ויקיפדיה:הכה את המומחה

לפני העלאת שאלה אנא בדקו האם אין לה כבר תשובה בערכי ויקיפדיה.

ארכיונים של הכה את המומחה

רשימת הארכיונים  דפי ארכיון של הכה את המומחה ארכיון כללי 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 36 37 38 39 40 41 42 43 44 45 46 47 48 49 50 51 52 53 54 55 56 57 58 59 60 61 62 63 64 65 66 67 68 69 70 71 72 73 74 75 76 77 78 79 80 81 82 83 84 85 86 87 88 89 90 91 92 93 94 95 96 97 98 99 100 101 102 103 104 105 106 107 108 109 110 111 112 113 114 115 116 117 118 119 120 121 122 123 124 125 126 127 128 129 130 131 132 133 134 135 136 137 138 139 140 141 142 143 144 145 146 147 148 149 150 151 152 153 154 155 156 157 158 159 160 161 162 163 164 165 166 167 168 169 170 171 172 173 174 175 176 177 178 179 180 181 182 183 184 185 186 187 188 189 190 191 192 193 194 195 196 197 198 199 200 201 202 203 204 205 206 207 208 209 210 211 212 213 214 215 216 217 218 219 220 221 222 223 224 225 226 227 228 229 230 231 232 233 234 235 236 237 238 239 240 241 242 243 244 245 246 247 248 249 250 251 252 253 254 255 256 257 258 259 260 261 262 263 264 265 266 267 268 269 270 271 272 273 274 275 276 277 278 279 280 281 282 283 284 285 286 287 288 289 290 291 292 293 294 295 296 297 298 299 300 301 302 303 304 305 306 307 308 309 310 311 312 313 314 315 316 317 318 319 320 321 322 323 324 325 326 327 328 329 330 ארכיון מתמטיקה 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 ארכיון פיזיקה 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 ארכיון ביולוגיה 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 ארכיון פסיכולוגיה 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10

אנא הזדהו בשמכם או בשם בדוי, זה יקל עלינו את ההתייחסות אליכם.
דף זה נועד לשאלות בעלות אופי כללי, שלא מצאתם להן תשובה בערכי ויקיפדיה:

• נסחו היטב את השאלה ותנו לה כותרת משמעותית (לא "שאלה" או "צריך עזרה")
• השתדלו להימנע מהנחות מוקדמות מכלילות או חסרות יסוד ("מדוע צרות באות בצרורות?")
• חל איסור לשאול שאלות שאופיין או ניסוחן עובר על כללי ההתנהגות בקהילה, ובפרט כאלו שמתייחסות באופן לא הולם לקבוצה אתנית, דתית או אחרת
• שאלות הנוגעות לערך מסויים יש להעלות בדף השיחה של הערך
• בעיות טכניות או שאלות על נהלים – מקומן בדלפק הייעוץ
• שאלות לשוניות – מקומן בדף הייעוץ הלשוני
• שאלות במדעים מדויקים יש להפנות אל הכה את המומחה – שאלות במדעים מדויקים

הוספת שאלה בנושאים כלליים הוספת שאלה במדעים מדויקים שאלות במדעים מדויקים מופיעות בויקיפדיה:הכה את המומחה/שאלות במדעים מדויקים tabBackground:;tabBorder:#aaa;defaultTab:0;

עדכון הסטטוס בדף זה נעשה על ידי החלפת הפרמטר "חדש" שמופיע בתבנית המצב ({{מצב|חדש}}) באחד הערכים הבאים: החלפה זו תשנה את צבע ותוכן תיבת הסטטוס המופיעה ליד הדיווח:

תיעוד תבנית מצב הטיפול

אופן השימוש {{מצב|טופל|חיים 7|חיים}} ← מצב טיפול: טופל מטפל: חיים התבנית מקבלת שלושה פרמטרים. מצב טיפול אחד מהבאים: חדש מצב טיפול: חדש בטיפול בעבודה הוכלל בדף השיחה בדף השיחה במעקב דיון פתוח בדיון מצב טיפול: בטיפול טופל תוקן {{תוקן}} נפתר בוצע {{בוצע}}הועבר נענה מצב טיפול: טופל דיווח שגוי שגוי לא טעות לא שגיאה לא תקלה לא בוצע {{לא בוצע}} שם שגוי מגבלה טכנית לא יבוצע לא ערך פרסום פרסומי פרסומת לא יקרה לא הועבר נמחק לא יועבר מצב טיפול: דיווח שגוי הצעה הצעות הצעה לשיפור הצעות לשיפור הצעת שיפור הצעות שיפור מצב טיפול: הצעה לשיפור כבר דווח כבר נענה בקשה חוזרת כפילות כפלישן לא נענה לא טופל ישן, לא נענה ישן, לא טופל דיווח חוזר מצב טיפול: כבר דווח לא ניתן לטפל ללא תוכן ללא מענה בלי תוכן דרוש מקור {{מקור}} אין מקור לא ברור {{הבהרה}} לא בשל לא מוכן חסר מידע מצב טיפול: ללא תוכן אחר דיון סגור דיון להעברה להעברה מצב טיפול: אחר שם המטפל - אופציונלי שם תצוגה - אופציונלי ראו גם קידוד צבעים: {{מצב/צבע}} קטגוריות על פי קבוצות: {{מצב/צבע/קבוצות}} {{מצב/שאלה חדשה}} {{מצב/בקשה חדשה}} {{מצב/דיווח חדש}} דפים משמעותיים שמשתמשים בתבנית ויקיפדיה:דיווח על טעויות |Gadget-wikibugs ויקיפדיה:דלפק ייעוץ ו{שאלה חדשה ויקיפדיה:הכה את המומחה {שאלה חדשה ויקיפדיה:סדנה לגרפיקה {בקשה חדשה ויקיפדיה:חממה /בקשה חדשה/בקשה וק:הדט ויקיפדיה:חממה/בקשה חדשה

---

↓ מעבר לתחתית הדף↓ מעבר לתחתית הדף

איך למצוא תלושי משכורת באינטרנט?

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב יש לאדם עובד דרך למצוא תלושי משכורת באינטרנט? או רק מה שמקבלים מהמעסיק? האם חובה לדווח על כל עובד לביטוח לאומי ומשם אפשר לראות אם נרשמה משכורת או לא? יש דרך לדעק כמה משכורת נרשמה?

תודה.

―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לא ניתן לראות רישומי ביטוח לאומי ללא קבלת סיסמה לרישום עבור אדם ספציפי. לגבי תלושי משכורת, יש לפנות להנהלת החשבונות של העסק, ואם איני טועה חובתם לספק העתקי תלושים ודו"חות כגון טופס 106. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{[דרוש מקור]} 20:28, 15 בנובמבר 2017 (IST)

תודה, קיימת אפשרות שתרשם על עובד משכורת ולא יופרש מתוכה כסף עבור ביטוח לאומי? או שזה לא חוקי/בלתי אפשרי? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

למיטב ידיעתי זה אפשרי אך לא חוקי. אפילו בהעסקת עוזרת בית המעסיק חייב להפריש ביטוח לאומי. קרוב לודאי שדוד שי ידע לבטח. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{[דרוש מקור]} 21:11, 15 בנובמבר 2017 (IST)

שים לב שקיימת התיישנות על עבירות מסוג זה - אם אינני טועה שבע שנים. חשוב לא לגרור את זה. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{[דרוש מקור]} 21:20, 15 בנובמבר 2017 (IST)

מאחורי השאלה שהוצגה כאן מסתתרת בעיה אמיתית: חוסר משוב מהרשויות. ממשכורתו של העובד מנוכים כספים המועברים לגורמים שונים. על כספים המועברים לקופת גמל מחויבת קופת הגמל לתת משוב לעובד מדי שלושה חודשים. לעומת זאת, על כספים המועברים למוסד לביטוח לאומי לא ניתן שום משוב מהמוסד, ורק כאשר האדם מגיש תביעה לקצבת זקנה מתברר שאין למוסד מידע על עבודתו 30 שנה קודם לכן. לפעמים הדבר מתברר כאשר המוסד מודיע על חוב דמי ביטוח (מחמת חוסר עבודה) שנוצר שנים רבות קודם לכן. דוד שי - שיחה 08:30, 18 בנובמבר 2017 (IST)

איך הופכים למורה לחינוך מיני

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לומדים לחחתום בויקיפדיה אחרי "הודעה"... זה לא מקצוע כמו ניורו-כירורג הדורש הכשרה ממוקדת לאורך זמן רב במיוחד, לכן אין באמת מורים שאחרי "שבע שנות" לימודי ההוראה הכללית התמחו חצי עשור בחינוך מיני. מחנכות ומחנכים (שהם פשוט בעלי הסמכה בהוראה) מעבירים תכנים שכאלה יותר מדי במבוכה, בושה, לשון נקייה ומבטים חוזרים ונשנים בשעון...ואיכשהו נראה שדווקא מי שאינו לומד בשיעור עולה במעשים...Dovole - שיחה 01:34, 16 בנובמבר 2017 (IST)

תולעים שחורות באמבטיה

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב ראיתי תולעים שחורות קטנטנות, בערך באורך של רבע גפרור ובקוטר של חוט שנפרם ממכנס בערך, מטיילות באמבטיה. סביר שיצאו מתוך מפתח הניקוז. בערך 6 תולעים. מעולם לא קרה לי דבר כזה בחיי. מה סביר שגרם להופעתן באמבטיה ואיך נכון לטפל בכך (כבר ניסיתי להתיז עליהן שפריצים קטנטנים של גז עצבים - K300, כמובן לאחר פתיחת החלונות וככלל, ללא נשימה ישירה של הגז אך אינני בטוח שזה הטיפול הנכון ביותר, אם בכלל) ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST).

סודה קאוסטית 77.138.170.194 19:01, 16 בנובמבר 2017 (IST)

עלולה לפגוע בצנרת בשימוש תכוף. לשימוש נדיר פה ושם זה בסדר. חובה לנקוט זהירות בשימוש בחומר זה שכן מדובר בחומר משתך רב עוצמה. שמים כף או שתיים של סודה קאוסטית בפתח הביוב ויוצקים עליה, בזהירות ותוך הרחקה של העיניים ככל הניתן, מים חמים מאד. מניחים לה לפעול את פעולתה במשך כחצי שעה - היא תטהר חלק ניכר של הצנרת מכל חומר אורגני ותהפוך אותו לעיסה צמיגית. לאחר מכן פותחים זרם מים קרים למשך כמה דקות על מנת לשטוף את השאריות. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{[דרוש מקור]} 19:43, 16 בנובמבר 2017 (IST)

רק הערה קטנה:

...ניסיתי להתיז עליהן שפריצים קטנטנים של גז עצבים - K300...

— אנונימי/ת

איכשהו לא נראה לי סביר ש-K300 מכיל גז עצבים או מורכב ממנו, ולו מהסיבות הבאות:

1. גז עצבים קטלני מאד לאדם.
2. על פי החלטת האו"ם, מאז 1997 אסור לייצר או להחזיק כל כלי נשק להשמדה המונית כולל גז עצבים. סנו נמצאת בישראל ולא בסוריה, ולכן, לא נראה לי שהיא מפרה איסור זה.

יום נעים. אביתר ג' • שיחה • תרומות • ד' בכסלו ה'תשע"ח • 16:55, 22 בנובמבר 2017 (IST).

גז עצבים הוא מה שמכונה זרחן אורגני , כלומר חומר אורגני שמכיל זרחן משבש את העברת המסרים בעצבי הגוף על ידי חסימת תפקוד האנזים אצטילכולין אסטראז, אשר באופן רגיל מווסת את פעילות הנוירוטרנסמיטור אצטילכולין. לקוטלי חרקים רבים יש מנגנון פעולה דומה. למיטב הבנתי החומרים הללו פחות רעילים לאנשים. אבל עדיין קוטלי החרקים מהסוג הזה רעילים.

מה שכן, סנו נמצאת בישראל, וישראל לא אישררה את אמנת הנשק הכימי. כך שאין בינתיים שום בעיות לסנו. (כמו גם למקבילותיה בסוריה ובמצריים). Tzafrir - שיחה 19:06, 22 בנובמבר 2017 (IST)

ערים עתיקות

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב מהן הערים העתיקות בעולם? כמה מתוכן הן שרידים? (כלומר, למעשה, אני מעוניין ברשימה אחת שמכילה ערים כמו בבל ואכד ורשימה שמכילה ערים כמו דמשק וירושלים). אני מכוון לישובי קבע גדולים, לא למאהלים נקודתיים של ציידים-לקטים מלפני עשרות אלפלי שנים ולא לשלוש משפחות שהתיישבו במקום אחד, אלא לעיר של ממש, עם מבנים גדולים, תרבות מפותחת וכיו"ב. Eyalweyalw - שיחה 22:44, 16 בנובמבר 2017 (IST)

כנראה שזה מקום טוב להתחיל ממנו. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{[דרוש מקור]} 23:13, 16 בנובמבר 2017 (IST)

ערים כאלה צריך לחפש במקומות שבהם הוקמו מקומות יישוב ראשונים. מדובר באזור שלנו (המזרח התיכון). יש יישובים עתיקים גם בהודו ובסין. כל השאר הם הרבה יותר חדשים. רשימה מסודרת של ערים אני לא מכיר, אבל נדמה לי שיריחו נחשבת לאחת המוקדמות או אולי אפילו המוקדמת מכולן. גילגמש • שיחה 07:06, 17 בנובמבר 2017 (IST)

תהליך העיור הכי קדום בעולם אירע בסהר הפורה בתקופת הברונזה הקדומה ומקבילותיה, כלומר בסוף האלף הרביעי לפנה"ס ותחילת האלף השלישי. כל עיר מתקופה זו יכולה לטעון לכתר "העיר הקדומה בעולם". ערים ספורות מרשימה זו עדיין "פעילות", אני לא מכיר רשימה מסודרת. מה שעולה לי בראש כרגע: חלב, דמשק, אולי שכם, אירביל או מוסול. נדמה לי שירושלים מעט "חדשה" יותר. Reuveny - שיחה 09:27, 17 בנובמבר 2017 (IST)

העיר הגדולה הראשונה בהיסטוריה היא ארך, שצמחה ל 80,000 תושבים כשערים אחרות בתקופתה הכילו כמה אלפים. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{[דרוש מקור]} 18:13, 17 בנובמבר 2017 (IST)

"ברוס" כדורים

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב למה בעברית צהלית קוראים לקופסת תחמושת "ברוס"? מה המקור? Corvus‏,(Nevermore)‏ 15:31, 17 בנובמבר 2017 (IST)

זה לא עברית צהלית במקור. המונח bruce feed ישן מאד - בחיפוש שעשיתי עכשיו גיליתי שהוא כבר היה בשימוש למקלע הגטלינג(!). אינני יודע מדוע הוא נקרא כך. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{[דרוש מקור]} 17:47, 17 בנובמבר 2017 (IST)

עוד משהו שחשבתי עליו עכשיו - יתכן שזה שיבוש של המילה brass שמשמשת בין השאר לאר תרמילי כדורים. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{[דרוש מקור]} 18:10, 17 בנובמבר 2017 (IST)

ארגז/קופסת תחמושת (en:Ammunition box)‏ – כשרוביק רוזנטל נשאל, הוא השיב:

"ברוס, באנגלית bruce, הוא שם מסחרי למגזרי תיל. bruce twisters הם מגזרי תיל ששימשו להכנת ארגזי עץ. הם שימשו את הצבא הבריטי והאמריקני, ובשלב מסוים החלו לקרוא לארגזים שהוכנו בדרך זו ברוס על שם המגזריים, וברבים בעברית – ברוסים."

אצלי קראו לזה "בְּרוֹס" (בחולם), אבל מילא... אביעדוס • שיחה 18:34, 17 בנובמבר 2017 (IST)

דוברי עברית נוטים לשבש בין חולם לבין שורוק. Corvus‏,(Nevermore)‏ 19:21, 17 בנובמבר 2017 (IST)

לי זכור שלארגז התפוזים של Jaffa קראו ברוס. שילוב של עץ דק וחוט תיל. ראו גם: http://www.museumsinisrael.gov.il/he/items/Pages/ItemCard.aspx?IdItem=ICMS_EIM_MHW49.05. חזרתי • ∞ • שיחה 23:03, 17 בנובמבר 2017 (IST)

שחזור מידע מהארדיסק

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב יש ברשותי הארדיסק חיצוני. התופעה הבאה קרתה לי כבר כמה פעמים איתו: ניתוק לא נכון, שלא בעזרת שחרור החומרה דרך מערכת ההפעלה, היה גורם לכך שהכונן היה ננעל. כלומר, היה מופיע כאילו לא עבר אתחול. כאשר לרוב היה נדרש המון זמן כדי לשחרר באופן בטוח את הכונן. המידע עצמו היה עדיין קיים, והצלחתי לשחרר אותו בעזרת תוכנה: QueTek File Scavenger. נדרש היה לחלץ אותו להתקן אחסון נוסף. התוכנה הזאת לא חינמית, וגם כמות המידע שהיא מאפשרת לשחזר היא מוגבלת בגירסת הניסיון. רציתי לדעת אם קיימים תחליפים חינמיים שמסוגלים לשחזר עבורי את המידע. (¯`gal´¯) - שיחה 18:00, 17 בנובמבר 2017 (IST)

ישנן תוכנות חינמיות, אני מכיר את recuva ו pandora. אינני יודע אם הן מספיק טובות למצב שאתה מתאר, אבל לנסות לא יזיק. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{[דרוש מקור]} 18:09, 17 בנובמבר 2017 (IST)

תודה, אני אנסה. אבל למה שלא יהיו מספיק טובות למצב הזה? מדובר במצב שבו הקבצים שלמים, לא נמחקו ולא היו בסיכון להידרס. (¯`gal´¯) - שיחה 19:20, 18 בנובמבר 2017 (IST)

עד שלא מנסים כלי התאוששות אי אפשר לדעת אם הוא עובד כמובטח. זכור לי ארוע נוראי של אובדן מידע עשהתברר שתוכנת גיבוי של מיקרוסופט שומרת את הקטלוג (שבלעדיו אי אפשר לשחזר) על אותו דיסק שהיא מגבה. מי היה מצפה לטיפשות כזו? זה עלה באובדן מידע פיתוח וקשרי לקוחות של חודשיים. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{[דרוש מקור]} 20:07, 18 בנובמבר 2017 (IST)

כמובן שאשמח לדעת אם זה הצליח, ועם איזו תוכנה. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{[דרוש מקור]} 20:16, 18 בנובמבר 2017 (IST)

ספרים בעברית העוסקים בביקורת האתאיזם

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב אני שואל את השאלה הבאה כחלק מאיסוף מידע להשלמת פרק ה"לקריאה נוספת" בערך ביקורת האתאיזם. אילו ספרים בעברית (מקור או תרגום) אתם מכירים שעוסקים במידה מספקת לדעתכם בביקורת האתאיזם? אני פחות מכוון לספרים שמבוססים לכאורה על תפיסה תאיסטית אברהמית כמו ספריהם של ד"ר מיכאל אברהם וד"ר משה רט, אלא ספרים המבקרים את האתאיזם תוך השוואתו עם תפיסות "חילוניות" אחרות, כמו דאיזם, אגנוסטיות קלאסית, איגנוסטיות, פנתאיזם, מלתאיזם, אייטסיזם (ietsism), לוגוס, ועוד. אין חובה שרוב ככל הספר יעסוק בכך, אלא מספיק שחלק ניכר ממנו יוקדש לכך. יכולים להתאים לכך גם ספרים הדנים בשאלת קיום האל ביחס לידע שהצטבר בקרב מדע הפיזיקה תוך פקפוק באתאיזם החזק\גנוסטי. אני מכיר בעיקר חומר באנגלית אך בעברית כמעט כלום, לכן שואל. ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 19:44, 17 בנובמבר 2017 (IST)

שאלת את ר, משה רט? יש לו אוסף של כאלה. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{[דרוש מקור]} 20:11, 17 בנובמבר 2017 (IST)

ההצעה של אילן לשאול את משה רט היא מעולה. יש לו עמוד פייסבוק פעיל ואפשר לפנות אליו שם. גילגמש • שיחה 06:42, 18 בנובמבר 2017 (IST)

איך לזהות אם שמן זית "אמיתי"/ יש בארץ בית בד שאפשר לעשות לבד?

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב מהסיפורים של סבא שלי ברגע שהיה לוקח שמן זית (שהכין לבד בבית בד וידע בוודאות שלא היה מעורבב עם חומרים אחרים) והכניס אותו למקרר תוך כמה שעות הוא היה נקרש. היום אני לא מוצא דבר כזה. שנים אני מחפש. יש בית בד בארץ שאפשר לבוא ולעשות כחוויה/טיול שמן זית אמיתי ובריא? או לפחות לראות שזה באמת שמן זית ולא עשוי 50 אחוז שמן תירס 50 אחוז קנולה? תודה מראש. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

כן. יש כאלה. חפש בגוגל "בית בד" או "יצור שמן זית" ותמצא כמה וכמה. באופן אישי, אני מוסק זיתים בעצמי (יש לי עצים בחצר), מביא את היבול לבית בד (אני לא רוצה לעשות כאן פרסומת לאף אחד) ומפקח אישית על תהליך היצור. מצד שני, קשה לי להאמין שמותג שמן זית בעל שם (שוב, אני לא רוצה לעשות פרסומת) ימכור לך שמן זית מהול בשמן מסוג אחר. בברכה, Easy n - שיחה 23:30, 17 בנובמבר 2017 (IST)

תודה על התשובה. מצ"ב לינק עם מידע לגבי כמה השמן זית הוא אמיתי... (שלא מכינים לבד)

https://xnet.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4748364,00.html

―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

רכבת שכתוב עליה "הוסב לחשמל"

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב באחת מתחחנות הרכבת במרכז הארץ ראיתי רכבת שכתוב עליה "הוסב לחשמל" אך רעש המנוע שלה נשמע כמו רעש המנוע של כל רכבת אחרת ואני לא מאמין שהיא מונעת על חשמל גרידא. אשמח לדעתכם על זה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

נכון להיום אין בישראל רכבות כבדות שמונעות בחשמל, כל הרכבות מונעות באמצעות מנועי דיזל. על מנת לאפשר את הנעת הרכבות בחשמל יש לבצע שינויים מסויימים בקרונות הישנים שנבנו במקור לשימוש רק ברכבות המונעות באמצעות קטרי דיזל. קרונות אלו, לאחר ביצוע ההתאמות מסומנים בסימון שראית. הקרונות החדשים יותר נבנו מלכתחילה לשימוש ברכבות עם הנעה חשמלית או באמצעות קטרי דיזל. בברכה, Easy n - שיחה 23:42, 18 בנובמבר 2017 (IST)

אני לא בטוח שהבנתי אותך. האם אתה אומר שנכון להיום כל רכבת כבדה מונעת באמצעות מספר קרונות, שלפחות אחד מהם מכיל מנוע דיזל והאחרים מכילים או מנוע דיזל נוסף או מנוע חשמלי נוסף (ועל אלו מהם החשמליים שמים את המבדקה שתיארתי)? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לא מדוייק, היום הרכבת נעות באמצעות קטר חשמלי, המוזן על ידי גנרטור דיזל; בעתיד הרכבות ינועו על ידי קטר חשמלי, המוזן ישירות מרשת החשמל הארצית. הסבת הקרונות היא שידרוג מהירות הנסיעה המקסימלית שלהם ל־160 קמ״ש, הסבת מערכות הבלימה למערכות שיכולות להפיק חשמל מבלימת הרכבת, ושיפור תקני הבטיחות שלהן, ואולי עוד דברים ששכחתי. ירח אפל - שיחה 07:30, 19 בנובמבר 2017 (IST)

אם כך הרכבות היום הן לפחות בחלקן היברידיות. נראה כאילו חברת רכבת ישראל מעט מניפולטיבית כשהיא כותבת על הקרונות "הוסב לחשמל" באותיות גדולות ובולטות בלי לציין באותו מקום שמדובר בהסבה חלקית של המבנה השלם, כך לדעתי. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

רכבת ישראל לא כותבת על הקטרים אלא על הקרונות שהם הותאמו לעבודה עם קטרים חשמליים. כיום אין בישראל רכבות שמונעות ישירות בחשמל ואין גם מסילות שמאפשרות לרכבות כאלה לנוע עליהן. בברכה, Easy n - שיחה 09:02, 19 בנובמבר 2017 (IST)

גם זה לא מדויק, הקרונועים של רכבת ישראל מונעים במנועי דיזל עם תמסורת מכנית-הידראולית ללא מנועי הסעה חשמליים. כל הקטרים הם אכן דיזל-חשמליים. בברכה, Easy n - שיחה 09:02, 19 בנובמבר 2017 (IST)

לא ברור למי השבת בתגובה האחרונה, לי או לירח אפל - בבקשה תסדר את ההזחה. לגבי קטרים לעומת קרונות - תיקנתי שם את הבלבול. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אכן לא התייחסתי לקרונועים, שהם דור הולך ונעלם ירח אפל - שיחה 10:17, 19 בנובמבר 2017 (IST)

יצרתי כמה משתמשים בוויקיפדיה. איך לאחד אותם?

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב יצרתי כמה משתמשים במשך הזמן (שלושה), כי שכחתי את הסיסמאות ולא היה לי כח לשנות סיסמה. יש דרך להכניס אותם לתוך המשתמש הנוכחי? היות שאני יכול לשנות את סיסמתם ולהיכנס אליהם בלי בעיות (אחרי הכל הם באימייל שלי, למרות שכמובן אני לא יכול להיכנס מכולם ביחד) אז אין לי בעיה אם הענין דורש אישור מהחשבונות האחרים ו/או שמות משתמש וסיסמאות שלהם. אם אינני יכול לעשות זאת בעצמי, אוכל למסור לאחד ממנהלי ויקיפדיה את פרטי החשבונות כדי שיטפל בזה, אם יסכים. עזרו לי, בבקשה! --מבריקון • שיחה • א' בכסלו ה'תשע"ח • 16:00, 19 בנובמבר 2017 (IST)

נכנסתי כבר לאחד מהם והוא. בשני (השלישי הוא הנוכחי) לא נכתבה כתובת דוא"ל (כנראה שכחתי לשים בו) אז אני לא יודע מה אעשה לגביו. --מבריקון • שיחה • א' בכסלו ה'תשע"ח • 16:24, 19 בנובמבר 2017 (IST)

לא, זה בלתי אפשרי. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 16:25, 19 בנובמבר 2017 (IST)

האם אפשר לתת למנהלים (אולי באופן פרטי?) את פרטי החשבונות (שם משתמש, סיסמה ואם צריך גם דוא"ל) כדי שיאחדו אותם? --מבריקון • שיחה • א' בכסלו ה'תשע"ח • 16:28, 19 בנובמבר 2017 (IST)

כאמור, לא. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 16:42, 19 בנובמבר 2017 (IST)

חבל. תודה על תשומת הלב! --מבריקון • שיחה • א' בכסלו ה'תשע"ח • 20:53, 19 בנובמבר 2017 (IST)

אם פתחת בובות קש (חשבונות נוספים) ואתה רוצה לקבל קרדיט על העריכות שבוצעו בעזרת חשבונות אלה, אני מציע שתציין את השמות האלה בדף המשתמש העיקרי שלך. ראה לדוגמה את דף המשתמש שלי. גילגמש • שיחה 16:24, 21 בנובמבר 2017 (IST)

קצב עיכול

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב מהו קצב העיכול הרגיל באדם בוגר? כלומר, משעה שאדם אוכל דבר מה, כמה זמן ייקח למזון לסיים את כל המסלול בקיבה, מעיים וכו' עד ליציאת הפסולת? בתודה אגלי טל - שיחה 14:04, 20 בנובמבר 2017 (IST)

https://www.mayoclinic.org/digestive-system/expert-answers/faq-20058340

50 שעות. 2001:7C0:2041:1AA:0:0:0:DB 14:24, 20 בנובמבר 2017 (IST)

ראה פורטל:מזון/הידעת?/קטעי הידעת קטע 10. מבקר המדינה - שיחה 14:33, 20 בנובמבר 2017 (IST)

הכתובת הישירה היא פורטל:מזון/הידעת?/10 יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 14:45, 20 בנובמבר 2017 (IST)

בודאות זה פחות מיממה, על סמך... תירס וכאלה. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{[דרוש מקור]} 14:55, 20 בנובמבר 2017 (IST)

הוא שאל על עיכול... משה פרידמן - שיחה 17:16, 20 בנובמבר 2017 (IST)

אין אפשרות לענות על שאלה זו כי לא ברור עיכול של מה. לא ברור גם מה מצבו הבריאותי של האדם שאוכל את המזון. בלי מידע כזה לא ניתן לענות על השאלה. גילגמש • שיחה 17:28, 20 בנובמבר 2017 (IST)

תודה לכולכם. אנסה למקד את השאלה. אדם בריא בגילאי העשרים לחייו, מהו הטווח הסביר של קצב פעילות מערכת העיכול שלו? וכדי לדייק, אחלק ל 2 שאלות: 1. מהו הזמן הסביר שיעבור מאכילת מאכל כלשהו (לאו דוקא מאכל ספיציפי, ארוחות נורמליות יומיומיות) עד ליציאתו (או הפסולת שבו) מן הגוף. 2. כמה יציאות ביום הן סבירות לאדם בריא. בתודה אגלי טל - שיחה 00:39, 22 בנובמבר 2017 (IST)

למיטב הבנתי אין תשובה מדוייקת ולא יכולה להיות. קצב חילוף החומרים שונה מאדם לאדם. גם באותן אדם עצמו הקצב משתנה כתלות בשינויים הורמונליים. דברים רגילים לגמרי כמו קפה, שזיפים ועישון ממריצים את פעולת מערכת העיכול. מן הסתם לו הייתה נעשית סטטיסטיקה בתחום היתה מתקבלת עקומת פעמון רחבה למדי. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{[דרוש מקור]} 00:51, 22 בנובמבר 2017 (IST)

תלוי בגודל הארוחה ובהרכבה. באופן עקרוני, סיבים ושומן מעכבים את העיכול. לכן, ארוחה עתירת שומן וסיבים תתעכל במשך זמן רב. ארוחה שלא כוללת מרכיבים אלה תתעכל מהר. חשוב גם מה היא צורת המזון (נוזלית, מוצקה). לגבי ממוצע היתי מנחש שזה בערך שעה - שעתיים לארוחה קלה וכמה שעות אולי 4-5 או 6 לארוחה גדולה. 04:44, 22 בנובמבר 2017 (IST)

תודה רבה למשיבים. אגלי טל - שיחה 09:39, 27 בנובמבר 2017 (IST)

שאלה בפילוסופיה/פסיכלוגיה - אמונה שהאדם במרכז

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב איך קוראים לאמונה ששמה את האדם במרכז? לאו דווקא מול ה', אלה מול כל הסביבה שלו - אדם שדואג קודם כל לאינטרסים שלו. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

הומניזם. גילגמש • שיחה 16:22, 21 בנובמבר 2017 (IST)

גילגמש צודק באשר לאדם כמרכז המציאות, אך אפשר גם שאתה מכוון לאופורטוניזם או אגואיזם שאינם תקפים בהכרח לאדם אלא אפשר ליחסם למיני מושאים שונים. כבר באתונה העתיקה פרוטגורס אמר "האדם קנה המידה להכל"-סוג של הומניזם, אך שונה מזה של מירנדולה. 31.154.81.19 17:16, 21 בנובמבר 2017 (IST)

לי יש הרגשה שמדובר דווקא באנתרופוצנטריות יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 00:26, 22 בנובמבר 2017 (IST)

ואעיר שלשים את האדם במרכז הוא דבר מאוד לא-יהודי במהותו. אחד מהחיכוכים בין ההלניזם ליהדות במהלך תקופת בית שני הייתה שההלניזם ראה באדם דבר מקודש, ובגוף משהו לסגוד לו, מה שהוביל לאולימפיאדות שהתרחשו בעירום ולהפיכת הגימנסיון למבנה בסיסי. היהדות, לעומת זאת, התמקדה פחות בפיזיות ויותר באמונה הרוחנית. זו הסיבה שלגויים (ההלנים) היו אולימפיאדות, וליהודים יש את חידון התנ"ך. Eyalweyalw - שיחה 23:20, 23 בנובמבר 2017 (IST)

שמע אני לא אבי גבאי אז לא אכתוב לך ששכחת מה זה להיות יהודי, אבל סיפור הבריאה מלמד על כך שכל הבריאה נועדה לשרת האל וצלמו האדם (שלא לכתוב אדם-גבר). היהדות שהיא במידה רבה לא תורה ממשה איש אלהים, התנגדה ל-"תרבות גוף", אולם תרבות גוף-אין משמעה אנתרופוצנטריות אלא דווקא הכרה בהיות אדם בעל חיים, בשר ודם, ובדומה לחיות רבות "תרבות גוף" אפשר שמהווה חלק מחיזור ארצי וחייתי לחלוטין. את "תרבות הגוף" ביקרו גם פילוסופים, והראיה "הלניזם" כמקשה דומה לראיה "יהדות" כמקשה.31.154.81.19 01:31, 24 בנובמבר 2017 (IST)

האם מוסיפים פד"ח לחממות?

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב האם בחממות מסחריות (לא בגינה פרטית) מעשירים את האוויר בפחמן דו חמצני במטרה לעודד גדילה? שואל השאלות - שיחה 17:53, 21 בנובמבר 2017 (IST)

לפי המקור הזה התשובה חיובית. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{[דרוש מקור]} 21:06, 21 בנובמבר 2017 (IST)

זה תלוי, ישנם גידולים שכן וישנם גידולים שלא, בחורף בבקעה משקים במים חמים גידולי אננס, לא כך בקיץ...ישנם גידולים מסחרים שיעתירו בפד"ח ובגזים אחרים אך בעיקר באמצעות השקייה ובתנאי סביבה נוספים (עוצמת הארה, לחות, זרימת גזים בחממה). ישנן חממות חדשניות לגידול ביו-דיזל ודלקים שבהן יש אף שימוש בתחנות כוח מסורתיות תוך ניצול הפד"ח העודף לגידול חומר הגלם לדלק.31.154.81.19 22:51, 23 בנובמבר 2017 (IST)

האם הצלפים שאנו אוכלים הם תפרחת?

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב קראתי את הערך צלף (צמח) ולא הצלחתי להבין אם הצלפים אותם אנו אוכלים משומרים בחומץ הם בתפרחת או בפרי. נראה לי שכן מדובר בתפרחת, כלומר בחלק בצמח בצמח שיבשיל לפרח (אם לא ייקטף). אודה למי שיתן את המילה האחרונה על כך. ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 18:10, 21 בנובמבר 2017 (IST)

מולחים את שניהם. אם זה פרח לפני שנפתח זה נקרא caper אם זה פרי זה caperberry. תמונות בגוגל.

https://en.wikipedia.org/wiki/Caper#Culinary_uses 77.138.170.194 18:29, 21 בנובמבר 2017 (IST)

האם יש דרך להמנע מפיחות גובה שמתרחש בהזדקנות?

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב ציטוט -

אנשים זקנים נוטים לאבד מגובהם עקב דחיסת חוליות השדרה. דחיסה זו נובעת מאיבוד הדרגתי של סידן מהעצמות

77.138.170.194 18:14, 21 בנובמבר 2017 (IST)

אם אין בריחת סידן אין גם שברי דחיסה. גילגמש • שיחה 18:33, 21 בנובמבר 2017 (IST)

דחיסה שוברת? 77.138.170.194 18:41, 21 בנובמבר 2017 (IST)

העצם נחלשת עקב בריחת סידן. לחץ הדחישה על עצם מוחלשת עלול להביא לשבירה. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{[דרוש מקור]} 18:44, 21 בנובמבר 2017 (IST)

חלק משמעותי מאבדן הגובה מתרחש בעקבות התייבשות הסחוס שבין החוליות. לא ידוע לי על דרך למנוע את זה. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{[דרוש מקור]} 21:11, 21 בנובמבר 2017 (IST)

האם כסף הוא מדד ליכולת קניה בלבד?

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב 77.138.170.194 02:34, 22 בנובמבר 2017 (IST)

לא, הוא הרבה יותר מזה. כסף הוא מדד (שנקבע במו"מ אינסופי בין צרכנים לספקים) לערכם של שירותים, סחורות ונכסים. מעמדו של הכסף קשור ישירות למעמדה הכלכלי של המדינה (או הבנק, או המוסד) שעומד מאחוריו. אני חושב שכלכלנים יוכלו להרחיב את הרשימה במידה ניכרת. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{[דרוש מקור]} 16:01, 22 בנובמבר 2017 (IST)

תודה, אילן, אך כנראה לא הסברתי עצמי בצורה מספקת. אני מתכוון לכסף של אדם פרטי (או אולי ישות משפטית אפילו). האם העובדה שיש ברשותו סכום כסף גדול או קטן מעידה עליו משהו, זולת יכולתו לקנות ? 77.138.170.194 16:09, 22 בנובמבר 2017 (IST)

הכסף לבדו לא מעיד אלא על כוח קנייה, אך בהצטרף נתונים נוספים (מספיק אחד) אז ניתן ללמוד הרבה מאוד על ה"אדם הפרטי"...בכל מקרה כסף היינו עושר היינו נכסים מגיעים מאיפה שהוא ולכן ברור שאם מישהו עשיר יש סיפור שלם מסביב ל"נטו כסף" או "נטו עושר"... אבל זה נכון גם לבי עניים, או לתמונת המראה של בעלי נכסים= בעלי חובות :-) השאלה שאתה שואל יש לה מקום בכלכלה במקומות שבהם ישנם כמה מחירים לסחורה, למשל זה לא בדיוק עוזר לך שיש לך די כסף כדי לקנות פלוטוניום, בגלל מגבלות המסחר בסחורה ממשית זו (לא נגזר)... 31.154.81.19 16:22, 22 בנובמבר 2017 (IST)

זה מעניין כי לכאורה קיים פרדוקס הכסף. מצד אחד הוא מגלם פעלתנות שהביאה להשגתו ומצד שני על עצלות לפעול בכדי להשיג את תמורתו בצורה ישירה. מצד אחד בעלים של כסף (עושר) צריך להיות מעורב עם הסביבה ומצד שני גם מנוכר לה על מנת שהכסף ישאר בידיו. לכן הערכה שלי שכסף מעיד על מידתיות. דעתכם? 77.138.170.194 16:53, 22 בנובמבר 2017 (IST)

בגלל זה כסף לכשעצמו הוא סתם פרמטר נטול משמעות (בגלל ריבוי המשמעויות). בסך הכל יש כאן דוגמא נאותה לרעיון של שימור וסימטריה (הגם שהדברים נראים לך "סותרים" הם למעשה משלימים זה את זה), יעילות מעידה על סוג של עקרון הפעולה המינימלית-חסכנות אנרגטית, אך אין משמעה עצלות במובן של היעדר כל פעולה חיונית... בכלל "עצלות" היא מונח סוביקטיבי ושיפוטי בעיקר (מוסרני) ובכל זאת ראוי להזכיר שאף אדם סמית' דיבר בשבח העצלות ב"עושר האומות" (בדוגמא לנער שנשכר למלאכה פשוטה ומצא פתרון מכני כדי שלא יצטרך לעבוד אך בכל זאת יקבל השכר).31.154.81.19 16:58, 22 בנובמבר 2017 (IST)

גם לכסף של אדם פרטי יש השפעות נוספות. הוא עשוי להקנות לו כוח פוליטי, הוא מעלה את רמת האטרקטיביות שלו כלפי המין השני, הוא משייך אותו, אוטומטית כמעט, למעמד מסויים (תלוי בכמות הכסף) על כל המשתמע מכך. גם כוח הקנייה כשלעצמו מהווה שער להשפעות רבות נוספות - שכונת מגורים ושטח הדיור, איכות חינוך הילדים, בטיחות המכונית ועוד ועוד. המשמעות של כוח קנייה, אם כן, היא הרבה מעבר ליכולת לקנות מוצרים בלבד. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{[דרוש מקור]} 16:39, 22 בנובמבר 2017 (IST)

זה בעיקר נובע מהמהות של כסף כ"חליף"- ככל שניתן להחליף בו יותר מוצרים וסחורות- כך הכלכלה/שוק משוכללים יותר... אם יש לי כסף לקנות תרופה מצילת חיים ולך אין, המשמעות הרת גורל... אבל הכסף לכשעצמו, או המונח הנכון "כמות-הכסף" היא רק מספר, פרמטר...ובמידה דומה אפשר להפסיד אותו בפוקר או ברולטה או לחמם בו חורף קר- כסף הוא כלי המאפשר לנו לכאורה לדלג בין תחומים שונים, להשוות עגבניות למלפפונים... אך צריך להיזהר מהשוואות שכאלה שלא בסוף תסבול מדחיית איבר זר :-) לא מומלץ להחליף דם או איברים בכסף פשוטו כמשמעו.31.154.81.19 16:45, 22 בנובמבר 2017 (IST)

כפי שמייקל לואיס מתאר בספרו "פוקר שקרנים" באפילוג, בתקופה שבה חי וגדל אביו של לואיס (לואיס עצמו הוא יליד תחילת דור ה-X, כך שניתן להניח שאביו נולד מעט לפני מלחמת העולם השניה), אדם עם הרבה כסף היה אדם שהצליח בחיים. כמות הכסף של אדם הייתה מדד לכמה הוא מצליח, כמה הוא תורם לחברה ולכלכלה. לואיס מתאר את התפיסה הזו, שכיום נופצה לחלוטין, כשגויה ומסביר את הרגשתו לאחר עבודתו בחברת האחים סלומון ואף מתאר שאבא שלו הסכים איתו (קולינס הרוויח סכומי עתק לפני גיל 30 בחברה, אבל מסביר בספר, שחלקים ממנו אוטוביוגרפיים, שעזב אותה כי לא הרגיש סיפוק). כלומר, בעוד שבעבר כסף היה מדד ישיר לכישרון ולתרומה שלך לחברה, כיום הוא נתפס פחות ופחות ככזה. באופן מעניין, בעוד שהתרומה של יצחק תשובה או מוטי זיסר לחברה באמת לא גדולה מאוד (ובוודאי לא ביחס לכסף שלהם), שלא לדבר על שני פקידים שהאחד מרוויח 5,000 והאחר 10,000 והם עושים שירות דומה לחברה ככלל, בקרב החברות הגדולות או עשירית הפרומיל העליונה של ארה"ב דווקא כן מתרחשת התופעה הזו. הדוגמה הכי טובה היא קרן ביל ומלינדה גייטס, אבל גם התרומה של טבע למשל (שהתפרסמה, יחד עם תרומות שאר החברות, ב"ידיעות אחרונות" לפני כמה ימים) או התרומה של פייסבוק וגוגל לרישות אפריקה באינטרנט מציגות את התופעה. Eyalweyalw - שיחה 23:33, 23 בנובמבר 2017 (IST)

מדידת ערך היא דבר מורכב, לכן, אגב, כלכלנים רבים מעדיפים מודל שוק חופשי המקנה ייתרון ופשטות מסוימת לקביעת מחירים, ולכן לא הייתי ממהר להגיד שגייטס יצר ערך רב במיוחד...השוואות יש לערוך במידה המדודה, ואת הפעילות של גייטס טרם מישהו יכול להעריך במונחים של ערך ותועלת, הגם שניכר שהכוונות והכישורים שם- אך דווקא שיפוט מהסוג הזה הוא שמביא למסקנות שגויות ואם לא אז בהכרח משוחדות.31.154.81.19 01:35, 24 בנובמבר 2017 (IST)

נראה לי שיש כאן התייחסות למונח המורכב ערך בצורה תמוהה. אפשר לטעון שליצחק תשובה יש השפעה שלילית בסה״כ על החברה הישראלית או על העולם. אבל ברור שיש להם השפעה רצינית. הדוגמה של נוחי דנקנר התפרסמה אפילו יותר. זו דוגמה טובה לכך שכסף מתורגם לכוח והשפעה. אם יש לך כסף (שבו אתה לא משתמש לצורכי הקיום, ולא מעוניין לחסוך לעתיד) אתה יכול להשתמש בו כדי להשפיע לכיוונים הרצויים לך. זוהי בדיוק יכולת השפעה. Tzafrir - שיחה 09:56, 24 בנובמבר 2017 (IST)

ערך בכלכלה (Value). אני לא סתרתי את העובדה שניתן להחליף בכסף כח, השפעה, בריאות, נוחות... אבל זו המהות של כסף היותו חליף (ניתן להחלפה)- ככל שניתן להחליף בו יותר דברים כך הכלכלה או השוק משוכללים יותר. בכל מקרה למדוד ערך כלכלי זה דבר מורכב מאד, לכן יש העדפה לכלכלת שוק הקובעת מחירים מתוך המציאות (לפחות במצב "מעבדה" תיאורטי- לא חסרות דוגמאות לכשלי שוק) ומתוך המורכבות של המציאות- ריבוי משתנים. בנודע לגייטס, הגם שניכר שהכוונות טובות (ואף אחד מאיתנו לא באמת רואה ל"לבב" כמאמר שמואל על אלהים), לא ניתן לדעת מראש האם הפעולות של גייטס לא יזיקו יותר מאשר יועילו, האם הערך שייצרו בסך הכל יועיל אולי יותר למערב אך לא למרבת האנשים... ההיסטוריה לעת עתה מלמדת שכל השקעה באפריקה ובעולם השלישי בכלל הפכה להשקעה מניבה בעיקר עבור המערב ובעלי האמצעים (הזרים).31.154.81.67 22:53, 25 בנובמבר 2017 (IST)

שאלה על פסיכואנליזה ופילוסופיה

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב שמעתי טענה שפסיכואנליזה איננה שיטה מדעית משום שאיננה ניתנת להפרכה היות וכל התנהגות ניתנת להסברה פסיכואנליטית והשאלה היא הרי אם ניצור מכונת זמן שתחזיר את האדם אחורה ונעביר אותו חוויות אחרות נוכל לראות האם ההתנהגות תשתנה או לא

מילות המפתח - אם ניצור. עד אז זה תרגיל מחשבתי 77.138.170.194 21:17, 22 בנובמבר 2017 (IST)

ובכן, אין לנו מכונת זמן, וגם לא תהיה בעתיד הנראה לעין. על כל פנים, יש כמה מתודות שכן ניתן בהן לאשש או להפריך חלקים מהפסיכואנליזה. לדוגמה, תסביך אדיפוס התגלה כתופעה חוצת תרבויות - אוניברסל אנושי. כמו כן מחקרים סטטיסטיים מעידים על תגובה טובה לפסיכואנליזה לגבי בעלי הפרעות אישיות שונות. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{[דרוש מקור]} 21:20, 22 בנובמבר 2017 (IST)

נראה לי שיש בעיה במדידה מדעית של פסיכואנליזה באמצעות הצלחת הטיפולים, כיוון שכמדומני שאין דרך טובה לבודד את השפעות הגישה הפסיכואנליטית עצמה, מהדברים הנלווים. בטיפול תרופתי, אפשר לחלק לשתי קבוצות, ולקבוצה האחת לתת את התרופה האמיתית ולשנייה לתת אינבו. אבל בטיפול פסיכולוגי, הרבה יותר בעייתי לבודד את הדברים הנלווים [היחס האישי של המטפל, התקוות שנתלות בטיפול ועוד]. אפשר להשוות לטיפולים בשיטות אחרות, ועדיין זה הרבה פחות מדוייק. (אגב, איני יודע בבירור מה תוצאות השוואה כזו). למטופל באופן אישי משנה בעיקר מה היו התוצאות הסופיות, ולא האם מה שהועיל זה התיאוריות של פרויד או הכורסה המרופדת, אבל למחקר ולצורך מטופלים עתידיים חשוב להבין מה באמת מועיל. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

למיטב הבנתי דווקא תסביך אדיפוס כמו רבות מההשערות של פרויד לא אוששו בבדיקות מאוחרות וקפדניות יותר. הפסיכואנליזה התקדמה מאז פרויד. זו כמובן אינה שיטת הפסיכותרפיה היחידה. ר', לדוגמה, דיון על השוואה בין פסיכואנליזה לבין טיפול קוגניטיבי-התנהגותי כאן והמשך. Tzafrir - שיחה 20:01, 23 בנובמבר 2017 (IST)

ובכן, תסביך אדיפוס נחקר לרוחב תרבויות רבות, ולפי ממצאי דונלד בראון ועמיתיו זה אוניברסל שמופיע בכל התרבויות, אם כי זה לא אומר שזה מופיע בכל הפרטים.

אשר ל-CBT, מדובר על סוג טיפול שונה לגמרי מפסיכואנליזה. הוא תקף לאוסף של מקרים ולא תקף באחרים, שלהם מומלץ טיפול דינמי, שהוא פסיכואנליזה משודרגת, שלרוב עדיין נוקט במימוש פרויד עם תסביך אדיפוס והחלוקה לאגו, איד וסופראגו: האוסף של הטיפול הדינמי כולל לפחות את: הפרעת אישיות גבולית
שגיאות פרמטריות בתבנית:אנ
פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים Borderline_personality_disorder#Psychotherapy, הפרעת אישיות סכיזוטיפיקלית והפרעת אישיות נרקסיסטית , לכולן מומלץ על טיפול דינמי ארוך, של שנים ארוכות, להבדיל מהCBT שנגמר אחרי פחות מחצי שנה. 21:21, 23 בנובמבר 2017 (IST)

הפסיכואנליזה כן מאפשרת עריכת ניסויים ותצפיות, שעשויים לאשש או להחליש את טענותיה. למשל, ניסויים ותצפיות די החלישו את האמונה במנגנון ההדחקה, מן המודע אל הלא מודע, אותו תיארו הפסיכואנליטיקאים הקלאסיים. סוג אחד של תצפיות שהחליש את האמונה במנגנון ההדחקה הוא עדויות של הרבה אנשים ממעשי זוועה קשים, כולל עדויות של ניצולי שואה. אילו מנגנון ההדחקה היה נפוץ מאוד ושימש מאוד, אזי זכרונות זוועה היו דבר נדיר ביותר.

ניסוי שעשוי לבדוק את קיומו של מנגנון ההדחקה יכול להיות ניסוי על עכברים עם שכר ועונש. למשל, ניסוי בו עכבר שמנסה לאכול את גבינה א', אוכל אותה בלי הפרעה ואילו כאשר הוא מנסה לאכול את גבינה ב', הוא מקבל מכת חשמל או עונש אחר. אילו מנגנון ההדחקה היה באמת נפוץ ושמיש, ככול שהעונש על ניסיון אכילת גבינה ב' היה חמור יותר, כך הניסיון לחזור ולאכול אותה היה נפוץ יותר. שהרי, עונש חמור מאוד היה מודחק. אלא שמעולם לא נצפתה שום התנהגות כזו בשום ניסוי. בניסויי מעבדה, ככול שהעונש חמור יותר, שיעור נלמד טוב יותר, או לפחות טוב באותה המידה כמו עם עונשים פחות חמורים. מכאן, שמנגנון ההדחקה נדיר או לא שמיש.

מסקנה: דווקא כן אפשר לערוך ניסויים ותצפיות שמאששים או מפריכים רעיונות בפיכואנליזה. 77.126.99.240 21:39, 23 בנובמבר 2017 (IST)

אתה מפטפט עצמך לדעת...לא פסיכואנליזה אלא פסיכולוגיה, וגם אז היום פסיכולוגיה פרוידיאנית או האסכולה הווינאית ותלמידיה הם נחלת העבר, אולי מלמדים אותם, אבל זה לא שונה מהעובדה שמלמדים מכניקה ניוטונית- לא חוקרים בה (לא פיזיקאים לכל הפחות) אך היא מבוא. בכל מקרה היום ישנה פסיכולוגיה עכשווית וכמובן מחקר מתקדם במדעי הקוגניציה. באשר להצגה שלך את מנגנון ההדחקה כבלתי קיים... זו הצגה תלמודית "היפכא מסתברא" ואין לה שום משמעות בעולם של מידה, כלומר עולם שניתן למדוד בו הדברים, הדחקה היא תופעה שכיחה ויומיומית, אולי הקטנוניות שלך והאחיזה באי הוודאות האפיסטמולוגית הם דוגמא ממש להדחקה והכחשה של המציאות.31.154.81.19 22:45, 23 בנובמבר 2017 (IST)

בבקשה לשמור על כלל אד הומינם. המשפט "אתה מפטפט את עצמך לדעת" לא במקומו, שלא לדבר על הקטנוניות שלך והאחיזה באי הוודאות האפיסטמולוגית הם דוגמא ממש להדחקה והכחשה של המציאות. אתה אמור להתווכח עם עמדה, לא עם האדם שמביע אותה.

לענייננו, לדעתי אתה צודק וטועה, אבל יותר טועה. הפסיכולוגיה עברה התפתחות מאז ימי פרויד, והפסיכואנליזה השתנתה בהתאם. לא בוטלה - השתנתה. אבולוציה ולא רבולוציה. הכלים היום שונים, אבל חלק גדול מאד מהבסיס של פרויד נשאר - וכבר הבאתי את הדוגמה של מודל הנפש (איד, אגו וסופר-אגו) וגם את תסביך אדיפוס. אמת שאם תדקדק ותבחן את הדברים עד לרזולוציה של האסכולה הוינאית תמצא שדברים רבים השתנו והוחלפו, אבל הבסיס נשאר, והבסיס חשוב מהפרטים לאין ערוך. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{[דרוש מקור]} 06:09, 24 בנובמבר 2017 (IST)

העימות (קונפליקט) שלו איננו עם ה"פסיכואנליזה" אלא עם ה"סימון המדעי" של פסיכולוגיה, אני מוכן להסכים באופן כללי על היעדר התוחלת של אד-הומינום... אך ניכר מהתנסחות שבולבל "מדע" והשיטה המדעית עם התפלפלות תלמודית- ישנם חסרונות פילוסופיים ל"שיטה המדעית" הם אינם הופכים ההתפלפלות התלמודית (לא בהכרח בתלמוד אלא כדיאלקטיקה המחסירה מידות ומדידות ומבקשת להתנסח לא באופן מצומצם אלא מרחיבה במושגיה) לעדיפה. כיום אין מחקר פסיכולוגי "פרוידיאני", משום שפרויד הניח תיאוריה, מהפכנית, אך מיהרו לבוא אחרים לחלוק עליו עם התיאוריות שלהם, כאשר חוקרים היום, האמצעים הם הרבה פחות פילולוגיים מאלה שפרויד נשען עליהם (בתבונה, בניסיון אך גם במידה רבה בניסיון אישי) והמחקר כיום נוטה לגישה הרבה יותר מדעית (האמת שזה חלק לא מבוטל מתקציב המחקר בישראל היום) "מדעי המח והכרה(קוגניציה)" ומערב מעבר ללימודי פסיכולוגיה "קלאסיים" לימודי בלשנות, מתמטיקה, תכנות, ביולוגיה, ביו-אינפורמטיקה (מולטי-דיספלינה פנימית במדעי המח שמסכמת את הדיסיפלינות הקודמות שנמנו כאן) וכמובן פילוסופיה- אך הרבה פחות כזו פילולוגית ויותר פילוסופיה של הלשון ולוגיקה.31.154.81.67 23:23, 25 בנובמבר 2017 (IST)

מה ההצדקה המוסרית לחוקים נגד שימוש בסמים?

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב נרקומן מזיק לעצמו. הוא משתמש בחומר הפוגע בתפקודו, נפשו ובריאותו. מדוע הוא מבצע בכך עיברה? הוא קורבן.

ברור שמי שמכר לו את החומר עשה מעשה לא מוסרי: הוא מכר לפלוני רעל שגורם לו לנזק. אבל למה המשתמש הוא "רע" מבחינה חוקית? הוא נזקק לטיפול כתוצאה מחשיפה לחומר מסוכן. הוא הצד הנפגע. שואל השאלות - שיחה 20:58, 24 בנובמבר 2017 (IST)

יש שני פנים לפחות לתשובה.

ראשית, הנרקומן לעתים נדירות אינו פוגע בסביבתו. גניבת כסף (גם מהמשפחה הקרובה) ומעשי שוד למימון סמים נפוצים בקרב נרקומנים. יש גם השפעות נוספות. תחת השפעת סמים השליטה העצמית וחוש השיפוט נפגעים במידה ניכרת, ולעתים נעשים מעשים מזעזעים - למשל בספר "האיש שחשב שאשתו היא כובע" מובא מקרה נורא של אדם שרצח את אהותו תחת השפעת PCP.

שנית, החברה אינה אדישה בדרך כלל למצוקות של הפרט. מידת הכפייה שהחברה תסכים עליה כסבירה משתנה ממקום למקום ומזמן לזמן. אני חושב, כדוגמה, ששוטר מחוייב למנוע נסיונות התאבדות. אחרון חביב תתייחס בבקשה למה שכתבתי בדף השיחה שלך. תודה. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{[דרוש מקור]} 21:25, 24 בנובמבר 2017 (IST)

נתחיל מהסוף: הוספתי לכל השאלות שלי שנענו סופית את התגית שביקשת. לעניין השאלה: נרקומן תחת השפעת סמים או לצורך השגת סמים מבצבע עבירה. הוא עבריין וצריך להישפט על מעשי הפשע שהוא ביצע. אבל עצם היותו במצוקה נפשית ופיזית אינה עבירה כנגד אדם (אבל כן עבירה על החוק). אני לא מצליח להבין איך בנוסף לגנבה/פריצה שהם מעשים כנגד אחרים הוא מצבע עבירה גם בכך שהוא צורך חומר מזיק. הרי הוא המסכן בסיפור. ושוטר שמונע התאבדות/הזרקת סם לא אמור לראות באדם שמצא במצוקה קשה פושע. הוא אמור לפי אמות מידה מוסריות לעזור לצאת ממצוקה. ולהכניס את המתאבד למעצר כפוי לא משרת את המטרה. כלומר עונש לנרקומנים הוא לא אדישות. זו התאכזרות. שואל השאלות - שיחה 22:43, 24 בנובמבר 2017 (IST)

הסיבה היא פטרנליזם. החברה סבורה לגבי התנהגויות מסוימות שהן עלולות לפגוע באדם בצורה קשה ושיש חשש גדול שהאדם עצמו יעריך את הנזק בצורה שגויה. כדי לגרום לאנשים לפעול בצורה הרצוייה אנחנו מטילים חובה לפעול בה. שימוש עצמי בסמים הוא דוגמה לכך, וגם בדיני תעבורה יש מקרים כאלה (החובה לחבוש קסדה והחובה לחגור חגורות בטיחות). יש כאלה שרואים בפטרנךליזם הצדקה מוסרית מלאה לאיסורים. יש כאלה שסבורים שאין בכך די אך טוענים שלאור העלויות שההתנהגות האסורה מחצינה על החברה הנזק הוא רחב יותר מאשר לאדם עצמו ולכן יש הצדקה מוסרית לאיסורים כאלה. וישנה גם גישה שסבורה שאין הצדקה מוסרית לאיסורים אלה. אמיר מלכי-אור - שיחה 22:58, 24 בנובמבר 2017 (IST)

כמובן שעצם השימוש במונח פטרנליזם מצביע על כך שאינך מרוצה מהמצב. אולי כדאי להזכיר גם שהחברה מספקת רשת בטחון ולכן יש לה אחריות. זה חלק מהחוזה החברתי של מדינת רווחה. Tzafrir - שיחה 23:16, 24 בנובמבר 2017 (IST)

אם אדם מצפה ממדינה שתדאג לו, הוא צריך לקחת בחשבון שיצפו ממנו דברים בחזרה. אם אדם נפצע, למשל נחתך, הוא מצפה - בצדק - מבתי חולים שיספקו לו שירות במימון המדינה וכספי המיסים. אם אדם חותך ורידים, המדינה מטפלת בו, ולו מטעמים כלכליים בלבד - אדם שחותך ורידים הוא עול על מערכת הבריאות, ועדיף לכלל אם הוא יפסיק לעשות זאת (בלי שום קשר לצידוק מוסרי). יתר על כן, אם אני מאמין שלנרקומן מתחת לבית שלי יהיה טוב יותר בעוד שנה אם הוא ילך לטיפול, ואני חושב שהדרך היעילה ביותר מבחינתי לגרום לו להגיע לטיפול היא לקרוא לשוטר שיעצור אותו - זה דבר מוסרי. אם לחזור לדבר הראשון שאמרתי, אדם שפוגע בעצמו, או צורך סמים, יצפה לטיפול בבית חולים שממומן מכספי המיסים שלי. השילוב של שני הדברים האלו (הוא יגיע לעתיד טוב יותר לעצמו, וגם לא יהיה נטל חברתי וכלכלי) מעניק לי, מנקודת ראותי, את כל הזכויות לעצור אותו. הדבר נכון, אגב, גם בנוגע לצרכני סיגריות (מנקודת ראותי). ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

הדיון במוסר הוא דיון מורכב. אני יכל לטעון שלא מוסרי לצרוך דבר מסוים לא בגלל הצריכה של הדבר המסוים (כמו הטיעון המסורתי "לא מוסרי לצרוך גראס או הרואין") אלא בגלל תופעות הלוואי החברתיות, למשל העסקה פוגענית עד כדי מעורבות בעבדות, נזק סביבתי בדמות זיהום נרחב של מקורות מים ומחייה... הטיעון הזה אומר ש"כולנו על אותה הסירה" ולכן לכולנו יש אחריות וערבות הדדית זה לחייו ולרווחתו של האחר. הטיעון הזה לכשעצמו אינו מתיישב עם אחד מעמודי התווך של החברה המערבית שלנו, ערכי האינדיבידואליזם האגו-איסטי-צנטרי, המסביר את המציאות מנקודת מבטו של הפרט החותר להישרדותו, רווחתו ו"הגשמתו העצמית". דווקא גישה זו מקבלת לעתים משנה תוקף מהטיעון המוסרי החברתי- מאחר שכל פעולה מגלמת בחובה נזק ממשי ונזק אפשרי, והסבל הוא חלק מובנה במציאות (מעלילות המקרא עבור בבודהה דרך סוקרטס ועד חכמי ימינו) דווקא הריסון הנדרש הופך כל כך "אדוק" ששה ליישמו בחיים בורגניים שאינם דתיים או נזיריים במובן "סור מרע"... הדיון המוסרי המנותק מהבלי העולם הוא במידה רבה גם כזה המאבד הנגיעה בעניין עצמו "העולם על הבליו השגרתיים", למעשה הדיון המוסרי אינו רלוונטי לדיון החברתי, משום שאנשים אינם נוהגים באופן מוסרי(בטח לא באופן בלבדי- לא כמניע ולא כתוצאה) אלא נוהגים ברבדים של הישרדות- ראיית עולם מוגבלת (אנושית)... לכן הדיון המוסרי יכול אולי להוות קו-מנחה לתפישה חברתית, אך בין מוסר וחברה דרוש כלל שרשרת להתרת מורכבות הפוקנציה (הגישה ה"חברותית" איננה הגישה ה"מוסרית" אלא פונקציה של הגישה המוסרית). ורק כדי לסכם אז יש גישות מוסריות שיגידו שעצם ה"צריכה" היא דבר פסול ושיש להימנע מצריכה ככל הניתן (נזירות).

סקירה יותר ארצית של הדברים תשלח אותנו לרחבי ארה"ב ולדאבלין אירלנד, במקומות אלה רווחה בשנים האחרונות צריכת אופיאטים והרואין(באירלנד) בפרט. כל עוד הקשיים החברתיים לא צפו קשה היה להצביע על בעיה מוסרית בצריכת הרואין ונגזרות אופיום אחרות, אך בשלב מסוים, מרגע שאנשים יורדים מנכסיהם, מתגוללים ברחובות חסרי מעון ומחסה וסובלים מ"תסמונת גמילה" (קריז) אין כאן שאלה של מוסר כמו שיש כאן שאלה הישרדותית- חיה ותן לחיות אינו מתאפשר בגלל היעדר שיקול הדעת של מי שסובל מתסמינים פיזיולוגיים שהרבה פעמים מסירים ממנו האחריות (כי אפקטיבית אין לו היכולת להיות אחראי למעשיו), ולכן פעולת ההתגוננות נעשת מראש ובאופן גורף שלעתים פוגע בחירויות הפרט...באופן כללי לא נראה שראוי לקיים איסור מוסרי על צריכת כל חומר שלא יהיה- בקולומביה ובוליביה צורכים עלי קוקה באופן מסורתי וחוקי והכל על מקומו- והרי השידול הענף מדי של חברות התרופות לנגזרות האופיום שלהן. מה כן ראוי? שאנשים יבינו פחות או יותר מה הם עושים וצורכים, איסורים הם רק של חברה מתגוננת, אם החברה אינה במקום של מגננה אלא במקום של שפע ובטח שפע של ידע, כפי שרווח במקומות מסוימים במערב אין כל מניעה מוסרית (וחברתית) מצריכת חומרים יהיו אשר יהיו.31.154.81.67 23:48, 25 בנובמבר 2017 (IST)

זה שייך לקטגוריה של "חוקי מוסר", שמנסים לשלוט על ההתנהגות האנושית אף שאין בהם (אם מבוצעים ללא כפייה, ומרצון חופשי) פגיעה ישירה באדם אחר, כמו החוקים נגד הומוסקסואליות, זנות, פורנו, אלכוהול, בגידה בבן הזוג, נודיזם, פוליגמיה, ועוד ועוד... שאמנם בוטלו בחלק מהמקומות אבל שרירים וקיימים באחרות. בברכה, --איש המרק - שיחה 18:49, 27 בנובמבר 2017 (IST)

עבודה סיכומית על הבשורות האפוקריפיות

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב שלום, המומחה מכיר עבודה סיכומית טובה על הבשורות האפוקריפיות, רצוי טקסטבוק שמתעדכן תדיר ומשמש בקורסים מקצועיים במוסדות אקדמיים ברחבי העולם. אשמח במיוחד להמלצות מניסיון אישי. הטקסטבוק יכול להיות בעברית או אנגלית. תודה. ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 18:47, 26 בנובמבר 2017 (IST)

איך הייתם מתרגמים

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב את צירוף המילים "ambient temperature strength"? מתוך המשפט In the fire, the unprotected beams were heated to between 860-1020°C. At these temperatures structural steel has less than 10% of its ambient temperature strength. חן חן. 37.142.17.66 08:52, 27 בנובמבר 2017 (IST)

נראה לי שהכוונה לחוזק קורות המתכת בהנתן טמ"פ סביבה שצוינה. נראה לי שהכוונה שחוזק המתכת ירד מתחת ל 10% של זו בטמ"פ סביבה נורמלית. האם מדובר בדיון על תיאוריות קונספירציה על קריסת מגדלי התאומים? שנילי - שיחה 10:14, 27 בנובמבר 2017 (IST)

הציטוט לקוח מתוך דו"ח שפירסם תאגיד פלדה בריטי בעקבות הניסוי שערך ב- 1995 ( Cardington Fire Tests ), בו רצו לבדוק מה קורה לפלדה כשהיא נחשפת לחום רב. 37.142.17.66 10:56, 27 בנובמבר 2017 (IST)

http://www.mace.manchester.ac.uk/project/research/structures/strucfire/DataBase/TestData/default1.htm

תודה, טעיתי בניחוש אבל התשובה נכונה. שנילי - שיחה 12:36, 27 בנובמבר 2017 (IST)