צימוק – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכות של 79.182.187.31 (שיחה) לעריכה האחרונה של Hayden Von Feldheim
תיקון שגיאת כתיב
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 5: שורה 5:
הצימוק מופיע מספר פעמים ב[[תנ"ך]] כמאכל הניתן כמתנה או כצידה הנלקחת לדרך עקב השתמרותו לאורך זמן. ב[[ארץ ישראל]] הקדומה מוזכר הצימוק ביחד או בסמוך ל[[דבלה]], ה[[תאנה]] המיובשת. שניהם פירות נפוצים בארץ וקלים לייבוש.
הצימוק מופיע מספר פעמים ב[[תנ"ך]] כמאכל הניתן כמתנה או כצידה הנלקחת לדרך עקב השתמרותו לאורך זמן. ב[[ארץ ישראל]] הקדומה מוזכר הצימוק ביחד או בסמוך ל[[דבלה]], ה[[תאנה]] המיובשת. שניהם פירות נפוצים בארץ וקלים לייבוש.


הצימוקים [[מתוק]]ים עקב תכולת ה[[סוכר]] הגבוהה שבענבים. אפשר לאכול אותם כמות שהם או להשתמש בהם ב[[בישול]] ו[[אפייה]]. אם הצימוקים נשמרים לזמן ארוך, הסוכר שבהם מתגבש ומרקמם הופך גרגרי אך עדיין ניתן לצרוך אותם. ניתן להחזיר לצימוקים את מרקמם על ידי השרייתם ב[[נוזל]].
הצימוקים [[מתוק]]ים עקב תכולת ה[[סוכר]] הגבוהה שבענבים. אפשר לאכול אותם כמו שהם או להשתמש בהם ב[[בישול]] ו[[אפייה]]. אם הצימוקים נשמרים לזמן ארוך, הסוכר שבהם מתגבש ומרקמם הופך גרגרי אך עדיין ניתן לצרוך אותם. ניתן להחזיר לצימוקים את מרקמם על ידי השרייתם ב[[נוזל]].


==אופן עיבוד הצימוק==
==אופן עיבוד הצימוק==

גרסה מ־00:50, 26 בינואר 2018

צימוקים
ייבוש ענבים בשמש להפיכתם לצימוקים, בכרתים

צימוק הוא ענב מיובש, מאכל הקיים זה אלפי שנים ומיוצר במדינות רבות בכל רחבי העולם.

הצימוק מופיע מספר פעמים בתנ"ך כמאכל הניתן כמתנה או כצידה הנלקחת לדרך עקב השתמרותו לאורך זמן. בארץ ישראל הקדומה מוזכר הצימוק ביחד או בסמוך לדבלה, התאנה המיובשת. שניהם פירות נפוצים בארץ וקלים לייבוש.

הצימוקים מתוקים עקב תכולת הסוכר הגבוהה שבענבים. אפשר לאכול אותם כמו שהם או להשתמש בהם בבישול ואפייה. אם הצימוקים נשמרים לזמן ארוך, הסוכר שבהם מתגבש ומרקמם הופך גרגרי אך עדיין ניתן לצרוך אותם. ניתן להחזיר לצימוקים את מרקמם על ידי השרייתם בנוזל.

אופן עיבוד הצימוק

הצימוק ניתן להכנה מכל סוגי הענבים, כאשר מיד לאחר הבציר משאירים את הענב בכרם תחת השמש מוגבה מן הקרקע ומכוסה ברשת על מנת למנוע פגיעה של זוחלים ומעופפים. לאחר מספר ימים אוספים את הצימוק ושומרים אותו במקום יבש למהלך החורף. לקבלת צימוקים בהירים משרים אותם בגופרית דו-חמצנית ומייבשים בחום.

צימוקים מיוצרים כמעט מכל זן של ענבים ללא חרצנים, כאשר המומלצים יותר הם הזנים בעלי תכולת סוכר גבוהה, וככל שרמת הסוכר גבוהה יותר כך הצימוק יוצא בשרני יותר. הזן המוביל ביותר עבור הזנים הבהירים הם זני סולטנינה [תומפסון] ומעט מזן פרלט, ושאר זנים כגון סופריור, 125, פלם ועוד, לענבים הכהים. אם כי ההבדל בין הצימוק הבהיר לצימוק החום, היא התוספת של הגופרית [כאשר מכניסים את הצימוקים למחסן סגור ולאחר הדלקת הגופרית משתחרר הגז CO, ויוצר תהליך של הלבנה לצימוק, התהליך נמשך כ 12 שעות]. תהליך ייבוש הצימוקים, מתחיל עם טבילת הצימוקים בפחמת אשלגן [שמחליף את החומר סודה קאוסטית], ומוסיפים גם שמן צימוקים [=חומר מינרלי, תזקיק נפט, שמתחלב במים ויוצר אמולסיה]. השמן יוצר שכבה שומנית על פני הצימוק. השלב הבא, הוא ייבוש הצימוקים, קיימים שני אופנים לייבוש, האחד, ייבוש בשמש, [מיועד לצימוקים הכהים בדרך כלל] - בדרך כלל בינות לשורות הכרמים אצל החקלאים, או בשטח פתוח במפעלים, זמן הייבוש אורך כ-21 יום. והייבוש האחר הוא בתנורים עם אויר חם, המייבשים את כל הלחות שבענב עד שהופך לצימוק. הצימוקים נשמרים לתקופה ארוכה של שנה ויותר, ובקירור זמן כפול ויותר.

בתום תהליך הייבוש, הצימוקים מחוברים עדיין לשדרות ולגבעולים. כל התוצרת נכנסת למיכל הפועל כעין צנטריפוגה, שבדפנותיו הפנימיים יש כעין קוצים. התוצרת נזרקת על הדפנות ונופלת לתחתית, כאשר שם התוצרת נפגשת עם זרם אויר. התועלת מתהליך זה היא הפרדת השדרות, העוקצים, ויתר חומרים קלים כאבק או חרקים או מעופפים. בהמשך, התוצרת עוברת על מסוע לשטיפה ומיון ידני, עד שלב האריזה.

סוג הצימוק תלוי בסוג הענב. הזנים הנפוצים שאין בהם חרצנים הם תומפסון וסולטאנינה.

בימים עברו לא היו זני ענבים ללא חרצנים ולצימוקים שנוצרו היו חרצנים. חרצנים אלו מכילים כמות רבה של ויטמין E, פלבונואידים, חומצה לינולאית (חומצת שומן חיונית) ופרוסיונידים (Procyanidin), בעלי תכונות נוגדות חמצון.[דרוש מקור]

כייום מוכרים "צימוקי סולטנינה" שהם הצימוקים ללא חרצנים.


צימוק
ערך תזונתי ל-100 גרם
קלוריות 299 קק"ל
חלבונים 3.07 ג'
פחמימות 79.18 ג'
שומן 0.46 ג'
כולסטרול 0 מ"ג
ויטמינים
 ‑ ויטמין B1 0.106 מ"ג
 ‑ ויטמין B2 0.125 מ"ג
 ‑ ויטמין B3 0.766 מ"ג
 ‑ ויטמין B6 0.174 מ"ג
 ‑ ויטמין C 2.3 מ"ג
ברזל 1.88 מ"ג
סידן 50 מ"ג
אשלגן 749 מ"ג
נתרן 11 מ"ג
סיבים תזונתיים 3.7 ג'
מקור: משרד החקלאות האמריקני

קישורים חיצוניים

ערך זה הוא קצרמר בנושא מזון. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.