24 קפריצ'י לכינור מאת פאגאניני – הבדלי גרסאות
Netanel488 (שיחה | תרומות) ויקיזציה, ניסוח, הגהה תגיות: הוספת תבנית לשינויים בערך עריכה חזותית |
Netanel488 (שיחה | תרומות) הרחבה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| ⚫ | '''24 קפריצ'ים לסולו כינור''' הוא קובץ הכולל 24 [[קפריצ'ו|קפריצ'י]] ל[[כינור]] שנכתבו בין השנים 1802-1817 על ידי המלחין, הכנר והגיטריסט [[ניקולו פאגאניני|ניקולו פגניני]]. 24 הקפריצ'ים של פגניני הם מעין של [[אטיוד|אטיודים]] המאופיינים בטכניקת נגינה קשה [[וירטואוז|ווירטואוזית]], ומהווים אתגר רב ללמידה עבור מוזיקאים. כל אחד מהקפריצ'ים עוסק בסוג אחר של יכולת נגינה. הקפריצ'ים מאופיינים בנגינה זריזה, קפיצה בין מיתרים ומתיחות אצבעות מורכבות. מוזיקאים ומלחינים הושפעו רבות מהקפריצ'ים של פגניני, ביניהם [[פרנץ ליסט]], [[רוברט שומאן]], [[סטיב ואי]], [[פבלו סרסטה]] ואחרים. ביצועים רבים לקפירצ'ים שונים נעשו גם על כלים אחרים מלבד הכינור, בין השאר על פסנתר, גיטרה וחליל. |
||
{{מחפש מקורות}} |
|||
| ⚫ | '''24 קפריצ'ים לסולו כינור''' הוא קובץ |
||
== הוצאה לאור == |
== הוצאה לאור == |
||
הקפריצ'ים הוצאו לאור לראשונה בשנת 1820 על ידי בית ההוצאה לאור "קאסה ריקורדי" כשהם ממוספרים מ-1 עד 24 ובנוסף להם 12 סונאטות לגיטרה וכינור ו-6 קרבטטים לגיטרה. בעת פרסום הקפריצ'ים ביקש פגניני להקדיש את כלל הקפרי'צים ל"כלל המוזיקאים באשר הם". |
הקפריצ'ים הוצאו לאור לראשונה בשנת 1820 על ידי בית ההוצאה לאור "קאסה ריקורדי" כשהם ממוספרים מ-1 עד 24 ובנוסף להם 12 סונאטות לגיטרה וכינור ו-6 קרבטטים לגיטרה. בעת פרסום הקפריצ'ים ביקש פגניני להקדיש את כלל הקפרי'צים ל"כלל המוזיקאים באשר הם". |
||
== קישורים חיצוניים == |
|||
* [[שלמה מינץ]], [http://opusmagazine.co.il/article/paganini-24-caprices/ "הקפריסים של פגניני: אטיודים או יצירות אמנות?"] בתוך [[מגזין אופוס|אופוס]] המגזין למוזיקה קלאסית |
|||
{{קצרמר|מוזיקה}} |
{{קצרמר|מוזיקה}} |
||
גרסה מ־19:18, 22 בינואר 2018
24 קפריצ'ים לסולו כינור הוא קובץ הכולל 24 קפריצ'י לכינור שנכתבו בין השנים 1802-1817 על ידי המלחין, הכנר והגיטריסט ניקולו פגניני. 24 הקפריצ'ים של פגניני הם מעין של אטיודים המאופיינים בטכניקת נגינה קשה ווירטואוזית, ומהווים אתגר רב ללמידה עבור מוזיקאים. כל אחד מהקפריצ'ים עוסק בסוג אחר של יכולת נגינה. הקפריצ'ים מאופיינים בנגינה זריזה, קפיצה בין מיתרים ומתיחות אצבעות מורכבות. מוזיקאים ומלחינים הושפעו רבות מהקפריצ'ים של פגניני, ביניהם פרנץ ליסט, רוברט שומאן, סטיב ואי, פבלו סרסטה ואחרים. ביצועים רבים לקפירצ'ים שונים נעשו גם על כלים אחרים מלבד הכינור, בין השאר על פסנתר, גיטרה וחליל.
הוצאה לאור
הקפריצ'ים הוצאו לאור לראשונה בשנת 1820 על ידי בית ההוצאה לאור "קאסה ריקורדי" כשהם ממוספרים מ-1 עד 24 ובנוסף להם 12 סונאטות לגיטרה וכינור ו-6 קרבטטים לגיטרה. בעת פרסום הקפריצ'ים ביקש פגניני להקדיש את כלל הקפרי'צים ל"כלל המוזיקאים באשר הם".
קישורים חיצוניים
- שלמה מינץ, "הקפריסים של פגניני: אטיודים או יצירות אמנות?" בתוך אופוס המגזין למוזיקה קלאסית
