שושלת האן המערבית – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 12: שורה 12:
ראשוני קיסרי חאן נקטו במדיניות "אי העשייה", שהתבטאה בהתערבות מינימלית בכלכלה (הסרת המונופולים על הטבעת המטבעות, הברזל והמלח וביטול הפיקוח על המחירים), הימנעות מעבודות ציבוריות בהיקף נרחב, בריכוך העונשים הדרקוניים שמקורם בתקופת צ'ין, ובחוסר ההסתמכות על מערך פקידותי פעיל. שיטה זו הביאה, מצד אחד, להיווצרות מעמד "בעלי קרקעות" שהעסיקו רבים מהאיכרים כצמיתים וסיכנו את מעמדו של השלטון; ומצד שני, למילוי קופת המדינה בשל ההימנעות מפרויקטים ראוותניים ובזבזניים.
ראשוני קיסרי חאן נקטו במדיניות "אי העשייה", שהתבטאה בהתערבות מינימלית בכלכלה (הסרת המונופולים על הטבעת המטבעות, הברזל והמלח וביטול הפיקוח על המחירים), הימנעות מעבודות ציבוריות בהיקף נרחב, בריכוך העונשים הדרקוניים שמקורם בתקופת צ'ין, ובחוסר ההסתמכות על מערך פקידותי פעיל. שיטה זו הביאה, מצד אחד, להיווצרות מעמד "בעלי קרקעות" שהעסיקו רבים מהאיכרים כצמיתים וסיכנו את מעמדו של השלטון; ומצד שני, למילוי קופת המדינה בשל ההימנעות מפרויקטים ראוותניים ובזבזניים.


מדיניות "אי העשייה" התבטאה גם ביחס כלפי שבטי ה[[שיונגנו]]; בשנת 202 לפנה"ס, לאחר שתמכו במורדים כנגדו, ליו באנג קבע עם השיונג-נו את הסכם ה"חה-צ'ין" ("שלום ונישואין"), לפיו ראש השיונג-נו, הצ'אן-יו, יישא נסיכה מבית המלוכה, ויסופקו לשבטי השיונגנו סחורות ("מתנות") כגון משי, בגדים, מזון ויין מדי פרק זמן קבוע. פשיטות של השיונגונו על שטחי האן הובילו עם הזמן להקצנת תנאי ההסדר.
מדיניות "אי העשייה" התבטאה גם ביחס כלפי שבטי ה[[שיונגנו]]; בשנת 202 לפנה"ס, לאחר שתמכו במורדים כנגדו, ליו באנג קבע עם השיונג-נו את הסכם ה"חה-צ'ין" ("שלום ונישואין"), לפיו ראש השיונג-נו, הצ'אן-יו, יישא נסיכה מבית המלוכה, ויסופקו לשבטי השיונגנו סחורות ("מתנות") כגון משי, בגדים, מזון ויין מדי פרק זמן קבוע. פשיטות של השיונגונו על שטחי האן הובילו עם הזמן להקצנת תנאי ההסדר לטובתם.


=== הקיסר ווּ דִי ===
=== הקיסר ווּ דִי ===
בימיו של הקיסר ווּ-דִי, השביעי מבין קיסרי האן, הורחב משמעותית שטח הקיסרות, שהתמשכה כעת מחלקה הצפוני של קוריאה בצפון (שנכבש ב-108 לפנה"ס), עד [[שינג'יאנג]] של היום במערב, ומערבות השיונגנו בצפון עד וייטנאם של היום בדרום וים סין בדרום מזרח. חלק ממערכות צבאיות אלו נבע מהצורך להדוף את השיונג-נו לאחר כשלונו של ניסיון התנקשות במנהיגם, הצ'אן יו; בסופו של דבר, השיונגנו נאלצו לברוח אל מעבר ל[[מדבר גובי]], ואדמותיהם עובדו על ידי האיכרים הסינים. וו-די ייסד את "שיטת המנחות", לפיה מלכי המדינות הסמוכות חויבו לשלוח מדי פעם בפעם נציגים מלווים במנחות לחצר הקיסר על מנת שיפתח עמן בקשרי מסחר. מטרתו המרכזית של הטקס הייתה ההכרה בעליונותו של הקיסר, והנציגים אולצו בין השאר להשתחוות אליו.
הקיסר ווּ דִי, שהיה הקיסר השביעי של האן, ושלט בה 53 שנה, במהלך שלטונו הורחבה הקיסרות עד קוריאה בצפון, עד אסיה המרכזית במערב (נוצר קשר עם רומא), עד וייטנאם של היום בדרום, ועד ים סין בדרום מזרח.{{ש}}הקיסר נלחם והדף את ה"שׂיוֹנג-נוּ" (ההונים) אל תוך מונגוליה של ימינו, תוך שהוא מספח לממלכתו את השטחים בהם ישבו שבטים אלו.{{ש}} שטחים חדשים אלו אפשרו לסין לראשונה לפתח קשר מסחר עם המערב ב[[דרך המשי]] ול[[מרכז אסיה]], ואף ליצור קשרים עם [[האימפריה הרומית]].


ההתפשטות הטריטוריאלית גבתה את חלקה מקופת הקיסרות, ובעקבות כך הפך וו-די את הכלכלה לריכוזית יותר: וו-די חידש את המונופולים על הברזל, המלח והטבעת המטבעות, הטיל מיסים חדשים על הסוחרים, פעל לשיפור החקלאות (על מנת להגדיל את כמות המיסים המתקבלת) ושיקם את תעלות המים מימי שושלת צ'ין. הנסיכויות הוחלשו משמעותית על ידי חוק לפיו הנסיכויות התחלקו שווה בשווה בין כל צאציו של הנסיך. {{ש}}השטחים החדשים שנכבשו בימיו של וו-די אלו אפשרו לסין לפתח קשרי מסחר עם המערב ב[[דרך המשי]], ולסחור עם מדינות מרוחקות; סחורות שמקורן בסין הגיעו עד ל[[האימפריה הרומית|אימפריה הרומית]]. מסעותיו של ז'אנג שיאן, שנמשכו בין 139 ל-125 לפנה"ס (מספר שנים לפני כיבושיו של וו-די באסיה המרכזית), הביאו ליצירת קשרים דיפלומטיים בין סין לבין ממלכות הנמצאות במערבה, ביניהן [[פרגנה]], [[באקטריה]], [[סוגדיאנה]] ו[[האימפריה הפרתית]].
==שחיתות החלשות והפלת השושלת==
===היחלשות ונפילת השושלת===
===קיסרים חלשים===
לאחר מותו של וו-די החלה הידרדרות במצבה של השושלת: נוצר גירעון בקופת הקיסרות; רבים מהקיסרים נאלצו להקדיש את מירב מאמציהם להתמודדות עם תככי החצר, ולא עם בעיות המדינה; והקיסר לא היה יכול עוד להטיל את מרותו על המשפחות העשירות, שכוחן גדל משמעותית. קיסרי האן המערבית האחרונים היו ידועים כמזניחי השלטון על חשבון התענוגות (ביניהם אָי די, הקיסר הבגיר האחרון של שושלת האן, שהקדיש את רוב זמנו למאהבו ואף קידמו לדרגת רוזן). שני הקיסרים האחרונים שלטו בהיותם ילדים, והיוו כלי משחק בידיהם של קרובי משפחתם.
משנת 48 לפנה"ס שלטו קיסרים צעירים וחלשים,בתקופת יְוֵּ'אן דִי, החלה התרופפות השלטון, ושחיתות החלה לפשוט בין הפקידים. בתקופתו השחיתות והתרופפות השלטון בקיסרות החלה.

בתקופת צֶ'נְג דִי, החלה התחזקותו של שבט וָאנְג, אשר לאט החל לצבור כח פוליטי, מסים כבדים הוטלו על העם, ויחד עם אסונות טבע כשיטפונות, יצר תסיסה ומרידה בקרב ההמונים.
וָאנְג מָאנְג, היה האחיין החורג (מצד אביו שנפטר שהיה צעיר) של הקיסרית וָאנְג גֶ'ן גוּן. למרות שיוכו הרם הוא נשא בתפקידים שולים, עד שהחל לאסוף כח פוליטי ולבסוף מונה לעוצרו של הקיסר פינג די. פינג די נפטר בשנת 6 לספירה (וככל הנראה הורעל על ידי ואנג מאנג), ובמקומו מונה הקיסר יינג בן השנה. יינג "ויתר" בסופו של דבר על השלטון לטובת ואנג מאנג, שהביא לסיומה של שושלת האן המערבית בטענה שהיא אינה זוכה ל[[מנדט השמיים]], וייסד את [[שושלת שין]].
אָי דִי, קיסר ביסקסואל חשוך ילדים מת ממחלה, ופִּינְג דִי "שלט" בגיל 9, היה לחתנו של וָאנְג מָאנְג מייסד [[שושלת שין]] בגיל 12, והורעל למוות על ידי חותנו בגיל 13.
ז'וּדְזְה יִינְג, קיסר תינוק בן שנה ,שמודח בגיל 3 על ידי וָאנְג מָאנְג .
===וָאנְג מָאנְג===
'''וָאנְג מָאנְג''' היה האחיין החורג ( מצד אביו שנפטר שהיה צעיר ) של הקיסרית '''וָאנְג גֶ'ן גוּן'''.
למרות השיוך הרם הוא נשא בתפקידים שולים, עד שהחל לאט לאסוף כח פוליטי, ולאייש תפקידים חשובים כעוצר לקיסרים הצעירים של שושלת האן המערבית.
בשנת 2 לספירה, הוא הפך את הקיסר '''פִּינְג''' לחתנו.
ולעצמו הוא נטל את התואר,''' הדוכס של האן'''.
לאחר מות הקיסר '''פִּינְג''' בשנת 6, '''וָאנְג מָאנְג ''' בחר לתועלתו האישית בקיסר '''ז'וּדְזְה''' שנולד בשנת 5 לספירה, ואז החל בצעדים לנטילת השלטון, בטענה ששושלת האן לא זוכה ל [[מנדט השמיים]].


== קיסרי האן המערבית ==
== קיסרי האן המערבית ==
שורה 44: שורה 37:
| וֶן דִי|| 179-157 לפנה"ס ||
| וֶן דִי|| 179-157 לפנה"ס ||
|- style="background-color: #EFEFEF;"
|- style="background-color: #EFEFEF;"
| גִ'ינְג דִי|| 156-141 לפנה"ס|| לחם במרד "שבע המדינות" והחזיר את כח הממשל המרכזי לקיסרות, בתקופתו החל תור הזהב של השושלת, השגת שטחים, איחוד הכוח בקיסרות, סחר מפותח עם העולם.
| גִ'ינְג דִי|| 156-141 לפנה"ס|| לחם במרד "שבע המדינות" והחזיר את כח הממשל המרכזי לקיסרות.
|-
|-
| ווּ דִי|| 140-87 לפנה"ס || הקיסר החשוב של השושלת, הרחיב את השושלת.
| ווּ דִי|| 140-87 לפנה"ס ||
|- style="background-color: #EFEFEF;"
|- style="background-color: #EFEFEF;"
| גָ'או דִי|| 86-74 לפנה"ס ||
| גָ'או דִי|| 86-74 לפנה"ס ||
שורה 54: שורה 47:
|שׂוֵ'אן דִי|| 73-49 לפנה"ס||
|שׂוֵ'אן דִי|| 73-49 לפנה"ס||
|-
|-
| יְוֵּ'אן דִי||48-33 לפנה"ס ||תומך בקונפוציוזים, ומינה רבים ממלומדי הדת לפקידים בממשלו, בתקופתו השחיתות והתרופפות השלטון בקיסרות החלה.
| יְוֵּ'אן דִי||48-33 לפנה"ס ||תומך בקונפוציוזים, ומינה רבים ממלומדי הדת לפקידים בממשלו,
|- style="background-color: #EFEFEF;"
|- style="background-color: #EFEFEF;"
|צֶ'נְג דִי|| 32-7 לפנה"ס ||
|צֶ'נְג דִי|| 32-7 לפנה"ס ||קיסר שבתקופתו התדרדרות מצב הקיסרות נמשכה, בתקופתו שבט וָאנְג, חיזק את כוחו, ואת חתירתו תחת קיסרי ההאן.
|-
|-
| אָי דִי|| 6-1 לפנה"ס ||קיסר ביסקסואל חשוך ילדים, למרות שהיה נשוי, הכניס את מאהבו דונְג שְׂייֵן (נשוי) לארמון.בתקופתו השחיתות גברה, מסים כבדים הוטלו על העם.
| אָי דִי|| 6-1 לפנה"ס ||קיסר ביסקסואל חשוך ילדים, שקידם את מאהבו למשרות בכירות ואף שקל למנותו לקיסר.
|- style="background-color: #EFEFEF;"
|- style="background-color: #EFEFEF;"
| פִּינְג דִי || 1 לפנה"ס-5 לספירה || לאחר מותו של אָי דִי, מונה לקיסר בגיל 9 בזכות היותו אחיין הקיסר, היה לחתנו של וָאנְג מָאנְג מייסד [[שושלת שין]] בגיל 12, הורעל למוות על ידי חותנו בגיל 13.
| פִּינְג דִי || 1 לפנה"ס-5 לספירה || לאחר מותו של אָי דִי, מונה לקיסר בגיל 9 בזכות היותו אחיין הקיסר, היה לחתנו של וָאנְג מָאנְג מייסד [[שושלת שין]] בגיל 12, הורעל למוות על ידי חותנו בגיל 13.
|-
|-
| ז'וּדְזְה יִינְג|| 6-8 לספירה|| מונה לקיסר בגיל שנה על ידי וָאנְג מָאנְג, ומודח על ידי וָאנְג מָאנְג שמייסד את [[שושלת שין]], שנתיים מאוחר יותר.
| ז'וּדְזְה יִינְג|| 6-8 לספירה|| מונה לקיסר בגיל שנה על ידי וָאנְג מָאנְג, והודח על ידו שנתיים לאחר מכן.
|}
|}


==תרבות דת וכלכלה בזמן שושלת האן==
==תרבות דת וכלכלה בזמן שושלת האן==
[[קובץ:ChangXingongdeng.jpg|ממוזער|מנורת זהב עשויה בדמות משרתת מהמאה השנייה לפנה"ס, שנמצאה בקברה של דוא ואן, אשתו של אחד מנסיכי האן. באמצעות הזזת התריס, ניתן היה לשלוט על עוצמת האור; העשן נכנס אל תוך אזורים שיועדו לכך בתוך הפסל.]]

===דת ===
===דת ===
בתקופת שלטונה הפך ה[[קונפוציוניזם]] לדת המדינה ול[[פילוסופיה]] המנחה אותה ואשר המשיכה להנחות את המשטר הסיני עד לקץ העידן הקיסרי בתחילת המאה ה-20.
בתקופת שלטונה הפך ה[[קונפוציוניזם]] לדת המדינה ול[[פילוסופיה]] המנחה אותה ואשר המשיכה להנחות את המשטר הסיני עד לקץ העידן הקיסרי בתחילת המאה ה-20.

גרסה מ־18:03, 3 בדצמבר 2017

ערך זה נמצא בתהליך עבודה מתמשך.
הערך פתוח לעריכה.
אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך.
ערך זה נמצא בתהליך עבודה מתמשך.
הערך פתוח לעריכה.
אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך.
לְיוֹ בָּאנְג מייסד שושלת האן המערבית

שושלת האן המערביתסינית: 漢; בפין-יין: Hàn) הייתה שושלת הקיסרים השנייה; היא עלתה לשלטון אחרי הבסתה של שושלת צ'ין. שלטונה נמשך מ-206 לפנה"ס, בה עלה לשלטון הקיר הראשון ליוּ באָנג, ועד 9 לספירה, בה הוחלפה על ידי שושלת שין (שנפלה לאחר שנים ספורות, ובמקומה עלתה שושלת האן המזרחית מיסודם של צאצאי ליו באנג). תקופת האן המערבית אופיינה ביציבות פוליטית, בפריחת היצירה האמנותית והתרבות, בעליית קרנו של הקונפוציאניזם (שנרדף בתקופת צ'ין), בפיתוח יחסי החוץ של סין ובתחילת המסחר בדרך המשי. לשושלת האן הייתה השפעה עצומה על ההיסטוריה הסינית; בני הקבוצה האתנית הסינית מכנים את עצמם עד היום "בני האן", והסימניות הסיניות מכונות "סימניות האן".

היסטוריה של השושלת

הפלת שושלת צ'ין

יורשו של קיסר צ'ין הראשון, הקיסר צ'ין אר שה, לא הצליח להיכנס לנעליו הגדולות של אביו ואיבד את השליטה על הקיסרות. ארבע שנים בלבד לאחר מות אביו, הקיסר הראשון, שושלת צ'ין הובסה על ידי המורדים כנגדה, שהונהגו על ידי סִיאָנג יוּ, שר מלחמה ממדינת צ'וּ לשעבר ומנהיג המרד כנגד שושלת צ'ין, המוכשר בשיטות מלחמה אך חסר ידע בניהול ובפוליטיקה; וליו באנג, בן-איכרים שהצטרף למרד כמנהיג חבורת פורעי חוק. שושלת צ'ין הובסה בקרב ג'וּ'לוּ (אנ') והקיסר השני של צ'ין אולץ להתאבד בידי אחד משריו. סיאנג יוּ חילק את השטח שבעבר היה שייך לצ'ין ל-18 ממלכות אוטונומיות, עליהן מינה קיסר בובה שאותו רצח בסופו של דבר. ליו באנג, שהוגלה על ידי סיאנג יו, ניצל את התוהו ובוהו השלטוני ובסופו של דבר הביס את סיאנג יו בקרב גאישיה (אנ'), שהתנהל ב-202 לפנה"ס. ליו באנג לקח לעצמו את תואר הקיסר וכך ייסד את שושלת האן, שנקראה על שם נהר ההאן שבסמוך לו הייתה בעבר נחלתו.

ביסוס השלטון ומדיניות "אי העשייה"

עם הכרזתו לקיסר, חילק ליו באנג את הקיסרות לשני חלקים - המערבי, בו שלט ישירות באמצעות מנגנון פקידותי, והמזרחי, שחולק למדינות אוטונומיות בראשות הנסיכים שסייעו לו להביס את סיאנג יו; החלשה מתמדת של הנסיכים ורצח החזקים מביניהם מנעה מהנסיכויות להפוך לגורם המסכן את השלטון. למרות זאת, הנסיכים שמרו על כוחם: הם נהנו מאוטונומיה רבה, שמרו את הרוב המוחלט של המיסים שאספו לעצמם, והנפיקו מטבעות משלהם. עלייתו של הקיסר ג'ינג די לכס השלטון ב-157 לפנה"ס סימנה את תחילתם של צעדים נוספים להחלשת הנסיכים; שבעה מאלו פתחו בתגובה ב"מרד שבע המדינות" ב-154 לפנה"ס, שנכשל, והביא להגבלות על גודלן וכוחן של המדינות אך לא לביטולן.

ראשוני קיסרי חאן נקטו במדיניות "אי העשייה", שהתבטאה בהתערבות מינימלית בכלכלה (הסרת המונופולים על הטבעת המטבעות, הברזל והמלח וביטול הפיקוח על המחירים), הימנעות מעבודות ציבוריות בהיקף נרחב, בריכוך העונשים הדרקוניים שמקורם בתקופת צ'ין, ובחוסר ההסתמכות על מערך פקידותי פעיל. שיטה זו הביאה, מצד אחד, להיווצרות מעמד "בעלי קרקעות" שהעסיקו רבים מהאיכרים כצמיתים וסיכנו את מעמדו של השלטון; ומצד שני, למילוי קופת המדינה בשל ההימנעות מפרויקטים ראוותניים ובזבזניים.

מדיניות "אי העשייה" התבטאה גם ביחס כלפי שבטי השיונגנו; בשנת 202 לפנה"ס, לאחר שתמכו במורדים כנגדו, ליו באנג קבע עם השיונג-נו את הסכם ה"חה-צ'ין" ("שלום ונישואין"), לפיו ראש השיונג-נו, הצ'אן-יו, יישא נסיכה מבית המלוכה, ויסופקו לשבטי השיונגנו סחורות ("מתנות") כגון משי, בגדים, מזון ויין מדי פרק זמן קבוע. פשיטות של השיונגונו על שטחי האן הובילו עם הזמן להקצנת תנאי ההסדר לטובתם.

הקיסר ווּ דִי

בימיו של הקיסר ווּ-דִי, השביעי מבין קיסרי האן, הורחב משמעותית שטח הקיסרות, שהתמשכה כעת מחלקה הצפוני של קוריאה בצפון (שנכבש ב-108 לפנה"ס), עד שינג'יאנג של היום במערב, ומערבות השיונגנו בצפון עד וייטנאם של היום בדרום וים סין בדרום מזרח. חלק ממערכות צבאיות אלו נבע מהצורך להדוף את השיונג-נו לאחר כשלונו של ניסיון התנקשות במנהיגם, הצ'אן יו; בסופו של דבר, השיונגנו נאלצו לברוח אל מעבר למדבר גובי, ואדמותיהם עובדו על ידי האיכרים הסינים. וו-די ייסד את "שיטת המנחות", לפיה מלכי המדינות הסמוכות חויבו לשלוח מדי פעם בפעם נציגים מלווים במנחות לחצר הקיסר על מנת שיפתח עמן בקשרי מסחר. מטרתו המרכזית של הטקס הייתה ההכרה בעליונותו של הקיסר, והנציגים אולצו בין השאר להשתחוות אליו.

ההתפשטות הטריטוריאלית גבתה את חלקה מקופת הקיסרות, ובעקבות כך הפך וו-די את הכלכלה לריכוזית יותר: וו-די חידש את המונופולים על הברזל, המלח והטבעת המטבעות, הטיל מיסים חדשים על הסוחרים, פעל לשיפור החקלאות (על מנת להגדיל את כמות המיסים המתקבלת) ושיקם את תעלות המים מימי שושלת צ'ין. הנסיכויות הוחלשו משמעותית על ידי חוק לפיו הנסיכויות התחלקו שווה בשווה בין כל צאציו של הנסיך.
השטחים החדשים שנכבשו בימיו של וו-די אלו אפשרו לסין לפתח קשרי מסחר עם המערב בדרך המשי, ולסחור עם מדינות מרוחקות; סחורות שמקורן בסין הגיעו עד לאימפריה הרומית. מסעותיו של ז'אנג שיאן, שנמשכו בין 139 ל-125 לפנה"ס (מספר שנים לפני כיבושיו של וו-די באסיה המרכזית), הביאו ליצירת קשרים דיפלומטיים בין סין לבין ממלכות הנמצאות במערבה, ביניהן פרגנה, באקטריה, סוגדיאנה והאימפריה הפרתית.

היחלשות ונפילת השושלת

לאחר מותו של וו-די החלה הידרדרות במצבה של השושלת: נוצר גירעון בקופת הקיסרות; רבים מהקיסרים נאלצו להקדיש את מירב מאמציהם להתמודדות עם תככי החצר, ולא עם בעיות המדינה; והקיסר לא היה יכול עוד להטיל את מרותו על המשפחות העשירות, שכוחן גדל משמעותית. קיסרי האן המערבית האחרונים היו ידועים כמזניחי השלטון על חשבון התענוגות (ביניהם אָי די, הקיסר הבגיר האחרון של שושלת האן, שהקדיש את רוב זמנו למאהבו ואף קידמו לדרגת רוזן). שני הקיסרים האחרונים שלטו בהיותם ילדים, והיוו כלי משחק בידיהם של קרובי משפחתם.

וָאנְג מָאנְג, היה האחיין החורג (מצד אביו שנפטר שהיה צעיר) של הקיסרית וָאנְג גֶ'ן גוּן. למרות שיוכו הרם הוא נשא בתפקידים שולים, עד שהחל לאסוף כח פוליטי ולבסוף מונה לעוצרו של הקיסר פינג די. פינג די נפטר בשנת 6 לספירה (וככל הנראה הורעל על ידי ואנג מאנג), ובמקומו מונה הקיסר יינג בן השנה. יינג "ויתר" בסופו של דבר על השלטון לטובת ואנג מאנג, שהביא לסיומה של שושלת האן המערבית בטענה שהיא אינה זוכה למנדט השמיים, וייסד את שושלת שין.

קיסרי האן המערבית

שם הקיסר לאחר מותו זמן שלטונו הערות
גָאו דְזוּ 206-195 לפנה"ס שמו לפני שנעשה קיסר היה ליוּ בָאנג. מייסד שושלת האן.
חְווֵי דִי 194-188 לפנה"ס
שָׁאו דִי גונְג 188-184 לפנה"ס
שָׁאו דִי הונְג 184-180 לפנה"ס
וֶן דִי 179-157 לפנה"ס
גִ'ינְג דִי 156-141 לפנה"ס לחם במרד "שבע המדינות" והחזיר את כח הממשל המרכזי לקיסרות.
ווּ דִי 140-87 לפנה"ס
גָ'או דִי 86-74 לפנה"ס
לְיוֹ הֶה 74 לפנה"ס
שׂוֵ'אן דִי 73-49 לפנה"ס
יְוֵּ'אן דִי 48-33 לפנה"ס תומך בקונפוציוזים, ומינה רבים ממלומדי הדת לפקידים בממשלו,
צֶ'נְג דִי 32-7 לפנה"ס
אָי דִי 6-1 לפנה"ס קיסר ביסקסואל חשוך ילדים, שקידם את מאהבו למשרות בכירות ואף שקל למנותו לקיסר.
פִּינְג דִי 1 לפנה"ס-5 לספירה לאחר מותו של אָי דִי, מונה לקיסר בגיל 9 בזכות היותו אחיין הקיסר, היה לחתנו של וָאנְג מָאנְג מייסד שושלת שין בגיל 12, הורעל למוות על ידי חותנו בגיל 13.
ז'וּדְזְה יִינְג 6-8 לספירה מונה לקיסר בגיל שנה על ידי וָאנְג מָאנְג, והודח על ידו שנתיים לאחר מכן.

תרבות דת וכלכלה בזמן שושלת האן

מנורת זהב עשויה בדמות משרתת מהמאה השנייה לפנה"ס, שנמצאה בקברה של דוא ואן, אשתו של אחד מנסיכי האן. באמצעות הזזת התריס, ניתן היה לשלוט על עוצמת האור; העשן נכנס אל תוך אזורים שיועדו לכך בתוך הפסל.

דת

בתקופת שלטונה הפך הקונפוציוניזם לדת המדינה ולפילוסופיה המנחה אותה ואשר המשיכה להנחות את המשטר הסיני עד לקץ העידן הקיסרי בתחילת המאה ה-20.

כלכלה

קיסרי ההאן שמרו על מבנה הכלכלי-חברתי שירשו מקיסר סין הראשון משושלת צ'ין. קיסרי האן הגדילו את השטח של הקיסרות, ואת האוכלוסייה עליה שלטו. אך במהלך השנים חלו שינויים חברתים משמעותיים, כגון יצירת מעמד מתעשרים חדש, שנגס בכוח מעמד האיכרים (החיילים-איכרים), דבר שהביא למרידות ותרעומת כלפי הקיסרים וממשלתם. בסופו של דבר העניין הכלכלי ביחד עם השחיתות שפשטה בממשל נוצלו כמנוף להפלת משטר השושלת.

תרבות

תחת שלטון ההאן עשתה התרבות הסינית התקדמות אדירה בתחומי ההיסטוריוגרפיה, האומנות והמדע. לאחר שושלת צ'ין, שקיסר הראשון, השמיד חלק ניכר מתרבות הקיסרות (תוך שריפת ספרים כמעט מכל תחום, למעט חקלאות וממשל), נעשה ניסיון לשחזר את הספרות שאבדה.

סחר-דרך המשי

החל משנת 130 לפנה"ס הוקמו שגרירויות של שושלת האן באסיה המרכזית, בשל רצונו של הקיסר הסיני וו לפתח את המסחר עם מרכז אסיה, ובעיקר עם הערים פרגנה ופרתיה. השגרירויות הסיניות הגיעו עד לסוריה ופרתיה, בעיקר בשל רצונם של הסינים לרכוש סוסים למטרות מלחמה. במקביל התפתחו קשרי המסחר עם האימפריה הרומית, אליה נשלחו שגרירים מסין (שכונו על ידי הרומים "סרס"). ההיסטוריון הרומי פלורוס מתאר ביקור של שגרירים סיניים בעת מלכותו של אוגוסטוס קיסר (27 לפנה"ס - 14):

"אפילו אומות העולם אשר אינן כפופות לשליטת הקיסר נפעמו מגדולתם והעניקו כבוד לעם הרומאי, כובש המדינות הגדול. כך גם הסקיתים והסרמטים שלחו שליחים לבקש את ידידותה של רומא. ואפילו הסרסים הגיעו, וההודים השוכנים מתחת השמש האנגית הביאו מתנות של אבנים יקרות, פנינים ופילים."

המשך בניית החומה הגדולה של סין

במהלך שנות השושלת המשיכה בניית החומה הגדולה של סין.

גלריה

מיקומה של השושלת בהיסטוריה של סין

שושלת צ'ין שושלת האן המערבית
206 לפנה"ס-9 לספירה
שושלת שין

קישורים חיצוניים



סין הקיסרית שושלת האן המערבית
206 לפנה"ס-9 לספירה
סין הקיסרית