדומה לבשורה על-פי מרקוס, ושלא כמו הבשורה על-פי מתי), ומובטח בה שהנצרות היא דת בינלאומית ולא כת יהודית.
תוכן הבשורה
הבשורה על פי לוקאס מספרת את סיפור לידתו הפלאית של ישוע, ריפוי החולים שלו, המשלים שלו, הפסיון של ישוע (מסע הייסורים והצליבה), תחייתו ועלייתו השמימה. סיפור הולדת ישוע מופיע רק בבשורה על פי לוקאס ובבשורה על-פי מתי, הגרסאות תואמות אחת את השנייה. כמו כן רק בשתי בשורות אלו מופיע אילן היוחסין של ישוע, המתייחס לדוד המלך, אולם אין שני האילנות זהים זה לזה, יש שינוי בבן אדם אחד בשושלת. שינוי זה נגרם בגלל שריפת המסמכים של השושלת בזמן חורבן בית המקדש השני.
לוקס הוא היחיד מבין הבשורות עם הקדמה רשמית שבה מסביר העורך את המתודולוגיה והמטרה שלו. הוא מוסר שרבים לפניו כבר סידרו את המאורעות בדיוק כפי שנמסרו בתחילה מפי עדי ראייה, ומוסיף שאחר שחקר את הדברים משורשם החליט גם הוא לסדר את הדברים בשביל תאופילוס, כדי שיידע את אמיתות הדברים שהוא לימד (לוקאס, א', 1–4).
בטקסט מופיעים גם כמה משלים ידועים, דוגמת משל האיש הנבון והאיש הטיפש, משל עשר העלמות, משל 100 הכבשים ועוד הרבה משלים.
עריכה
כמו מעשי השליחים, גם הבשורה על פי לוקאס מוקדשת ל"תאופילוס" (אנ').[1] ייתכן ומדובר בכהן הגדול תיאופילוס בן חנן ממשפחת הכהנים הגדולים מבית חנן.
קיימת הסכמה רחבה בין החוקרים שהעורך של לוקאס הוא שכתב את מעשי השליחים.[2]
העורך התכוון לתת תיאור היסטורי[3] ולהסביר את המשמעות התאולוגית של ההיסטוריה.[4] מטרת העורך הייתה לצייר את הנצרות כקדושה, ראויה להערכה, שומרת חוק ובינלאומית. [5]
ישנם חוקרים המחזיקים בתפיסה המסורתית שלוקאס מבוסס על הבשורה על-פי מתי, אולם רוב החוקרים מקבלים את "תאוריית שני המקורות", הטוענת שהעורך, שייתכן שהיה נוצרי נוכרי, התבסס חלקית על הבשורה על-פי מרקוס ועל מסמך נוסף שאבד (המכונה "מסמך ה-Q"), ומתארכים אותו בין שנת 80 לשנת 90 לספירה. מעט חוקרים מתארכים אותו לזמן מוקדם יותר. מרקיון השתמש בבשורה זו (בשנת 144 בערך), אולם הוא כינה אותה "הבשורה של האדון".[6]
קישורים חיצוניים
- הבשורה על־פי לוקאס, טקסט מלא בעברית
הערות שוליים
- ^ הבשורה על-פי לוקאס, פרק א', פסוק 3; מעשי השליחים, פרק א', פסוק 1.
- ^ Udo Schnelle, The History and Theology of the New Testament Writings, p. 259.
- ^ N. B. Stonehouse, The Witness of Luke to Christ (1951), pp. 24-45; H. J. Cadbury, The Beginnings of Christianity II, 1922, pp. 489-510; R. Bauckham, Jesus and the Eyewitnesses (Eerdmans, 2006).
- ^ Donald Guthrie, New Testament Introduction (Leicester, England: Apollos, 1990), p. 107.
- ^ Harris, Stephen L., Understanding the Bible. Palo Alto: Mayfield. 1985.
- ^ 1911 Encyclopedia Britannica: Marcion: "The distinctive teaching of Marcion originated in a comparison of the Old Testament with the gospel of Christ and the theology of the apostle Paul. ... This he did by setting aside the spurious gospels, purging the real gospel (the Gospel of Luke) from supposed judaizing interpolations, and restoring the true text ...
