היחידה הממלכתית לאבטחת אישים ומשלחות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־00:11, 5 בינואר 2018

היחידה הממלכתית לאבטחת אישים ומשלחות (יחידה 730), היא יחידה השייכת לאגף האבטחה של שירות הביטחון הכללי (שב"כ). משימת היחידה היא לדאוג לסידורי האבטחה וההגנה של אנשי ממשל ואישים בכירים.

היחידה אחראית ישירות על ביטחונם של שבעה אישים הנחשבים ל"סמלי שלטון": ראש הממשלה, שר הביטחון, שר החוץ, נשיא המדינה, נשיא בית המשפט העליון, יו"ר הכנסת וראש האופוזיציה. עם זאת, היחידה משמשת כאחראית מקצועית על אבטחת אישים שאינה מאבטחת בעצמה.

הכשרה

מאבטחי השב"כ^[1], ובכלל זה מאבטחי היחידה לאבטחת אישים ומשלחות, מאומנים רבות במתקני השב"כ ועוברים קורס לוחם מקיף ומקצועי הכולל בין היתר אמוני ירי ותרגולות לוחמה בטרור^[2], אימוני כושר גופני, אימוני קרב מגע וקורס חובשים. מאבטחי אישים מאומנים יותר משנה וחצי לפני שהם מצטרפים לפעילות האבטחה השוטפת^[3]. בנוסף לכך רוב המאבטחים גם יוצאי יחידות מובחרות בצבא והם נבחרים בקפידה יתרה.

היסטוריה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

היחידה לאבטחת אישים הוקמה בשנת 1958 תחת השם יחידת הליווי של ראש הממשלה. בעקבות אירוע שבו הושלך רימון יד בכנסת באוקטובר 1957, ונפצעו ראש הממשלה דוד בן-גוריון והשרים משה חיים שפירא וגולדה מאיר^[4]. את אנשיה אימן בתחילה דוד בקרמן (דייב), איש חיל הנחתים האמריקני בעברו שהתמחה בלוחמה זעירה וקליעה באקדח^[5]. בשנת 1968, בעקבות חטיפת מטוס אל על לאלג'יריה^[6], נתבקש בקרמן להצטרף לשירות הביטחון הכללי כמדריך ירי באקדח^[7]. בקרמן אימן את מאבטחי השירות בירי באקדח ובתרגולות לוחמה בטרור^[8]. באותה עת כונו אנשי היחידה "הגורילות". בשנת 1972 מיסד וכונן בקרמן את תחום הדרכת והכשרת המאבטחים^[9]. בקרמן אף רצה כי משימת חילוץ בני ערובה ממטוסים תוטל על מאבטחי השב"כ, אולם הקצח"ר עמנואל שקד, אשר היה מופקד על תחום המבצעים המיוחדים והלוחמה בטרור, התנגד. לבסוף כפשרה הוחלט שהמאבטחים יצורפו לכוח צה"ל במקרים אלו, כלוחמים בכוח הפורץ^[10]. בין היתר פעלו חניכיו בסיכול מתקפת הטרור ב-18 בפברואר 1969 כנגד מטוס אל על^[11], שהתכונן להמראה בנמל התעופה הבינלאומי ציריך-קלוטן^[12] ופעולת החילוץ של מטוס סבנה. ב- 27 בדצמבר 1985 תקפו מחבלים פלסטינים את דלפקי חברת אל-על בנמלי התעופה בווינה וברומא. מאבטחי השירות ברומא לחמו במחבלים הרגו שלושה מהם ופצעו אחד באורח קשה. בווינה ערכו שוטרים אוסטרים ומאבטחי השירות מרדף רכוב אחר המחבלים הנמלטים הרגו אחד מהם ועצרו את השניים הנוספים^[13].

רצח רבין

רצח רבין נחשב ככישלון חרוץ של היחידה לאבטחת אישים. המסקנות המקצועיות בתחום האבטחה מחקירת הרצח מופקות עד היום, גם תאוריית הקשר הגורסת שמאבטחיו של רבין כביכול ירו בו, היוותה פגיעה מוראלית ביחידה.^[^{דרוש מקור]}

כחלק מהמסקנות בעקבות הרצח, הפכה אבטחת האישים להדוקה וקפדנית במידה ניכרת^[14]. השתתפותו של אדם מאובטח בכנס מלווה בבדיקות קפדניות של כל הנכנסים לאולם הכנס.

רצח רחבעם זאבי

בעקבות רצח השר רחבעם זאבי ב-2001, הושמעה ביקורת בציבור על כשלונה של היחידה לאבטחת אישים. בתגובה טענו בשב"כ כי השר זאבי לא הסכים שיצטרפו אליו מאבטחים למרות התרעותיו החוזרות והנשנות של השב"כ בנושא. זאבי נפגש עם ראש השב"כ דאז אבי דיכטר לבקשתו של האחרון, ובפגישתם לא הסכים כלל לדבר על הצמדתו למאבטח.

לאחר הרצח תוקן הנוסח להחלטת הממשלה 411 ונוסף בו הסעיף האומר כי על בכיר להסכים לאבטחה או לוותר עליה באופן רשמי.

לקריאה נוספת

דרור מורה, "שומרי הסף", הוצאת ידיעות ספרים, תל אביב, 2014.

קישורים חיצוניים

היחידה הממלכתית לאבטחת אישים ומשלחות, באתר השב"כ
היחידה לאבטחת אישים ומשלחות, בערוץ היוטיוב של השב"כ
יואב לימור, יותר מדי מאובטחים, פחות מדי מאבטחים, באתר nrg‏, 9 בנובמבר 2001
עמרי אסנהיים, קרמבו האמיתי, באתר nrg‏, 10 ביוני 2010
אמיר אורן, שב"כ בעור משטרה, באתר הארץ, 23 בדצמבר 2005
שלום ירושלמי, חומת מגן: סיפורו של מאבטח מנהיגי המדינה, באתר nrg‏, 5 בנובמבר 2011
אמיר בוחבוט‏, הלילה ששינה את כללי המשחק בשב"כ, באתר וואלה!‏, 22 באוקטובר 2015

הערות שוליים

^ יונתן מרוז, המאבטחים הסמויים בשחקים, אתר "ישראל דיפנס", ‏ 10.02.2012.
^ יועז הנדל ויעקב כץ, "ישראל נגד איראן, מלחמת הצללים", כנרת זמורה-ביתן, 2011, עמודים 148-149.
^ עמוס הראל, התרחיש שהתממש: מאבטח מול מחבל בקהל, באתר הארץ, 5 ביולי 2002.
^ השב"כ מקבל את האחריות על אבטחת אישים 1958 באתר שירות הביטחון הכללי
^ אפי מלצר וחיים בן עמי, ‏דייב בקרמן - "הצלף מטקסס, מבט מל"מ 36, מרץ 2004, עמוד 37, עמ' 37.
^ יוסי מלמן ודן רביב, "מרגלים לא מושלמים", הוצאת מעריב, 1990, עמוד 162.
^ דייב בקרמן ז"ל, דף זיכרון מתוך אתר השב"כ.
^ שלום ירושלמי, הייתי גיבור לאומי, נשארתי בלי כלום, באתר nrg‏, 2 ביולי 2011, "'בשב"כ הקימו יחידה מיוחדת לחבר'ה קרביים מבחוץ', משחזר רחמים. 'הביאו את דייב בקרמן ששירת במרינס האמריקאי. הוא לימד אותנו לירות באקדחים, קרבות מגע, וכל מה שצריך'."
^ דרור מורה, "שומרי הסף", הוצאת ידיעות ספרים, תל אביב, 2014, עמודים 124-127.
^ אמיר אורן, מי נותן את ההוראה, באתר הארץ, 8 באפריל 2012.
^ יואב קווה, הבחורים המצוינים ליד הקוקפיט, הארץ, ‏ 19.02.1999, כפי שהועלה באתר פרש.
^ תקיפת מטוס אל-על בציריך (1969), מתוך אתר השב"כ.
^ פיגוע כפול בשדות התעופה בווינה וברומא (27 דצמבר 1985), מתוך אתר השב"כ.
^ עמרי אסנהיים וחן קוטס-בר, התקדם בחיים, באתר nrg‏, 11 בנובמבר 2005.

[1] יונתן מרוז, המאבטחים הסמויים בשחקים, אתר "ישראל דיפנס", ‏ 10.02.2012.

[2] יועז הנדל ויעקב כץ, "ישראל נגד איראן, מלחמת הצללים", כנרת זמורה-ביתן, 2011, עמודים 148-149.

[3] עמוס הראל, התרחיש שהתממש: מאבטח מול מחבל בקהל, באתר הארץ, 5 ביולי 2002.

[4] השב"כ מקבל את האחריות על אבטחת אישים 1958 באתר שירות הביטחון הכללי

[5] אפי מלצר וחיים בן עמי, ‏דייב בקרמן - "הצלף מטקסס, מבט מל"מ 36, מרץ 2004, עמוד 37, עמ' 37.

[6] יוסי מלמן ודן רביב, "מרגלים לא מושלמים", הוצאת מעריב, 1990, עמוד 162.

[7] דייב בקרמן ז"ל, דף זיכרון מתוך אתר השב"כ.

[ירושלמי-8] שלום ירושלמי, הייתי גיבור לאומי, נשארתי בלי כלום, באתר nrg‏, 2 ביולי 2011, "'בשב"כ הקימו יחידה מיוחדת לחבר'ה קרביים מבחוץ', משחזר רחמים. 'הביאו את דייב בקרמן ששירת במרינס האמריקאי. הוא לימד אותנו לירות באקדחים, קרבות מגע, וכל מה שצריך'."

[9] דרור מורה, "שומרי הסף", הוצאת ידיעות ספרים, תל אביב, 2014, עמודים 124-127.

[10] אמיר אורן, מי נותן את ההוראה, באתר הארץ, 8 באפריל 2012.

[11] יואב קווה, הבחורים המצוינים ליד הקוקפיט, הארץ, ‏ 19.02.1999, כפי שהועלה באתר פרש.

[12] תקיפת מטוס אל-על בציריך (1969), מתוך אתר השב"כ.

[13] פיגוע כפול בשדות התעופה בווינה וברומא (27 דצמבר 1985), מתוך אתר השב"כ.

[14] עמרי אסנהיים וחן קוטס-בר, התקדם בחיים, באתר nrg‏, 11 בנובמבר 2005.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 '''היחידה הממלכתית לאבטחת אישים ומשלחות''' ('''יחידה 730'''), היא יחידה השייכת לאגף האבטחה של [[שירות הביטחון הכללי]] (שב"כ). משימת היחידה היא לדאוג לסידורי האבטחה וההגנה של אנשי ממשל ואישים בכירים.
-היחידה אינה אחראית ישירות על ביטחונם של כל האישים המאובטחים על ידי גופים מסוימים, אלא על ביטחונם של אישים מסוימים בלבד, הנחשבים ל"סמלי שלטון": [[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]], [[שר הביטחון]], [[שר החוץ|שר החוץ,]] [[נשיא המדינה]], [[נשיא בית המשפט העליון]], [[יו"ר הכנסת]] ו[[ראש האופוזיציה]]. עם זאת, אחראית מקצועית על אבטחת אישים שאינה מאבטחת בעצמה.
+היחידה אחראית ישירות על ביטחונם של שבעה אישים הנחשבים ל"סמלי שלטון": [[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]], [[שר הביטחון]], [[שר החוץ|שר החוץ,]] [[נשיא המדינה]], [[נשיא בית המשפט העליון]], [[יו"ר הכנסת]] ו[[ראש האופוזיציה]]. עם זאת, היחידה משמשת כאחראית מקצועית על אבטחת אישים שאינה מאבטחת בעצמה.
 ==הכשרה==