קשר יוני – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ תמונות - הסבה לעברית, תיקון פרמטרים#
Hmjeh1112 (שיחה | תרומות)
הפרת זכויות יוצרים
תגית: הסרת קטגוריות
שורה 1: שורה 1:
קשר יוני הוא גם נקרא תרכובת יונית הוא גם חלק מתרכובת יש תרכובת מולקולרית ותרכובת יונית. תרכובת היא חומר הבנוי משני סוגי יסודות או יותר, הקשורים ביניהם בקשר כימי כלשהו וביחס קבוע של כמויותיהם. לתרכובת תכונות כימיות משל עצמה, השונות מתכונות מרכיביה. למשל, מלח בישול בעל הנוסחה האמפירית NaCl, הוא תרכובת של המתכת- נתרן, והאל מתכת- כלור. לתרכובת הרכב קבוע ומוגדר של אטומים; הרכב זה ניתן על ידי הנוסחה האמפירית של החומר. מספר התרכובות הידועות למדע הוא עצום. נכון ל-2006 ידועות למדע מעל ל-30 מיליון תרכובות שונות [1].
[[קובץ:Legame ionico fra sodio e cloro.svg|350px|שמאל]]


יש להבדיל בין תרכובת לבין תערובת, המכילה מספר אטומים או תרכובות יחדיו, אך ללא קשר כימי ביניהם, כך שכל חומר שומר על תכונותיו הכימיות והיחס בין מרכיביה אינו בהכרח קבוע. תמיסה, למשל, היא תערובת. הדגים, לדוגמה, אינם נושמים את החמצן המהווה חלק מן התרכובת מים - הם נושמים את החמצן המומס במים.
'''קשר יוני''' הוא סוג של [[קשר כימי]] חזק בין [[יון|יונים]] בעלי [[מטען חשמלי]] חיובי ([[קטיון|קטיונים]]) ובעלי מטען שלילי ([[אניון|אניונים]]). הקשר נוצר כתוצאה ממשיכה אלקטרו-סטטית בין שני המטענים, על פי [[חוק קולון]]. בדרך כלל, הקשרים היונים מובילים ליצירת [[סריג יוני]] מסודר כגון [[מלח (כימיה)|מלח]]. דוגמה מוכרת לסריג יוני הוא מלח השולחן, [[מלח בישול|נתרן כלוריד]], המורכב מקטיונים של [[נתרן]] היוצרים קשרים יונים עם אניונים של [[כלור]].


כמו כן, יש להבחין בין סגסוגת לבין תרכובת. סגסוגת היא תערובת של מתכות ולא תרכובת. בסגסוגת מתיכים מתכות שונות באופן כזה שהמבנה היסודי של המתכת, גביש המשתרע לכל גודלו של גרעין מתכת, נשאר ללא פגיעה.
קשרים יונים נוצרים בעקבות הבדל משמעותי ב[[אלקטרושליליות]] של שני ה[[יסוד כימי|יסודות]] הנפגשים, המודדת את השאיפה לקבל אלקטרון על מנת להשלים את [[רמת אנרגיה|רמת האנרגיה]] האחרונה ("קליפת האטום"). בדרך כלל היסודות הם אטומי [[מתכות]], הנוטים למסור אלקטרונים (בעלי אלקטרושליליות נמוכה) ולהפוך לקטיונים בעלי מטען חיובי, ואטומים של [[אל-מתכות]], הנוטים לקבל אלקטרונים (בעלי אלקטרושליליות גבוהה) ולהפוך לאניונים בעלי מטען שלילי.


תהליך היצירה של תרכובת נקרא בעברית התרכבות.
ניתן לראות את הקשר היוני כמצבו הקיצוני ביותר של [[קשר קוולנטי קוטבי]], שלמעשה, בסריג יוני אין הפרדה מלאה בין הקטיונים לאניונים, וישנה שותפות כלשהי (מזערית, אם כן) באלקטרונים ביניהם ולכן מטענם אינו שלם לגמרי. [[כללי פג'נס]] מאפשרים להעריך עד כמה הקשר יוני טהור או שיש לו אופי קוולנטי חלקי בהתאם למטען הפורמלי ולרדיוס היונים. כאשר [[מסיסות|ממיסים]] את הסריג היוני בתמיסה כלשהי, נשבר הקשר היוני ונפרדים הקטיונים מהאניונים ורק במצב זה מטענם הוא באמת שלם.
תרכובת יונית או מלח - תרכובת הנוצרת כתוצאה מקשר יוני בין מתכת ואל מתכת.

תרכובת מולקולרית - תרכובת המורכבת מאוסף של מולקולות זהות. ישנם שני טיפוסים אפשריים של תרכובות מולקולריות:
כל מטען חשמלי משרה סביבו במרחב שדה אלקטרוסטטי אחיד. לכן הקשר הנוצר בין היונים, אינו מכוון לאורך הציר המקשר ביניהם בלבד, אלא כל יון מושך אליו את כל היונים בעלי המטען הנגדי הנמצאים סביבו.
תרכובת קוולנטית - תרכובת הנוצרת כתוצאה מקשר קוולנטי בין מספר אל מתכות היוצרות יחדיו מולקולה. התרכובות הקוולנטיות הנפוצות ביותר בטבע הן תרכובות אורגניות.

תרכובת קואורדינטיבית - תרכובת הנוצרת כתוצאה מקשר קואורדינטיבי בין ליגנדים ליון מתכתי. הליגנדים עצמם עשויים להיות תרכובות אורגניות, כפי שקורה במולקולות הם הקושרות יוני ברזל בכדוריות דם אדומות, או תרכובות אי-אורגניות, כפי שקורה בסיליקטים רבים.
כדוגמה נוספת, נסתכל בדו נתרן חמצני, Na2O (תחמוצת הנתרן), הנוצרת על ידי תגובה בין אטומי נתרן ואטומים של חמצן. לאטום החמצן שישה אלקטרונים ברמת האנרגיה האחרונה, ולכן דרושים שני אלקטרונים על מנת שהוא יקבל מבנה של גז אציל (Ne).
יתן לתאר כל תרכובת על ידי כתיב כימי סטנדרטי המפרט את האטומים המרכיבים אותה, מטענם החשמלי, אופן הקישור ביניהם והמבנה המרחבי של התרכובת כולה. כמו כן, לכל תרכובת ידועה קיים מספר זיהוי יחיד במינו הניתן על ידי שירות התקצירים בכימיה (CAS) של האגודה האמריקנית לכימיה, הנקרא מספר CAS. מטרת המספור להקל על חיפושים במסדי נתונים, שכן אותו חומר מופיע לעתים קרובות בשמות שונים. מרבית מסדי הנתונים של מולקולות בעולם תומכים היום בחיפוש לפי מספר CAS.

==קישורים חיצוניים==
* {{דוידסון|ארז גרטי|מהו קשר יוני?|maagarmada/chemistry/מהו-קשר-יוני|25 ביוני 2011}}

{{קשרים כימיים}}
{{קצרמר|כימיה}}
[[קטגוריה:קשרים כימיים|יוני]]
[[קטגוריה:מלחים|**]]

גרסה מ־21:46, 10 בדצמבר 2017

קשר יוני הוא גם נקרא תרכובת יונית הוא גם חלק מתרכובת יש תרכובת מולקולרית ותרכובת יונית. תרכובת היא חומר הבנוי משני סוגי יסודות או יותר, הקשורים ביניהם בקשר כימי כלשהו וביחס קבוע של כמויותיהם. לתרכובת תכונות כימיות משל עצמה, השונות מתכונות מרכיביה. למשל, מלח בישול בעל הנוסחה האמפירית NaCl, הוא תרכובת של המתכת- נתרן, והאל מתכת- כלור. לתרכובת הרכב קבוע ומוגדר של אטומים; הרכב זה ניתן על ידי הנוסחה האמפירית של החומר. מספר התרכובות הידועות למדע הוא עצום. נכון ל-2006 ידועות למדע מעל ל-30 מיליון תרכובות שונות [1].

יש להבדיל בין תרכובת לבין תערובת, המכילה מספר אטומים או תרכובות יחדיו, אך ללא קשר כימי ביניהם, כך שכל חומר שומר על תכונותיו הכימיות והיחס בין מרכיביה אינו בהכרח קבוע. תמיסה, למשל, היא תערובת. הדגים, לדוגמה, אינם נושמים את החמצן המהווה חלק מן התרכובת מים - הם נושמים את החמצן המומס במים.

כמו כן, יש להבחין בין סגסוגת לבין תרכובת. סגסוגת היא תערובת של מתכות ולא תרכובת. בסגסוגת מתיכים מתכות שונות באופן כזה שהמבנה היסודי של המתכת, גביש המשתרע לכל גודלו של גרעין מתכת, נשאר ללא פגיעה.

תהליך היצירה של תרכובת נקרא בעברית התרכבות. תרכובת יונית או מלח - תרכובת הנוצרת כתוצאה מקשר יוני בין מתכת ואל מתכת. תרכובת מולקולרית - תרכובת המורכבת מאוסף של מולקולות זהות. ישנם שני טיפוסים אפשריים של תרכובות מולקולריות: תרכובת קוולנטית - תרכובת הנוצרת כתוצאה מקשר קוולנטי בין מספר אל מתכות היוצרות יחדיו מולקולה. התרכובות הקוולנטיות הנפוצות ביותר בטבע הן תרכובות אורגניות. תרכובת קואורדינטיבית - תרכובת הנוצרת כתוצאה מקשר קואורדינטיבי בין ליגנדים ליון מתכתי. הליגנדים עצמם עשויים להיות תרכובות אורגניות, כפי שקורה במולקולות הם הקושרות יוני ברזל בכדוריות דם אדומות, או תרכובות אי-אורגניות, כפי שקורה בסיליקטים רבים. יתן לתאר כל תרכובת על ידי כתיב כימי סטנדרטי המפרט את האטומים המרכיבים אותה, מטענם החשמלי, אופן הקישור ביניהם והמבנה המרחבי של התרכובת כולה. כמו כן, לכל תרכובת ידועה קיים מספר זיהוי יחיד במינו הניתן על ידי שירות התקצירים בכימיה (CAS) של האגודה האמריקנית לכימיה, הנקרא מספר CAS. מטרת המספור להקל על חיפושים במסדי נתונים, שכן אותו חומר מופיע לעתים קרובות בשמות שונים. מרבית מסדי הנתונים של מולקולות בעולם תומכים היום בחיפוש לפי מספר CAS.