נירית ירון – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
קטגוריה; קישורים חיצוניים
פילמוגרפיה
שורה 11: שורה 11:


אחותה, צפנת, הייתה נשואה למוזיקאי [[שם טוב לוי]].
אחותה, צפנת, הייתה נשואה למוזיקאי [[שם טוב לוי]].

==פילמוגרפיה כבמאית==
* סרט בית (דוקומנטרי), 1984
* ילדים ישראלים, 1984
* ילדה גדולה, 1987, 46 דקות.
* סיפורי תל אביב, 1992, 108 דקות (קרדיט משותף עם [[איילת מנחמי]])


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==

גרסה מ־12:18, 3 בינואר 2018

נירית ירון

נירית ירון (נולדה ב-16 בנובמבר 1960) היא במאית ותסריטאית ישראלית.

ביוגרפיה

ב-1979 נישאה למוזיקאי שלמה גרוניך, ממנו התגרשה ב-1989. ירון כתבה כמעט את כל תמלילי אלבומו "צמר גפן מתוק" (1982) ובהם "נואיבה" ו"עכשיו זה שנינו". כמו כן כתבה את תמלילי שיר השבוע בתוכנית זהו זה!, שהבולטים שבהם יצאו ב-1986 על גבי התקליט "אמא שלי תמיד רצתה שהבן שלה יהיה בטלוויזיה".

ירון כתבה תסריטים לסדרת הנוער "לא כולל שירות", ביימה וכתבה את הסרט "סיפורי תל אביב" ועבדה כמלהקת בסרט "אבא גנוב 1" בבימויו של ינקול גולדווסר.

בן זוגה של ירון הוא הפרסומאי אודי פרידן. ביימה את הפרסומת למשקה "תפוזינה", של משרד הפרסום ראובני-פרידן. ב-2004 נדחתה תביעת דיבה שהגישה עם פרידן נגד אתר וואלה! בעקבות כתבה ארסית בנושא זה.

אחותה, צפנת, הייתה נשואה למוזיקאי שם טוב לוי.

פילמוגרפיה כבמאית

  • סרט בית (דוקומנטרי), 1984
  • ילדים ישראלים, 1984
  • ילדה גדולה, 1987, 46 דקות.
  • סיפורי תל אביב, 1992, 108 דקות (קרדיט משותף עם איילת מנחמי)

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נירית ירון בוויקישיתוף
ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראלים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.