מוח'תאר – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 11: שורה 11:


== לקריאה נוספת ==
== לקריאה נוספת ==
* [[דוד בן דוד]], איש [[כפר עציון]] ו[[ניר עציון]], '''גשר על פני התהומות ''', 1996, הוצאה עצמית.
* [[דוד בן דוד]], איש [[כפר עציון]] ו[[ניר עציון]], '''גשר על פני התהומות''', 1996, הוצאה עצמית.
* נחמה מרקוס, לעבדה ולשמרה סיפורו של קיבוץ חפץ חיים . עמ' 150
* נחמה מרקוס, לעבדה ולשמרה סיפורו של קיבוץ חפץ חיים, עמ' 150.


{{קצרמר|היסטוריה}}
{{קצרמר|היסטוריה}}

גרסה מ־14:47, 17 בדצמבר 2017

מֻח'תארערבית: مختار) או מוכתר הכפר הוא מוסד מתקופת האימפריה העות'מאנית. המוח'תאר הוא פקיד ממשלתי הממונה על ידי השלטונות ונאמן להם. הוא מקבל משכורת מהרשות השלטונית. בין תפקידיו, לשפוט בסכסוכים קלים, בין איש לרעהו ולייצג את הכפר בפני השלטונות. בתקופה העות'מאנית, הוא היה אחראי על רישום הלידות, הנישואין והפטירות ועל הגיוס לצבא. עם כיבוש הארץ על ידי האנגלים, צומצמו מאוד זכויות המוח'תאר.

לעתים, התפקיד עובר במשפחה. עם חילופי שלטון, קורה שהמשרה עוברת מחמולה (משפחה רחבה) אחת לשנייה, אפילו יריבה לה.

ביישובים העבריים לא היה קיים מוסד כזה אך במקרים מסוימים נאלצו למנות אדם שישא בתואר על מנת ליצור קשרים עם היישובים הערבים השכנים. מוח'תאר הכפר הערבי ביקש לבוא במגע עם המוח'תאר ולא עם מזכיר פנים או בעל תפקיד דומה.

בימי השלטון הבריטי נתמנה בכל כפר ערבי ובכל יישוב יהודי מוחתאר שתפקידו היה לדאוג ליחסים התקינים עם ממשלת המנדט ועם היישובים השכנים . ביישובים היהודים - לקראת המינוי היה המוחתאר הנבחר צריך להשתתף בקורס שהתקיים מטעם הסוכנות היהודית (בדרך כלל בחווה הפרסית סמוך למוצא) . במהלך הקורס למדו ערבית מדוברת וחוקים הקשורים לסכסוכי קרקעות וכדומה .

לדוגמה, משה (דרוויש) צורי נבחר בתחילת המאה ה-20 להיות "מוח'תאר" היהודים בעכו. במסגרת תפקידו טיפל בענייני הכספים של הקהילה, בבית הכנסת, בכרם זיתים שהיה בבעלות הקהילה, בבית הקברות שלה, ובקשר השוטף עם הרשויות.

לקריאה נוספת

ערך זה הוא קצרמר בנושא היסטוריה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.