גואל רצון – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:Goel Ratson.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רצון, מרץ 2009]]
[[קובץ:Goel Ratson.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רצון, מרץ 2009]]
'''גואל רצון''' (נולד ב-[[19 בספטמבר]] [[1950]]) הוא [[ישראלי]] תושב [[שכונת התקווה]] שב[[דרום תל אביב]] שעמד בראש קבוצה של עשרות נשים שתפקדו בפועל כנשותיו. נגד רצון הוגש [[כתב אישום]] בעבירות של [[פוליגמיה]], [[עבדות|שעבוד]], [[אונס]], [[בעילה אסורה בהסכמה]] ו[[עבירת מין|עבירות מין]] נוספות שביצע נגד הנשים שחיו אתו ונגד בנותיו. רצון הורשע ברוב עבירות המין שבהן הואשם, זוכה מעבירת החזקה בתנאי עבדות ונשפט לתקופת מאסר של 30 שנה.
'''גואל רצון''' (נולד ב-[[19 בספטמבר]] [[1950]]) הוא [[ישראלי]] תושב [[שכונת התקווה]] שב[[דרום תל אביב]] שעמד בראש קבוצה של עשרות נשים שתפקדו בפועל כנשותיו. נגד רצון הוגש [[כתב אישום]] בעבירות של [[פוליגמיה]], [[עבדות|שעבוד]], [[אונס]], [[בעילה אסורה בהסכמה]] ו[[עבירת מין|עבירות מין]] נוספות שביצע נגד הנשים שחיו אתו ונגד בנותיו. רצון הורשע ברוב עבירות המין שבהן הואשם, זוכה מעבירת החזקה בתנאי עבדות ונשפט לתקופת מאסר של 30 שנה. במקור מגיע מתימן , מקורב למשפחת מזון , ובן דודו של אסף מזון.


==מבנה הקהילה==
==מבנה הקהילה==

גרסה מ־17:37, 11 בינואר 2018

רצון, מרץ 2009

גואל רצון (נולד ב-19 בספטמבר 1950) הוא ישראלי תושב שכונת התקווה שבדרום תל אביב שעמד בראש קבוצה של עשרות נשים שתפקדו בפועל כנשותיו. נגד רצון הוגש כתב אישום בעבירות של פוליגמיה, שעבוד, אונס, בעילה אסורה בהסכמה ועבירות מין נוספות שביצע נגד הנשים שחיו אתו ונגד בנותיו. רצון הורשע ברוב עבירות המין שבהן הואשם, זוכה מעבירת החזקה בתנאי עבדות ונשפט לתקופת מאסר של 30 שנה. במקור מגיע מתימן , מקורב למשפחת מזון , ובן דודו של אסף מזון.

מבנה הקהילה

עשרות הנשים לא נרשמו כנשואות לרצון. הן ילדו את ילדיו וחיו איתם בכמה דירות. התופעה זכתה להתעניינות ציבורית ותקשורתית רבה. רצון ונשותיו כינו את התופעה קואופרטיב, ויש שכינו אותה כת. הנשים עבדו ופרנסו את עצמן את ילדיהן ואת רצון, וחילקו ביניהן את עבודות הבית. לפי עדותו, בינואר 2009, היו לרצון 21 נשים ו-50 ילדים. בניו ובנותיו נקראו על שמו, בשמות כמו גואל, יגאל, גאולה, יגאלה, אדוננו הגואל וגואלאליה.

נשותיו של רצון הפגינו כלפי חוץ הערצה כלפיו. רבות מהן קעקעו על זרוען את שמו וציור של פניו. הן הכריזו כי ללא רצון אין להן חיים ואם משהו יקרה לו הן ילכו אחריו ללא היסוס. רצון עצמו אמר כי אילו היה מעניק לו מישהו יחס זהה לזה שהוא מעניק לנשותיו - גם הוא היה תולה באותו אדם את חייו. בתקשורת הועלו חשדות שרצון מהפנט את נשותיו.

בפרסום במעריב בספטמבר 2009[1] נטען כי הנשים היו מחויבות לעמוד בכללים מפורטים ביותר שקבע רצון, שנכתבו במסמך סודי שנקרא "ספר המשפחה". כל הנשים היו מחויבות לחזור על המסמך מדי שבוע ולא להראותו לאיש. ליד כל כלל היה מפורט סכום הקנס שעל העוברת עליו לשלם לקופת ה"משפחה", עד לסכום של 7,000 ש"ח. בכמה מקומות במסמך קישר עצמו רצון לאל, ואף קרא לילדיו "בני האלוהים", אשר קורצו מחומר אחר. הכללים הקיפו תחומים רבים, בהם חינוך ילדים, תקשורת הדדית, ניהול יומיומי של משק הבית וסדרי יחסי האישות עמו. לפי הכללים התלבשו הנשים בצניעות ולא הורשו להביט בגברים אחרים או לדבר עמם. הן גם לא הורשו לגעת זו בזו או בנשים אחרות.

לרוב נשותיו של רצון לא היה קשר עם משפחותיהן, אשר התקשו לקבל את אורח החיים שהן סיגלו לעצמן בעקבות הליכתן אחריו. חלק מן המשפחות שכרו שירותים של חוקרים פרטיים והגישו תלונות במשטרה כנגד רצון, אך במשך זמן רב לא היו לכך תוצאות. על פי פרסום בגלי צה"ל, נשותיו של רצון דיווחו על עצמן כעל אימהות חד הוריות וכך זכו להטבות.

חיי היום יום בתוך הקהילה סביב רצון נחשפו בטלוויזיה לראשונה בכתבה ששודרה בערוץ 10 ב-12 בפברואר 2009. יום לאחר מכן התארח רצון בחדשות ערוץ 2, שם טען כי הוא עוזר לנערות החפצות בכך ותו לא.

מעצרו, כתב האישום ההרשעה וגזר הדין

ב-11 בינואר 2010 נעצר רצון על ידי המשטרה, בחשד ששיעבד את נשותיו וביצע בהן ובקטינים עבירות מין[2]. עם מעצרו פונו הבתים שבהם שכנו נשותיו והילדים והם הועברו למעונות לנשים מוכות, בסיוע גורמי הרווחה.

ב-14 בפברואר 2010 הוגש על ידי פרקליטות מחוז תל אביב כתב האישום נגד רצון בבית המשפט המחוזי בעיר, ובו הואשם בעשרות סעיפים של עבירות מין בהן אונס, מעשי סדום, בעילה אסורה בהסכמה ומעשים מגונים. בעשרות מהמקרים, היו קורבנות העבירות קטינות. עוד הואשם רצון בהחזקת "נשותיו" בתנאי עבדות, ובסעיפים נוספים של קבלת דבר במרמה. כתב האישום מנה 21 נשים שנפלו קורבן למעשיו[3].

ב-8 בספטמבר 2014 הרשיע בית המשפט המחוזי בתל אביב את רצון ברוב עבירות המין שבהן הואשם, וזיכה אותו מעבירת החזקה בתנאי עבדות[4].

ב-28 באוקטובר 2014 גזר בית המשפט המחוזי בתל אביב על רצון 30 שנות מאסר בפועל[5]. ב-18 ביולי 2016 דחה בית המשפט העליון את ערעורו של רצון.[6]

לקריאה נוספת

  • יעל (תהלליה) פפר, גאולה מרצון: סיפורה של אחת מנשות גואל רצון, כולל נספח על כתות ועל הכת של גואל רצון מאת ד"ר גבי זוהר, הוצאת אגם, 2012.
  • מעיין - מרים נביעת אמת - חיי בצל גואל רצון שני חלקים הוצאת ש.י.ל.ת. 2012

קישורים חיצוניים

הערות שוליים