צמחונות אקולוגית – הבדלי גרסאות
Orielno Bot (שיחה | תרומות) מ ←השפעה סביבתית של צריכת [[בשר]]: clean up, replaced: [[סין (אזור) ← [[הרפובליקה העממית של סין באמצעות AWB |
|||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
ההערכה מבוססת על [[ניתוח מחזר-חיים]], כולל יצור מזול להאכלה, שימוש משתנה באדמה ועוד, והשתמש ב[[פוטניצאל חימום גלובאלי]] של 23 ל[[מתאן]] ו296 ל[[חמצן דו-חנקני]]. ישנם מקורות אשר לא מסכימים עם ההערכה של 18%; לדוגמה, הדו"ח של ארגון המזון והחקלאות מעריך כי 37% אחוזים מכלל פליטת המתאן ל[[אטמוספירה]] מבוצעת בידי משק החי, בעוד דו"ח של [[נאס"א]] מעריך כי 30%.{{הערה|1=[http://icp.giss.nasa.gov/education/methane/intro/cycle.html מחזור המתאן העולמי]}} |
ההערכה מבוססת על [[ניתוח מחזר-חיים]], כולל יצור מזול להאכלה, שימוש משתנה באדמה ועוד, והשתמש ב[[פוטניצאל חימום גלובאלי]] של 23 ל[[מתאן]] ו296 ל[[חמצן דו-חנקני]]. ישנם מקורות אשר לא מסכימים עם ההערכה של 18%; לדוגמה, הדו"ח של ארגון המזון והחקלאות מעריך כי 37% אחוזים מכלל פליטת המתאן ל[[אטמוספירה]] מבוצעת בידי משק החי, בעוד דו"ח של [[נאס"א]] מעריך כי 30%.{{הערה|1=[http://icp.giss.nasa.gov/education/methane/intro/cycle.html מחזור המתאן העולמי]}} |
||
השפעה משמעותית נוספת של צריכת מוצרים מהחי היא על הרס הקרקע ו[[מדבור]]. חלק משמעותי מגידול המזון בעולם משומש להאכלת [[בעלי חיים]].{{הערה|1=[http://www.theguardian.com/environment/2010/jun/02/un-report-meat-free-diet האו"ם ממליץ לעבור לדיאטה נטולת בשר וחלב]}} מאחר ש30% מאדמת [[כדור-הארץ]] מוקדשת למשק החי, יש צורך בקיצוץ משמעותי כדי לעמוד בגידול האוכלוסין. דו"ח של ה[[האומות המאוחדות|או"ם]] משנת 2010 מסביר כי ההעדפות התזונתיות של המערב לבשר בן לא בנות-קיימא בעקבות העלייה באוכלוסייה. עד 2050 צפויה צריכת הבשר להכפיל את עצמה; צריכת בשר עולה בצורה עקבית במדינות כגון [[ |
השפעה משמעותית נוספת של צריכת מוצרים מהחי היא על הרס הקרקע ו[[מדבור]]. חלק משמעותי מגידול המזון בעולם משומש להאכלת [[בעלי חיים]].{{הערה|1=[http://www.theguardian.com/environment/2010/jun/02/un-report-meat-free-diet האו"ם ממליץ לעבור לדיאטה נטולת בשר וחלב]}} מאחר ש30% מאדמת [[כדור-הארץ]] מוקדשת למשק החי, יש צורך בקיצוץ משמעותי כדי לעמוד בגידול האוכלוסין. דו"ח של ה[[האומות המאוחדות|או"ם]] משנת 2010 מסביר כי ההעדפות התזונתיות של המערב לבשר בן לא בנות-קיימא בעקבות העלייה באוכלוסייה. עד 2050 צפויה צריכת הבשר להכפיל את עצמה; צריכת בשר עולה בצורה עקבית במדינות כגון [[הרפובליקה העממית של סין|סין]], שבעבר נהלו [[דיאטה|דיאטות]] יותר בנות-קיימא ומבוססות על צמחים. [[בקר הבית]] הוא סיבה מוכרת ל[[סחיפה]] בעקבות [[רעיית יתר]].{{הערה|1=[http://www.eoearth.org/view/article/155088/ רעיית יתר]}} |
||
==ההיבט ה[[כלכלה|כלכלי]] מהפן הסביבתי== |
==ההיבט ה[[כלכלה|כלכלי]] מהפן הסביבתי== |
||
גרסה מ־11:45, 15 בינואר 2018
צמחונות אקולוגית היא צמחונות או טבעונות שנובעות מהאמונה כי צריכת מוצרים מהחי, במיוחד כאלו שיוצרו בחקלאות תעשייתית, היא לא בת-קיימא.[1] הדאגות העיקריות בנוגע לצריכה של מוצרים מהחי נוגעות לזיהום והשימוש במשאבים כגון דלק, מים ושטח.
השפעה סביבתית של צריכת בשר
מונוקולטורה היא הפרקטיקה של גידול זן אחד בלבד של מזון בכמויות גדולות, כגון תירס או בקר הבית. מונוקולטורה נהוגה לעתים קרובות בחקלאות תעשייתית, שפוגענית יותר כלפי הסביבה מאשר פרקטיקות חקלאיות אחרות כגון חקלאות אורגנית, פרמקלצ'ר, פסטורליות או חקלאות בעל.[2]
על-פי דוח משנת 2006 של ארגון המזון והחקלאות, חקלאות תעשייתית תורמת ב"מידה מסיבית" לשינוי אקלים, זיהום אוויר, ירידה באיכות הקרקע, בזבוז אנרגיה, בירוא יערות והרס המגוון הביולוגי.[3] דוחו של ארגון המזון והחקלאות מעריך כי משק החי (כולל חיות עבודה, עור, צמר, חלב, ביצים ודשן בנוסף לבשר) גורם לכ-18% מפליטת גזי החממה. ההערכה מבוססת על ניתוח מחזר-חיים, כולל יצור מזול להאכלה, שימוש משתנה באדמה ועוד, והשתמש בפוטניצאל חימום גלובאלי של 23 למתאן ו296 לחמצן דו-חנקני. ישנם מקורות אשר לא מסכימים עם ההערכה של 18%; לדוגמה, הדו"ח של ארגון המזון והחקלאות מעריך כי 37% אחוזים מכלל פליטת המתאן לאטמוספירה מבוצעת בידי משק החי, בעוד דו"ח של נאס"א מעריך כי 30%.[4]
השפעה משמעותית נוספת של צריכת מוצרים מהחי היא על הרס הקרקע ומדבור. חלק משמעותי מגידול המזון בעולם משומש להאכלת בעלי חיים.[5] מאחר ש30% מאדמת כדור-הארץ מוקדשת למשק החי, יש צורך בקיצוץ משמעותי כדי לעמוד בגידול האוכלוסין. דו"ח של האו"ם משנת 2010 מסביר כי ההעדפות התזונתיות של המערב לבשר בן לא בנות-קיימא בעקבות העלייה באוכלוסייה. עד 2050 צפויה צריכת הבשר להכפיל את עצמה; צריכת בשר עולה בצורה עקבית במדינות כגון סין, שבעבר נהלו דיאטות יותר בנות-קיימא ומבוססות על צמחים. בקר הבית הוא סיבה מוכרת לסחיפה בעקבות רעיית יתר.[6]
ההיבט הכלכלי מהפן הסביבתי
טבעונות וצמחונות אקולוגית יכולות להיות מושוות לצמחונות כלכלית; אדם שמוגדר כצמחוני מתאמי כלכלה הוא אדם שצמחוני מתוך צורך או מתוך חיים פשוטים. אדם שכזה יכול לבסס את אמונתו על תפיסה פילוסופית שצריכה של מוצרים מהחי היא לא יציבה כלכלית או שהימנעות ממוצרים מהחי יכולה לשפר את בריאות הציבור.[7][8]
צמחונות אקולוגית קוראת להורדה בצריכת הבשר במדינות המפותחות, בעיקר בארצות הברית. לפי קרן האוכלוסייה של האו"ם "כל אזרח אמריקאי צורך בממוצע 260 פאונד (117 קילוגרם) בשר בשנה, הכי הרבה מכל מדינות העולם. מספר זה הוא בערך 1.5 יותר משל העולם התעשייתי, פי שלושה יותר מהממוצע של מזרח אסיה, ופי 40 משל הממוצע בבנגלדש"[9], בנוסף לכך טוענת קרן האוכלוסייה של האו"ם כי "טביעת הרגל האקולוגית של אדם ממדינה מפותחת גבוהה פי שישה משל אחד ממדינה מתפתחת"[10]
קישורים חיצוניים
בין המקומי לעולמי - חשבונאות סביבתית של מערכת אספקת הבשר הישראלית
הערות שוליים
- ^ חושבים מחדש על תעשיית הבשר
- ^ יתרונות בריאותיים לציבור בטכניקות להורדת פליטת גזי החממה: מזון וחקלאות
- ^ צילו הארוך של משק החי
- ^ מחזור המתאן העולמי
- ^ האו"ם ממליץ לעבור לדיאטה נטולת בשר וחלב
- ^ רעיית יתר
- ^ ההשפעות המכוננת של להפוך לצמחוני רק ליום אחד
- ^ אכול יותר טוב ושלם פחות
- ^ יום ששת המילארדים
- ^ אוכלוסייה והסביבה