צוללת – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־10:58, 3 בדצמבר 2017

המונח "צוללות" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו צוללות (פירושונים).

צוללת היא כלי שיט מאויש, המסוגל לנוע ולפעול מתחת לפני הים. רוב הצוללות בעולם משמשות למטרות צבאיות - בעיקר איסוף מודיעין צבאי, טיבוע אוניות, ירי טילים אל מטרות קרקעיות והובלת לוחמי קומנדו ימי, אך קיימות גם צוללות למטרות מחקר מדעי, לצורכי תיירות, להברחת סמים^[1] ולמספר מצומצם של שימושים מסחריים אחרים.

הצוללות יקרות בהרבה מכלי שיט אחרים בכל הקשור לבנייה ולתחזוקה, אך יתרונן ביכולת התחמקות ופעולה בחשאי מצדיק את ההשקעה בהן. מדיניות הגרעין של ארצות הברית ושל מדינות נוספות מתבססת על יכולת לשגר מהלומה גרעינית מצוללות, וכך לקיים מדיניות של השמדה הדדית מובטחת.

רעיון הצוללת קיים לפחות מהמאה ה-15. אחד מספריו הפופולריים של סופר המדע הבדיוני ז'ול ורן, 20,000 מיל מתחת למים עסק בצוללת בשם "נאוטילוס". עם זאת, לשימוש רחב הגיעו הצוללות רק במלחמת העולם הראשונה, בה שימשו כנשק אסטרטגי בידי הקיסרות הגרמנית במטרה להטביע חלק ניכר מצי הסוחר הבריטי ובכך לאלץ את בריטניה להיכנע לתכתיבים גרמניים.

היסטוריה

מתקן וכלי תחבורה דמוי צוללת אשר הוצג כבר בשנת 1620, נבנה על ידי המתמטיקאי האנגלי ויליאם בורן. ההנעה של צוללת זו הייתה באמצעות חתירה של הצוות אשר ישב בתוכה. הצוללת לא שקעה לעומק רב מפני שאספקת האוויר לצוות התבצעה באמצעות צינור.

צוללת המלחמה הראשונה הייתה ה"צב" אשר פותחה בשנת 1775, במהלך מלחמת העצמאות של ארצות הברית. צוללת זו אשר עוצבה בצורת ביצה יכלה להכיל חייל אחד. הצוללת הונעה באמצעות מדחף אשר החייל היושב בתוכה סובב על מנת לנוע. בשנת 1776 ניסתה הצוללת להטביע ספינה בריטית שעגנה על יד החוף אך נכשלה ונסוגה.

בשנת 1779 תוכננה הצוללת "נאוטילוס", ובשנת 1800 היא נבנתה על ידי הצרפתים. הצוללת הונעה באמצעות מדחף אשר הופעל על ידי הצוות היושב בתוכה. לאחר מספר שנים, ומשלא הצליחו לשכלל את הצוללת כצוללת מלחמה, ויתרו עליה הצרפתים ולאחר מכן ויתרו עליה גם הבריטים.

צוללות מלחמה השתתפו גם במלחמת האזרחים האמריקנית. צבא האיחוד היה זה שהשתמש ראשון בצוללת בשם "אליגטור". הצוללת הייתה בנויה עם מכלי אוויר בתוכה ויכלה לשקוע לעומק. ההנעה של הצוללת המקורית הייתה מבוססת על חתירה ולאחר כשישה חודשים של ניסויים שינו את ההנעה להנעת מדחף שמסובב על ידי הצוות שיושב בתוכה.

צבא הקונפדרציה השתמש בצוללת "פיוניר" לצורכי הברחת אספקה, ובצוללת "האנלי" ככלי התקפי. עקרון ההתקפה של "האנלי" היה פשוט מאוד, אך קשה לביצוע. בקדמת הצוללת היה מוט ארוך ועליו חומר נפץ; הצוללת הייתה צריכה להתקרב לספינת האויב, להדביק עליה את חומר הנפץ, ולאחר שהייתה מתרחקת, הייתה מפעילה אותו.

צוללת כנשק אסטרטגי

צוללות מלחמה התחילו לשנות את תוצאות הקרבות או להביא יתרון אסטרטגי משמעותי במהלך מלחמת העולם הראשונה וככל הנראה הייתה לכלי המלחמה הראשון של העידן המודרני.

בעקבות זאת, ביקש הנרי סטימסון, מזכיר המדינה של ארצות הברית, בשנת 1930, בוועידה בינלאומית ימית בלונדון, להביא הסכמה נגד בנייה ושימוש בצוללות, ששימשו לדבריו לפעילות בלתי אנושית. אל מול התנגדות של צרפת ויפן, הוחלט לקבוע שהשימוש בצוללות ייעשה באופן הומני, כדי למנוע פגיעה בבלתי מעורבים בלחימה^[2].

במלחמת העולם השנייה הופעלו צוללות כנשק לגיטימי בפעילות שוטפת. לגרמניה הנאצית היה צי הצוללות הגדול ביותר, והיא השתמשה בו באופן אפקטיבי נגד הצי הבריטי. בנוסף לתפקיד קרבי בזמן המלחמה, שימשו הצוללות גם ככלי לאיסוף מודיעין ולביצוע משימות מיוחדות כמו במהלך מבצע קיסר, במהלך המלחמה, הפכה המשימה להטבעת אוניות אספקה, לעיסוקו העיקרי של צי הצוללות הגרמני.

בזמן המלחמה הקרה, וכחלק ממרוץ החימוש, עברו הצוללות שינויים גדולים. אחד השינויים המשמעותים ביותר היה התקנת כורים גרעיניים כמקור הכוח של הצוללות בשנת 1950, מה שאפשר לצוללת להשאר זמן רב מאד מתחת לפני המים. צוללת כזו מכונה צוללת גרעינית. שינוי משמעותי נוסף היה במגוון כלי הנשק שהצוללת נשאה עימה. כלי הנשק המרכזי היה טילים בליסטיים נושאי ראשי נפץ גרעיניים, שפותחו על ידי המעצמות על מנת ליצור איום אסטרטגי-קיומי על מדינות יריבות.

אובדן צוללות בציי המעצמות

שגיאות פרמטריות בתבנית:לעדכן
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים

פרק זה טעון עדכון. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לעדכן אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא צוללת חיל הים של ארגנטינה, נובמבר 2017.

אובדני צוללות התרחשו לא רק בעת מלחמה. הוותק של צי בהפעלת צוללות, אינו מהוה כלשעצמו חסינות.

שתי צוללות של הצי המלכותי הבריטי אבדו בהתנגשות עם אניות. הצוללת HMS TRUCULENT בינואר 1950 והצוללת HMS AFFRAY ^[3] ביוני 1951.

לצי הצרפתי אבדו בשנים 1968 עד 1971 שתי צוללות ולשלישית קרתה תקלה שכמעט הביאה לטביעתה. שלושתן היו צוללות דיזל-חשמל, מסדרת דפנה^[4]. הצוללת מינרב אבדה ליד טולון בים התיכון בינואר 1968 בשעות הבוקר^[5], המינרב נעה בצלילה רדודה, בתנאי ים קשים שיצרה סערת המיסטראל. הצי הצרפתי חיפש אחריה בשלוש השנים לאחר שאבדה אך היא לא נמצאה. הערכה היא שהצוללת התפרקה לשברים קטנים, הנמצאים באזור בו פני הקרקע מצולקים ובעומקים שבין 1000 ל-2000 מטר. לטקס האשכבה למינרב הגיע הנשיא שארל דה גול ואף צלל עם הצוללת האחות אורידיס^[6]. ב-4 במרץ 1970, בשעות הבוקר, טבעה האורידיס^[7] באותו אזור. רעש ההתרסקות נקלט בהידרופונים של הצי ועל פני הים השקט צפו עדויות. ספינות הצי הצרפתי עצרו מספר אניות סוחר שעברו בסביבה והעלה אותן לבדיקת תחתית במבדוק. מסקנתם הייתה שהסיבה לטביעה היא התנגשות עם האוניה הטוניסאית טברג'ה. היות שבתחתית האוניה נמצאו סימני גירוד טריים. אף על פי שהאירוע קרה באור יום ובים שקט האוניה לא הרגישה דבר. ב-19 בפברואר 1971 נוצרה חדירת מים מצינור היניקה לצוללת פלורה מאותו דגם, בעת שינור^{[דרושה הבהרה]} במזג אויר גרוע באזור טולון. המים גרמו לקצר חשמלי ואבדן שליטה. הצוללת הצליחה לעלות לפני המים אך איבדה את כושר התנועה והיטלטלה בים הסוער עד שגוררת חילצה אותה לנמל^[8]. לאור תחקיר הצוות תוכנן ראש תורן היניקה מחדש והוחלף בכל הצוללות מדגם דפנה^[9].

הצי הסובייטי איבד לפחות 16 צוללות מאז תום מלחמת העולם השנייה:

ב-4 במרץ 1968 את הצוללת K-129^[10] מדגם "גולף" נושאת טילים בליסטיים, בעת סיור מבצעי בלב האוקיינוס השקט. צוללת זו הייתה יעד למבצע חילוץ על ידי ה-CIA, אשר הצליח כנראה באופן חלקי בלבד, ופרטיו לא פורסמו במלואם עד היום למרות עיסוק תקשורתי ניכר. הגרסה הרשמית של הצי הסובייטי טוענת שהצוללת טבעה בעת שינור כתוצאה מצלילה לעומק גדול מהמותר, אך גרסאות אחרות מסבירות את האירוע בהתנגשות, או בפיצוץ טורפדו בצמ"ט (צינור מוביל טורפדו, תא אחסון הטורפדו בצוללת) או במנוע הרקטי של טיל.

ב-24 במאי של אותה שנה התרחשה תקלה בכור הגרעיני בצוללת K-27, ובמהלך ניסיון כושל לטפל בתקלה בלב ים, נהרגו 9 אנשי צוות מחשיפה קטלנית לקרינה^[11].

צוללת גרעינית אחרת אבדה לצי הסובייטי בשנת 1968 בים הארקטי. הצוללת (שמה לא ידוע) איבדה כושר תנועה, ונחה על קרקעית הים חודש שלם, עד שכל 90 איש אנשי צוותה גוועו. המבוכה לצי הסובייטי כה גדולה שהאירוע נשמר מידיעת העם הרוסי עד היום.^[^{דרוש מקור]}

באפריל 1970 קרתה תקלה בכור של הצוללת הגרעינית K-8 מדגם נובמבר והיא טבעה במפרץ ביסקאיה בעת הניסיון לגרירתה עם 52 אנשי צוות.

הצי האמריקני - בפברואר 1968 קרתה תקלה טכנית שכמעט הביאה לטביעתה של הצוללת USS Chopper, SS-342, מסדרת בלאו^[12]. ב-11 בפברואר 1968, בעת אימון עם כלי שיט נגד צוללות, ליד קובה, בהיותה בעומק 150 רגל ובירידה מתונה, חל קצר חשמלי. הצוללת המשיכה לרדת והזווית גדלה. נגד ההיגוי העביר על דעת עצמו את המנועים ^{[דרושה הבהרה]} מלא אחורה. הצוללת שהגיעה למצב כמעט אנכי בעומק 1000 רגל לפני שהירידה נעצרה. הצוללת התיישרה הזדקפה עלתה בניצב עד חציה מחוץ למים, נפלה ונשכבה בציפה אך ללא כושר תנועה. העיוותים בגוף הלחץ פסלו אותה לצלילות נוספות.

הצוללת הגרעינית USS Scorpion, SSN-589 אבדה ב-5 יוני 1968 בלב האוקיינוס האטלנטי. הדעות בצי ארצות הברית חלוקות אם הסיבה לאבדן הייתה הפעלת טורפדו בתוך הצמ"ט, או מסיבה אחרת.

מבנה ואופן פעולה

מבנה הצוללת

לרוב הצוללות המודרניות שתי מעטפות: מעטפת פנימית ומעטפת חיצונית. המעטפת החיצונית ידועה גם בשם "המבנה הקל" והמעטפת הפנימית ידועה בשם "גוף הלחץ". שמן של המעטפות נקבע לפי תפקידיהן השונים.

עקרון המעטפת הכפולה הועלה כבר במלחמת העולם הראשונה. בתקופה זו, שימשו הצוללות בעיקר ככלי לתקיפת ספינות אויב. רוב הזמן הן שייטו על פני המים וצללו מדי פעם לצורך תקיפה או לצורך התחמקות מרודפים. עם זאת, מרבית התקיפות בוצעו בלילה כשהצוללת בהפלגה על מימית. במהלך המלחמה, כאשר נעשה ניסיון להגדיל את עומק הצלילה המרבי, לשפר את יכולת התמרון ולהקטין את הגרר, התברר כי הצורה האופטימלית למעטפת על מנת שתוכל לעמוד בלחצים תת-מימיים גדולים יותר (עומק צלילה רב יותר), שונה מהותית מהצורה האופטימלית של מעטפת שתשיג חיכוך הידרודינמי קטן יותר (מהירות שיוט גבוהה יותר ושיפור יכולת התימרון). לכן, הוחלט להפריד בין שתי המעטפות, לתכננן בנפרד ולהרכיבן אחת בתוך השנייה.

המעטפת החיצונית, או בשמה "המבנה הקל", בנוי בצורת סיגר. צורה זו מאפשר חיכוך הידרודינמי מינימלי בעת הצלילה. תפקידה המרכזי היא נשיאת ציוד רב אשר יכול לגרום ללחצים מיותרים על הצוללת אם יחובר לגוף הלחץ. תפקיד מרכזי נוסף לא פחות חשוב הוא הגנת הצוללת, כלומר גם אם הצוללת תפגע במעטפת החיצונית שלה, לא יפגע כושר הפעולה שלה כל עוד המעטפת הפנימית שלה תקינה. על המעטפת החיצונית יש ציפוי גומי מיוחד אשר שומר על גלי הקול שבתוך הצוללת ובולע גלים שמשוגרים לכיוון הצוללת, ובכך מקטין את הסיכוי שלה להיחשף לידי צוללת אויב.

המעטפת הפנימית, או בשמה "גוף הלחץ", מאוכסנת בתוך המעטפת החיצונית. גוף הלחץ בנוי מפלדה או טיטניום ואחראי על התנגדות ללחצים התת-מימיים ושמירת לחץ אטמוספירי נורמלי בתוך הצוללת. מתחת לפני המים הלחץ על הצוללת גדל בכאטמוספירה אחת על כל ירידה של 10 מטרים בעומק.

לצוללת מבנה מיוחד מעל הסיפון העליון במבנה הקל שלה. בצוללות המלחמה הראשונות שימש המבנה כתא בקרה הקרוי "ביתן". בצוללות המודרניות מותקנים בתוך המבנה תרנים מתרוממים שמשמשים להפעלת רדיו, מכ"ם, פריסקופים ולוחמה אלקטרונית.

ציפה

יכולת הציפה של הצוללת מבוססת על חוק ארכימדס. על פי חוק זה, על גוף שנמצא בתווך כלשהו (נוזל או גז) פועל כוח ציפה (כלפי מעלה) השווה למשקלו של תווך בעל נפח זהה. כוח הציפה של נוזל מסוים תלוי במספר גורמים כגון: תאוצת הנפילה החופשית, צפיפות הנוזל, ונפח הגוף הצף.

צוללת בצלילה תהיה בעלת ציפה נייטרלית. כלומר, משקל המים שהיא דוחה יהיה שווה למשקלה היא, ולכן יתאפס משקלה במים. לצורך ביצוע הצלילה מותקנים בצוללת מכלים מיוחדים, הנקראים מכלי כובד, אשר אותם ממלאים במים, כאשר רוצים לצלול, ואוויר דחוס, הדוחק את המים החוצה, כאשר רוצים לצוף. על מנת שמשקלה אכן יתאפס במים ברמת דיוק גבוהה, ישנם בנוסף גם מספר מכלים לא גדולים בתוך הצוללת, הנקראים מכלי פיצוי, ועל ידי הוספת מים לתוכם או גריעת מים מהם מביאים את הצוללת למצב של ציפה נייטרלית.

כאשר הצוללת בצלילה, יש להקפיד גם על איזון אופקי, כלומר שהחרטום והירכתיים יהיו באותו עומק מים מכיוון שאם לא כן, תנועת הצוללת קדימה תגרום לכך שהיא תשנה בצורה לא רצונית את עומק הצלילה שלה. לצורך שמירה על האיזון מותקנים בחרטום ובירכתיים מכלים שנקראים מכלי איזון, והעברת מים מהחרטום לירכתיים או להפך מאפשרים לצוות לשמור על איזון אופקי של הצוללת.

הדרך לשלוט בעומק הצלילה בה רוצים שהצוללת תשהה נעשית בעזרת כנפיים קטנות שנקראות הגאי עומק. בדומה למטוס, מותקנים בגוף כנפיים המאפשרים לה לשלוט על שינויי עומק הצלילה, מבלי לשנות את משקלה. הגאי עומק אלה הם בנוסף להגה כיוון שבעזרתו שולטים בכיוון ההפלגה של הצוללת.

הנעה

בתחילת הדרך, התבצעה ההנעה של הצוללת באמצעות הצוות היושב בתוכה, כלומר ההנעה של הצוללות הראשונות הייתה חתירה כמו בסירה רק מתחת לפני המים, או יותר מאוחר (לאחר שנכנס שימוש במדחף) החיילים שישבו בפנים סובבו את המדחף.

במאה ה-19 התחילו המהנדסים ליישם שיטות הנעה מכניות המבוססות על מנוע קיטור או מנוע שריפה פנימית. הצוללת הראשונה שהייתה מונעת במנוע היא ה"איסטניו 2" של המהנדס נרציס מונטוריאול. בשנת 1867 הוא התקין עליה את מנוע הקיטור והפך אותה לצוללת מכנית. השיטה של מנוע קיטור לא הייתה יעילה מכיוון שהמנוע היה שורף גם את החמצן שנמצא בתוך תא הצוות. לאחר שהבין את הבעייתיות של מנוע זה המציא נרציס את מנוע האוויר אשר היה מפיק גם אוויר לתא הצוות וגם קיטור על מנת להניע את המדחף. לקראת סוף המאה ה-19, החלו הצוללות להשתמש במנוע דיזל שהניע גנרטור אשר סיפק חשמל למנוע חשמלי.

בשנת 1928 המציאו המהנדסים האמריקאים שיטה חדשה להנעת הצוללת. הם השתמשו בשני מקורות אנרגיה שונים בצוללת אחת. כאשר הצוללת צפה מעל פני המים היא הייתה משתמשת במנועי דיזל אשר היו מחוברים גם למצברים חשמליים וגם למנוע וכך הייתה הצוללת גם אוגרת חשמל במצברים וגם נעה, ואילו בזמן הצלילה הייתה משתמשת רק במצברים.

בשנת 1944 החל הצי הגרמני להשתמש במערכת שינור (snorkel) לצוללות, אשר פותחה בהולנד לפני כיבושה על ידי גרמניה. המערכת איפשרה לספק אוויר למנועי הדיזל וכך להפעילם גם כשהצוללת בצלילה בעומק פריסקופי, עומק שבו ראש תורן השינור בולט מעל פני המים.

בשנת 1950 כאשר טכנולוגיות הגרעין התקדמו, הוחלט ליישם הנעה גרעינית גם בצוללות. המעבר להנעה בעזרת כור גרעיני איפשר לצוללת לבצע משימות ארוכות ולהפליג למרחקים גדולים מאד. מגבלות הצוללת לשהות ארוכה מתחת למים עברו למישורים אחרים, אספקת המזון וטיהור האוויר. צוות הצוללת צורך חמצן ומייצר דו-תחמוצת פחמן. לשני הגזים הללו ישנן מגבלות של ריכוז באוויר על מנת לאפשר תפקוד אופטימלי של הצוות. לחמצן אסור לרדת מתחת לריכוז מסוים ולדו-תחמוצת הפחמן אסור לעלות מעל לריכוז מסוים. ישנם אמצעים לטפל בשתי המגבלות הללו, אבל לא עד לשהייה אינסופית בחלל הסגור.

אף על פי שהנעה גרעינית היוותה מנוף לשיפור גדול מאד בביצועיה, הצוללת עדיין נושאת עליה גם מנוע דיזל ומצברים למקרה של תקלה בכור הגרעיני. התנאי היחיד למבנה צוללת על מנת שתוכל להיות מונעת באמצעות כור גרעיני הוא גודל מינימלי שיאפשר לשאת את הכור הגדול המוקף בדפנות עבות במיוחד של עופרת.

כיום משתמשות צרפת, אנגליה וארצות הברית בצוללות עם הנעה גרעינית בלבד, מפני שבהן הצוללות משתתפות במשימות במרחקים גדולים. מדינות נוספות אשר משתמשות בצוללות גרעיניות הן רוסיה, סין, הודו, וישנן מדינות נוספות המפתחות צוללות כדוגמת ארגנטינה וברזיל. לרוב המדינות אין יכולת פיתוח צוללות עקב היעדר טכנולוגיה.

חיישנים

בצוללות מותקנים חיישנים מיוחדים לצורך גילוי מיקומי גופים זרים כגון: צוללות אויב, ספינות, ופני הקרקע התת-ימית, הנקראים סונאר.

קיימים שני סוגים של סונארים: סונאר פאסיבי וסונאר אקטיבי. לשני הסונארים אופן פעולה שונה. הסונאר האקטיבי שולח גלי קול באורך גל קצר יחסית וכאשר גל זה חוזר חזרה מהעצם הוא נקלט בהידרופון (מיקרופון תת-ימי). הסונאר מחשב את המרחק של העצם לפי פרק הזמן שנדרש לגלי הקול כדי לחזור, ואת מהירותו וכיוון תנועתו הוא מעריך לפי מספר אותות עוקבים המשודרים אליו. כאשר משתמשים בסונאר אקטיבי יש סיכויים גדולים מאד להתגלות לאויב כי בדיוק באותו אופן צוללת אויב גם כן יכולה לקלוט ולהפיק מידע מן הגלים שנשלחים.

לעומת סונאר אקטיבי אשר שולח גלי קול, סונאר פאסיבי פועל בדרך שונה ולא שולח כלל גלים. סונאר פאסיבי הוא מחליש, ומסנן חלק מגלי קול הנעים במים וכך ניתן להאזין למנוע של כלי שיט ולכיוון תנועתו. השימוש בסונאר פאסיבי הוא פחות מדויק מסונאר אקטיבי, אך יתרונו הגדול הוא בכך שאם הצוללת נעה בשקט או המנועים דוממים לא ניתן יהיה לגלות אותה גם ממרחק קצר יחסית.

בנוסף לסונארים על כל צוללת מותקנים גם מכ"מים אשר עוזרים לגלות ספינות אויב. השימוש במכ"מים הוא גם כן פחות בטוח מכיוון שבדומה לסונאר האקטיבי הוא פועל על עיקרון של שידור גלים הניתנים לאיכון.

ניווט

לצוללת ישנן כמה דרכים לניווט. הפשוטה ביותר היא באמצעות עלייה על פני המים וניווט בעזרת מפה, מכ"ם, ו-GPS.

לעומת זאת, במקרה של צוללת צבאית בפעילות מבצעית בשטחי מדינות זרות לא ניתן לצוף מעל פני המים. כאשר הצוללת נמצאת מתחת לפני המים קיימת בעייתיות כאמור גם בשימוש לניווט בעזרת סונאר אקטיבי, אשר שולח גלי קול ולפי הגלים החוזרים ניתן לדעת את המיקום במפות התת-ימיות. לכן, הדרך הבטוחה ביותר לנווט מתחת לפני המים היא על ידי מצפני גירוסקופ. מצפני גירוסקופ הם מצפנים שמוצאים את כיוון הצפון המדויק. בעזרת ידיעת הכיוון המדויק של הצוללת ומפה תת-ימית, ניתן לנווט גם מתחת לפני המים.

תקשורת

נקודת התורפה של צוללות היא החשש להתגלות, ולכן עליה לקיים תקשורת כשהיא מתחת לפני המים. נתוני התקשורת בין צוללות ובסיסים מושפעים מעובדה זו. מכיוון שגלי רדיו מתקשים לנוע בתוך מים מלוחים ישנן מספר שיטות לתקשורת בין צוללת לבסיס.

השיטה הראשונה, שהייתה מקובלת בזמן מלחמת העולם השנייה וגם בשנים הראשונות של המלחמה הקרה, היא תקשורת בעזרת אנטנה. הצוללות באותה התקופה נדרשו לעלות מעל פני המים על מנת להטעין את המצברים החשמלים שלהן. לכן, בזמן שהן היו מעל פני המים, היו מוציאות גם אנטנה ובעזרתה מקבלות נתונים או משימות וכן מעבירות מידע חוזר. שיטה זו הפכה לבלתי יעילה כאשר פותחו כורים גרעינים לצורכי הנעה, ולצוללת לא היה עוד צורך לעלות על פני המים. בנוסף, גבר גם הסיכון להתגלות בעת העלייה מעל המים, כתוצאה מהתפתחות טכנולוגיות המכ"ם והסונאר.

שיטה אחרת שיושמה בארצות הברית ובברית המועצות בזמן המלחמה הקרה הייתה תוכנית לתקשורת תת-ימית. באותם האזורים בהם שטו באופן קבוע הצוללות שלהן, הותקנו מתקנים תת-ימיים דמויי הידרופונים המחוברים בכבלים, ובעזרתם הוקמה רשת תקשורת תת-ימית שיכלה לשדר "אחורה" לבסיס האם. שיטה זו היא יעילה יותר, מפני שהיא לא מאפשרת גילוי של הצוללות, ועם זאת מאפשרת תקשורת יעילה. הבעייתיות של שיטה זו היא בפעילות במרחק גדול מאזורי הפריסה של התקשורת התת-ימית, ובמים טריטוריאליים של מדינה זרה.

שיטה נוספת והיעילה ביותר היא שיטת תקשורת בעזרת גלים בתדירות נמוכה מאד (VLF) או גלים בתדירות נמוכה קיצונית (ELF). גלים מסוג זה הם בעלי אורך גל מאד גדול לכן לא הוגבלה הצוללת במרחק שלה מהמדינה.

גלים בתדירות נמוכה מאד הם גלים בעלי תדירות 3 עד 30 קילוהרץ ואורך הגל שלהן הוא בין 10 עד 100 קילומטר. המגבלה היחידה היא בעומק הצלילה, מכיוון שבצלילה מתחת ל-20 מטר השידור הופך לבלתי יעיל.

גלים בתדירות נמוכה קיצונית, לעומת זאת, הם בעלי תדירות 3 עד 30 הרץ ואורך הגל שלהן נע בין 10,000 ל-100 אלף קילומטר. השיטה הזאת היא היעילה ביותר לצוללת, מכיוון שהיא לא מגבילה אותה בעומק צלילה או במרחק מבסיס האם. בנוסף, מכיוון שאורך הגל הוא כל כך גדול הסיכוי שהצוללת המשדרת תתגלה הוא אפסי.

חימוש

בתקופת מלחמת העולם הראשונה הותקנו על הצוללות מקלעים, כלומר על הצוללות היה לעלות מעל פני המים והחיילים היו צריכים לתפוס עמדות ירי. רק לאחר ביצוע המשימה הייתה הצוללת מתחמקת בצלילה. לקראת מלחמת העולם השנייה החל השימוש בטורפדו, אשר גירסתו הראשונה הומצאה כבר ב-1866. הטורפדו נורה מתחת לפני המים ומשמש כנשק נגד צוללות או ספינות שטח.

לאחר מלחמת העולם השנייה, בתקופת מלחמה הקרה בין ארצות הברית לברית המועצות, החלו המעצמות לפתח טילי שיוט. על מנת שהצוללות יוכלו לירות את הטילים הן היו צריכות לעלות מעל פני המים. כעבור זמן קצר פותחו טילי שיוט וטילים בליסטיים הניתנים לשיגור מתוך צינורות טורפדו (צמ"ט) גם בעת שהותן מתחת לפני המים.

פיתוחים אלה הפכו את הצוללת לנשק אסטרטגי בעל יכולת של המכה השנייה.

ראו גם

לקריאה נוספת

יורם בר-ים, כלי שיט ישראליים בממד הרביעי, בהוצאת עמותת דולפין

קישורים חיצוניים

טקס אשכבה לחללי הצוללת מינרב, יומני כרמל, פברואר 1968 (התחלה 6:00)
הצוללת USS PENNSYLVANIA הגדולה ביותר של צי ארצות הברית עד כה בשרות משנת 1989. כולל הסברים על המכשירים השונים.
נועה מנהיים, ההיסטוריה החשאית של הצוללת, באתר הארץ, 16 באוגוסט 2017

הערות שוליים

^ [1]
^ Sean Langdon Malloy, Atomic Tragedy: Henry L. Stimson and the Decision to Use the Bomb Against Japan, pages 12-13
^ בדו"ח אראל שכנראה המתבסס על ידע שהגיע מתוך שייטת הצוללות הבריטית, מיוחס אבדן HMS AFFRAY להתנגשות באניה ואילו בחומר עכשוי רשומה הסיבה כלא ידועה.
^ ראה Daphné class submarine בוויקיפדיה באנגלית. הצוללות מדגם זה נמכרו גם לציי דרום אפריקה, ספרד, פקיסטן ופורטוגל.
^ נעלמה הצוללת הצרפתית מינרב, דבר, 29 בינואר 1968
^ דה גול ועארף, דבר, 9 בפברואר 1968
^ אבדה צוללת צרפתית ובה 57 אנשים, דבר, 5 במרץ 1970
^ גיל קיסרי, תקלה בצוללת צרפתית גרמה חרדה והתרגשות, מעריב, 21 בפברואר 1971
^ הצי הצרפתי אינו מאשר שתקלות בתורן השינור גרמו לאבדן הצוללות.
^ ראו en:Soviet submarine K-129 (1960) בוויקיפדיה באנגלית
^ ראו en:Soviet submarine K-27 בוויקיפדיה באנגלית
^ ראה en:Balao class submarine בוויקיפדיה באנגלית

[1] [1]

[2] Sean Langdon Malloy, Atomic Tragedy: Henry L. Stimson and the Decision to Use the Bomb Against Japan, pages 12-13

[3] בדו"ח אראל שכנראה המתבסס על ידע שהגיע מתוך שייטת הצוללות הבריטית, מיוחס אבדן HMS AFFRAY להתנגשות באניה ואילו בחומר עכשוי רשומה הסיבה כלא ידועה.

[4] ראה Daphné class submarine בוויקיפדיה באנגלית. הצוללות מדגם זה נמכרו גם לציי דרום אפריקה, ספרד, פקיסטן ופורטוגל.

[5] נעלמה הצוללת הצרפתית מינרב, דבר, 29 בינואר 1968

[6] דה גול ועארף, דבר, 9 בפברואר 1968

[7] אבדה צוללת צרפתית ובה 57 אנשים, דבר, 5 במרץ 1970

[8] גיל קיסרי, תקלה בצוללת צרפתית גרמה חרדה והתרגשות, מעריב, 21 בפברואר 1971

[9] הצי הצרפתי אינו מאשר שתקלות בתורן השינור גרמו לאבדן הצוללות.

[10] ראו en:Soviet submarine K-129 (1960) בוויקיפדיה באנגלית

[11] ראו en:Soviet submarine K-27 בוויקיפדיה באנגלית

[12] ראה en:Balao class submarine בוויקיפדיה באנגלית

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

@@ שורה 35: / שורה 35: @@
 שתי צוללות של '''[[הצי המלכותי הבריטי]]''' אבדו בהתנגשות עם אניות. הצוללת''' HMS TRUCULENT''' בינואר 1950 והצוללת''' HMS AFFRAY '''{{הערה| בדו"ח אראל שכנראה המתבסס על ידע שהגיע מתוך שייטת הצוללות הבריטית, מיוחס אבדן HMS AFFRAY להתנגשות באניה ואילו בחומר עכשוי רשומה הסיבה כלא ידועה.}} ביוני 1951.
-ל'''צי הצרפתי''' אבדו בשנים 1968 עד 1971 שתי צוללות ולשלישית קרתה תקלה שכמעט הביאה לטביעתה. שלושתן היו צוללות דיזל-חשמל, מסדרת '''דפנה'''{{הערה| ראה ''' Daphné class submarine '''בוויקיפדיה באנגלית. הצוללות מדגם זה נמכרו גם לציי דרום אפריקה, ספרד, פקיסטן ופורטוגל.}}. הצוללת '''מינרב ''' אבדה ליד [[טולון]] ב[[הים התיכון|ים התיכון]] בינואר 1968 בשעות הבוקר{{הערה|{{דבר||נעלמה הצוללת הצרפתית מינרב|1968/01/29|00104}}}}, ה'''מינרב''' נעה בצלילה רדודה, בתנאי ים קשים שיצרה סערת המיסטראל. הצי הצרפתי חיפש אחריה בשלוש השנים לאחר שאבדה אך היא לא נמצאה. הערכה היא שהצוללת התפרקה לשברים קטנים, הנמצאים באזור בו פני הקרקע מצולקים ובעומקים שבין 1000 ל-2000 מטר. לטקס האשכבה ל'''מינרב''' הגיע הנשיא [[שארל דה גול]] ואף צלל עם הצוללת האחות '''אורידיס'''{{הערה|{{דבר||דה גול ועארף|1968/02/09|00207}}}}. ב-4 במרץ 1970, בשעות הבוקר, טבעה ה'''אורידיס'''{{הערה|{{דבר||אבדה צוללת צרפתית ובה 57 אנשים|1970/03/05|00207}}}} באותו אזור. רעש ההתרסקות נקלט בהידרופונים של הצי ועל פני הים השקט צפו עדויות. ספינות הצי הצרפתי עצרו מספר אניות סוחר שעברו בסביבה והעלה אותן לבדיקת תחתית במבדוק. מסקנתם הייתה שהסיבה לטביעה היא התנגשות עם האוניה הטוניסאית טברג'ה. היות שבתחתית האוניה נמצאו סימני גירוד טריים. אף על פי שהאירוע קרה באור יום ובים שקט האוניה לא הרגישה דבר. ב-19 בפברואר 1971 נוצרה חדירת מים מצינור היניקה לצוללת '''פלורה''' מאותו דגם, בעת שינור{{דרושה הבהרה}} במזג אויר גרוע באזור טולון. המים גרמו לקצר חשמלי ואבדן שליטה. הצוללת הצליחה לעלות לפני המים אך איבדה את כושר התנועה והיטלטלה בים הסוער עד שגוררת חילצה אותה לנמל{{הערה|{{מעריב|גיל קיסרי|תקלה בצוללת צרפתית גרמה חרדה והתרגשות|1971/02/21|00206}}}}. לאור תחקיר הצוות תוכנן ראש תורן היניקה מחדש והוחלף בכל הצוללות מדגם '''דפנה'''{{הערה| הצי הצרפתי אינו מאשר שתקלות בתורן השינור גרמו לאבדן הצוללות.}}.
+ל'''צי הצרפתי''' אבדו בשנים 1968 עד 1971 שתי צוללות ולשלישית קרתה תקלה שכמעט הביאה לטביעתה. שלושתן היו צוללות דיזל-חשמל, מסדרת '''דפנה'''{{הערה| ראה ''' Daphné class submarine '''בוויקיפדיה באנגלית. הצוללות מדגם זה נמכרו גם לציי דרום אפריקה, ספרד, פקיסטן ופורטוגל.}}. הצוללת '''מינרב ''' אבדה ליד [[טולון]] ב[[הים התיכון|ים התיכון]] בינואר 1968 בשעות הבוקר{{הערה|{{דבר||נעלמה הצוללת הצרפתית מינרב|1968/01/29|00104}}}}, ה'''מינרב''' נעה בצלילה רדודה, בתנאי ים קשים שיצרה סערת המיסטראל. הצי הצרפתי חיפש אחריה בשלוש השנים לאחר שאבדה אך היא לא נמצאה. הערכה היא שהצוללת התפרקה לשברים קטנים, הנמצאים באזור בו פני הקרקע מצולקים ובעומקים שבין 1000 ל-2000 מטר. לטקס האשכבה ל'''מינרב''' הגיע הנשיא [[שארל דה גול]] ואף צלל עם הצוללת האחות '''אורידיס'''{{הערה|{{דבר||דה גול ועארף|1968/02/09|00207}}}}. ב-4 במרץ 1970, בשעות הבוקר, טבעה ה'''אורידיס'''{{הערה|{{דבר||אבדה צוללת צרפתית ובה 57 אנשים|1970/03/05|00207}}}} באותו אזור. רעש ההתרסקות נקלט בהידרופונים של הצי ועל פני הים השקט צפו עדויות. ספינות הצי הצרפתי עצרו מספר אניות סוחר שעברו בסביבה והעלה אותן לבדיקת תחתית במבדוק. מסקנתם הייתה שהסיבה לטביעה היא התנגשות עם האוניה הטוניסאית טברג'ה. היות שבתחתית האוניה נמצאו סימני גירוד טריים. אף על פי שהאירוע קרה באור יום ובים שקט האוניה לא הרגישה דבר. ב-19 בפברואר 1971 נוצרה חדירת מים מצינור היניקה לצוללת '''פלורה''' מאותו דגם, בעת [[שינור]]{{דרושה הבהרה}} במזג אויר גרוע באזור טולון. המים גרמו לקצר חשמלי ואבדן שליטה. הצוללת הצליחה לעלות לפני המים אך איבדה את כושר התנועה והיטלטלה בים הסוער עד שגוררת חילצה אותה לנמל{{הערה|{{מעריב|גיל קיסרי|תקלה בצוללת צרפתית גרמה חרדה והתרגשות|1971/02/21|00206}}}}. לאור תחקיר הצוות תוכנן ראש תורן היניקה מחדש והוחלף בכל הצוללות מדגם '''דפנה'''{{הערה| הצי הצרפתי אינו מאשר שתקלות בתורן השינור גרמו לאבדן הצוללות.}}.
 '''[[הצי הסובייטי]]''' איבד לפחות 16 צוללות מאז תום מלחמת העולם השנייה:

אמצעי תחבורה
חלליים	מעבורת חלל • חללית • רכב הנחיתה הירחי • רכב הנדידה הירחי • תרמיל ריחוף
אוויריים
ממונעים	מטוס (מטוס סילון · מטוס קרב · מטוס מנהלים · מטוס מטען · מטוס קל · מטוס דו-כנפי) • מסוק • ספינת אוויר • צפלין • תרמיל ריחוף
לא ממונעים	כדור פורח • דאון • מצנח רחיפה • גלשן אוויר
ימיים
ממונעים	אונייה (מכלית · מכלית נפט · אוניית צובר · אוניית נוסעים · משחתת · נושאת מטוסים) • סירת מנוע • אופנוע ים • יאכטה • צוללת (צוללת גרעינית) • מעבורת (נחתת) • רחפת • ואפורטו
לא ממונעים	מפרשית (דאו) • גלשן רוח • סירה (סירת הצלה · קיאק · קאנו · גונדולה) • רפסודה • חסקה • אַרְבָּה • בוצית • ג'ונקה • אוניית מפרשים • אוניית קיטור
יבשתיים
מכוניות	מכונית מיקרו • מכונית מיני • סופרמיני • משפחתית • משפחתית גדולה • מונית • ניידת משטרה • גראן טוריסמו • מכונית משוריינת • מיניוואן • אמבולנס • קרון מתים • קלנועית • מכונית ספורט • רודסטר • קבריולה • מכונית-על • מעונוע
רכבות	רכבת מהירה • רכבת פרוורית • רכבת בין-עירונית • רכבת נוסעים דו-קומתית • רכבת קלה • רכבת תחתית • מונורייל • פוניקולר • רכבל • חשמלית • גונדולה • קטר • קרון
אוטובוסים	אוטובוס מפרקי • אוטובוס קומתיים • אוטובוס נמוך-רצפה • מיניבוס • אוטובוס תלמידים • טרוליבוס • מערכת אוטובוסים מהירה
דו-גלגלי ממונע	אופנוע • קורקינט ממונע • קטנוע • רכינוע
רכבי שטח	טרקטור • ג'יפ • SUV • טרקטורון • באגי • תומקאר • גארדיום • אוונגרד • רכבי שלג (אופנוע שלג · חתול שלג · מפלסת שלג) • רכב קרבי משוריין (טנק · נגמ"ש · שריונית · זחל"ם) • ציוד מכני הנדסי (דחפור · מחפר · יעה אופני · מיני-מעמיס · מחפרון · מפלסת)
משאיות	טנדר (מטענית) • מסחרית (ואן) • טיולית • כבאית • משאית עפר • משאית סמי-טריילר • פול-טריילר • רכבת כבישים
מונעים בכוח אדם	אופניים (אופני טנדם · חד-אופן · אופנוח · תלת-אופן) • קורקינט • גלגיליות • סקייטבורד • אפריון • ריקשה • מגלשיים • עגלת תינוק
מונעים בכוח בהמה	כרכרה • מרכבה • מזחלת • קוודריגה • דיליז'נס • עגלה • קרון

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: צוללת
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: צוללת