מנולו בלאניק – הבדלי גרסאות
ויקישיתוף בשורה |
מ תיקון טעויות כתיב תגיות: עריכה חזותית עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 23: | שורה 23: | ||
== הנעליים == |
== הנעליים == |
||
בלאניק מעולם לא |
בלאניק מעולם לא למד ייצור נעליים בבית ספר לאומנויות. הוא למד זאת רק לאחר שביקר במפעלי ייצור לנעליים. בתחילה עיצב נעלי גברים אך עבר לנעלי נשים כי טען שהמרחב דמיון ועיצוב אצל גברים מוגבל. במהלך שנות השבעים כאשר נעליים שטוחות וסניקרס היו במרכז השיח האופנתי הצליח בלאניק לשים את המרכז על עקבים. |
||
בלאניק עובד אישית על הנעליים שלו ולא רק מצייר את הסקיצה. הוא |
בלאניק עובד אישית על הנעליים שלו ולא רק מצייר את הסקיצה. הוא שותף בתהליך מרגע השרטוט עד לרגע הייצור ואף מקפיד בכל עיצוב חדש לשמור זוג נעליים אחד לעצמו, הנעליים מוצגות בשני בתים מחוברים הממוקמים בבאת', שם הוא גר. התצוגה מכילה למעלה מ-25,000 זוגות נעליים בעיצובו. |
||
== פרסים == |
== פרסים == |
||
גרסה מ־09:47, 17 בנובמבר 2017
.jpg) | |
| לידה |
27 בנובמבר 1942 (בן 81) Santa Cruz de La Palma, ספרד  |
|---|---|
| מדינה |
ספרד |
| השכלה |
|
| תקופת הפעילות |
1988–2005 (כ־17 שנים) |
| פרסים והוקרה |
|
|
www | |
  | |
מנואל "מנולו" בלאניק רודריגז (באנגלית: Manuel "Manolo" Blahnik Rodríguez, נולד ב-27 בנובמבר 1942) הוא מעצב אופנה ספרדי ובעלייה של חברת נעליים יוקרתית הנושאת את שמו.
ביוגרפיה
בלאניק נולד וגדל ב - סנטה קרוז דה לה פלמה, האיים הקנריים, ספרד. המשפחה של אביו ממוצא צ'כי ובעלת חברת תרופות בפראג ומשפחתה הספרדית של אמו בעלת מטעי בננות בפלמה.
בילדותו לא נשלח לבית הספר אלא למד בבית ולאחר מכן נשלח לפנימייה בשווייץ. את לימודיו האקדמאיים ביצע באוניברסיטת ז'נבה בתחום פוליטיקה וממשל. לאחר מכן שינה את מסלול לימודיו לספרות ואדריכלות.
ב-1965 קיבל בלאניק את התואר שלו ועבר לפריז כדי ללמוד בבית ספר לאומנויות ובמקביל עבד בחנות בגדי וינטג'. ב-1968 עבר ללונדון ועבד כקניין בחנות בשם "Zapata" וכתב לעיתון "L’Uomo Vogue", מעין גרסה לגברים של מגזין האופנה ווג. ב-1970 הזדמן לו לפגוש את עורכת ווג ארצות הברית דיאנה פרילנד ובלאניק הציג בפניה את תיק העבודות שלו. היא אהבה את עבודתו וייעצה לו להתרכז באביזרי אופנה כגון חגורות, תיקים, ארנקים אך להתרכז בנעליים וכך הוא עשה.
ב-1972 מעצב האופנה הבריטי אוזי קלארק הזמין את בלאניק לעצב נעליים עבור תצוגת האופנה שלו. בלאניק עיצב גם עבור מעצבים ידועים בלונדון באותה תקופה כמו ג'ין מויר וזנדרה רודס. בלאניק לווה 2,000 פפאונד ובכך קנה את החנות בה עבר ופתח בוטיק משלו. ב-1974 בלאניק הפך לגבר השני אשר הופיע על השער של ווג הבריטי. ב-1977 החל למכור את נעליו בארצות הברית דרך רשת הכולבו בלומינגדיילס ובכך הפך למעצב ידוע ברחבי ארצות הברית.
חנויות של מנולו בלאניק נפתחו ברחבי העולם וניתן למצוא את החנויות בלונדון, ניו יורק, לאס וגאס, דבלין, אתונה, מדריד, איסטנבול, דובאי, כווית, הונג קונג, סיאול, סינגפור וסטוקהולם. בארצות הברית עיצוביו נמכרים דרך רשתות כולבו יוקרתיות שהראשונה היא בלומיגדיילס וגם בחנויות כגון סאקס השדרה החמישית, בארניס, ברגדורף גודמן, נורדסטרום וניימן מרקוס.
בלאניק הופיע בהיכל התהילה של רשימת המתלבשים הטובים. ב-2007 קיבל בלאניק תפקיד מפקד במסדר האימפריה הבריטית עבור תרומתו לפיתוח תחום האופנה הבריטי.
התפתחות מוקדמת
אחת ההשפעות הכי גדולות בחייו של בלאניק באה מאימו אשר הייתה חובבת אופנה אדוקה ותמיד אימצה את הטרנדים האחרונים ויישמה אותם בסגנון לבושה. לעתים קרובות טיילה משפחתו לפריז ולמדריד כדי לקנות בגדים. אמו לא אהבה את מעצבי הנעליים בעיר בה חיו ולכן עיצבה לעצמה. כילד בלאניק אהב לצפות איך מכינים את הנעליים של אמו.
הנעליים
בלאניק מעולם לא למד ייצור נעליים בבית ספר לאומנויות. הוא למד זאת רק לאחר שביקר במפעלי ייצור לנעליים. בתחילה עיצב נעלי גברים אך עבר לנעלי נשים כי טען שהמרחב דמיון ועיצוב אצל גברים מוגבל. במהלך שנות השבעים כאשר נעליים שטוחות וסניקרס היו במרכז השיח האופנתי הצליח בלאניק לשים את המרכז על עקבים.
בלאניק עובד אישית על הנעליים שלו ולא רק מצייר את הסקיצה. הוא שותף בתהליך מרגע השרטוט עד לרגע הייצור ואף מקפיד בכל עיצוב חדש לשמור זוג נעליים אחד לעצמו, הנעליים מוצגות בשני בתים מחוברים הממוקמים בבאת', שם הוא גר. התצוגה מכילה למעלה מ-25,000 זוגות נעליים בעיצובו.
פרסים
מועצת מעצבי האופנה של אמריקה (CFDA):
1987: פרס מיוחד 1990: מעצב האביזרים של השנה 1997: עקב הסטילטו
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של מנולו בלאניק- תבנית:Fashiondesignerדוגמנית Directory
- מוזיאון העיצוב ביו/פרופיל
