הינוקא הפלאי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־21:01, 18 בנובמבר 2017

הינוקא הפלאי הוא סיפור על ילד חרדי שהתפרסם בשנות ה-50^[1] שהחל עם שמועה שנפוצה בחוגים הדתיים בישראל, שלפיה הילד, שהיה באותה עת בן ארבע שנים בלבד ועדיין לא ידע קרוא וכתוב, ידע לצטט בעל פה חלקים נרחבים מתוך הספרות התורנית. על פי הגרסה הנפוצה, גר הילד בירושלים,^[1]^[2].

הסיפור

על פי המסופר, הילד, ישראל משה מנדל, נולד בשנת 1949 (תש"י) לאביו ר' יחזקאל ממשפחה מחסידות בעלז מרחוב הישיבה בירושלים. הילד למד בתלמוד תורה סאטמער בשכונת "נחלת שבעה" בירושלים. לדברי המלמד ר' ישראל פולוטשעק מחסידי סאטמער, בעת שלימד ילדים גדולים יותר פסוקים מהחומש, ישראל משה ישב בצד וקרא בעל פה את הפסוקים עוד לפני שהמלמד אמר אותם. הדבר עורר את פליאת המלמד. כאשר ניסו המלמד ואחרים לבחון את ידיעותיו של הילד, התברר כי הוא מגלה בקיאות עצומה בטקסטים תורניים וידע לצטט דפי גמרא שלמים, וכן חידושים מספרי הראשונים וחלקים נרחבים מספר הזוהר וספרים רבים אחרים, חלקם נדירים, לאחר שרק החלו לקרוא בפניו שורה או שתיים מתחילת הדף.^[1]

אנשים רבים שיחרו לביתו של הילד, או ארבו לו בלכתו ברחוב ובשהותו בבית הכנסת, והציעו לו ממתקים או משחקים, כדי לדובב אותו בקטעים מספרי קודש, ולנסות לשמוע ולראות בעצמם את הפלא. וכן גדולי ישראל באו מקרוב להתלמוד תורה לראות ולבחון הילד הפלאי, ביניהם הג"ר פנחס עפשטיין ראב"ד העדה החרדית, והג"ר אהרן קוטלר ר"י לקוואד ששה אז בארץ ישראל, והגאון ר' דוד שפרבר אב"ד בראשוב זי"ע.

אביו שחשש שלא יצוקו לילד, ולא רצה הפרסום הגדול מפני חשש לעין הרע, פנה לאדמו"ר מבעלז, הרב אהרן רוקח, והורה לו להביא הילד וקבעו להגיע אל האדמו"ר בתל אביב ביום כ"ב אדר לפנה"צ. ר' יצחק לאנדא שהיה משב"ק אצל האדמו"ר מעיד שהיה בשעת מעשה בחדר של האדמו"ר. האדמו"ר ביקש שיבא גמרא מסכת ברכות ובחן הילד מהמשנה השנייה מאימתי קורין בשחרית והילד ענה כזקן ורגיל. אח"כ נתן לו מטבע שמירה להילד, והורה להם להגיד לילד לא לענות כשאנשים ישאלו אותו. לאור הוראה זו הפסיק הילד להפגין בקיאות בספרי הקודש, מעבר למה שלמד בעצמו עם בני כיתתו. אחר זמן קצר אחריו הפך הילד להיות כילד רגיל לפי גילו. {הסיפור המלא בספר "בקודש פנימה חלק ב' ע"י המשב"ק ר' יצחק לאנדא}

הבאבא ברוך מביא גרסה אחרת ולפיה האדמו"ר שלח את הילד אל אביו, הבבא סאלי, והוא "העביר ידו על פיו של הילד - ומיד שכח הכל והחל ללמוד הכל מחדש".^[2]

במאמר שהתפרסם במגזין "שעה טובה" מספר 698, כותב הרב בן ציון גרוסמאן שבעצמו שמע מהחברותא שלומד יומיומית עם ר' ישראל משה הרב בעריש רוזנברג תלמיד חכם ומחבר ספרים בנתניה, שהוא עוד זוכר כל התורה ולא שכח כפי שאנשים חושבים, רק שלא מדבר מזה בגלל הציווי של האדמו"ר מבעלזא שצוה לא לשתוק מהענין. עוד כתב שהוא לא יכול להשתתף בשיעורים, כי כאשר מצטטים דברי חז"ל פעמים שלא מצטטים בדיוק וקשה לא לשמוע הציטוט שלא בדוקדוק.

הילד שבגר הוא חסיד בעלז, גר כהיום בנתניה בישראל ועובד כפקיד בנק.^[3]

התייחסויות לסיפור

"מעריב" סיפר לקוראיו בתחילה על סיפור המתהלך בחוגים דתיים בירושלים, לפיו התגלה ילד פלא "הבקי בכל חדרי תורה, אם כי אינו יודע עדיין לקרוא".^[1] בכתבה נוספת, שהתפרסמה כחודש לאחר מכן, צוטט המלמד של הילד שתיאר את יכולותיו הפלאיות בפני כתב העיתון, ולאחר מכן פגש הכתב את הילד בביתו. הכתב מציין כי לא הצליח לבחון את יכולותיו של הילד, משום שאבי הילד, בהוראת האדמו"ר, לא הרשה זאת. האב הכחיש בפני הכתב כי לבנו יכולות מופלאות כלשהן ואמר כי מדובר בהמצאה של המלמד, עם זאת, אמר האב להילד כמה פעמים "זכור מה שהרבי צוה לך... זכור מה הוא צוה לך... אל תגיד..." וגם לא ידע האב להשיב לשאלת הכתב "אם הוא ילד רגיל, מדוע אסור לבחון אותו?". הכתבה הסתיימה בדברי הכתב "יצאתי משם מבלי לדעת למי להאמין, למלמד או להורים...".^[4]

הסיפור מוזכר בספרו של הרב יעקב ישראל קנייבסקי "חיי עולם" כהוכחה לאמיתות עניין גלגול נשמות.^[5]

הבבא סאלי הסביר את התופעה^[2] על פי מדרש חז"ל במסכת נידה^[6] בשם רבי שמלאי, העוסק בעניין עובר ברחם אמו, ובין הדברים נכתב: "ומלמדין אותו כל התורה כולה ... וכיון שבא לאוויר העולם בא מלאך וסטרו על פיו ומשכחו כל התורה כולה", כאשר במקרה זה, נאמרה הסברה, לא סטר לו המלאך ולא השכיח ממנו את התורה שלמד.

בהקדמה למהדורת שנת ה'תשס"ט של הספר "ידות אפרים" מביא המהדיר, ר' מרדכי בן יעקב פלדמן, ראש הכולל "פרי העץ" מירושלים, בשם הרב חיים אריה שפיץ, שכאשר סיפור הינוקא הפלאי התפרסם בעיתונות בארצות הברית, הסעיר הדבר את נפשו של ר' חיים אריה, והוא נסע לישראל ויחד עם חותנו, הרב יוסף אריה פלדמן, נפגש עם הילד, בביתו של הרב מרדכי פלדמן, ברחוב הקליר בירושלים. ר' חיים אריה הקריא בפני הילד קצת חומש, והילד המשיך בעל פה את הפסוקים הבאים אחרי הפסוקים ששמע, הדבר חזר על עצמו גם כשקראו לפני הילד קצת גמרא הילד המשיך בעל פה את דברי הגמרא בצורה ברורה, אף שניכר היה שהילד לא הבין את מה שאמר. ר' חיים אריה חשב שאולי זה מין טלפטיה שהילד קורא המחשבה של זה העומד לפניו, ולכן יודע את מה שרואה הקורא הכתוב לפניו, ולכן רצה לנסות את הילד באופן אחר, הוציא עיתון וקרא לפני הילד קטע מתוכו, אבל הילד לא הגיב כלל ולא ידע להמשיך אות אחת, אחר כך בדקו את הילד בעוד ספר (ששמו לא זכור לו כיום) וגם בזה המשיך הילד לקרוא. כיון שכך רצה ר' יוסף אריה לבדוק אם הוא יודע את הספר (של זקנו) "ידות אפרים" ומיד כשהתחילו לקרוא לפניו מספר זה, המשיך הילד ואמר כעשר מילים מהדברים הכתובים בספר, והדברים מעידים שספר "ידות אפרים" הוא תורת השם, אשר המלאך מלמדו לכל עובר טרם לידתו.

בחוברת תורנית שפורסמה לקראת פסח תשס"ד, הובאו דבריו של הרב לייב באקשט שסיפר ששלח מכתב אל הרב יחזקאל לוינשטיין, ובו כתב לו שקשה לו להאמין לסיפור ("וכי ייתכן ששכח המלאך לסטור ילד אחד מישראל?"). הוא הוסיף שאם הסיפור אמת, ראוי להציג את הילד לעין כל, משום ש"בזה יתברר אמיתת דתינו לכל העולם, כי הנה הוכחה ברורה היא שיש ילד קטן היודע את כל התורה כולה!". הרב לוינשטיין ענה: "העובדה אמת היא. בתי וחתני [הרב ראובן גינזבורג] גרים שתי דירות לאותה משפחה, ובתי ראתה את הדבר וסיפרה לי אודותיו... כי אף שהילד גר בבני ברק לא רחוק ממני, הרי שמעתי אודות הדבר מבתי ומאמין אני לה". ומוסיף: "כבר חשבתי לילך בעצמי לראות את הפלא, אמנם חזרתי בי, ומה שעלתה על לבי לראות בעצמי, עצת היצר הרע היא להרוס כל אמונתנו שנבנית על 'אבותינו סיפרו לנו', והיינו שדבר הנשמע לנו מאדם נאמן... די לנו בזה להאמין בו".^[7]^[8]

הרב יצחק רצאבי אמר שהסיפור הזה אכן מפורסם ושמע אותו מאחיו של הילד, ואף שמע מפי עדים נאמנים על כך שהילד נכנס לחדרו של האדמו"ר מבעלז וכאשר יצא משם התברר ששכח את כל תורתו, אבל הוא מחפש מקור מהימן להמשך הסיפור (פעולותיו של האדמו"ר מבעלז בתוך החדר).^[3]

סיפורים דומים במקורות יהודיים

במקורות יהודיים מסופר על מקרים דומים. בשו"ת הרשב"א (המאה ה-13), חלק א' תשובה תקמ"ח מסופר: "ובעיר לארדה היה קטן אחד שאינו יודע ספר והיה אומר כמה מזמורים וכמה דברים. ואחר אמר להם הוא עצמו לעשות לו רפואה וכתבו מפיו אחת ועשו ונתרפא. וכאלו נראו מאנשים הרבה".

הרב מרדכי אליהו הביא בדרשותיו סיפור ששמע מצאצא של ה"בן איש חי", הרב יהודה צדקה, אודות "תינוק שמרגע שנולד פתח את פיו ודיבר, והתחיל לגרוס את כל התורה כולה". הילד הובא לאדמו"ר מגור, הרב ישראל אלתר, שאמר שצריכים לעשות לו תיקון שישכח את הלימוד משום עין הרע. הרב צדקה ביקש לשאול את התינוק כמה שאלות והתינוק ידע לצטט את הבן איש חי בעל פה, על אף שהוא פעל לאחר פרשנים שאותם הילד לא ידע. סיפור זה הובא כדי להוכיח את מעלתו של ה"בן איש חי" בשמים.^[9]

לקריאה נוספת

ספר "זכור לדוד" זכרונות של הרב דוד פרנקל, בהוצאת יצחק פרנקל שנת תש"ס, עמודים רלט-רמ
נ. בר אורין, ראיינתי את ילד הפלא, מעריב, 12 במרץ 1954.

קישורים חיצוניים

צילום מדיווחים בני התקופה, בפורום אוצר החכמה

הערות שוליים

^ ¹ ² ³ ⁴ ילד-פלא נתגלה בירושלים, מעריב, 22 בפברואר 1954
^ ¹ ² ³ לפי עדות המיוחסת לבנו, רבי ברוך אבוחצירא, ומובאת באתר מוסדות בבא סאלי נתיבות תחת הפסקה "הינוקא"
^ ¹ ² יצחק רצאבי, מדוע התינוק בוכה מיד ביציאתו לאוויר העולם, ומהו השקע שבשפה העליונה, 29 ביוני 2011
^ נ. בר-אורין, "ראיינתי את ילד הפלא", "מעריב", 12 במרץ 1954
^ הרב יעקב ישראל קנייבסקי, "חיי עולם" (עמוד כא): ”ופה בארץ נתפרסם בשנת תשט"ו בילד בן ד' שנים שהיה מגיד על פה בש"ס וראשונים, דברים שלא שמעתן אוזנו בגלגול זה כלל”.
^ תלמוד בבלי, מסכת נידה, דף ל', עמוד ב'
^ בהמשך הדברים מסביר הרב לווינשטיין שאם לא נסמוך על אנשים נאמנים, מדוע שנסמוך על קבלת אבותינו?
^ הרב לייב באקשט, ודברת בם, תשס"ד באתר היברו בוקס
^ הרב מרדכי אליהו, קול צופיך 424 פרשת השבוע תולדות

[מעריב-1] ¹ ² ³ ⁴ ילד-פלא נתגלה בירושלים, מעריב, 22 בפברואר 1954

[הבבא_סאלי-2] ¹ ² ³ לפי עדות המיוחסת לבנו, רבי ברוך אבוחצירא, ומובאת באתר מוסדות בבא סאלי נתיבות תחת הפסקה "הינוקא"

[רצאבי-3] ¹ ² יצחק רצאבי, מדוע התינוק בוכה מיד ביציאתו לאוויר העולם, ומהו השקע שבשפה העליונה, 29 ביוני 2011

[4] נ. בר-אורין, "ראיינתי את ילד הפלא", "מעריב", 12 במרץ 1954

[קנייבסקי-5] הרב יעקב ישראל קנייבסקי, "חיי עולם" (עמוד כא): ”ופה בארץ נתפרסם בשנת תשט"ו בילד בן ד' שנים שהיה מגיד על פה בש"ס וראשונים, דברים שלא שמעתן אוזנו בגלגול זה כלל”.

[6] תלמוד בבלי, מסכת נידה, דף ל', עמוד ב'

[7] בהמשך הדברים מסביר הרב לווינשטיין שאם לא נסמוך על אנשים נאמנים, מדוע שנסמוך על קבלת אבותינו?

[8] הרב לייב באקשט, ודברת בם, תשס"ד באתר היברו בוקס

[9] הרב מרדכי אליהו, קול צופיך 424 פרשת השבוע תולדות

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

גרסה מ־08:15, 12 בנובמבר 2017 עריכה דוד שי (שיחה \| תרומות) בדוקי עריכות אוטומטית, עורכי ממשק, מנטרים, מפעילי מערכת 548,801 עריכות ←‏פתיח: זה שם הערך → העריכה הקודמת		גרסה מ־21:01, 18 בנובמבר 2017 עריכה ביטול טיפוסי (שיחה \| תרומות) בדוקי עריכות אוטומטית 11,423 עריכות החל עם שמועות ונגמר בעובדות העריכה הבאה ←
שורה 1:		שורה 1:
	'''הינוקא הפלאי''' ~~היה~~ ילד [[חרדים\|חרדי]] שהתפרסם ב[[שנות ה-50 של המאה ה-20\|שנות ה-50]]{{הערה\|שם=מעריב\|{{מעריב\|\|ילד-פלא נתגלה בירושלים\|1954/02/22\|00307}}}} ~~כאשר~~ ~~נפוצה בחוגיים הדתיים בישראל~~ [[שמועה]] שלפיה הילד, שהיה באותה עת בן ארבע שנים בלבד ועדיין לא ידע קרוא וכתוב, ידע לצטט [[לימוד בעל פה\|בעל פה]] חלקים נרחבים מתוך ה[[ספרות תורנית\|ספרות התורנית]].		'''הינוקא הפלאי''' הוא סיפור על ילד [[חרדים\|חרדי]] שהתפרסם ב[[שנות ה-50 של המאה ה-20\|שנות ה-50]]{{הערה\|שם=מעריב\|{{מעריב\|\|ילד-פלא נתגלה בירושלים\|1954/02/22\|00307}}}} שהחל עם [[שמועה]] שנפוצה בחוגים הדתיים בישראל, שלפיה הילד, שהיה באותה עת בן ארבע שנים בלבד ועדיין לא ידע קרוא וכתוב, ידע לצטט [[לימוד בעל פה\|בעל פה]] חלקים נרחבים מתוך ה[[ספרות תורנית\|ספרות התורנית]].
	על פי הגרסה הנפוצה, גר הילד בירושלים,{{הערה\|שם=מעריב}}{{הערה\|שם=הבבא סאלי}}.		על פי הגרסה הנפוצה, גר הילד בירושלים,{{הערה\|שם=מעריב}}{{הערה\|שם=הבבא סאלי}}.