יהודה בן-דוד – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
Nerez (שיחה | תרומות)
שורה 78: שורה 78:


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
* מאגר תמונות [http://www.bitmuna.com/יהודה-בן-דוד/ באתר ביתמונה - יהודה בן דוד]
* לוין מאייר. 1948. '''[http://www.youtube.com/watch?v=ITjwoQh2z3k&list=EC2C21B85E1656FFE3&index=21&feature=plpp_video הבלתי חוקיים.]''' ארכיון סטיבן שפילברג.
* לוין מאייר. 1948. '''[http://www.youtube.com/watch?v=ITjwoQh2z3k&list=EC2C21B85E1656FFE3&index=21&feature=plpp_video הבלתי חוקיים.]''' ארכיון סטיבן שפילברג.
כתבות ב-ynet
כתבות ב-ynet

גרסה מ־17:06, 5 בינואר 2018


שגיאות פרמטריות בתבנית:סופר

פרמטרים ריקים [ שם מקורי, אתר, הוצאות ספרים, פרסים, שנות פעילות ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

יהודה בן דוד
יהודה בן דוד ורעייתו סימון
יהודה בן דוד ורעייתו סימון
לידה 11 במאי 1918
אוהיו, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 10 בינואר 2010 (בגיל 91)
תל אביב-יפו, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית העלמין ירקון עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1936 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יהודה בן-דוד Yehuda Ben David (דודזון) (כ"ט באייר ה'תרע"ח 11 במאי 1918כ"ד בטבת ה'תש"ע 10 בינואר 2010) היה לוחם, בכיר בארגון ההגנה, סגן אלוף בצה"ל, ראש חטיבת המחקר, שגריר ישראל בסנגל וקונסול כללי בפריז. כתב מספר ספרים הקשורים במגוון תפקידיו.

ביוגרפיה

ילדותו ונעוריו

הוריו של בן-דוד, ציפורה בריסקר מאודסה וזלמן דוידסון מפולין הכירו בארץ ישראל ונישאו ביפו. במלחמת העולם הראשונה גורשו בשנת 1917 למצרים ועברו משם לאוהיו בארצות הברית, שם נולד בן-דוד. בסיום המלחמה, בשנת 1920, חזרה המשפחה לארץ. בן-דוד גדל בתל אביב הקטנה, את חוק לימודיו סיים בהצטיינות בבית הספר היסודי גאולה, והמשיך את לימודיו בבית הספר הריאלי-טכני מונטיפיורי. כנער הצטרף בן-דוד לתנועת הנוער הצופים, והתקדם לתפקיד ראשג"ד וסגן ראש שבט "צופי הקהילה" בראשות יעקב שפירא.

בהגנה

פליטי השואה בשיירה לנמל סט שבצרפת בדרכם לאוניית המעפילים אקסודוס. צילם יהודה בן-דוד שהשתתף במבצע הבאת המעפילים.

בשנת 1936 הצטרף לשורות ארגון ההגנה, עבר קורס מ"כים במחנה האימונים ע"ש מאיר שפיה, ולאחר שהוסמך נשלח לתגבר את ההגנה על המושבה ראש פינה, ולאחר מכן חזר והדריך בשפיה.

בספטמבר 1938 נבחר להצטרף לפלוגות הלילה המיוחדות בפיקודו של קפטן אורד צ'ארלס וינגייט, שפעלו באזור הגליל. הייתה זו תקופה קצרה אך אינטנסיבית במיוחד. יהודה בן-דוד עבר את 'הקורס לסמלים עבריים', בהדרכתו של וינגייט. בוגרי הקורס, וביניהם יהודה, פוזרו, כטוראים, בין יחידות בריטיות שונות, ויהודה סופח, עם חלק מבוגרי הקורס, לגדוד סאות' (דרום) סטפורד (South Stafford), אשר פעל באזור הגליל התחתון. אחרי מספר חודשים, הועבר עם כמה מחבריו לגדוד אלסטר רייפל (רובאי אלסטר, Ulster Rifle), אשר פעל באזור הגליל העליון, בשלהי תקופת המרד הערבי. אותם מסופחים שוחררו ה-1 באפריל 1939. לאחר מכן יהודה השתלב בתפקידי הדרכה שונים ב"הגנה".

בשנת 1941 נשלח לקורס מפקדי מחלקות (מ"מ) אשר התקיים בג'וערה. בסיום מלחמת העולם השנייה השתתף בקורס קציני חבלה, ובאותה שנה יצא לאירופה עם משלחת שתכליתה הקמת בסיסי ארגון "ההגנה" באירופה, שם שירת כסגן מפקד ה"הגנה" בגרמניה. בשיא תקופת הפעילות של "ההגנה" באירופה מונה למפקד אזור צפון אפריקה וצרפת ולסגנו של מפקד "ההגנה" באירופה, נחום שדמי. במהלך שליחותו פגש את אשתו לעתיד, סימון וורצברג, ששימשה מזכירתו של מפקד המחתרת היהודית בצרפת, אברהם פולונסקי.

בצה"ל

בן-דוד חזר לארץ והשתתף במלחמת העצמאות כמפקד גדוד 71 בחטיבה 7 בעת מבצע חירם. באותה שנה התגלה כי במהלך שירותו באירופה חלה בשחפת. חמש שנים נאבק בשחפת עד שנרפא ממנה.

ב-1950 הוענקו לבן-דוד דרגות סגן אלוף והוא התמנה לראש ענף תכנון המלחמה באגף התכנון. שנתיים אחר כך נשלחה המשפחה לצרפת, ובן-דוד השתתף בקורס המכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה (פו"מ). עם חזרתו ארצה הוצב בחיל המודיעין (אמ"ן), ושובץ לתפקיד באגף הנספחים הצבאיים כסגנו של שאול אביגור. יחד קיבלו משימה מיוחדת מראש הממשלה דוד בן-גוריון, לעמוד בראש ועדת חקירה שמטרתה לבחון את יעודם, תפקידיהם ומבנם של שירותי המודיעין הישראליים.

בין השנים 19551958 היה ראש חטיבת המחקר באמ"ן, תפקיד אשר היווה את פסגת הקריירה הצבאית שלו. לאחר מכן התמנה לסגן הנספח הצבאי בפריז וקצין הקישור לשירותים החשאיים. ב-1960 השתחרר מצה"ל.

בשירות החוץ

בן-דוד עבר לשירות החוץ והתמנה לשגריר הישראלי הראשון בסנגל והשגריר במאלי. ב-1970 מונה לקונסול כללי בפריז. ב-1976 פרש לגמלאות.

פעילות ציבורית

בן-דוד הקים את עמותת "מורשת בית סבא", יחד עם פרופ' יצחק הלברכט. במסגרת זו פעלו השניים להחדרת המודעות לחשיבות מורשת המשפחה היהודית, בין היתר בהבניה ובהטמעת פרויקט "שורשים" במערכת החינוך.

בעשורים האחרונים של חייו הקדיש את כל מרצו לכתיבה, וב-10 בינואר 2010 נפטר בתל אביב.

כתביו

  • גרגיר תירס לבן - שליחות באפריקה, הוצאת מערכות, תל אביב, 1967.
  • חרב בנכר - מעלילות ה"הגנה" באירופה 1945-48, משרד הביטחון ההוצאה לאור, 1978.
  • פלוגות האש נעות בלילה, הוצאת הקיבוץ המאוחד, תל אביב, 1984.
  • שליחות ה"ההגנה" באירופה, מרכז לתולדות כוח המגן ע"ש גלילי ותג הוצאה לאור, 1995.
  • שישה ידידים ואחד שבגד, מערכת: קיבוץ דליה, 1999.
  • אש בגליל - סיפורים, מערכת: קיבוץ דליה, 2000.
  • קו צפת דמשק, מערכת: קיבוץ דליה, 2000.
  • בצל הקללה הסינית, מערכת: קיבוץ דליה, 2000.
  • צללים וצלילים - הגיגיו של נער-חייל 1939-48, מערכת: קיבוץ דליה, 2001.
  • ריגול בשחור לבן, מערכת: קיבוץ דליה, 2001.
  • ביד חזקה - אברהם פולונסקי והמחתרת היהודית בצרפת במלחמת העולם השנייה, משרד הביטחון ההוצאה לאור, 2002.

לקריאה נוספת

  • נחום שדמי, קו ישר במעגל החיים, משרד הביטחון ההוצאה לאור, 1995.
  • צילה הרשקו, ההולכים בחושך יראו אור - הרזיסטנס היהודי בצרפת, שואה ותקומה 1940-49, העמותה לחקר כוח המגן ע"ש גלילי וצ'ריקובר מוציאים לאור, 2003.
  • יגאל שפי, סיכת מם-מם המחשבה הצבאית בקורסים לקצינים בהגנה, משרד הביטחון ההוצאה לאור, 1991.
  • משה גבעתי. בדרך המדבר והאש - תולדות גדוד 9, הוצאת מערכת הביטחון ומערכות, תשנ"ד-1994.

קישורים חיצוניים

כתבות ב-ynet