יטבתה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
מ מיון חדש לקטגוריה:יטבתה: "*" באמצעות HotCat
שורה 96: שורה 96:
[[קטגוריה:קיבוצים]]
[[קטגוריה:קיבוצים]]
[[קטגוריה:היאחזויות נח"ל]]
[[קטגוריה:היאחזויות נח"ל]]
[[קטגוריה:יטבתה]]
[[קטגוריה:יטבתה|*]]

גרסה מ־23:11, 7 בינואר 2018

יטבתה
קובץ:Yotvata-logo01.gif
מבט על יטבתה מההרים המקיפים אותה
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז הדרום
מועצה אזורית חבל אילות
גובה ממוצע[1] ‎81 מטר
תאריך ייסוד 1951
תנועה מיישבת התנועה הקיבוצית
סוג יישוב קיבוץ
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1]
  - אוכלוסייה 743 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎1.1% בשנה
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2019[2]
3 מתוך 10
http://www.yotvata.org.il

יָטְבָתָה (הגו: יוֹטְבָתָה, במלעיל) הוא קיבוץ בדרום הערבה, כ-45 ק"מ מצפון לאילת. בתחום הקיבוץ אתר ארכאולוגי בשם "עין ע'צ'יאן" (נהגה עין רדיאן).

הקיבוץ נקרא על שם יטבתה המקראית, תחנה בנדודי בני ישראל במדבר, הגם שיש הסבורים כי מיקומו של האתר המקראי הוא דרומי יותר, ייתכן בסביבות טאבה[3].

היסטוריה

ערך מורחב – מצודת יטבתה מתקופת הברזל

באזור בו שוכן הקיבוץ, נתגלו שרידים מהתקופות הנאוליתית והכלקוליתית שהכילו ממצאים לפעילות של הפקת נחושת. דרומית לאתר הקיבוץ נמצא פארק תמנע המכיל מכרות נחושת עתיקים ותצורות גאולוגיות מעניינות.

כמו כן, נחשפה מצודה מצרית מתקופת הברזל, מתקופת השושלות ה-19 וה-20 (תקופת הממלכה החדשה) שתפקידו היה הגנה על נווה המדבר החשוב.[4]

כפי הנראה, על האתר נאמר בספר במדבר:[5]

”ויסעו מחור הגדגד ויחנו ביטבתה וייסעו מיטבתה ויחנו בעברונה”

על פי המקורות יטבתה היא "ארץ טובה" והיא אחת התחנות שבהן חנו בני ישראל במסעם במדבר; ובספר דברים נאמר: "יטבתה ארץ נחלי מים".[6]

האתר שימש כמצודה ותחנת דרכים בימי הכיבוש הרומי. במצד נמצאה כתובת מימי הקיסר דיוקלטיאנוס.

בתקופה העות'מאנית ובתקופת המנדט הבריטי נמצאה באתר תחנת משטרה מדברית.

האתר נסקר ותועד על ידי ארכאולוגים; לראשונה על ידי בנו רותנברג ב-1956 ונחפר ב-1976 על ידי משלחת בראשות זאב משל. ב-2001 נערכו חפירות נוספות באתר על ידי רותנברג, סגל וחליילי.

קיבוץ יטבתה

כתובת מימי הקיסר דיוקלטיאנוס שנמצאה במצד יטבתה מהתקופה הרומאית
יטבתה - חדר האוכל והסלע
המבנה הוותיק ביותר ביטבתה. זה המבנה היחיד ששרד מתקופת ההיאחזות
דישון מקראי בחי-בר יטבתה
ראם בחי-בר יטבתה

בשלהי חודש אוקטובר 1951 נתקבלה החלטה להקים היאחזות נח"ל בלב הערבה, ליד עין-רדיאן. בגרעין המרוקאי של מחלקת הנח"ל מעין חרוד הוחלט, בהסכמת מפקד פיקוד הנח"ל משה נצר, כי הגרעין יהווה כוח חלוץ של פלוגת הנח"ל היאחזות ג' בערבה.

ועדת השמות הממשלתית החליטה שהיישוב יקרא "יטבתה", על שם יטבתה המקראית.

יחיאל בנטוב מתאר את העלייה לקרקע בספרו האוטוביוגרפי ארבעים שנה במדבר:

"ב-28 באוקטובר 1951 בשעה שלוש בבוקר, החל מסע של חיל החלוץ של פלוגת נחלאים בדרך לערבה. הגענו לעין-רדיאן לאחר 15 שעות נסיעה ארוכות ומייגעות. למחרת בערב הגיע שאר הכוח. ביום ה-30 באוקטובר 1951, עוד אורחים מגיעים במטוסים, נתקעו יתדות האהלים – נערך מסדר, הנפת דגל המדינה, (בפעם הראשונה מאז בריאת העולם)."

בשנת 1957 הפך היישוב מהיאחזות נח"ל לקיבוץ אזרחי לכל דבר.

החל מ-2007 מתקיים בקיבוץ בחג הסוכות פסטיבל כדורים פורחים.

החי והצומח ביטבתה

באתר מצויים מי תהום בשפע והם נשאבים לשימוש יישובי הסביבה ולאילת. בקרבת האתר מצוי אזור אדמת מלחה גם היא רוויה במי תהום, ובו נווה מדבר טבעי של דקלים מניבי פרי, לפי המשוער נבטו וצמחו העצים מחרצני תמרים שהותירו אחריהם בדואים או עוברי אורח מזדמנים. בסמוך לקיבוץ יטבתה הוקמה שמורת הטבע חי-בר (כיום, הכניסה היא ליד סמר). בשמורה חיים מיני בעלי חיים הנמצאים בסכנת הכחדה וחלקם נעלם מנוף הארץ. בין השאר חיים בו דישון, ראם לבן, יען וכן מיני זוחלים ושועלי מדבר, וכן הקרקל. במרכז הטורפים שבחי בר נמצאים שועלי מדבר, תנים, זאבים, צבועים ואף נמרים. החולות שליד יטבתה עשירים בבעלי חיים, בהם יונקים, זוחלים ופרוקי רגליים, חלקם אנדמים ליטבתה.

מחלבת יטבתה

ערך מורחב – מחלבות יטבתה

בתחילת שנות השישים פתח חבר הקיבוץ, אריה הורביץ, קיוסק קטן על אם הדרך, שמכר גם את מוצרי המחלבה של הקיבוץ. קיוסק זה התפתח במהלך השנים למסעדה.

בסוף שנות ה-90 של המאה ה-20 נרכשו כ-50 אחוז מהבעלות על המחלבה, שהתמחתה במשקאות חלב, על ידי מחלבות שטראוס, שהשקיעו בהמשך פיתוחה, כמחלבה שמשלימה את קו המוצרים של שטראוס.

חלק ממוצרי החלב של המחלבים נמכרים במזנון מול הקיבוץ. מבנה המזנון כולל גם חנות, תחנת דלק ומרכז מידע על האטרקציות באזור. ליד ובתוך המזנון פזורים פסלים של פרות.

אנרגיה סולארית

בשטח קיבוץ יטבתה פועל שדה סולארי בינוני של ערבה פאוור קומפני בשם יטבתה סאן. השדה בעל כושר ייצור של 6.8 מגוואט, משתרע על שטח של 88 דונם ומורכב מ-23,400 פאנלים פוטו-וולטאים של חברת JA Solar. עלות הפרויקט: 96.5 מיליון ש"ח, כולל השקעה של 19.3 מיליון ש"ח הון עצמי על ידי ערבה פאוור, קרן נוי וקק"ל. במשך 20 שנות הפעילות של השדה 'יטבתה סאן' הוא צפוי לחסוך הפקה של כ-172,000 טון מטרי של דו-תחמוצת הפחמן.

גלריה

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יטבתה בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
  2. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
  3. ^ בנו רותנברג, תגליות סיני, הוצאת מסדה, 1958, עמ' 174-170.
  4. ^ Beno Rothenberg, Irina Segal and Hamoudi Khalai, Late Neolithic and Chalcolithic copper smelting at theYotvata oasis (south-west Arabah), באתר הקולג' האוניברסיטאי של לונדון
  5. ^ במדבר ל"ג 33-34.
  6. ^ דברים, י' 7.