רשות השידור – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
מ הוספת קישור למוזיקה חסידית
אין תקציר עריכה
שורה 29: שורה 29:


=== ערוצי הטלוויזיה ===
=== ערוצי הטלוויזיה ===
* [[הערוץ הראשון]] - [[ערוץ טלוויזיה]] בו שובצו גם שידורים של [[הטלוויזיה החינוכית]] בחלק משעות היום. בהדרגה החל מ-2010 שידורי רשות השידור בו, נעשו באיכות [[HDTV|HD]].
* [[הערוץ הראשון]] - [[ערוץ טלוויזיה]] בו שובצו גם שידורים של [[הטלוויזיה החינוכית]] בחלק משעות היום. בהדרגה החל מ-[[2010]] שידורי רשות השידור בו, נעשו באיכות [[HDTV|HD]].
* [[ערוץ 33]] - ערוץ בשפה הערבית עבור [[ערביי ישראל|אוכלוסייה הערבית במדינת ישראל]].
* [[ערוץ 33]] - ערוץ בשפה הערבית עבור [[ערביי ישראל|אוכלוסייה הערבית במדינת ישראל]].


שורה 57: שורה 57:
ב-[[2 במאי]] [[1968]] החלה רשות השידור לשדר באופן קבוע שידורי טלוויזיה.
ב-[[2 במאי]] [[1968]] החלה רשות השידור לשדר באופן קבוע שידורי טלוויזיה.


באפריל [[1969]] החליטה מליאת רשות השידור לשנות את שמם של שידורי הטלוויזיה הישראלית ושל קול ישראל לשם אחד: "שידורי ישראל",{{הערה|{{דבר||שם חדש: שידורי ישראל למישדרי הרדיו והטלוויזיה|1969/04/22|00500}}}}{{הערה|{{מעריב|צבי לביא|הטלוויזיה תמשיך ב־3 ימי שידור|1969/04/21|00831}}}} ולאחר עשור החליטה המליאה להפוך החלטה זו,{{הערה|{{דבר||מליאת רשות השידור|1979/05/21|00209}}}} אך השימוש במונח "שידורי ישראל" המשיך במידה הולכת ופוחתת עד אמצע שנות השמונים.{{הערה|
ב[[אפריל]] [[1969]] החליטה מליאת רשות השידור לשנות את שמם של שידורי הטלוויזיה הישראלית ושל קול ישראל לשם אחד: "שידורי ישראל",{{הערה|{{דבר||שם חדש: שידורי ישראל למישדרי הרדיו והטלוויזיה|1969/04/22|00500}}}}{{הערה|{{מעריב|צבי לביא|הטלוויזיה תמשיך ב־3 ימי שידור|1969/04/21|00831}}}} ולאחר עשור החליטה המליאה להפוך החלטה זו,{{הערה|{{דבר||מליאת רשות השידור|1979/05/21|00209}}}} אך השימוש במונח "שידורי ישראל" המשיך במידה הולכת ופוחתת עד אמצע שנות השמונים.{{הערה|
{{מעריב||הגינות עתונאית נוסח מחלקת הספורט של שידורי ישראל|1985/06/27|02011}}}}
{{מעריב||הגינות עתונאית נוסח מחלקת הספורט של שידורי ישראל|1985/06/27|02011}}}}


שורה 68: שורה 68:
במשך השנים חלה הידרדרות חמורה במעמדה ובתפקודה של הרשות. ועדות ציבוריות{{הערה|הוועדה לבדיקת רשות השידור בראשותו של האלוף (מיל') רפאל ורדי משנת 2000; ועדת השידור הציבורי בראשות פרופ' חיים בראשית משנת 2000; הוועדה לרפורמה בשידור הציבורי בראשות מר רענן דינור משנת 2005 ועוד.}} אשר בחנו את הגורמים למצבה הקשה קבעו שהוא נובע בין היתר ממספר עובדיה הגדול, מעלויות שכרם הגבוהות, מהסכמי שכר קשיחים ומן החוק, שמקשה לנהלה במקצועיות וללא פניות בסביבה רבת ערוצי תקשורת. מחברי הדוחות המליצו בין היתר על שינויים מבניים ברשות ועל שינויים בחוק.{{הערה|שם=מבקר המדינה|מתוך דוח מבקר המדינה 2011, פרק רביעי - גופים העוסקים בתחום השידור, עמ' 395}}
במשך השנים חלה הידרדרות חמורה במעמדה ובתפקודה של הרשות. ועדות ציבוריות{{הערה|הוועדה לבדיקת רשות השידור בראשותו של האלוף (מיל') רפאל ורדי משנת 2000; ועדת השידור הציבורי בראשות פרופ' חיים בראשית משנת 2000; הוועדה לרפורמה בשידור הציבורי בראשות מר רענן דינור משנת 2005 ועוד.}} אשר בחנו את הגורמים למצבה הקשה קבעו שהוא נובע בין היתר ממספר עובדיה הגדול, מעלויות שכרם הגבוהות, מהסכמי שכר קשיחים ומן החוק, שמקשה לנהלה במקצועיות וללא פניות בסביבה רבת ערוצי תקשורת. מחברי הדוחות המליצו בין היתר על שינויים מבניים ברשות ועל שינויים בחוק.{{הערה|שם=מבקר המדינה|מתוך דוח מבקר המדינה 2011, פרק רביעי - גופים העוסקים בתחום השידור, עמ' 395}}


בחודש יולי [[2007]] אישרה מליאת הרשות תוכנית כוללת לשינוי ארגוני בה שיאפשר שידור ציבורי ברמה נאותה ובאמצעים סבירים. כחלק מהמהלכים ליישום הרפורמה נחתם באפריל [[2009]] הסכם בין רשות השידור ומשרד האוצר לבין ארגוני העובדים המייצגים את עובדיה, ולפיו יפרשו ממנה 700 עובדים לאחר חתימת הסכמי עבודה חדשים.{{הערה|שם=מבקר המדינה}} במסגרת הרפורמה פרשו מתפקידם אישים בולטים בשידורי הרשות, דוגמת [[דליה מזור]].
בחודש [[יולי]] [[2007]] אישרה מליאת הרשות תוכנית כוללת לשינוי ארגוני בה שיאפשר שידור ציבורי ברמה נאותה ובאמצעים סבירים. כחלק מהמהלכים ליישום הרפורמה נחתם ב[[אפריל]] [[2009]] הסכם בין רשות השידור ומשרד האוצר לבין ארגוני העובדים המייצגים את עובדיה, ולפיו יפרשו ממנה 700 עובדים לאחר חתימת הסכמי עבודה חדשים.{{הערה|שם=מבקר המדינה}} במסגרת הרפורמה פרשו מתפקידם אישים בולטים בשידורי הרשות, דוגמת [[דליה מזור]].


בחודש יולי 2013 שכר שר התקשורת, [[גלעד ארדן]], חברת ייעוץ חיצונית לבחינת עתיד רשות השידור, על מנת להחליט האם נכון לסגור את הרשות.{{הערה|{{כלכליסט|אופיר דור|חברת ייעוץ חיצונית תכריע אם רשות השידור תיסגר|3608279|23 ביולי 2013}}}} לאור הנתונים הוקמה "ועדת לנדס" וזו פרסמה את החלטותיה בראשית מרץ 2014. לפי הסיכומים שהתקבלו, תבוטל אגרת הטלוויזיה החל מ-[[1 באפריל]] 2015 ובמקום רשות השידור יוקם גוף שידורים חדש.{{הערה|{{גלובס|לי-אור אברבך|ארדן: אגרת הטלוויזיה תבוטל בתוך שנה, תוקם רשות שידור חדשה|1000922267|6 במרץ 2014}}}}{{הערה|{{גלובס|[[לי-אור אברבך]]|הממשלה אישרה את סגירת רשות השידור וביטול האגרה|1000936098|4 במאי 2014}}}}
בחודש [[יולי]] [[2013]] שכר שר התקשורת, [[גלעד ארדן]], חברת ייעוץ חיצונית לבחינת עתיד רשות השידור, על מנת להחליט האם נכון לסגור את הרשות.{{הערה|{{כלכליסט|אופיר דור|חברת ייעוץ חיצונית תכריע אם רשות השידור תיסגר|3608279|23 ביולי 2013}}}} לאור הנתונים הוקמה "ועדת לנדס" וזו פרסמה את החלטותיה בראשית [[מרץ]] [[2014]]. לפי הסיכומים שהתקבלו, תבוטל אגרת הטלוויזיה החל מ-[[1 באפריל]] [[2015]] ובמקום רשות השידור יוקם גוף שידורים חדש.{{הערה|{{גלובס|לי-אור אברבך|ארדן: אגרת הטלוויזיה תבוטל בתוך שנה, תוקם רשות שידור חדשה|1000922267|6 במרץ 2014}}}}{{הערה|{{גלובס|[[לי-אור אברבך]]|הממשלה אישרה את סגירת רשות השידור וביטול האגרה|1000936098|4 במאי 2014}}}}


=== הקמת תאגיד השידור הישראלי ופירוק רשות השידור ===
=== הקמת תאגיד השידור הישראלי ופירוק רשות השידור ===
שורה 77: שורה 77:
בניהולם של ויזנטל וחסון בוצעו מהלכים שהביאו לשינויים רבים ברשות השידור - הן במתכונת השידורים והן בזהות מגישי התוכניות, בטלוויזיה וברדיו: אושרו לשידור התוכניות "[[היהודים באים]]" ו"[[לאטמה]]", ולעומת זאת, בוטלו שידורים בעברית ב[[ערוץ 33]] (שבע שעות יומיות שכללו מהדורת חדשות מדי שעה) ובוטל שידורה של מהדורת החדשות באנגלית בערוץ הראשון. נוסף על כך, מהדורת "[[מבט]]" בערוץ הועברה לשעה 20:00 והוארכה לשעה. גם מהדורת החדשות במוצאי שבת ותוכנית האקטואליה היומית של [[גאולה אבן]] הוארכו מחצי שעה לשעה. ברשת ב' הופסק שידור תוכניתו של [[יוני בן מנחם]], אשר ספגה ביקורת ממבקר המדינה על עצם קיומה במקביל להיותו של המגיש מנהל ברשות. בין השינויים הפרסונליים ניתן למנות את שיבוצם של מגישים קבועים לתוכנית הרדיו "[[הכל דיבורים]]", סיום תפקידם ברשות השידור של מגישי הספורט [[יורם ארבל]] ו[[דני נוימן]] ולעומת זאת, חזרתם של [[זוהיר בהלול]] ומשה פרימו לרשת ב', מינוי [[יעקב אילון]] למגיש "[[מבט]]"{{הערה|{{TheMarker|נתי טוקר|יעקב אילון יגיש את מהדורת "מבט" בערוץ הראשון|advertising/1.2505378|6 בדצמבר 2014}}}} (והרשות אף סיכמה על שידור המהדורה במספר רשתות ב[[רדיו אזורי]]{{הערה|[http://ice.co.il/article/view/400287 יעקב אילון Vs יונית לוי: במקביל לרשת ב' - 'מבט' תשודר ברדיו ת"א ורדיו חיפה], באתר [[אייס (אתר אינטרנט)|ICE]]{{כ}}, 4 בינואר 2015}}) ושיבוץ מגישיה עד אותה עת, [[אמיר איבגי]] ו[[מירב מילר]], לתוכנית העוסקת ב[[הבחירות לכנסת העשרים|בחירות 2015]].{{הערה|{{וואלה!|דוד ורטהיים|עכשיו זה רשמי: יעקב אילון יגיש את מבט|2808218|6 בדצמבר 2014}}}} מלבד זה, יומן הערב של רשת ב', שצומצם כשנתיים קודם לכן לחצי שעה בלבד, הוארך לשעה וחצי.
בניהולם של ויזנטל וחסון בוצעו מהלכים שהביאו לשינויים רבים ברשות השידור - הן במתכונת השידורים והן בזהות מגישי התוכניות, בטלוויזיה וברדיו: אושרו לשידור התוכניות "[[היהודים באים]]" ו"[[לאטמה]]", ולעומת זאת, בוטלו שידורים בעברית ב[[ערוץ 33]] (שבע שעות יומיות שכללו מהדורת חדשות מדי שעה) ובוטל שידורה של מהדורת החדשות באנגלית בערוץ הראשון. נוסף על כך, מהדורת "[[מבט]]" בערוץ הועברה לשעה 20:00 והוארכה לשעה. גם מהדורת החדשות במוצאי שבת ותוכנית האקטואליה היומית של [[גאולה אבן]] הוארכו מחצי שעה לשעה. ברשת ב' הופסק שידור תוכניתו של [[יוני בן מנחם]], אשר ספגה ביקורת ממבקר המדינה על עצם קיומה במקביל להיותו של המגיש מנהל ברשות. בין השינויים הפרסונליים ניתן למנות את שיבוצם של מגישים קבועים לתוכנית הרדיו "[[הכל דיבורים]]", סיום תפקידם ברשות השידור של מגישי הספורט [[יורם ארבל]] ו[[דני נוימן]] ולעומת זאת, חזרתם של [[זוהיר בהלול]] ומשה פרימו לרשת ב', מינוי [[יעקב אילון]] למגיש "[[מבט]]"{{הערה|{{TheMarker|נתי טוקר|יעקב אילון יגיש את מהדורת "מבט" בערוץ הראשון|advertising/1.2505378|6 בדצמבר 2014}}}} (והרשות אף סיכמה על שידור המהדורה במספר רשתות ב[[רדיו אזורי]]{{הערה|[http://ice.co.il/article/view/400287 יעקב אילון Vs יונית לוי: במקביל לרשת ב' - 'מבט' תשודר ברדיו ת"א ורדיו חיפה], באתר [[אייס (אתר אינטרנט)|ICE]]{{כ}}, 4 בינואר 2015}}) ושיבוץ מגישיה עד אותה עת, [[אמיר איבגי]] ו[[מירב מילר]], לתוכנית העוסקת ב[[הבחירות לכנסת העשרים|בחירות 2015]].{{הערה|{{וואלה!|דוד ורטהיים|עכשיו זה רשמי: יעקב אילון יגיש את מבט|2808218|6 בדצמבר 2014}}}} מלבד זה, יומן הערב של רשת ב', שצומצם כשנתיים קודם לכן לחצי שעה בלבד, הוארך לשעה וחצי.


במרץ [[2015]] מונה [[אלדד קובלנץ]] לעמוד בראש [[תאגיד השידור הישראלי|תאגיד השידור הציבורי]] החדש.{{הערה|{{גלובס|לי-אור אברבך|אלדד קובלנץ ינהל את הקמת רשות השידור החדשה|1001016514|8 במרץ 2015}}}} כמו כן, התאריך הראשון שנקבע לפרק את הרשות (ב-31 במרץ 2015) נדחה, והוחלט לפרק את הרשות עד אוקטובר 2015.{{הערה|{{TheMarker|נתי טוקר|עשרות מיליוני שקלים יוזרמו לרשות השידור תמורת פרישת עובדים ופינוי קרקעות|1.2672301|30 ביוני 2015}}{{ש}}[http://index.justice.gov.il/SitePages/OpenFile.aspx?d=6e912Mdhgu5lbUUjdGs76PH0byiiInXgTLNDoXXhjDc%3d צו השידור הציבורי (דחיית תחילתו של החוק) (מס' 2), התשע"ה-2015], ק"ת 7527 מ-30 ביוני 2015}} ב-[[14 ביולי]] [[2015]] החל תהליך דחיה נוספת, עד ל-[[31 במרץ]] [[2016]].{{הערה|[http://www.ice.co.il/media/news/article/411775 כפי שפורסם באייס: מתווה אקוניס אושר - רשות השידור תיסגר ב-31 במארס 2016], באתר [[אייס (אתר אינטרנט)|אייס]], 19 ביולי 2015}} אך למרות זאת, שובצו החל מסוף ינואר סדרות חדשות (כמו "[[שטיסל]]") שצפויות להסתיים כחודש לאחר אותו תאריך.
ב[[מרץ]] [[2015]] מונה [[אלדד קובלנץ]] לעמוד בראש [[תאגיד השידור הישראלי|תאגיד השידור הציבורי]] החדש.{{הערה|{{גלובס|לי-אור אברבך|אלדד קובלנץ ינהל את הקמת רשות השידור החדשה|1001016514|8 במרץ 2015}}}} כמו כן, התאריך הראשון שנקבע לפרק את הרשות (ב-[[31 במרץ]] [[2015]]) נדחה, והוחלט לפרק את הרשות עד [[אוקטובר]] [[2015]].{{הערה|{{TheMarker|נתי טוקר|עשרות מיליוני שקלים יוזרמו לרשות השידור תמורת פרישת עובדים ופינוי קרקעות|1.2672301|30 ביוני 2015}}{{ש}}[http://index.justice.gov.il/SitePages/OpenFile.aspx?d=6e912Mdhgu5lbUUjdGs76PH0byiiInXgTLNDoXXhjDc%3d צו השידור הציבורי (דחיית תחילתו של החוק) (מס' 2), התשע"ה-2015], ק"ת 7527 מ-30 ביוני 2015}} ב-[[14 ביולי]] [[2015]] החל תהליך דחיה נוספת, עד ל-[[31 במרץ]] [[2016]].{{הערה|[http://www.ice.co.il/media/news/article/411775 כפי שפורסם באייס: מתווה אקוניס אושר - רשות השידור תיסגר ב-31 במארס 2016], באתר [[אייס (אתר אינטרנט)|אייס]], 19 ביולי 2015}} אך למרות זאת, שובצו החל מסוף ינואר סדרות חדשות (כמו "[[שטיסל]]") שצפויות להסתיים כחודש לאחר אותו תאריך.


[[קובץ:IsraeliTVBlack.jpg|250px|ממוזער|שמאל|[[בניין הטלוויזיה הישראלית]] בירושלים מעוטר בבד שחור לאות מחאה על סגירת הרשות, מרץ 2017]]
[[קובץ:IsraeliTVBlack.jpg|250px|ממוזער|שמאל|[[בניין הטלוויזיה הישראלית]] בירושלים מעוטר בבד שחור לאות מחאה על סגירת הרשות, [[מרץ]] [[2017]]]]
ב-[[28 ביולי]] 2015 שודרה בפעם האחרונה בערוץ הראשון התוכנית "פוליטיקה" עם [[עודד שחר]] שהייתה משודרת [[פופוליטיקה|בגלגולים שונים]] משנת [[1992]].
ב-[[28 ביולי]] [[2015]] שודרה בפעם האחרונה בערוץ הראשון התוכנית "פוליטיקה" עם [[עודד שחר]] שהייתה משודרת [[פופוליטיקה|בגלגולים שונים]] משנת [[1992]].


בספטמבר 2015 עלה לאוויר האתר הרשמי של תאגיד השידור הישראלי ובו מכרזים לאיתור סמנכ"לים ולמיתוג.{{הערה|[http://ipbc.org.il/ תאגיד השידור הישראלי]}} בו בזמן החלה בניית הדירקטוריון הגוף החדש. עד סוף אוקטובר 2015 פרשו כ-300 עובדי הרשות. ביניהם: [[ענת דוידוב]], [[בני דודקביץ']], [[רויטל עמית]], [[איתי ורד]], [[דודי נסים]], [[יעל איילון]], [[עומר ריטה]], וצוותי ההפקה של "[[הכל דיבורים]]" ו"[[סדר יום]]".{{הערה|{{גלובס|לי-אור אברבך|עובדי רשות השידור עוזבים: 300 יפרשו עד סוף אוקטובר|1001070895|30 בספטמבר 2015}}}} מאוחר יותר פרשה גם [[איילה חסון]], שהייתה בין היתר מנהלת חטיבת החדשות ומגישת "[[יומן (מגזין חדשות)|יומן]]", ועברה להגיש את המהדורה המקבילה ב[[ערוץ 10]].
ב[[ספטמבר]] [[2015]] עלה לאוויר האתר הרשמי של תאגיד השידור הישראלי ובו מכרזים לאיתור סמנכ"לים ולמיתוג.{{הערה|[http://ipbc.org.il/ תאגיד השידור הישראלי]}} בו בזמן החלה בניית הדירקטוריון הגוף החדש. עד סוף [[אוקטובר]] [[2015]] פרשו כ-300 עובדי הרשות. ביניהם: [[ענת דוידוב]], [[בני דודקביץ']], [[רויטל עמית]], [[איתי ורד]], [[דודי נסים]], [[יעל איילון]], [[עומר ריטה]], וצוותי ההפקה של "[[הכל דיבורים]]" ו"[[סדר יום]]".{{הערה|{{גלובס|לי-אור אברבך|עובדי רשות השידור עוזבים: 300 יפרשו עד סוף אוקטובר|1001070895|30 בספטמבר 2015}}}} מאוחר יותר פרשה גם [[איילה חסון]], שהייתה בין היתר מנהלת חטיבת החדשות ומגישת "[[יומן (מגזין חדשות)|יומן]]", ועברה להגיש את המהדורה המקבילה ב[[ערוץ 10]].


בפברואר 2016 נודע כי הערוץ הראשון סירב להשתתף במכרז למשחק המרכזי ב[[ליגת העל בכדורסל]] עקב חוסר ודאות בעניין הסגירה, והמשחק הועבר ל[[ערוץ 5]].
ב[[פברואר]] [[2016]] נודע כי הערוץ הראשון סירב להשתתף במכרז למשחק המרכזי ב[[ליגת העל בכדורסל]] עקב חוסר ודאות בעניין הסגירה, והמשחק הועבר ל[[ערוץ 5]].


ב-[[8 במרץ]] 2016 נדחתה סגירת רשות השידור פעם נוספת, ל-[[1 באוקטובר]] 2016.{{הערה|{{כלכליסט|[[אלירן מלכי]]|חוזרים למועד המקורי: תאגיד השידור צפוי להיפתח בראשית אוקטובר|3683055|16 במרץ 2016}}}}
ב-[[8 במרץ]] [[2016]] נדחתה סגירת רשות השידור פעם נוספת, ל-[[1 באוקטובר]] 2016.{{הערה|{{כלכליסט|[[אלירן מלכי]]|חוזרים למועד המקורי: תאגיד השידור צפוי להיפתח בראשית אוקטובר|3683055|16 במרץ 2016}}}}


בחודש מרץ 2016 הוחלט להעביר את האולפנים החדשים אל הגן הטכנולוגי של [[הר חוצבים]] ב[[ירושלים]],{{הערה|{{ynet|יעל פרידסון|סופית: רשות השידור החדשה תישאר בירושלים|4784547|29 במרץ 2016}}}} אך לאחר מכן הועברו למודיעין בשיתוף פעולה עם [[ערוץ 9]] ויועברו בשנים הקרובות לירושלים, זאת לאחר דרישות העירייה והממשלה.{{הערה|אלכסנדר כץ,[http://www.ice.co.il/media/news/article/428581 תאגיד השידור ישכור את מתחם ערוץ 9 במודיעין; ירכוש מבנה קבע בירושלים], באתר [[אייס (אתר אינטרנט)|אייס]], 10 במאי 2016}} סניף הרדיו הוקם בתל אביב.{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=|כתובת=https://twitter.com/Hataagid/status/740490157430833152|כותרת=עבודות תשתית באולפני הרדיו החדשים בת"א|אתר=|תאריך=}}}} ב-[[27 ביולי]] 2016 נודע כי תאגיד השידור רכש מבנה קבע באזור התעשייה גבעת שאול בירושלים.{{הערה|{{כלכליסט|אלירן מלכי ואביב גוטר|תאגיד השידור רכש מבנה קבע בירושלים תמורת 100 מיליון שקל|3694207|27 ביולי 2016}}}}
בחודש [[מרץ]] [[2016]] הוחלט להעביר את האולפנים החדשים אל הגן הטכנולוגי של [[הר חוצבים]] ב[[ירושלים]],{{הערה|{{ynet|יעל פרידסון|סופית: רשות השידור החדשה תישאר בירושלים|4784547|29 במרץ 2016}}}} אך לאחר מכן הועברו למודיעין בשיתוף פעולה עם [[ערוץ 9]] ויועברו בשנים הקרובות לירושלים, זאת לאחר דרישות העירייה והממשלה.{{הערה|אלכסנדר כץ,[http://www.ice.co.il/media/news/article/428581 תאגיד השידור ישכור את מתחם ערוץ 9 במודיעין; ירכוש מבנה קבע בירושלים], באתר [[אייס (אתר אינטרנט)|אייס]], 10 במאי 2016}} סניף הרדיו הוקם בתל אביב.{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=|כתובת=https://twitter.com/Hataagid/status/740490157430833152|כותרת=עבודות תשתית באולפני הרדיו החדשים בת"א|אתר=|תאריך=}}}} ב-[[27 ביולי]] 2016 נודע כי תאגיד השידור רכש מבנה קבע באזור התעשייה גבעת שאול בירושלים.{{הערה|{{כלכליסט|אלירן מלכי ואביב גוטר|תאגיד השידור רכש מבנה קבע בירושלים תמורת 100 מיליון שקל|3694207|27 ביולי 2016}}}}


במאי 2016 החל התאגיד בהפקה של [[פיילוט (ניסוי)|שידורי ניסיון]], המוצגים בדף ה[[פייסבוק]] שלו, תחת שם זמני - "התאגיד".{{הערה|{{וואלה!|נועה פרייס|כאן מתחילים שידורינו: התאגיד הציבורי התחיל לשדר - בפייסבוק|2965858|30 במאי 2016}}}} מספר עדכונים על תהליכי ההתארגנות וההקמה [https://twitter.com/Hataagid בדף טוויטר]. לתאגיד הוחתמו כ-600 עובדים.{{הערה|{{וואלה!|נועה פרייס|העובד ה-200 שחתם בתאגיד: יואב קרקובסקי|2980025|17 ביולי 2016}}}}{{הערה|{{ynet||גאולה אבן מצטרפת לתאגיד השידור|4879315|15 בנובמבר 2016}}}}
ב[[מאי]] [[2016]] החל התאגיד בהפקה של [[פיילוט (ניסוי)|שידורי ניסיון]], המוצגים בדף ה[[פייסבוק]] שלו, תחת שם זמני - "התאגיד".{{הערה|{{וואלה!|נועה פרייס|כאן מתחילים שידורינו: התאגיד הציבורי התחיל לשדר - בפייסבוק|2965858|30 במאי 2016}}}} מספר עדכונים על תהליכי ההתארגנות וההקמה [https://twitter.com/Hataagid בדף טוויטר]. לתאגיד הוחתמו כ-600 עובדים.{{הערה|{{וואלה!|נועה פרייס|העובד ה-200 שחתם בתאגיד: יואב קרקובסקי|2980025|17 ביולי 2016}}}}{{הערה|{{ynet||גאולה אבן מצטרפת לתאגיד השידור|4879315|15 בנובמבר 2016}}}}


במרץ [[2017]] החלו ברשות השידור בשידורים המביעים מחאה כנגד סגירת רשות השידור, ובכללם התפרצות למהדורת מבט תוך כדי שידור והצגת שקופית רקע באולפן במחאה על סגירת רשות השידור,{{הערה|{{מעריב אונליין|משה כהן|עובדי רשות השידור התפרצו לאולפן 'מבט' באמצע המהדורה. צפו|news/israel/Article-577747|13 במרץ 2017}}}} הפרעה והפסקה בשידורי רשת ב',{{הערה|{{מעריב אונליין|אריק בנדר|עובדי רשות השידור הפסיקו את שידורי רשת ב': "אנחנו קורבן"|news/israel/Article-578045|16 במרץ 2017}}}} השמעת תשדירי רדיו המכילים הקלטות בהן אומר ראש הממשלה{{הערה|{{TheMarker|נתי טוקר|ראש הממשלה אינו מרפה מתאגיד השידור: בוחן דחייה נוספת בהקמתו|advertising/1.3738175|9 בפברואר 2017}}}} שבכוונתו לשקם את רשות השידור, הקרנת הסדרה "היום זה אנחנו מחר זה אתם" המציגה את מהלך סגירת רשות השידור מנקודת מבטם האישית של אנשי רשות השידור בעוד הם מסקרים מבחינה עיתונאית את התהליך, ופתיחת מהדורות מבט כשהכיתוב "היום זה אנחנו מחר זה אתם" מוצג על קיר הווידאו באולפן.
ב[[מרץ]] [[2017]] החלו ברשות השידור בשידורים המביעים מחאה כנגד סגירת רשות השידור, ובכללם התפרצות למהדורת מבט תוך כדי שידור והצגת שקופית רקע באולפן במחאה על סגירת רשות השידור,{{הערה|{{מעריב אונליין|משה כהן|עובדי רשות השידור התפרצו לאולפן 'מבט' באמצע המהדורה. צפו|news/israel/Article-577747|13 במרץ 2017}}}} הפרעה והפסקה בשידורי רשת ב',{{הערה|{{מעריב אונליין|אריק בנדר|עובדי רשות השידור הפסיקו את שידורי רשת ב': "אנחנו קורבן"|news/israel/Article-578045|16 במרץ 2017}}}} השמעת תשדירי רדיו המכילים הקלטות בהן אומר ראש הממשלה{{הערה|{{TheMarker|נתי טוקר|ראש הממשלה אינו מרפה מתאגיד השידור: בוחן דחייה נוספת בהקמתו|advertising/1.3738175|9 בפברואר 2017}}}} שבכוונתו לשקם את רשות השידור, הקרנת הסדרה "היום זה אנחנו מחר זה אתם" המציגה את מהלך סגירת רשות השידור מנקודת מבטם האישית של אנשי רשות השידור בעוד הם מסקרים מבחינה עיתונאית את התהליך, ופתיחת מהדורות מבט כשהכיתוב "היום זה אנחנו מחר זה אתם" מוצג על קיר הווידאו באולפן.


ב-9 במאי 2017 החלו להיפסק שידורי הרשות בהדרגה. באותו יום שודרה מהדורת [[מבט]] האחרונה והסתיימו שידורי האקטואליה של [[הערוץ הראשון]]. ב-10 במאי הסתיימו שידורי האקטואליה של [[רשת ב']] למעט מבזקי חדשות שעתיים וכן שידורי [[ערוץ 33]]. ב-11 במאי הסתיימו שידורי [[רשת ג']]. בלילה שבין ה13 ל-14 במאי הסתיימו שידורי הערוץ הראשון לאחר שידור גמר האירוויזיון, אם כי למחרת בבוקר שידורי הטלוויזיה החינוכית בו שודרו כסדרם וננעלו בתוכנית "[[ערב חדש]]". ב-14 במאי בשעה 23:00 שודר המבזק האחרון של [[קול ישראל]] ברשות ושידורי הרשות נחתמו עם סיום שידורי תחנת [[88FM]]. במהלך הלילה שבין 14 ל15 במאי עד השעה 06:00 בבוקר הושמעה מוסיקה בכל תחנות הרדיו של קול ישראל ובטלוויזיה הוקרנה שיקופית המבשרת על סגירת הרשות ותום שידוריה. בשעות הבוקר הוחלפה השיקופית של הרשות בשיקופית של תאגיד השידור שבשרה על פתיחת השידורים בשעה 17:00.
ב-[[9 במאי]] [[2017]] החלו להיפסק שידורי הרשות בהדרגה. באותו יום שודרה מהדורת [[מבט]] האחרונה והסתיימו שידורי האקטואליה של [[הערוץ הראשון]]. ב-10 במאי הסתיימו שידורי האקטואליה של [[רשת ב']] למעט מבזקי חדשות שעתיים וכן שידורי [[ערוץ 33]]. ב-11 במאי הסתיימו שידורי [[רשת ג']]. בלילה שבין ה13 ל-14 במאי הסתיימו שידורי הערוץ הראשון לאחר שידור גמר האירוויזיון, אם כי למחרת בבוקר שידורי הטלוויזיה החינוכית בו שודרו כסדרם וננעלו בתוכנית "[[ערב חדש]]". ב-14 במאי בשעה 23:00 שודר המבזק האחרון של [[קול ישראל]] ברשות ושידורי הרשות נחתמו עם סיום שידורי תחנת [[88FM]]. במהלך הלילה שבין 14 ל15 במאי עד השעה 06:00 בבוקר הושמעה מוסיקה בכל תחנות הרדיו של קול ישראל ובטלוויזיה הוקרנה שיקופית המבשרת על סגירת הרשות ותום שידוריה. בשעות הבוקר הוחלפה השיקופית של הרשות בשיקופית של תאגיד השידור שבשרה על פתיחת השידורים בשעה 17:00.


עד אמצע חודש [[אוגוסט]] [[2017]], חלקים מאתר רשות השידור המשיכו לפעול, והחל מה-[[20 באוגוסט]] [[2017]] אתר רשות השידור מפנה באופן אוטומטי לאתר [[תאגיד השידור]], "כאן". ערוץ היוטיוב של רשות השידור הועבר לתאגיד כאן ושם הערוץ ביוטיוב שונה ל-"כאן 11", כשם ערוץ הטלוויזיה. ערוץ הטוויטר של [[רשת ב']] הועבר גם הוא לתאגיד כאן, והפעילות בו המשיכה באופן שוטף.
עד אמצע חודש [[אוגוסט]] [[2017]], חלקים מאתר רשות השידור המשיכו לפעול, והחל מה-[[20 באוגוסט]] [[2017]] אתר רשות השידור מפנה באופן אוטומטי לאתר [[תאגיד השידור]], "כאן". ערוץ היוטיוב של רשות השידור הועבר לתאגיד כאן ושם הערוץ ביוטיוב שונה לערוץ "כאן 11", כשם ערוץ הטלוויזיה. ערוץ הטוויטר של [[רשת ב']] הועבר גם הוא לתאגיד כאן, והפעילות בו המשיכה באופן שוטף.
[[קובץ:בזאת תמו שידורינו.png|500px|ממוזער|מרכז|"בזאת הסתיימו שידורינו!", אתר רשות השידור]]
[[קובץ:בזאת תמו שידורינו.png|500px|ממוזער|מרכז|"בזאת הסתיימו שידורינו!", אתר רשות השידור]]


==דוחות מבקר המדינה==
==דוחות מבקר המדינה==
משרד [[מבקר המדינה]] בדק מפברואר ועד ספטמבר 2010 את הליכי מינוי מוסדות הרשות ואת קביעת תקציבה, מינוי בכירים והעסקת אנשי תקשורת בכירים, ומצא באלה ליקויי התנהלות חמורים.{{הערה|שם=אברהם1|1=דוד אברהם, [http://media.nana10.co.il/Article/?ArticleID=801590 מבקר המדינה על רשות השידור והעומד בראשה: "כשל ארגוני וניהולי"], באתר [[נענע10]], 17 במאי 2011}} המבקר מצא ליקוי חמור בהתנהלותו של מנכ"ל הרשות [[מוטי שקלאר]] בנושא העסקת עיתונאי, אליו התחייב בעל-פה שתוכניתו תופק. כמו כן המבקר בדק את הליכי מינוי חברי מליאת הרשות והביע חשש שהשיקולים למנויים לא היו נקיים מהשפעות פוליטיות. בנוסף נמצאו ליקויים בתפקודו של הוועד המנהל וליקויים גם בהליכי מינוי מליאת השידור.{{הערה|שם=אברהם1}}
משרד [[מבקר המדינה]] בדק מפברואר ועד [[ספטמבר]] [[2010]] את הליכי מינוי מוסדות הרשות ואת קביעת תקציבה, מינוי בכירים והעסקת אנשי תקשורת בכירים, ומצא באלה ליקויי התנהלות חמורים.{{הערה|שם=אברהם1|1=דוד אברהם, [http://media.nana10.co.il/Article/?ArticleID=801590 מבקר המדינה על רשות השידור והעומד בראשה: "כשל ארגוני וניהולי"], באתר [[נענע10]], 17 במאי 2011}} המבקר מצא ליקוי חמור בהתנהלותו של מנכ"ל הרשות [[מוטי שקלאר]] בנושא העסקת עיתונאי, אליו התחייב בעל-פה שתוכניתו תופק. כמו כן המבקר בדק את הליכי מינוי חברי מליאת הרשות והביע חשש שהשיקולים למנויים לא היו נקיים מהשפעות פוליטיות. בנוסף נמצאו ליקויים בתפקודו של הוועד המנהל וליקויים גם בהליכי מינוי מליאת השידור.{{הערה|שם=אברהם1}}


עוד ביקר מבקר המדינה בחריפות את אופן תפקודם של הנהלת הרשות ומוסדותיה במשך שנים בנושא וכתב כי הדבר "הביא להיווצרות תרבות ארגונית פסולה שסטתה באופן ברור מדרך המלך של המינהל התקין".{{הערה|שם=אברהם2|1=דוד אברהם, [http://media.nana10.co.il/Article/?ArticleID=801597 המינויים הפסולים ברשות השידור: כך עבדה השיטה], באתר [[נענע10]], 17 במאי 2011}} כך לדוגמה מאז שנת 2006 לא אויש תפקיד מנהל הטלוויזיה בעברית במכרז, והמבקר מצא ליקויים בהליכי קבלת ההחלטות בנושא. מינויים ללא מכרז נעשו גם בקרב עובדי המטה.{{הערה|שם=אברהם2}}
עוד ביקר מבקר המדינה בחריפות את אופן תפקודם של הנהלת הרשות ומוסדותיה במשך שנים בנושא וכתב כי הדבר "הביא להיווצרות תרבות ארגונית פסולה שסטתה באופן ברור מדרך המלך של המינהל התקין".{{הערה|שם=אברהם2|1=דוד אברהם, [http://media.nana10.co.il/Article/?ArticleID=801597 המינויים הפסולים ברשות השידור: כך עבדה השיטה], באתר [[נענע10]], 17 במאי 2011}} כך לדוגמה מאז שנת [[2006]] לא אויש תפקיד מנהל הטלוויזיה בעברית במכרז, והמבקר מצא ליקויים בהליכי קבלת ההחלטות בנושא. מינויים ללא מכרז נעשו גם בקרב עובדי המטה.{{הערה|שם=אברהם2}}


מאז 1995, היה קיים ברשות השידור תפקיד [[אומבודסמן]] שפרסם מדי שנה דו"חות ביקורת.{{הערה|[http://www.iba.org.il/ombudsman/ בעמוד האומבודסמן]}}
מאז [[1995]], היה קיים ברשות השידור תפקיד [[אומבודסמן]] שפרסם מדי שנה דו"חות ביקורת.{{הערה|[http://www.iba.org.il/ombudsman/ בעמוד האומבודסמן]}}


==מנהלי רשות השידור==
==מנהלי רשות השידור==

גרסה מ־23:55, 6 בדצמבר 2017

סמל רשות השידור
סמל רשות השידור
בניין הנהלת רשות השידור בשכונת רוממה בירושלים

רשות השידור הייתה רשת השידור הממלכתית של מדינת ישראל. רשות השידור פעלה מתוקף חוק רשות השידור התשכ"ה שנחקק בשנת 1965, אשר מאפשר שידור ציבורי ממלכתי בטלוויזיה וברדיו. מנכ"לה הראשון היה חנוך גבתון.

עד שנות ה-90 של המאה ה-20 הייתה רשות השידור הגוף היחיד שהפעיל ערוץ שידורי טלוויזיה והגוף העיקרי ששידר שידורי רדיו. מאז הוקמו גופי שידור רבים נוספים, והרשות מצאה את עצמה כערוץ אחד מני רבים ובתחרות קשה עם גופי תקשורת מסחריים.

ב-29 ביולי 2014 אישרה הכנסת את חוק השידור הציבורי, התשע"ד-2014,[1] ובו פרק המורה על סגירת רשות השידור[2] והקמת תאגיד שידור חדש בשם "תאגיד השידור הישראלי". בהתאם לחוק רשות השידור הפסיקה את שידוריה ב-14 במאי 2017, ולמעשה כבר ימים אחדים קודם לכן נפסקו מרבית שידורי האקטואליה של הרשות.

חוק רשות השידור

לפי חוק רשות השידור התשכ"ה הרשות "תקיים את השידורים כשירות ממלכתי". החוק קבע את תפקידיה, ובהם שידור תוכניות חינוך, בידור ומידע בשטחי המדיניות, החברה, הכלכלה והמשק, התרבות, המדע והאמנות במגמה לשקף, בין השאר, את חיי המדינה, מאבקה, יצירתה והישגיה ואת חייהם ונכסי תרבותם של כל חלקי העם. לפי החוק, על הרשות להבטיח כי בשידורים יינתן מקום לביטוי של ההשקפות והדעות השונות הרווחות בציבור.

פעילות הרשות

בניין הטלוויזיה הישראלית ברוממה

רשות השידור הפעילה את שידוריה בטלוויזיה וברדיו, ובהמשך גם באינטרנט.[3] מתוקף היותה רשות השידור הציבורית היחידה בישראל, היא הייתה החברה הישראלית היחידה באיגוד השידור האירופי, ומתוקף כך נהנתה מההסכמים להחלפת חומרים טלויזיוניים הקיימים בין כל גופי השידור האחרים החברים באיגוד.

על פי חוק רשות השידור, ועדת גלי צה"ל של מליאת הרשות אחראית לפקח על השידורים הלא צבאיים של תחנות גלי צה"ל. שידורים אלה מהווים למעלה מ-90% משידורי גלי צה"ל. במאה ה-21, בשל מצבה הרעוע של הרשות, לא התכנסה ועדה זו באופן סדיר.[4]

רשות השידור הייתה כפופה לביקורת של מבקר המדינה ובמסגרת פעילות הממשלה ממונה שר שתפקידו לפקח על רשות השידור.

מימון, עלויות ומשכורות

אולפן מבט של הערוץ הראשון

מימון רשות השידור נעשה באמצעות גביית אגרת הרדיו והטלוויזיה, שידור פרסומות, שידור חסויות, שידור תשדירי שירות ובהשלמה תקציבית של הממשלה.

אגרת הטלוויזיה הוטלה על כל משק בית בעל מקלט טלוויזיה, ונגבתה באמצעות אגף הגבייה של רשות השידור. אגרת הרדיו הייתה מוטלת על כל משק בית שבו רדיו, ובהמשך צומצמה רק לבעל רכב מנועי ונגבתה באמצעות אגרת הרישוי לרכב. בשנת 2014, גובה אגרת הטלוויזיה היה 345 ש"ח לשנה[5] וגובהה של אגרת הרדיו הוא 136 ש"ח לשנה.[6] שנת 2014 הייתה השנה האחרונה שבה נגבתה אגרת הטלוויזיה ונכון לשנת 2016 גובה אגרת הרדיו עמד על 153 ש"ח.

לאורך השנים נחשפו משכורותיהם של עובדי רשות השידור והעובדה כי קיימים עיתונאים וטכנאים שכלל אינם מגיעים לעבודה וגם אינם מחתימים שעות וזוכים למשכורות עתק.[7][8][9]

ערוצי הטלוויזיה

תחנות הרדיו

חדר פיקוח טכני בקול ישראל

תחנות הרדיו של קול ישראל:

  • רשת א' - שידרה תוכניות מגוונות בנושאי תרבות, אמנות, ספרות ושירה, מסורת, פולקלור, היסטוריה וייעוץ מומחים.
  • רשת ב' - שידרה בעיקר אקטואליה.
  • רשת ג' - שידרה מוזיקה ישראלית פופולרית מכל הסוגים.
  • רשת ד' - שידרה בשפה הערבית לאוכלוסייה הערבית-ישראלית במדינת ישראל.
  • רשת ה' - שידרה בשפה הפרסית.
  • 88FM - שידרה מוזיקה מגוונת, אקלקטית ואלטרנטיבית מכל הז'אנרים.
  • קול המוסיקה - שידרה מוזיקה קלאסית.
  • רק"ע (רשת קליטת עלייה) - שידרה במספר שפות זרות שאינן שפות רשמיות בישראל.
  • רשת מורשת - שידרה תוכניות תרבות ואקטואליה מזווית יהודית מסורתית, וכן מוזיקה חסידית.

היסטוריה

ראשית שידורי הרדיו בעברית בארץ הייתה בקול ירושלים, השידור העברי בשירות השידור הארץ–ישראלי המנדטורי שהחל לשדר ב-30 במרץ 1936 והיה באחריות ממשלת המנדט. עם הקמת המדינה ב-1948, הפכו "קול ירושלים", יחד עם תחנת השידור של ההגנה ל"קול ישראל". שירות השידור, שבהמשך הדרך היה הבסיס להקמת רשות השידור, היה שם נרדף לקול ישראל בתחילת דרכה של המדינה, ושני הכינויים התקיימו במקביל בהתייחסם לאותו הארגון האמון על השידורים בישראל.[10]

חברי קיבוץ ניר עם צופים במכשיר הטלוויזיה הראשון במשק, 1968
שלט של רשות השידור ברוממה

שירות השידור התקבל לאיגוד השידור האירופי בשנת 1957. במחאה על כך, פרשו איגודי השידור של סוריה ומצרים מהחברות באיגוד השידור האירופי.

מאז 1965 פעלה רשות השידור מתוקפו חוק רשות השידור שהתקבל בכנסת ב-6 ביוני 1965. ליושב הראש הראשון של הוועד המנהל של הרשות מונה חיים יחיל.

ב-2 במאי 1968 החלה רשות השידור לשדר באופן קבוע שידורי טלוויזיה.

באפריל 1969 החליטה מליאת רשות השידור לשנות את שמם של שידורי הטלוויזיה הישראלית ושל קול ישראל לשם אחד: "שידורי ישראל",[11][12] ולאחר עשור החליטה המליאה להפוך החלטה זו,[13] אך השימוש במונח "שידורי ישראל" המשיך במידה הולכת ופוחתת עד אמצע שנות השמונים.[14]

בשנת 1981 הוחלט על העברת שידורי הטלוויזיה הישראלית לצבע, זאת לאחר שהטלוויזיה הישראלית שידרה רק בשחור לבן, למעט מספר שידורים יוצאי דופן, כמו ביקור נשיא מצרים סאדאת בישראל או תחרות אירוויזיון 1979. המעבר התבצע החל מ-1983.

במשך שנים רבות פעלה רשות השידור כמונופול בתחום שידורי הטלוויזיה בישראל, וכמעט מונופול בתחום שידורי הרדיו (מלבדה פעלה בתחום זה תחנת גלי צה"ל). פתיחת הטלוויזיה בכבלים בשנת 1992 ולאחר מכן ערוצי הטלוויזיה המסחריים (ערוץ 2 וערוץ 10), וכן הוספת הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו והרדיו האזורי כגופי שידור נוספים, מסחריים ובלתי תלויים ברשות השידור, הביאו לביטולו של המעמד הייחודי של הרשות, ולהפיכתה להיות אחד מגופי השידור, מבין תחנות וערוצים רבים המוצעים לקהל הישראלי. שיעורי הצפייה (רייטינג) בשידורי רשות השידור נמוכים בצורה ניכרת מאלו של הערוצים המסחריים וערוצי הכבלים והלוויין. גם בתחום הרדיו נפרץ המונופול, תחילה על ידי תחנות רדיו פיראטיות ("קול השלום" בשנת 1973 וערוץ 7 בשנת 1988), ואחר כך על ידי תחנות רדיו אזוריות.

הרפורמה ברשות

ערך מורחב – הרפורמה ברשות השידור

במשך השנים חלה הידרדרות חמורה במעמדה ובתפקודה של הרשות. ועדות ציבוריות[15] אשר בחנו את הגורמים למצבה הקשה קבעו שהוא נובע בין היתר ממספר עובדיה הגדול, מעלויות שכרם הגבוהות, מהסכמי שכר קשיחים ומן החוק, שמקשה לנהלה במקצועיות וללא פניות בסביבה רבת ערוצי תקשורת. מחברי הדוחות המליצו בין היתר על שינויים מבניים ברשות ועל שינויים בחוק.[16]

בחודש יולי 2007 אישרה מליאת הרשות תוכנית כוללת לשינוי ארגוני בה שיאפשר שידור ציבורי ברמה נאותה ובאמצעים סבירים. כחלק מהמהלכים ליישום הרפורמה נחתם באפריל 2009 הסכם בין רשות השידור ומשרד האוצר לבין ארגוני העובדים המייצגים את עובדיה, ולפיו יפרשו ממנה 700 עובדים לאחר חתימת הסכמי עבודה חדשים.[16] במסגרת הרפורמה פרשו מתפקידם אישים בולטים בשידורי הרשות, דוגמת דליה מזור.

בחודש יולי 2013 שכר שר התקשורת, גלעד ארדן, חברת ייעוץ חיצונית לבחינת עתיד רשות השידור, על מנת להחליט האם נכון לסגור את הרשות.[17] לאור הנתונים הוקמה "ועדת לנדס" וזו פרסמה את החלטותיה בראשית מרץ 2014. לפי הסיכומים שהתקבלו, תבוטל אגרת הטלוויזיה החל מ-1 באפריל 2015 ובמקום רשות השידור יוקם גוף שידורים חדש.[18][19]

הקמת תאגיד השידור הישראלי ופירוק רשות השידור

ב-29 ביולי 2014 אישרה הכנסת את חוק השידור הציבורי, התשע"ד-2014[1], ובו פרק המורה על סגירת רשות השידור.[2] אחד מסעיפי החוק החדש קובע שרבע מעובדי הגוף החדש יגיעו מרשות השידור ומהטלוויזיה החינוכית.[20] בתחילת אוגוסט מונה פרופ' דוד האן לכונס הנכסים של הרשות. עם מינויו, הוא פיטר את מנכ"ל הרשות, יוני בן מנחם ומינה את יונה ויזנטל, לשעבר סמנכ"ל התוכן של yes, לעורך הראשי של הרשות לתקופת הפירוק.[21] מיכאל מירו עזב אז את ניהול רשת ב' ואיילה חסון מונתה למנהלת חטיבת החדשות של הערוץ הראשון.

בניהולם של ויזנטל וחסון בוצעו מהלכים שהביאו לשינויים רבים ברשות השידור - הן במתכונת השידורים והן בזהות מגישי התוכניות, בטלוויזיה וברדיו: אושרו לשידור התוכניות "היהודים באים" ו"לאטמה", ולעומת זאת, בוטלו שידורים בעברית בערוץ 33 (שבע שעות יומיות שכללו מהדורת חדשות מדי שעה) ובוטל שידורה של מהדורת החדשות באנגלית בערוץ הראשון. נוסף על כך, מהדורת "מבט" בערוץ הועברה לשעה 20:00 והוארכה לשעה. גם מהדורת החדשות במוצאי שבת ותוכנית האקטואליה היומית של גאולה אבן הוארכו מחצי שעה לשעה. ברשת ב' הופסק שידור תוכניתו של יוני בן מנחם, אשר ספגה ביקורת ממבקר המדינה על עצם קיומה במקביל להיותו של המגיש מנהל ברשות. בין השינויים הפרסונליים ניתן למנות את שיבוצם של מגישים קבועים לתוכנית הרדיו "הכל דיבורים", סיום תפקידם ברשות השידור של מגישי הספורט יורם ארבל ודני נוימן ולעומת זאת, חזרתם של זוהיר בהלול ומשה פרימו לרשת ב', מינוי יעקב אילון למגיש "מבט"[22] (והרשות אף סיכמה על שידור המהדורה במספר רשתות ברדיו אזורי[23]) ושיבוץ מגישיה עד אותה עת, אמיר איבגי ומירב מילר, לתוכנית העוסקת בבחירות 2015.[24] מלבד זה, יומן הערב של רשת ב', שצומצם כשנתיים קודם לכן לחצי שעה בלבד, הוארך לשעה וחצי.

במרץ 2015 מונה אלדד קובלנץ לעמוד בראש תאגיד השידור הציבורי החדש.[25] כמו כן, התאריך הראשון שנקבע לפרק את הרשות (ב-31 במרץ 2015) נדחה, והוחלט לפרק את הרשות עד אוקטובר 2015.[26] ב-14 ביולי 2015 החל תהליך דחיה נוספת, עד ל-31 במרץ 2016.[27] אך למרות זאת, שובצו החל מסוף ינואר סדרות חדשות (כמו "שטיסל") שצפויות להסתיים כחודש לאחר אותו תאריך.

בניין הטלוויזיה הישראלית בירושלים מעוטר בבד שחור לאות מחאה על סגירת הרשות, מרץ 2017

ב-28 ביולי 2015 שודרה בפעם האחרונה בערוץ הראשון התוכנית "פוליטיקה" עם עודד שחר שהייתה משודרת בגלגולים שונים משנת 1992.

בספטמבר 2015 עלה לאוויר האתר הרשמי של תאגיד השידור הישראלי ובו מכרזים לאיתור סמנכ"לים ולמיתוג.[28] בו בזמן החלה בניית הדירקטוריון הגוף החדש. עד סוף אוקטובר 2015 פרשו כ-300 עובדי הרשות. ביניהם: ענת דוידוב, בני דודקביץ', רויטל עמית, איתי ורד, דודי נסים, יעל איילון, עומר ריטה, וצוותי ההפקה של "הכל דיבורים" ו"סדר יום".[29] מאוחר יותר פרשה גם איילה חסון, שהייתה בין היתר מנהלת חטיבת החדשות ומגישת "יומן", ועברה להגיש את המהדורה המקבילה בערוץ 10.

בפברואר 2016 נודע כי הערוץ הראשון סירב להשתתף במכרז למשחק המרכזי בליגת העל בכדורסל עקב חוסר ודאות בעניין הסגירה, והמשחק הועבר לערוץ 5.

ב-8 במרץ 2016 נדחתה סגירת רשות השידור פעם נוספת, ל-1 באוקטובר 2016.[30]

בחודש מרץ 2016 הוחלט להעביר את האולפנים החדשים אל הגן הטכנולוגי של הר חוצבים בירושלים,[31] אך לאחר מכן הועברו למודיעין בשיתוף פעולה עם ערוץ 9 ויועברו בשנים הקרובות לירושלים, זאת לאחר דרישות העירייה והממשלה.[32] סניף הרדיו הוקם בתל אביב.[33] ב-27 ביולי 2016 נודע כי תאגיד השידור רכש מבנה קבע באזור התעשייה גבעת שאול בירושלים.[34]

במאי 2016 החל התאגיד בהפקה של שידורי ניסיון, המוצגים בדף הפייסבוק שלו, תחת שם זמני - "התאגיד".[35] מספר עדכונים על תהליכי ההתארגנות וההקמה בדף טוויטר. לתאגיד הוחתמו כ-600 עובדים.[36][37]

במרץ 2017 החלו ברשות השידור בשידורים המביעים מחאה כנגד סגירת רשות השידור, ובכללם התפרצות למהדורת מבט תוך כדי שידור והצגת שקופית רקע באולפן במחאה על סגירת רשות השידור,[38] הפרעה והפסקה בשידורי רשת ב',[39] השמעת תשדירי רדיו המכילים הקלטות בהן אומר ראש הממשלה[40] שבכוונתו לשקם את רשות השידור, הקרנת הסדרה "היום זה אנחנו מחר זה אתם" המציגה את מהלך סגירת רשות השידור מנקודת מבטם האישית של אנשי רשות השידור בעוד הם מסקרים מבחינה עיתונאית את התהליך, ופתיחת מהדורות מבט כשהכיתוב "היום זה אנחנו מחר זה אתם" מוצג על קיר הווידאו באולפן.

ב-9 במאי 2017 החלו להיפסק שידורי הרשות בהדרגה. באותו יום שודרה מהדורת מבט האחרונה והסתיימו שידורי האקטואליה של הערוץ הראשון. ב-10 במאי הסתיימו שידורי האקטואליה של רשת ב' למעט מבזקי חדשות שעתיים וכן שידורי ערוץ 33. ב-11 במאי הסתיימו שידורי רשת ג'. בלילה שבין ה13 ל-14 במאי הסתיימו שידורי הערוץ הראשון לאחר שידור גמר האירוויזיון, אם כי למחרת בבוקר שידורי הטלוויזיה החינוכית בו שודרו כסדרם וננעלו בתוכנית "ערב חדש". ב-14 במאי בשעה 23:00 שודר המבזק האחרון של קול ישראל ברשות ושידורי הרשות נחתמו עם סיום שידורי תחנת 88FM. במהלך הלילה שבין 14 ל15 במאי עד השעה 06:00 בבוקר הושמעה מוסיקה בכל תחנות הרדיו של קול ישראל ובטלוויזיה הוקרנה שיקופית המבשרת על סגירת הרשות ותום שידוריה. בשעות הבוקר הוחלפה השיקופית של הרשות בשיקופית של תאגיד השידור שבשרה על פתיחת השידורים בשעה 17:00.

עד אמצע חודש אוגוסט 2017, חלקים מאתר רשות השידור המשיכו לפעול, והחל מה-20 באוגוסט 2017 אתר רשות השידור מפנה באופן אוטומטי לאתר תאגיד השידור, "כאן". ערוץ היוטיוב של רשות השידור הועבר לתאגיד כאן ושם הערוץ ביוטיוב שונה לערוץ "כאן 11", כשם ערוץ הטלוויזיה. ערוץ הטוויטר של רשת ב' הועבר גם הוא לתאגיד כאן, והפעילות בו המשיכה באופן שוטף.

"בזאת הסתיימו שידורינו!", אתר רשות השידור

דוחות מבקר המדינה

משרד מבקר המדינה בדק מפברואר ועד ספטמבר 2010 את הליכי מינוי מוסדות הרשות ואת קביעת תקציבה, מינוי בכירים והעסקת אנשי תקשורת בכירים, ומצא באלה ליקויי התנהלות חמורים.[41] המבקר מצא ליקוי חמור בהתנהלותו של מנכ"ל הרשות מוטי שקלאר בנושא העסקת עיתונאי, אליו התחייב בעל-פה שתוכניתו תופק. כמו כן המבקר בדק את הליכי מינוי חברי מליאת הרשות והביע חשש שהשיקולים למנויים לא היו נקיים מהשפעות פוליטיות. בנוסף נמצאו ליקויים בתפקודו של הוועד המנהל וליקויים גם בהליכי מינוי מליאת השידור.[41]

עוד ביקר מבקר המדינה בחריפות את אופן תפקודם של הנהלת הרשות ומוסדותיה במשך שנים בנושא וכתב כי הדבר "הביא להיווצרות תרבות ארגונית פסולה שסטתה באופן ברור מדרך המלך של המינהל התקין".[42] כך לדוגמה מאז שנת 2006 לא אויש תפקיד מנהל הטלוויזיה בעברית במכרז, והמבקר מצא ליקויים בהליכי קבלת ההחלטות בנושא. מינויים ללא מכרז נעשו גם בקרב עובדי המטה.[42]

מאז 1995, היה קיים ברשות השידור תפקיד אומבודסמן שפרסם מדי שנה דו"חות ביקורת.[43]

מנהלי רשות השידור

מנכ"לי רשות השידור

שם המנכ"ל התחלת כהונה סיום כהונה
חנוך גבתון 1965 1969
שמואל אלמוג 1969 1974
יצחק לבני 1974 1979
יוסף לפיד 1979 1984
אורי פורת 1984 1989
אריה מקל 1989 1993
מוטי קירשנבאום 1993 1997
אורי פורת 1998 2001
רן גלינקא 2001 2002
יוסף בראל 2002 2005
יאיר אלוני 2005 2006
מוטי שקלאר 2006 2011
יוני בן-מנחם 2011 2014
יונה ויזנטל 2014 2015
שמעון אלקבץ 2015 2017

יושבי-ראש רשות השידור

שם היו"ר התחלת כהונה סיום כהונה הערות
חיים יחיל 1965 1972
ולטר איתן 1972 1978
ראובן ירון 1978 1984
מיכה ינון 1984 1988
אהרן הראל 1988 1992
מיכה ינון 1992 1995 (כהונה שנייה)
רינה שפירא 1995 1998
גיל סמסונוב 1998 2000
נחמן שי 2000 2002
אברהם נתן 2002 2004
גבריאלה שלו 2006 2006 יו"ר בפועל
משה גביש 2007 2009
אמיר גילת 2010 2014

גלריית תמונות

רשות השידור בתל אביב

  • אולפן טלוויזיה
    אולפן טלוויזיה
  • חצר רשות השידור
    חצר רשות השידור
  • משרד ברשות השידור
    משרד ברשות השידור
  • מסדרונות תת-קרקעיים ברשות השידור
    מסדרונות תת-קרקעיים ברשות השידור
  • משרד בבניין החדשות
    משרד בבניין החדשות
  • חדר עריכה ברשות השידור
    חדר עריכה ברשות השידור
  • חדר איפור
    חדר איפור
  • חצר רשות - פנורמה
    חצר רשות - פנורמה
  • עליית גג
    עליית גג
  • פנורמה
    פנורמה

אולפן 88fm ביום האחרון לשידורי התחנה

  • חיבוק אחרון באולפן 8 לפי שיוצאים ממנו בפעם האחרונה - גלית גורא-עיני ומיכל אסולין
    חיבוק אחרון באולפן 8 לפי שיוצאים ממנו בפעם האחרונה - גלית גורא-עיני ומיכל אסולין
  • אולפן 8 בסוף השידורים
    אולפן 8 בסוף השידורים
  • גלית גורא-עיני בשידור האחרון בהחלט ב-88
    גלית גורא-עיני בשידור האחרון בהחלט ב-88
  • חיבוק אחרון באולפן 8 לפי שיוצאים ממנו בפעם האחרונה - גלית גורא-עיני וקובי מנורה
    חיבוק אחרון באולפן 8 לפי שיוצאים ממנו בפעם האחרונה - גלית גורא-עיני וקובי מנורה
  • גליה גלעדי בשידור אחרון - אולפן 88 ביום השידורים האחרון
    גליה גלעדי בשידור אחרון - אולפן 88 ביום השידורים האחרון
  • גלית גורא-עיני, מיכל אסולין וגליה גלעדי בפרידה אחרונה מאולפן 88
    גלית גורא-עיני, מיכל אסולין וגליה גלעדי בפרידה אחרונה מאולפן 88
  • גלית גורא-עיני בשידור האחרון בהחלט ב-88, עם מיכל אסולין ויואב יפת
    גלית גורא-עיני בשידור האחרון בהחלט ב-88, עם מיכל אסולין ויואב יפת
  • גליה גלעדי בשידור - אולפן 88 ביום השידורים האחרון
    גליה גלעדי בשידור - אולפן 88 ביום השידורים האחרון

ראו גם

לקריאה נוספת

דוחות מבקר המדינה בנושא רשות השידור

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיציטוט ציטוטים בוויקיציטוט: רשות השידור
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: רשות השידור
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רשות השידור בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1 2 חוק השידור הציבורי, התשע”ד-2014, ס"ח 2471 מ-11 באוגוסט 2014
  2. ^ 1 2 אתר למנויים בלבד גילי איזיקוביץ, הכנסת אישרה את חוק רשות השידור החדש, באתר הארץ, 29 ביולי 2014
  3. ^ אתר האינטרנט של רשות השידור
  4. ^ אמילי גרינצווייג, רשות השידור תקבע נוהלי פיקוח על גל"צ, באתר הארץ, 14 במאי 2012
  5. ^ אגרת הטלוויזיה
  6. ^ אגרת הרדיו
  7. ^ האם עובדי רשות השידור יצטרכו להחזיר כסף?
  8. ^ מאות עובדי רשות השידור והתאגיד לא יודעים מה יהיה מחר: "הטובים נדפקים וקולם לא נשמע"
  9. ^ משכורות עובדי רשות השידור נחשפות: 18 אלף לעיתונאי, 21 אלף לטכנאי
  10. ^ חבלי שירות השידור שלנו בתחילת קיומו, על המשמר, 9 ביולי 1948
  11. ^ שם חדש: שידורי ישראל למישדרי הרדיו והטלוויזיה, דבר, 22 באפריל 1969
  12. ^ צבי לביא, הטלוויזיה תמשיך ב־3 ימי שידור, מעריב, 21 באפריל 1969
  13. ^ מליאת רשות השידור, דבר, 21 במאי 1979
  14. ^ הגינות עתונאית נוסח מחלקת הספורט של שידורי ישראל, מעריב, 27 ביוני 1985
  15. ^ הוועדה לבדיקת רשות השידור בראשותו של האלוף (מיל') רפאל ורדי משנת 2000; ועדת השידור הציבורי בראשות פרופ' חיים בראשית משנת 2000; הוועדה לרפורמה בשידור הציבורי בראשות מר רענן דינור משנת 2005 ועוד.
  16. ^ 1 2 מתוך דוח מבקר המדינה 2011, פרק רביעי - גופים העוסקים בתחום השידור, עמ' 395
  17. ^ אופיר דור, חברת ייעוץ חיצונית תכריע אם רשות השידור תיסגר, באתר כלכליסט, 23 ביולי 2013
  18. ^ לי-אור אברבך, ‏ארדן: אגרת הטלוויזיה תבוטל בתוך שנה, תוקם רשות שידור חדשה, באתר גלובס, 6 במרץ 2014
  19. ^ לי-אור אברבך, ‏הממשלה אישרה את סגירת רשות השידור וביטול האגרה, באתר גלובס, 4 במאי 2014
  20. ^ סרטונים מצנח זהב לעובדי רשות השידור, באתר nana10‏, 29 ביולי 2014; מתוך תוכנית הבוקר "אורלי וגיא"
  21. ^ החל פירוק רשות השידור, יונה ויזנטל מונה לעורך ראשי, באתר ynet, 11 באוגוסט 2014
  22. ^ אתר למנויים בלבד נתי טוקר, יעקב אילון יגיש את מהדורת "מבט" בערוץ הראשון, באתר TheMarker‏, 6 בדצמבר 2014
  23. ^ יעקב אילון Vs יונית לוי: במקביל לרשת ב' - 'מבט' תשודר ברדיו ת"א ורדיו חיפה, באתר ICE‏, 4 בינואר 2015
  24. ^ דוד ורטהיים‏, עכשיו זה רשמי: יעקב אילון יגיש את מבט, באתר וואלה!‏, 6 בדצמבר 2014
  25. ^ לי-אור אברבך, ‏אלדד קובלנץ ינהל את הקמת רשות השידור החדשה, באתר גלובס, 8 במרץ 2015
  26. ^ אתר למנויים בלבד נתי טוקר, עשרות מיליוני שקלים יוזרמו לרשות השידור תמורת פרישת עובדים ופינוי קרקעות, באתר TheMarker‏, 30 ביוני 2015
    צו השידור הציבורי (דחיית תחילתו של החוק) (מס' 2), התשע"ה-2015, ק"ת 7527 מ-30 ביוני 2015
  27. ^ כפי שפורסם באייס: מתווה אקוניס אושר - רשות השידור תיסגר ב-31 במארס 2016, באתר אייס, 19 ביולי 2015
  28. ^ תאגיד השידור הישראלי
  29. ^ לי-אור אברבך, ‏עובדי רשות השידור עוזבים: 300 יפרשו עד סוף אוקטובר, באתר גלובס, 30 בספטמבר 2015
  30. ^ אלירן מלכי, חוזרים למועד המקורי: תאגיד השידור צפוי להיפתח בראשית אוקטובר, באתר כלכליסט, 16 במרץ 2016
  31. ^ יעל פרידסון, סופית: רשות השידור החדשה תישאר בירושלים, באתר ynet, 29 במרץ 2016
  32. ^ אלכסנדר כץ,תאגיד השידור ישכור את מתחם ערוץ 9 במודיעין; ירכוש מבנה קבע בירושלים, באתר אייס, 10 במאי 2016
  33. ^ עבודות תשתית באולפני הרדיו החדשים בת"א
  34. ^ אלירן מלכי ואביב גוטר, תאגיד השידור רכש מבנה קבע בירושלים תמורת 100 מיליון שקל, באתר כלכליסט, 27 ביולי 2016
  35. ^ נועה פרייס‏, כאן מתחילים שידורינו: התאגיד הציבורי התחיל לשדר - בפייסבוק, באתר וואלה!‏, 30 במאי 2016
  36. ^ נועה פרייס‏, העובד ה-200 שחתם בתאגיד: יואב קרקובסקי, באתר וואלה!‏, 17 ביולי 2016
  37. ^ גאולה אבן מצטרפת לתאגיד השידור, באתר ynet, 15 בנובמבר 2016
  38. ^ משה כהן, ‏עובדי רשות השידור התפרצו לאולפן 'מבט' באמצע המהדורה. צפו, באתר מעריב אונליין, 13 במרץ 2017
  39. ^ אריק בנדר, ‏עובדי רשות השידור הפסיקו את שידורי רשת ב': "אנחנו קורבן", באתר מעריב אונליין, 16 במרץ 2017
  40. ^ אתר למנויים בלבד נתי טוקר, ראש הממשלה אינו מרפה מתאגיד השידור: בוחן דחייה נוספת בהקמתו, באתר TheMarker‏, 9 בפברואר 2017
  41. ^ 1 2 דוד אברהם, מבקר המדינה על רשות השידור והעומד בראשה: "כשל ארגוני וניהולי", באתר נענע10, 17 במאי 2011
  42. ^ 1 2 דוד אברהם, המינויים הפסולים ברשות השידור: כך עבדה השיטה, באתר נענע10, 17 במאי 2011
  43. ^ בעמוד האומבודסמן


ישראלישראל שידורי טלוויזיה בישראל
שידור ציבורי
גופים מפקחים ומשדרים תאגיד השידור הישראלי • המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין • בעבר: רשות השידור • משרד החינוך
ערוצי שידור כאן 11 (כאן חדשות) • כאן חינוכית • מַכַּאן 33 • ערוץ כנסת
בעבר: ערוץ 1 • חינוכית 23 • ערוץ 33
טלוויזיה מסחרית
גופים מפקחים הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו
גופים מפיצים עידן+
ערוצי שידור קשת 12 (חדשות 12) • רשת 13 (חדשות 13) • עכשיו 14 (חדשות 14) • ערוץ 9 • ערוץ 24 • הלא TV
בעבר: ערוץ 2 (זכייניות: קשת • רשת • טלעד) • ערוץ עשר
טלוויזיה בכבלים, בלוויין ו-IPTV
גופים מפקחים המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין
ערוצי שידור ערוצי HOT • ערוצי yes • ערוץ הספורט • צ'רלטון • ערוץ ONE
ישראלישראל שידור רדיו בישראל
תאגיד השידור הישראלי (קול ישראל) כאן תרבות • כאן ב • כאן גימל • רדיו מַכַּאן • VoisFarsi • כאן רק"ע • כאן 88 • כאן קול המוזיקה • כאן מורשת • הרדיו החינוכי
צה"ל גלי צה"ל • גלגלצ
הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו (רדיו אזורי) אקו 99FM • רדיו א-שמס • רדיו 90FM • רדיו דרום • רדיו חיפה • רדיו ירושלים • רדיו לב המדינה • 103fm • רדיו קול ברמה • רדיו קול הים האדום • רדיו קול חי • רדיו קול רגע • רדיו תל אביב • 104.5FM רדיו צפון • רדיו א-נאס • רדיוס 100FM • תדרי הפיצול: 99.5 חמ-אש • הדיבור החם בדרום • פרוויה רדיו • קול פליי • קול חי מיוזיק
הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו – איו"ש גלי ישראל
שידורי רדיו באינטרנט רדיו ynet • הקצה
תחנות רדיו שנסגרו
רשות השידור (קול ישראל) רשת א' • רשת ב' • רשת ג' • רשת ד' (קול ישראל בערבית) • רשת ה' (קול ישראל בפרסית) • רק"ע • 88FM • קול המוסיקה • רשת מורשת • הרדיו החינוכי • קול ציון לגולה • הגל הבטוח
רדיו פיראטי ערוץ 7 • קול השלום • רדיו כל האמת
ישראלישראל מוסדות ממשלתיים בישראל
כלכלה המוסד לביטוח לאומי • שירות התעסוקה • רשות התחרות • בנק ישראל • רשות המסים בישראל • רשות ניירות ערך • הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה • מכון התקנים הישראלי • רשות החברות הממשלתיות • הרשות הלאומית להסמכת מעבדות • רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון • רשות החדשנות • הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן • רשות ההשקעות סמל מדינת ישראל
תחבורה הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים • רשות שדות התעופה • רשות התעופה האזרחית • רשות הספנות והנמלים • הרשות הארצית לתחבורה ציבורית
אנרגיה ותשתיות רשות החשמל • רשות הגז הטבעי • רשות המים • השירות המטאורולוגי הישראלי
סביבה רשות הטבע והגנים • רשות העתיקות
בינוי ושיכון המרכז למיפוי ישראל • הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית • רשות מקרקעי ישראל • הרשות לאכיפה במקרקעין • מינהל התכנון • הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב
דת הרבנות הראשית לישראל • מערך הגיור
תקשורת וטכנולוגיה רשות השידור (בעבר) • תאגיד השידור הישראלי • הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו • המועצה לשידורי כבלים ושידורי לוויין • דואר ישראל • ארכיון המדינה • לשכת העיתונות הממשלתית • מערך הסייבר הלאומי • רשות התקשוב הממשלתי • מערך הדיגיטל הלאומי
חברה רשות השירות הלאומי-אזרחי • הרשות לשיקום האסיר • הרשות לקידום מעמד האישה • הרשות לפיתוח כלכלי של מגזר המיעוטים • מבקר המדינה • נציבות פניות ילדים ונוער בהשמה חוץ ביתית • הרשות לזכויות ניצולי השואה • יד ושם • הרשות לפיתוח כלכלי-חברתי של המגזר החרדי
בריאות רשות בתי החולים הממשלתיים (בעבר) • התאגיד לפיקוח וטרינרי
משפטים רשות התאגידים • רשות האכיפה והגבייה • הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור • היחידה הממשלתית לחופש המידע • הרשות להגנת הפרטיות • רשות הפטנטים • הרשות לרישום והסדר זכויות מקרקעין
חינוך המועצה להשכלה גבוהה
ביטחון לאומי שירות בתי הסוהר • הרשות הארצית לכבאות והצלה • הרשות להגנה על עדים • רשות המאגר הביומטרי הלאומי • הרשות הלאומית לביטחון קהילתי
פנים רשות האוכלוסין וההגירה
ביטחון רשות מעברים יבשתיים • הרשות לפינוי מוקשים • רשות חירום לאומית


אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=רשות_השידור&oldid=22056460"