סן-ג'ון פרס – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־01:37, 2 בפברואר 2018

סן-ג'ון פרס (בצרפתית: Saint-John Perse) הוא שם העט של אלקסי לז'ה (בצרפתית: Alexis Léger‏; 31 במאי 1887 - 20 בספטמבר 1975), שהיה משורר, מתרגם, חתן פרס נובל לספרות ודיפלומט צרפתי.

ביוגרפיה

סן-ג'ון פרס נולד כאלקסי לז'ה באיים האנטילים, במקום הנקרא Pointe-à-Pitre, בגוואדלופ. משפחתו של לז'ה הגיעה לאיים מבורגונדיה, צרפת, רכשה אי קטן בשם Saint-Leger-les-Feuilles בו גדל לז'ה כשהמשפחה מחלקת את זמנה בין שני מטעיה, אחד של קפה ואחד של קנה סוכר. בגיל 11 נשלח הנער הצעיר להשלמת השכלתו בצרפת. שנה לאחר מכן עברה גם משפחתו לצרפת והתיישבה בפו (Pau) שבגסקוני. בשנת 1904 סיים את הבגרות בהצטיינות.

לז'ה למד בבורדו משפטים וסיים בית ספר גבוה למסחר. הוא פגש בחוגים ספרותיים את פול קלודל ואת אודילון רדון. הוא תרגם את הספר "רובינזון קרוזו" ואת פינדארוס (משורר יווני קדום). אחרי מות אביו נאלץ להפסיק את לימודיו בגלל התדרדרות מצבה הכלכלי של משפחתו. בשנת 1910 סיים את לימודיו, ובאותה שנה פרסם את "תשבחות". מעט לפני תחילת מלחמת העולם הראשונה החל לעבוד במשרד החוץ הצרפתי במחלקה המדינית כלכלית. לאחר שלוש שנים נשלח לסין, שם שהה חמש שנים. הוא כיהן כקונסול בשנחאי וכמזכיר בבייג'ינג. בתקופה זאת הִרבה לתייר ברחבי אסיה, אוסטרליה וגינאה החדשה. הוא סייר ברחבי סין, לרבות טיולים במדבר גובי ושיט רפסודות לאורך חופי סין.

בשנת 1921 נשלח לוושינגטון כנציג צרפת בוועידה לפירוק נשק וכמומחה למזרח הרחוק. בשנת 1924 עבר להנהלת מחלקת אסיה במשרד החוץ הצרפתי, ובשנת 1925, כאשר אריסטיד בריאן (Aristide Briand) התמנה לתפקיד שר החוץ, מונה לז'ה למנהל כללי של משרד החוץ והיה ליד ימינו של השר.

בהיותו בפריז התערה בחוגים הספרותיים בהם פגש את אנדרה ז'יד ואת פול ואלרי, ובחוגים מוזיקליים בהם פגש את איגור סטרווינסקי ואת נדיה בולנג'ר (Nadia Boulanger). משנת 1939 ועד נפילת צרפת היה המזכיר הכללי של משרד החוץ הצרפתי. לז'ה, שהיה לצנינים בעיני הימין הצרפתי בועידת מינכן, התנגד לשווא לוויתור על צ'כוסלובקיה) ופוטר על ידי ממשלת פטן לאחר שסירב לקבל מינוי מטעמה כשגרירהּ בארצות הברית. ממשלת פטן גם החרימה את רכושו וביטלה את אזרחותו. רבים מכתבי היד שלו הושמדו על ידי הגסטאפו.

לז'ה עבר לארצות הברית, שם עבד בספריית הקונגרס. לאחר שחרור צרפת הוחזרו לו כל זכויותיו. הוא נשאר בארצות הברית עד שבשנת 1957 הוצעה לו וילה בפרובנס ומאז חילק את זמנו בין ארצות הברית ובין צרפת. בשנת 1958 נשא אמריקאית עשירה בשם דורותי מילבורן ראסל.

הוא נפטר בשנת 1975 בווילה שלו בפרובנס ונקבר ב-Giens.

פרסים

1949 פרס האקדמיה האמריקנית לשירה (מוענק פעם בחמש שנים)
1959 הפרס הלאומי לספרות (של ממשלת צרפת)
פרס בינלאומי לשירה
אות לגיון הכבוד
פרס נובל לספרות לשנת 1960 על "המעוף המרקיע ואוצר הדימויים הנוקב של שירתה, המשקפת את תקופתנו על דרך החזון"

מספריו

1911 Éloges "תשבחות"
1924 Anabase "אנאבסיס"
1942 Exil "גלות"
1944 "ארבעה פיוטים"
1946 Vents "רוחות"
1953 "כתבים"
1961 Poésie "שירה"
1957 Amers "מרירות"
1960 Chronique "כרוניקה"
1963 Oiseaux א
1971 Chant pour un équinoxe

ספרו בעברית

אנאבזיס , פואמה, סן-ז’ון פרס [שם בדוי], אלכסיס סן לז'ר, עברית - יהודית קופנהגן אוריין, הוצאת עקד, תל אביב, 1971

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא סן-ג'ון פרס בוויקישיתוף

סן-ג'ון פרס, באתר פרס נובל (באנגלית)

@@ שורה 6: / שורה 6: @@
 סן-ג'ון פרס נולד כאלקסי לז'ה ב[[האיים האנטילים|איים האנטילים]], במקום הנקרא Pointe-à-Pitre, ב[[גוואדלופ]]. משפחתו של לז'ה הגיעה לאיים מ[[בורגון|בורגונדיה]], [[צרפת]], רכשה אי קטן בשם Saint-Leger-les-Feuilles בו גדל לז'ה כשהמשפחה מחלקת את זמנה בין שני מטעיה, אחד של [[קפה]] ואחד של [[קנה סוכר]]. בגיל 11 נשלח הנער הצעיר להשלמת השכלתו ב[[צרפת]]. שנה לאחר מכן עברה גם משפחתו לצרפת והתיישבה ב[[פו (עיר)|פו]] (Pau) שב[[גסקוני]]. בשנת [[1904]] סיים את הבגרות בהצטיינות.
-לז'ה למד ב[[בורדו]] [[משפטים]] וסיים [[בית ספר]] גבוה ל[[מסחר]]. הוא פגש בחוגים ספרותיים את [[פול קלודל]] ואת [[אודילון רדון]]. הוא תרגם את הספר "[[רובינזון קרוזו]]" ואת [[פינדארוס]] (משורר [[יוון העתיקה|יווני]] קדום). אחרי מות אביו נאלץ להפסיק את לימודיו בגלל התדרדרות מצבה הכלכלי של משפחתו. בשנת 1910 סיים את לימודיו, ובאותה שנה פרסם את "תשבחות". מעט לפני תחילת [[מלחמת העולם הראשונה]] החל לעבוד ב[[משרד החוץ הצרפתי]] במחלקה המדינית כלכלית. לאחר שלוש שנים נשלח ל[[סין]], שם שהה חמש שנים. הוא כיהן כ[[קונסול דיפלומטי|קונסול]] ב[[שנחאי]] וכמזכיר ב[[בייג'ינג]]. בתקופה זאת הִרבה לתייר ברחבי [[אסיה]], [[אוסטרליה]] ו[[גינאה החדשה]]. הוא סייר ברחבי סין, לרבות טיולים ב[[מדבר גובי]] ושיט רפסודות לאורך חופי סין.
+לז'ה למד ב[[בורדו]] [[משפטים]] וסיים [[בית ספר]] גבוה ל[[מסחר]]. הוא פגש בחוגים ספרותיים את [[פול קלודל]] ואת [[אודילון רדון]]. הוא תרגם את הספר "[[רובינזון קרוזו]]" ואת [[פינדארוס]] (משורר [[יוון העתיקה|יווני]] קדום). אחרי מות אביו נאלץ להפסיק את לימודיו בגלל התדרדרות מצבה הכלכלי של משפחתו. בשנת 1910 סיים את לימודיו, ובאותה שנה פרסם את "תשבחות". מעט לפני תחילת [[מלחמת העולם הראשונה]] החל לעבוד ב[[משרד החוץ הצרפתי]] במחלקה המדינית כלכלית. לאחר שלוש שנים נשלח ל[[סין (אזור)|סין]], שם שהה חמש שנים. הוא כיהן כ[[קונסול דיפלומטי|קונסול]] ב[[שנחאי]] וכמזכיר ב[[בייג'ינג]]. בתקופה זאת הִרבה לתייר ברחבי [[אסיה]], [[אוסטרליה]] ו[[גינאה החדשה]]. הוא סייר ברחבי סין, לרבות טיולים ב[[מדבר גובי]] ושיט רפסודות לאורך חופי סין.
 בשנת [[1921]] נשלח ל[[וושינגטון הבירה|וושינגטון]] כנציג צרפת בוועידה לפירוק נשק וכמומחה ל[[המזרח הרחוק|מזרח הרחוק]]. בשנת [[1924]] עבר להנהלת מחלקת אסיה במשרד החוץ הצרפתי, ובשנת [[1925]], כאשר [[אריסטיד בריאן]] (Aristide Briand) התמנה לתפקיד שר החוץ, מונה לז'ה למנהל כללי של משרד החוץ והיה ליד ימינו של השר.

זוכי פרס נובל לספרות
1901–1925	פרידום (1901) • מומזן (1902) • ביירנסון (1903) • אצ'גרי, מיסטרל (1904) • סנקביץ' (1905) • קרדוצ'י (1906) • קיפלינג (1907) • אויקן (1908) • לגרלף (1909) • הייזה (1910) • מטרלינק (1911) • האופטמן (1912) • טאגור (1913) • לא חולק (1914) • רולן (1915) • היידנסטם (1916) • גילרופ, ה. פונטופידן (1917) • לא חולק (1918) • שפיטלר (1919) • האמסון (1920) • פרנס (1921) • בנאבנטה (1922) • ייטס (1923) • ריימונט (1924) • שו (1925)
1926–1950	דלדה (1926) • ברגסון (1927) • אונדסט (1928) • מאן (1929) • לואיס (1930) • קרלפלט (1931) • גולסוורתי (1932) • בונין (1933) • פיראנדלו (1934) • לא חולק (1935) • או'ניל (1936) • גאר (1937) • בק (1938) • סילנפא (1939) • לא חולק (1940–1943) • ינסן (1944) • מיסטרל (1945) • הסה (1946) • ז'יד (1947) • אליוט (1948) • פוקנר (1949) • ראסל (1950)
1951–1975	לגרקוויסט (1951) • מוריאק (1952) • צ'רצ'יל (1953) • המינגווי (1954) • לכסנס (1955) • חימנס (1956) • קאמי (1957) • פסטרנק (1958) • קווזימודו (1959) • פרס (1960) • אנדריץ' (1961) • סטיינבק (1962) • ספריס (1963) • סארטר (1964) • שולוחוב (1965) • עגנון, זק"ש (1966) • אסטוריאס (1967) • קאוובטה (1968) • בקט (1969) • סולז'ניצין (1970) • נרודה (1971) • בל (1972) • וייט (1973) • יוהנסון, מרטינסון (1974) • מונטאלה (1975)
1976–2000	בלו (1976) • אליכסנדרה (1977) • בשביס-זינגר (1978) • אליטיס (1979) • מילוש (1980) • קנטי (1981) • גארסיה מארקס (1982) • גולדינג (1983) • סייפרט (1984) • סימון (1985) • סויינקה (1986) • ברודסקי (1987) • מחפוז (1988) • סלה (1989) • פס (1990) • גורדימר (1991) • וואלקוט (1992) • מוריסון (1993) • אואה (1994) • היני (1995) • שימבורסקה (1996) • פו (1997) • סאראמאגו (1998) • גראס (1999) • שינג'יאן (2000)
2001 ואילך	נייפול (2001) • קרטס (2002) • קוטזי (2003) • ילינק (2004) • פינטר (2005) • פאמוק (2006) • לסינג (2007) • לה קלזיו (2008) • מילר (2009) • ורגס יוסה (2010) • טראנסטרמר (2011) • מו (2012) • מונרו (2013) • מודיאנו (2014) • אלכסייביץ' (2015) • דילן (2016) • אישיגורו (2017) • טוקרצ'וק (2018) • הנדקה (2019) • גליק (2020) • גורנה (2021) • ארנו (2022) • פוסה (2023)