איסלנד

שגיאות פרמטריות בתבנית:מדינה
פרמטרים [ ראש המדינה, תמונת סמל, שמות מנהיגים, מנהיגים, תמונת דגל, מפה מתבנית, מפה נוספת מתבנית ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

הרפובליקה של איסלנד
Lýðveldið Ísland

המנון לאומי	האל של ארצנו המנון
ממשל
משטר	רפובליקה
ראש מדינה	נשיא איסלנד
נשיא איסלנד	גודני יוהאנסון
ראש הרשות המבצעת	ראש ממשלת איסלנד
ראש ממשלת איסלנד	ביארני בנדיקטסון
שפה רשמית	איסלנדית
עיר בירה	רייקיאוויק 64°08′N 21°56′W (והעיר הגדולה ביותר)
רשות מחוקקת	אלת'ינגי
רשות שופטת	בית המשפט העליון של איסלנד
גאוגרפיה
יבשת	אירופה
שטח יבשתי	103,000 קמ"ר (109 בעולם)
אחוז שטח המים	2.7%
אזור זמן	UTC
היסטוריה
הקמה
- עצמאות - רפובליקה	1 בדצמבר 1918 17 ביוני 1944
דמוגרפיה
אוכלוסייה (הערכה 1 באפריל 2024)	377,099 נפש (181 בעולם)
צפיפות	3.66 נפש לקמ"ר (231 בעולם)
אוכלוסייה לפי גילאים 0 10 20 30 40 50 60 70 80 גילאי 0 - 14 20.31% גילאי 15 - 24 12.85% גילאי 25 - 54 39.44% גילאי 55 - 64 11.94% גילאי 65 ומעלה 15.47%
כלכלה
תמ"ג (2022)	27,842 מיליון $ (108 בעולם)
תמ"ג לנפש	73,831$ (13 בעולם)
מדד הפיתוח האנושי (2022)	0.959 (3 בעולם)
מדד ג'יני	26.1 (נכון ל־2017)
מטבע	כתר איסלנדי‏ (ISK)
בנק מרכזי	הבנק המרכזי של איסלנד
שונות
חגים לאומיים	יום הסחר ערב חג המולד פנטקוסט יום הקופסאות יום שני של פנטקוסט החג הלאומי של איסלנד ערב השנה האזרחית החדשה חג העלייה היום הראשון של הקיץ יום חמישי הקדוש יום ראשון של הדקלים יום המאי יום שישי הטוב יום שני של פסחא פסחא ראש השנה האזרחית בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה
סיומת אינטרנט	is
קידומת בין־לאומית	354
www.iceland.is

הָרֶפּוּבְּלִיקָה שֶׁל אִיסְלַנְד (באיסלנדית: Lýðveldið Ísland; תעתיק לעברית: לִידְ'בֶלְדִיד' אִיסְלַנְד) היא מדינת אי בצפון האוקיינוס האטלנטי (אי מרכזי ומספר איים סמוכים), הממוקמת בין גרינלנד, נורווגיה וסקוטלנד, צפון מערבית לאיי פארו. צפיפות האוכלוסייה בה היא מהקטנות בעולם כאשר שטחה הוא 103,000 קמ"ר, והאוכלוסייה מונה כ־332,750 נפש בלבד, ומחציתם מתגוררים בעיר הבירה רייקיאוויק.

בשנים האחרונות נהנית איסלנד מגידול האוכלוסין הגבוה ביותר באירופה, בעיקר בשל כניסת מהגרים המהווים כ־7% מאוכלוסייתה (2015) כשהמדינה המובילה במספר המהגרים ממנה היא פולין. האי איסלנד הוא חלק מהרכס המרכז־אטלנטי שנקודתו הגבוהה ביותר היא הר קְוואנַדַלְסְנְיוּקוּר (Hvannadalshnjúkur) שגובהו 2,111 מטר מעל פני הים. 11% משטח האי מכוסה בקרחונים ובהם קרחון ואחטנאייקול (Vatnajökull), הקרחון הגדול באירופה. באי פעילות געשית וגאותרמית רבה המספקת אנרגיה זולה ונקיה.

איסלנד חברה בנאט"ו על אף שלה עצמה אין צבא קבע.

היסטוריה

ערך מורחב – היסטוריה של איסלנד

איסלנד יושבה לראשונה על ידי נורווגים ומתיישבים קלטיים (סקוטים ואירים) במהלך המאה ה־9 וה־10. על פי המסורת המקומית, כפי שהיא כתובה בלאנדנאומאבוק, ספר ההתיישבות, שגרסתו הנוכחית היא מהמאה ה־13, המתיישב הקבוע הראשון באיסלנד היה הויקינג אינגולפור ארנרסון (Ingólfur Arnarson) שהתיישב במה שלימים יהיה רייקיאוויק בסביבות 870 לספירה. על פי אותה מסורת, קבוצת ויקינגים בראשות איריק טורבלדסון, המכונה "אריק האדום", יצאה מאיסלנד, גילתה ויישבה את גרינלנד, וכעבור דור יצא בנו של איריק לייוו אייריקסון מגרינלנד והגיע לאמריקה הצפונית.

המתיישבים הקימו מוסדות שונים ובהם אספה מתמדת הקרויה "אלת'ינגי" שהוא שמו של הפרלמנט עד היום. הפרלמנט התכנס בכל קיץ בת'ינגווליר ועסק בחקיקת חוקים, יישוב סכסוכים ומינוי מושבעים לדיון בתביעות. החוקים שנקבעו באסיפה לא הועלו על הכתב, אלא נשמרו בעל פה בידי "לגסגוּמאד'וּר" (lögsögumaður, מילולית - "דובר החוקים"). לא הייתה רשות מבצעת מרכזית והיה קושי לאכוף את פסקי הדין.

לקראת המאה ה־11 הגיעה הנצרות לאי ולאחר מאבק הוחלט כי היא תהיה דת האי. ב־1050 מונה בישוף לאי. במאה ה־13 סבלה איסלנד ממלחמות בין השבטים. לאחר עשרות שנות מאבק החליטו כל ראשי השבטים האיסלנדים לוותר על עצמאותה ולקבל את ריבונותה של נורווגיה על האי, וחתמו על "האמנה הישנה" שאיחדה את איסלנד עם בית המלוכה הנורווגי ב־1264. לאחר מכן עברה לשליטת דנמרק בעקבות איחוד קאלמאר. איסלנד נשארה בשלטון דנמרק גם לאחר פירוק האיחוד כחלק ממלכת דנמרק־נורווגיה.

שלא כנורווגיה, לדנמרק לא היה כל עניין מסחרי בשטחי הייצור של איסלנד, צמר ודגה. הדבר הביא למשבר כלכלי פתאומי, וכתוצאה מכך לא נבנו עוד ספינות המיועדות לסחר במרחקים ארוכים. המושבה הקטנה בגרינלנד ננטשה לפני שנת 1500, בשל מחסור במשאבים שקודם לכן סופקו בידי איסלנד.

באמצע המאה ה־16, המלך כריסטיאן השלישי החל לכפות את הנצרות הפרוטסטנטית בגירסתה הלותרנית על נתיניו. איסלנד הפכה ללותרנית ועד היום זו הדת הדומיננטית באי. המלך הכניע את הבישופים והביא להחרמת אדמות הכנסייה, דבר שהעניק לכתר הדני עוצמה רבה.

ב־1602 נאסר על איסלנד לסחור עם כל מדינה פרט לדנמרק. מונופול זה נמשך עד לשנת 1854, והביא לקפאון בכלכלת האי.

ב־1660 בעקבות הפיכת המלוכה בדנמרק לאבסולוטית נאלצו תושבי איסלנד לוותר על מעט האוטונומיה שנותרה להם, לרבות הזכות ליזום את הסכמתם לחקיקה.

שינויי אקלים באיסלנד במהלך המאה ה־18 הביאו עמם קרה שלא הייתה ידועה באי מאז יישובו במהלך המאה ה־9. מעבר לכך, הר הגעש לאקי התפרץ בשנת 1783, והרג כ־9,000 איש וכ־90% מבהמות הבית באי. אוכלוסיית האי נאמדה במספר עשרות אלפי אנשים בעת ההתפרצות. הרעב שלאחר ההתפרצות הביא למות רבע מהאוכלוסייה ששרדה את ההתפרצות.

לאחר היפרדותן של ממלכות דנמרק ונורווגיה בחוזה קיל בשנת 1814, בעקבות המלחמות הנפוליאוניות, שמרה דנמרק על איסלנד כשטח חסות.

במהלך המאה ה־19 המשיכה ההחרפה באקלים באי, ורבים מתושביו היגרו אל העולם החדש. עם זאת, התעוררה התודעה הלאומית בקרב הנותרים באי, בעקבות הנטייה הרומנטית והלאומית שחלה באותה התקופה באירופה. תנועה הקוראת לעצמאות האי הוקמה על ידי יון סיגורדסון. האלת'ינגי שנותר במשך מאות השנים כגוף שיפוטי, ובשנת 1800 הוכרז על ביטולו, הוקם מחדש בשנת 1843 כמועצה מייעצת. הגוף החדש טען לרציפות עם האלת'ינגי מימי הקהילה, וביקש את סמכויותיו.

שלטון פנימי מוגבל הוענק לאיסלנד על ידי הממשלה הדנית ב־1874, וב־1918 הפכה לארץ חסות עצמאית וריבונית בנושאים הפנימיים, אך יחסי החוץ וההגנה נותרו בשליטת הדנים, והמלך הדני נשאר ריבון של האומה עד 1944, כאשר הוקמה הרפובליקה הנוכחית. בתקופת מלחמת העולם השנייה כבשו הבריטים את איסלנד כדי למנוע מהגרמנים (שכבשו את דנמרק) להשתלט עליה.

לאחר מלחמת העולם השנייה נמנתה איסלנד עם המדינות המייסדות של האו"ם ונאט"ו.

בשנות ה־70 הרחיבה איסלנד את תחומי המים הטריטוריאליים שלה, מה שהוביל לסדרה של עימותים עם בריטניה ("מלחמת הבקלה").

פוליטיקה

ערך מורחב – פוליטיקה של איסלנד

איסלנד מתפארת בפרלמנט הוותיק ביותר בעולם, האלת'ינגי (Alþingi), אשר הוקם בשנת 930. יש בו 63 חברים, כל אחד מהם נבחר על ידי האוכלוסייה כל ארבע שנים. ראש הממשלה יחד עם הקבינט דואג לחלק הביצועי של הממשלה. ראש הממשלה נבחר על ידי הממשלה לאחר הבחירות, באופן מסורתי הוא או היא הם ראש המפלגה הגדולה בפרלמנט.

מאז 1942, מפלגת העצמאות של איסלנד זכתה במספר המושבים הכי גבוה מבין המפלגות, מלבד בבחירות 2009.

נשיא איסלנד (בדומה לנשיא ישראל) משרת בתפקיד ייצוגי, שליט ללא סמכויות וראש המדינה, אך חסר כוח פוליטי אמיתי, להוציא יכולתו להטיל וטו על חוקים העוברים באלתינגי. הנשיא נבחר פעם בארבע שנים. בשנת 1980 נבחרה ויגדיס פינבוגדוטיר לנשיאה, והיותה האישה הראשונה באירופה הנבחרת לעמוד בראש מדינה. הנשיא הנוכחי הוא גודני יוהאנסון.

קתרין יקובסדוטיר נבחרה בנובמבר 2017 לראשת ממשלת איסלנד. היא פציפיסטית, פעילת סביבה ומומחית לספרים בלשיים.

יו"ר תנועת השמאל-ירוקים, בת 41. לשעבר, שרת החינוך. היא מגיעה ממשפחה ידועה של משוררים, אנשי אקדמיה ופוליטיקאים.

צבא וביטחון

ערך מורחב – הכוחות המזוינים של איסלנד

איסלנד נמנית עם מייסדות ברית נאט"ו ב־1949, והיא היחידה מבין המייסדות שאינה מחזיקה צבא קבע, למרות שאין מניעה בחוקת איסלנד להקים צבא כזה. ההגנה על איסלנד מורכבת ממשמר החופים של איסלנד, המסייר במים הטריטוריאליים ובמרחב האווירי של המדינה, וכן מכוחות הביטחון הלאומי של הנציב ויחידות של כוחות מיוחדים.

נורווגיה השכנה מאפשרת לאזרחי איסלנד להתגייס ולקבל הכשרה צבאית בכוחות המזוינים של נורווגיה.

כלכלה

הערה: הנתונים המספריים נכונים לשנת 2005.

עד תחילת המאה העשרים הייתה איסלנד אחת המדינות העניות באירופה. כיום איסלנד היא אחת מהמדינות בעלות רמת חיים מהגבוהות בעולם, והיא מהמדינות בעלות התמ"ג לנפש הגבוה בעולם. כשכנותיה הסקנדינביות גם איסלנד היא מדינת רווחה, עובדה התורמת לחלוקה שוויונית של העושר הלאומי על פי מדד ג'יני. בשנת 2007 הייתה איסלנד מדורגת ראשונה על פי מדד הפיתוח האנושי, אך בעקבות המשבר הכלכלי של שנת 2008 היא התדרדרה למקום ה־13 בשנת 2011.

התחום המרכזי בכלכלת איסלנד הוא ענף הדיג הימי. כ־40% מהיצוא האיסלנדי נובע מדיג ימי וממוצרים תעשייתיים נלווים. כמות הדיג השנתית עומדת על 1.7 מיליון טון בממוצע. כ־5% מכוח העבודה מעורב בתעשיית הדייג. תופעות הטבע הייחודיות של המדינה מעודדות תיירות, המהווה מקור חשוב למטבע זר.

רק 1.3% משטח האי מעובד לחקלאות והיבולים העיקריים הם תפוחי אדמה ולפת. במשק החי מייצרים חלב, חמאה, גבינה ובשר.

בתעשייה, הענפים העיקריים הם: עיבוד דגים, אלומיניום, צורן, אנרגיה גאותרמית, תיירות, דשן ומלט.

ענפי היבוא העיקריים הם: מכונות וציוד, מוצרי נפט, מוצרי מזון וטקסטיל מגרמניה, ארצות הברית, בריטניה, דנמרק ושוודיה. ענפי היצוא העיקריים הם: דגים ומאכלי ים, אלומיניום וצורן לבריטניה, גרמניה, ארצות הברית, צרפת, דנמרק, ויפן.

ב־22 באוקטובר 2006 חזרה איסלנד לצוד לווייתנים, ובכך הצטרפה ליפן ולנורווגיה המפרות אף הן את האיסור הבינלאומי על ציד לווייתנים.

איסלנד אינה חברה באיחוד האירופי כי אם באיגוד הסחר החופשי האירופי (EFTA), מסגרת מקבילה לאיחוד שהוקמה בשנת 1960. רוב מדינות האיגוד, ואיסלנד ביניהן, מסדירות את קשרי הסחר שלהן עם האיחוד האירופי במסגרת הקרויה "האזור הכלכלי האירופי" (EEA), המבטיחה למדינות החברות בה חופש של תנועה לאנשים, סחורות, שירותים והון, אך אינה מטילה על מדינות שאינן חברות באיחוד האירופי את החובות המוטלות על חברות האיחוד.

לאיסלנד אין מקורות אנרגיה פוסילית הראויים לציון. אחת הדרכים לחסוך ביבוא מקורות אנרגיה היא חימום באמצעות מים חמים הנובעים מהרצועה הגעשית.

נכון לנובמבר 2007, לפי הדירוג השנתי של האו"ם שכולל 175 מדינות ונתונים כגון תוחלת חיים, רמת השכלה, והכנסה לנפש - איסלנד היא המדינה שהכי כדאי לחיות בה.

המשבר הכלכלי בשנת 2008

ערך מורחב – המשבר הכלכלי באיסלנד בשנת 2008

בשנת 2008 חוותה איסלנד משבר כלכלי חריף, שהחריף עוד יותר כתוצאה ממשבר הסאב פריים. שיעורי הריבית שקבע הבנק המרכזי של איסלנד עלו משיעור של 4% המקובל באירופה לשיעורים העולים על 10%. עם אינפלציה גואה, קשיי נזילות בנקאיים ומטבע בלתי יציב, דירוג האשראי של איסלנד קרס. שלושת הבנקים הגדולים באיסלנד, גליטניר, לנדסבנקי וקאופתינג קרסו תחת החובות שצברו. איסלנד לא הייתה יכולה לחלץ אותם, כפי שעשו ממשלות שונות בעולם, על ידי לקיחת חובותיהם על עצמה, מכיוון שחובותיהם היו גדולים פי שישה מהתמ"ג השנתי הכולל של המדינה. במקום זאת איסלנד פתחה בנקים חדשים, שאליהם הועברו פיקדונות האזרחים. אזרחים וחברות זרות שהיוו חלק נכבד מפעילות הבנקים הישנים לא זכו להגנה, מה שגרם לחיכוך ביחסים עם הממלכה המאוחדת שהפעילה סנקציות כנגד רכוש איסלנדי בממלכה.

איסלנד קיבלה סיוע בינלאומי ב־2008 של 4.6 מיליארד דולר מקרן המטבע הבינלאומית וממדינות סקנדינביה. בשנת 2010 החלה איסלנד להתאושש מהמשבר. הפיחות החד בשווי הקרונה האיסלנדית סייע ליצוא.

גאוגרפיה וגאולוגיה

תמונת לוויין של האי

איסלנד היא אי געשי צעיר מבחינה גאולוגית, שנוצר כתוצאה מגעשיות שגרמה גם לכך שברוב שטחו של האי יש קלדרות המכוסות בשכבות עבות של קרח. מרכז האי מכוסה בקרחונים. שטחו של הגדול שבהם קצת למעלה מ־9,000 קמ"ר. פני הקרקע של איסלנד הרריים ומקשים על קיום חקלאות באי. על אף קרבתה לחוג הקוטב, האקלים באיסלנד ממוזג הודות לזרם הגולף.

איסלנד היא המקום היחיד בעולם שבו עולה הרכס המרכז־אטלנטי מעל פני הים וחוצה יבשה, דבר הגורם לפעילות געשית קבועה והתפרצויות בעוצמות שונות באזורה. המיקום הצפוני של איסלנד גורם לכך שבחורף היא מושלגת וקרה ויש בה קרחונים ענקיים שנשארים קפואים גם בעונת הקיץ. איסלנד ממוקמת באזור הטבעת המגנטית של כדור הארץ – אזור בו השדה המגנטי של כדור הארץ יחסית קטן ולכן האטמוספירה בו חשופה לפגיעה של רוח סולרית (חלקיקים טעונים המגיעים מהשמש) – מה שגורם לתופעת הזוהר הצפוני. אחת התופעות הייחודיות לאיסלנד היא הגייזרים - סילון מים וקיטור המתפרץ מהאדמה כתוצאה מפעילות געשית בבטן האדמה. הגייזר המתויר ביותר מתפרץ לגובה של כ־60 מטר. הסיבה לריבוי הגייזרים באיסלנד היא עובדת היותו אי צעיר מבחינה גאולוגית והעובדה שהוא עדיין פעיל מבחינה געשית.

האגמים הגדולים באיסלנד הם אגם ת'וריסוואטן (Þórisvatn; ‏83–88 קמ"ר) ות'ינגוואלאוואטן (Þingvallavatn; ‏82 קמ"ר). אגמים חשובים נוספים הם לאגארפליוט (Lagarfljót) ומיוואטן (Mývatn). אגם יוקולסרלון (Jökulsárlón) הוא העמוק ביותר (248 מטר).

הנהרות הארוכים ביותר באיסלנד הם ת'יורסאו (230 ק"מ), יוקולסאו אאו פיולום (206 ק"מ), קוויטאו (יחד עם יולפוסאו) (185 ק"מ) וסקיאולוואנדאפליוט (178 ק"מ).

היווצרות האי

לפני כ־200 מיליון שנים התפצלה יבשת פנגיאה לשני חלקים - גונדוונה בדרום, ולאוראסיה בצפון. כתוצאה מהתפצלות גונדוונה נוצרה תזוזה גם בחלק הצפוני ונוצר מרווח בין אירופה לאמריקה הצפונית. בין היבשות, באוקיינוסים, נוצרו רכסים מרכז אוקייניים, מהם יוצאת לבה הנקרשת לבזלת. גילו הצעיר של האי והעובדה שהרכס עדיין פעיל ונמצא במרכז האי - הם אלו היוצרים את התופעות הגעשיות שבאי.

מידות האי

ציר האורך של האי הוא ממערב למזרח.

• אורך: כ־480 ק"מ
• רוחב: כ־360 ק"מ
• שטח כולל כ־103 אלף קמ"ר, מתוך זה:
  • 2,757 קמ"ר של אגמים
  • 11,922 קמ"ר של קרחונים
  • 23,805 קמ"ר של שפלה שבה גדלה צמחייה (ברובה יער)
  • 64,538 קמ"ר של שטח הררי בלתי מנוצל, הפסגות הגבוהות ביותר הן בגובה של כ־2000 מ'.

פעילות געשית

התפרצות געשית באיסלנד, 2010

באיסלנד יש הרי געש פעילים, ביניהם: הקלה, אלדגזה, אייאפיאלאייקול, גרימסווטן, ברדרבונגה ואלדפל. התפרצות הר הגעש לאקי בדרום האי – שהחלה ב־8 ביוני 1783 והשפעתה נמשכה עד 1793 – גרמה לגשם חומצי, לתמותת בעלי חיים ולרעב המוני שגרם למותם של כ־9,000 נפש שהיו כרבע מאוכלוסיית איסלנד באותה עת. להתפרצות זו נודעה השפעה לא רק באיסלנד אלא גם ברחבי אירופה: רעב מתמשך, מותם של עשרות אלפי בני־אדם, מחלות בדרכי הנשימה ואף השפעה משוערת על פריצתה של המהפכה הצרפתית בסופו של אותו עשור.

כמות הבזלת שפרצה מתוך סדק באורך של כ־2.5 ק"מ מוערכת ב־8,600 מ"ק לשנייה ובסך הכול כ־15,000 ק"מ מעוקבים שכיסו שטח המתקרב ל־600 קמ"ר.

אפר געשי נסחף עם הרוחות עד מרכז אירופה, הן בהתפרצות של 1783 והן של 2010.

ערך מורחב – אייאפיאטלאייקוטל#התפרצות ב־2010

ערים עיקריות

• אקוריירי
• רייקיאוויק
• הפנרפיירדיר
• קואופווגיר

דרכים עיקריות

• כביש הטבעת

דמוגרפיה

לפי מפקד אוכלוסין מיולי 2012 יש באיסלנד 313,183 אזרחים, הנחלקים באופנים הבאים:

• חלוקה אתנית: 94% איסלנדים ו־6% דנים, שוודים, נורווגים, אמריקנים ואחרים.
• התפלגות דתית: 96% לותרנים אוונגליסטים, 2% בני ארגונים אחרים ו־2% בלי השתייכות דתית.

איסלנד יוצאת דופן בין מדינות העולם בהומוגניות הכמעט מוחלטת של אוכלוסייתה. לעובדה זו ערך מחקרי גדול בתחום הגנטיקה ולכן נעשים בה מחקרי DNA רבים.

צפיפות האוכלוסין היא 2.8 קמ"ר לנפש, עובדה המציבה את צפיפות האוכלוסייה באיסלנד במקום ה־222 מתוך 230 מדינות העולם.

• תוחלת החיים: לגברים 78.23 שנה, לנשים 82.48 שנה.
• פיזור אוכלוסייה: 93% מהתושבים חיים ביישובים עירוניים, (60% מכלל האוכלוסייה חיים בעיר הבירה רייקיאוויק).

שיעור גידול האוכלוסייה הוא כ־0.9%.

תרבות חינוך וספורט

כנסיית הדלגרים ברייקיאוויק

השפה הרשמית של המדינה היא האיסלנדית, אשר התפתחה מנורדית עתיקה, שפתם של הוויקינגים, עם שינויים הן באוצר המילים והן באופן ההגייה. הכתב האיסלנדי הוא היחיד שמשמר את האות Þ מהאלפבית הרוני שהיה נפוץ בימי הביניים. השפה החיה הקרובה אליה ביותר היא פרואזית.

על פי שיטת השמות האיסלנדיים, אין באיסלנד שמות משפחה אלא נעשה שימוש בפטרונים ולעתים במטרונים, כלומר השם השני הוא שם האב (או האם) ואז סון (בן) או דוטיר (בת). כל השמות הפרטיים חייבים להיות מאושרים על ידי וועדת שמות לאומית שנוטה לא לאשר שמות זרים.

באיסלנד נהוגות עשר שנות לימוד חובה. במדינה יש שתי אוניברסיטאות, בית ספר להכשרת מורים, וקולג' למקצועות טכניים.

ספרות עתיקה

הספרות העתיקה ביותר של איסלנד היא שירי האדה שנכתבו בין 900 לבין 1050 והם עוסקים בחיי הגיבורים והאלים הנורדים, ומעשיות הסאגה העוסקות בתולדות נכבדי איסלנד בימי הביניים.

סנורי סטורלוסון מילא תפקיד חשוב בספרות זאת והוא מחברה של האדה הפרוזאית. כאשר הנצרות הגיעה לאיסלנד החלה הכתיבה הכנסייתית. בשנת 1773 החלו להתפתח מספר חברות ספרותיות וברוב שלט הסגנון הניאוקלאסיציסטי.

ספרות מודרנית

ביורק

התחייה הרומנטית בראשית המאה ה־19 הביאה לידי פריחה עצומה של הספרות האיסלנדית. עם הסופרים החשובים באותה תקופה נמנים י. הלגרימוסן, ב. גרונדאל ומ. יוקומסון. הסופרים החשובים של איסלנד במאה ה־20 הם ה. האפשטיין, א. בנדיקטסון, ג. קמבאן, ג. גונארסון והלדור לכסנס (חתן פרס נובל האיסלנדי היחיד).

מוזיקה

מאז שנות השמונים התפרסמה איסלנד כמוקד של מוזיקת פופ ורוק. בין האמנים הבולטים שפועלים בה הם:

• ביורק
• סיגור רוס
• מום
• אמיליאנה טוריני
• Of monsters and men

פסטיבל המוזיקה Iceland Airwaves נערך בריקייאוויק מדי נובמבר ומשלב הופעות של אמנים מקומיים רבים עם הופעות בינלאומיות.

ספורט

האיסלנדים פעילים ספורטיבית. ספורט ייחודי לאיסלנד הוא ה"גלימה" (Glíma) סוג של היאבקות שמקורה ויקינגי. כדורגל, כדוריד וכדורסל הם משחקים פופולריים. איסלנד משתתפת במשחקים האולימפיים מאז אולימפיאדת ברלין ב־1936. קודם לכן השתתפו איסלנדים כחלק מנציגי דנמרק. נבחרת הכדוריד זוכה להצלחה ומדורגת בקביעות בצמרת העולמית. היא זכתה במדליית כסף באולימפיאדת בייג'ינג ב־2008. נבחרת איסלנד בכדורגל עלתה לשני טורנירים בינלאומיים גדולים, יורו 2016, בו הגיעה לרבע הגמר ולמונדיאל 2018 שייערך ברוסיה.

תיירות

מעיין מים חמים באיסלנד. מעיינות כאלו נפוצים מאוד במדינה ומשמשים גם להפקת אנרגיה.

עונת התיירות הקצרה מתחילה באופן רשמי ב־31 במאי ומסתיימת ב־1 בספטמבר. בראשית חודש יוני, אזורים רבים עדיין מכוסים בשלג והמעברים חסומים. בקיץ הימים ארוכים וניתן לטייל באור גם לאחר חצות. החל מסוף חודש יוני, דרך יולי ומרבית אוגוסט, מגיעים מרבית המטיילים. בחודש אוגוסט מרבית הציפורים יוצאות לנדוד. הפאפין, הציפור הלאומית, הולך ונעלם ככל שמתקרבים לסופו של החודש. 20 באוגוסט הוא סיומה הרשמי של עונת התיירות. הימים מתקצרים והפסגות מתכסות בשלג חדש. בשלושת החודשים הללו מבקרים באיסלנד קרוב למיליון תיירים המגיעים לחזות בטבע הפראי של האי: קרחונים, מפלים (כמו מפלי דטיפוס), הרי געש וגייזרים. בשנים האחרונות מתפתחת באיסלנד תיירות גם בעונת החורף.

ראו גם

• ההיסטוריה של איסלנד
• הכוחות המזוינים של איסלנד
• המשבר הכלכלי באיסלנד בשנת 2008
• איסלנד במשחקים האולימפיים
• איסלנד באירוויזיון

לקריאה נוספת

• Valur Ingimundarson, The Rebellious Ally: Iceland, the United States, and the Politics of Empire 1945-2006, 2011, Republic of Letters Publishing

קישורים חיצוניים

• אתר לשכת התיירות האיסלנדית
• אתר משרד החוץ האיסלנדי
• שער הממשלה האיסלנדית
• אתר הסטטיסטיקה של איסלנד
• אתר ישראלי אודות איסלנד
• איסלנד, רוח האדמה ורוח האדם
• תחזית הזוהר הצפוני באיסלנד
• נחום פונדק, ראיון עם ראש ממשלת איסלנד - דגים וספרים, דבר, 8 בנובמבר 1964
• משה גלעד, אדמה עצבנית, מפלי ענק ולגונה כחולה. טיול בדרום איסלנד, באתר הארץ, 22 ביולי 2011
• אשר שכטר, מתרוממת חזרה: איסלנד חזרה להיות מדינה במקום קרן גידור, באתר TheMarker‏, 15 ביוני 2012
• עינב ברזני, עולם תחתון באיסלנד: ביקור בבטן של כדור הארץ, באתר ynet, 13 ביולי 2012
• יצחק בן־נר, ‏איום וולקני תמידי וקרחוני ענק: מסע באיסלנד, ארץ הקרח והאש, באתר מעריב אונליין, 16 בספטמבר 2016
• ינון בן שושן, איסלנד - ביקור בכפור האמיתי של ארץ הקרח, באתר nrg‏, 17 בפברואר 2017