משוואת לפלס – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ סדר תבניות בסוף הערך (בוט סדר הפרקים)
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: לעיתים
שורה 25: שורה 25:
ב[[אנליזה מרוכבת]], הרכיבים הממשי והמדומה של כל [[פונקציה אנליטית]] מקיימים את משוואת לפלס. תוצאה זו נובעת מ[[משוואות קושי-רימן]] ומכך שגזירות פונקציה אנליטית פעם אחת מספיקה כדי להסיק גזירותה אינסוף פעמים (כדי שה[[נגזרת חלקית|נגזרות החלקיות]] השניות המעורבות יהיו שוות).
ב[[אנליזה מרוכבת]], הרכיבים הממשי והמדומה של כל [[פונקציה אנליטית]] מקיימים את משוואת לפלס. תוצאה זו נובעת מ[[משוואות קושי-רימן]] ומכך שגזירות פונקציה אנליטית פעם אחת מספיקה כדי להסיק גזירותה אינסוף פעמים (כדי שה[[נגזרת חלקית|נגזרות החלקיות]] השניות המעורבות יהיו שוות).


בנוסף, לפונקציה <math>u</math> המקיימת את משוואת לפלס (הנקראת גם [[פונקציה הרמונית]]) ניתן לעתים למצוא פונקציה הרמונית צמודה <math>v</math>, כלומר כך שהפונקציה המרוכבת <math>u+iv</math> תהיה אנליטית. פונקציה כזו קיימת באופן נקודתי ב[[קבוצה פתוחה|תחום פתוח]], אך קיומה באופן גלובלי לא מובטח.
בנוסף, לפונקציה <math>u</math> המקיימת את משוואת לפלס (הנקראת גם [[פונקציה הרמונית]]) ניתן לעיתים למצוא פונקציה הרמונית צמודה <math>v</math>, כלומר כך שהפונקציה המרוכבת <math>u+iv</math> תהיה אנליטית. פונקציה כזו קיימת באופן נקודתי ב[[קבוצה פתוחה|תחום פתוח]], אך קיומה באופן גלובלי לא מובטח.
משפט מאנליזה מרוכבת קובע כי תחום הוא [[מרחב פשוט קשר|תחום פשוט קשר]] [[אם ורק אם]] לכל פונקציה הרמונית יש הרמונית צמודה לה בכל התחום.
משפט מאנליזה מרוכבת קובע כי תחום הוא [[מרחב פשוט קשר|תחום פשוט קשר]] [[אם ורק אם]] לכל פונקציה הרמונית יש הרמונית צמודה לה בכל התחום.



גרסה מ־05:21, 1 בפברואר 2018

משוואת לפלס היא משוואה דיפרנציאלית חלקית מהצורה כאשר הוא אופרטור הלפלסיאן.

המשוואה קרויה על שם המתמטיקאי הצרפתי פייר סימון לפלס ויש לה שימושים רבים בפיזיקה. מהווה מקרה פרטי של משוואת פואסון.

פונקציה המקיימת את משוואת לפלס נקראת פונקציה הרמונית.

תכונות של משוואת לפלס בשני ממדים

משוואת לפלס בשני ממדים בקואורדינטות קרטזיות היא:

משוואת לפלס סימטרית במקרים הבאים:

  • ביחס להזזה של הצירים, כלומר אם הרמונית, גם הרמונית;
  • ביחס לסיבוב של הצירים, כלומר אם הרמונית, גם הרמונית;
  • ביחס לנירמול המשתנים, כלומר אם הרמונית, גם הרמונית.

כאשר כולם קבועים.

שימושים בפיזיקה

משוואת לפלס מופיעה בתחומים שונים בפיזיקה, לדוגמה:

משוואת לפלס באנליזה מרוכבת

באנליזה מרוכבת, הרכיבים הממשי והמדומה של כל פונקציה אנליטית מקיימים את משוואת לפלס. תוצאה זו נובעת ממשוואות קושי-רימן ומכך שגזירות פונקציה אנליטית פעם אחת מספיקה כדי להסיק גזירותה אינסוף פעמים (כדי שהנגזרות החלקיות השניות המעורבות יהיו שוות).

בנוסף, לפונקציה המקיימת את משוואת לפלס (הנקראת גם פונקציה הרמונית) ניתן לעיתים למצוא פונקציה הרמונית צמודה , כלומר כך שהפונקציה המרוכבת תהיה אנליטית. פונקציה כזו קיימת באופן נקודתי בתחום פתוח, אך קיומה באופן גלובלי לא מובטח. משפט מאנליזה מרוכבת קובע כי תחום הוא תחום פשוט קשר אם ורק אם לכל פונקציה הרמונית יש הרמונית צמודה לה בכל התחום.

ראו גם

ערך זה הוא קצרמר בנושא מתמטיקה ובנושא פיזיקה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.