פליקס אדלר – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ סדר תבניות בסוף הערך (בוט סדר הפרקים)
הרחבה
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:Felix-Adler-Hine.jpeg|ממוזער|250px|שמאל|פליקס אדלר, בסביבות 1913]]
[[קובץ:Felix-Adler-Hine.jpeg|ממוזער|250px|שמאל|פליקס אדלר, בסביבות 1913]]
'''פליקס אדלר''' (ב[[גרמנית]]: '''Felix Adler'''; {{כ}}[[13 באוגוסט]] [[1851]] - [[24 באפריל]] [[1933]]) היה [[פרופסור]] [[גרמניה|גרמני]]-[[ארצות הברית|אמריקאי]] ממוצא [[יהודי]], ל[[אתיקה]] פוליטית וחברתית, [[רציונליזם|רציונליסט]], מרצה מבוקש, מנהיג דתי ומתקן חברתי. מייסד תנועת [[התרבות האתית]], שדגלה במוסר אנושי שאינו מתבסס על דת מסוימת.
'''כמופליקס אדלר''' (ב[[גרמנית]]: '''Felix Adler'''; {{כ}}[[13 באוגוסט]] [[1851]] - [[24 באפריל]] [[1933]]) היה [[פרופסור]] [[גרמניה|גרמני]]-[[ארצות הברית|אמריקאי]] ממוצא [[יהודי]], ל[[אתיקה]] פוליטית וחברתית, [[רציונליזם|רציונליסט]], מרצה מבוקש, מנהיג דתי ומתקן חברתי. מייסד תנועת [[התרבות האתית]], שדגלה במוסר אנושי שאינו מתבסס על דת מסוימת.


==ביוגרפיה==
==ביוגרפיה==
שורה 6: שורה 6:


כשחזר לארצות הברית בגיל 23, התבקש לשאת דרשה בטמפל עמנו-אל בו כיהן אביו כרב, הרקע לבקשה הייתה ההנחה כי בבוא העת הוא עתיד לרשת את אביו בהנהגת הקהילה. דרשתו "יהדות העתיד", הכתה בהלם את בני הקהילה, הוא נמנע במכוון מלהזכיר את האל במהלך ההרצאה כולה, והציג את תפיסת היהדות-העתידית שלו כדת אוניברסלית של מוסר, שאינה מצטמצמת לגבולות עם ישראל אלא פונה לאנושות כולה. הייתה זו דרשתו הראשונה והאחרונה בטמפל עמנו-אל.
כשחזר לארצות הברית בגיל 23, התבקש לשאת דרשה בטמפל עמנו-אל בו כיהן אביו כרב, הרקע לבקשה הייתה ההנחה כי בבוא העת הוא עתיד לרשת את אביו בהנהגת הקהילה. דרשתו "יהדות העתיד", הכתה בהלם את בני הקהילה, הוא נמנע במכוון מלהזכיר את האל במהלך ההרצאה כולה, והציג את תפיסת היהדות-העתידית שלו כדת אוניברסלית של מוסר, שאינה מצטמצמת לגבולות עם ישראל אלא פונה לאנושות כולה. הייתה זו דרשתו הראשונה והאחרונה בטמפל עמנו-אל.

ב 1876 יסד בניו יורקחברה לתרבות המוסר, הדוגלתברעיון של חינך מוסרי בלא זיקה לדת מסוימת. אגודה זו שימשה מופת לאגודות רבות בארה"ב ובמדינות אחרות. כן אירגן רשת של תחנות "טיפת חלב", גן ילדים חופשי, בתי ספר לפועלים. הוא השתדל להנהיג לימוד מלאכה, מדעי טבע ואמנות בבתי הספר הציבוריים, ולשפר את תנאי המגורים בשכונות עוני בעיר.


חברי הקהילה דאגו לו למשרה חלופית כמרצה ב[[אוניברסיטת קורנל]], הוא נכנס לתפקידו זה ב-[[1874]] אך נאלץ לפרוש שנתיים מאוחר יותר, לאחר שהותקף כ[[אתאיסט]]. ב-[[1902]] קיבל את הקתדרה לאתיקה פוליטית וחברתית באוניברסיטת קולומביה, ולימד בה עד פטירתו ב-[[1933]].
חברי הקהילה דאגו לו למשרה חלופית כמרצה ב[[אוניברסיטת קורנל]], הוא נכנס לתפקידו זה ב-[[1874]] אך נאלץ לפרוש שנתיים מאוחר יותר, לאחר שהותקף כ[[אתאיסט]]. ב-[[1902]] קיבל את הקתדרה לאתיקה פוליטית וחברתית באוניברסיטת קולומביה, ולימד בה עד פטירתו ב-[[1933]].
שורה 16: שורה 18:
* {{אוצר ישראל|א|153|אדלר, פיליקס|עמוד=137}}
* {{אוצר ישראל|א|153|אדלר, פיליקס|עמוד=137}}
* {{אנצ יהודית||קישור=http://www.jewishencyclopedia.com/articles/815-adler-felix|שם=אדלר, פליקס}}
* {{אנצ יהודית||קישור=http://www.jewishencyclopedia.com/articles/815-adler-felix|שם=אדלר, פליקס}}
* האנציקלופדיה העברית, כרך א' עמ' 522


{{בקרת זהויות}}
{{בקרת זהויות}}

גרסה מ־15:11, 3 בינואר 2018

פליקס אדלר, בסביבות 1913

כמופליקס אדלרגרמנית: Felix Adler; ‏13 באוגוסט 1851 - 24 באפריל 1933) היה פרופסור גרמני-אמריקאי ממוצא יהודי, לאתיקה פוליטית וחברתית, רציונליסט, מרצה מבוקש, מנהיג דתי ומתקן חברתי. מייסד תנועת התרבות האתית, שדגלה במוסר אנושי שאינו מתבסס על דת מסוימת.

ביוגרפיה

נולד באלציי (אנ') שבריינלנד-פפאלץ לרב שמואל אדלר, רבן הראשי של הקהילות היהודיות בעיר, שלימים נעשה רב בית הכנסת עמנו-אל בניו יורק והיה מחשובי מנהיגי התנועה הרפורמית. משפחתו היגרה מגרמניה לארצות הברית כאשר היה בן 6. הוא למד בבתי ספר בקולומביה וסיים את לימודיו באוניברסיטת קולומביה בהצטיינות בשנת 1870. פליקס אדלר חזר לגרמניה ללימודים באוניברסיטת היידלברג כחלק מהליך הכשרתו לרבנות וקיבל תואר דוקטור מהיידלברג בשנת 1873. בעת שהותו בגרמניה הושפע מאד מדעות נאו-קאנטיאניות שרווחו אז בגרמניה, בעיקר שבו את לבו מושגים כמו אי-היכולת להוכיח או להפריך את קיום האל ואת חיי הנצח, וקיומו העצמאי של מוסר שאינו תלוי-תאולוגיה, קרי: מוסר אנושי שאינו שואב את כוחו מציווי אלוהי או מדת מסוימת, ולכן מתאים לבני כל הדתות.

כשחזר לארצות הברית בגיל 23, התבקש לשאת דרשה בטמפל עמנו-אל בו כיהן אביו כרב, הרקע לבקשה הייתה ההנחה כי בבוא העת הוא עתיד לרשת את אביו בהנהגת הקהילה. דרשתו "יהדות העתיד", הכתה בהלם את בני הקהילה, הוא נמנע במכוון מלהזכיר את האל במהלך ההרצאה כולה, והציג את תפיסת היהדות-העתידית שלו כדת אוניברסלית של מוסר, שאינה מצטמצמת לגבולות עם ישראל אלא פונה לאנושות כולה. הייתה זו דרשתו הראשונה והאחרונה בטמפל עמנו-אל.

ב 1876 יסד בניו יורקחברה לתרבות המוסר, הדוגלתברעיון של חינך מוסרי בלא זיקה לדת מסוימת. אגודה זו שימשה מופת לאגודות רבות בארה"ב ובמדינות אחרות. כן אירגן רשת של תחנות "טיפת חלב", גן ילדים חופשי, בתי ספר לפועלים. הוא השתדל להנהיג לימוד מלאכה, מדעי טבע ואמנות בבתי הספר הציבוריים, ולשפר את תנאי המגורים בשכונות עוני בעיר.

חברי הקהילה דאגו לו למשרה חלופית כמרצה באוניברסיטת קורנל, הוא נכנס לתפקידו זה ב-1874 אך נאלץ לפרוש שנתיים מאוחר יותר, לאחר שהותקף כאתאיסט. ב-1902 קיבל את הקתדרה לאתיקה פוליטית וחברתית באוניברסיטת קולומביה, ולימד בה עד פטירתו ב-1933.

לקריאה נוספת

  • קאי בירד ומרטין ג'יי שרווין, פרומתאוס אמריקאי: הניצחון והטרגדיה של אבי פצצת האטום, מאנגלית: רחל אהרוני, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2012. עמ' 27–32

קישורים חיצוניים

ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.