פינגווין רצועת-הסנטר – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תיקנתי אתמיספר הפינגווינים באי זבדובסקי לכשתים עשרה וחצי מליון סוגות מקננים
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
תיקנתי את מספר פינגוויני רצועת הסנטר בעולם
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 15: שורה 15:
'''פינגווין רצועת-הסנטר''' ([[שם מדעי]]: '''''Pygoscelis antarcticus''''') הוא [[מין (טקסונומיה)|מין]] של [[פינגוויניים|פינגווין]] שמצוי ב[[איי ג'ורג'יה הדרומית ואיי סנדוויץ' הדרומיים]], ב[[אנטארקטיקה]], ב[[איי דרום אורקני]], ב[[איי דרום שטלאנד]], באי [[בובה (אי)|בובה]], באלאני ובאי [[פטר הראשון (אי)|פיטר]]. המושבה הגדולה ביותר בעולם של פינגווינים אלו היא על [[האי זבדובסקי]] {{אנ|Zavodovski Island}}, שם נמצאים כשתים עשרה וחצי מיליון זוגות מקננים. מקור שמו של המין הוא מה[[רצועה]] השחורה הצרה הנמצאת מתחת לראשו, ומבחינה אותו בקלות ממינים אחרים.
'''פינגווין רצועת-הסנטר''' ([[שם מדעי]]: '''''Pygoscelis antarcticus''''') הוא [[מין (טקסונומיה)|מין]] של [[פינגוויניים|פינגווין]] שמצוי ב[[איי ג'ורג'יה הדרומית ואיי סנדוויץ' הדרומיים]], ב[[אנטארקטיקה]], ב[[איי דרום אורקני]], ב[[איי דרום שטלאנד]], באי [[בובה (אי)|בובה]], באלאני ובאי [[פטר הראשון (אי)|פיטר]]. המושבה הגדולה ביותר בעולם של פינגווינים אלו היא על [[האי זבדובסקי]] {{אנ|Zavodovski Island}}, שם נמצאים כשתים עשרה וחצי מיליון זוגות מקננים. מקור שמו של המין הוא מה[[רצועה]] השחורה הצרה הנמצאת מתחת לראשו, ומבחינה אותו בקלות ממינים אחרים.


אורכו כ-68 ס"מ ומשקלו נע בין 3 ל-6 ק"ג. הזכרים גדולים במקצת מהנקבות, אף כי המשקל עשוי להיות מושפע ממחזור הרבייה. כיום מוערכת אוכלוסייתם של הפינגווינים בכ-7,500,000 זוגות{{הערה|1=[http://library.thinkquest.org/26442/html/life/bird.html Weight of Chinstrap Penguin]}}. [[מזון|מזונם]] מורכב מיצורים שוליים, [[דגים]] וחסילונים.
אורכו כ-68 ס"מ ומשקלו נע בין 3 ל-6 ק"ג. הזכרים גדולים במקצת מהנקבות, אף כי המשקל עשוי להיות מושפע ממחזור הרבייה. כיום מוערכת אוכלוסייתם של הפינגווינים בבכ26,500,000 זוגות{{הערה|1=[http://library.thinkquest.org/26442/html/life/bird.html Weight of Chinstrap Penguin]}}. [[מזון|מזונם]] מורכב מיצורים שוליים, [[דגים]] וחסילונים.


פינגווין רצועת-הסנטר תואר לראשונה על ידי המדען הגרמני [[יוהאן ריינהולד פורסטר|יוהאן פורסטר]] ב-[[1781]].
פינגווין רצועת-הסנטר תואר לראשונה על ידי המדען הגרמני [[יוהאן ריינהולד פורסטר|יוהאן פורסטר]] ב-[[1781]].

גרסה מ־07:55, 7 בינואר 2018

קריאת טבלת מיוןפינגווין רצועת-הסנטר
פינגווין רצועת-הסנטר
פינגווין קו סנטר
מצב שימור
conservation status: least concernנכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חשש
conservation status: least concern
ללא חשש (LC)‏[1]
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: עופות
סדרה: פינגווינאים
משפחה: פינגוויניים
סוג: Pygoscelis
מין: פינגווין רצועת-הסנטר
שם מדעי
Pygoscelis antarcticus
פורסטר, 1781
תחום תפוצה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פינגווין רצועת-הסנטר (שם מדעי: Pygoscelis antarcticus) הוא מין של פינגווין שמצוי באיי ג'ורג'יה הדרומית ואיי סנדוויץ' הדרומיים, באנטארקטיקה, באיי דרום אורקני, באיי דרום שטלאנד, באי בובה, באלאני ובאי פיטר. המושבה הגדולה ביותר בעולם של פינגווינים אלו היא על האי זבדובסקי (אנ'), שם נמצאים כשתים עשרה וחצי מיליון זוגות מקננים. מקור שמו של המין הוא מהרצועה השחורה הצרה הנמצאת מתחת לראשו, ומבחינה אותו בקלות ממינים אחרים.

אורכו כ-68 ס"מ ומשקלו נע בין 3 ל-6 ק"ג. הזכרים גדולים במקצת מהנקבות, אף כי המשקל עשוי להיות מושפע ממחזור הרבייה. כיום מוערכת אוכלוסייתם של הפינגווינים בבכ26,500,000 זוגות[2]. מזונם מורכב מיצורים שוליים, דגים וחסילונים.

פינגווין רצועת-הסנטר תואר לראשונה על ידי המדען הגרמני יוהאן פורסטר ב-1781.

התנהגות

הפינגווינים בונים קנים עגולים מסלעים. קיניהם רחוקים מעט זה מזה על מנת למנוע מריבות. הנקבה מטילה שתי ביצים, והיא והזכר דוגרים עליהן. הגוזלים בוקעים לאחר כ-35 ימים, גבם אפור, ובטנם לבנה. הם נשארים בקן כ-20–30 יום. לאחר כ-50–60 יום מתחלפת הפלומה שלהם לפלומה של בוגרים, והם הולכים לים.

תזונה

מזונו של פינגווין רצועת-הסנטר מורכב מבעלי חיים קטנים, קריל, דגים, דיונונים וסרטנים, והם עשויים לשחות למרחק של כ-80 ק"מ בחיפושיהם אחר מזון. הפינגווין מסוגל לשחות במים קרים מאוד בגלל צפיפותן הגדולה של נוצותיו, שמשמשות כמעיל חסין-מים. שכבות שומן עבות מספקות גם הן בידוד, וכלי הדם על הסנפירים והרגליים התפתחו למבנים מורכבים על מנת לשמור חום.

תמונות

קישורים חיצוניים

הערות שוליים