אבנית – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:Kesselstein k.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אבנית כפי שנראית ב[[מיקרוסקופ אלקטרונים סורק]]. שדה ראיה - 64x90 [[מיקרון]]]]
'''אבנית''' היא שכבה [[מוצק|מוצקה]] בצבע לבן-אפור המצויה בקומקומים חשמליים, בגופי חימום [[מים]] אחרים ובמערכות בהן זורמים מים חמים. האבנית נוצרת כש[[יון|יונים]] ה[[המסה|מומסים]] במים [[שיקוע|שוקעים]] בעקבות תהליך החימום. מקורו של המשקע הוא בסלע [[אבן גיר|גיר]] שהומס על ידי הגשמים ועשה דרכו ל[[מי תהום|מי התהום]] ומשם ל[[מי שתייה|מי השתייה]].
'''אבנית''' היא שכבה [[מוצק|מוצקה]] בצבע לבן-אפור המצויה בקומקומים חשמליים, בגופי חימום [[מים]] אחרים ובמערכות בהן זורמים מים חמים. האבנית נוצרת כש[[יון|יונים]] ה[[המסה|מומסים]] במים [[שיקוע|שוקעים]] בעקבות תהליך החימום. מקורו של המשקע הוא בסלע [[אבן גיר|גיר]] שהומס על ידי הגשמים ועשה דרכו ל[[מי תהום|מי התהום]] ומשם ל[[מי שתייה|מי השתייה]].


שורה 5: שורה 4:


מים בהם עשויה להיווצר אבנית נקראים "[[מים קשים]]", והם מכילים לרוב יוני [[סידן]], [[מגנזיום]], ויון [[ביקרבונט|מימן פחמתי (ביקרבונט)]].
מים בהם עשויה להיווצר אבנית נקראים "[[מים קשים]]", והם מכילים לרוב יוני [[סידן]], [[מגנזיום]], ויון [[ביקרבונט|מימן פחמתי (ביקרבונט)]].
{| align="center"

|<gallery widths="230" heights="170" perrow="3" mode="packed">
==היבטים בריאותיים==
קובץ:Kesselstein k.jpg|אבנית כפי שנראית במיקרוסקופ אלקטרונים סורק. שדה ראיה - 64x90 מיקרון
בקרב הציבור ישנן חששות מהשלכות בריאותיות של שתיית אבנית, ובפרט אמונה כי שתיית אבנית גורמת ל[[אבנים בכליות]]. על פי הידוע, אין לחששות אלו ביסוס. [[ארגון הבריאות העולמי]] דיווח כי לא ידועה עדות להשפעה שלילית של מים קשים על בני אדם.
קובץ:אבנית.jpg|אבנית ב[[מיחם]]

קובץ:Waterboiler-internal.jpg|אבנית ב[[קומקום]] חשמלי
על פי [[מועצת המחקר הלאומי]] של ארצות הברית, "מים קשים יכולים לספק חלק מצריכת הסידן והמגנזיום הדרושה לתזונה היומית."{{הערה|1=[https://tacklinglimescale.wordpress.com/2014/03/12/the-effects-of-limescale-on-health/]}}
</gallery>
|}


==התהליך הכימי==
==התהליך הכימי==
שורה 21: שורה 22:


מניעת שקיעת האבנית נעשית בתהליכים הנקראים [[ריכוך מים]] ועיקרם הקטנת ריכוז היונים הבלתי מסיסים.
מניעת שקיעת האבנית נעשית בתהליכים הנקראים [[ריכוך מים]] ועיקרם הקטנת ריכוז היונים הבלתי מסיסים.

==היבטים בריאותיים==
בקרב הציבור ישנן חששות מהשלכות בריאותיות של שתיית אבנית, ובפרט אמונה כי שתיית אבנית גורמת ל[[אבנים בכליות]]. על פי הידוע, אין לחששות אלו ביסוס. [[ארגון הבריאות העולמי]] דיווח כי לא ידועה עדות להשפעה שלילית של מים קשים על בני אדם.

על פי [[מועצת המחקר הלאומי]] של ארצות הברית, "מים קשים יכולים לספק חלק מצריכת הסידן והמגנזיום הדרושה לתזונה היומית."{{הערה|1=[https://tacklinglimescale.wordpress.com/2014/03/12/the-effects-of-limescale-on-health/]}}


==אבן שן==
==אבן שן==

גרסה מ־18:53, 19 בדצמבר 2017

אבנית היא שכבה מוצקה בצבע לבן-אפור המצויה בקומקומים חשמליים, בגופי חימום מים אחרים ובמערכות בהן זורמים מים חמים. האבנית נוצרת כשיונים המומסים במים שוקעים בעקבות תהליך החימום. מקורו של המשקע הוא בסלע גיר שהומס על ידי הגשמים ועשה דרכו למי התהום ומשם למי השתייה.

הסרת האבנית מתבצעת בדרך כלל באמצעות יצירת סביבה חומצית, שממיסה מחדש את הגיר שנוצר על גוף החימום. במכשירים ביתיים ניתן לעשות זאת באמצעות המסת חומצת לימון (מלח לימון) או חומץ ביתי.

מים בהם עשויה להיווצר אבנית נקראים "מים קשים", והם מכילים לרוב יוני סידן, מגנזיום, ויון מימן פחמתי (ביקרבונט).

התהליך הכימי

המלח העיקרי המרכיב את סלע הגיר, סידן פחמתי שנוסחתו CaCO3, אינו מסיס במים מזוקקים, אולם הוא מתמוסס במים חומציים. מי הגשמים חומציים מעט בשל התמוססות פחמן דו-חמצני מהאוויר, היוצר במים חומצה פחמתית, H2CO3. זו ממיסה את סלע הגיר, לפי התגובה הכוללת הבאה:



תוצר התגובה, סידן מימן פחמתי, Ca(HCO3)2 הוא מלח מסיס הנמצא במים קשים בכמות גדולה.

גם התגובה ההפוכה מתרחשת כל הזמן, ולמעשה מדובר בתהליך הנמצא בשיווי משקל (Ca2+ + 2HCO3- ⇋ Ca2+ + CO32- + CO2 + H2O). בעת חימום תגרום התגובה ההפוכה לשיקוע: מסיסותו של הפחמן הדו-חמצני, הנוצר מפירוק הסידן המימן פחמתי במים, קטנה מאוד עם עליית הטמפרטורה, והוא משתחרר לאוויר; על פי עקרון לה-שטלייה, התגובה ההפוכה תתגבר, ויווצר משקע של סידן פחמתי בכלי המחומם. על כן, רוב האבנית בגופי חימום עשויה גיר או מגנזיום פחמתי, ששוקע בתהליך דומה.

יונים של סידן עשויים להקשר גם לסבון. סבון מכיל אניונים (יון טעון שלילית) שמקורם בחומצות שומן נייטרליות או תרכובות כימיות דומות. מלחי הסידן של אניונים אלה אינם מתמוססים היטב במים. השילוב יוצר קרום שמתקשה כשכבה דקה על משטחים באמבטיה, בכיור, על אריחי חרסינה או בצינורות ניקוז.

מניעת שקיעת האבנית נעשית בתהליכים הנקראים ריכוך מים ועיקרם הקטנת ריכוז היונים הבלתי מסיסים.

היבטים בריאותיים

בקרב הציבור ישנן חששות מהשלכות בריאותיות של שתיית אבנית, ובפרט אמונה כי שתיית אבנית גורמת לאבנים בכליות. על פי הידוע, אין לחששות אלו ביסוס. ארגון הבריאות העולמי דיווח כי לא ידועה עדות להשפעה שלילית של מים קשים על בני אדם.

על פי מועצת המחקר הלאומי של ארצות הברית, "מים קשים יכולים לספק חלק מצריכת הסידן והמגנזיום הדרושה לתזונה היומית."[1]

אבן שן

על השיניים נוצרת אבנית, או אבן שן, כתוצאה משקיעת מלחים בלתי מסיסים של סידן ומגנזיום מהרוק והמזון על פניהן. הסיבה לכך היא שינויי טמפרטורה וחומציות בפה. המשקע מהווה מצע נוח להיספחות חיידקים על פניו, ואלה עלולים לגרום לעששת. ניתן להסיר אבנית מהשיניים באופן מכני, בדרך כלל על ידי שיננית.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ [1]