מחוש – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: לעיתים
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:Insect antennae comparison.jpg|שמאל|250px|מחושים]]
[[קובץ:Insect antennae comparison.jpg|שמאל|250px|מחושים]]
'''מָחוֹשׁ''' או '''אנטנה''' (ברבים: '''מְחושִׁים''') הם זוג [[איבר]]י-[[חוש|חישה]] המחוברים לראשם של [[פרוקי-רגליים]] למעט [[בעלי כליצרות]] ו[[קדמזנבאים|קדַמזְנבאים]] (Protura). חריג נוסף הם ה[[סרטנאים]], אשר אצלם כל זוג חיישנים מחולק לשני ענפים. בדרך כלל יוצאים המחושים מה[[ראש]] ונמתחים קדימה. המחושים מהווים איברים [[חוש]]יים, אולם סוג החוש והאופן שבו הקליטה עובדת אינו זהה אצל כל הקבוצות, ולעתים אף אינו ברור כלל. חושים אפשריים הם בדרך כלל [[חוש המישוש]], [[טמפרטורה]], רטט ([[צליל]]ים), ובעיקר [[חוש הריח]] או [[חוש הטעם|הטעם]].
'''מָחוֹשׁ''' או '''אנטנה''' (ברבים: '''מְחושִׁים''') הם זוג [[איבר]]י-[[חוש|חישה]] המחוברים לראשם של [[פרוקי-רגליים]] למעט [[בעלי כליצרות]] ו[[קדמזנבאים|קדַמזְנבאים]] (Protura). חריג נוסף הם ה[[סרטנאים]], אשר אצלם כל זוג חיישנים מחולק לשני ענפים. בדרך כלל יוצאים המחושים מה[[ראש]] ונמתחים קדימה. המחושים מהווים איברים [[חוש]]יים, אולם סוג החוש והאופן שבו הקליטה עובדת אינו זהה אצל כל הקבוצות, ולעיתים אף אינו ברור כלל. חושים אפשריים הם בדרך כלל [[חוש המישוש]], [[טמפרטורה]], רטט ([[צליל]]ים), ובעיקר [[חוש הריח]] או [[חוש הטעם|הטעם]].


==אטימולוגיה==
==אטימולוגיה==
שורה 6: שורה 6:


==חרקים==
==חרקים==
מחושים משמשים את החרקים בעיקר כחיישני [[חוש הריח|ריח]], ובהתאם מצוידים במגוון רחב של [[שערת חישה|שערות חישה]] (sensilla). על פי רוב איברי החישה של הזכרים מפותחים יותר לצורך איתור הנקבות, ולפיכך לעתים ניתן להבדיל בין ה[[זוויג]]ים על ידי צורת המחושים. למחושים תפקידים רבים אחרים, לא כולם ידועים. אצל חלק מהחרקים הם משמשים כחיישני טמפרטורה או לחות, אמצעי מישוש, מרכז שיווי משקל או בקרה מוטורית בזמן תעופה.
מחושים משמשים את החרקים בעיקר כחיישני [[חוש הריח|ריח]], ובהתאם מצוידים במגוון רחב של [[שערת חישה|שערות חישה]] (sensilla). על פי רוב איברי החישה של הזכרים מפותחים יותר לצורך איתור הנקבות, ולפיכך לעיתים ניתן להבדיל בין ה[[זוויג]]ים על ידי צורת המחושים. למחושים תפקידים רבים אחרים, לא כולם ידועים. אצל חלק מהחרקים הם משמשים כחיישני טמפרטורה או לחות, אמצעי מישוש, מרכז שיווי משקל או בקרה מוטורית בזמן תעופה.


===מבנה===
===מבנה===
[[קובץ:Insect antennae.svg|שמאל|250px|ממוזער|מונחים המשמשים לתיאור צורות שונות של מחושי חרקים]]
[[קובץ:Insect antennae.svg|שמאל|250px|ממוזער|מונחים המשמשים לתיאור צורות שונות של מחושי חרקים]]
מחוש החרקים מחולק לרוב לשלושה חלקים: הפרק הראשון נקרא בסיס או גזע (scape), השני גבעול (pedicel) והשלישי שוטון (flagellum), שעשוי לרוב מפרקים רבים המכונים פרקי השוטון (flagellomere). פרק הבסיס מחובר למצח החרק ולשרירים בתוך הראש, בעזרתם החרק שולט בזווית המחוש. פרק הגבעול מכיל לעתים את [[איבר ג'ונסון]] {{אנ|Johnston's organ}}, העשוי ממספר תאי חישה לזיהוי תנועת אוויר. פרקי השוטון אינם מכילים שרירים ולכן החרק אינו יכול להזיזם באופן עצמוני, אלא בעזרת פרקי הבסיס והגבעול, עם זאת הם מכילים איברי חישה המושפעים מתזוזת פרק השוטון למשל בזמן תעופה.
מחוש החרקים מחולק לרוב לשלושה חלקים: הפרק הראשון נקרא בסיס או גזע (scape), השני גבעול (pedicel) והשלישי שוטון (flagellum), שעשוי לרוב מפרקים רבים המכונים פרקי השוטון (flagellomere). פרק הבסיס מחובר למצח החרק ולשרירים בתוך הראש, בעזרתם החרק שולט בזווית המחוש. פרק הגבעול מכיל לעיתים את [[איבר ג'ונסון]] {{אנ|Johnston's organ}}, העשוי ממספר תאי חישה לזיהוי תנועת אוויר. פרקי השוטון אינם מכילים שרירים ולכן החרק אינו יכול להזיזם באופן עצמוני, אלא בעזרת פרקי הבסיס והגבעול, עם זאת הם מכילים איברי חישה המושפעים מתזוזת פרק השוטון למשל בזמן תעופה.


{| class="wikitable sortable"
{| class="wikitable sortable"

גרסה מ־20:19, 1 בפברואר 2018

מחושים
מחושים

מָחוֹשׁ או אנטנה (ברבים: מְחושִׁים) הם זוג איברי-חישה המחוברים לראשם של פרוקי-רגליים למעט בעלי כליצרות וקדַמזְנבאים (Protura). חריג נוסף הם הסרטנאים, אשר אצלם כל זוג חיישנים מחולק לשני ענפים. בדרך כלל יוצאים המחושים מהראש ונמתחים קדימה. המחושים מהווים איברים חושיים, אולם סוג החוש והאופן שבו הקליטה עובדת אינו זהה אצל כל הקבוצות, ולעיתים אף אינו ברור כלל. חושים אפשריים הם בדרך כלל חוש המישוש, טמפרטורה, רטט (צלילים), ובעיקר חוש הריח או הטעם.

אטימולוגיה

במילונים עבריים ישנים נעשה השימוש במילה מְשׁוֹשָׁה (אנטנה) לתיאור איבר החישה של חרקים וחסרי חוליות. בזמן זה חודשה גם המילה מָחוֹשׁ. במשך הזמן חודשה המילה משושה למָשׁוֹשׁ. כיום נהוג להבדיל בין מָחוֹשׁ, איבר נוקשה בעל שלד חיצוני כגון מחוש החרקים, ובין מָשׁוֹשׁ, שהוא איבר חסר שלד וגמיש כגון זה המצוי בחלזונות.

חרקים

מחושים משמשים את החרקים בעיקר כחיישני ריח, ובהתאם מצוידים במגוון רחב של שערות חישה (sensilla). על פי רוב איברי החישה של הזכרים מפותחים יותר לצורך איתור הנקבות, ולפיכך לעיתים ניתן להבדיל בין הזוויגים על ידי צורת המחושים. למחושים תפקידים רבים אחרים, לא כולם ידועים. אצל חלק מהחרקים הם משמשים כחיישני טמפרטורה או לחות, אמצעי מישוש, מרכז שיווי משקל או בקרה מוטורית בזמן תעופה.

מבנה

מונחים המשמשים לתיאור צורות שונות של מחושי חרקים

מחוש החרקים מחולק לרוב לשלושה חלקים: הפרק הראשון נקרא בסיס או גזע (scape), השני גבעול (pedicel) והשלישי שוטון (flagellum), שעשוי לרוב מפרקים רבים המכונים פרקי השוטון (flagellomere). פרק הבסיס מחובר למצח החרק ולשרירים בתוך הראש, בעזרתם החרק שולט בזווית המחוש. פרק הגבעול מכיל לעיתים את איבר ג'ונסון (אנ'), העשוי ממספר תאי חישה לזיהוי תנועת אוויר. פרקי השוטון אינם מכילים שרירים ולכן החרק אינו יכול להזיזם באופן עצמוני, אלא בעזרת פרקי הבסיס והגבעול, עם זאת הם מכילים איברי חישה המושפעים מתזוזת פרק השוטון למשל בזמן תעופה.

טיפוסים שונים של מחושי חרקים
מונח עברי מונח לועזי תיאור
אלה Clavate קצה פרק השוטון מעובה
אלה דפדפי Lamellate כמו אלה אך חלק מהפרקים המעובים דמויי דפים
אלה מניפי Flabellate כמו אלה אך כל פרקי השוטון דפיים כמו מניפה.
בעל זיף Aristate פרק שלישי בעל זיף
בעל ראש Capitate דומה לאלה אך החלק המעובה מופיע בפתאומיות ולא בהדרגה
ברכי Geniculate שוטון המחוש בזווית ישרה לבסיס, דמוי ברך
דו-מסרקי Bipectinate כמו מסרקי אך משני צידי הפרקים.
זיפי Setaceous המחוש דמוי זיף
חוטי Filiform דמוי חוט או שרשרת דקה
חרוזי Moniliform המחוש דמוי שרשרת חרוזים
מנוצה Plumose דמוי נוצה או מברשת
מסרקי Pectinate דמוי מסרק, פרקים בעלי
מסורי Serrate לפחות חלק מהפרקים משוננים, דמויי שיני מסור.

סרטנאים

סרטנאים נושאים שני זוגות מחושים. הזוג הראשון דמוי רגל והשני בעל שני פרקים (Biramous) המחוברים בבסיסם. לרוב המחושים משמשים כאברי חישה אצל הבוגרים אך גם, בחלק מהמינים, כאברי שחיה בשלב הפגית.

ראו גם

קישורים חיצוניים