זית אירופי – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
תגית: הסרה או הוספה של תבנית הדורשת שינוי בערך
שורה 1: שורה 1:
{{איחוד|זית אירופי|זית (פרי)}}
{{מפנה|זית}}
{{מפנה|זית}}
{{מיון
{{מיון

גרסה מ־12:01, 14 בינואר 2018

מתקיים דיון בו מוצע לאחד ערך זה עם הערך זית (פרי).
אם אין התנגדויות, ניתן לאחד את הערכים שבוע לאחר הצבת התבנית.
מתקיים דיון בו מוצע לאחד ערך זה עם הערך זית (פרי).
אם אין התנגדויות, ניתן לאחד את הערכים שבוע לאחר הצבת התבנית.
המונח "זית" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו זית (פירושונים).
קריאת טבלת מיוןזית
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: בעלי פרחים
מחלקה: דו-פסיגיים
סדרה: צינוראים
משפחה: זיתיים
סוג: זית
מין: זית אירופי
שם מדעי
Olea europaea
ליניאוס, 1753
תחום תפוצה

זַיִת אֵירוֹפִּי (שם מדעי: Olea europaea), או בשמו הרווח: עץ הזית, הוא עץ ירוק-עד במשפחת הזיתיים הגדל בר בארצות הים התיכון. העץ מגודל במטעים ובעל חשיבות כלכלית רבה לאזור זה, בשל פריו, המשמש למאכל ולייצור שמן הזית.

מקורו של עץ הזית הוא במזרח התיכון, בארץ ישראל ודרום סוריה, שם הוא תורבת לפני כ-6,000 שנים.[1] כיום עץ הזית נפוץ במיוחד במטעים ביוון, איטליה וספרד, שנחשבות ליצרניות שמן הזית הגדולות בעולם. עץ הזית הוא אחד משבעת המינים שנשתבחה בהם ארץ ישראל.

פרי הזית משמש למאכל כשהוא כבוש, וכמו כן מופק ממנו שמן זית. לזית ובעיקר לשמן הזית מיוחסות מעלות תזונתיות ורפואיות. קטיף הזיתים נקרא מסיק. ברפואת הצמחים מיוחסת לעלי הזית תכונה המסייעת להורדת לחץ דם.

עץ הזית

עץ הזית הוא דו-פסיגי תדיר ירק ופרחיו קטנטנים וערוכים באשכול (בחלקו מורכב). לפרחים לפחות ארבעה עלי גביע מאוחים, ארבעה עלי כותרת מאוחים לבנים, שני אבקנים, עלי בעל שתי צלקות ושחלה עילית ובה שתי מגורות שבכל אחת מהן שתי ביציות, שרק ביצית אחת מתוכן מתפתחת לזרע. הפרי בית גלעין ובטבע מפיצות אותו הציפורים. עם ההבשלה מתכהה צבע הפרי כמעט עד לשחור. ציפת הפרי (וגם הגלעין הידוע בשם לוּם) עשירה בשמן (עד 45%) ובחלבון. הפריחה באפריל או במאי, והפירות מבשילים בסתיו. העלים נגדיים ומוארכים, צידם העליון קירח ומבריק, ואילו התחתון מכוסה שערות דמויות קשקשים וגונו אפור מכסיף. עץ הזית מסוגל להגיע לגיל מבוגר מאוד למעלה מ-1,000 שנים, לעיתים אפילו לכ-2,000 שנים. בארץ ישראל מצויים כמה עשרות עצי זית עתיקים מאוד. שניים בכפר עראבה וחמישה בכפר דיר חנא מוערכים לגיל של יותר מאלף שנים. כולם עדיין מניבים פרי.[2] כמה עצי זית גן בגת שמנים שבירושלים מתוארכים לא בוודאות לתקופתו של ישו.[3] ככלל אין אפשרות להעריך במדויק את גילם של עצי הזית העתיקים.

היסטוריה

מקורו של הזית הוא בזית הבר, שהיה בעל פרי קטן. ביות הזית נעשה בסביבות 4,000 לפני הספירה, במהלך התקופה הכלקוליתית. חוקרים בתחום סוברים כי העדויות לכך הם באתרים ארכאולוגיים מצפון לים המלח ובאזור השומרון. מאוחר יותר סוחרים פיניקים הביאו אותו מהמזרח התיכון ליוון, ספרד וארצות נוספות באגן הים התיכון.[4] גידול הזיתים בארץ ישראל היה ענף חקלאות עיקרי, כאשר רוב היבול שימש להפקת שמן זית. ביישוב היהודי שלפני הקמת מדינת ישראל לא היה גידול הזיתים ענף חקלאי בולט, אולם בכמה מן המושבות הוותיקות כראש פינה, זכרון יעקב, פתח תקווה וכפר תבור גידלו זיתים.

בעבר, שימש צפונה של תוניסיה של היום, לגידול נרחב של הזית, לשם ייצור שמן הזית. גידול נרחב זה, בנוסף לשדות חיטה נרחבים באזור זה, הפכו את חבל ארץ זה למאגר המזון העיקרי של האימפריה הרומית.

כיום, מופק רובו המוחלט של שמן הזית בעולם בארצות אגן הים התיכון, ובראשן ספרד, איטליה ויוון. מדינות מובילות נוספות בתחום הן טורקיה, תוניסיה וסוריה.

שימושים

עץ זית עתיק, כבן 1,500 שנים, בקרואטיה
ערך מורחב – שמן זית

השימוש העיקרי לעץ הזית הוא ייצור שמן זית. כמו כן משמשים הזיתים למאכל לאחר שעברו כבישה.

ההבדלים הבולטים בין הזנים לשמן והזנים לכבישה:

  1. היחס בין הציפה (החלק שנאכל) ללום (גלעין הזית) - בזנים לכבישה שואפים לקבל ציפה גדולה יותר ולאלה המשמשים לשמן גלעין גדול יותר.
  2. משקלם הכללי - בזנים לכבישה שואפים לקבל משקל כללי גדול יותר ולאלה המשמשים לשמן משקל כללי קטן יותר. למשל, המשקל הממוצע של פירות הזן סבילאנו – עשרה גרם, ואילו בזנים לשמן מסתפקים בפירות שמשקלם קטן משני גרמים. הזן "סורי" הנפוץ בישראל מתאים הן לכבישה והן להכנת שמן.

משתמשים גם בגוף העץ עצמו - לייצור פריטי ריהוט, גילוף, וגם חפצי נוי וקישוט. עץ הזית נחשב לאיכותי וקשה ומשמש גם להסקה.

הקשרים תרבותיים

ענפי זית בסמל מדינת ישראל
מטעי זיתים באנדלוסיה, ספרד

הזית מוזכר פעמים רבות בתנ"ך והוא אחד משבעת המינים בהם השתבחה ארץ ישראל. כך לדוגמה הזית הוא הצמח הראשון אליו פנו במשל יותם, דבר המעיד על חשיבותו הרבה. בסיפור תיבת נח, היונה המחזיקה במקורה עלה של עץ זית מבשרת את סוף המבול.

סמל זה, בשינוי קל (יונה עם ענף זית במקום עלה), הפך לסמל השלום. הזית מופיע בסמלים נוספים בארץ ובעולם (סמלה של מדינת ישראל, סמל האומות המאוחדות ועוד).

יש המחזיקים בארנקם עלה של זית כסגולה למזל.[5]

בישראל, רחוב "הזית" הוא שם הרחוב הנפוץ ביותר - ב-124 עיריות ורשויות מקומיות קיים רחוב בשם זה (נכון לשנת 2006).

זני הזית

תפרחת וזיתים צעירים
זיתים על עץ

הזנים הנפוצים בישראל:

  • סורי - הזן הנפוץ במזרח הים התיכון, וממנו הופק רוב השמן בימי קדם. נפוץ בארץ בעיקר באזור הגליל. מקורו בלבנון מקרבת העיר צור[דרוש מקור], ומכאן השיבוש בשמו, שכן הוא צורי ולא סורי. פירותיו עסיסיים וטעמם עשיר וארומטי. טעמו מעט חריף ומריר, ומועדף יותר לתיבול מאשר לטיגון.
  • נבאלי בלאדי - זן ארץ ישראלי הדומה לזן הסורי אך מבשיל לפניו. נפוץ בעיקר באזור יהודה ושומרון. הפרי עגול יותר וטעמו קל ועדין יותר. נחשב לאחד הזנים הבולטים להפקת שמן איכותי.
  • מוחסן - זן שנמצא בשנות ה-40 באזור יהודה ושומרון. תפוקת הזיתים הכוללת גדולה והפרי גדול, אך כמות השמן המופקת מן הפרי נמוכה. טעמו מעט מתקתק. מכונה בטעות 'נבאלי מוחסן' משום דמיונו לזן הנבאלי, אף שאינו קשור אליו.
  • ברנע - זן ישראלי יציר הכלאה. בעל איכות גבוהה וטעם איכותי, פירותי וארומטי. מגודל גם מחוץ לישראל בעיקר באוסטרליה ובניו זילנד.
  • מעלות - זן ישראלי יציר הכלאה, עמיד למחלות. השמן איכותי ועדין, ופחות מריר מהברנע.
  • אסקל - זן ישראלי שפותח במכון וולקני, המצטיין ביבולים גדולים ואיכות שמן גבוהה. השמן מתאפין בטעם חריף וארומטי, בעל מרירות קלה.
זיתים מזן ברנע, מיד לאחר המסיק, בבאר טוביה, ישראל.

זנים נוספים של זיתים הגדלים בארצות אגן הים התיכון או ניטעו בארץ לאחר שעברו התאמה:

זיתים כבושים מסוגים שונים בדוכן בשוק
  • מנזנילו (Manzanilla) - זן ספרדי שמקורו דווקא בקליפורניה. פירוש השם הוא "תפוחים קטנים". זהו הזן הנפוץ ביותר בעולם לייצור שמן זית. הפקת שמן מזיתים שנבצרו מוקדם מניבה שמן חריף וחזק, בעוד שמזיתים בשלים יותר מופק שמן בעל טעם עדין.
  • פיקוּאַל - זן ספרדי מחבל אנדלוסיה. זהו זן סירוגי, כלומר מניב פרי פעם בשנתיים. כמות השמן בפרי קטנה, וטעמו נייטראלי. כמות התוצרת הסופית לעומת ההשקעה הופכת אותו לכמעט לא משתלם לגידול.
  • פישוֹלין (Picholine) - מקורו בדרום צרפת, הזית בעל צבע ירוק וצורתו מוארכת. השמן באיכות גבוהה ביותר בעל ארומה מאוזנת וטעם פירותי-עשבוני עם מרירות קלה. ניטע לאחרונה גם במטעי זיתים בישראל.
  • לֵצִינוֹ (Leccino) - זן איטלקי שמקורו ככל הנראה מטוסקנה. ניטע גם במטעי זית בישראל בשנים האחרונות. השמן עדין מאוד ובעל חומציות נמוכה ביותר.
  • קוֹרוֹנֵיקי - זן יווני שמקורו בדרום יוון בסביבות העיר קלמטה. זהו הזן העיקרי ביוון. בעל תכולת שמן גבוהה וטעם עדין. פרי הזית קטן מאוד וקשה לגידול. לא גדל בישראל אך שמן המופק ממנו מיובא לישראל.
  • ארבקינה (Arbequina) - זן ספרדי שמקורו בארץ ישראל והובא לאנדלוסיה במאה ה-17 על ידי הדוכס דה מדינצ'לי (Ducado de Medinaceli). כיום זהו הזן הבולט ביותר בקטלוניה. הזן מגודל גם באראגון ובאנדלוסיה שבספרד וכן בארגנטינה, צ'ילה, אוסטרליה וקליפורניה. למרות שפרי הזית קטן הוא משמש גם למאכל. בעל איכויות שמן בינוניות-נמוכות.
  • פרנטויו (Frantoio)- פרנטויו הוא זן שהגיע לישראל מצפון איטליה לפני מספר שנים ועדיין מתקשה להתאקלם באזורים מסוימים, הפרי מאוד קשה ומיועד לייצור שמן בלבד.
בול דואר אוויר משנת 1954 ובו עץ זית בהרי יהודה

גידול זיתים בישראל

בשנים 2011/12 גודלו בישראל 9,000 טונות של זיתים למאכל והופקו 7,500 טונות של שמן זית. באותה עת עמדה הצריכה השנתית בישראל על 20,500 טונות של זיתים למאכל ו-15,000 טונות של שמן זית. יצוא זיתים למאכל עמד על 1,000 טונות. שטח גידול עצי הזית הכולל עלה מ-222,000 דונמים בשנת 2005 ל-268,500 דונמים בשנת 2011.[6]

ראו גם

קישורים חיצוניים


הערות שוליים

  1. ^ שרידים של חרצנים ועצי זיתים מתורבתים מהתקופה הכלקוליתית נמצאו בתולילאת אל ע'סול, בבקעת הירדן, בשומרון ובעוד אתרים בארץ ישראל.
  2. ^ M. Kislew, Y. Tabak & O. Simhoni, Identifying the Names of Fruits in Ancient Rabbinic Literature, Leshonenu (Hebrew), vol. 69, p.279
  3. ^ Lewington, A., & Parker, E. (1999) Ancient Trees., pp 110–113, London: Collins & Brown Ltd. ISBN 1-85585-704-9
  4. ^ "האודיסיאה של עצי הזית", מתוך מגזין נשיונל ג'אוגרפיק ישראל, גיליון יולי 2013, עמ' 30-34
  5. ^ על שבעת המינים
  6. ^ http://www.internationaloliveoil.org/documents/viewfile/6783-israel באתר מועצת הזיתים העולמית