שיחה:ספר תורה – הבדלי גרסאות

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Aalephkha1 (שיחה | תרומות)
הרחבה
Aalephkha1 (שיחה | תרומות)
מ הגהה
שורה 106: שורה 106:
:ה'[[מנחת שי]]' כותב שרבו הדעות בזאת המלה. בקרית ספר ל[[מנחם המאירי|גאון המאירי]] (בראשית פרשה יב, כו' ע"ב) ובס' שמן ששון כתו' שהוא חסר, וכן נמצא במקצת ספרי' ישני', וגם בשם ס' עזרא ובשם ירושלמי, אבל בהללי הוא מל', ומסור עליו ל' ומל'. וכן הוא בספרי ספרד. וכן כתב הרמ"ה ז"ל (נש"א) מנשוא מל' וי"ו ואל"ף כתי'. וכת' אור תורה שזה [מנשוא] עיקר.
:ה'[[מנחת שי]]' כותב שרבו הדעות בזאת המלה. בקרית ספר ל[[מנחם המאירי|גאון המאירי]] (בראשית פרשה יב, כו' ע"ב) ובס' שמן ששון כתו' שהוא חסר, וכן נמצא במקצת ספרי' ישני', וגם בשם ס' עזרא ובשם ירושלמי, אבל בהללי הוא מל', ומסור עליו ל' ומל'. וכן הוא בספרי ספרד. וכן כתב הרמ"ה ז"ל (נש"א) מנשוא מל' וי"ו ואל"ף כתי'. וכת' אור תורה שזה [מנשוא] עיקר.
:בספר "נוסח המקרא ב[[כתר ירושלים]]" מביא [[מרדכי ברויאר|ר"מ ברויאר]] את הדעות לשני הצדדים.
:בספר "נוסח המקרא ב[[כתר ירושלים]]" מביא [[מרדכי ברויאר|ר"מ ברויאר]] את הדעות לשני הצדדים.
:'''לסיכום: ללא ו:''' [[אהרן בן אשר|בן אשר]] ([[כתר ארם צובא]] בעדות אבן ספיר); לנינגרד (שהיה ברשות רבינו [[מצליח הכהן גאון]] ב[[ישיבת ארץ ישראל (ימי הביניים)|ישיבה הארצישראלית גאון יעקב]] ב[[חדרך]]); נוסח תימן; מאירי; שמן ששון; דפוס ונציה; וכן משמעות המסורה של ונציה); ומובא כדעה במנחת שי.
:'''לסיכום: ללא ו:''' [[אהרן בן אשר|בן אשר]] ([[כתר ארם צובא]] בעדות אבן ספיר); לנינגרד (שהיה ברשות רבינו [[מצליח הכהן גאון]] ב[[ישיבת ארץ ישראל (ימי הביניים)|ישיבה הארצישראלית גאון יעקב]] ב[[חדרך]]); נוסח תימן; מאירי; שמן ששון; דפוס ונציה (וכן משמעות המסורה של ונציה); ומובא כדעה במנחת שי.
:'''עם ו':''' דעת הרמ"ה; ה'אור תורה'; ו'המנחת שי'; וכ"ה בספרי ספרד ואשכנז.
:'''עם ו':''' דעת הרמ"ה; ה'אור תורה'; ו'המנחת שי'; וכ"ה בספרי ספרד ואשכנז.
:מה ששמתי 'מנשא' קודם לא היה בכוונה (אם כי יתכן שזה נוסח מועדף שכן לגאוני טבריה הארצישראלים היו נוסחאות מבוררות יותר מאשר בתפוצות). [[משתמש:aalephkha1|aalephkha1]] • [[שיחת משתמש:aalephkha1|שיחה]] • י"ז בטבת ה'תשע"ח • 15:20, 4 בינואר 2018 (IST)
:מה ששמתי 'מנשא' קודם לא היה בכוונה (אם כי יתכן שזה נוסח מועדף שכן לגאוני טבריה הארצישראלים היו נוסחאות מבוררות יותר מאשר בתפוצות). [[משתמש:aalephkha1|aalephkha1]] • [[שיחת משתמש:aalephkha1|שיחה]] • י"ז בטבת ה'תשע"ח • 15:20, 4 בינואר 2018 (IST)

גרסה מ־16:24, 4 בינואר 2018

תוכן המאמרים המקושרים

מצוות כתיבת ספר תורה:

מצוות כתיבת ספר תורה וטעמיה; חיוב נשים במצווה אע"ג שפסולות לכתיבה; קניית ספר בשותפות ותרומת ספר לבית הכנסת; היחס למחירו הגדול של הספר; "עת לעשות ל-ה', הפרו תורתך"; חיוב המצווה בזמן הזה - ספרים מודפסים או ספר כשר?

כבוד ספר תורה:

קדושת ספר תורה ודיני עמידה בפניו; האיסור להפנות את הגב בפני ספר תורה וההסבר האמוני לכך; דיני הובלת ספר תורה ונגיעה בו; דין ספר תורה שנפל; דיני קדושת ספרים מודפסים; כניסה לבית הכסא עם ספרי קודש (מקלף, מודפסים ובכתיבת יד).

מסורת כתיבת ספר התורה:

מסורת כתיבת התורה המדוייקת והלכות שונות הכתובות בה; המסורות השונות שנוצרו במרוצת השנים בכתיבת הספרים והדינים התלויים בהן; נוי הכתיבה, כשרותה וכיצד בודקים ספר מסופק; פרשיות פתוחות, סתומות וכתיבת שירה; דיני העמודות; אותיות, תגין, ניקוד וטעמים.

ספר תורה שנמצא בו פסול:

עניינם הרוחני הגבוה של הטעמים; האיסור לסמן טעמים בספר תורה והסימנים שהותרו; דין ספר תורה שנמצאו בו שלוש טעויות ומתי ניתן להקל לדינא; עוד דינים שונים בספר תורה שנמצאה בו טעות.

לימוד נעים

בהרצל - שיחה 10:56, 2 במרץ 2008 (IST)[תגובה]

בעבר היו קישורים למאמרים אלו בתוך הערך אלא שאליהו52ק החליט שקישור לפרקים אלו הם "פרסומת" (למרות שלא מדובר על קישור למכירת הספר וכן לא מדובר באתר מסחרי) לדעתי בכל אחד מהקישורים הנל יש לא מעט מה לתרום לערך לכן אני מוסיף את הקישורים לכאן על מנת שהציבור יוכל לשפוט האם הקישורים מוסיפים חוכמה ודעת או שהם מיותרים (אם משהו מוצא לנכון להכניסם לערך מוזמן להכניס)

תבנית:אתר ישיבה תבנית:אתר ישיבה תבנית:אתר ישיבה תבנית:אתר ישיבה

בהרצל - שיחה 19:01, 3 באפריל 2008 (IDT)[תגובה]

תמונות

כדאי להוסיף לערך תמונות של ספרי תורה נורמלים הנמצאים בבתי הכנסת. תמונה של מודעה להכנסת ספר תורה, ואפילו של ספר תורה מצויר זה נחמד, אבל אין המקור עולה על זה. צריך תמונה של ספר תורה ספרדי ואשכנזי כהוויתם.סול במול - שיחה 13:48, 31 ביולי 2009 (IDT)[תגובה]

צלצלים????

איך קוראים לפעמונים שנמצאים בקצה העליון של הספר תורה?

46.117.195.127 21:06, 21 במאי 2012 (IDT)[תגובה]

רימונים. אסי אלקיים - שיחה 22:45, 21 במאי 2012 (IDT)[תגובה]

משוב מ-26 בדצמבר 2012ספר תורה

ספר תורה הכי עתיק בעום 95.86.112.115 18:54, 26 בדצמבר 2012 (IST)[תגובה]

מחיקה מיותרת

למה מחקתם את ספרי התורה עתיקים שמשמשים לקריאה. היו 4 מקורות לשלוש שורות שנכתבו שם... 95.86.87.3 22:58, 15 בספטמבר 2014 (IDT)[תגובה]

ביטלתי את העריכה מכיוון שמדובר בעריכה שנויה במחלוקת שכבר בוטלה בעבר. הנימוק שנתן גילגמש בתקציר הביטול: "שחזור עריכה שלא התבססה על מקורות אמינים די הצורך". תייגתי את גילגמש כדי שיגיב בדיון זה. ‏nevuer‏ • שיחה 23:08, 15 בספטמבר 2014 (IDT)[תגובה]
אין לי נימוק נוסף מעבר לנימוק שכבר ניתן בתקציר. אין מקורות אמינים שתומכים בטענה שנוספה לערך. ללא מקור אמין אין אפשרות להוסיף טענות מטענות שונות לערכים בוויקיפדיה. גילגמש שיחה 23:26, 15 בספטמבר 2014 (IDT)[תגובה]
ראה גם התייחסות לעניין סה"ת העתיק בשיחה:בית כנסת באר חנה. ‏nevuer‏ • שיחה 23:42, 15 בספטמבר 2014 (IDT)[תגובה]
גם בשיחה:בית כנסת באר חנה לא היה נימוק סביר לזה. אי אפשר לומר על כל מקור שהוא לא אמין יש 2 מקורות לכך שהספר העתיק ביותר נמצא בבית כנסת אבוהב, ו4 מקורות לכך שהשני בעתיקותו נמצא בבית כנסת באר חנה. מאיפה עוד אפשר להביא מקור, ישנם מקומות רבים בויקיפדיה שמסתמכים על YNET. כמו כן ראה ציטוט זה:

"אנציקלופדיה ynet מציעה מידע מהימן ואמין, אשר נכתב ונבדק על ידי צוות הבית של האנציקלופדיה. כך תוכלו להיות בטוחים כי המידע המוגש באנציקלופדיה הוא המידע הנכון והשלם ביותר." – אודות האנציקלופדיה, באתר ynet‏, 20 בנובמבר 2003 וציטוט זה התקבל כאמין ולכן הוא נכנס לערך אנציקלופדיה ynet. לכן נא להחזיר את השחזור

משוב מ-12 במאי 2015

בראשית, ט, כט: בספרים האשכנזיים והספרדים כתוב "וַיִּהְיוּ כָּל יְמֵי נֹחַ" ואילו בספרים התימניים כתוב "וַיְהִי כָּל יְמֵי נֹחַ".

הנ"ל ציטוט מתוך הסעיף דלעיל: "שנויים במסורות"

יש לתקן: בנוסח תימן מופיע "ויהיו" ולא "ויהי" אסמכתא: בכל ספרי התאג' התימניים

חיים אסנפי 95.86.105.197 14:16, 12 במאי 2015 (IDT)[תגובה]

משהו השמיט הרבה מידע רלוונטי בגלל איזשהם אינטרסים זדוניים!

כפי שכתוב בכותרת. א. [1] יש שם עדות של אדמו"ר הריי"צ בנושא, אבל נרו יאיר החליט שזה מיידע שממש לא קשור, וראוי לצנזר אותו! ב. [2] היה כתוב שכך גם מופיע בספר התורה העתיק ביותר, אבל גנדלף וGilgamesh החליטו שמן הראוי שאף אחד בעולם לא יידע על כך... ♦ ‏Meni yuzevich‏ ♦ בית חב"ד לכולם ♦ ה' באדר א' ה'תשע"ו 19:21, 13 בפברואר 2016 (IST)[תגובה]

ויקיפדיה היא לא במה להפצת משתנו של הרבי מלובביץ'. הגיע הזמן שתבין זאת לאחר זמן רב כל כך באתר. גילגמש שיחה 19:22, 13 בפברואר 2016 (IST)[תגובה]
א. יש שם עדות של הרבי הקודם מלובביץ' שאתה אפילו לא מזכיר שהיא קיימת. ב. כך מופיע בספר התורה העתיק ביותר (שבמקרה הוא נכתב עוד לפני שנוסדה חסידות חב"ד!) ♦ ‏Meni yuzevich‏ ♦ בית חב"ד לכולם ♦ ה' באדר א' ה'תשע"ו 19:29, 13 בפברואר 2016 (IST)[תגובה]
אני לא חושב שצריך לדון עם מי שזהו סגנונו. שיפיץ את משנת חב"ד בסגנון הזה במקומות אחרים. נרו יאירשיחה • ד' באדר א' ה'תשע"ו • 21:02, 13 בפברואר 2016 (IST)[תגובה]

ושוב מבטלים עריכה של מישהו מבלי להסביר אפילו בתקציר העריכה

^^ כותרת ♦ ‏Meni yuzevich‏ ♦ בית חב"ד לכולם ♦ כ"ד בניסן ה'תשע"ו 18:35, 1 במאי 2016 (IDT)[תגובה]

ושוב מדובר בניסיון להפוך אותנו לחבדפדיה. טוב עשה גילגמש. נרו יאירשיחה • כ"ג בניסן ה'תשע"ו • 21:23, 1 במאי 2016 (IDT)[תגובה]
סתם התעניינות: הפתרון ההלכתי שהציג הרבי (אומץ גם על ידי הרב אלישיב) לא ראוי לאזכור בערך? אני מבקש ללמוד את הכללים. שומר תורה - שיחה 22:00, 1 במאי 2016 (IDT)[תגובה]
אז תציג את עיקרי הדעות בסוגיה, מהגמרא, ראשונים ואחרונים, באופן מאוזן. בסוף אפשר להביא את הפוסקים הלכה למעשה, ואם יש לרבי שיטה מיוחדת (לא שהוא סובר כמו רבים שקדמו לו, שיטה מיוחדת) גם הוא יכול להיות מוזכר, לא יותר ולא פחות מפוסקים אחרים. בטח לא פסקה מיוחדת לדעתו, גם אם יש עכשיו קמפיין של ספר תורה לילדי ישראל. נרו יאירשיחה • כ"ד בניסן ה'תשע"ו • 09:45, 2 במאי 2016 (IDT)[תגובה]
הייתי מציע לך להיות יותר עדין כאשר אתה מאשים אותי בקמפיין. סתם, עצה טובה של 'הסבר פניך לחדש'. אגב, עיקרי הדעות כבר מוצגים בערך עצמו כנראה לכל מעיין שחב"ד לא עושה לו פוביה שומר תורה - שיחה 22:51, 2 במאי 2016 (IDT)[תגובה]
לא האשמתי ואני גם מאמין לך שאינך חלק רשמי של הקמפיין, אבל הקשר של העריכה הנוכחית לקמפיין המתנהל, שגם כתבת עליו ערך, מובן מאליו. על כל פנים, אם אשפוט לפי סוף דבריך, עושה רושם שקשה ללמוד ממך עדינות. נרו יאירשיחה • כ"ה בניסן ה'תשע"ו • 00:57, 3 במאי 2016 (IDT)[תגובה]
לא ידוע לי על שום קמפיין פרסומי שמתנהל. אתה צודק בסיפא של דבריך ואני מתנצל. אין אדם נתפס על כעסו. שומר תורה - שיחה 00:59, 3 במאי 2016 (IDT)[תגובה]
לא כתבתי קמפיין פרסומי. קמפיין העוסק בספר תורה. אני מניח שאתה יודע במה מדובר, כתבת על זה ערך. נרו יאירשיחה • כ"ה בניסן ה'תשע"ו • 01:02, 3 במאי 2016 (IDT)[תגובה]

ביטול עריכה בלי התייעצות

ביקורת היקר, לא מקובל עלי שאתה מוחק הערה שכתבתי כי לא ציינתי מקור, תוכל לרשום שם שחסר מקור ואני מייד יציין, אבל לא מוחקים בלי להתייעץ קודם. זה לא מנומס.michael revach (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]

מיכאל, בויקיפדיה העברית יש מאות או אלפי עריכות שצריך לבטל מדי יום. אי אפשר להתייעץ לפני כל ביטול. אין פה מה להיעלב, לכולנו מבטלים עריכות. פשוט תקרא את תקציר העריכה ותבין מה חסר, ואם יש צרך תפתח דיון בדף השיחה, כפי שעשית. נרו יאירשיחה • י"א בכסלו ה'תשע"ז • 08:47, 11 בדצמבר 2016 (IST)[תגובה]
נרו יאיר זה לא מנומס לא מצד זה שזה מעליב אותי, אלא לא מנומס משום שהוא מטריח אותי לשווא, במקום להוסיף רק את המקור, אני צריך גם לעשות העתק הדבק לערך. היה כאן עוד עניין שהוא כביכול מאשים אותי שאני עושה פירסומות ליצרני רפידוגרף שזה כבר יותר אישי, לזה כלל לא התייחסתי. Michael Revach - שיחה 08:53, 11 בדצמבר 2016 (IST)[תגובה]
כתבתי לפני התנגשות עריכה: כמו שנאמר, אין טעם שארוץ להניח תבניות מקור אחרי עריכות ואז לזכור לבדוק אחרי שבוע אם טיפלת בזה, חזרת לאחרונה להיות פעיל כאן ואני מוצא לנכון לרענן את ידיעתך בכך שלאחרונה אנחנו מאד מקפידים שכל אמירה לא טריוויאלית תהיה מגובה במקור מיד עם כתיבתה ולא רק אחרי שמישהו דרש זאת. רמזתי גם על בעיית פרסומת. ביקורת - שיחה 08:57, 11 בדצמבר 2016 (IST)[תגובה]
הוספתי לאחר התנגשות עריכה: אין כאן עניין אישי כי אני לא יודע מי אתה. בעיית פרסומת היא בעיה אנציקלופדית מובהקת ולא האשמה. אנשים עושים כאן בתום לב פרסומות מדי יום ואנחנו מסירים אותן כאשר מזהים אותן. בחירה סלקטיבית של יצרנים היא אכן פרסומת וחלק מדרישת המקור הייתה להראות שרק אלו היצרנים המקובלים, או לסייג את מה שהיה כתוב קודם. ביקורת - שיחה 08:57, 11 בדצמבר 2016 (IST)[תגובה]
אני לא יודע אם עלינו לתת רשימת יצרנים, מן הסתם אלה דברים שמשתנים. אני מעדיף לקשר מלכתחילה לתשובות הלכתיות שעוסקות בזה וכדומה. נרו יאירשיחה • י"א בכסלו ה'תשע"ז • 09:03, 11 בדצמבר 2016 (IST)[תגובה]
אז אשמח שתכיר אותי, אני לא כותב מתוך חלום, כל מה שאני כותב מגובה במקורות, ואתה יכול לישון בשקט אם אתה כותב לי לציין מקור אני אציין. לגבי מה שנרו יאיר כתב שאלו דברים משתנים, דיברתי אתמול במוצ"ש עם מחבר הספר יריעות שלמה והוא אמר לי שזה לא השתנה כבר 11 שנה. אני תמיד מתעדכן בזה, אם יהיה עוד יצרן שמייצר רפידוגרף עם דיו כשר לס"ת אני אשמח לכתוב. זה פרט מאד חשוב ובכוונה לא ציינתי מה פסול כי אני לא רוצה להכפיש. למשל עט של COBRA פסול (שאלתי את הרב שלמה מועלם), אבל לא ציינתי בהערה כי אני מאד זהיר. Michael Revach - שיחה 09:11, 11 בדצמבר 2016 (IST)[תגובה]
כשמביאים מקור מספר מודפס שאינו זמין עם קישור, יש לפרט יותר - מי המחבר, מקום ושנת דפוס, כדי שהקורא יוכל לאתר את הספר, יש ב-HebrewBooks ‏15 יריעות שלמה. ביקורת - שיחה 15:05, 11 בדצמבר 2016 (IST)[תגובה]
אני כעת ירשום תודה שהערת לכך את תשומת לבי. Michael Revach - שיחה 15:48, 11 בדצמבר 2016 (IST)[תגובה]

הבדלי נוסח

משתמש:Aalephkha1, כשאתה כותב "גדול עוני מנשא, בספרי האשכנזים והספרדים כתוב: 'מנשוא'", ועוד מעין זה, אני מבין היכן הגירסה השנייה, ברוב הספרים. אבל איפה כתוב בכתיב החסר, ששמת אפילו קודם? ומדוע קודם? נרו יאירשיחה • י"ז בטבת ה'תשע"ח • 13:33, 4 בינואר 2018 (IST)[תגובה]

ה'מנחת שי' כותב שרבו הדעות בזאת המלה. בקרית ספר לגאון המאירי (בראשית פרשה יב, כו' ע"ב) ובס' שמן ששון כתו' שהוא חסר, וכן נמצא במקצת ספרי' ישני', וגם בשם ס' עזרא ובשם ירושלמי, אבל בהללי הוא מל', ומסור עליו ל' ומל'. וכן הוא בספרי ספרד. וכן כתב הרמ"ה ז"ל (נש"א) מנשוא מל' וי"ו ואל"ף כתי'. וכת' אור תורה שזה [מנשוא] עיקר.
בספר "נוסח המקרא בכתר ירושלים" מביא ר"מ ברויאר את הדעות לשני הצדדים.
לסיכום: ללא ו: בן אשר (כתר ארם צובא בעדות אבן ספיר); לנינגרד (שהיה ברשות רבינו מצליח הכהן גאון בישיבה הארצישראלית גאון יעקב בחדרך); נוסח תימן; מאירי; שמן ששון; דפוס ונציה (וכן משמעות המסורה של ונציה); ומובא כדעה במנחת שי.
עם ו': דעת הרמ"ה; ה'אור תורה'; ו'המנחת שי'; וכ"ה בספרי ספרד ואשכנז.
מה ששמתי 'מנשא' קודם לא היה בכוונה (אם כי יתכן שזה נוסח מועדף שכן לגאוני טבריה הארצישראלים היו נוסחאות מבוררות יותר מאשר בתפוצות). aalephkha1שיחה • י"ז בטבת ה'תשע"ח • 15:20, 4 בינואר 2018 (IST)[תגובה]