קנאביס רפואי – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 97: שורה 97:
==הערות שוליים==
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}

===ביאורים===
{{ביאורים}}





גרסה מ־15:23, 22 בדצמבר 2017

מיצוי נוזלי של קנאביס אינדיקה, של איגוד הרוקחים האמריקאי, לפני 1937
פרח יבש של זן קנאביס מסוג 'Trainwreck'

קנאביס רפואי (נקרא לעיתים גם "מריחואנה רפואית"), הוא הכינוי לחלקים שונים של צמח הקנאביס או חומרים טבעיים שבודדו מן הצמח, כפי שאלו ניטלים במסגרת טיפול רפואי, כלומר לטיפול במחלות, כולל להקלה בתסמינים של מחלות ובעיות שונות. לצמח הקנאביס יש היסטוריה של אלפי שנים של שימוש רפואי בתרבויות רבות.[1]

הקנאביס משמש להקלה על תסמינים של פוסט טראומה, כאב כרוני, הקלה על בחילות והקאות במטופלים בכימותרפיה וחולי [[איידס][2] והטיפול בו ליישומים רפואיים אחרים נחקר. שימוש לטווח קצר גורם תופעות לוואי קלות. אף על פי שנערכו מחקרים רבים בתחום הקנאביס ויתרונותיו הרפואיים,[3] לטענת מדענים וקלינאים שונים ההשפעות לטווח ארוך של קאנביס אינן ברורות ואין מספיק נתונים לגבי בטיחות ויעילות.

ניתן לצרוך קנאביס רפואי תוך שימוש במגוון שיטות, כולל אכילת מאכלים הכוללים אותו (בפרט עוגות ועוגיות), שתיית מיצוי המופק ממנו (כמו מעלי קנאביס שנטחנו למחית והורתחו במים עם מעט שמן שמסייע לספיגת קנבינואידים מסוימים), נטילת תמיסה או שמן המופקים מן הצמח, או אידוי (ואפורציה), עישון ועוד.

קנבינואידים סינתטיים אחדים זמינים כתרופות מרשם במדינות מסוימות; למשל: מרינול (זמין בארצות הברית וקנדה) ונאבילון (זמין בקנדה, מקסיקו, בריטניה, ובארצות הברית).

גם במדינות בהן צריכת קנאביס שעשועית אסורה בחוק, הצריכה הרפואית הוסדרה בחוק, למשל: אוסטריה, קנדה, צ'כיה, פינלנד, גרמניה, ישראל, איטליה, הולנד, פורטוגל וספרד.

בארצות הברית למרות שהחוק הפדרלי אוסר כל שימוש בקנאביס, 21 מדינות ומחוז קולומביה הסדירו בחוק את תחום הקנאביס הרפואי.

ההבדלים בין קנאביס רפואי לקנאביס שעשועי (סם)

הנחה מקובלת בעולם הביו-רפואה היא שצריכת קנאביס רפואי נוטה להיות בטוחה יותר מאשר צריכה למטרת תחביב ושעשוע, שכן היא מתאימה יותר לנתוניו האנטומו-פיזיולוגיים של המטופל ונוטה פחות להטיה.

קנאביס רפואי ניתן ואמור להילקח על פי הוראת רופא ובפיקוחו של רוקח[4] והוא נבדל מקנאביס שעשועי בעיקר בהקשרים אלה:

  • כמות מדודה היטב: קנאביס רפואי ניתן במינון אופטימאלי, כלומר, מתאים לגילו, מבנה גופו, ומצבו הביוכימי של המטופל.
  • תכולת CBD גבוהה יותר: בשל השפעותיו הרפואיות של ה-CBD, לעיתים בזני קנאביס רפואי כמות ה-CBD גבוהה יותר מאשר בזני קנאביס המשמשים להנאה. לעיתים נדירות ישנם זני קנאביס רפואי שמכילים אחוז CBD גבוה כמו אחוז ה-THC, או עם אחוזי THC נמוכים מאוד.

פרמקולוגיה

בקנאביס עשרות חומרים פעילים הנקראים בשם הכללי קנבינואידים. לא כולם בודדו ונחקרו, או אף זוהו. המיוחד בקנבינואידים על פני חומרים פרמקולוגיים צמחיים אחרים, הוא שבגוף יש קולטנים שנועדו לקלוט חומרים הדומים במאפייניהם לקנבינואידים, הנקראים אנדו - קנבינואידים והמיוצרים בגוף.

שני הקנבינואידים העיקריים הינם THC (החומר הפסיכו-אקטיבי העיקרי בצמח, מקל כאב[דרוש מקור], מרגיע, מעייף ומעורר תיאבון, נוגד בחילה) ו-CBD אשר הוא בעל פוטנציאל רפואי רחב יותר ובעל השפעה אנטי פסיכוטית, אפקטיבי לטיפול באפילפסיה מסוגים מסוימים ומאזן השפעות THC).

בגופנו לפחות שלושה קולטנים המופעלים על ידי קנבינואידים: CB1, CB2 ו - GRP55.[5] [6]

קולטנים מסוג CB1 נמצאים בעיקר במערכת העצבים המרכזית והשפעתם פסיכוגנית, ואילו קולטני CB2 מפוזרים בפריפריה והשפעותיהם אנטי-דלקתיות וקשורות בכאב ובטונוס שרירים.

לקנבינואידים השפעות נוספות על הגוף, שאינן קשורות בקולטנים. הם נוגדי חמצון[דרושה הבהרה], הם מתפקדים כנוירופרוטקטורים[7] המגנים על תאי עצב מפני הפעלת יתר שתוביל למותם ומפני התנוונות, והם מפחיתים את הלחץ התוך עיני. הם גם בעלי השפעות נוגדות דלקת, הקשורות בקולטני הקנבינואידים המצויים על תאי המערכת החיסונית ובגורמים נוספים.[8][9]

ישנם מדענים החוקרים את ההשערה כי בצמח הקנאביס ישנו חומר אחד לפחות אשר יכול לעורר נוירוגנזה במערכת העצבים המרכזית (היווצרות תאים חדשים במוח הגולגולת ומוח השדרה) בבני אדם בוגרים אשר צמיחת גופם הגיע להיקף מקסימלי מבחינה טבעית (נוירוגנזה מתרחשת באדם הבוגר בהיקף קטן על ידי למידה חושית מסוגים שונים ולפי מחקרים מסוימים גם מסוגים שונים של פעילות גופנית).

שימושים רפואיים

לקנאביס מיוחס מגוון השפעות בריאותיות מועילות כגון השפעות אנטי-אמטיות (נוגדות בחילה), אנלגזיות (נוגדות כאב) המסייעות בטיפול בכאב כרוני שאינו סרטני, טיפול להקאות ובחילות לרבות אלה הנגרמים על ידי כימותרפיה, השפעה נוגדת עוויתות, וכן עוררות תיאבון. קנאביס גם מסייע לטיפול בתסמינים של חולי איידס.

המכון לרפואה, המנוהל על ידי האקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית, ערך מחקר מקיף בשנת 1999 להערכת היתרונות הבריאותיים הפוטנציאליים של הקנאביס והקנאבינואידים בתוכו. המחקר הגיע למסקנה כי קנאביס מועיל לטיפול בבחילות, אובדן תיאבון, כאב וחרדה. למרות שהמחקר הסתייג מצריכת קנאביס בדרך של עישון בשל החסרונות הבריאותיים הקשורים לעשן, צוות המחקר הגיע למסקנה שבאין ברירה גם עישון יהיה טיפול יעיל. בנוסף, המחקר הצביע על הקושי הטמון בשיווק הצמח שאין אפשרות לרשום עליו פטנט, מכיוון שחברות התרופות לא ישקיעו בו.

בחילות והקאות

קנאביס נמצא יעיל במניעת בחילות והקאות אצל חולים המטופלים בכימותרפיה[2]. מחקרים השוואתיים מצאו שקנאבינואידים יעילים יותר מאשר כמה תרופות קונבנציונליות נגד הקאות כגון prochlorperazine, פרומתזין, ו-metoclopramide.[10]

כאב

קנאביס יעיל לטיפול בכאב כרוני (בהינתן והכאב קשור במחסור גופני באנדוקנבינואידים)[א], בין אלו, כאבים נוירופתיים, פיברומיאלגיה, ודלקת מפרקים שגרונית.[11] בטיפול פליאטיבי השימוש בקנאביס נמצא בטוח יותר מאשר אופיואידים.[12]

בעיות נוירולוגיות

ישנו שימוש בקנאביס לטיפול בכמה בעיות נוירולוגיות ספציפיות, ובין אלו טרשת נפוצה, אפילפסיה, ובעיות תנועה, למרות שאין עדיין מידע מחקרי רב על יעילות הטיפול.[13] שימוש בשילוב של תמציות THC ו-CBD המצויים בצמח הקנאביס מעניק הקלה ניכרת בעוויתות, למרות שבדיקות לא חושפות שינויים משמעותיים מבחינה נוירולוגית.[14]

השימוש בקנאביס רפואי לטיפול בטרשת נפוצה מאושר בלמעלה מעשר מדינות. בדיקה שנעשתה ב-2012 העלתה שלא נמצאו בעיות סבילות, שימוש לרעה או התמכרות.[15]

אפילפסיה

מספר מחקרים הראו יעילות של קנאבינואידים המצויים בקנאביס במניעת התקפים אפילפטיים. גם במקרים בהם החולה לא הגיב לתרופות נוגדות פרכוסים נרשמה ירידה ממוצעת של כ-50% במספר ההתקפים, ובחלק מהחולים נצפתה היעלמות ההתקפים לגמרי.[16][17]

התוויות בישראל

נכון לינואר 2016 יש בישראל כ-25 אלף בעלי רישיון לקנביס[18]. ניתן לקבל קנאביס רפואי לטיפול במחלות הבאות:[19]

  • פוסט טראומה.
  • קרוהן וקוליטיס.
  • כאב נוירופאטי.
  • סרטן.
    • עבור תופעות הלוואי של טיפול כימותרפי.
    • לשיכוך כאב בקרב חולים עם סרטן גרורותי.
  • איידס (HIV) - במקרים בהם יש איבוד משקל, לצורך שיפור תיאבון והקלה בבחילות ובתסמיני מערכת העיכול.

התוויות נגד

הסובלים מאחת הבעיות הבאות לא יכולים לקבל קנאביס רפואי:[19]

אי ספיקת לב, פסיכוזה, מצב פסיכוטי בעבר, הפרעה חרדתית ובקרב צעירים עד גיל 30 גם מחלה פסיכיאטרית תורשתית בקרוב משפחה מדרגה ראשונה וכן היסטוריה של התמכרות או שימוש לרעה בסמים.

בישראל פועלת עמותת הקנאבוס הרפואי בישראל הפועלת לשם הגברת המודעות לטיפול הרפואי בקנאביס רפואי וסיוע למטופלים בו ולנזקקים לטיפול זה.

רישיון גידול קנאביס רפואי בישראל

רפורמת הקנאביס הרפואי בישראל אושרה ביוני 2016 על ידי ממשלת ישראל. הרגולציה בתחום הקנאביס מסדירה את השימוש בקנאביס רפואי למטרות רפואיות ומחקר תוך שמירה על גידול בתנאים נאותים של קנאביס רפואי. כל פעולה בצמח הקנביס ובכלל זה גידול, ייצור, הפצה, החזקה, שינוע, בדיקות מעבדה, ניפוק או מחקר של צמח הקנביס או מוצריו מחויבת ברישיונות מתאימים מאת יק"ר -היחידה לקנאביס רפואי במשרד הבריאות. במסגרת הרפורמה לא תוגבל כמות העוסקים בתחום ולא יוגבל מספר מקומות הגידול, אך כל מי שעוסק בענף יחויב להחזיק ברישיונות ייעודיים ולפעול לפי סטנדרטים מחייבים של איכות.

רישיון לחוות גידול/ריבוי קנאביס - קנביס יגודל רק בחוות גידול קנביס, בבתי צמיחה מתאימים, שיחזיקו רישיון תקף לפי פקודת הסמים המסוכנים. כל בעל רישיון גידול יהיה רשאי להוציא קנאביס מתחום החווה רק למפעל ייצור בעל רישיון. כל חברה פרטית שתרצה תוכל להגיש בקשה לרישיון גידול קנאביס.[דרוש מקור]

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קנאביס רפואי בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ Ben Amar M (2006). "Cannabinoids in medicine: a review of their therapeutic potential" (PDF). Journal of Ethnopharmacology (Review) 105 (1–2): 1–25
  2. ^ 1 2 Borgelt LM, Franson KL, Nussbaum AM, Wang GS (February 2013). "The pharmacologic and clinical effects of medical cannabis". Pharmacotherapy (Review) 33 (2): 195–209.
  3. ^ "קנאביס מגובה על ידי יותר מחקרים מאשר רוב התרופות המאושרות על ידי ה-FDA"‏, Global Research‏, 2 בפברואר 2015.
  4. ^ כאשר שניהם בעלי ידע נרחב בנוירופרמקולוגיה תרופתית.
  5. ^ הקנאביס הגוף האדם באתר חברת תיקון עולם
  6. ^ השימוש בקנאביס רפואי באתר מדיקל מדיה
  7. ^ פטנט רשום על הקנאביס כנוירופרוטקטור
  8. ^ קנבינואידים, באתר חברת panaxia
  9. ^ מאמר העוסק בסגולות נוגדות דלקת של הקנבינואידים
  10. ^ Bowles DW, O'Bryant CL, Camidge DR, Jimeno A (July 2012). "The intersection between cannabis and cancer in the United States". Crit. Rev. Oncol. Hematol. (Review) 83 (1): 1–10.
  11. ^ Martín-Sánchez E, Furukawa TA, Taylor J, Martin JL (November 2009). "Systematic review and meta-analysis of cannabis treatment for chronic pain". Pain medicine (Malden, Mass.) (Review, meta-analysis) 10 (8): 1353–68
  12. ^ Carter GT, Flanagan AM, Earleywine M, et al. (August 2011). "Cannabis in palliative medicine: improving care and reducing opioid-related morbidity". The American journal of hospice & palliative care (Review) 28 (5): 297–303.
  13. ^ Koppel, BS; Brust, JC; Fife, T; Bronstein, J; Youssof, S; Gronseth, G; Gloss, D (Apr 29, 2014). "Systematic review: efficacy and safety of medical marijuana in selected neurologic disorders: report of the Guideline Development Subcommittee of the American Academy of Neurology.". Neurology 82 (17): 1556–63.
  14. ^ Lakhan SE, Rowland M (2009). "Whole plant cannabis extracts in the treatment of spasticity in multiple sclerosis: a systematic review". BMC Neurology (Review) 9: 59.
  15. ^ Oreja-Guevara, C (2012). "Treatment of spasticity in multiple sclerosis: New perspectives regarding the use of cannabinoids". Revista de neurologia (Review) (in Spanish) 55 (7): 421–30.
  16. ^ קנאביס לילדים: CBD מפחית התקפי אפילפסיה ב-50%
  17. ^ Efficacy and Safety of Epidiolex (Cannabidiol) in Children and Young Adults with Treatment-Resistant Epilepsy: Update from the Expanded Access Program
  18. ^ דנה ויילר-פולק‏, משרד הבריאות: רישיון נהיגה של מטופל קנאביס לא יישלל בשל טיפול, באתר וואלה!‏, 14 בינואר 2016
  19. ^ 1 2 התוויות לקנאביס רפואי, באתר כמוני

ביאורים

  1. ^ ישנם מסלולים (pathways) שונים לכאב כרוני ולא כולם קשורים במחסור באנדוקניבוניאידים דווקא.