סרקזם – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־22:53, 9 בדצמבר 2017

סַרְקַזְם (על-פי האקדמיה ללשון העברית: עוקצנות) הוא סגנון דיבור תוקפני, המתאפיין בעלבון חבוי. להבדיל מעלבון גלוי (קללה), סרקזם נאמר במסווה של רצון תמים "להעביר מסר" או "לחנך" את הצד שאליו כוון, אם כי בהגדרה מטרתו לפגוע בכל מקרה.

מאפיינים בולטים של סרקזם הם אמירת דבר והתכוונות להיפוכו (לשון סגי נהור), שימוש בשאלה רטורית, או הצגת מסקנה קיצונית בגנות אדם, על תכונה או פעולה תמימה שביצע.

לעתים הגבול בין סרקזם להומור נייטרלי או השתאות או מסקנה קיצוניות, אינו מאד ברור, אך במקרי סרקזם תמיד ישנה כוונה להעלבה או הגחכה של האדם שאליו הופנתה התגובה הסרקסטית.

אמרה סרקסטית איננה בהכרח מניפולטיבית (ראו בהמשך - סרקזם בפסיכולוגיה) אם כי לעתים הוא מגיע מתוקף מניפולציה או כחלק מתהליך מניפולטיבי.

בהגדרה מטאפורית נקרא הסרקזם "דיבור מריר" שכן מטרת השימוש בו לגרום למאזין תחושה נפשית "מרירה".

מקור המילה

מקור המילה ביוונית - סרקסמוס (σαρκασμός). מילה זו באה מהפועל סַרְקַזֵיין (σαρκάζειν), שפירושו "לקרוע בשר בשיניים", ובהשאלה, לדבר במרירות.

אירוניה, ציניות וסרקזם

בעברית נפוץ הבלבול^[^{דרוש מקור]} בין אירוניה (צחוק הגורל), ציניות (חוסר אמון בטוב לבם של אנשים) וסרקזם (דיבור מריר).

מאפיינים

שגיאות פרמטריות בתבנית:להשלים
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

מבחינה מבנית, מאפיינים בולטים של דיבור סרקסטי הם:

שימוש בלשון סגי נהור - אמירת דבר והתכוונות להיפוכו. לדוגמה: כאשר קדם הפיל את ארוחת הצהריים שלו על הרצפה, אמו אמרה לו "כל הכבוד!". האם לא התכוונה לשבח בכנות את טעותו של קדם, אולם היא אמרה זאת בטון מסוים ובהבעה מסוימת שגרמו לקדם להבין שהיא מתכוונת להיפוכו של דבר.
שימוש בשאלות רטוריות (בפרט בטון תוקפני או בהקשר מחלוקתי) - לדוגמה, כאשר אדם א' מבקש מאדם ב' לבצע מטלה מסוימת ב עשוי להשיב "למה לא", או "מה עוד" וכדומה; חייל יכול לומר לרעהו: "בטח שאני אחליף אותך בשמירה. למה לא", כשכוונת הדברים היא למעשה תשובה שלילית, סרקסטית כביכול לבקשה. קיום התוקפנות תלוי בטון או בהקשר בו נאמרים הדברים.
הצגת מעשה נייטרלי כמביך - לדוגמה: פלוני מצהיר שאיננו אוכל בשר ופלמוני עונה לו שהוא "רגיש", בעוד שבפועל ייתכן שהוא בכלל עושה זאת מרחמים, מסיבה של טעם אישי, מסיבה דתית, מסיבה חינוכית, מסיבות אחרות, או ממגוון סיבות גם יחד. לחלופין, פלמוני מוחא לו כפיים במטרה להגחיכו (מחווה גופנית ללא שימוש במילים).

סרקזם ושפת גוף

כדי להבין סרקזם, לעתים נדרש המאזין להבין לא רק את המשמעות המילולית של הדברים, אלא גם את כוונת הדובר, את הקונוטציה שלו, והאם הוא באמת מתכוון להיות סרקסטי או לא. על פי כלל, הבנת סרקזם בשיחה מוחשית שונה מהבנת סרקזם בשיחה כתובה (כמו באינטרנט).

המקורות להתנהגות סרקסטית

סרקזם בפסיכולוגיה

ערך מורחב – פסיכולוגיה

קיימים מספר הסברים אפשריים לסרקזם בפסיכולוגיה. עיקר ההסברים הם פסיכואנליטיים. הפסיכואנליזה נוטה לגישה שאמרות סרקסטיות מסוימות מכוונות מן הלא מודע, ובמקרה זה יש הרואים בה דוגמה לתוקפנות פנימית, היוצאת כפיצוי רגשי על טראומות מן העבר. גרסה ספציפית יותר נוגעת לצורך להרגיש עליונות לכאורה, על אדם אחר מתוקף פגיעה רגשית כזו.

ייתכנו גם הסברים ביהייביוריסטים לסרקזם כגון חיקוי התנהגות (אימיטציה בנדוריאנית) והרי סוגים נוספים של אלימות, לווא דווקא מילולית קיבלו הסבר אימיטציוני כזה.

סרקזם קשור בציניות, ונתפס כאלימות שמפעיל אדם הנוטה לתפיסת-מציאות צינית.

ייתכנו גישות המשלבות מספר הסברים ביחד.

מיעוט מהאנשים המרבים להשתמש בסרקזם בהזדמנויות שבהן הוא מיותר, ועושים זאת באופן עקבי, עשויים לתאום להגדרה המקובלת בעולם הפסיכולוגיה והפסיכיאטריה להפרעת אישיות נרקיסיסטית, או אף להפרעת אישיות אנטי סוציאלית.

פילוסופיה של המונח

שגיאות פרמטריות בתבנית:להשלים
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

יש הנמנעים באופן מכוון משימוש בסרקזם, משום שלדעתם שימוש בו, באופן כללי, גורם לעוינות בין בני אדם ופוגע באינטראקציה חברתית לטווח הארוך לפחות (ולפעמים גם לטווח הקצר).

ראו גם

קישורים חיצוניים

Shamay-Tsoory and R. Tomer, J. Aharon-Peretz - The Neuroanatomical Basis of Understanding Sarcasm and Its Relationship to Social Cognition

דניאל זיידמן, תוכנה המזהה סרקזם? ממש..., במדור "חדשות מדע" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 8 בספטמבר 2016

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 '''סַרְקַזְם''' (על-פי [[האקדמיה ללשון העברית]]: '''עוקצנות''') הוא סגנון דיבור תוקפני, המתאפיין בעלבון חבוי. להבדיל מעלבון גלוי (קללה), סרקזם נאמר במסווה של רצון תמים "להעביר מסר" או "לחנך" את הצד שאליו כוון, אם כי בהגדרה מטרתו לפגוע בכל מקרה.
-מאפיינים בולטים של סרקזם הם אמירת דבר והתכוונות לההפך שלו(לשון [[סגי נהור]]), שימוש ב[[שאלה רטורית]], או הצגת [[מסקנה]] [[קיצוניות|קיצונית]] בגנות אדם, על תכונה או פעולה [[תמימות|תמימה]] שביצע.
+מאפיינים בולטים של סרקזם הם אמירת דבר והתכוונות להיפוכו (לשון [[סגי נהור]]), שימוש ב[[שאלה רטורית]], או הצגת [[מסקנה]] [[קיצוניות|קיצונית]] בגנות אדם, על תכונה או פעולה [[תמימות|תמימה]] שביצע.
-לעתים הגבול בין סרקזם להומור נייטרלי או השתאות או מסקנה קיצוניות, אינו ברור, ונוטה לבלבל, אך במקרי סרקזם תמיד ישנה '''כוונה''' להעלבה או הגחכה של האדם שאליו הופנתה התגובה הסרקסטית.
+לעתים הגבול בין סרקזם להומור נייטרלי או השתאות או מסקנה קיצוניות, אינו מאד ברור, אך במקרי סרקזם תמיד ישנה '''כוונה''' להעלבה או הגחכה של האדם שאליו הופנתה התגובה הסרקסטית.
-ידוע שאנשים דיכאוניים נוטים לא להבין סרקיזם.
 אמרה סרקסטית איננה בהכרח [[מניפולציה (התנהגות)|מניפולטיבית]] (ראו בהמשך - סרקזם בפסיכולוגיה) אם כי לעתים הוא מגיע מתוקף מניפולציה או כחלק מתהליך מניפולטיבי.
@@ שורה 20: / שורה 18: @@
 {{להשלים|פסקה=כן}}
 מבחינה מבנית, מאפיינים בולטים של דיבור סרקסטי הם:
-# '''שימוש ב[[לשון סגי נהור]]''' - אמירת דבר והתכוונות להיפוכו. לדוגמה: כאשר קדם הפילה את ארוחת הצהריים שלה על הרצפה, אמה אמרה לה "כל הכבוד!". האם לא התכוונה לשבח בכנות את טעותה של קדם, אולם היא אמרה זאת בטון מסוים ובהבעה מסוימת שגרמו לקדם להבין שהיא מתכוונת להיפוכו של דבר.
+# '''שימוש ב[[לשון סגי נהור]]''' - אמירת דבר והתכוונות להיפוכו. לדוגמה: כאשר קדם הפיל את ארוחת הצהריים שלו על הרצפה, אמו אמרה לו "כל הכבוד!". האם לא התכוונה לשבח בכנות את טעותו של קדם, אולם היא אמרה זאת בטון מסוים ובהבעה מסוימת שגרמו לקדם להבין שהיא מתכוונת להיפוכו של דבר.
 # '''שימוש ב[[שאלה רטורית|שאלות רטוריות]] (בפרט בטון תוקפני או בהקשר [[מחלוקת]]י)''' - לדוגמה, כאשר אדם א' מבקש מאדם ב' לבצע מטלה מסוימת ב עשוי להשיב "למה לא", או "מה עוד" וכדומה; חייל יכול לומר לרעהו: "בטח שאני אחליף אותך בשמירה. למה לא", כשכוונת הדברים היא למעשה תשובה שלילית, סרקסטית כביכול לבקשה. קיום התוקפנות תלוי בטון או בהקשר בו נאמרים הדברים.
 # '''הצגת מעשה נייטרלי כמביך''' - לדוגמה: [[פלוני]] מצהיר שאיננו אוכל בשר ו[[פלוני|פלמוני]] עונה לו שהוא "[[רגש|רגיש]]", בעוד שבפועל ייתכן שהוא בכלל עושה זאת מ[[רחמים]], מסיבה של [[טעם]] אישי, מסיבה [[דת]]ית, מסיבה חינוכית, מסיבות אחרות, או ממגוון סיבות גם יחד. לחלופין, פלמוני מוחא לו כפיים במטרה להגחיכו ([[מחווה גופנית]] ללא שימוש במילים).

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: סרקזם
ציטוטים בוויקיציטוט: סרקזם
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: סרקזם