ויקיפדיה:כיכר העיר

המקום בוויקיפדיה לשתף את הקהילה והחברים בדעותיכם ובתחושותיכם בנושאים שאינם קשורים ישירות לוויקיפדיה. לעניינים אחרים ראו כאן

↓ מעבר לתחתית הדף↓ מעבר לתחתית הדף

תמונת פנורמה של כיכר העיר

אירועי היום בקהילת ויקי ט"ו בניסן ה'תשפ"ד - 23 באפריל 2024 פסח יום נהדר לכולם מחר, ט"ז בניסן - 24 באפריל יום הולדת לניר ודל (Nirvadel) שיחה מחרתיים, י"ז בניסן - 25 באפריל יום הולדת לאברהם אמיר • שיחה אופס, כבר עבר יום הולדת לועזי (חוגג בעברי) למבריקון - השאירו פידבק! 📞 יום הולדת להתו השמיני • שיחה לוח השנה המלא לקהילת ויקי

דפי משנה

----

• לובינג
• סקרים: 1 - 2 - 3 - 4 - 5

---

ארכיונים

---

1 - 2 - 3 - 4 - 5 - 6 - 7 - 8 - 9 - 10 - 11 - 12 - 13 - 14 - 15 - 16 - 17 - 18 - 19 - 20 - 21 - 22 - 23 - 24 - 25 - 26 - 27 - 28 - 29 - 30 - 31 - 32 - 33 - 34 - 35 - 36 - 37 - 38 - 39 - 40 - 41 - 42 - 43 - 44 - 45 - 46 - 47 - 48 - 49 - 50 - 51 - 52 - 53 - 54 - 55 - 56 - 57 - 58 - 59 - 60 - 61 - 62 - 63 - 64 - 65 - 66 - 67 - 68 - 69 - 70 - 71 - 72 - 73 - 74 - 75 - 76 - 77 - 78 - 79 - 80 - 81 - 82 - 83 - 84 - 85 - 86 - 87 - 88 - 89 - 90 - 91 - 92 - 93 - 94 - 95 - 96 - 97 - 98 - 99 - 100 - 101 - 102 - 103 - 104 - 105 - 106 - 107 - 108 - 109 - 110 - 111 - 112 - 113 - 114 - 115 - 116 - 117 - 118 - 119 - 120 - 121 - 122 - 123 - 124 - 125 - 126 - 127 - 128 - 129 - 130 - 131 - 131 - 132 - 133 - 134 - 135 - 136 - 137 - 138 - 139 - 140 - 141 - 142 - 143 - 144 - 145 - 146 - 147 - 148 - 149 - 150 - 151 - 152 - 153 - 154 - 155 - 156 - 157 - 158 - 159 - 160 - 161 - 162 - 163 - 164 - 165 - 166 - 167 - 168 - 169 - 170 - 171 - 172 - 173 - 174 - 175 - 176 - רק"פ

טקסט לבן לצורך צורת הדף

שי באב"ד

אמר שלא אכפת לו מנכים, והנכים הופכים לפנתרים עם יהודה דורון באו אליו לביקור בית. הפנתרה חנה עקיבא התמקמה מול הבית שלו ופיצחה גרעינים. השידור החי באדיבות רונית צרפתי. BE - שיחה 21:33, 21 בדצמבר 2017 (IST)

אני סקרן לשמוע אם לדעתך אתה אובייקטיבי בעניין הזה, או שמא בחרת צד. נרו יאיר • שיחה • ג' בטבת ה'תשע"ח • 21:37, 21 בדצמבר 2017 (IST)

ביקור אצל ראש הממשלה בקיסריה בחצות. מדבקת הפנתרים הודבקה על דלת הכניסה לבית. באדיבות עופרה שחף. BE - שיחה 00:02, 22 בדצמבר 2017 (IST)

העלאת קצבאות הנכות היא עוול בראש ובראשונה כלפי הנכים עצמם. בעיקר כלפי עשרות אלפי הנכים שעד עתה עבדו והתפרנסו מיגיע כפיהם ועכשיו בעקבות עליית הקצבה יעברו לחיי בטלה ותלות בכסף גזול. אבל לא רק הם. הרי מי שישלם את המליארדים הדרושים כדי לממן את הקצבאות הללו הם לא החזקים והמקושרים. הם פשוט יעלו את המחירים שהם גובים על המוצרים והשירותים שהם נותנים. מי שיצטרך לשלם את המחיר הם העניים ביותר, הנכים, הקשישים שחיים מקצבאות ועובדי הדחק שיצטרכו לשלם יותר על כל מה שהם קונים כדי לממן קצבאות שמועודדות אנשים לא לעבוד. רשעות וחלם. עדירל - שיחה 14:23, 22 בדצמבר 2017 (IST)

אתה ממש צודק. בטח רכב מודל 2018 בביטוח מקיף, וחברת הביטוח תשלם לך 10,000 ש"ח אחרי טוטאל לוס. BE - שיחה 15:53, 22 בדצמבר 2017 (IST)

פגשת פעם נכה שיכול לעבוד ויבחר בחיי בטלה בשביל קצבה שפירושה חיי עוני? אתה מאשים "עשרות אלפי" (כלומר לפחות 20,000) אנשים שנפצעו או חלו שהם בעצם בטלנים ורמאים. סימוכין? יורם שורק - שיחה 14:09, 23 בדצמבר 2017 (IST)

ביטול קצבת הנכות הוא הדרגתי בהתאם לעליית ההכנסה מעבודה, ותמיד ההכנסה הכוללת (מקצבה ומעבודה) גדולה מההכנסה מהקצבה בלבד. את הטענה של עדירל אפשר להציג גם נגד הבטחת הכנסה ומס הכנסה שלילי (גם בשני אלה התשלום מהמדינה קטן עם הגידול בהכנסה מעבודה). להערכתי בכל המקרים הללו מספר האנשים שמחליט לא לעבוד כדי שהקצבה לא תיפגע הוא זניח. דוד שי - שיחה 20:39, 23 בדצמבר 2017 (IST)

יורם שורק, מכיוון שאנחנו בויקיפדיה, אין טעם שנבזבז את זמננו על ויכוחים תיאורטיים כשיש עובדות מוצקות, שניתן למצוא בהמוני מאמרים בגוגל סקולר. הנה למשל מאמר שמצאתי בחיפוש קליל, יש עוד המון. כתוב שם שיש הבדלים אדירים בין שיעור מקבלי קצבאות נכות במדינות שונות, ש-75% ממנו ניתן להסביר רק על ידי גובה הקצבאות עם ההטבות הנלוות. אם נעבור רגע לישראל, אני ממליץ להסתכל על הטבלה בעמוד 13, שהוא עמוד 17 של קובץ ה-PDF. קצב גידול קבלת קצבאות נכות כללית, שקבלתה מותנית בהתחייבות לאי עבודה, עומד פחות או יותר על קצב גידול האוכלוסיה. לעומת זאת, קצבאות ילד נכה, שירותים מיוחדים וניידות, שאינן תלויות בהתחייבות לא לעבוד (ילדים ממילא אינם עובדים, הקצבאות האחרות ניתנות לאנשים שממילא התחייבו לא לעבוד) צומחות בקצב הרבה יותר גבוה. העלאת הקצבאות תביא בהכרח לגידול במספר מקבלי הקצבאות בהרבה יותר, הרבה הרבה יותר, מ-20,000 איש. מי שמכחיש זאת, יכול באותה מידה להצטרף לכת המאמינים שכדור הארץ שטוח. המדע הוא אותו מדע.

לגבי מקבלי הקצבאות, יש בהם רמאים, כמובן, אבל הם מיעוט קטן. רוב מקבלי קצבאות הנכות הם אנשים שסובלים מבעיות נפשיות או כאבים. איש אינו מקנא בהם. אולם בנוסף לכ-150,000 מקבלי קצבאות נכות בסעיפים אלו, יש באוכלוסיה עוד מאות אלפי אנשים עם אותן רמות בדיוק של כאב או בעיות נפשיות, שלא מקבלים קצבאות נכות, כי הם, בסיוע סביבתם, גייסו את הכוחות הנפשיים הנדרשים, עלו על דרך של עבודה והם במצב הרבה יותר טוב מאשר אילו התפתו למלכודת הדבש של הקצבאות. אין שום דרך אובייקטיבית להבדיל בין אלו שמקבלים קצבאות נכות לאלו שאינם מקבלים, כי אין הבדל ביניהם. ההבדל היחיד הוא שאלו התעקשו לקבל את קצבאות הנכות ובתמורה התחייבו לא לעבוד, ואלו לא בקשו או התייאשו וויתרו באמצע התהליך. העלאת קצבאות הנכות פירושו בהכרח לדון עשרות אלפי אנשים לחיים של עוני וקצבאות, כשהם יכלו להיות אנשים עצמאיים ולהתפרנס מיגיע כפיהם. כשאדם תומך בצעד אלים של הפקעת מליארדים מעניים עובדים, כדי לשלם אותם לאנשים תמורת התחייבותם להכנס לצמיתות לחיי עוני, ראוי שילמד את הנושא לפני כן. עם כל הכבוד לכוונותיו הרצויות, על האדם התבוני לברר את תוצאות מעשיו לפני שהוא עושה מעשה מטופש. עדירל - שיחה 23:07, 23 בדצמבר 2017 (IST)

קבלת קצבת נכות בישראל אינה מותנית בהתחייבות לאי עבודה, ולכן דבריך נשענים על כרעי תרנגולת. דוד שי - שיחה 23:47, 23 בדצמבר 2017 (IST)

עדירל חבל שאתה כותב כל כך הרבה שטויות מוטב שתיקח אלף צעדים אחורה ותלמד בענווה את הנושא. ניכר שאין לך צל קלוש של הבנה בו. קצבת הנכות אינה ניתנת לאנשים בגלל שהם סובלים או קשה להם. סבל וקושי אינם האישייו של הנושא בכלל.

לאור אופי השיח ועמדות המוצא שכבר הופגנו בדיון, אין בכוונתי להגיב בו עוד, ואני מציע גם לאחרים לעשות כך. ואם תשאל מדוע הגבתי ותייגתי ? זאת מפני חובת המחאה המוטלת עלי כאדם. מי-נהר - שיחה 00:05, 24 בדצמבר 2017 (IST)

דוד שי, אכן, אפשר לעבוד ולקבל במקביל קצבת נכות, אם אתה עובד בשחור, במשרה חלקית או בשכר מינימום. ועדיין, עובדה היא שהרוב המוחלט של מקבלי קצבת הנכות לא עובדים. מעניין שהקבוצה שהכי עובדת היא בעלי הפיגור ...

מכיוון שאינך רוצה לדעת את העובדות, באמת אין טעם בדיון. אבל למי שלא רוצה לחטוא בעוול נוראי, בגלל אי ידיעה, הנה דו"ח קצת ישן המתאר מי הם מקבלי קצבת הנכות הכללית. כמעט 30% הם בעלי נכות נפשית עיקרית, עוד 20% סובלים מפגיעה נוירולוגית. והנה דוגמא למה שהביטוח הלאומי מתמודד איתו יום יום - צבירת אחוזי נכות אורתופדית ואחוזי נכות נוירולוגית בגין פריצת דיסק. נכון, הלב הרחום שלנו יכול לאמר ניקח כסף שצומח על העצים ונחלק לאנשים המסכנים הללו שמאוד סובלים. אבל כסף לא צומח על העצים. הוא נלקח במיסים מאנשים עניים שנאלצים לשלם 17% מע"מ על כל מה שהם קונים כדי לממן את הקצבאות הללו. ורבים ממקבלי הקצבאות אינם מרוויחים דבר מהקצבאות הללו. אילולא הקצבאות הם היו יוצאים לעבוד ומקיימים חיים טובים יותר להם ולסביבתם. עדירל - שיחה 13:22, 24 בדצמבר 2017 (IST)

פגשתי פעם אחד מאלו שאתה מכנה בלעג "אנשים המסכנים הללו שמאוד סובלים" - איש שבמשך שנים רבות פרנס את משפחתו בעבודה פיזית קשה בענף הבניין. כשאיבד את יכולת העבודה בגלל בעיות גב הגיע משפחתו לעוני מחפיר (וממש ממש לא מדובר בעצלן). אדם בגיל 50 שעבד כל חייו בעבודה פיזית לא היה "יוצא לעבוד אילולא הקצבה" והוא היה בהחלט מעדיף להמשיך לעבוד. יורם שורק - שיחה 18:30, 24 בדצמבר 2017 (IST)

ראשית הבהרה ומחאה: אני לא כתבתי שום דבר בלעג ובטח שלא לעגתי לאנשים שסובלים מכאבים או בעיות נפשיות. האנשים הללו זקוקים לעזרה, ולא למדיניות שדוחקת אותם לשולי החברה עם קצבה עלובה. אין לי יכולת לדון באדם ספציפי, בטח לא אחד שאיני מכיר.

ברור שבין מקבלי קצבאות הנכות יש רבים שאינם יכולים לעבוד כלל. ברור גם שבין מקבלי קצבאות הנכות יש רבים שהסתמכו על קצבאות הנכות של הביטוח הלאומי ולכן לא רכשו לעצמם ביטוח לאובדן כושר עבודה. כדי להתמודד עם הבעיה הזאת, המדינה היום מחייבת עובדים לרכוש לעצמם ביטוח לאובדן כושר בתקווה שבטווח הארוך ירד באופן ניכר מספר הזכאים לקבלת קצבת הנכות. העניין הוא שבין מקבלי קצבאות הנכות יש גם רבים מאוד שיכולים בהחלט לעבוד ומספרם של אלו גדל ככל שהקצבה עולה. המדינה התמודדה עם בעיה זאת בכך שהיא מעלה את הקצבה רק לאלו שיש להם 100% אובדן כושר עבודה, כך שהמקרים שיותר קרובים לגבול, יישארו עם קצבת הנכות הנמוכה של קצת מעל 2000 שקל, קצבה פחות אטרקטיבית למי שיכול לעבוד. עוד דבר שהממשלה הכניסה להסכם הוא שהעלייה בקצבאות מותנית במסגרת התקציבית, כלומר בקצב ההצטרפות של מקבלי קצבאות נוספים. אם יהיה גידול ניכר במספר מקבלי הקצבאות, גובה הקצבאות יעלה במידה פחותה. ועדיין, המדיניות כולה שגוייה מן השורש. הדרך לסייע לאנשים נזקקים הוא לתת לאנשים בסביבתם לסייע להם. לאלו שמכירים אותם יש יכולת לבחון את צרכיהם ולהחליט עד כמה לסייע להם. המדינה מתקשה להבחין בין נזקק ללא נזקק (אין שום מדד אובייקטיבי להחליט מי נכה, ראו את התלונות על הועדות של הביטוח הלאומי) ולכן כסף רב שנגבה מאנשים עניים מתבזבז סתם. עדירל - שיחה 19:13, 24 בדצמבר 2017 (IST)

תשובת רוית. BE - שיחה 04:35, 8 בינואר 2018 (IST)

כן, זה אמיתי

לאחרונה צפיתי במערכון בהיהודים באים ג, ט (זהירות, סאטירה נושכת), שם הוצג דיווח חדשותי בדיוני על רעידות אדמה שבו מסבירים הכתב, ואחריו מנכ"ל המשרד לביטחון פנים, כי האסון התחולל בשל יחסי מין הומוסקסואליים, כפי שאמנם כבר קבעו חז"לנו ("אמ'[ר] ר' אחא: בעון משכב זכור. אמ'[ר] הקב"ה: אתה זיעזעתה איברך על דבר שאינו שלך – חייך שאני מזעזע עולמי על אותו האיש", ירושלמי ברכות ט, ב [ס"ד ע"א]). לשאלת המגישה (יעל שרוני) איך ניתן לסייע, עונה נציג הממשלה (מוני מושונוב) כי אכן אפשר לעזור: "מי שגר בירושלים וסביבותיה מתבקשים לצאת אל רחבת הכותל המערבי ולהצטרף לתפילות ההמוניות. מי שלא חי באזור הזה וגר בשאר הארץ – שיניח תפילין, זה מאוד חשוב. מהשטח נמסר לי שיש מחסור של לפחות עשרים אלף זעקות שמע אלף – עשרים אלף! – כך שזה באמת יכול לעזור". כוחות הביטחון, הוא מספר, מטפלים בפצועים הרבים באמצעות הוספת אותיות מיוחדות לשמותיהם (והאותיות ז'-ל' להרוגים). המגישה מסכמת: "כן, גבירותיי ורבותיי, בואו נעשה מאמצים. וכמובן, גם, מי שמאמין – אפשר גם לפנות פצועים לבית החולים" (מנכ"ל המשרד לביטחון פנים מסכים: "אם לא יועיל – לא יזיק"). לבסוף מועלה לשידור פרופסור מהמכון הסיסמולוגי, שמסביר כי הרעידות נוצרות כתוצאה מחיכוך בין לוחות טקטוניים – אולם דבריו זוכים לביטול ולבוז מופגן מהיושבים באולפן.
נאנחתי בהקלה כשחזרתי לחיים האמיתיים. אולם היום פתחתי עיתון וחשכו עיניי; נזכרתי, שוב, כי המציאות עולה על כל בדיון. מתברר ששר החקלאות, אורי אריאל, יזם תפילה המונית ברחבת הכותל המערבי למען ירידת גשמים (יום חמישי הקרוב, לכל המעוניינים. גברים ונשים בנפרד, כמובן. לפי אחת הגרסאות, השר הצטרף ליוזמת הרבנות הראשית; אולם בהזמנה לאירוע נכתב: "לצד המאמצים וההיערכות לשנת הבצורת ולמען ירידת הגשמים, תיערך תפילה ביוזמת שר החקלאות אורי אריאל ברחבת הכותל המערבי").

לדאבוננו, לאחר ארבע שנות בצורת ירדו עד כה מעט גשמים שהם פחות מהממוצע הרב שנתי והחורף הנוכחי מסתמן כשחון. אני קורא לכל הציבור לקחת חלק בתפילה בי' בטבת, שכידוע הוא יום תענית, ולהביא מטריות כי ביחד נקרע את שערי השמים.

קראנו בתנ"ך על מקרים בהם ביקשו מהקדוש ברוך הוא להוריד גשם והוא אכן שמע לתפילות, כך עשה גם אליהו הנביא. אנחנו ממשיכים את התפילות, אם זה לא יועיל זה בטח לא יכול להזיק.

כך דברי שר החקלאות (ynet, מעריב, כיכר השבת).
מה שלא ברור לי הוא: למה לעצור כאן? אני קורא לשאר חברי הממשלה ללכת בעקבותיו ולהפוך את חיינו כאן לטובים יותר באמצעות תפילות לאדוני עולם. יש מחסור רציני (הולך וגדל) במיטות אשפוז? קַלְלְל – יוביל נא שר הבריאות תפילה המונית להפחתת מספר הנזקקים לאשפוז. תאונות דרכים? ייזום שר התחבורה תפילה המונית, וכך נחסוך מאות הרוגים ואלפי פצועים בשנה! רקטות וטילים מאיימים ליפול על ראשינו? יתכבד שר הביטחון ויארגן לאורך גבול הצפון ובגבול עם רצועת עזה מוקדי תפילות המונים, שימסכו את ארץ הקודש ממרעין בישין כאלה (וגם יפטרו אותנו ואת מיטיבינו הגויים מהוצאה של מיליארדים על "פתרונות טכנולוגיים"; לא שיש לי בעיה עם טכנולוגיה – מי שמאמין בדברים האלה, בכיף – אבל להוציא על זה כ"כ הרבה כסף זה בטח לא מוצדק).
הייתי מוסיף עוד הצעה לשר החוץ להוביל אותנו בתפילה למען הגדלת אהבתן של אומות העולם לישראל – אבל הרי בידוע שעשו שונא ליעקב, כך שאין טעם; לא לנו להפוך סדרי עולם. אביעדוס • שיחה 23:55, 24 בדצמבר 2017 (IST)

נורא מפתיע שאדם מאמין יוזם תפילה לאלוהיו. זה לא עולה דבר למשלם המיסים, ובזמן הזה לפחות הוא לא מזיק. למי איכפת? • צִבְיָה • שיחה • ז' בטבת ה'תשע"ח 00:23, 25 בדצמבר 2017 (IST)

לי כל זה לא מציק, כשאריאל למד בבית הספר עדיין לא הוציאו מהמחזור את הספר ההוא על החקלאי שעורר סערה (סערה יבשה ממשקעים) לאחרונה.

מה שכן, זה הזכיר לי את הסיפור הכה־יהודי הזה: שמער'ל העשיר נכנס למקווה ביום שישי וברדתו אל המים התאנח: אייבערשטער זאל העלפען! (אלוהים יעזור!), שמע זאת הרבי הפיקח והורה לחסידיו האדוקים למשוך את חסכונותיהם שהופקדו כהשקעה בידיו של העשיר. ביום ראשון פשט שמער'ל את הרגל והערצת החסידים לרבם לא ידעה גבול. "רוח הקודש יש לרבי" אמר אחד בפניו. הסביר הרבי: כשאני מדבר לאלוהים, הכל בסדר, אבל כששמער'ל מתחיל לומר שאלוהים יעזור, הרי שהעניינים ממש ממש בצרות. ביקורת - שיחה 01:38, 25 בדצמבר 2017 (IST)

הרבי השתמש במידע פנים, אל תנסו זאת בעצמכם.

ראוי להוסיף לתפילה להורדת הגשם גם "מי שברך" לכל מקבלי ההחלטות, היזמים, המהנדסים והפועלים שהקימו מתקני התפלה בישראל והפחיתו את תלותנו בגשם. דוד שי - שיחה 08:04, 25 בדצמבר 2017 (IST)

רק כדי שלא להשאיר מקום לטעות, המקווה הוא מרחב ציבורי, כל האנשים שמעו את שמער'ל, אבל רק הרבי ידע לקרוא את המפה. בהקשר הנוכחי: ביום ששר החקלאות מתחיל לדבר על תפילות, אפשר לקבל רושם שנגמר לו מה להציע בתחום שלו. אגב, Aviados, נגעת במתח העתיק שבין בטחון להשתדלות, אם הנושא באמת מעניין אותך, לאחרונה העלה אברהם וינרוט את רוב ככל ספריו לרשת, וגם הספר ביטחון בה' והשתדלות טבעית: פרקי יסוד, זמין לעיון מקוון ולהורדה בפורמט PDF. ביקורת - שיחה 09:37, 25 בדצמבר 2017 (IST)

ובסופו של דבר, ירדו (ויורדים) אתמול והיום גשמים יפים מאוד. אתם רואים? אפילו לא צריך לקיים תפילה המונית. מספיקה הכוונה. עכשיו כל מי שהתכוון להצטרף לתפילה יכול לחזור ולכתוב ערכים בויקיפדיה בזמנו הפנוי. עמית - שיחה 10:02, 25 בדצמבר 2017 (IST)

"מחשבה טובה מצרפה למעשה" [1]. עוזי ו. - שיחה 10:25, 25 בדצמבר 2017 (IST)

למי אכפת אם הוא יזם תפילת גשם, זה לא פוגע באף אחד. – אסף (Sokuya)^שיחה 10:32, 25 בדצמבר 2017 (IST)

זאת בעיה רק אם הוא באמת מאמין שזה יעזור PelicanTwo - שיחה 10:50, 25 בדצמבר 2017 (IST)

זה המקום לצטט את האנקדוטה הוותיקה על נילס בוהר שבביתו הייתה תלויה פרסה של סוס, שנחשבת למביאת מזל טוב. ידיד של בוהר שביקר בביתו שאל אותו איך מדען דגול ורציונלי שכמוהו מאמין בכזאת אמונה טפלה. ענה לו בוהר: "בוודאי שאני לא מאמין בזה, אבל אמרו לי שזה עובד גם אם אתה לא מאמין." ‏MathKnight-at-TAU ✡ (שיחה) 11:13, 25 בדצמבר 2017 (IST)

תזכורת: פרסה, וכן: הציטוט האמור מופיע בוויקיציטוט האנגלי במעמד של Disputed‏. Tzafrir - שיחה 14:20, 25 בדצמבר 2017 (IST)

שוב ושוב אנו פוגשים את הסאטירה הזאת כל פעם בקונטקסט אחר. פעם שעברה שראיתי אותה זה היה בכתבה על הקצין החילוני הראשי. הסאטירה אכן משעשעת במידת מה, אבל היא אינה אפקטיבית, כי אלו שהם היעד של הסאטירה לא שמים לב שהם היעד וחושבים שהוא לועג למישהו אחר. על פניו נראה שהיעד של הסאטירה היא אנשים "דתיים", וכל ההקשר התרבותי הוא של יהודים דתיים. אולם יהודים דתיים מצווים להתייחס לעובדות ולנקוט במדיניות מבוססת עובדות. זו אינה רשות למי שמאמין, זו חובה. לעומת זאת, אנשים חילונים, בהעדר מצווה לפעול על פי עובדות, מתעלמים מהן במדיניות שלהם. מפורסם שבחילונים אלו הוא מר יאיר לפיד שכשהזהירו אותו מהנזק של מדיניות מע"מ אפס על דירות הוא טען ש"הורדת המע"}מ על דירות לא מיועדת לכלכלנים", דומה להפליא לבוז שהפגינו יושבי האולפן בסאטירה כלפי הסייסמולוג. זה כמובן לא נגמר שם, יש במדינת ישראל מוסד שלם עם תקציב של מליארדים רבים, שמבוסס כל כולו על מצג שווא ואחיזת עיניים של תרמית פונזי, וזאת על פי דו"ח האקטואר של המוסד. אם חברת ביטוח פרטית היתה עושה ולו מאית ממה שנעשה על ידי הביטוח הלאומי, כל ראשי החברה היו יושבים שנים רבות בכלא. ראש אגף התנועה של המשטרה בשנת 2012 מספר באריכות כל מיני סיפורי סבתא על איך הוא הצליח להוריד את מספר ההרוגים בתאונות דרכים, כאשר כל סטטיסטיקאי מתחיל יכול להראות בקלות שהירידה בהרוגים בשנת 2012 היא תנודה אקראית קלה בהנתן הירידה בנסועה בשנת 2012 בגלל מחירי הדלק הגבוהים. משטרת התנועה נוקטת כל מיני פעולות בטענה שהיא פועלת להציל חיים כאשר אין כמעט אישוש מחקרי לכך שצעדים אלו תורמים ויש אף מחקרים המראים שנוכחות משטרתית מעלה את מספר התאונות בסביבה. המשטרה ובתי המשפט מנהלים מזה חמישים מלחמת חורמה נגד שימוש ב"סמים מסוכנים" עם אפס תוצאות חיוביות ואם המון תוצאות שליליות כולל הריגה של אנשים מסכנים, שהמדינה כביכול פועלת להגנתם. ואם נחזור לעניין הגשם, במקביל להפקה המשעשעת של תפילה בכותל, שר החקלאות פועל בצורה הגיונית להתמודד עם הבעיה, על ידי הפסקת הטמטום של גידול חיטת בעל מסובסדת במדינה על ספר המדבר ומעבר לגידולים כלכליים יותר. הצעד כמובן נתקל בביקורת של מאמיני דת ה"אבטחת אספקת מזון לאוכלוסייה" שעקרונותיה כל כך מטופשים שתומכיה לא מצליחים לגרום לעיתונאי לכתוב אותם באופן קוהרנטי. אז חילונים יקרים, תצפו בסאטירה הזאת ותהנו. הבדיחה על חשבונכם. עדירל - שיחה 12:06, 25 בדצמבר 2017 (IST)

משחר ההיסטוריה, במעגלים ובשדות, התפללו לגשם ואף הקריבו לטובת העניין קורבנות. משחר ההיסטוריה, גם ירד גשם. אין אנו יכולים לומר שאין קשר סיבתי בין השניים. אצל האצטקים (טוב, נו, אצלם כל דבר היה תירוץ לקורבן אדם) ואצל [‏[שושלת שאנג]] הסינית (Allan, Sarah. "Drought, human sacrifice and the Mandate of Heaven in a lost text from the Shang shu." Bulletin of the School of Oriental and African Studies 47.3 (1984): 523-539.) - הקריבו קורבנות אדם. אז כל עוד שאריאל לא רוצה להקריב אנשים (אלא לכל היותר שה או פר במעלה ההר) - דיינו.Icewhiz - שיחה 12:34, 25 בדצמבר 2017 (IST) אפשר גם לקרוא לrematch בין אליהו לבין נביאי הבעל (אל).Icewhiz - שיחה 12:37, 25 בדצמבר 2017 (IST)

זכותו של מי שרוצה להתפלל וזכותו של מי שרוצה לזלזל באמונתם של אחרים. נרו יאיר • שיחה • ז' בטבת ה'תשע"ח • 12:49, 25 בדצמבר 2017 (IST)

יורד גשם! מגעיל בחוץ! שבו לכתוב ערכים! עמית - שיחה 13:35, 25 בדצמבר 2017 (IST)

יאיר לפיד כבר מצא את הדרך להתנער מתוכנית מע״מ אפס. אבל נראה את היהודי הדתי שיצליח להתנער מהמצווה האנכרוניסטית והמזיקה של שמיטה? Tzafrir - שיחה 14:20, 25 בדצמבר 2017 (IST)

יאיר לפיד הוא דוגמא אחת מיני אלף. היום שמעתי ברדיו פרסומת של מנורה מבטחים כשבסוף נאמר משהו כמו: "תשדיר זה אינו ייעוץ פנסיוני ואינו מתאים עצמו לצרכים הייחודיים של החחוסך." מישהו בר דעת חושב שפרסומת כזאת מהווה ייעוץ פנסיוני? מה המטרה של הקשקוש הזה? תן מבט למעלה לדיון על קצבאות הנכות. אשכרה יש אנשים שחושבים שאין קשר בין גובה הקצבאות לבין מספר מקבלי הקצבה. יש עוד אלפי דוגמאות שאנו פוגשים כל יום. המדינה מתנהלת באופן שבז לעובדות והכל סבבה ובלבד שזה לא נעשה מסיבות דתיות.

לגבי השמיטה, מצוות לא צריכות הסברים ואנו מקיימים אותן ללא קשר למה הם עושים בשבילנו. אבל מצוות השמיטה יש לה ייתרון עצום: בשנת השמיטה טחנות הקמח פטורות מלרכוש חיטה ישראלית באיכות גרועה במחיר מופקע. עדירל - שיחה 15:35, 25 בדצמבר 2017 (IST)

בתור מי שמטיף לקבלת החלטות שמבוססת על עובדות, כדאי שתכיר בעובדות: אנשים באופן כללי חשופים מאוד להטיות. חלק לא מבוטל מהאנשים לא מבחינים בין מקור פרסומי למקור רגיל. כשמצויין במפורש ובבירור שמדובר על מקור פרסומי שיעור מי שאינם מבחינים בכך יורד. ההבדל בין התנהלות המדינה לסיבות דתיות הוא שאת התנהלות המדינה אנחנו מנסים לשפר ולרוב גם מצליחים. את התנהלות הדת אין סיכוי לשנות. שנה שבה השדות יעמדו ריקים (אלא אם מצליחים לעקוף את זה). שמיטת חובות (אלא אם מצליחים לעקוף את זה. ומצליחים. כי בכל זאת צריכים מערכת כלכלית, ואוכל אפשר לקנות בחו״ל). Tzafrir - שיחה 17:35, 25 בדצמבר 2017 (IST)

┐────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────└

תודה לכל המגיבים. עדירל, הסאטירה מיועדת לכול, ללא הבדל דת, גזע ומין. ברור שגם אנשים שאינם מחזיקים בדוֹגמה במוצהר מאמינים בשטויות ומתעלמים מעובדות.
נרו יאיר, איש באמונתו יחיה כמובן. את הזלזול שלי אני משתדל לשמור לאמונות בהבלים מסוכנים, כמו אמונה בהיררכיה בין "גזעים", אמונה בקשר סיבתי בין יחסי מין בין גברים לבין רעידות אדמה וכיו"ב – אפילו אם נמצא "חכם" שהגה אותן או העלה אותן על הכתב ("שטייט געשריבן").
לעומת זאת, במקרה זה אין עסקינן באמונתו של אדם אלא במעשיו של איש ציבור, שאותם יש לנו, ככלל, רשות ואף חובה לבקר. אין שום בעיה אם חקלאי מעוניין להתפלל לאלוהיו לגשם, או לארגן מניין, או לשכור את שירותיו של בעל שם לצורך כך. אין גם בעיה שאיש דת מבקש לארגן תפילה המונית. אולם שר החקלאות אינו אדם פרטי ואף לא מנהיג רוחני. האדמיניסטרציה שבראשה הוא עומד, משרד הבריאות – זו שהוצאותיה, לרבות משכורתו שלו, מגיעות מכספיי ומכספיכם – פועלת למען מיטוב החקלאות בישראל. זו תכליתה. לא הייתם רואים זאת בעין יפה, אני משער, אם שר הבריאות היה יוזם תפילה המונית להפחתת מספר הנזקקים לאשפוז. אם מערכת הבריאות סובלת ממצוקה – יש למצוא לכך פתרונות לנקוט במסגרת הפעולה האנושית, כמו לשקוד על תעדופים ולהגדיל תקציבים. שר בריאות שיוזם תפילה כזאת בעצם מודה באוזלת ידו.
אז מה ההבדל? אולי שמחסור במים נתפס כמשהו "משמים", שאין לנו שליטה עליו. אבל ברוך השם, בימינו כן יש לכך פתרון – ניתן לייצר מים מתוקים ממים מלוחים. "התפלה" קוראים לזה, אולי שמעתם. וברוך השם, ישראל שוכנת לחופו של גוף מים גדול מאוד, כך שזה גם פתרון שאפשר ליישם, ואכן מיישמים. חסרים עדיין מים? אפשר להתפיל עוד. זה יעלה כסף? כן. יתכבד נא השר האמון על מצב החקלאות ויידפק על דלתותיהם של שר האוצר וראש הממשלה וועדת הכספים ומה-לא, כדי שיהיו מספיק מים. ישראל נמצאת בבצורת מזה שנים, והתחזיות לא מבשרות טובות ("התחממות גלובלית", למי שמאמין). אם שר החקלאות מארגן תפילה לאלוהי הגשם, סימן שייתכן שהוא כושל בעבודתו הגשמית. מר אריאל, רצית שררה? Then do your damn job! (ובלה"ק: אנא, עשה מלאכתך נאמנה). אם לא, רד משם ותן את המשרה לרעך הטוב ממך. מה לעשות: בהיעדר גשם, מטר של אופיום (ממניעים ציניים או תמימים) אינו טוב כמו גלונים של מים מותפלים. אביעדוס • שיחה 19:01, 25 בדצמבר 2017 (IST)

גם לאיש ציבור מותר לארגן תפילה, במקביל למילוי התפקיד כמיטב יכולתו. אני סבור שאתה שופט אותו בחומרה יתרה במיוחד, בגלל שהוא דתי. התפלת מים אינה בתחום סמכויותיו, ככל שאני מבין ולדפוק על דלת שר האוצר מועיל פחות מלדפוק על דלתי מרום. "סימן שייתכן" נשמע לי פגום מבחינה לוגית. נרו יאיר • שיחה • ז' בטבת ה'תשע"ח • 20:32, 25 בדצמבר 2017 (IST)

"לדפוק על דלת שר האוצר מועיל פחות מלדפוק על דלתי מרום" – על זה באמת אין לי מה לומר. אני שופט את אריאל כאיש ציבור, נקודה. הוא עובד אצלי ולמעני, ולכן כדאי וצריך לשפוט את מעשיו. ראינו ממש לאחרונה, בפרשת "טבע", מה קורה כשלא עושים את זה.

בוא נעשה את זה פשוט, שלא יישמע לך פגום וכאלה. אני בעל מניה בתאגיד ששמו חברת ישראל בע"מ (וגם לקוח שלו, כמו שקורה לעתים קרובות). אם אני שומע שסגן נשיא החברה לענייני חקלאות מארגן תפילה המונית למען הצלחת החטיבה שבראשה הוא עומד, אני מתחיל לדאוג (ממש כמו כשהרבי שלעיל שמע את שמֶרְל מתחיל להיאנח שאלוהים יעזור לו). אם נחזור לשר החקלאות – כפי שציינתי, ישנן פעולות ארציות לגמרי שהוא יכול לעשות למען הצלחת העניין שעליו הוא מופקד. הפעולות האלה לא נעשו, ועל כן הוא בהחלט כושל בתפקידו. במקום לעשות את הדברים הללו – להכיר במחסור המים החמור שהמדינה סובלת ממנו ולפעול, לדוגמה, להגברה מאסיבית של מפעל ההתפלה – הוא יוזם תפילה בכותל. נו, באמת. אביעדוס • שיחה 22:35, 25 בדצמבר 2017 (IST)

נציג ושליח הציבור, אורי אריאל, פועל עפ"י אמונת ורצון רב מוחלט של הישראלים, אשר 80% מהם מאמין באלהים, בהנהגה אלוהית לעולם, ובשכר ועונש, ו 72% למשל, מאמין שלתפילה לאלהים מסייעת לצאת מדבר רע. ראו למשל כאן. מה למיעוט להתלונן על כך? סול במול - שיחה 22:50, 25 בדצמבר 2017 (IST)

בקיצור, אתה אומר, שאלוהים יעזור לנו. אביעדוס • שיחה 22:57, 25 בדצמבר 2017 (IST)

אני אומר שאתה משקיע אנרגיה רבה מדי בהצגה שלילית של אמונתו הדתית. אולי במקום זה תביא ראיות משכנעות לטענה שהוא לא עשה את המקסימום במישור הארצי, אם יש לך כאלה. וכן, אם אינך יודע, שר האוצר לא מחלק כסף למי שדופק על דלתו. כלום. יכול להיות שהוא נותן נדבה לקבצנים, אבל זה מן הסתם לא מתקציב המדינה. נרו יאיר • שיחה • ח' בטבת ה'תשע"ח • 00:17, 26 בדצמבר 2017 (IST)

ואני אומר שפעמים רבות (מדי) נשמע בשיח הציבורי כי 'מדינת ישראל היא מדינה חילונית, בעלת רב אזרחי חילוני (מוצק!, יוסיפו המחמירים), ובאים להם כמה דתיים וגונבים 'לנו' את המדינה'. המציאות אינה כזו. רב מוצק (!) של הציבור בארץ מאמין באלהים ובתפילה כנ"ל. אמנם רב אזרחי ישראל לא שומרים שבת כהלכתה, כמו גם שאר מצוות, ולמעשה הם איפהשהו על הרצף הדתי-מסורתי. אבל המחשבה הלא-מציאותית כאילו ערכי התורה, האמונה היהודית, וההלכה, אינם חלק משק-הערכים של רב האזרחים בארץ, עולה היטב עם התמיהה "מה נציג ציבור מארגן פתאום תפילה" שמציג אביעדוס.סול במול - שיחה 00:29, 26 בדצמבר 2017 (IST)

אין לי בעיה אם כך שהשר אריאל מתפלל כדי לקבל דבר מה. עם זאת, שלא יופתע מכך שיש אנשים שצוחקים על התנהגות זו שנראית בעיניהם מגוחכת. אני היתי בין אלה שצחקו על השר אריאל על המעשה האווילי הזה. אמשיך לנהוג כך גם בעתיד. אני מקווה שהמצב הנוכחי שבו מרבית הישראלים מאמינים באלוהים יגמר ונגיע למצב של אירופה שבה הדת היא שריד עלוב למה שהייתה בעבר. גילגמש • שיחה 00:41, 26 בדצמבר 2017 (IST)

אנשים מאמינים מתפללים בשעת מצוקה וסוברים שתפילתם תניע את אלוהיהם להתערב לטובתם. ראיתי ביום שישי האחרון גם תפילה מוסלמית לגשם לאחר הח'טבה והתפילה הרגילה במסגד (וכמובן שבתפילת שמונה עשרה "שלנו" אומרים גם את ברכת משיב הרוח ומוריד הגשם כך שאי אפשר להפריד פרמטרים ולקבוע מי משתי הדתות אמיתית על פי נתונים מטראולוגיים). אין כל פסול בתפילה או בקריאה לתפילה אבל מה הרעיון של ארוע תפילה ממלכתי?. האם תפילת פונקציונר ממשלתי פותחת שערי שמיים יותר מתפילת סתם אדם? האם תפילת הרב הראשי משפיעה יותר מתפילת רב שאינו מקבל רכב שרד ולשכה? יורם שורק - שיחה 01:03, 26 בדצמבר 2017 (IST)

גילגמש, אך כל זמן שהמצב הוא כמציאות הנוכחית ולא כייחולך, על המיעוט האתאיסטי בדמוקרטיה הישראלית לקבל עליו את רצון רב העם, ולהבין שערכי התורה חשובים לרב העם, בחקיקה ובהתנהלות הממלכתית.

יורם, כנס התפילה הנ"ל אינה תפילה פרטית-אישית של הרב הראשי, אלא תפילה ציבור בהובלת הרב הראשי. לא מבין מה כל כך מקומם אתכם שהעם מאמין בדבר- ועושה כנסים ואירועים על פי אמונתו.סול במול - שיחה 12:55, 26 בדצמבר 2017 (IST)

סול במול: כפי שאמרתי בפירוש לא מקומם לחלוטין שהעם מאמין ועושה כנסים על פי אמונתו. בעייתי שרשויות השלטון (רשויות השלטון אינם "העם") הם היוזמות והמממנות כינוסים מסוג זה על פי אמונתן. אני יכול להבין ולהזדהות עם אדם מאמין ועם קהילה שחבריה חולקים אמונה ומנהגים אינני מבין רשות סטטוטורית המנכסת לעצמה אמונה ומחדשת מנהגים. האם באמת ההבדל בין אדם, קהילה וזרוע של הרשות המבצעת מטושטש כל כך? יורם שורק - שיחה 14:00, 26 בדצמבר 2017 (IST)

אני לא חושב שזה אירוע רשמי של משרד החקלאות, כנראה של הרבנות הראשית. נרו יאיר • שיחה • ח' בטבת ה'תשע"ח • 14:38, 26 בדצמבר 2017 (IST)

בהזמנה לאירוע נכתב במפורש כי התפילה תיערך "ביוזמת שר החקלאות אורי אריאל".

נראה שלא קראת את דבריי בעיון, ושאם קראת לא הבנת. הסברתי באופן ברור מה להבנתי ניתן לעשות ולא נעשה. ולגבי כספים – בהנחה שיש לך הבנה ולו מזערית בפוליטיקה, אתה יודע היטב ששר האוצר וועדת הכספים בהחלט מחלקים כספים על פי אינטרסים וכשמופעלים עליהם לחצים. שר החקלאות הוא פוליטיקאי, לא קבצן. אם הוא יודע לעשות את העבודה שלו – פוליטיקה – הוא יצליח לקבל כספים. אם לא, כפי שכתבתי, שיתכבד ויפנה את הבמה לרעהו הטוב ממנו.

מה שעוד לא הבנת בדבריי – או שאתה משים עצמך כלא מבין, אני חושד – הוא שאני כלל לא מבקר את אמונתו הדתית של האיש. איש באמונתו יחיה, כבר כתבתי, וזה נראה לי ברור. אני מבקר את מעשיו של אריאל במסגרת תפקידו כאיש ציבור שנושא באחריות מיניסטריאלית, וזה משהו אחר לחלוטין.

ואכן, סול במול, ניכר כי אינך מבין מה ההבדל אמונתו ומעשיו של אדם פרטי או של מנהיג דתי לבין מי שעומד בראש זרוע של הרשות המבצעת האמונה על טיפול בנושא "ארצי" כמו החקלאות בארץ. אני תוהה אם היית תומך גם בתפילת המונית שהיה יוזם שר הבריאות להפחתת מספר הנזקקים למיטות אשפוז. אביעדוס • שיחה 17:19, 26 בדצמבר 2017 (IST)

הדוגמה שלך עם שר הבריאות לא רלוונטית. שר החקלאות לא יכול לשלוט באיתני הטבע והממשלה לא אשמה בזה שלא יורד גשם. דווקא הממשלות האחרונות בראשות נתניהו הגדילו באופן משמעותי ביותר את ההתפלה, אך גם הקמת עוד ועוד מפעלי התפלה לא נותנת פיתרון מלא לחקלאים בכל רחבי הארץ, למפלס הכנרת ולמאגר מי התהום הלאומי. ואל תשכח שמפעל התפלה לוקח זמן להקים, לא שעה ולא שתיים ואפילו לא חודשיים. ‏MathKnight-at-TAU ✡ (שיחה) 17:25, 26 בדצמבר 2017 (IST)

מי דיבר על שליטה באיתני הטבע? אל תכניס כאן איש קש. ולא הבנתי, אתה טוען שהקמת מפעלי התפלה נוספים לא תעזור? ברור שלוקח זמן להקים או להגדיל מפעלי התפלה; מה שבטוח – אם לא מתחילים להקים אותם, הם גם לא יוקמו. אביעדוס • שיחה 17:33, 26 בדצמבר 2017 (IST)

בעצרת התפילה שארגן אריאל מתפללים כדי שיירד גשם ולא שיוקמו עוד מתקני התפלה. והראתי לך שזה לא שהממשלה לא הקימה מתקני התפלה. היא הקימה, והרבה. אבל גם 200 מתקני התפלה לא מהווים תחליף לגשם כי את המים צריך להזרים לכל חלקי הארץ, ואת המים שחסרים לכנרת, לנחלים, למעיינות, למי התהום, השדות והטבע בכלל אי אפשר להשיג ולהפיץ רק עם מתקני התפלה (אלא אם כן תשכור צי של עשרות אלפי מכליות שיקבלו מים ממתקן התפלה ותשקה את כל השדות בארץ, כולל את שמורות הטבע. ברור לך שזה לא מציאותי). ‏MathKnight ✡ (שיחה) 20:12, 26 בדצמבר 2017 (IST)

אם יש מחסור רציני במיטות אשפוז, אין לי בעיה ששר הבריאות ישא תפילה להפחתת מספר הנזקקים לאשפוז. יפריע לי יותר אם הוא יסתפק בתפילה להגדלת מספר המיטות. Botend - שיחה 20:29, 26 בדצמבר 2017 (IST)

יש בעיה חמורה עם אדם שמקבל החלטות על סמך אמונה דתית, ומאמין שאלוהים יפתור את הבעיות. לפני שנתיים אורי אריאל החליט לבטל את פתיונות החיסון נגד כלבת לתנים, דבר שעבד טוב במשך שנים. סתיו שפיר התנגדה ובסופו של דבר התקציב לא בוטל לגמרי אלא קוצץ (לפחות זה מה שפורסם). היום אנחנו שנתיים אחרי: התפרצות קשה של כלבת אצל תנים, שהולכת ומתעצמת ומתפטשת דרומה. אין שום פעילות בנושא במשרד החקלאות הפתרון הוא יד חופשית לרשות הטבע והגנים לירות בתנים ובכלבים משוטטים או כביכול משוטטים, וכבר נורו מאות ויותר סביר שאלפים. אולי אני טועה באורי אריאל והוא כן הפעיל שיקול דעת כלשהו, וביטול החיסון היה במטרה לחסל את את התנים והכלבים בארץ ישראל. זה עולה בקנה אחד עם רצונו לעצור את תקציב הסירוס והעיקור לחתולים משום שזה נוגד את אמונתו, ובמקום זה לטרנספר את חתולי ישראל. PelicanTwo - שיחה 16:58, 27 בדצמבר 2017 (IST)

האם הוא עשה זאת מתוך אמונה דתית, או שלחובשי כיפה אסור לשגות בשיקול דעת? Botend - שיחה 16:40, 1 בינואר 2018 (IST)

עצוב לי. ציפיתי מאנשים שמגדירים את עצמם כפלורליסטים להיות פלורליסטים גם כלפי אנשים ודעות לא פלורליסטים. כנראה שכמו שהם טוענים, כולנו עשויים מאותו חומר. Mr. Brinks - שיחה - אומרים תודה! 00:35, 31 בדצמבר 2017 (IST)

אולי בהזדמנות ארחיב בערך תפילה קצת. ובכך אולי המקור היחידי ללימודי יהדות לא יהיה מ'היהודים באים'. אבי84 - שיחה 01:03, 14 בינואר 2018 (IST)

"היהודים באים" היא תוכנית סאטירה, שאינה מתיימרת להיות מקור ללימודי יהדות. המערכון הנזכר הציג מציאות אלטרנטיבית שבה עובדי הציבור נמנעים מפעולות ארציות, מעשיות, ותחת זאת מבכרים תפילה. ואז קיבלנו תזכורת שזו אינה מציאות אלטרנטיבית אלא מציאות חיינו כאן. אביעדוס • שיחה 20:36, 14 בינואר 2018 (IST)

ועל הדרך ללעוג למושג 'תפילה' המקובל ברוב מוחץ של העולם, והוא תרם רבות לזכות קיומנו כאן. וכפי הנראה גם תוך ידע דל מאד בנושא, (לו ידעת מה דעת המבי"ט בנושא, או הר"י אלבו, מהר"ל ועוד, נראה לי שהלגלוג היה משתנה לכבוד הדדי. ונראה שכבר נרמזת על זה כאן). אבי84 - שיחה 21:01, 14 בינואר 2018 (IST)

(א) זו סאטירה, זה תפקידה. (ב) הטענה שלמשהו יש ערך כשלעצמו כי הוא "מקובל ברוב מוחץ של העולם" היא מטופשת עד מסוכנת (אתה, כיהודי בעל מודעות היסטורית מסוימת לפחות, צריך לדעת טוב מזה). (ג) "המושג 'תפילה'" "תרם רבות לזכות קיומנו כאן"? לא יודע אפילו למה ניסית להתכוון בזה. (ד) כבוד הדדי של מי למי? אל תניח, בחוצפתך כי רבה, מה אני יודע ומה איני יודע. מסופקני אם היית שמח אילו אני הייתי טוען שרמת ידיעותיך במדעי הדתות לא שווה שארד לוויכוח איתך. אביעדוס • שיחה 14:24, 25 בינואר 2018 (IST)

(א) לצחוק על המושג 'תפילה' שגם אם לא מאמינים בכלום יש לו ערך פנימי, אישי, ברוב מוחץ של העולם השפוי נראה לי מטופש, מה לעשות. (ב) התפילה והציפייה לשוב לציון ולחונן את עפרה, כנראה היא היא סיבת קיומנו כאן גם אם הכל נעשה בדרך הטבע. (ג) לא התכוונתי לפגוע בך, לפי תגובתך כנראה אתה חכם ממני ויש לי כמה דברים ללמוד ממך, פשוט הוגים שונים ביהדות העלו את התמיהה (המוזכרת לעיל בלגלוג) מדוע שאלהים ישנה את דעתו, האם אלהים צריך בכלל את התפילה ולמה, והגיעו למסקנות שונות ביניהם שאין מטרת התפילה לקבל את מבוקשו, אלא לשנות את מהותו הפנימית. ואכמ"ל. אבי84 - שיחה 16:55, 25 בינואר 2018 (IST)

מסתמן שקרה הדבר שממנו הפלורליסטים והנאורים חששו יותר מכל: ירד ויורד הרבה גשם, כך שייתכן והתפילה שארגן אריאל עזרה (או לכל הפחות עכשיו הם לא יוכלו לטעון ש"זה לא עובד"). ‏MathKnight-at-TAU ✡ (שיחה) 09:55, 25 בינואר 2018 (IST)

אם התפילה של שר החקלאות היא זו שהביאה את הגשם, המצב הרבה יותר מטריד. זה אומר שאלוהים צריך את אריאל כדי לספר לו מה מתרחש בארץ הקודש. אולי הוא בחו"ל כרגע. Liad Malone - שיחה 12:12, 25 בינואר 2018 (IST)

איפה אורי אריאל היה בשואה??? • צִבְיָה • שיחה • ט' בשבט ה'תשע"ח 12:56, 25 בינואר 2018 (IST)

אלוהים עוד לא חשב אז על יצירת התפקיד הזה של מזכיר. היתה הפקת לקחים. Liad Malone - שיחה 13:12, 25 בינואר 2018 (IST)

ליעד, מה זה?אבי84 - שיחה 16:21, 25 בינואר 2018 (IST)

וואו, אני רואה שהמטרה בהחלט מקדשת את האמצעים. כמה התגובה הזו נראית לך ראויה מאחד ועד אפס? • צִבְיָה • שיחה • ט' בשבט ה'תשע"ח 16:51, 25 בינואר 2018 (IST)

אבי, זה בדיוק מה שזה. נכון לרגע זה, ללא הצלחה. אם לא לרפא אותה, לפחות שיגאל אותה מיסוריה. Liad Malone - שיחה 02:35, 26 בינואר 2018 (IST)

הטיעון שחוזר פה שוב ושוב שאלהים חייב לעשות טוב, ואם הוא עושה רע אז זה מראה שהוא איננו, והוא הטיעון הבסיסי של השאלה "איפה אלהים היה בשואה", איננה שאלה שכלית כלל, רק רגשית, אלהים (או כח עליון) איננו פועל באמות מידה שלנו, ו"אילוי ידעתיו היתיו", וזה נוגע בדיוק לאותו חטא "הגשמת האל" במובנו המינימלי, שוודאי לפי תפיסה זו גם אני הייתי מעדיף לכפור בו. כך שבמילים אחרות ההבדל בין מי שטוען שאין אלהים לבין המאמין ה"רצוי" במישור של היש המוכר לנו זה כמעט לחשוב אותו דבר (אולם ההשלכות לכך שונות בתכלית). ובנוגע לתפילה, מעלותיה רבות גם אם בסופו של דבר לא יתמלאו משאלותינו, "את הטוב נקבל ואת הרע לא נקבל" ו"חייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה" ועוד. דבר נוסף: אלהים בחר להנהיג את עולמו בדרך ה"טבע", וכלשון החזון איש "וזהו הרצון המתמיד אצלו", כך שאפילו 'נס' מוחלט כמו קריעת ים סוף ('פתי מי שמאמין') נעשה בדרך הטבע (רוח קדים כל הלילה), אקווה ואתפלל רק לטוב. בברכה אבי84 - שיחה 07:42, 26 בינואר 2018 (IST)

חחח אין סיבה לטעון שאלוהים לפעמים "איננו"; הרי מי שמאמין, מאמין שכל שנעשה בעולם נעשה בהנהגתו. אז השואה – כמו כל רצח ועינויים ובכלל כל צורה של סבל, מידי אנוש או לא, עד אין קץ – כולם באחריותו. לנו נותר רק לומר יפה תודה (תודה!) ולקוות לטוב. שבת שלום. אביעדוס • שיחה 16:40, 26 בינואר 2018 (IST)

חותם על כל מילה (כמובן בדברים הנוגעים לבדיעבד), אולם בכל הכנות לא הבנתי מה משעשע כל כך, החכמיני (הכפירני). מה בדיוק בתכנון תבוני משעשע יותר מהחלופות האחרות (באם ישנם), ואם תכנון תבוני לא כל כך משעשע - יש מקום לתפילה שהרי "הֲנֹטַע אֹזֶן הֲלֹא יִשְׁמָע? אִם יֹצֵר עַיִן הֲלֹא יַבִּיט?" בברכה אבי84 - שיחה 23:22, 27 בינואר 2018 (IST)

המשעשע הוא התפיסה שאלוהים יוצא לטיול לפעמים (או ישן). בזה אין בינינו ויכוח.

משעשע-מריר זה לומר תודה מקרב לב למי שכביכול גרם לנו לסבל רב.

לא ניכנס עכשיו לוויכוח על "אלוהים" או על "תכנון תבוני". זה לא המקום וסבלנות לכך בוודאי אין לי. אביעדוס • שיחה 20:24, 28 בינואר 2018 (IST)

אוי ואבוי. אביעדוס • שיחה 14:24, 25 בינואר 2018 (IST)

"הדבר שממנו הפלורליסטים והנאורים חששו יותר מכל"? אבוי, MathKnight-at-TAU, הדוגמטיות עיוורה את עיניך... חבל, דווקא ממך הייתי מצפה לא להיות לאידיוט שימושי. נו, הרווחתי תזכורת שתמיד טוב להנמיך ציפיות. אביעדוס • שיחה 14:24, 25 בינואר 2018 (IST)

ההערה נאמרה בחצי הומור וסאטירה, בין השאר לאור ההתבטאויות פה שמזלזלות בדתיים ומתייחסות לכל מי שמתפלל כאל אדם פרימיטיבי וחסר בינה. אפשר היה להרגיש רצון שתמשיך הבצורת ולא ירד גשם רק בשביל שיוכלו לומר לדתיים "אמרנו לכם! אין אלוהים! אתם מתפללים ליצור דמיוני ואתם טיפשים". בינתיים, יורד סוף סוף גשם ואי-אפשר לומר שהתפילה הזיקה (כמו שאי-אפשר להוכיח שהיא עזרה). בנוסף, האד הומינם בתגובה שלך הוא פוגעני ולא ראוי ואני מבקש שתמחק אותו ותתנצל עליו. ‏MathKnight-at-TAU ✡ (שיחה) 14:34, 25 בינואר 2018 (IST)

לא יודעת אם אתה מודע לכך, אבל המוני בני ישראל החלו להתפלל לגשמים כבר בז' בחשוון, ומשום מה תפילתם לא נענתה כמה חודשים. כמו כן, מזה אלפיים שנה הם מתפללים "לירושלים עירך ברחמים ישוב". בינתיים רק טראמפ הגיע. • צִבְיָה • שיחה • ט' בשבט ה'תשע"ח 14:43, 25 בינואר 2018 (IST)

היה צריך לשבור שגרה, שלא תהיה מצוות אנשים מלומדה. אם הייתה ממשיכה הבצורת רבים היו מלגלגים על אריאל, אז אפשר לתת לתומכיו לציין שמאז האירוע ההוא אנחנו כבר מתקרבים לממוצע השנתי לתקופה. נרו יאיר • שיחה • ט' בשבט ה'תשע"ח • 14:58, 25 בינואר 2018 (IST)

כן רק שבמקרה, התחזית לגשמים שבאו לאחר תפילתו של אריאל כבר הייתה ידועה טרם התפלל. אבל אין מה להתפלא, שהרי אין מוקדם ומאוחר בתורה. • צִבְיָה • שיחה • ט' בשבט ה'תשע"ח 15:08, 25 בינואר 2018 (IST)

MathKnight, אבירי כאח לי, זה לא אד הומינם; להפך, כוונתי הייתה שמהיכרותי איתך ועם האזהרות – המוצדקות, לדעתי – שאתה משמיע חדשות לבקרים מאידיוטים שימושיים, ממך ציפיתי ליותר. אני מתנצל שפגעתי בך, ועוד יותר מכך מתנצל שאין לי כוח להסביר באריכות למה התכוונתי.

דבריה של צביה מעליי, אגב, מדגימים יפה את המופרכות והגיחוך בעמדה שהצגת, גם אם בחצי הומור וסאטירה. אביעדוס • שיחה 15:10, 25 בינואר 2018 (IST)

Liadmalone, שאלת שאלה יפה. חז"ל כבר התייחסו אליה: ”כיון שראו ישראל שהיו מוקפין מג' רוחות, הים סוגר והשונא רודף והחיות מן המדבר תלו עיניהם לאביהם שבשמים וצעקו להקב"ה שנאמר ויצעקו בני ישראל אל ה' ולמה עשה הקדוש ברוך הוא להם כך אלא שהיה הקדוש ברוך הוא מתאוה לתפלתן, אמר ריב"ל למה הדבר דומה? למלך שהיה בא בדרך והיתה בת מלכים צועקת לו בבקשה ממך הצילני מיד הלסטים שמע המלך והצילה, לאחר ימים ביקש לישא אותה לאשה היה מתאוה שתדבר עמו ולא היתה רוצה, מה עשה המלך גירה בה הלסטים כדי שתצעוק וישמע המלך, כיון שבאו עליה הלסטים התחילה צועקת למלך, אמר לה המלך לכך הייתי מתאוה לשמוע קולך, כך ישראל כשהיו במצרים והיו משעבדים בהם התחילו צועקים ותולין עיניהם להקב"ה שנאמר (שמות ב) ויהי בימים הרבים ההם וגו' ויזעקו, מיד וירא אלהים את בני ישראל התחיל הקדוש ברוך הוא מוציאן משם ביד חזקה ובזרוע נטויה והיה הקדוש ברוך הוא מבקש לשמוע את קולם פעם אחרת ולא היו רוצין, מה עשה גירה לפרעה לרדוף אחריהם שנאמר ופרעה הקריב מיד ויצעקו בני ישראל אל ה', באותה שעה אמר הקדוש ברוך הוא לכך הייתי מבקש לשמוע קולכם, שנאמר (שיר השירים ב) יונתי בחגוי הסלע, השמיעני קול אינו אומר אלא השמיעני את קולך אותו הקול שכבר שמעתי במצרים לכך כתיב השמיעני את קולך כיון שהתפללו אמר הקדוש ברוך הוא למשה מה אתה עומד ומתפלל כבר קדמה תפלתן של בני לתפלתך שנאמר מה תצעק אלי.” (שמות רבה, כא,ה). יזהר ברק • שיחה • י' בשבט ה'תשע"ח • 00:21, 26 בינואר 2018 (IST)

Capital of Israel

לתשומת לבכם, מתקיים דיון למחיקת דף ההפניה Capital of Israel בויקיפדיה באנגלית. https://en.wikipedia.org/wiki/Capital_of_Israel – אסף (Sokuya)^שיחה 09:58, 25 בדצמבר 2017 (IST)

ומה לא בסדר בזה? אצלנו הערך מחוק כבר ח"י שנים. חזרתי • ∞ • שיחה 11:07, 25 בדצמבר 2017 (IST)

בויקיפדיה באנגלית דף ההפניה הזה קיים לכל מדינה. בנוסף אלגוריתמים של גוגל, אפל ואחרים משתמשים בכך כדי להעניק תשובות למשתמשים שלהם. מחיקה של ההפניה או שינוי שלה כך שלא תפנה לירושלים כנראה תשפיע גם על השינויים הללו. – אסף (Sokuya)^שיחה 14:46, 25 בדצמבר 2017 (IST)

לפי מה שהבנתי מהדיון הם לא רוצים למחוק אלא לקשר לערך אחר על מעמדה הבינלאומי של ירושלים או משהו בסגנון. Bear - השאר הודעה אחריי הביפ... 14:52, 25 בדצמבר 2017 (IST)

הדיון נרשם מחדש לדיון כדי לצבור עוד תגובות ועוד נימוקים לפני קבלת החלטה. אנא היכנסו והגיבו. https://en.wikipedia.org/wiki/Wikipedia:Redirects_for_discussion/Log/2017_December_30#Capital_of_Israel. – אסף (Sokuya)^שיחה 12:52, 31 בדצמבר 2017 (IST)

מעדכן שדיון הסתיים בהחלטה להשאיר את ההפניה על כנה, לערך ירושלים. – אסף (Sokuya)^שיחה 11:28, 14 בינואר 2018 (IST)

דרושים מתנדבים לסדנת עריכה.

שלום לכולם. בתאריך 1/2/2018 - יום חמישי - בשעות 09:00 עד 12:00 נקיים סדנת עריכה לעובדים סוציאליים, במסגרת הכשרה מקצועית של משרד הרווחה, בתל אביב.
לפני שנה הצלחנו להיכנס לראשונה להכשרה מקצועית של משרד ממשלתי. הצלחנו להכניס את הפורמט של כתיבת ערך בוויקיפדיה כפיילוט, במסגרת קורס מקצועי של משרד הרווחה. הלומדים הם עובדות סוציאליות (רובן נשים) אקדמאיות, בגילאים 30-60, העובדות במקצוע שנים רבות, ומתמחות בקורס מקצועי בבית הספר של המשרד, בתל אביב. הפיילוט הראשוני עבר בהצלחה, ולשמחתנו קיבלנו הודעה שהם מעוניינים להמשיך.
בתאריך 1/2/2018 - יום חמישי - בשעות 09:00 עד 12:00 נקיים סדנת עריכה. המשתתפים יגיעו עם מאמר מוכן, בנושאים שעברו את מבחן החשיבות האנציקלופדית, בקובץ וורד. ובסדנה נידרש לסייע להם להפוך את החומר המוכן לטקסט ויקיפדי.
לצורך סדנת העריכה נזדקק לכ-4 מתנדבים/ות (או יותר). מתנדבת אחת כבר יש. אשמח לעזרת ויקיפדים אדיבים וסבלנים, בעלי ניסיון בסדנאות עריכה. אפשר לפנות אלי במייל danny.w2008gmail.com , או דרך הפייסבוק. תודה, דני. Danny-w • שיחה 14:39, 31 בדצמבר 2017 (IST)

מה דעתכם על מנוי שנתי דרך ויקימדיה ישראל לאתר MyHeritage?

איני יודעת כמה מכם מכירים את האתר הזה. אני מחפשת בו מידי פעם מידע על אנשים שאני כותבת עליהם. ב-2016 כתבתי ערך על ארכאולוג בשם פנחס דלוגץ. איני בטוחה אפילו אם תעתיק שמו הנכון צריך להיות דלוגץ או דלוגז. חיפשתי תמונה שלו במרשתת ולא מצאתי, אפילו שלחתי דוא"ל למכון האוריינטלי של אוניברסיטת שיקגו ולא קיבלתי כל תשובה.

עמיחי שלח אליו שאלה בטוויטר, אבל גם לא קיבל מענה. בשלב מסוים עשיתי חיפוש באתר MyHeritage. למרבה ההפתעה קבלתי מהם לאחרונה דוא"ל שבו הם שולחים לי מספר תוצאות. אחת מהן נראית מבטיחה ומתייחסת לאדם בשם זה.

Pinhas Delougaz

רשימות נוסעים ל-Ellis Island ורשימות נוסעים אחרות לניו יורק, 1820-1957

לידה: סביבות 1900 - מקום

הגעה: 1938 - מקום

קרוב משפחה בארץ המוצא: קרוב משפחה בארץ המוצא

תוצאות החיפוש שלחו אותי לדף ששם ביקשו ממני לעשות מנוי שנתי במחיר של 53.33 ש"ח לחודש שהם 640 ש"ח. בויקימדיה ישראל יש ועדת מענקים שאני חברה בה, המאשרת מענקים לכל מיני מטרות, אבל לא חשבתי שראוי לבקש מנוי כזה רק בשבילי. אלא כזאת שתשרת את כל הוויקיפדים. העליתי את הנושא בפני מיכל וחברי ועדת המענקים. הועלה הרעיון לשאול את הקהילה האם יש חברים נוספים שחושבים שהם יעשו שימוש במנוי כזה לצורך כתיבת ערכים בוויקיפדיה. אשמח לשמוע על הצורך. תודה חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה - הפקולטה למדעי הרוח 14:48, 31 בדצמבר 2017 (IST)

רעיון נהדר. אני נזקקתי לזה מספר פעמים. אבנר - שיחה 14:55, 31 בדצמבר 2017 (IST)

נרשמתי לאתר דומה, מצאתי שם תמונות שנלקחו מוויקיפדיה, ולא הבנתי איך הגיעו לשם התמונות ללא קרדיט. בסופו של יום התברר כי מי שהעלה את התמונות הוא נין של בן-דוד של ערך שכתבתי עליו. מי שמעדכנים את נתוני האתר הם קרובי משפחה או בעלי עניין, והמידע מהימן פחות מאשר בוויקיפדיה. יש לי גם תיעוד כניסה לארצות הברית מאתר אחר, אבל הוא מוגן בז"י. מידע מהימן אפשר למצוא במפקדי האוכולוסין של ארצות הברית, משום שהמפקדים נעשו על ידי המדינה. BE - שיחה 17:21, 31 בדצמבר 2017 (IST)

לא הבנתי מה הקשר בין תשובתך לשאלה שהעליתי. אני מבקשת מכל המגיבים כאן להתייחס עניינית לשאלה שהעליתי, לא פתחתי דיון על אתרי מורשת למיניהם. תודה חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה - הפקולטה למדעי הרוח 19:10, 31 בדצמבר 2017 (IST)

בעד - רעיון טוב. לי עצמי יש מנוי ואני מאוד מרוצה. נעם דובב - שיחה 08:54, 2 בינואר 2018 (IST)

בעד - זה יכול להיחות שימושי. בברכה. ליש - שיחה 09:04, 2 בינואר 2018 (IST)

בעד כל מאגר מידע שיהיה פתוח עבורנו - מה טוב. דוג'רית - שיחה 09:25, 2 בינואר 2018 (IST)

זו ההזדמנות להביע את מחאתי על מה שעשה אתר "MyHeritage" כשקנה את האתר המתחרה והנגיש יותר בשעתו "Geni". באתר המדובר השקעתי שעות רבות כדי לסדר אשכולות גנאלוגיה, היה חופש פעולה גם למי שלא הסכים לשלם מנוי, כי למקימי האתר היה שכל רחב יותר משכל-ממוקד-ביזנס, והם ידעו שאפשר לקבל המון מתורמים חדורי עניין. אבל ביום שמיי-הריטג' קנו את האתר, התברר שה"My" שבשם האתר אינו אני ואתם אלא מישהו שעושה כסף, ולכן המון פונקציות - אפילו חיפושים פשוטים ונסיון להגיע למידע דרך האתר, מובילים אותך היום לדף רכישת מנוי יומי-חודשי-שנתי. אני חושב שהאתר יכול לתקן את העוול-איוולת, באמצעות שיתוף פעולה כלשהו עם קהילת כותבי ויקיפדיה, הוא אכן שימושי מאד למי שעיקר עיסוקו בביוגרפיות (כמוני) אבל חשוב להדגיש שיש לאתר מה לקבל משיתוף פעולה כזה, לא פחות ממה שיש לו לתת. אני בטוח שיש שם הרבה אנשים טובים שאומרים "MyHeritage" ומתכוונים גם אלי ואליך, וזו יכולה ההזדמנות שלהם להראות את זה במעשים. ביקורת - שיחה 09:43, 2 בינואר 2018 (IST)

ביקורת, אתמול שוחחת עם מיכל על האתר הזה, והצעתי לפנות אליהם ולבקש מהם שיתרמו מנוי כזה לקהילת כותבי הוויקיפדיה העברית. זאת חברה ישראלית. מיכל אמרה שתפנה אליהם. אני מקווה שהם יבינו שזה לטובתם. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה - הפקולטה למדעי הרוח 11:18, 2 בינואר 2018 (IST)

פניתי לוויקיפד שעובד בחברה (גר בישראל ופעיל בשפות שונות) לבדוק האם יוכל לסייע. לסטר - שיחה 12:30, 2 בינואר 2018 (IST)

נהדר, תודה לכן. זה עשוי להיות מקרה מובהק של תועלת לשני הצדדים. ביקורת - שיחה 12:52, 2 בינואר 2018 (IST)

האם מי שיהיה לו מנוי מתכוון גם להכניס עצי משפחה מוויקיפדיה (או ויקינתונים) ל־MyHeritage? 13:43, 3 בינואר 2018 (IST)

האם יש למישהו/י כבר מנוי ב-MyHeritage? תודה לסטר - שיחה 12:00, 9 בינואר 2018 (IST)

מיכל האם יש התקדמות בנושא זה? חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה - הפקולטה למדעי הרוח 19:54, 18 בינואר 2018 (IST

מי שמעוניין במנוי, בבקשה לשלוח לי מייל. קבלנו אישור למינויים. תודה לסטר - שיחה 21:57, 21 בינואר 2018 (IST)

תוכנית ראיונות אישית עם דמויות מרכזיות בהיסטוריה של ישראל, לקראת 70 שנה ליום ההעצמאות

היי. תוכנית של כאן 11, שהתאגיד דאג להסתיר היטב, אפילו לא מצאתי קישור בשום מקום, אלא חישבתי בעצמי. אבל זה יכול מאוד לעזור לנו. חצי שעה יומית בה ליאת רגב מדברת עם אישיות ידועה, וזה יכול לתת הרבה מאוד בערך מתאים והשבוע מתראיינים שם בני גנץ, יואל בן נון, אסתר רוט שחמורוב, חיים אורון, גבריאלה שלו. ההקלטות בדף הזה. יהיו "הרבה יותר מ-70 פרקים". תהנו. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 19:39, 1 בינואר 2018 (IST)

אוסנת מארק

השמועה אומרת שאסנת מרק, הבאה בתור ברשימת הליכוד, הולכת להחליף את ביטן בכנסת. יש עליה טיוטה מוכנה? • צִבְיָה • שיחה • ט"ו בטבת ה'תשע"ח 17:43, 2 בינואר 2018 (IST)

תוצאה שלישית בגוגל: אסנת מרק. לפי הטוויטר שלה – שמה אוסנת הילה מארק. לפי רשימת המועמדים שאושרה לליכוד על ידי ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-20 – שמה הוא הילה מארק [2]. חזרתי • ∞ • שיחה 19:31, 2 בינואר 2018 (IST)

יש עליה מידע במיזם נבחרי ציבור פוטנציאלים Nirvadel - שיחה 20:17, 2 בינואר 2018 (IST)

מקושר ישירות מההודעה שלי למעלה. חזרתי • ∞ • שיחה 20:21, 2 בינואר 2018 (IST)

מה, ביטן יוחלף? למה, מי מת? ממתי קבלת קצת כסף מחברים מצדיקה התפטרות? ומה עם חזקת החפות, שאומרת שאדם הוא חף מפשע עד להרשעתו בפסק דין של בית המשפט העליון, שאושר במסרונים של לפחות 55% מהציבור? דוד שי - שיחה 21:21, 2 בינואר 2018 (IST)

בחייאת דוד, התקדמנו.... חזקת החפות?? ישןןן! הרי כתוב מפורש: "אשם עד שתוכח חפותו". כתב אישום צריך הכרעה מקצועית? פחחחחח, חבל על הזמן. ההמונים בפתח תקווה וברוטשילד כבר יודעים מזמן ש"מנדלבליט סתם מורח זמן". הם כמובן לא החליטו זאת בעצמם חלילה, מנהיגיהם הורו להן כן, והם הרי אמורים לדעת: הראשון שבהם הוא כידוע 'מושחת לשעבר' על פי עדותו, ורעהו למאבק ההרואי נטל על פי דבריו חלק פעיל ב'שחיתויות' נגדן הוא מוחה, (כולל רישום כוזב). יחי הצדק החדש. בוקר טוב אגלי טל - שיחה 05:25, 3 בינואר 2018 (IST)

חזקת החפות פירושה שאדם לא יושלך לכלא עד להרשעתו. האם זה אומר שעד להרשעתו זכותו להיות ראש הממשלה או יו"ר הקואליציה? נתניהו ענה על כך בעת שראש הממשלה אולמרט היה חשוד ("ראש ממשלה ששקוע עד צוואר בחקירות - אין לו מנדט מוסרי וציבורי לקבוע דברים כל כך גורליים למדינת ישראל" [3]), וביטן ענה על כך כעת, כשהתפטר מתפקידו כיו"ר הקואליציה. דוד שי - שיחה 07:23, 3 בינואר 2018 (IST)

סבירות נמוכה שביטן יפרוש בטווח הנראה לעין. עורכי הדין שלו יעצו לו לא לפרוש מהכנסת כדי שלא לאבד את החסינות וכדי לא להיעצר. רק אם יציעו לו עסקת טיעון אטרקטיבית, יש סיכוי שהוא יודה יורשע ויפרוש, אחרת צפוי הליך מאוד ארוך. אגסי - שיחה 09:01, 3 בינואר 2018 (IST)

אני מתנגד לדבריו של נתניהו ביחס לאולמרט. אבוי לנו אם למשטרה או לפרקליטות יהיה כוח לפטר ראש ממשלה. האמון בגופים אלה לא הוכיח את עצמו ביחס ליעקב נאמן, ורפול ז"ל או לראובן ריבלין. שלושתם מונו או היו רגע לפני מינוי לתפקיד בכיר שממונה על הגופים שהפילו אותם (שר משפטים או שר המשטרה). אותי זה מדאיג ולכן כדי שתישאר דמוקרטיה אני חושב שאסור שלאף גוף תהיה סמכות להעביר מתפקידו נבחר ציבור, מלבד לבית המשפט על פי החוק. בוקר טוב אגלי טל - שיחה 11:08, 3 בינואר 2018 (IST)

לחץ ציבורי על נבחר ציבור שיתפטר בגלל שיש נגדו אשמות חמורות, או גרוע מכך - הוגש נגדו כתב אישום - הוא דבר ראוי ולגיטימי. זו בחירה שלו להיאחז בכיסא שלו או לא. • צִבְיָה • שיחה • ט"ז בטבת ה'תשע"ח 12:15, 3 בינואר 2018 (IST)

לא התייחסת לדבריו של אגלי טל על המקרים (הלא נדירים, מסתבר) של "תפירת תיקים" מצד מערכת החוק והמשפט כדי "לחסל פוליטית" פוליטיקאים שלא באים להם בטוב או רוצים לרסן את עוצמת המערכת המשפטית. ‏MathKnight ✡ (שיחה) 21:31, 3 בינואר 2018 (IST)

אכן הכנתי את הטיוטה על כל צרה שלא תבוא. וגם אייתתי את השם כפי שהיא ביקשה - אוסנת מארק. ‏עמיחי • שיחה 23:29, 3 בינואר 2018 (IST)

• יש מקרה יותר דחוף לטיפול: ינון אזולאי מש"ס. התפטרות שרשרת בשביל להכניס את הבן....Icewhiz - שיחה 18:24, 4 בינואר 2018 (IST)

כתבה לעיתון נוער

שלום, ידידה שלי מעוניינת לעשות כתבה על נערים/ות שעורכים/ות בויקיפדיה, את התשובה הסופית אם הרעיון יצא לפועל אקבל שבוע הבא. רציתי לדעת אם יש כאן נערים עד גיל 18 שירצו להתראיין. הכתבה תתפרסם בעיתון נוער מוביל. Bear - השאר הודעה אחריי הביפ... 17:40, 3 בינואר 2018 (IST)

Bear, יש לנו הרבה מאוד כותבים צעירים. אני מציע לפנות לכל אחד באופן אישי ולבדוק אם הוא מוכן להשתתף בדבר כזה. אפשר לגלות את רובם דרך תבניות משתמש. גילגמש • שיחה 14:44, 8 בינואר 2018 (IST)

פניתי לחלק מהכותבים הצעירים שיצא לי להכיר במפגש הנוער באופן פרטי, אכן אבדוק עכשיו לפי המלצתך על פי תבניות משתמש, תודה. Bear - השאר הודעה אחריי הביפ... 17:00, 8 בינואר 2018 (IST)

Bear, הרעיון לפנות לכותבים שהופיעו במפגש הנוער הוא באמת טוב. אני מציע שתפני לכל אלה שלקחו חלק במפגש הזה בדף שיחה או באי מייל. לאחרונה נערך מפגש כללי ואני יודע שכמה בני נוער לקחו בו חלק. אפשר לנסות גם אותם. גילגמש • שיחה 10:59, 9 בינואר 2018 (IST)

בקשה קטנה בשם רשימות המעקב הגוססות

תזכורת ובקשה קטנה מכל הויקיפדים והויקיגמדים בפרט: אנא מכם, כשאתם רק מוסיפים או מסירים קישור פנימי\מריצים צ'קטי\מתקנים שגיאת הקלדה, השתדלו לסמן את העריכה כמשנית (אפשר גם לבחור בהעדפות שזו תהיה ברירת המחדל). זה יקל מאוד על רשימות המעקב של משתמשים רבים.

בברכת ״ותחיין את הילדים״, נתנאל - שיחה - מומלצים 19:21, 4 בינואר 2018 (IST)

"ויאנחו בני ישראל מן העבודה" • בקרה וייעוץ • שיחה • י"ח בטבת ה'תשע"ח • 19:23, 4 בינואר 2018 (IST)

תם אהרון מציג: יש פחות סיכוי לזכות בלוטו מאשר בוויקיפדיה

היי. בתוכנית האישית החדשה של תם אהרון בערוץ כאן 11 מציגים אתר חדש: תקלידו את המספרים שאתם רוצים למלא בלוטו, ותדעו מה הסיכוי. זה הולך ככה: אתם נכנסים, מקלידים מספרים, ומקבלים אחת מכעשר הודעות מוכנות מראש, למשל: ”יש הסתברות של 99.9% שלא תזכה עם המספרים שבחרת. מה זה אומר? הסיכוי להוולד עם אצבע נוספת גבוה פי 32,400 מלזכות עם הטופס הזה. תחשבו כמה אנשים עם אצבע נוספת אתם מכירים. אם אתם מכירים 32,400 כאלה, יכול להיות שכדאי לכם למלא את הטופס"”. ולמה זה בכיכר העיר? כי אחד מהטקסטים מדבר ישירות על ויקיפדיה, ואף נותן קישור לאחד מהדפים במרחב "מיוחד:" ראו כאן. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 18:47, 5 בינואר 2018 (IST)

תודה לכולם

היום התקיים המפגש יומולדת השנתי של ויקיפדיה. הארוע היה נהדר וכיף. תודה רבה למארגנים!!!! אבל רציתי לחלוק איתכם את החוויה שלי. אני הגעתי למפגש באיחור (באמצע ההרצאה המדהימה של ערן). מייד שהגעתי הקיפו אותי פנים מחייכות ואנשים שגרמו לי לחוש אהובה ומקובלת. וכל זה ללא סייגים. אני חושבת על המסגרות שאנחנו נמצאים בהם ביום יום. אין כמעט מקומות בהם אנחנו באמת יכולים להרגיש ככה. שאנשים באמת ובתמים שמחים לראות אותנו ורוצים לשמוע מה שלומנו ללא תנאים השגות ומכשולים. אני רואה את עצמי ברת מזל על כך שחויתי את החוויה הזאת הבוקר. היא לא מובנת מאליה בכלל. ואני מודה לכולכם על כך שננתם לי להרגיש ככה. אני אוהבת אתכם!!! ולויקיפד האישי שלי אבנר, שמלווה אותי בכל דבר. אין לי מילים לבטא עד כמה אתה משמעותי בחיים שלי. תודה!!!!! וכמובן יומולדת שמח לויקיפדיה שלנו! דריה - שיחה 22:46, 5 בינואר 2018 (IST)

אין עלייך, דריה! Ldorfman • שיחה 18:33, 7 בינואר 2018 (IST)

מה הערך הכי נצפה בוויקיפדיה העברית?

כמו ששיתפתי אתכם במפגש בשישי, הבוקר פרסמנו את נתוני הצפיות בערכים בשפה העברית במהלך 2017 (הרשימה של ויקיפדיה באנגלית פורסמה לפני מספר ימים). הנה הרשימה. יש כמה הסתייגויות (למשל הערך כפר אז"ר שזכה בינואר ביומיים לסכום הצפיות הזה, כך שאולי מדובר בבעיית מדידה, אחרת קשה להסביר את הקפיצה) - אבל הרשימה יכולה לתת רושם כללי על התחומים המבוקשים.

מקום	ערך	דפים נצפים
1	מדינות לפי אוכלוסייה, שטח, צפיפות, תמ"ג ופיתוח אנושי	1,430,655
2	ישראל	549,396
3	משחקי הכס (סדרת טלוויזיה)	367,654
4	ארצות הברית	318,542
5	ירושלים	318,115
6	פולמון	301,459
7	אלברט איינשטיין	300,377
8	דרגות צה"ל	298,708
9	אמיר פרישר גוטמן	297,119
10	בנימין נתניהו	292,149
11	סטטיק	285,548
12	כפר אז"ר	263,149
13	יצחק רבין	252,239
14	גל גדות	250,120
15	דונלד טראמפ	248,104
16	מלחמת ששת הימים	247,594
17	מתים לרגע	232,763
18	דוד בן-גוריון	229,592
19	ביטקוין	229,142
20	פבלו אסקובר	225,963
21	כריסטיאנו רונאלדו	219,861
22	אירוויזיון 2017	219,041
23	ליונל מסי	218,440
24	מלחמת העולם השנייה	217,498
25	האנטומיה של גריי (סדרת טלוויזיה)	192,105
26	בנימין זאב הרצל	190,694
27	מלחמת העולם הראשונה	187,866
28	תל אביב-יפו	182,472
29	מטומטמת	178,620
30	רוסיה	176,170
31	תאג"ד (סדרת טלוויזיה)	175,004
32	מלחמת יום הכיפורים	174,919
33	קוריאה הצפונית	171,594
34	שלמה ארצי	170,299
35	להיות איתה	169,049
36	אדולף היטלר	165,522
37	אבי גבאי	161,768
38	ראש גדול (סדרת טלוויזיה)	160,841
39	מלחמת העצמאות	156,615
40	ראש ממשלת ישראל	156,251
41	סכיזופרניה	155,443
42	מאיר בנאי	154,517
43	רותם סלע	153,553
44	זהויות טריגונומטריות	152,121
45	נמלטים	151,410
46	צרפת	151,286
47	רמב"ם	147,864
48	כיפת ברזל (סדרת טלוויזיה)	147,171
49	שנות ה-80 (סדרת טלוויזיה)	146,712
50	ברצלונה (כדורגל)	146,412

Itzike - שיחה 14:42, 7 בינואר 2018 (IST)

מעניין. הייתי מצפה שיופיעו גם ערכים כמו: יחסי מין (הפניה מסקס), פורנוגרפיה (הפניה מפורנו), טייק אוויי, סיני, הודי, תחבורה, מונית, סרט וכו'. ראובן מ. - שיחה 14:51, 7 בינואר 2018 (IST)

מקום 6 הוא דף פירושונים פולמון. מן הסתם אנשים חיפשו מידע על פולמון (סדרת טלוויזיה), בעיקר בטרם נכתב הערך. אגסי - שיחה 21:03, 7 בינואר 2018 (IST)

אגסי, מבדיקת הערך על הסדרה, הוא נוצר בבוקר ה-9 בינואר 2017, כך שרק 8 ימים משנת 2017 הערך לא היה קיים. הסיבה לנתוני הצפייה בדף הפירושונים היא שגוגל מפנה אליו בחיפוש פולמון. Uziel302 - שיחה 05:41, 12 בינואר 2018 (IST)

הופעתו של הערך מדינות לפי אוכלוסייה, שטח, צפיפות, תמ"ג ופיתוח אנושי בראש הרשימה, ואפילו עצם הופעתו ברשימה, אינה סבירה. הערך מקושר מכל ערכי המדינות, ואני תמה האם ייתכן שמסיבה טכנית כלשהי כל כניסה לערך על מדינה נרשמת גם ככניסה לערך זה. אם לא זה ההסבר, אולי יש משחק פופולרי כלשהו שמצריך שימוש בערך זה? האם רבנים ממליצים על עיון בערך זה לשם דיכוי יצר הרע? הבו הסבר משכנע. דוד שי - שיחה 21:05, 7 בינואר 2018 (IST)

נראה לי שהסיבה היא שהישראלים מאוד אוהבים להתעסק עם מספרים. ותמיד בארוחת ערב המשפחתית יש את הוויכוח לאיזו מדינה יש את השטח הכי גדול, אחרי רוסיה כמובן (התשובה המפתיעה היא קנדה), והאם ארצות הברית יותר גדולה מסין, וכמובן איפה נמצאת ישראל ביחס לעולם בכל מיני מדדים, בעיקר של עושר לאומי (תמ"ג ותמ"ג לנפש) וקידמה (מדד הפיתוח האנושי (אנחנו במקום ה-18 המכובד). בקיצור, חגיגה לכל אוהבי הגאוגרפיה, הסטטיסטיקה, הטריוויה וידע כללי. ‏MathKnight ✡ (שיחה) 21:11, 7 בינואר 2018 (IST)

כדאי למקד את המאמצים שלנו בערכים הנצפים. גילגמש • שיחה 22:37, 7 בינואר 2018 (IST)

לא יתכן שמדינות לפי אוכלוסייה, שטח, צפיפות, תמ"ג ופיתוח אנושי בין הערכים הנצפים ביותר, וזה מטיל צל של ספק על הרשימה כולה. בכל מקרה, זהויות טריגונומטריות זקוק לשכתוב יסודי שיסלק אותו אחת ולתמיד מרשימת הערכים הנצפים. עוזי ו. - שיחה 00:02, 8 בינואר 2018 (IST)

משתמש:עוזי ו., מדוע אתה חושב שלא יתכן שהערך הזה הוא בין הנצפים ביותר? גילגמש • שיחה

זה ערך עם שם בלתי אפשרי לחיפוש. אבל גרוע מזה, הנתונים לא מתאימים לחוק זיף; מה קרה בין הערך ה-24 ל-25, למשל? עוזי ו. - שיחה 10:01, 8 בינואר 2018 (IST)

שוב דו-קרב צמוד בין כריסטיאנו רונאלדו למסי, והפעם ניצחון קטן לפורטוגזי מריאל מדריד (הפרש של שתי מקומות לטובת CR7 בהפרש של כ-1400 צפיות). ‏MathKnight ✡ (שיחה) 21:15, 7 בינואר 2018 (IST)

גם אם הערך הנ"ל הוא אכן הכי נצפה, זה לא יתכן שהוא יהיה פי 3 יותר נצפה מכל שאר הערכים (שזה מספר מטורף), אני חושב שיש כאן משהו שקשור לבוט או לאיזו תוכנה שמשתמשת בערך הזה. Bear - השאר הודעה אחריי הביפ... 00:59, 8 בינואר 2018 (IST)

לא ניתן להציג את הגרף באופן זמני –
ההרחבה Graph להצגת תרשימים מושבתת כרגע.

אני לא רואה שום בעיה בנתונים על הערך הזה. אני גם מסכים עם ההסבר לתופעה שהוצג בראיון עם דוד שי בערוץ 10 לפני שנה בדיוק, בחלק של הדיון שהוקדש לשאלה למה הערך הזה מוביל ב-2016. מדובר בערך שהמוני תלמידים פותחים אותו, כל פעם שמקבלים שיעורי בית הקשורים בנושא. ראו את ההתלפגות לפי חודשים בהתאם ללוח שנת הלימודים בבתי הספר. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 03:38, 8 בינואר 2018 (IST)

אז תלמידים מקבלים פי 3 (!) יותר שיעורי בית על מדינות לפי אוכלוסייה, שטח, צפיפות, תמ"ג ופיתוח אנושי מאשר על ישראל? לא נשמע לי סביר בכלל. Bear - השאר הודעה אחריי הביפ... 04:40, 8 בינואר 2018 (IST)

ברור שבכל מקום יכולה להיות שגיאה. אבל זה עדיין הגיוני - לא מקבלים פי 3 שיעורי הבית, אלא פי 3 שיעורי בית שדורשים ויקיפדיה, כי יש שם מספרים להעתיק. ואם רוב הצפיות היו מתקדמות ביום אחד, והיו דברים מעולם אשתקד, היה הרבה יותר סיכוי לשגיאה. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 12:00, 8 בינואר 2018 (IST)

לי גם המיקום של הערך הזה נשמע מופרך. עצם כניסתו לרשימה הגיוני, אבל לא במקום ראשון בפער כזה גדול, אם כל הכבוד לשיעורי הבית. מעניין להבין איך מחושבים הנתונים ומה הם כוללים. • צִבְיָה • שיחה • כ"א בטבת ה'תשע"ח 08:55, 8 בינואר 2018 (IST)

ההסבר של הדוב הגיוני. זו תוכנה כלשהי. נרו יאיר • שיחה • כ"א בטבת ה'תשע"ח • 21:11, 8 בינואר 2018 (IST)

בהמשך לתגובת משתמש:Uziel302 לדבריי בפסקה זו, בנוגע לכך שדף הפירושונים פולמון במקום 6 במספר הצפיות. כאיתי כעת כי הערך של הסדרה פולמון, אכן נקרא עד אוקטובר 2017 פולמון, אבל אז הוחלט (ברוב 3-0) לשנות את הדף לדף פירושונים. כתבתי כעת שם שאני נגד השינוי ובעד להחזיר את המצב לקדמותו לנוכח מספר הרב של הצפיות בערך. כולם מוזמנים להביע שם דעה, בשיחה:פולמון (סדרת טלוויזיה)#שינוי שם. אגסי - שיחה 09:52, 12 בינואר 2018 (IST)

בשרון נחשף אתר שמתוארך מלפני בריאת העולם

• כתבה מצחיקה באתר סרוגים. צחי לרנר - שיחה 22:52, 7 בינואר 2018 (IST)

כתבה מצחיקה, ותעודת עניות לכתב שכנראה ישן בשיעורי מחשבת ישראל. אבל בתוך כך גיליתי גם תעודת עניות לוויקיפדיה, שאין בה כלל ערך על הסוגיה הזו. אחר חיפוש ארוך, מצאתי פסקה קטנה בנושא. זאת לעומת הערך המפורט (אם כי לא ערוך די הצורך) בויקישיבה. יזהר ברק • שיחה • כ"א בטבת ה'תשע"ח • 00:16, 8 בינואר 2018 (IST)

זה מופיע בעוד מקומות ובהן בערך מניין השנים בלוח העברי. אגסי - שיחה 02:24, 8 בינואר 2018 (IST)

נו, הפלסטינים יוכלו להיעזר בכמה טיעונים מגיל העולם בדת ומדע כדי להסביר אי אילו סתירות בין הטענות למציאות. • צִבְיָה • שיחה • כ"א בטבת ה'תשע"ח 08:53, 8 בינואר 2018 (IST)

ובלי קשר לגיל העולם, אהבתי את המשפט „אנחנו מכירים רק שני אתרים מתקופה זו במרכז הארץ״. עורכים כנראה אוהבים לנסח מידע בעזרת „רק״. Tzafrir - שיחה 21:02, 8 בינואר 2018 (IST)

זה ההסבר ההגיוני ביותר לשאלה מה יש להומו ארקטוס לחפש בג'לג'וליה: פשוט, שאר העולם טרם נברא. חבל שהפלאונטולוגים לא מבינים את זה. עוזי ו. - שיחה 21:22, 8 בינואר 2018 (IST)

השוואה בין האדם לדינוזאור דילונג ששקל 11 קילו

קראתי את הערך המפורט אליו הפנה יזהרברק. הופתעתי לקרוא את ההסבר לפיו הדינוזאורים היו יצורים ענקיים שלא היה ניתן להכניס לתיבת נח ולכן נכחדו. את כל מיליוני המינים בעולם כן ניתן היה להכניס לתיבה, כולל 250,000 זנים שונים של חיפושיות, אבל את הדינוזאורים לא? גם אם מידות התיבה לא היו טובות, אי אפשר היה להכניס לתוכה כמה ביצי דינוזאורים? או לתקן את המידות? בנוסף, היו קיימים גם דינוזאורים קטנים כמו האקווילופס ששקל 2 קילו, ה-Gasparinisaura ששקל 11 קילו, הדילונג ששקל 11 קילו, המינמי ששקל 225 קילו, האירופזאורוס ששקל 900 קילו וכן הלאה (לצורך השוואה, פיל יכול להגיע למשקל של 7 טון). במקום לנסות להסביר את הכחדת הדינוזאורים לפי סיפור המבול, לא עדיף כבר לחזור לשיטה הישנה והטובה שאיתה אף פעם לא מפסידים לפיה התורה וחז"ל לעולם לא טועים, אלא אם הם טועים ואז אין להבין את הכתוב כפשוטו? דוג'רית - שיחה 22:39, 8 בינואר 2018 (IST)

הדינוזאורים הכי קטנים (נכון עד התגלית הבאה)

אם כבר מדברים על דינוזאורים קטנים, הארבעה משמאל היו במשקל של פחות מחצי קילו כל אחד, ויכלו בקלות לשבת על הכתף של נח. מנקודת מבט זואולוגית ופלאונטולוגית, הפיקסציה של בריאתנים דווקא על הדינוזאורים נראית די תמוהה. האם ללוויתנים (יותר גדולים מהדינוזאורים) כן היה מקום בתיבה? ואם הם פשוט שחו להם בחוץ, למה האיכתיוזאורים והפלסיוזאורים (שהם לא דינוזאורים) לא עשו זאת? H. sapiens - שיחה 23:42, 8 בינואר 2018 (IST)

ההצגה המזלזלת של הדברים כאילו הוצאת הדברים מפשטם היא ריאקציה לתגליות שסותרות את התיאור המופיע בתורה שגויה היסטורית ומצביעה בעיקר על בורותה של המלגלגת. משה פרידמן - שיחה 23:48, 8 בינואר 2018 (IST)

אפרופו פשט והתמודדות עם המציאות כפי שהיא: זכור לי סיפור (אמיתי כמדומני) על כומר שנשאל איך זה ייתכן שנתגלו מאובנים של דינוזאורים באדמה. הכומר השיב: "אלוהים שתל את המאובנים האלו באדמה כדי לבחון את האמונה שלנו". גם זו תשובה. דוג'רית - שיחה 00:41, 9 בינואר 2018 (IST)

המגוחך בכל הסיפור הזה שאין סתירה בין האמונה באלוהים לנושא הזה. התפיסה שבריאת העולם ארכה 6 ימים כמו שאנחנו קוראים לזה היום, היא כה פשטנית עוסקת בספירת גרעינים ולא במהות. שמעתי פעם הרצאה של נשיא אוניברסיטת בר-אילן שהתייחס לכך.

תוכלו לראות בסרטון ביו טיוב את תמר שילה על המאבק סביב החפירה בעיר דוד, על המאבק שעשו חרדים בשנות ה-80, כנגד החפירות שם שהגיעו לרמות אלימות קשות, והכל כאילו בשם האלוהים. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה - הפקולטה למדעי הרוח 06:56, 9 בינואר 2018 (IST)

זה לא מגוחך כפי שזה נשמע. יש נוצרים רבים (אני לא יודע לגבי יהודים, אני מניח שגם כאלה יש לא מעט) שמתייחסים לבריאה בשישה ימים רגילים. כלומר, מבחינתם יום בבראשית פרק א הוא יום רגיל, המוכר לנו. אפשר לקרוא עליהם כאן: en:Young Earth creationism. לצערי, הערך לא קיים אצלנו. נערך גם דיבייט מעניין בנושא: לינק לדיבייט המלא אפשר למצוא גם גרסאות מקוצרות יותר שרק מצטטות חלק מהדברים שנאמרו בדיבייט. אני ממליץ לכל מי שהנושא מעניין אותו לצפות בדיבייט. ביל ניי הוא מדען המגן על העמדה המדעית ואילו קן האם הוא יריבו לדיבייט שמגן על הגישה הבריאתנית. גילגמש • שיחה 11:05, 9 בינואר 2018 (IST)

ההשלכה הקריטית ביותר של המצב הזה היא שלפי חומר הלימודים של משרד החינוך, תלמידי החינוך הממלכתי בישראל עדיין לא לומדים על דינוזאורים או (חו"ח) אבולוציה של האדם במסגרת "לימודי המדעים" (אלא אם המורים שלהם מגלים יוזמה מקומית). זה מציב את החינוך למדעים בישראל באותה שורה עם מדינות העולם השלישי הנחשלות ביותר. אין מה לקוות ששר החינוך הנוכחי יתקן את המצב הזה, אבל למזלנו יש לנו וויקיפדיה שתקדם את ילדי ישראל למאה ה-21. H. sapiens - שיחה 11:21, 9 בינואר 2018 (IST)

לא נראה לי שיש ילד בישראל שלא יודע מה זה דינוזאורים (למעט הפלגים החרדיים הקיצוניים ביותר, ואולי גם רוב הבנות שלא מתעניינות בדינוזאורים משום מה) וגם בתחום המחקר הביולוגי ישראל בולטת לטובה בעולם. ראיתי בעבר ספרי טבע לדתיים וחרדים, וכן מוזכרים בהם הדינוזאורים ובעלי חיים רבים, בהקשר של נפלאות בריאת האל. אני מניח שאצל רוב הדתיים לאומיים אין תפישה של "ששת ימי הבריאה" כפשוטם (כמו בקרב הנוצרים הפונדמנטליסטים בארה"ב), אלא כאלגוריה למעשה הבריאה שבא ללמד את האדם לקח מוסרי או אמוני. יעידו על כך שיש לא מעט חוקרי ביולוגיה, רפואה ופיזיקה חובשי כיפה. ‏MathKnight-at-TAU ✡ (שיחה) 13:46, 9 בינואר 2018 (IST)

נכון. פשטנות קיצונית ביחס לתיאור מעשה בראשית בתורה מאחדת חרדים קיצוניים וחילוניים קיצוניים. נרו יאיר • שיחה • כ"ב בטבת ה'תשע"ח • 14:15, 9 בינואר 2018 (IST)

אני לא יודע איפה יש ואיפה אין. בכתבה שהתחילה את הדיון הזה (מאתר סרוגים, שמן הסתם קשור לבעלי כיפות סרוגות) יש התייחסות מפורשת (ולו כדי לצאת ידי חובה) לבריאת העולם לפני פחות מ־6000 שנים. אז כן, ההתפתלות הזו מצחיקה. Tzafrir - שיחה 17:09, 9 בינואר 2018 (IST)

בשנת 2010, פורסמה כתבה על כך שמדריכת רשות הטבע והגנים סרבה לנקוט בגיל מערת הנטיפים (שנאמד ב-300,000 שנה) בסיור לילדי כיתות א' ו-ב' מבית ספר למדעים. המדריכה טענה שאסור לה לומר שגיל המערה מעל 5000 שנה וזאת כדי לא לפגוע ברגשות דתיים. מקרה דומה מאוד התרחש גם לפני מספר חודשים. לא מדובר כאן באיזו "אלגוריה" בלתי מזיקה, אלא בתפיסת עולם שמשפיעה ממש על החינוך במדינת ישראל. דוג'רית - שיחה 18:14, 9 בינואר 2018 (IST)

צפריר, הכתב בסרוגים לא ידע מה לעשות עם הסוגיה ולכן שלף איזו הערה והמשיך הלאה. הוא השקיע בזה פחות מחשבה מרוב המתדיינים כאן. דוג'רית, אני הייתי מצפה למעט יותר ממקרה מלפני עשור כדי לקבוע שישנה "השפעה ממש" על החינוך, מה גם שבכיתה א' עוד לא עוסקים בסוגיות האמוניות האלה. נרו יאיר • שיחה • כ"ב בטבת ה'תשע"ח • 18:37, 9 בינואר 2018 (IST)

סיפור מחפירה ארכאולוגית שחפרתי בה לפני 7 שנים בבקעת הירדן: חפרנו באתר מהתקופה הכלקוליתית (לפני בריאת העולם של סופרי הגרעינים). בחפירה השתתפו גם תלמידים ממכינה צבאית דתית. הארכאולוג שניהל את החפירה אמר לנו שהם יודעים שהם חופרים באתר מתקופת אברהם אבינו, ואנחנו היינו צריכים להיזהר בלשוננו לידם לגבי תיארוך התקופה. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה - הפקולטה למדעי הרוח 19:34, 9 בינואר 2018 (IST)

שאלה: ניסיתם לדבר עם התלמידים עצמם לראות מה הם חושבים בנדון, או שהסתפקתם בהערכה של מנהל החפירה לגבי מה מותר או אסור לומר להם? משה פרידמן - שיחה 21:58, 9 בינואר 2018 (IST)

אם הדתיים והחרדים בישראל כל-כך נאורים כפי שסבורים כמה מן המשתתפים בדיון כאן, עדיין נשאר להסביר למה משרד החינוך לא יכול ללמד מדע מבוסס, חשוב ומעניין בחינוך הממלכתי (לא הדתי ולא החרדי, כן? הממלכתי!). ואכן, מגוחך לחשוב שאפשר להסתיר את השגי המדע מילדים אינטליגנטים. הבעייה איננה שהילדים לא לומדים על אבולוציה וגיל העולם. הבעייה היא שהם לומדים ש"החינוך למדעים" של משרד החינוך בישראל הוא זבל משעמם ומצונזר. H. sapiens - שיחה 22:02, 9 בינואר 2018 (IST)

דתיים וחרדים, בהגדרה, לא יכולים להיות נאורים. רק חילונים ליברליים הם נאורים. הדתיים, באופן כללי, חושבים כולם אותו דבר, וזה בעיקר דברים מוזרים ומצחיקים חסרי כל הגיון. משרד החינוך אינו יכול ללמד מדע מבוסס חשוב ומעניין, אלא רק זבל משמעם ומצונזר, ולכן החינוך למדעים בישראל הוא באותה שורה עם מדינות העולם השלישי הנחשלות ביותר. כמובן, כל זמן ששר החינוך הוא דתי פרימיטיבי אין תקוה שמשהו בנדון ישתנה. משה פרידמן - שיחה 22:34, 9 בינואר 2018 (IST)

נאורות פירושה העדפה של חשיבה רציונלית ומדעית על פני חשיבה דתית. איך זה מסתדר עם הסרקזם הבכייני שלך? אנא, הסבר. אביעדוס • שיחה 22:51, 9 בינואר 2018 (IST)

"נאורות פירושה העדפה של חשיבה רציונלית ומדעית על פני חשיבה דתית" = "דתיים וחרדים, בהגדרה, לא יכולים להיות נאורים". האם תוכל להסביר את החלק שלא ברור לך בדברי? משה פרידמן - שיחה 23:01, 9 בינואר 2018 (IST)

"נאור" הוא עניין סובייקטיבי. ההנחה שבכל ויכוח "המדע" צודק ו"הדת" טועה היא הנחה חילונית. דתיים באופן טבעי חושבים אחרת. מי צודק? תלוי את מי שואלים, ועוד קודם צריך לוודא מה בכלל אומר "המדע" ומה אומרת "הדת". זהו שלב קריטי. חנה, לדעתי הסיפור שלך לא רלוונטי לענייננו: אמרו לדתיים שזו חפירה מימי אברהם אבינו, כי הם לא היו באים לעבוד בחפירה כלקוליתית. האם זהו מעשה נאור? לא יודע. נרו יאיר • שיחה • כ"ב בטבת ה'תשע"ח • 23:06, 9 בינואר 2018 (IST)

משה פרידמן, הזכרתי לך מה פירוש המושג "נאורות". דבריך היו ברורים לגמרי, ולא עליהם שאלתי. נרו יאיר, אשמח אם תחסוך לנו טיעונים רלטיביסטיים של גיל ההתבגרות – "הכול סובייקטיבי" או בדומה לזה. גם לא זכור לי שמישהו טען כי "בכל ויכוח 'המדע' צודק ו'הדת' טועה". אבל מה לעשות, המדע מיטיב מהדת להשתמש בחשיבה רציונלית. אביעדוס • שיחה 23:33, 9 בינואר 2018 (IST)

┐────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────└

נרו יאיר, הבנתי דוגמה לא רק משנת 2010 (שגם זה ממש לא מזמן) אלא גם דוגמה מלפני 3 חודשים - מדריכים קבלו הוראה לא להגיד מה הגיל המשוער של מערות הנטיפים, ולפי דיווח אחר - באחד מהשלטים בסמוך לאחת המערות, הוסר מידע בנוגע לגיל המערה בעקבות לחצים. בכיתה א' אולי לא עוסקים בסוגיות אמוניות עמוקות, אבל בהחלט אמורים להנחיל לילדים ידע ולא לעוות ידע. בכל גיל ניתן לטפח בורות או השכלה - וככל שמתחילים מגיל קטן יותר, כך קל יותר לטפח בורות או השכלה. מסיבה זו: זה אפילו חמור שבעתיים לטפח בורות במוחות רכים של ילדים בכיתה א'. דוג'רית - שיחה 23:21, 9 בינואר 2018 (IST)

אוקיי, אז שני מקרים. גם בחינוך החילוני לא אומרים הכול לילדים בכיתה א', אבל שם זה כמובן לא בגלל בורות, החינוך החילוני נאור. באופן כללי נראה שאת נוטה לחלק את העולם לשחור ולבן. נרו יאיר • שיחה • כ"ב בטבת ה'תשע"ח • 23:33, 9 בינואר 2018 (IST)

משה, ההבדלים בין ערכים והגדרות הם הסיבה העיקרית שיש לנו כמה זרמי חינוך בישראל. אילו שרי חינוך חילוניים בגיבוי קואליציה חילונית היו מצנזרים ערכים דתיים בחינוך הדתי ו/או החרדי, אני מעריך שכבר היו לנו תגובות קצת יותר חריפות ממילים בוטות ב"כיכר העיר". H. sapiens - שיחה 23:39, 9 בינואר 2018 (IST)

אנא, די עם השטויות של "נאור" / "לא נאור". בכל תרבות יש דוֹגמות שיש לשמור עליהן, וזה כולל בין היתר הסתרת עובדות מילדים ע"מ לא ליצור אצלם דיסוננס קוגניטיבי. פשוט לתרבות הדתית יש יותר דוֹגמות לשמור עליהן. הרבה יותר. וחלק גדול מהן אינן מתיישבות עם הידע שהושג בשיטה המדעית. אביעדוס • שיחה 23:43, 9 בינואר 2018 (IST)

נרו יאיר, מדובר בשני דיווחים אבל לא בשני מקרים. המדריכים קיבלו הוראה לצנזר את הגיל של מערות הנטיפים ועשו כן במהלך מי יודע כמה סיורים. לא חסרה ביקורת גם לגבי החינוך החילוני, והדרך להתמודד איתה היא לשנות את הדרוש שינוי, ולא להגיד: "אבל גם X לא בסדר". תגובה כזו מעידה על חוסר נכונות או חוסר מסוגלות להתמודד עם ביקורת. דוג'רית - שיחה 23:57, 9 בינואר 2018 (IST)

דברים כדרבנות. זה לגמרי ברור שיש לא מעט דתיים שמתנגדים ללימודי אבולוציה, אין טעם להתכחש לזה. הביקורת צריכה להיות כלפי אנשי החינוך שמצנזרים עצמם לדעת מחשש מאיזה שד דמיוני שאסור לעורר מרבצו. אני אומר לכם שהשד הוא לא שד, יותר בכיוון של זבוב, וכדי לעורר אותו מרבצו צריך לעשות קצת יותר מאשר ללמד אבולוציה במערכת החינוך. מעיון בתכנית הלימודים לכיתות ח' וט' אני רואה שאבולוציה אמורה להלמד שלא במסגרת מגמת ביולוגיה, ואם זה לא המצב אז ההאשמה כלפי אנשי החינוך היא כפולה ומכופלת. אבל למה ללמד אבולוציה אם אפשר להאשים את הדתיים, ובמיוחד את בנט (כאילו יש לו איזה קשר לענין)? מאידך, לא צריך להוציא דברים מפרופורציות. לימודי המדעים בישראל אינם ברמה של עולם שלישי - ההיפך הוא הנכון. גם לימודי אבולוציה ממוסדים חובה מטעם מערכת החינוך אינם הנושא עליו יקום ויפול החינוך המדעי, לא החילוני ולא הדתי. עובדה היא שפה ושם יוצא ממערכת החינוך איזה אדם משכיל, ולעיתים גם מדען לא עלינו. משה פרידמן - שיחה 00:53, 10 בינואר 2018 (IST)

מי ששולט במשרד החינוך זה שר החינוך בפרט והקואליציה בכלל, ועובד שלא מתאים להם הם יכולים להעיף בצ'יק (מה שלפעמים קורה ממילא כשמגיע שר חדש עם אג'נדה חדשה). במשך הרבה שנים לא היה בכלל חומר לימודים על אבולוציה בלימודי המדעים של משרד החינוך. בתכלס הגישה הייתה: אם מורה רוצה מיוזמתה ללמד את זה, והמנהל/הורים לא מוחים, אז אנחנו לא נתערב. כדי להבין למה לא העיזו, שים לב מה קרה כאשר ב-2014 ביקשו במשרד החינוך לתגבר קצת את החומר על אבולוציה, לא חס וחלילה מוצא המינים או תולדות החי או אבולוציה של האדם, רק בהקשר מוגבל של מגוון החיים ותורשה. הנה משפט השדה שעשה להם בוועדת הכנסת היו"ר משה גפני, חרדי שדן בתוכנית לימודים שמיועדת לזרם הממלכתי ואולי אולי גם לממלכתי-דתי. שים לב את מי הוא הזמין לישיבה, שים לב לרמת הדיון של חברי הכנסת, שים לב איך אנשי משרד החינוך מתחננים שהם חס וחלילה לא התכוונו למוצא המינים ולא לקופים ולא לאבולוציה כנושא בפני עצמו, ושרק המורה בסוף יחליט מה הוא רוצה ללמד ואיך. חומר קריאה מרתק. אגב, באיראן כבר מלמדים אבולוציה כי קלטו שבלי זה אין היום ביולוגיה. H. sapiens - שיחה 08:35, 10 בינואר 2018 (IST)

אני רואה עכשיו בקישור השני שהם חישבו שבערך 10% מהתלמידים לומדים אבולוציה. אני מאוד בטוח שזו טעות. הם כנראה מחשבים את כל מי שניגש לחמש יחידות ביולוגיה. בפועל אבולוציה זה רק נושא רשות אחד מתוך כמה נושאי רשות בחמש יחידות ומורים מעטים בוחרים אותו. אני ראיתי מספר בסביבות 500 תלמידים במחזור. אם מישהו יצא ממערכת החינוך בארץ עם ידע באבולוציה, זה בדרך כלל למרות משרד החינוך ולא בגללו. H. sapiens - שיחה 08:53, 10 בינואר 2018 (IST)

בזה מסתכם כושר העמידה של הציבור הנאור? גפני מתעצבן אז מוותרים על דבר כל כך חשוב בחינוך? זה הכל תירוצים. בלי לבדוק אני בטוח שמעולם לא פוטר בישראל מורה או מנהל בגלל שלימדו אצלו על אבולוציה. אבולוציה כבר היום נמצאת בתכנית הלימודים הכללית לכיתות ח' וט', ואפילו לדבריך משרד החינוך האימתני לא מתערב בבתי ספר שבהם מלמדים אבולוציה. אם זה היה חשוב לציבור הנאור היו לומדים את זה בבתי הספר שבהם הילדים שלהם לומדים. כנראה שזה פשוט לא מספיק חשוב בעיניהם. קחו לדוגמא את הציבור הדתי הפרימיטיבי והחשוך, שגם אצלו, במערכת החינוך הממלכתית-דתית, יש אופציה להגברת הלימוד התורני. בשטח, ההורים עומדים על כך שבית הספר יתן את המקסימום האפשרי מבלי לחכות ליוזמות של השר והטפסר, והתחרות גורמת לכך שבתי הספר מתחרים מי מוסיף יותר. פשוט כי זה חשוב להורים ולמחנכים. בעניין מערכת החינוך בכללה, הקהילה המדעית הישראלית היא בשורה הראשונה בעולם, בין השאר גם בתחום הביולוגיה. אם אכן החינוך המדעי בישראל הוא במצב של עולם שלישי, ומערכת החינוך מספקת "זבל משעמם ומצונזר", כדבריך, אז או שהחינוך המדעי הוא כמעט חסר השפעה, או שהישראלים הם עם כל כך מיוחד שמצליח להעמיד קהילה מדעית תחרותית מנקודת פתיחה של עולם שלישי. אישית נראה לי שאלו קיטורים מוגזמים שאין מאחוריהם הרבה, והחינוך המדעי בישראל לא נופל מהרמה המקובלת בשאר מדינות המערב. בהערת אגב אוסיף שהזלזול המשתמע במערכת החינוך האיראנית נראה לי סטריאוטיפי ומתנשא. המפגש שלי עם מדענים איראניים הוא אמנם לא מייצג, אבל ההתרשמות הכללית שלי מאוד חיובית. אבל אני לא באמת מכיר אז אולי אני טועה. משה פרידמן - שיחה 16:16, 10 בינואר 2018 (IST)

┐────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────└

אני לא חושב שהחינוך למדעים בישראל לוקה בחסר. אני מכיר אנשים רבים ממדינות רבות ואני לא חש שהרקע שקיבלתי בבית ספר נופל מהרקע שהם קיבלו בבתי ספר שלהם. לגבי לימודי אבולוציה - אני לא בטוח שכל כך קל ללמד את זה בכיתות נמוכות. זה לא חומר כל כך קל להבנה. אם כבר, אני חושב שזה משהו שצריך להיות שמור למגמה מורחבת בביולוגיה. יש גבול כמה דברים אפשר ללמד בבית הספר. בית הספר אמור רק לתת רקע לתלמיד, לא להוציא אותו מומחה בכל דבר אפשרי. חוץ מזה, אני בטוח שבבית ספר לא מלמדים את הילדים שגיל העולם הוא כ6,000 שנים. בסך הכל המצב נראה לי סביר. הבעיה היא כמובן עם אלה שמלמדים הבלים גמורים שנסתרו על ידי המדע. את אלה כדאי להוציא ממערכת החינוך. עם זאת, אם החרדים כל כך רוצים ללמד את ילדיהם תורה ולא ללמד מדעים - זה בסדר בעיני. אני לא חושב שהפתרון הוא כפייה. גילגמש • שיחה 17:48, 10 בינואר 2018 (IST)

משה, אכן זה לצערי כושר העמידה של הציבור הנאור בארץ בפני משה גפני וחבריו. התוכנית ללימודי אבולוציה שאתה מדבר עליה, היא זו שניסו להכניס לחטיבות הביניים ב-2014 (ועדיין בכלל לא ברור באיזו מידה הגיעה בפועל לכיתות, יש קבוצת פייסבוק של הורים שמנסה לקדם את זה). והיא כאמור תוכנית מצונזרת ומסורסת, שבכוונה לא כוללת דברים כמו האב הקדמון המשותף לנו ולקופים, ספציפית ע"מ לעבור את גפני וחבריו (מקווים שהמורה בכיתה כבר ייקח יוזמה ויסביר את מה שלא נכתב במפורש. וכן, זו היוזמה המקומית הבלתי-רשמית שהדתיים מאז ומתמיד איפשרו, כי היא זו שמאפשרת להם ללמד או לא ללמד אבולוציה אצלם בכל צורה ונוסח שהם רוצים, ע"ע הסברי הרב ברוך אפרתי בוועדת הכנסת). ואם אתה לא מאמין, אני לא יודע מי יכול להסביר את זה יותר טוב מפרופ' חגי נצר ופרופ' אריאל צ'יפמן, חברי הוועדה ללימודי המדעים ומקדמי התוכנית. הם אומרים עליה במפורש שהיא נמנעת מלהתייחס ל"נושא הרגיש" ע"מ לא לעורר מחלוקת. וכן, האיראנים ממה שאני מכיר מתקדמים מדעית ואני מביא אותם כדוגמה איך הם מצליחים ללמד אבולוציה במערכת החינוך שלהם למרות שאנשי הדת ששולטים להם במדינה מתנגדים. H. sapiens - שיחה 19:32, 10 בינואר 2018 (IST)

הוא אשר אמרתי - אין לציבור הנאור לבוא בטענות אלא לעצמו ולחוסר עמוד השדרה שלו. הוא מדמיין לעצמו שדים אימתניים במקום שיושבים זבובים, ומאשים את הזבובים בחוסר היכולת שלו לחנך את ילדיו על פי דרכו ואמונתו. pity. ואם אחרי שאדון גפני הואיל בטובו להתיר להם ללמד את תורת האבולוציה על פי אמונתם, הם עדיין לא מיישמים את זה בכיתות, זה כבר ממש נושא למחקר פסיכולוגי (לא אבולוציוני, חלילה!). מצטער, אני לא קונה את זה. חברי החילוניים הרבה יותר רציניים מהתמונה שאתה מציג כאן. ולגבי האיראנים: אתה מכיר שאנשי הדת השולטים באיראן מתנגדים להוראת אבולוציה בבתי הספר? משה פרידמן - שיחה 19:52, 10 בינואר 2018 (IST)

גם אם הנאנסת לא נאבקת מספיק, זה עדיין לא משחרר את האנסים מאחריות. קראתי את הפרוטוקול של חגי נצר ואריאל צ'יפמן בוועדת הכנסת ואני רואה שם איך הם נלחמים על התוכנית הזו בדם ליבם. את הספרים והכתבות של נצר על מדע אני קורא מאז שהייתי ילד (מן הסתם השפיעו עלי לעסוק במדע) וצ'יפמן מלמד את הקורס הבסיסי על אבולוציה באוניברסיטה העברית. הם מדענים אמיתיים וישרים ואני משוכנע שאילו היתה להם אפשרות, הם היו מעבירים תוכנית לימודים שלמה ובלתי-מצונזרת על אבולוציה. מי שבמשך שנים לא העביר תוכנית ואז העביר תוכנית מצונזרת ועכשיו אפילו אותה לא מיישם זה משרד החינוך שלנו, שרוב השנים נשלט ע"י הממסד הדתי וקואליציות עם החרדים. איכשהו אני גם ממש לא מופתע שבמשרד החינוך קידמו את התוכנית דווקא ב-2014 בקדנציה של שי פירון, ומאז שנפטרו ממנו הם כנראה קוברים אותה בשקט. לא יודע אם זה פקודה ישירה של שר החינוך הנוכחי או רק רוח המפקד, אבל בתכלס לא נראה לי שיש פה איזשהו ספק: קואליציה דתית-חרדית מצנזרת כבר הרבה שנים את תוכנית לימודי המדעים לחינוך הממלכתי, וישראל מפגרת בעניין יותר מאיראן. H. sapiens - שיחה 15:09, 11 בינואר 2018 (IST)

אין לי ספק שילדיהם של הפרופסורים המכובדים, כמו ילדי שלי, מכירים היטב את עקרונות תורת האבולוציה. פשוט כי זה חשוב להם כפי שזה חשוב לי. אין לי ספק שאם זה היה חשוב למספיק הורים בבתי הספר זה היה נלמד בתוך המערכת. הרי אתה בעצמך כתבת שמשרד החינוך לא מתערב. ממש כפי שבתי הספר הממלכתיים דתיים מגבירים את לימודי התורה גם בלי שהם יהיו מוכתבים מלמעלה. הסיבה הפשוטה היא שזה לא מספיק חשוב להורים כדי לדאוג שהילדים שלהם ילמדו את זה במסגרת בתי הספר. כל התיאורים על ה"אונס" לכאורה או אפילו צנזורה הם מוגזמים ומנותקים. כשזה לא באמת איכפת, כל תירוץ הופך לאילוץ. המציאות הפשוטה היא שרוב ההורים בכלל לא מתעניינים בתכנית הלימודים במדעים של הילדים שלהם, ואין להם לבוא בטענות אלא לעצמם. ההאשמה שלך כלפי שר החינוך היא, במקרה הטוב, לא מבוססת. יש לך מושג בכלל מה דעתו בנושא, או שאתה מסיק מסקנות על בסיס הכיפה שעל ראשו, ממש כפי שאתה עושה למנהיגיה הרוחניים של איראן? משה פרידמן - שיחה 15:29, 11 בינואר 2018 (IST)

גם לשר (לשעבר) פירון יש כיפה על ראשו. אני לא מסיק שום דבר מהכיפה, אני מסיק ממה שעושה משרד החינוך. בתקופת השר פירון הודיעו ש"מהשנה הבאה" ילמדו אבולוציה אבל מסורסת ומצונזרת, ומאז בתקופת השר בנט, עד כמה שאני מצליח לברר, התוכנית הזו נקברה לפני שהתחילה אפילו. ואכן, לא כל אזרחי המדינה מדענים או אפילו מתעניינים במדע, וזו הסיבה שבמדינה מתוקנת יש משרד חינוך, ומשרד החינוך אחראי על לימודי מדעים, ומעסיק מדענים כמו נצר וצ'יפמן בשביל שיכינו תוכניות לימודים, בשביל שאחרי זה שר החינוך יוכל לקבור אותן... אה רגע, זה רק בישראל. H. sapiens - שיחה 17:09, 11 בינואר 2018 (IST)

"בשנה הבאה" שר החינוך עדיין היה הרב שי פירון. בנט נכנס למשרד רק במאי 2015, ולא הייתה לו כל השפעה על תכנית הלימודים בשנה זו. האם תוכל לספר לנו על שינוי בהוראת האבולוציה בבתי הספר בין שנת הלימודים תשע"ה לשנים תשע"ו והלאה? אגב, לפני בנט ישבו במשרד החינוך כמה שרי חינוך קצת פחות חרדים, חלקם אפילו אנשי אקדמיה. הפרופסורים אמנון רובינשטיין ויולי תמיר ישבו, כל אחד, כשלוש שנים במשרד החינוך כשרים. האם גם הם צנזרו את תכנית הלימודים בתחום האבולוציה? רק לשם ההבהרה, הצורך בלימודי אבולוציה לא נולד אתמול בבוקר, גם לא הוויכוח הציבורי לגבי הוראת אבולוציה בבתי הספר. לימודי אבולוציה נכנסו למערכת החינוך לראשונה בתקופת השר המר בשנת 81, ומאז כיהנו במשרד החינוך לא מעט שרים לא דתיים שיכלו, לו היה נושא זה חשוב בעיניהם, לשנות את המצב. יתרה מכך, אילו היה זה נושא חשוב בעיני הציבור הנאור, בוודאי שאנשים כמו יצחק נבון, שולמית אלוני, או יוסי שריד לא היו מכשילים יוזמות בנושא. משה פרידמן - שיחה 19:43, 11 בינואר 2018 (IST)

לימודי אבולוציה מעולם לא הוכנסו ללימודי המדעים בארץ, כי כל שרי החינוך היו תלויים בקואליציות חרדיות. כאשר שרת החינוך שולמית אלוני ביקשה לעשות זאת, ש"ס אילצו אותה להתפטר (אגב, הקישור הזה הוא גם המקור לכך שרק כ-500 תלמידים במחזור לומדים אבולוציה במסלול רשות של חמש יחידות בגרות בביולוגיה). פירון סיים את תפקידו בדצמבר 2014 היינו פחות מחצי שנה אחרי שנודע בתקשורת על תוכנית הלימודים החדשה (המסורסת והמצונזרת). אפשר ממש לקבוע כלל: כל שר חינוך ישראלי שמנסה להכניס אבולוציה ללימודי המדעים מאבד את משרתו תוך פחות מחצי שנה. H. sapiens - שיחה 21:28, 11 בינואר 2018 (IST)

לפי המסמך הזה המר הכניס לראשונה לימודי אבולוציה מבלי לאבד את משרתו. כשהרב פירון סיים את תפקידו, שנת הלימודים תשע"ה כבר יצאה לדרך. אז, לכל הפחות, "השנה הבאה" כבר הגיע. ולגבי לחץ החרדים: מעניין שכשרובינשטיין שריד ותמיר לא מלמדים אבולוציה זה בגלל החרדים, אבל כשבנט לא מלמד (מה שאני בכלל לא בטוח שנכון. ראה כאן וכאן) אז הוא זה שאשם. משה פרידמן - שיחה 21:53, 11 בינואר 2018 (IST)

זבולון המר היה דתי (המפד"ל). ‏MathKnight ✡ (שיחה) 21:59, 11 בינואר 2018 (IST)

לגבי זבולון המר, אם כוונתכם לשנת 1996 אז על זה נכתב "אז הופיע בתוכנית הלימודים רק ברמת העקרונות והמטרות" כלומר זה לא היה תוכנית לימודים ממש. משה, מסמכי הוורד שקישרת אליהם הם התוכנית של 2014, ואשמח לכל עדות שהיא אכן מיושמת איפשהו בשטח. כל מה שאני הצלחתי למצוא זה שביוני 2014 הרשת והכנסת רעשו וגעשו כאשר נודע שהתוכנית תיושם "בשנה הבאה", אבל אם באיזושהי שנה לאחר מכן 220 אלף תלמידים כולל תלמידי ממ"ד (או כל מספר פחות מזה) אכן התחילו ללמוד אבולוציה לפי התוכנית, אז אני לא מוצא בגוגל ולו מילה אחת שמישהו בארץ אמר על זה. נהפוך הוא: קמה קבוצת פייסבוק במטרה לפעול ליישום התוכנית, ואני לא מוצא אצלם שום ידיעה שמשהו התקדם. אני לא האשמתי את בנט באופן מיוחד מכל שאר שרי החינוך, אלא ציינתי שאין תקווה לישועה דווקא מצידו, ולאחר מכן הוספתי שלפי כל מה שאני יכול לברר הוא קבר תוכנית (תוכנית ממש, לא "עקרונות ומטרות") שכבר הייתה מיועדת ליישום במשרד החינוך. H. sapiens - שיחה 23:00, 11 בינואר 2018 (IST)

אין לי מושג מה מלמדים בארץ, אני רק מכיר את תכנית הלימודים. אתה מכיר מציאות שהייתה תכנית ממשית שבנט (או משרד החינוך) החליט לקבור? אני לא מוצא לזה זכר בגוגל. הכוונה שלי לעיל הייתה לשנת 1981, והמטרה שהבאתי את הנתון הזה הייתה להדגיש שהנושא עמד על הפרק כבר לפני למעלה מ 35 שנה, ובכל הזמן הזה, תחת כל הממשלות ושרי החינוך, לא קרה כלום. מבחינתי זו פשוט אינדיקציה לחוסר עניין, לא צנזורה ולא בטיח. כאמור, אפילו לפי דבריך ברמת ההחלטה, לא היישום, כבר הוחלט ללמד אבולוציה, ובוודאי שמשרד החינוך לא מונע בפועל מאף מורה או מנהל ליזום הוראה של אבולוציה בבית ספרו. מעולם, אני מנחש, לא פוטר אדם ממשרד החינוך בגלל שביקש ללמד אבולוציה (ההיפך כן קרה בשנת 2010 לגבי אביטל). ההאשמה היחידה כלפי משרד החינוך, שאני שותף לה, היא שהוא לא עושה מספיק. אבל עצלנות איננה צנזורה, ובוודאי שלא אונס, ואזרחים בוגרים לוקחים אחריות ולא מחכים לפקידים שיזיזו את עצמם כשזה מגיע למשהו שבאמת חשוב להם. עם כל הקלות בעידן האינטרנט והרשתות החברתיות, עמוד הפייסבוק שקישרת לא הצליח לגייס אפילו 15000 אנשים. זה פשוט לא מעניין את הציבור הרחב, את המורים ואת המנהלים. בפראפראזה על ההערה שלך מלמעלה, אילו שרי חינוך חילוניים בגיבוי קואליציה חילונית לא היו מספקים תוכניות לימודים בעניינים ערכיים דתיים בחינוך הדתי ו/או החרדי, רק מאפשרים אותם, המערכת מרמת המנהלים ומטה הייתה משלימה את החסר בעצמה. בשולי הדברים אוסיף, שדעתי האישית היא שאמנם חשוב שכל אדם יכיר באופן כללי את המושג "אבולוציה", אבל הוראה כללית בחטיבת הביניים היא ממש לא הכרחית לחינוך המדעי. בטח שזו איננה אינדיקציה משמעותית על איכות החינוך המדעי במדינת ישראל. משה פרידמן - שיחה 23:28, 11 בינואר 2018 (IST)

ובשורה תחתונה: תוכנית לימודים שהוכנה באופן מקצועי ע"י מדענים ומומחי חינוך, ובסוף 2014 הייתה מוכנה ליישום, לא יושמה מאז. מסקנה: בנט קבר אותה. סליחה אם אני מנפץ לך איזשהן אשליות לגביו. H. sapiens - שיחה 00:00, 12 בינואר 2018 (IST)

זו הסקת מסקנות נמהרת. ראשית, אין לי מושג האם העובדות שאתה מציג נכונות. האם אתה מכיר תוכנית שהייתה מוכנה ליישום, ומתי הייתה מוכנה? אם הייתה מוכנה ב 2014, מדוע לא יושמה ב 2015? האם ידוע לך בכלל שהתכנית לא מיושמת? שנית, גם אם נקבל את העובדות שאתה מציג, לא נובע מהפ שבנט קבר את התכנית. הרבה יותר סביר שהוא בכלל לא התעסק עם זה, בדיוק כמו רוב שרי החינוך שלפניו. לא חסרים סיבות לאי יישומה של תכנית לימודים שאינן קשורות לשר החינוך. משה פרידמן - שיחה 00:27, 12 בינואר 2018 (IST)

לצערי, מה שאתה מתאר כאן זה בדיוק צורת המחשבה והדינמיקה שבגללה אני מסיק שבנט בתכלס קבר את התוכנית. אני לא חושב שזו הסקת מסקנות נמהרת, אני חושב שזו הסקת מסקנות מפוכחת. אבל אם למישהו כאן יש ילדים/אחים/מכרים אחרים שלמדו בכיתות ח' ו/או ט' בשלוש השנים האחרונות, בבית ספר ממלכתי או ממלכתי-דתי, אני מאוד מעוניין לשמוע אם הם למדו על אבולוציה. H. sapiens - שיחה 08:48, 12 בינואר 2018 (IST)

לא הבנתי מה אתה אומר במשפט הפותח. משה פרידמן - שיחה 13:46, 12 בינואר 2018 (IST)

נו, זו הדינמיקה הרגילה: פשוט "אל תתעסק עם זה", אל תעצבן את הרבנים, אל תעצבן את משה גפני, אל תיכנס למאבקים האלו בכלל, פשוט תשתיק את זה, אל תקדם את זה למרות שכל העבודה כבר נעשתה, תרמוז לעובדי משרד החינוך שמכינים את התוכנית כבר כמה שנים שזה לא הזמן, ובתכלס, תקבור את זה. שמישהו אחר יסכן את הקריירה הפוליטית שלו בשביל עקרונות חינוכיים ומדעיים. אנחנו נמשיך לצנזר את המדע לילדים, כי ממילא כל לימודי המדעים של מערכת החינוך זו פיקציה משעממת וחסרת-ערך, וילד שאשכרה מעניין אותו מדע ממילא יפתח וויקיפדיה או ספר של דוקינס. H. sapiens - שיחה 14:45, 12 בינואר 2018 (IST)

אגב, אם למישהו פה נדמה אחרת, אז 96% מן החרדים בארץ ו-85% מן הדתיים מתנגדים לאבולוציה, לעומת 58% מן המסורתיים ורק 14% מן החילונים. זאת על פי סקר של מכון פיו משנת 2015 ב-5601 יהודים ישראלים. באותה שנה, סקר של משרד המדע מצא כי 66% מן היהודים בארץ סבורים שיש ללמד אבולוציה בבית הספר, אך רק 19% מתוך הדתיים והחרדים. במגזר הערבי, שיעור התמיכה בלימוד אבולוציה היה 89%. H. sapiens - שיחה 21:11, 14 בינואר 2018 (IST)

אני חושב שההתנגדות איננה ל'אבולוציה' במובנה הרחב או העובדתי, אלא להקשר ההרסני (מבחינת הדת) של אקראיות ללא התערבות כח עליון, או הריסת המושג 'מותר האדם'. אלו שמתכחשים לעובדות הם מעטים. וכאמור המחקר שהבאת משקף כנראה נכונה את ההתנגדות ללימוד זה שגורר את הנ"ל. בברכה אבי84 - שיחה 21:35, 14 בינואר 2018 (IST)

מעניין לעניין באותו עניין

עורך אתר סרוגים חוכך ידיים בהנאה רבה על הבחירה המוצלחת של הכותרת שהביאה לידיעה המשמימה שלו קוראים רבים. השאלה היא האם אנחנו נוכל להשתמש באמצעים דומים כדי להגביר את מספר הכניסות לדפים אצלנו שסובלים ממספר כניסות נמוך. לשם הדוגמא, התחלתי ערך על גרהרד שרדר, פוליטיקאי אלמוני ולא מעניין שהיה שר הפנים, שר החוץ ושר ההגנה של מערב גרמניה. ספק אם העובדה שהוא היה חבר המפלגה הנאצית תביא לעניין רב בדמות. אולם לעובדה שהוא היה נשוי לחצי יהודייה יש פוטנציאל להביא קוראים רבים לדף. הבה ננסח כותרת (או פוסט בפייסבוק): "מן הסתם הדתיים היו מגנים את הורי אשתו של גרהרד שרדר על שהפרו את חוקי נירנברג" ונראה איך המוני קוראים באים לראות מי הוא אותו שרדר ומה הגורמים הדתיים הקלריקליים רוצים ממנו. הציבור מוזמן להציע כותרות דומות לקידום ערכים משמימים אחרים שאנו כותבים פה מדי יום ביומו כשירות עבור הקורא המתעניין. עדירל - שיחה 23:50, 9 בינואר 2018 (IST)

הומור משובח :-) תודה עדירל. TomerTru - שיחה 23:54, 9 בינואר 2018 (IST)

אכן אתר סורגים עושה את זה בכוונה על מנת לייצר טראפיק לאתר המשמים שלהם. העורכים שמה תמיד מעוותים כותרות כדי לייצר פרובוקציות זה אתר פרטי ללא יושרה והם כמו שנאמר מחכחים ידיהם בהנאה כל פעם שהם מצליחים בפרובוקציה במיוחד עם היא מעוררת מדנים. במידה רבה הם סוג של אתר טרולי מי-נהר - שיחה 18:15, 10 בינואר 2018 (IST)

מה מכיל מכתב היידיש העתיק בעולם? בדיוק מה שהייתם מצפים

• בלוג הספרנים באתר הספרייה הלאומית. צחי לרנר - שיחה 18:25, 9 בינואר 2018 (IST)

007 בשורות הוד מלכותה גולדה-פינגר

דידי מנוסי, 9 בינואר 1970. תהנו. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 22:01, 9 בינואר 2018 (IST)

במה מצטיינות מדינות העולם?

• באתר Information is Beautiful. צחי לרנר - שיחה 12:25, 10 בינואר 2018 (IST)

ויקיפדיה חלוקה לגבי לווין Zuma

חברת SpaceX שיגרה את הלווין Zuma, לווין שמשימתו סודית. הדיעות חלוקות אם השיגור הצליח, אם הלווין הגיע למסלול או נכשל וכעת בים (מספר קטלוגי יש לו) אי הבהירות נובעת גם עקב מעטפת הסודיות הגדולה. כתוצאה מכך אפשר לומר שדף הערך של הלווין בויקיפדיה האנגלית (Zuma (satellite)) מביע את אי הבהירות בצורה שאני לא בטוחה שמקובלת שם וכאן בערכים אחרים.

כך נראה הערך לפני זמן קצר

אמא של גולן - שיחה 15:31, 10 בינואר 2018 (IST)

הגרסה בצילום מסך הייתה עריכה של אנונימי[4] שם ששוחזרה[5]. בכל מקרה הערך נערך מאז וכעת נראה לי סביר. הערך צריך להציג רק את העובדות הידועות, כולל את הדיווחים הלא-רשמיים שהם עובדה בגדר עצמה, כל עוד הערך מציג אותם כדיווח ממקורות אנונימיים לפי עיתון זה וזה (וול סטריט ג'ורנל[6], בלומברג[7] ורויטרס[8] במקרה הזה למיטב ידיעתי). אם בא לך, יש פה[9] הסבר טוב על העובדות הידועות והאפשרויות השונות בקשר לגורל המטען הסודי. אליסף · שיחה 18:39, 10 בינואר 2018 (IST)

גם הסקירה הזו בניו יורק טיימס[10]. אליסף · שיחה 19:03, 10 בינואר 2018 (IST)

הסיפור מאד מוזר בעיני. קל מאד לצפות בלוויינים (אני עשיתי זאת לא מעט כגיוון לתצפיות אסטרונומיות) והשאלה אם הוא הגיע למסלול או לא אמורה להיות פתירה בקלות. אילן שמעוני - שיחה 22:34, 24 בינואר 2018 (IST)

על זה עוד לא שמעתי

מישאל לוי, ‏מדען טורקי טוען: נח תקשר עם בנו בטלפון נייד, באתר כיכר השבת, 8 בינואר 2018 • בקרה וייעוץ • שיחה • כ"ד בטבת ה'תשע"ח • 18:55, 10 בינואר 2018 (IST)

אני מאוד מקווה שאני לא אצטרך להוסיף את כל הערכים הקשורים בנח לרשימת המעקב... • בקרה וייעוץ • שיחה • כ"ד בטבת ה'תשע"ח • 18:57, 10 בינואר 2018 (IST)

כותרת המשנה של הכתבה פותחת במילים "תיאוריה הזויה ומגוחכת". ואני תוהה: טלפון נייד? זה מה שלא הגיוני בסיפור המבול? זה כמו להיות מופתעים מטענה לפיה אדם וחווה חיממו את האוכל שלהם במיקרוגל. דוג'רית - שיחה 19:03, 10 בינואר 2018 (IST)

דוגרי, לא הבנתי. • בקרה וייעוץ • שיחה • כ"ד בטבת ה'תשע"ח • 19:09, 10 בינואר 2018 (IST)

מה מסובך. באותה מידה ששיחת הטלפון הזויה, כך גם העובדות על המבול הזויות. eli - שיחה 09:25, 12 בינואר 2018 (IST)

עוד יותר הזוי, הוא גם היה צמחוני. אבי84 - שיחה 10:45, 16 בינואר 2018 (IST)

בסדר. בעניין הצמחונות, ריבלין כבר הוכיח שאפשר להיות צמחוני עם שאריות של סטייק בפה... • בקרה וייעוץ • שיחה • כ"ט בטבת ה'תשע"ח • 10:48, 16 בינואר 2018 (IST)

במבט ראשון זה נראה מעניין. טיפלה חפירה מגלה עוד קצת: כיכר השבת מספרת את הסיפור בתור חדשות, ב-8 בינואר. טמקא מביא את אותו הסיפור באותו יום. חיפוש שם המדען בגוגל מעלה שהסיפור דווח פחות או יותר באותו ניסוח בבלוגוספירה העברית (הז"י?) בדצמבר ובספטמבר 2017. השערה: מי שיחפור מספיק ימצא אחת משתיים: (1) הסיפור הומצא מלכתחילה בבלוגוספירה בעברית, או (2) הסיפור סופר לראשונה בעתון צרפתי, בלגי או רוסי ב-1 באפריל (ההשערה לא מחייבת 2017 דווקא), כמתיחה חצי מצחיקה, ומי שיוצא כאן חומוס הם העיתונאים שמעתיקים שוב ושוב את הידיעה בלי לבדוק, כי היא "פיקנטית" ומביאה רייטינג, לא בגלל שהם טפשים, אלא משום שהם מועלים בתפקידם ובאמון (מועט ככל שיהיה) שהציבור, כולל ציבור המגיבים כאן, נותן בהם. קיפודנחש 05:03, 16 בינואר 2018 (IST)

קיפודנחש, אני לא רואה שום סימן שמדובר במתיחה, ההפך הוא הנכון. מדובר בדיון שנערך ב-5.1.2018 בתוכנית Gündem Ötesi בהנחייתה של Pelin Çift בערוץ הטלוויזיה הטורקי TRT1, שבו החוקר הנ"ל (Yavuz Örnek) היה אחד מהמשתתפים. ראה כאן באנגלית, וכאן דיווח באתר חדשות טורקי - אני לא קורא טורקית, אבל תרגום גוגל של המלל הנלווה מעלה שהוא תומך בטענות שלעיל. גם סרטון שמראה קטע מהשידור עצמו מופיע שם. ראובן מ. - שיחה 23:33, 24 בינואר 2018 (IST)

הסיבה לדברי היא חיפוש גוגל שהעלה שהידיעה פורסמה בתחילת ספטמבר באתר קונספירציות פסיכי בשם "קונספיל דוט קום", (לא הצלחתי למצוא את הידיעה באתר עצמו - אולי כבר הוסרה, ואולי היא עדיין שם, אבל היכולת לחפש באתר של הקוקואים האלו לא קיימת). חפש בגוגל "יאבוז אורנק" (שם המדען בסיפור, בתעתיק בעברית), וסיכוי טוב שתראה גם אתה. אתר הקונספירציות אולי מעניין כשלעצמו, ומזכיר אתרים דומים בארצות הברית, שבאופן אופייני מנוהלים על ידי שוליים סהרוריים וניאו נאצים (קבוצות לא זרות). אולי זה היקאפ של גוגל, שהעמיס את הידיעה (עם תאריך) על מקום וזמן דמיוניים, ואם זה המקרה, אז מי שיצא חומוס זה אני דווקא. קיפודנחש 00:07, 25 בינואר 2018 (IST)

אין דבר החביב עליי יותר מלמרוח חומוס על עוברי אורח תמימים ולגלגלם בכיכר העיר ;) ראובן מ. - שיחה 00:20, 25 בינואר 2018 (IST)

פינה חדשה על ויקיפדיה ב"היום שהיה" בערוץ 10

בעקבות הטורים על ויקיפדיה שהחל לפרסם עומר בן יעקב במוסף הארץ - עכשיו יש לו גם פינה אצל גיא זהר. הנה הפינה הראשונה והנה השנייה. ‏עמיחי • שיחה 23:23, 10 בינואר 2018 (IST)

אני חושבת שמישהו, יהיה מאד לא מאושר מהכינוי שעומר בן יעקב בחר לעצמו בפינה. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה - הפקולטה למדעי הרוח 05:44, 11 בינואר 2018 (IST)

חבל שלא דייק כשדיבר על נאום ירושלים. הוא עשה מעשה לא "ויקיפדי" -- הלל יערי • שיחה • כ"ד בטבת ה'תשע"ח • 06:02, 11 בינואר 2018 (IST)

עדיף שישתקו ולא ידברו עלינו מאשר שידברו ויבלבלו את המוח. eli - שיחה 09:22, 12 בינואר 2018 (IST)

יאיר נתניהו

משום מה, בערך מופיעות שתי תמונות לא-עדכניות של יאיר נתניהו משלהי שנות התשעים. את עיקר פרסומו רחש נתניהו בחודשים האחרונים. האם ישנן תמונות עדכניות יותר שלו? כובש המלפפונים • שיחה 15:31, 11 בינואר 2018 (IST)

אם למישהו הייתה תמונה עדכנית שלו, ודאי היא הייתה בערך. מדובר באדם מאובטח ולכן קשה לצלם אותו באקראי Nirvadel - שיחה 22:59, 11 בינואר 2018 (IST)

אם היו ויקיפדים שמבקרים במועדוני חשפנות אולי כבר הייתה לנו תמונה מעודכנת שלו. Bear - השאר הודעה אחריי הביפ... 02:40, 12 בינואר 2018 (IST)

התכוונתי יותר להופעות בציבור כמו כנסים ואירועים. כאשר הוא מבקר במועדוני חשפנות קשה לצלם אותו משום שמדובר במקום עם קהל צפוץ וכו', וזה מקביל לצילום פפאראצי Nirvadel - שיחה 08:06, 12 בינואר 2018 (IST)

לגמרי צודק. התמונות מיושנות ומגוחכות. אנסה לעבוד על זה. eli - שיחה 09:27, 12 בינואר 2018 (IST)

תודה! כובש המלפפונים • שיחה 10:33, 12 בינואר 2018 (IST)

ועכשיו אפילו יש כתבה חדשה בנושא בהארץ. שוב מתנצל על כך שהיא מאחורי חומת תשלום, לצערי זה באמת מחוץ לשליטתי. לפחות יתכן שהכתבה תעזור למצאו תמונה יותר עדכנית --עומר בן יעקב - שיחה 20:14, 16 בינואר 2018 (IST)

לא הצלחתי לסיים את הכתבה מרוב הצהוב בעיניים. מה נסגר עם העיתונות בארץ... Corvus‏,(Nevermore)‏ 20:19, 16 בינואר 2018 (IST)

רוב העיתונאים ב"הארץ" הם טרולים והמודל העסקי של עמוס שוקן מתבסס על פרובוקציות קליקבייט. ‏MathKnight ✡ (שיחה) 20:28, 16 בינואר 2018 (IST)

המוסד

נודע לי כי המוסד מגייס גם אנשים עם מוגבלות. שאפו למוסד. אני יודע לפחות על מגויס אחד, וכמובן לא אכתוב כאן. BE - שיחה 19:07, 11 בינואר 2018 (IST)

עורך בורוכוב, זוכר ציטוט משיר, מקווה שזה הציטוט המדוייק (לא ממש זוכר את השיר והאמן אבל זכור לי שזה היה שיר מאוד יפה) שבו נאמר "צבא חזק צריך את כל סוגי החיילים":) לי זה מסביר את התופעה שציינת. אם כי קצת מוזר לי לחשוב שאתה יודע על מישהו שעובד במוסד, אלא אם כן החבר שלך נושא בתפקיד זוטר מאוד. eli - שיחה 09:13, 12 בינואר 2018 (IST)

אינני יודע מה הוא עושה ואינני רוצה לדעת. BE - שיחה 20:18, 12 בינואר 2018 (IST)

זיהוי קצינים

יצחק שפירא (היחיד שלא במדים) יחד עם קצין בדרגת אלוף (משמאלו), מרדכי גור (מימינו), קצין בדרגת סגן אלוף (מפקד הפנימייה דאז?) וקצין בדרגת אל"מ (מפקד יחידת האם של הפנימייה דאז?) בטקס סיום מחזור של הפנימייה הצבאית לפיקוד בבית בירם

אהלן כולם. משתמש חדש העלה את התמונה הזאת לערך על יצחק שפירא, אבל הזיהוי של הקצין משמאל לשפירא (הוא טוען שזה הרצל שפיר, לי זה נראה לא הגיוני) ובנוסף אין כלל זיהוי של הקצין בדרגת האל"מ שכנראה יש עליו ערך, ואם לא אז כנראה צריך להיות. מישהו מזהה אותם? (שי • מנשמע?) מה, אין? 16:56, 12 בינואר 2018 (IST)

הרצל שפיר - בהחלט הגיוני. השווה לתמונות אחרות שלו. --א 158 - שיחה 18:38, 12 בינואר 2018 (IST)

האטלס למורכבות כלכלית

• זה מעניין. צחי לרנר - שיחה 23:20, 12 בינואר 2018 (IST)

תם אהרון וזכויות יוצרים על ויקיפדיה

היי. בחזרה לתוכניתו החדשה של תם אהרון. ראיתי עכשיו את התוכנית השנייה. מה שלכד את תשומת ליבי הוא פינה "חדשות המחר" (דקות 9:10 עד 12:10). היא מצחיקה, אבל יש בה שימוש בוויקימדיה ובלוגו שלה בכמויות מטורפות. הם לא חייבים אישורי זכויות יוצרים? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 20:14, 13 בינואר 2018 (IST)

(אני לא עורך דין וכלל לא ברור מה ממה שאני כותב כאן, אם בכלל, נכון) מבחינת זכויות יוצרים: משתמשים שם בלוגו של ויקיפדיה (כל כך עתידני, שמדובר על הלוגו הישן, עם הר’ (חיפשתי אותו בקומונז ולא מצאתי. יש קישור?) לפי הרישיון זוהי חובה משפטית שלהם לספק קישור לקובץ האמור או משהו דומה.

נקודה אחרת: הזכרת שימוש בלוגו. אז כאמור: זה כבר לא הלוגו, אלא הלוגו לשעבר. והנקודה היותר מהותית: למרות שגם לנו יש ערכים על מה שקורה בעתיד, אני חושב שברור מאוד לכל צופה סביר בתוכנית שלא מדובר על תוכן אמיתי בוויקיפדיה או על איזשהו מיזם בוויקיפדיה. ואם למישהו זה לא ברור והוא יתרום כסף לקרן רק בשביל לקבל גישה לויקיפדיה של העתיד: נפנה את התביעה לתם ולכאן. :-).

מה דעתכם על פייסבוק הפעם?

היי. פייסבוק חסמה לחצי שעה את הדף של התאגיד כאן, והורידה את התוכן הסוער. הבעיה הייתה כתבה חדשותית על נודיזם. מה דעתכם? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 18:29, 14 בינואר 2018 (IST)

התוכן הסוער הכיל עירום הנוגד את כללי פייסבוק? אם כן, זו פעולת סינון שגרתית שלא דורשת התייחסות. Uziel302 - שיחה 19:00, 14 בינואר 2018 (IST)

איני מכיר את המקרה הספציפי אם זאת דעתי על פייסבוק תמיד הייתה רעה ונשארה כזו. בכל אופן הבנתי ממקורות יודעי דבר שצוקרברג אשר מקדיש כל שנה חלק משמעותי מזמנו לאתגר משונה שהוא בוחר לעסוק בו, החליט להקדיש את השנה הקרובה לשיפור החוויה של המשתמשים בפייסבוק, סליחה קבלו תיקון מהותי, לשידרוג הפייסבוק לכלי שאינו רק חוויתי אלא כיצד שהוא יסייע לארגון מידע, חיפוש ושימוש במידע הקיים בו ... (תרתי משמע ודי לחכימא) בשונה מהמצב הקיים כיום בצורה כה מזויעה. מי-נהר - שיחה 19:11, 14 בינואר 2018 (IST)

השאלה היא לא רק האם זה רע, אלא האם זה בסדר להכנס בכתבה הזאת ולהתעלם מכל מיני דפי טרור. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 19:14, 14 בינואר 2018 (IST)

דיווח על כנס הגיוון בסטוקהולם שהתקיים בנובמבר 2017

תמונה קבוצתית לא פורמלית בסיום הכנס. לא כולם מצולמים כאן

במפגש חורף 2018 שהתקיים ב-5 בינואר בתל אביב, העברתי הרצאה על כנס הגיוון שבו נכחתי (הגשתי בקשה למילגה מויקימדיה שוודיה וקיבלתי). בכנס שנכחו בו כ-80 ויקיפדים מכל העולם, הוקדש גם חלק להרצאות קצרות שהועברו על ידי 10 ויקיפדים, אחת ההרצאות שם הייתה שלי (הרצאה מס' 3). הנושאים שהועלו היו:

1. איך אנחנו יכולים לתמוך בקהילות ילידים שרוצים ויקיפדיה בשפת האם שלהם? - פרו
2. הגדלת מספר הנשים בפרויקטים של ויקימדיה - ספרד
3. גיוס נשים לערוך בוויקיפדיה תוך שימוש בגישה האישית – ישראל
4. כיצד להימנע משמרנות בעריכה בוויקיפדיה – נורווגיה
5. האם ההפרדה הוא הכלי המתאים או פתרון ללא מוצא במטרה לסגור את הפער המגדרי
6. פרויקט סגירת הפער המגדרי בוויקיפדיה הערבית – Walaa, מפעילת המערכת הראשונה בוויקיפדיה הערבית - מצרים
7. פער מגדרי ופער עורכים מבוגרים - נפאל
8. איך נהפוך את האירועים שלנו ליותר ידידותיים –אוסטריה
9. כיצד להקל על יצירת תוכן העוסק בלהט"ב במדינה הומופובית – סרביה
10. כיצד לערב אנשים פגיעים בתנועה - הוצג סרט המראה עורכים בבית חולים לחולי נפש הפעילים בוויקיטקסט. - ארגנטינה

הנושא העשירי היה מאד חשוב בעיני ומעניין והציג גישה ייחודית לקהילה שונה, כך גם ההרצאה הראשונה.

כל המידע על הכנס נמצא במטא בקישור Wikimedia Diversity Conference 2017

אני מפנה את תשומת לבכם ל:

1. קובץ:Gender Diversity Mapping Diversity Conference 2017.webm שבו מדווחת רוזי סטפנסון גודנייט (Rosie Stephenson-Goodknight) על פרויקט מיפוי גיוון מגדרי שערכה. במסגרתו היא ראיינה גם 4 ויקיפדיות מישראל. רוזי היא בין היוזמים של מיזם ויקיפדיה:נשים באדום, המופעל אצלנו על ידי ציפי ערן
2. סרטון ביו טיוב Lightning talks - Diversity Conference 2017, שבו תוכלו לראות את ההרצאות הקצרות שהוצגו למעלה לפי סדר הרשימה.
   

חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה - הפקולטה למדעי הרוח 06:58, 16 בינואר 2018 (IST)

השקעה במניות עדיפה בהרבה על דירות

• כתבה בדה מרקר. צחי לרנר - שיחה 12:11, 16 בינואר 2018 (IST)

ואולי בנק ישראל מודה: השקעות בנדל"ן עדיפות על מניות? כתבה בגלובס. דוד שי - שיחה 20:44, 16 בינואר 2018 (IST)

בטורקמניסטן נאסרו כלי רכב מכל הצבעים למעט לבן

החל משבוע שעבר כל רכב פרטי לא לבן מוחרם על ידי משטרת התנועה. במקביל, חל איסור לנשים לנהוג. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 16:13, 16 בינואר 2018 (IST)

תודה, סופסוף יש מה לכתוב בהיסטוריה של טורקמניסטן#המאה ה-20 והמאה ה-21 (שלטון עצמאי). אגסי - שיחה 20:50, 16 בינואר 2018 (IST)

יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 20:55, 16 בינואר 2018 (IST)

בפורדיסטן נאסרו כלי רכב מכל הצבעים למעט שחור. ‏MathKnight ✡ (שיחה) 20:56, 16 בינואר 2018 (IST)

בכל מדינה עם אקלים חם צריך לאסור את כל צבעי כלי הרכב חוץ מלבן. מדובר ממש בסכנת נפשות שכן הצבעים האחרים בולעים חום ואנשים יכולים למות. אם ניתן להציל אפילו נפש אחת, זה בוודאי כדאי. עדירל - שיחה 22:59, 16 בינואר 2018 (IST)

אז פתאום אתה כן חושב שתפקידה של המדינה זה להיות אבא ואמא? • צִבְיָה • שיחה • כ"ט בטבת ה'תשע"ח 23:06, 16 בינואר 2018 (IST)

יש לינק לידיעה הזאת? גילגמש • שיחה 23:15, 16 בינואר 2018 (IST)

https://www.msn.com/he-il/news/middleeast/בגלל-אהבתו-לצבע-לבן-נשיא-טורקמניסטן-אוסר-על-החזקת-מכוניות-שחורות/ar-AAuz7Jc?fb_comment_id=927667854003042_928023603967467 אבי84 - שיחה 23:20, 16 בינואר 2018 (IST)

President of Turkmenistan 'bans black cars from his capital city because he believes white brings good fortune' - מתברר ששר הפנים דיווח שרוב התאונות במדינה נגרמות על ידי נהגות. במצב כזה הנשיא היה מועל בתפקידו אם היה נמנע מלפעול כדי למנוע תאונות. אם אפשר להציל אפילו נפש אחת, כל האמצעים כשרים. ראו את המאבק ההירואי של משטרת ישראל נגד נגע הסמים. עדירל - שיחה 23:27, 16 בינואר 2018 (IST)

אבל הוא עדיין מועל בתפקידו. תאונות דרכים רבות מדי בטורקמניסטן נגרמות בגלל נהגים. הפתרון המתבקש הוא לאסור על כולם לנהוג. Tzafrir - שיחה 23:52, 16 בינואר 2018 (IST)

במשק הבית שלי הטלתי וטו על רכבים שאינם לבנים - הפרש הטמפרטורה בפנים אינו זניח (כ10 מעלות כמדומני לאחר עמידה בשמש). לגבי נהיגת נשים.... חוכמת ההמונים בעניין ידועה - ומי שטוען אחרת אינו משקלל את היקף הנסועה של נהגות לעומת נהגים.Icewhiz - שיחה 23:56, 16 בינואר 2018 (IST)

Tzafrir, יש הרבה בדבריך, אבל לא שוללים לאנשים את החופש שלהם בבת אחת, אלא בהדרגה. נראה איך הצעדים האלו יעברו ונעבור לשלב הבא של דרישת קבלת רשות על כל נסיעה לדעת שהוא הכרחי. אם אפשר להציל אפילו אדם אחד, הכל כדאי. עדירל - שיחה 00:16, 17 בינואר 2018 (IST)

אני בטוחה, שזה הרציונל שהדריך את מנהיגים בספר סיפורה של שפחה. הבה נריע לדיקטטורה באשר היא, כל רצונם של עריצים הוא להציל את נפשנו, ומי אנו שנערער על זכותם זו? שלומית קדם - שיחה 11:20, 17 בינואר 2018 (IST)

גם לי נראה כך. אגב, למה ללכת רחוק, הרי גם לנו יש ספרי דיסטופיה על תיאוקרטיה יהודית, כמו אלו של יהושע בר-יוסף, אם לא התבלבלתי בסופר. כשעוברים מעולם הספרות לעולם האמיתי, הדיסטופיות מתבררות כמדינות חילוניות. אם לדבר על הקיצוניות שבהן: גרמניה הנאצית וברית המועצות היו מדינות חילוניות למהדרין, אבל גם הדיסטופיות הקטנות של המערב הנאור, אלו ששולחות חיילות צעירות בני 18 לאיים על חולי סרטן סופני שעליהם להתייצב מיד בלשכת הגיוס כי עליהם לשרת את מדינתם מספר שנים תמורת משכורת רעב, ובדרך כולאות אלפי משתמטים, שחלקם הופכים לנכים בגופם ובנפשם כתוצאה מכך, אלו שש ולחות שוטרים לרחרח בתוך כליהם של רבבות צעירים מדי שנה, ושולחים אלפי אנשים לכלא תוך הרס חייהם, במלחמה קדושה כדי להציל אותם משימוש בסם האסור, אלו שממררים את חייהם של רבבות אנשים שלא הזיקו לאיש כי הם נסעו לא עלינו בלי חגירת חגורת בטיחות ברכב, אלו שמתוך דאגה לבריאותינו מטילים על העניים המעשנים מיסים כבדים ביותר, שיוצרות כמובן שוק שחור ופשיעה, אלו שמעלים את מחירי החשמל באופן מלאכותי כדי לממן ייצור סימבולי של "חשמל נקי" מיותר, אלו שמטילים עלויות הנגשה של מליארדי שקלים להנגשת מבנים, בלא שההנגשה הזאת תסייע לאדם כלשהוא. אלו שמפעילים שוטרים כדי למנוע תחבורה שיתופית יעילה וזולה. אז תצחקו על טורקמניסטן ואל תסתכלו במראה, כי הבדיחה על חשבונכם. עדירל - שיחה 12:06, 17 בינואר 2018 (IST)

אז אני מבינה שבדיעבד כן נזכרת מהי עמדתך הפוליטית. אני כאן תמיד זמינה בשביל לסייע. • צִבְיָה • שיחה • א' בשבט ה'תשע"ח 12:24, 17 בינואר 2018 (IST)

להוכיח את האחרים מבלי להציג אידאל כלשהו זו מלאכה קלה... בעולם האמתי היו ויש עדיין לא מעט דיקטטורות בשם הדת (ערב הסעודית, איראן, בנגלה דש, פקיסטן ובעבר לא מעט מדינות נוצריות). ולגבי ברית המועצות ויתר הארצות הקומוניסטיות, שם שלטה הדת, הדת הקומוניסטית ופולחן האישיות האלילי. ועכשיו לביקורת על החוקים השונים, ראינו את מה שקרה ליהודים רבים, שלא הגנו על עצמם והתכחשו לצורך במדינה יהודית - רבים מהם סמכו על חסד אלוהי ועלו בעשן לשמיים. אם לא מתגייסים, למי משאירים את משימת ההגנה על הילדים הקטנים, על החולים, על הנכים ועל לומדי תורה? מי יגן עליהם? מי שהגן על ששת המיליונים? או שאולי מקווים שהחילוניים, הם יגנו, הם ישפכו את דמם בהגנה על העם היהודי ואחרים יהיו פטורים, לא יסתכנו במוות או בפציעה, כי הם לא הולכים לצבא, רק מתפרעים בהפגנות, יורקים על ילדות קטנות שלא לבושות מספיק לטעמם. בריונים המתקראים "משמרות צניעות", כמו באיראן. זה האידאל של הפוסלים כל ממשל ולא מספרים, שלהם יש ממשל, ממשל עריצי של פוסקים עם שוטרי משמרות הצניעות. בברכה. ליש - שיחה 12:35, 17 בינואר 2018 (IST)

אתם לא מבינים את העומק כאן. אני סבור שעליכם לקרוא את היצירה המכוננת, הרוחנמה (זמין פה - [11]), של הטורקמנבאשי. להבין את התופעה אפשר לקרוא עוד פה, וכמובן שהקריאה הטובה ביותר היא בכתב גדול ובסביבה מתאימה פתיחת פסל הרוחמה. דת היא אופיום להמונים, בהחלט, ויש לא מעט דתות שמייסדיהם היו דיקטטורים נאצלים שכבשו (וכבשו אחריהם) בשם הדת, כולל דתות מאוד נפוצות. גרמניה הנאצית אכן התנגדה לכנסייה, אך סביר שברייך בן אלף השנים, לו היה שורד יותר מ12, היו מקדשים להיטלר (והיחס של ניאו-נאצים רבים להיטלר ובני תקופתו - הוא יחס אלילי/אלוהי ולא רעיוני גרידא. יש לא מעט מאמרים - [12] וגם דף ויקיאנגלי [13]). ואצל הקומוניסטים - הדת הייתה הקומוניזם, תוך רדיפת דתות אחרות.Icewhiz - שיחה 13:50, 17 בינואר 2018 (IST)

אני רואה שאנו מסכימים שהשימוש בדת, כל דת, במובן הרחב של המילה הכוללת גם אידיאולוגיות חילוניות, כהצדקה לשימוש באלימות ממוסדת של המדינה, הוא רעיון רע. כמה חבל שכשצריך ליישם את זה על ה"דתות" החביבות עלינו, כמו "בלי גיוס חובה נלך כצאן לטבח" או "אסור לסחור באיברים להשתלה, עדיף שאנשים ימותו", אנחנו פתאום איננו מזהים את הבעיתיות וחושבים שזה שונה לגמרי ממה שקורה בטורקמניסטן. מבלי להכנס לויכוח בשאלת הכרחיות גיוס בנים לצבא, אל מול האפשרות לגייס אנשים כמו שמגייסים אנשים לשב"כ ולמוסד (שאולי גם בלעדיהם נעלה בעשן הכבשנים), מה ההצדקה לגיוס חובה של בנות? האם גם בלי גיוס בנות לא נוכל להגן על עצמנו? האם הציבור מודע לכמה בנות (לא דתיות, הדתיות מקבלות פטורים בלי בעיה) מוצאות את עצמן עם פגיעות גופניות ונפשיות שמלוות אותן לכל ימי חייהן, אם לא אבדו את חייהן, בגלל גיוס החובה. האם למישהו בכלל אכפת? האם מישהו ספר כמה אנשים מתים כל שנה בגלל האיסור לשלם כסף לתורמי איברים? יופי לצחוק על טורקמניסטן ועל תיאוקרטיות דמיוניות. אנחנו צריכים לשמוח כל יום כל היום על שאנו לא שם, אבל בשוליים הלא כל כך צרים, יש בארצנו הקטנטונת המוני אנשים שהאתוס של הרוב לא מתאים להם והם נדרסים ונמעכים בדיוק כמו בטורקמניסטן. עדירל - שיחה 14:04, 17 בינואר 2018 (IST)

באמת שאני לא מצליחה למצוא קוהרנטיות בעמדות שלך. בהתחלה גרסת שאם המדינה יכולה להציל אפילו אדם אחד ממוות, עליה להכריח את כל האזרחים לנסוע ברכבים לבנים. אחר כך נזכרת שאתה נוטה לכיוון הליברטריאני, אז פצחת בנאום שלם על הכוח המשחית של המדינה. ואז בפינאלה קיטרת על כך שנשים רח"ל מוצאות את עצמן עם פגיעות גופניות ונפשיות "לכל ימי חייהן". כידוע, נשים מגיעות לתפקידים קרביים רק אם הם בוחרות בכך, לא בגלל "גיוס חובה". אז איפה ההגנה על חופש הבחירה? מה אכפת לך מה הבנות האלה בוחרות לעשות? האם אתה רומז שאתה תומך באיסור של המדינה על נשים להתגייס לתפקידים קרביים? האם לבני אדם פתאום אין אחריות על החלטותיהם? אני סקרנית לגלות מה יהיה המהלך המחשבתי הבא. האם ייתכן שלפנינו עומד עוד סמוטריציאני שתומך בחופש עד שזה נוגע לדת? • צִבְיָה • שיחה • ב' בשבט ה'תשע"ח 00:00, 18 בינואר 2018 (IST)

תודה ששאלת. אין לי כל תלונה על חיילות שמשרתות בקרבי. לא על כך כתבתי. התלונה שלי היתה על דברים כאלו: העריקה הוכתה ונשכה השוטר, תיעוד: שוטרים צבאיים עוצרים עריקה - ושוברים את ידה, רע"א 6155/16 - אמנם מדובר בפלוני, אבל יש לא מעט פלוניות כאלו, נפטרה חיילת שהתמוטטה בכלא 4 בשבוע שעבר, לא בטוח שהיא מתה בגלל הגיוס, היא בוודאי נרצחה על רקע הרצון להציל אותה מההתנהגות הנלוזה של שימוש בסמים. רב המקרים מן הסתם נגמרים רק ביד שבורה, אבל כמו במקרה של פלוני, יש כאלו שנגמרים רע מאוד. עדירל - שיחה 00:55, 18 בינואר 2018 (IST)

אם אנחנו כבר בשוונג: אונס בכלא צבאי והכרה בנכות נפשית לאחר שנים. עדירל - שיחה 01:01, 18 בינואר 2018 (IST)

┐────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────└ כן, רק שאתה בדבריך התייחסת ספציפית לנשים. וכיוון שאני לא חושדת בך שאתה מתנסח כסדר בלשון נקבה, סביר להניח שניסית להביע איזה רעיון ספציפית לגבי חיילות ממין נקבה. • צִבְיָה • שיחה • ב' בשבט ה'תשע"ח 13:10, 18 בינואר 2018 (IST)

כן, וצר לי שדברי לא הובנו. טענתי היתה שגם אם נקבל את הטענות שיש הכרח בגיוס חובה כדי שיהיו לנו מספיק לוחמים, הטענות אינן רלוונטיות לגבי נשים, שכן רובן המוחלט אינן לוחמות, ורובן המוחלט של אלו שכן לוחמות עושות עבודות שיטור שעבורן הטענה שלא ניתן לגייס עבורן עובדים בכסף אינן רלוונטיות. אז אם לחזור על הטענה: הבה נתחיל בלהפוך את השירות של נשים בצבא להתנדבותי. תהיינה היתרונות של גיוס חובה לנשים אשר תהיינה, הן לא שוות את הנזק. עדירל - שיחה 13:23, 18 בינואר 2018 (IST)

נראה שבצרפת היו, לפי אותו הגיון (לפי נתוני 2016) צריכים לאשר רק נהיגה של נשים. ר' סיקור בהארץ של כתבה בלה מונד ונתונים גולמיים. Tzafrir - שיחה 22:14, 17 בינואר 2018 (IST)

גם אני לא מסכים עם עדירל, אבל טוב לצאת מהקופסה ולחשוב מחדש על העמדות שלנו בעקבות טענות מנומקות כמו שלו. נרו יאיר • שיחה • ב' בשבט ה'תשע"ח • 13:48, 18 בינואר 2018 (IST)

אולי לא שמת לב, עדירל, אבל נשים שמתנדבות להיות לוחמות משתתפות באופן פעיל בתפקידי לחימה והדרכת לוחמים, לאו דווקא בתפקידי שיטור. יש טייסות ויש נשים בשריון ויש נשים בכל מקום. איש איננו כופה על חיילת לשרת כלוחמת, אבל מאפשרים לה לעשות זאת. ואם לדבר על שבירה נפשית, הטרדות מיניות ואונס - כדאי שתסתכל קצת קרוב יותר אליך, לא רק בצבא.שלומית קדם - שיחה 13:55, 18 בינואר 2018 (IST)

נשים משרתות בצבא במגוון רחב של תפקידים חשובים, מעניינים ומאתגרים. אבל, הן לא לוחמות במובן של גיוס חובה, של צורך במסה גדולה של לוחמים לקדם פני אויב. הצעד של חיוב אנשים לעבוד במשך שנתיים במקום עבודה שהם לא בחרו ואינם יכולים לעזוב הוא צעד פוגעני ביותר הפוגע באופן חמור בזכויות אדם בסיסיות. אני יכול להבין שימוש בו במצבי חירום קיצוניים, אבל אנחנו רחוקים מאוד מלהיות שם. עדירל - שיחה 15:38, 18 בינואר 2018 (IST)

עדירל, מרבית הגברים בצה"ל (13 מתוך 14) אינם משרתים בתפקידי לחימה. בכלל, המונח "תפקיד לחימה" זקוק לריענון, האם מפעיל/ת מזל"ט שצד אויבים או משלח/ת טיל קרקע-קרקע זה תפקיד לחימה? הצבא המודרני מתנהל אחרת מצבאות של מטילי כידונים ולוחמים עם חרבות. הנשים יכולות לתרום לצבא, במרבית התפקידים, כמו הגברים ויש לזה יתרונות גדולים, לצבא ולנשים. לצבא יש מבחר גדול יותר של מועמדים, כדי לבחור מתוכם את המתאימים ביותר לתפקידים השונים ולנשים יש הזדמנות, כמו לגברים, ללמוד איך פועלים במסגרת היררכית גדולה, איך משתלבים בה ומתקדמים בדרגות, הזדמנות לרכוש ניסיון בתחומים מגוונים, ניסיון שיאפשר להן בעתיד להשתלב בתפקידים מקצועים וניהוליים במסגרות האזרחיות. אלה יתרונות עצומים ואין שום סיבה אמתית, שאינה נגועה בדעות קדומות, להבדיל בין נשים ובין גברים. בברכה. ליש - שיחה 15:54, 18 בינואר 2018 (IST)

אין ויכוח שנשים יכולות לשרת בצבא ולתרום לו רבות, למשל: בתפקידי מטה, מחקר ופיתוח, סייבר וכו'. הוויכוח הגדול הוא האם נשים יכולות לשרת בתפקידי לחימה כגון חי"רם (כמו סיירת מטכ"ל, חטיבת הצנחנים וחטיבת גולני), הנדסה קרבית ושריון. כאן נראה שבגדול התשובה היא לא (מבחינה פיזיולוגית-רפואית ומבחינת השילוב הראוי, 3 גברים ואישה ביחד בטנק אחד זה מקור לצרות משפטיות). ‏MathKnight-at-TAU ✡ (שיחה) 17:02, 18 בינואר 2018 (IST)

לא רק המונח "תפקיד לחימה" זקוק לרענון, גם הדרך בה אנו מתייחסים לבני אדם ולזכויות אדם זקוק בדחיפות לרענון. בני אדם רבים יכולים להפיק תועלת רבה משירות בצבא ובני אדם רבים אחרים יכולים לסבול קשות משירות כפוי בצבא. חלקם מתאבדים, חלקם מתים מהזנחה, רבים סובלים אחרי זה ממחלות נפש (במקרה אני מכיר אישית מקרה אחד כזה, והבאתי עוד מקרה כזה בפסק דין למעלה), מנכות (אני מכיר אדם שסובל מנכות בגלל שסרבו לשלוח אותו לטיפול רפואי בזמן, נוהג רווח בצה"ל בגלל שירות החובה שמחייב את מי שרוצה להפסיק לעבוד להציג את עצמו כחולה, או לירות בעצמו ברגל כפי שעשו שניים מחברי למחלקה בטירונות). כל התירוצים שהועלו לפני 60 שנה כדי להצדיק את גיוס החובה על כל הצדדים השליליים שלו, לגמרי אינם רלוונטיים בימינו. אין למדינה שום בעיה לגייס את המשאבים הנדרשים כדי לשלם משכורות ראויות לחיילים, ואין שום בעיה לגייס כח אדם מספיק לכל התפקידים. התירוץ היחיד ששמעתי הוא הטענה, שנבדקה ונמצאה שגויה בארצות הברית, שבמעבר לצבא החובה יתגייסו לתפקידי הלחימה המסוכנים רק אנשים בעלי יכולות ירודות ועל כן צריך לגייס את כולם. אבל תירוץ זה אינו רלוונטי לנשים. הן כולן, עד האחרונה שבהן, עושות תפקידים שניתן בלא שום בעיה לגייס אליהן כח אדם מתאים באמצעות התאמת שכר לתפקיד. האם מישהו טוען שלא ניתן לגייס עוד 2000 שוטרים/שוטרות בשכר למשמר הגבול? מישהו חושב שיש בעיה לגייס תצפיתנים בכל מספר שהוא בשכר? האם באמת יש בעיה לגייס פקידות במספר מספיק בשכר? יש המון יתרונות לשירות צבאי והמועמדים לשירות מודעים להם ומתגייסים בהמוניהם בהתנדבות (יותר מרבע מהבנות הדתיות שיכלו לקבל פטור בלא בעיה). אבל כל היתרונות הללו אינן מצדיקות לדרוך על גוויות של אנשים אחרים שימותו ויהפכו לנכים בגלל פגיעה אנושה בחופש הפרט. עדירל - שיחה 17:25, 18 בינואר 2018 (IST)

אינני יודע מדוע אתה חושב ש:"הטענה, שנבדקה ונמצאה שגויה בארצות הברית, שבמעבר לצבא החובה יתגייסו לתפקידי הלחימה המסוכנים רק אנשים בעלי יכולות ירודות". מההכרות שלי עם לוחמים אמריקאים (לא בצי ולא בחיל האוויר) התרשמתי שמדובר באנשים ברמה נמוכה מאד, עם רמת השכלה בקאנטים, סקסיסטים, גסי רוח ולקינוח רובם גם גזענים. אסייג בכך שהכרות עם כמה עשרות לוחמים איננה מדגם מייצג, אך מדובר במדגם אקראי - לא בחרתי בשום צורה את אלו שהכרתי. אילן שמעוני - שיחה 22:28, 24 בינואר 2018 (IST)

בהנחה שאתה צודק, איזו מהתכונות הירודות שמנית עשויה להפריע להם לתפעל טנק או לרוץ עם משקלים כבדים? אני מסכים שהפואמות שהם יכתבו לא תהיינה חביבות עלי, נו? בברכה אגלי טל - שיחה 22:52, 24 בינואר 2018 (IST)

שלום לאביר, כידוע לך נשים משרתות בצה״ל ביחידות של חיל רגלים קל: גדוד קרקל, גדוד ברדלס, גדוד אריות הירדן וגדוד לביא הבקעה. כמוכן בשריון מתנהל כרגע נסיון שעיקרו עבר בהצלחה ולפי התוכנית בסיומו נשים ישולבו ביחידות אך לא ישרתו בתוך אותם הטנקים עם גברים. שמעתי ראיון עם דני נווה היום ולדבריו לצה״ל חסרים לוחמים למשימות בטחון שוטף. התוצאה היא שימוש גדול מדי ביחידות מילואים לצרכים הללו (על חשבון אימונים לאותן היחידות). שירות נשים בחי״ר קל ובשריון יכול לפנות יותר גברים לצנחנים, גולני ומשמר הגבול. ואני לא מדבר על משמר הגבול, שם יש שירות משותף של גברים ונשים כבר עשרות שנים. Tzafrir - שיחה 20:29, 18 בינואר 2018 (IST)

חי"רם (חיל רגלים מעולה) זה לא חי"ר קל. שם אי-אפשר לעשות הנחות פיזיות או לבצע את מבחני הכושר עם מחסניות ריקות. גם הנדסה קרבית ושריון עדיין סגורים לבנות בתפקידי הלחימה. הניסוי בשריון הוא לא הצלחה גדולה ואני מניח שכחלק ממדיניות הורדת הרף כדי לאפשר קבלת נשים, במהלך הניסוי החיילות לא נדרשו לסחוב פגזים כבדים, לתפעל פריסת זחל או לתחזק טנק בתנאי שדה. אז אולי הן יכולות לשמש כטנק נספח לחי"ר הקל/מערך הגבולות, אבל בהחלט לא לשרת ביחידות שריון רגילות. כנ"ל בהנדסה שבה יש דרישות לוחמה ופיזיות כמו של חי"ר ושריון, גם ירי ולחימה כחי"ר וגם תפעול כלים כבדים. הרעיון של גדודי בט"ש/חי"ר קל משולבי נשים לוחמות כדי לשחרר את הלוחמים הגברים ללחימה אינטנסיבית יותר ואימונים לקראתה נשמע לי סביר. ‏MathKnight ✡ (שיחה) 23:12, 18 בינואר 2018 (IST)

דרוש מקור

מדי פעם אני מבקר בוויקידפיה העברית ולרגע יש לי צורך לתקן איזה ערך שמכיל שגיאה בוטה, אבל אז אני נזכר ביחס של וויקיפדיה העברית לשימוש במקורות עם הפניות בגוף הטקסט - "לא צריך":

• אם היה צורך בהערת השוליים הזאת, היה צריך להצמיד הערת שוליים לכל עובדה אחרת המופיעה בערך, כיוון שאין הבדל בין תוקף העובדות השונות. - ויקיפדיה:הערות שוליים

נכון, אין הבדל: לכל המידע במאמרי וויקיפדיה העברית אין שום תוקף בזכות עצמו, הוא נוסף על ידי אלמונים ללא מתודולוגיה מחקרית או אפילו סמכות מקצועית.* התוקף היחיד שניתן למידע הוא המובאות המוצמדות אליו, שצריך שיהיו מתוך מקור אמין שהוא נגיש לקוראים באופן הולם.

במקום לערוך את המאמר שהביא אותי לכאן (פרדוקס הסבא - שבנחרצות "זוקף לזכותו" של סופר כלשהו את האזכור הראשון לפרדוקס, ללא סימוכין) העדפתי לנסות לגרום לשינוי יסודי יותר באיכות המיזם. אני מקווה שמישהו שמעורב יותר בפוליטיקה של המיזם יחליט להנהיג שינוי שיהפוך את המקורות לדרישה הראשונה והעליונה בכתיבה ועריכה של מאמרים. דורס - שיחה 12:03, 19 בינואר 2018 (IST)

לא הבנתי מה השינוי שאתה מציע. גילגמש • שיחה 12:11, 19 בינואר 2018 (IST)

לא ניתן להביא שינוי בכללי ויקיפדיה. אם העובדה הזאת מפריעה לך תצטרך להביא הוכחה לכך שהיא לא נכונה ואז העניין יתוקן. עדירל - שיחה 12:21, 19 בינואר 2018 (IST)

זה אגב, קל מאוד כי בויקי באנגלית יש סימוכין לאזכורים קודמים. עדירל - שיחה 12:22, 19 בינואר 2018 (IST)

המשפט המצוטט כאן מתוך הכללים להערות שוליים נראה לי תמוה ביותר וכך גם הדוגמה המופיעה שם. בהחלט יש מקום להערת שוליים כזו. Liad Malone - שיחה 12:26, 19 בינואר 2018 (IST)

אני רואה עכשיו שהדוגמה הזאת קיימת כבר מיום יצירת הדף הזה על ידי גילגמש לפני 11 שנה. הגיע הזמן להסיר אותה. היא יוצאת מנקודת הנחה שאין צורך בהערות שוליים כאשר הערך מתורגם, אלא אם המידע שנוי במחלוקת, ועדיף בלעדיהן. Liad Malone - שיחה 12:39, 19 בינואר 2018 (IST)

מה שהיה רלוונטי לפני 11 שנים כבר לאו דווקא רלוונטי כיום. הוויקיפדיה מתפתחת כל הזמן וחלק מהסעיפים כבר לא רלוונטיים. גילגמש • שיחה 14:25, 19 בינואר 2018 (IST)

בדוגמה הספציפית בדף המדיניות אין טעם להביא מקורות על כך שאדם כלשהו המוזכר בהקשר משני הוא נניח רופא בן המאה השנייה, אם יש לו ערך אצלנו. זו דוגמה טובה למיקור יתר. נרו יאיר • שיחה • ג' בשבט ה'תשע"ח • 14:30, 19 בינואר 2018 (IST)

אבל לסוראנוס איש אפסוס אין עדיין ערך בעברית. כשיהיה, המקור צריך להופיע בערך עליו. עד אז, ניתן בהחלט לציין מקור, לאו דוקא לתקופתו או לכך שהיה רופא, אלא לכך שהוא "ראשון רושמי קורות חיי היפוקרטס" ו"מקור המידע העיקרי על אודותיו". Liad Malone - שיחה 17:26, 19 בינואר 2018 (IST)

אני אישית משתדל להוסיף מקור לכל משפט שאני מוסיף, או כמה ביחד. לפעמים אני רק מוסיף מקורות למשפטים. – אסף (Sokuya)^שיחה 01:33, 23 בינואר 2018 (IST)

פלורליזם אקדמי

מאמר על חירות המחשבה באקדמיה, 2018. מרתק. יום נפלא אגלי טל - שיחה 08:50, 21 בינואר 2018 (IST)

המאמר מעורר את השאלה האם גם על האקדמיה כבר אי אפשר לסמוך הלל יערי • שיחה • ה' בשבט ה'תשע"ח • 15:44, 21 בינואר 2018 (IST)

בכל הנוגע לפקולטות ל"מדעי" החברה, המדינה והמגדר - הן כבר מזמן הפסיקו לעסוק במחקר אובייקטיבי בעל מחויבות לאמת והפכו להיות כת קנאית ודכאנית שמטיפה לפי האג'נדה ואבוי למי שלא מתיישר לפי האידאולוגיה הפרוגרסיבית והאנטי-מערבית שלה. לכן כבר אי-אפשר לסמוך על ה"מחקרים" בתחומים אלו. ‏MathKnight-at-TAU ✡ (שיחה) 15:56, 21 בינואר 2018 (IST)

כתבה מעניינת. בהנחה שהתיאור בה מדויק, היא מדגימה בצורה נפלאה למה האקדמיה כל כך חשובה. קודם כל, תהליך הפרסום המדעי פשוט עבד. המאמר נכתב, הוגש והתקבל לאחר ביקורת עמיתים, פורסם, צוטט ועורר דיון. למרבה הצער הוא הוסר לבסוף - אבל לא בגלל סתימת פיות של האקדמיה, אלא בגלל איומי רצח על העורך מצד "קנאים הודים". הסיפור עצוב אבל מוסר ההשכל חד משמעי - צריך אקדמיה חזקה ובה חירות מקסימלית לחוקרים, כדי שמחברים יוכלו לכתוב מחקרים כאלה ועורכי כתבי-עת יוכלו לפרסם אותם (וחוקרים אחרים יוכלו לקטול אותם). Reuveny - שיחה 18:44, 21 בינואר 2018 (IST)

היא גם מדגימה כמה למעשה האקדמיה, לפחות בתחומים הללו, רחוקה עד מאוד מהאוירה הרצויה שמעודדת מגוון דעות, דיון פתוח, ענייניות וכו'. הנקודה החשובה היא שחלק מאותם "קנאים הודים" הם פרופסורים נכבדים באוניברסיטאות מערביות. בברכה אגלי טל - שיחה 18:48, 21 בינואר 2018 (IST)

קודם כל, הכותב לא מייחס את איומי הרצח לאנשי אקדמיה. שנית, מאיפה הגיע הכותב עצמו? הוא בשר מבשרה של האקדמיה. ה"אקדמיה" איננה גוף מונוליתי ומרושע, יש בה מגוון דעות (חלקן אמנם הזויות). הנקודה החשובה שהכותב הוא פרופסור בעצמו, שמצליח לפרסם את מאמריו הפרובוקטיביים בבמות המרכזיות של האקדמיה ולקבל תגובות שחלקן אוהדות. אז חוסר הסובלנות שמסופר עליו בכתבה הוא חמור מאוד אבל לא צריך לשפוך את התינוק עם המים. בלי אקדמיה חזקה לא יהיו הקולות הביקורתיים האלה. Reuveny - שיחה 18:53, 21 בינואר 2018 (IST)

לא התכוונתי לאיומי רצח אלא לניסיונות השתקה בוטים מצד פרופסורים באוניברסיטאות מערביות, מוזכרים שם דבאשי ו-ויגַ’י פּרַָשַד. כמובן שאלו רק דוגמאות. בעיני, יסודות ה'סמכות' של כל מה שאנחנו כוללים במונחים 'אקדמיה' ו'מחקר אקדמי', הם: נייטרליות, גיוון ואקלים נוח לדעות שונות. בחוגים המסוימים האלה באוניברסיטאות, החוקרים מקדמים סדר יום אידיאולוגי ולכן אינם נייטרליים. הם אחידים כמעט לחלוטין בדעותיהם (בנושאים מרכזיים) ולכן אין גיוון. וכמו במקרה שמדובר כאן, רבים מהם שוללים בכוחניות את הבעתה של דעה שונה מהמקובל. לכן התייחסות לפקולטות המדוברות כאל גוף אקדמי, על האמון והסמכות שמקובל לייחס לגופים כאלה, היא שגויה. אין קשר ל"חיזוק האקדמיה" לעומת "החלשתה". בברכה אגלי טל - שיחה 19:24, 21 בינואר 2018 (IST)

זה לא רק עניין של חירות המחשבה, אלא גם השאיפה לגלות את האמת. הפוסטמודרניזם הרס את השאיפה לחקר האמת המונחות בבסיסו של כל מדע שמכבד את עצמו, והחליף אותו ב"כתוב איזה נראטיב שבא לך והכרז שהוא האמת" ולא משנה אם הוא אמיתי או שקרי. מדעי החברה, המדינה וחלק ממדעי הרוח אימצו את התפישה הפוסטמודרניסטית הזאת וזה למעשה חיסל אותם אינטלקטואלית, ועכשיו גם ארגונית: סטודנטים בורחים מהפקולטות האלה כי הם לא רוצים שילמדו אותם שטויות והם לא רוצים ללמוד תחת טרור מחשבתי. ‏MathKnight-at-TAU ✡ (שיחה) 12:54, 22 בינואר 2018 (IST)

לא נראה לי שזו הסיבה שהסטודנטים לא באים. זה פשוט בגלל שאנחנו חברה יותר מטריאליסטית, והתחומים הללו לא פרקטיים לשוק העבודה. משה פרידמן - שיחה 15:20, 22 בינואר 2018 (IST)

בתחומי עבודה רבים, הדרישה היא שפשוט יהיה לך תואר ולא ממש משנה איזה. אז נכון, לרוב במקצועות כאלה בשלבים הראשונים מרוויחים פחות מאשר במקצועות הדורשים הכשרה אקדמית כגון מדעים, הנדסה, רפואה ועריכת דין. אבל עדיין: סטודנטים מעדיפים לעשות את התואר לשם רזומה בתחומים אחרים ולא בתחומים הללו. ‏MathKnight-at-TAU ✡ (שיחה) 15:27, 22 בינואר 2018 (IST)

איזה "תחומים אחרים"? לא ידוע לי שהחוגים למדע המדינה ושאר מדעי החברה מתרוקנים. הסטודנטים בישראל נוטשים את מדעי הרוח, לא את מדעי החברה. Reuveny - שיחה 19:49, 22 בינואר 2018 (IST)

זה לא באמת משנה. המחשבה כאילו אנשים שמחפשים סתם תואר נמנעים מללמוד תחומים כאלו ואחרים בגלל "טרור מחשבתי" נשמעת לי מנותקת מהמציאות. משה פרידמן - שיחה 20:34, 22 בינואר 2018 (IST)

┐────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────└

מדובר במגמה מאוד מטרידה. אני עוקבת אחרי המגמה הזו בצפון אמריקה (ומבחינה בניצנים שלה גם בישראל). ראוי לאפשר לסטודנטים לבחון את העמדות השונות בנושא מסוים, ולא לצנזר מהם מידע מטעמים פוליטיים\אידאולוגיים. ראוי, בהקשר זה, לציין שהמדע (כל מדע) תמיד נמצא בסכנה כשאינטרסים פוליטיים מתערבים (ראו: פוליטיזציה של המדע). אנחנו זוכרים גם את מדע האסטרונומיה בסכנה מול הסמכות הדתית (שהייתה בעלת כוח פוליטי רב) וגם את מדע הביולוגיה שנאלץ לכופף עצמו ללחצים פוליטיים בדבר שונות גזעית בין בני אדם. בניגוד ללחצים הפוליטיים\אידאולוגיים שמופעלים על חוקרים ע"י גורמים חוץ אקדמיים, היום אנחנו רואים תופעה שבה הגורמים האלו הם גם פנים אקדמיים, וזה מאוד מדאיג. מוסדות לימוד צריכים להיזכר מה מהותם, לשם מה הם קיימים ועל איזה בסיס. מטרתם היא לא לעטוף את הסטודנטים שלהם בצמר גפן ולהגן עליהם מכל רע, אלא ללמד אותם להתמודד עם עמדות שונות ועם ביקורת. דוג'רית - שיחה 11:37, 23 בינואר 2018 (IST)

כשאת אומרת שאת "מבחינה בניצנים שלה גם בארץ" למה את מתכוונת? בברכה אגלי טל - שיחה 13:45, 23 בינואר 2018 (IST)

אני מתכוונת לכך שאני מבחינה גם בארץ בקולות כאלו. דוג'רית - שיחה 19:21, 23 בינואר 2018 (IST)

זה הבנתי. כוונתי הייתה, האם תוכלי לתת דוגמה? בברכה אגלי טל - שיחה 22:10, 23 בינואר 2018 (IST)

אין לי כרגע דוגמה קונקרטית. דוג'רית - שיחה 07:03, 24 בינואר 2018 (IST)

הלמ"ס מאשרת: מדעי הרוח בישראל הולכים ונכחדים

• כתבה בכלכליסט. צחי לרנר - שיחה 16:05, 21 בינואר 2018 (IST)

בהתחשב בפיסקה הקודמת, אולי עדיף. בברכה אגלי טל - שיחה 16:39, 21 בינואר 2018 (IST)

כותרת שהיא קשקוש. על פי הכתבה, בסוף שנות ה-70 היו 7000 סטודנטים למדעי הרוח ובשנת 2017 יש 18000 סטודנטים למדעי הרוח. עדירל - שיחה 17:10, 21 בינואר 2018 (IST)

ויחסית ל-2007 או 1997? ‏MathKnight ✡ (שיחה) 18:41, 21 בינואר 2018 (IST)

עדירל, בוא נעשה קצת חשבון: כמה אנשים היו בישראל בשנות ה-70 וכמה סטודנטים בכל התחומים? וכמה בשנת 2017? קריסת מדעי הרוח ברורה. אגלי טל, תרצה להסביר למה התכוונת ומה הקשר לפסקה הקודמת? Reuveny - שיחה 18:48, 21 בינואר 2018 (IST)

בהתחשב בעובדה שפקולטות רבות שנכללות תחת 'מדעי הרוח' אינן ראויות להילה האקדמית, (כפי שביארתי כעת בפיסקה למעלה,) אני מברך על הצטמצמותן וצמצום השפעתן על החברה. בברכה אגלי טל - שיחה 19:26, 21 בינואר 2018 (IST)

אם הבנתי נכון את טרוניותיך בפסקה למעלה, הן מכוונות כלפי סוציולוגים וחוקרי מדע המדינה. התחומים האלה לא קשורים לכתבה שלפנינו, הם דווקא משגשגים. במקום ללמוד מקרא, היסטוריה או ספרות עברית באוניברסיטאות אנשים בוחרים ללמוד משפטים או מנהל עסקים במכללות. אני לא חושב שזה תהליך בריא. Reuveny - שיחה 19:44, 21 בינואר 2018 (IST)

במקום ללמוד סוציולוגיה ומדעי המדינה - שיילמדו מדעים מדויקים, מדעי החיים והנדסה. זה בריא יותר ותורם הרבה יותר לחברה ולאנושות. ‏MathKnight ✡ (שיחה) 19:50, 21 בינואר 2018 (IST)

יש גם אנשים שמדעים מדויקים, מדעי החיים והנדסה הם לא לטעמם. על כן אין סיבה שילמדו אותם. יואב ר. - שיחה 00:20, 23 בינואר 2018 (IST)

רוצים לתרום לחברה? לכו ללמוד הנדסה. אין שום ערך בלימודי היסטוריה, מדע המדינה ופילוסופיה כי הרי כל הנושאים שקשורים בדיכוי חברי, שפה, זכויות אדם, פילוסופיה של המדע, טבח עם, אזרחות, מלחמות, מוסר, גזענות, דיקטטורות, פוליטיקה, תורת ההכרה וכן הלאה הם לגמרי שוליים ואין שום צורך ללמוד אותם. העיקר שנדע להנדס מכונות. מה נעשה עם המכונות האלו? את ההחלטה הזו נשאיר בידי אותם אנשים שלא טרחו ללמוד היסטוריה. דוג'רית - שיחה 19:41, 23 בינואר 2018 (IST)

אין שום ערך בלימודי היסטוריה ומדע המדינה (לא דיברתי על פילוסופיה) במצב הנוכחי של הפקולטות והחוגים המלמדים אותם: לא מלמדים את הסטודנטים לחשוב, לא מביאים בפניהם את העובדות ומגוון דעות, אלא פשוט עושים להם אינדוקטרינציה שמתעלמת מהעובדות. ‏MathKnight ✡ (שיחה) 08:59, 24 בינואר 2018 (IST)

זו הכללה גסה ולרוב - לא נכונה. Reuveny - שיחה 11:36, 24 בינואר 2018 (IST)

זו האינדוקטרינציה של "אם תרצו", שמתברר שקונה לה אחיזה גם בקרב אנשים משכילים. ועכשיו כולם ביחד: אין כיבוש, אין עם פלסטיני, צה"ל הוא הצבא המוסרי ביותר בעולם (לחזור מאה פעם). דוד שי - שיחה 09:01, 27 בינואר 2018 (IST)

יצא נסער ופגוע: הרופאה כינתה את המטופל בטופס ההפניה "ניגר"

• כתבה במעריב. צחי לרנר - שיחה 17:08, 22 בינואר 2018 (IST)

  עטיפה לדגים. אפשר להתרגז מכל שטות, ולא צריך להעתיק את הפוליטקלי קורקט האמריקאי. Niger זה שחור בלטינית (המילה האמריקאית המושמצת יותר מדי זה דווקא Nigger) - ומבחינה רפואית זה סימפטום רלוונטי - גם זה וגם זה שהוא טבעוני - להפניה שכתובה שם. השכיחות של Paget אצל אפרו-אמריקאים גבוהה יותר (לפחות על-פי חלק מהמחקרים), ותוצאות דם מוזרות אצל טבעונים לטווח ארוך זה גם ענייני.Icewhiz - שיחה 17:54, 22 בינואר 2018 (IST)

אינני חושבת שזאת שטות ואני מבינה בהחלט ללבו של המטופל הפגוע. הרופאה כנראה בורה ואיננה מבדילה בין "ניגר", "כושון" בעברית, ל"נגרו" - אדם שחור-עור. אינני חושבת שהיא התכוונה לפגוע בו, אבל מצער להיווכח, שבישראל של 2018 יש רופאים בורים כאלה. האם היית מתתיחס כך גם לרופא שהיה כותב בטופס "ז'יד" או "קייק" במקום "יהודי"? שלומית קדם - שיחה 18:14, 22 בינואר 2018 (IST)

זה לטינית - הרופאים בארץ (ובמקומות אחרים) מתעקשים עדיין על שימוש בלטינית ופסאדו-לטינית. ובלטינית צחה - זהו דווקא המונח. האבולוציה של nigger למילה גסה היא אמריקאית בלבד - ומהמאה ה20.Icewhiz - שיחה 18:46, 22 בינואר 2018 (IST)

נניח, אבל אדם משכיל ותרבותי אמור להיות מודע למציאות הקיימת, ואם מילה לטינית ביסודה נחשבת זה שנים רבות (מאות בשנים?) למילת גנאי זולה ומעליבה, ראוי לא להשתמש בה. אינני חושבת שיש מקום להעמיד את הרופאה לפני ועדת משמעת או אפילו לנזוף בה, אבל להעיר לה ודאי צריך.שלומית קדם - שיחה 15:33, 23 בינואר 2018 (IST)

או שהיא גזענית או שהיא סתם בורה. • צִבְיָה • שיחה • ז' בשבט ה'תשע"ח 15:43, 23 בינואר 2018 (IST)

ממש לא מאות בשנים. הוצאת Nigger "מחוץ לחוק" זה חדש יחסית. מארק טוויין השתמש בניגר באופן חופשי - והוא כתב מזווית פרו-שחורה. זה הפך ללא מקובל באמריקה בשלהי שנות ה-60 ובמהלך אימפיראליסטי אמריקאי בוטה אנו רואים בשנים האחרונות (וזה חדש למדי - פחות מעשור) תקיפה של שימוש של מילים דומות (ואף לא דומות כלל - ככושי (ולא "כושון" שהוא אכן תוקפני)) - בשפות אחרות בהן לא היה שימוש שכזה.Icewhiz - שיחה 16:12, 23 בינואר 2018 (IST)

כל כך הרבה מילים, כל כך מעט טקט. • צִבְיָה • שיחה • ז' בשבט ה'תשע"ח 16:55, 23 בינואר 2018 (IST)

אחת ממצוות הפוליטיקלי קורקט היא להניח תמיד על כל אדם את הגרוע ביותר (אלא אם הוא שייך למגזר מקופח, שאז הכללים מתהפכים). הרופאה ציינה פרט עובדתי רלוונטי. אלא שהפרט הזה נוגע באחד ממתחמי הרגישות. מסקנה: מוכרח להיות שהרופאה היא גזענית נאלחת, שאמנם מטפלת בפציינט כראוי, אבל לצד זה מביעה את אי-שביעות רצונה מקיומו עלי אדמות בהערה פוגענית. זו אמנם תזה מופרכת מכל זווית, אבל למי איכפת. מקומם לראות באיזו מהירות על-קולית מתנערים ממנה קופת החולים ומשרד הבריאות. עוזי ו. - שיחה 18:06, 23 בינואר 2018 (IST)

למען הדיוק הלשוני, niger זה בלטינית שחור - הצבע ולא המוצא. לקרוא בלטינית niger לאדם ממוצא אפריקאי הגיוני בערך כמו לקרוא flavus (צהוב) לסיני, rubeus (אדום) לאינדיאני או albus (לבן) לאדם ממוצא אירופאי. המונח המדעי/לטיני לאדם ממוצא אפריקאי הוא negroid ובקיצור negro. עוזי, להבנתי קופת חולים מכבי לא "התנערו" מהרופאה אלא רק התנצלו (נימוס אלמנטרי) ודווקא ציינו שהטעות הייתה בתום לב. H. sapiens - שיחה 20:02, 23 בינואר 2018 (IST)

בפרסומים מדעיים בתחום הרפואה משתמשים פשוט ב-white או black. גורם לי לתהות איזה מן טקסטים הרופאה הזו קוראת. • צִבְיָה • שיחה • ז' בשבט ה'תשע"ח 20:06, 23 בינואר 2018 (IST)

שרת הבדידות הבריטית

• British People Are So Lonely That They Now Have a Minister for Loneliness. צחי לרנר - שיחה 22:51, 22 בינואר 2018 (IST)

זה כבר היה על השער שלנו אבל מי טורח לקרוא את השער של ויקיפדיה?) Tzafrir - שיחה 19:38, 23 בינואר 2018 (IST)

לא מספיק אנשים, זה ברור - כמות השגיאות, העילגויות, וההבלים בעמוד הראשי היא משהו שכבר עייפתי לקרקר בעטיו (במזנון בעיקר). קיפודנחש 23:05, 26 בינואר 2018 (IST)

מי הבוט: הכירו את הכוחות הנסתרים שעורכים את ויקיפדיה

מי הבוט: הכירו את הכוחות הנסתרים שעורכים את ויקיפדיה כתבה בערוץ 10 -- הלל יערי • שיחה • ז' בשבט ה'תשע"ח • 00:26, 23 בינואר 2018 (IST)

מעניין, אבל כמות אדירה של שגיאות כתיב. כאן זה לא היה שורד חמש דקות בלי תיקון. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 01:28, 23 בינואר 2018 (IST)

לא רק שגיאות כתיב - כל המאמר כתוב בלשון עילגת וירודה. אינני יודעת איך בוט עורך לבדו, אבל מי שכתב את המאמר הזה ודאי אינו יכול לכתוב ללא עריכה עמוקה ושכתוב.שלומית קדם - שיחה 15:30, 23 בינואר 2018 (IST)

אולי בוט כתב את הכתבה ? צחי לרנר - שיחה 20:37, 23 בינואר 2018 (IST)

השילוב שיעלים את המקצוע העתיק בעולם

• כתבה בדה מרקר. צחי לרנר - שיחה 14:47, 23 בינואר 2018 (IST)

נראה שהשיקום יקר, אז נקווה שנמצא דרך פלאית (אג"ח חברתית – מישהו שמשקיע כסף בצורה פחות יעילה ומקווה להשיג לשם כך מטרה חברתית. אולי עדיף להשקיע את הכסף בצורה יעילה ובמקביל לשלם מיסים שיממנו את אותה מטרה חברתית). Tzafrir - שיחה 19:40, 23 בינואר 2018 (IST)

רק לגבי האגדה שזהו המקצוע העתיק בעולם, אין זה מוסכם. הרי ידוע שרופא, מנהדס ועורך דין התווכחו מהו המקצוע העתיק בעולם. הרופא טען שמקצועו הוא העתיק, שכן אלוקים ביצע ניתוח כירורגי והוציא צלע לאדם הראשון. המהנדס השיב ואמר שעוד קודם לכן, אלוקים ברא את השמיים ואת הארץ. מבצע הנדסי מורכב לכל הדעות. נענה עורך הדין ואמר: שניכם טועים. הרי עוד לפני בריאת העולם "והארץ היתה תוהו ובוהו" ומי אחראי לתוהו ובוהו אם לא עורכי הדין? יזהר ברק • שיחה • ח' בשבט ה'תשע"ח • 22:34, 23 בינואר 2018 (IST)

👍 ‏MathKnight ✡ (שיחה) 23:04, 23 בינואר 2018 (IST)

הסיום של הבדיחה הוא גנרי - אפשר להדביק אותו למקצועות רבים (החליפו את "עורכי דין" ב"מנהלים", "רבנים", "שוטרי תנועה" וכדומה, לפי המקצוע שאינו חביב עליכם). דוד שי - שיחה 06:46, 24 בינואר 2018 (IST)

תזכורת

ערך מורחב – ויקיפדיה:מפגשים/מפגשי עורכים/כתיבת ערכים בנושא משטרה

שלום לכולם,

זוהי תזכורת למפגש כתיבת ערכים בנושא משטרה, שיתקיים ביום שישי הקרוב, ה-26 בינואר, במשרדי העמותה בתל אביב.

שימו לב, נכון לעכשיו כלל המחשבים שנמצאים במשרדי העמותה הוקצו, כך שאם אתם מעוניינים להירשם, זכרו להביא איתכם מחשב נייד.

נתראה! Ranl-WMIL - שיחה 15:29, 23 בינואר 2018 (IST)

יוזמה חדשה: להתחתן עם פליטים כדי למנוע את גרושם

• כתבה ב-Ynet. צחי לרנר - שיחה 23:06, 23 בינואר 2018 (IST)

  בעלה של הרופאה נאלץ לבוא לאסוף אותה מהעבודה מדי יום מאימת המסתננים הפושעים. תחשבו מה היה קורה אם בעלה היה פושע מסתנן בעצמו. יזהר ברק • שיחה • ח' בשבט ה'תשע"ח • 23:53, 23 בינואר 2018 (IST)

  יש פה בעיה לוגיסטית-חוקית. יהודיות לא יכולות להינשא ללא יהודיים בארץ (למעשה נישואין בין דתיים כלשהם בעיתיים). אז צריך להינשא בחו"ל. אבל אז המסתנן יוצא מהארץ מרצונו.Icewhiz - שיחה 00:20, 24 בינואר 2018 (IST)

  יש מדינות המאפשרות נישואים באמצעות שליח, כך שהחתן והכלה יוכלו להישאר בארץ. דוד שי - שיחה 06:41, 24 בינואר 2018 (IST)

  אני בספק רב אם בישראל נישואי-דואר מוכרים חוקית. אילן שמעוני - שיחה 22:10, 24 בינואר 2018 (IST)

  מוכרים - לפי נישואי פרגוואי - אך מסתבר שהיום אחד מבני הזוג צריך לסוע לשם (אם זה בכלל עדיין פתוח ואין בעיות אחרות של אישור סטטוס). הבעיות בהקשר של נישואין הן אחרות - צריך שהרשות הזרה בכלל תסכים להשיא זרים, ושתסכים לעשות זאת על-סמך מסמך סטטוס של משרד הפנים - ויש שם בעיה - כי מדינת ישראל לא מוכנה לאשר שמישהו פנוי להינשא, אלא רק שהוא רווק/גרוש/אלמן (או נשוי) - צריך להסיק מהסטטוס - לא כל המדינות מוכנות. באופן פרקטי - יש מספר קטן של מדינות בהם פרקטי להינשא (הפשוטה מכולם היא קפריסין - והיא קרובה). מדינת ישראל מוכנה להכיר בכל תעודה חתומה עם אפוסטיל - אבל היא לא מוכנה לעזור להשיג את הסטטוס הזה מעבר לנסח משרד הפנים הסטנדרטי (בעבר - זה היה אחרת - השתנה אם אני זוכר נכון לפני כ-15 שנה). ואז יש את דרישות מדינת היעד (האם מוכנים זרים, בן זוג אחד עם אזרחות, אישורים, וכולי).Icewhiz - שיחה 22:35, 24 בינואר 2018 (IST)

השמועה אומרת שיותר פשוט להתאסלם / להתנצר בארץ. Tzafrir - שיחה 22:47, 24 בינואר 2018 (IST)

ראיון עם ניצול השואה הרב ישראל לאו: ערוץ 7, "להשוות משהו לשואה? תתביישו", באתר ערוץ 7, 27 בינואר 2018 ‏MathKnight ✡ (שיחה) 23:25, 27 בינואר 2018 (IST)

בעקבות סיור אלף מילים למשרדי תאגיד השידור הישראלי

ערך מורחב – ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/אלף מילים/כאן

בעקבות סיור אלף מילים לתאגיד השידור הישראלי, שהתקיים ביום שני האחרון, מוזמנים לקרוא את הפוסט שנכתב בנושא בבלוג של התאגיד.

תודה רבה למשתמש:דיגיטל כאן תאגיד השידור הישראלי, על האירוח והסיור המעולה, לדרור, אחראי המיזם, לעמיחי, שייצג אותנו בכבוד כרגיל , וכן לכלל המשתתפים בסיור, שטרחו והגיעו חרף השעה המוקדמת במהלך יום עבודה.

במקביל, העמותה כמובן ממשיכה בשיתוף הפעולה מול תאגיד השידור הישראלי, במטרה להמשיך ולתרום לערכי ויקיפדיה, ולשחרור תכנים חופשיים להעלאה לוויקישיתוף. אם יש לכם הצעות או רעיונות כלשהם, נשמח מאוד לשמוע ולפעול ביחד.

למידע נוסף על סיורי אלף מילים, תרגישו חופשי להיכנס לדף המיזם (יש עוד סיורים מתוכננים שיעודכנו בקרוב).

תודה, Ranl-WMIL - שיחה 14:21, 24 בינואר 2018 (IST)

סערת הגפנים והרוסיים

סערה עזה פקדה את ארצינו הקטנטונת, ולא, לא זו עם העננים. עננים של גזענות וקטנוניות שטפו את מחוזותינו, גלים גלים. יונתן גפן, אביב גפן, איווט ליברמן. שמות אלו נשמעו שוב ושוב, לא בהקשרים חיוביים כל כך. ההשתלחויות ההדדיות שלהם כל כך מבזות וקטנוניות, שהתחלתי להרהר לעצמי בפעם המי-יודע-כמה: אלו הפנים שלנו? אלו מעצבי הדעה והאנשים שאנו נותנים להם כבוד בכל במה? הזוהי מדינת ישראל הנאורה, המפותחת והמתקדמת? אנשים שלא יכולים לשלוט בעצמם ומשתינים אחד על השני???

החותם בדם, יזע ודמעות, התו השמיני ♫ בא ונדבר על זה... 22:30, 24 בינואר 2018 (IST)

הקטנונים הם אלו שהפכו את הגן ילדים הזה לנושא-- הלל יערי • שיחה • ט' בשבט ה'תשע"ח • 22:52, 24 בינואר 2018 (IST)

זה תוצאה של חוסר כבוד שהופך לשנאה, והשנאה מולידה שנאה שכנגד וחוזר חלילה. לא רק הפוליטיקאים, גם אנשי הרוח צריכים להיות אחראים בהתבטאויותיהם. וכן, גם לגלות קצת אנושיות וכבוד לעם ישראל. ‏MathKnight ✡ (שיחה) 22:55, 24 בינואר 2018 (IST)

אי אפשר להתעלם מתפקידה השלילי של התקשורת, שבוחרת היכן להציב את המגאפונים שלה. לחבורת הסערה שהוזכרה כאן הצטרף היום דודו אלהרר, שהתבטא בצורה מחפירה כנגד יונתן גפן. מעניין שהניסוח הבוטה לא הגיע ממנו באופן וולונטרי - הוא נולד רק לאחר שהמנחה בראיון הרדיופוני ניסה לחלץ ממנו אמירה גרועה בהרבה. כלומר, יוצר המדנים במקרה הזה הוא המראיין, שמן הסתם רואה בכך הצלחה מקצועית. עוזי ו. - שיחה 23:20, 24 בינואר 2018 (IST)

ברור. תפקידם של המראיינים להוציא כותרות מלהיבות ומתסיסות מכל ריאיון, וכן, תפקידה של התקשורת להתלהם על לא דבר ולעשות פיל מזבוב. אלו דברים שמצד אחד לא ראויים ליחס, אך מצד שני - אסור לנו להתעלם ולהיות שלושת הקופים החכמים. התו השמיני ♫ בא ונדבר על זה... 23:25, 24 בינואר 2018 (IST)

מפני מה כתבת הרוסיים ולא הליברמנים ? מי-נהר - שיחה 23:38, 24 בינואר 2018 (IST)

כנראה שהוא רמז להתבטאות של גידי גוב. ‏MathKnight-at-TAU ✡ (שיחה) 09:58, 25 בינואר 2018 (IST)

אם לא הייתם מעלים את זה פה, לא הייתי יודע על הסערה בכוסית הזו (אני מזמן לא מתעניין בחדשות פנים שאינם כלכליים או ביטחוניים, כל השאר זה צהובונים). הסיבה שהאנשים האלה מדברים כך זה כדי שאנשים יזדעזעו ויפיצו את הביטוי הפרובוקטיבי האחרון. באמת שאין סיבה לדון על רכילויות מהסוג הזה, זה רק מעודד אותם. ישראל שבט - שיחה 12:20, 25 בינואר 2018 (IST)

להבדיל מגפן, גידי גוב ממש לא ביקש לעורר פרובוקציה. הוא אמר את אשר על לבו ואפילו ידע היטב שהוא אומר דברים פוגעניים ופסולים, אבל בחר לומר אותם בכל זאת, כי כך הוא מרגיש. הבעיה היא לא רק שכך חושבת אישיות ישראלית פופולרית ואהובה, אלא בעיקר התקשורת השמאלנית-גזענית-עצלנית, שבמשך יום שלם דיווחה על דבריו ואף לא אחד מהאנשים המרכיבים אותה חשב שמשהו לא בסדר בהם. הם היו עסוקים מדי בהגנה על חברו הסטלן-המטומטם בעל עולם האסוסיאציות העמוק, ובניגוח שר הבטחון הימני ופשוט לא שמו לב. מה זה אומר על התקשורת הישראלית המיינסטרימית? שכך גם היא חושבת. היא מאד רגישה ומגוננת כשמדובר בערבים והרבה פחות כשמדובר ביהודים. גידי גוב מיהר להתנצל על דבריו. התקשורת שדיווחה עליהם כעל דברי חוכמה - עוד לא. Liad Malone - שיחה 12:41, 25 בינואר 2018 (IST)

למה, ראיתי כמה וכמה ביקורות בתקשורת על דבריו האומללים פעמיים של גוב. אביעדוס • שיחה 14:25, 25 בינואר 2018 (IST)

לפני שליברמן קרא לחקור אותו? לא בטלויזיה לפחות. Liad Malone - שיחה 02:49, 26 בינואר 2018 (IST)

לא, בעיתונות הכתובה. ולפני או אחרי – אינני יודע. אביעדוס • שיחה 16:44, 26 בינואר 2018 (IST)

תמונות של מיכאל פולק - נדרשת עזרה

מיכאל פולק במרכז צועד ברחוב הירקון ב-1945

מהו רכס ההר מאחור?

פניתי בדף ויקיפדיה:מסדר זיהוי, אבל איש לא הגיב. מלכתחילה הייתי סקפטית לגבי הדף הזה שפחות נכנסים אליו. אני מעבירה את בקשתי לכאן עם בקשה נוספת. אחר כך מבחינתי אפשר לארכב שם.

• זיהוי אנשים בתמונה יחד עם מיכאל פולק

את התמונה הזאת קיבלתי עם כ- 30 תמונות נוספות מקורן באוסף אליעזר לוין שהיה מנהלו הראשון של בית חרושת נשר הראשון בין השנים 1945-1924. על גבי גב התמונה רשום בעפרון התאריך 16 ביולי 1945 ורחוב הירקון. רחוב הירקון רשום באותיות לטיניות, והחודש רשום VII. מיכאל פולק הוא האיש במרכז עם המקל, השאלה היא האם אפשר לזהות את שני האנשים שלצידו ואת המקום המדויק בו הם צעדו ברחוב הירקון.

• היכן צולמה התמונה של מיכאל פולק,

אני מבקשת את עזרתכם בזיהוי המקום שבו התמונה הזאת צולמה. השנה לא רשומה מאחורי התמונה, אבל פולק נפטר ב-1954, וסביר שהתמונות צולמו עד לעזיבת לוין את המפעל (1945), לאחר שפולק מכר אותו. עלה רעיון שמדובר בהר ארבל מזווית ספציפית.

תודה חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה - הפקולטה למדעי הרוח 06:08, 26 בינואר 2018 (IST)

אילי כתל אביבית שורשית, האם את יכולה לסייע בזיהוי המקום ברחוב הירקון? תודה חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה - הפקולטה למדעי הרוח 08:15, 27 בינואר 2018 (IST)

אין לי שמץ אילי - שיחה 21:56, 28 בינואר 2018 (IST)

גם אני חשבתי מיד על הר ארבל. לפי זה אולי צולם מאזור טבריה עילית או כפר חיטים של היום. נרו יאיר • שיחה • י"ג בשבט ה'תשע"ח • 14:39, 29 בינואר 2018 (IST)

תודה נרו יאיר, כנראה צריך לקחת את התמונה, ולהיות באזור ולחפש את נקודת המבט הספציפית. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה - הפקולטה למדעי הרוח 07:20, 30 בינואר 2018 (IST)

אפשר לשאול בלוח המודעות מי כאן מטבריה או מהאזור. נרו יאיר • שיחה • י"ד בשבט ה'תשע"ח • 11:21, 30 בינואר 2018 (IST)

הצבת גבולות- טעות או השחתה גדולה ששרדה כחודש וחצי

הערך עוסק בתחום החינוך. ב-8 לדצמבר שנה שעברה אנונימי הרחיב מאוד את הערך, כך שתחילתו עוסקת בנושא אחר לגמרי, גבולות מדינת ישראל. עורכים נכבדים עשו תיקונים קלים אחריו, בלי להבחין בטעות הקשה, ורק אתמול משתמש:מפתח-רשימה, הבחין בטעות/השחתה ומחק את כל התוספת והחזיר את המצב לקדמותו, כנראה. כתבתי לו תודה בדף שיחתו. אגסי - שיחה 18:16, 26 בינואר 2018 (IST)

שאפו למפתח-רשימה על שימת הלב. eli - שיחה 13:40, 29 בינואר 2018 (IST)

לפי היסטוריית הערך, ברור שמדובר בהשחתה ולא בטעות בתום לב, שכן הפתיח העוסק בחינוך נמחק ובמקומו הוכנס התוכן העוסק בגבולות מדיניים. המוזר הוא, שבמשך חודש וחצי נכנסו לשם עורכים אחרים ולא הבחינו בסתירה מנקרת העין. תודה למתקן שהצילנו מחרפה:)שלומית קדם - שיחה 15:39, 29 בינואר 2018 (IST)

איי מרשל

מייסד ויקיפדיה מצייץ בנושא קונסול הכבוד של איי מרשל בישראל – רני רהב וסיפור החנייה (שהעלה חיים לוינסון). https://twitter.com/jimmy_wales/status/956939024920297472. – אסף (Sokuya)^שיחה 20:55, 26 בינואר 2018 (IST)

אם הוא היה נחסם כאנונימי על השחתה, הוא היה כועס יותר. BE - שיחה 21:07, 26 בינואר 2018 (IST)

מקרה אמיתי:

בבחירות לסניף, החליט חבר מרכז להתמודד מול יו"ר הסניף. יו"ר הסניף זכה ברוב הקולות, וחבר המרכז שהפסיד (אך נשאר חבר מרכז) הוריד מהקירות בנוכחות חברי הסניף תמונות שלו ממסיבות ומאירועים שונים.

לאחר מכן החליט יו"ר הסניף למחוק את מקום החניה של חבר המרכז, וכתב לעירייה.

העירייה ראתה כי טוב, ומחקה את כל מקומות החניה.

חבר המרכז נבחר באסיפה הכללית ליו"ר המרכז, ופיטר את יו"ר הסניף.

הכל אמת. BE - שיחה 21:20, 26 בינואר 2018 (IST)

מעניין מי היה הגאון שחשב, שמכל אזרחי ישראל הראוי ביותר לייצג את איי מרשל הוא ה"VIP" רני רהב שלומית קדם - שיחה 15:46, 29 בינואר 2018 (IST)

הסובייטים - כבשו או שחררו?

בעריכה הזאת שינה אנונימי את נושא ההתקדמות הסובייטית במזרח אירופה בסוף מלחמת העולם השנייה מ"כיבוש" ל"שחרור". לא נחפזתי לבטל עריכה זו. מחד, הסובייטים שחררו את מזרח אירופה מפני גרמניה הנאצית, ומאידך, בנקודה זו החלה הפיכתן של מדינות מזרח אירופה למדינות בובה סובייטיות בעל כורחן. מה דעתכם? איזה מונח ראוי פה יותר? כובש המלפפונים • שיחה 19:22, 27 בינואר 2018 (IST)

שלום למשחרר המלפפונים. אני הייתי משאיר את זה ככה, אבל מוסיף לאותה פסקה שהם נשארו שם, כך שהשחרור הפך למעשה לתחילת הכיבוש. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 19:44, 27 בינואר 2018 (IST)

התמונה יותר מורכבת - מדינות כמו קרואטיה, סלובקיה, הונגריה, בולגריה, רומניה ופינלנד היו בנות ברית של גרמניה הנאצית וצבאותיהם השתתפו במלחמה נגד ברית המועצות, אז הם לא "שוחררו", הן נכבשו על בטוח. מדינות אחרות, כמו פולין, סרביה וצ'כיה, שנכבשו על ידי גרמניה הנאצית, שוחררו על ידי הסובייטים. בברכה. ליש - שיחה 20:22, 27 בינואר 2018 (IST)

אביהו שחזר את העריכה הזו עוד בטרם נפתח כאן הדיון. אני מסכים אתו. בכל אופן, זה לא ממש דיון לכיכר העיר. אביעדוס • שיחה 20:27, 28 בינואר 2018 (IST)

מי הויקיפדים שהכי יתאימו לכתוב את הערך "מנהגי אבלות בישראל הקדומה"?

ברור שדרושים כאן בעלי רקע ענף במקרא וכן מדעי דתות \ היסטוריה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

הושלמה כתיבת ערכים על כל מחזות שייקספיר

ב-25 ביולי 2012 הצבתי אתגר כתיבת ערכים, בין היתר על מחזות שייקספיר. נכון לאז היו חסרים המחזות הבאים:

• אנטוניוס וקלאופטרה
• טרוילוס וקרסידה
• טימון איש אתונה
• סימבלין
• עמל אהבה לשווא
• פריקלס (מחזה)
• מידה כנגד מידה (מחזה)
• קומדיה של טעויות
• שני אדונים מוורונה
• המלך ג'ון (מחזה)
• ריצ'רד השני (מחזה)
• הנרי הרביעי, חלק ראשון
• הנרי הרביעי, חלק שני
• הנרי החמישי (מחזה)
• הנרי השישי, חלק ראשון
• הנרי השישי, חלק שני
• הנרי השישי, חלק שלישי

היום, 28 בינואר, 2018, עם כתיבתו של הנרי השישי, חלק שלישי, הסתיימה הכתיבה. בכתיבת הערכים עסקו AddMore der Zweite, Noam646, צחי לרנר, TZivyA, Orias והחתום מטה. תבוא על כולם הברכה והכבוד! Ranbar • שיחה • בואו לתיאטרון - תהנו מהמזגן 15:31, 28 בינואר 2018 (IST)

יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 15:36, 28 בינואר 2018 (IST)

זה בהחלט אתגר גדול מאוד. כל הכבוד! גילגמש • שיחה 15:38, 28 בינואר 2018 (IST)

רן, אני מוריד בפניך את הכובע ! צחי לרנר - שיחה 16:18, 28 בינואר 2018 (IST)

כבוד! ביקורת - שיחה 16:35, 28 בינואר 2018 (IST)

יפה מאד. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה - הפקולטה למדעי הרוח 17:22, 28 בינואר 2018 (IST)

👍 ‏Lionster‏ • שיחה 19:25, 28 בינואר 2018 (IST)

שיחקתם אותה! השלב הבא: הפיכתם למומלצים. Kulystab • שיחה • הערך גאוגרפיה של יפן רוצה להיפטר מהכתמים האדומים. עזרו לו. • י"ג בשבט ה'תשע"ח • 19:55, 28 בינואר 2018 (IST)

כל הכבוד! ‏MathKnight ✡ (שיחה) 20:09, 28 בינואר 2018 (IST)

אכן, כל הכבוד! אביעדוס • שיחה 20:26, 28 בינואר 2018 (IST)

מצטרפת למברכים. אכן מפעל גדול וחשוב וכל הכבוד והברכות לרן. שלומית קדם - שיחה 00:41, 29 בינואר 2018 (IST)

כל הכבוד לכל התורמים בכתיבת הערכים שהיו החסרים בקטגוריה:מחזות שייקספיר. אגסי - שיחה 02:06, 29 בינואר 2018 (IST)

מצטרף לכל הברכות על הערכים היפים! ‏Ovedc • שיחה 21:15, 3 בפברואר 2018 (IST)

השלמת כתיבת ערכים על כוכבים (עם בהירות עד דרגה 2 ו-3)

ב- 8 בספטמבר 2008 הצבתי אתגר לכתוב ערכים על 50 הכוכבים הבהירים (אלה עם דרגות בהירות עד 2). המשימה הושלמה ב-20 בספטמבר 2009. ב-14 בפברואר 2017 התחלתי בחלק השני של המבצע, לכתוב ערכים על כל הכוכבים עם דרגות בהירות עד 3 (אלו פחות או יותר הכוכבים שניתנים לצפייה בלילה בהיר מסביבה עירונית חשוכה, למשל, פארק הירקון או סנטרל פארק). היום כמעט סיימתי את המבצע, ול-172 מתוך 173 הכוכבים עם בהירות עד דרגה 3 יש ערכים. הייתי רוצה לברך את כל הכותבים ולהודות להם, אבל אני מרגיש לא נוח לברך רק את עצמי. בברכה, Easy n - שיחה 11:50, 29 בינואר 2018 (IST)

אם כך אין ברירה, ואחרים יצטרכו לברך אותך. מי יתן וירבו ערכיך ככוכבי השמים (הבהירים) לרוב, ויאירו כמותם... עוזי ו. - שיחה 12:43, 29 בינואר 2018 (IST)

ברכות גם לך! שינצנץ כוכבך במרחב הערכים :) אביעדוס • שיחה 16:48, 29 בינואר 2018 (IST)

‏משתמש:Easy n, תודה רבה לך. (ברשותך הוספתי לדבריך כותרת). אתה כוכב אמיתי. הערך האחרון שכתבת אקמר מופיע ב-27 ויקיפדיות. אגסי - שיחה 18:58, 29 בינואר 2018 (IST)

אילן שמעוני - שיחה 07:53, 30 בינואר 2018 (IST)

08:54, 30 בינואר 2018 (IST)

מצטרף לכל הברכות, כל הכבוד על ההתמדה והערכים היפים - אתה כוכב! ‏Ovedc • שיחה 21:16, 3 בפברואר 2018 (IST)

גל"צניקים משחיתים את הערך על מולי שפירא

גלי צה"ל הוציאה היום הודעה על חזרתו לתחנה של מולי שפירא. בהודעה פורטו קורות חייו של שפירא, שהועתקו מוויקיפדיה, כולל הנחיית תוכנית לא אמיתית, שהוספה לערך לפני כשנה וחצי על ידי מפיק התוכנית עומר ולדמן, שסיפר על ההשחתה בפוסט הזה בפייסבוק. ‏עמיחי • שיחה 19:11, 29 בינואר 2018 (IST)

תודה על הדיווח. בעקבות זאת שחזרתי עכשיו משהו כמו עוד עשר השחתות ברחבי ויקיפדיה. מן הסתם חלקן קשורות גם הן לעומר ולדמן. אולי משתמש:דוד שי או מישהו אחר ירצה לפנות בעניין למפקד גלי צה"ל. על כל פנים, חלק מההשחתות כבר שוחזרו בעבר, וחבל שהמשחזרים לא בדקו אם אין עוד השחתות מאותה כתובת. נרו יאיר • שיחה • י"ג בשבט ה'תשע"ח • 21:52, 29 בינואר 2018 (IST)

כיוון שזו עבירה על חוק המחשבים, ראוי לדווח גם למשטרה. בתור התחלה, עומר ולדמן ראוי לשיימינג - הכנסת מידע כוזב לוויקיפדיה היא מעשה מביש. כיוון שזה, כדבריו, "תחביב שלמדנו לפתח בגל״צ", כדאי למפקד גל"צ לבדוק איזה עוד תחביבים מסוג זה התפתחו בתחנה, אולי גם שידור חדשות כוזבות. דוד שי - שיחה 22:02, 29 בינואר 2018 (IST)

אכן מעשה בזוי. גילגמש • שיחה 23:14, 29 בינואר 2018 (IST)

אולי מישהו יסביר כאן בקצרה מה היה הרעיון מאחורי ההשחתות האילו? בתודה אגלי טל - שיחה 01:33, 30 בינואר 2018 (IST)

למה אתה שואל זאת כאן? אם אתה רוצה ללמוד מה הרעיון, שאל את המשחיתים. לי יש שאלה קצת אחרת: משתמש:נרו יאיר, האם עברת על כל התרומות ותיקנת את כל ההשחתות מכתובת זו מאותה תקופה, או שיש עוד עבודה? קיפודנחש 02:15, 30 בינואר 2018 (IST)

אנשים נהנים להשחית, לא רק ילדים זבי חוטם, גם אנשי תקשורת מגל"צ וכאן (למשל עומר ולדמן) ומהארץ (למשל חיים לוינסון). הם אפילו מתגאים בזה. עברתי על הכול, תיקנתי כשזיהיתי השחתות בסבירות גבוהה, לא תיקנתי כשלא הייתי בטוח. נרו יאיר • שיחה • י"ד בשבט ה'תשע"ח • 11:26, 30 בינואר 2018 (IST)

דוד שי צודק. מציע את דף ויקיפדיה:אנשי תקשורת מטרילים או משהו כזה ובו יתועדו שמות (ללא ההשחתה עצמה) של חיים לוינסון, עקיבא נוביק ועומר ולדמן כמשחיתים. מתברר שלעיתונאים סוג ז' (כפי שמעעשיהם מעידים על עצמם) יותר קל להשחית מאשר לכתוב ערך מושקע כמו שעשה עמית סגל. ‏Tomtom‏ ‏ • שיחה 11:33, 30 בינואר 2018 (IST)

אני חושב שזה רעיון טוב. כדאי מאוד להקים עמוד כזה. גילגמש • שיחה 12:19, 30 בינואר 2018 (IST)

לא בטוח שכדאי להאכיל את הטרולים ע"י הקמת עמוד כזה. עדיפה פעילות הסברתית. ‏עמיחי • שיחה 12:56, 30 בינואר 2018 (IST)

לכן ציינתי שלא מתעדים את ההשחתות עצמן אלא רק את שמות המשחיתים. לפי הצהלות שלהם בטוויטר/פייסבוק וההערות שנתת להם, לא נראה לי שפעילות הסברתית היא בעלת תוחלת. ‏Tomtom‏ ‏ • שיחה 13:07, 30 בינואר 2018 (IST)

אין מצב שמזהירים אותם מפני הגשת תלונה? ואגב, איזה ערך כתב עמית סגל? בברכה אגלי טל - שיחה 13:12, 30 בינואר 2018 (IST)

ועדת המשנה למודיעין ולשירותים החשאיים. שושושושון - שיחה 13:16, 30 בינואר 2018 (IST)

חיפשתי מחרוזת של השחתה שחזרה על עצמה מהכתובת של ולדמן ומצאתי את זאת: מיוחד:תרומות/93.172.159.60. זה אומר שייתכן וישנן כתובות נוספות שולדמן וחבר מרעיו השחיתו מהן. Liad Malone - שיחה 12:55, 30 בינואר 2018 (IST)

ייתכן שזה הוא, ייתכן שזה מישהו שמחקה אותו. תמיד טוב להיות ערניים. נרו יאיר • שיחה • י"ד בשבט ה'תשע"ח • 13:34, 30 בינואר 2018 (IST)

אני מצטער אם תפרשו את תגובתי כאן כהתערבות, אבל עקבתי אחרי הדיון מהתחלתו והגעתי למסקנה שאני חייב להגיב. אני חושב שיש צורך בפעילות הסברתית באופן כללי, מכיוון שהמשחיתים (לא טרולים ותיקים) בוויקיפדיה אינם מבינים לרוב את המשמעות של מעשיהם, הם לוקחים זאת לרוב כבדיחה. ולכן חשוב להסביר מה קורה כאשר ההשחתות נעשות, ואיך זה פוגע בוויקיפדיה בצורה גסה. אם לא יבינו עדיין את המשמעות, אז יינקטו אמצעים אחרים. דף "אנשי תקשורת מטרילים" יהיה האכלת הטרול. טוב ורצוי שיהיה תיעוד של המטרילים, אך באופן דיסקרטי - באופן מרומז, כחלק אינטגרלי מדף או שיחת משתמש, או בכלל מחוץ לממשק הוויקיפדיה. צהריים טובים לכולם. אופק ~ בואו נדבר ~ טובים השניים מהאחד 13:25, 30 בינואר 2018 (IST)

מדובר באנשים מבוגרים ואינטליגנטים שמבינים היטב מהי ויקיפדיה ומהן ההשלכות, אבל לא אכפת להם. לא תחנך אותם בדיבורים. המקסימום שאפשר לעשות הוא לחסום אותם, כפי שביקשתי לעשות ביחס לולדמן בבקשות ממפעילים. זו לא האכלת טרול כאשר קוראים לאנשים בשמם, הם לא מעוניינים בפרסום שלילי כזה שחושף את מעשיהם. נרו יאיר • שיחה • י"ד בשבט ה'תשע"ח • 13:30, 30 בינואר 2018 (IST)

במקרה הזה, עד כמה שהבנתי, מדובר בחיילים בשירות סדיר. אמנם אנשים עם זכות הצבעה, ואנשים שלבני גילם הוענקה הזכות למות בעד ארצנו, אבל לא בכל המקרים מתאימים לאפיון "מבוגרים ואינטליגנטים". אי אפשר לחשוב על בן 17 כנער ממנו מצפים למעשי קונדס, ולעומתו בן 18 כ"מבוגר אחראי". במקרה של ולדמן ומרעיו, אציין נסיבה מקלה: אמנם הוספת כל מידע שגוי לוויקיפדיה בכוונת מכוון היא השחתה, ששום דבר לא מצדיק אותה, אבל לפחות להשחתות הקונדסים מגלץ נזק מזערי, כמו למשל לכתוב שיונתן גפן הפיץ בין ידידים חוברת הגיגים בשם "צמר גפן" לפני 20 שנה. אפשר להמשיל לעבירות אחרות, כמו ריסוס גרפיטי: זו עבירה בכל מקרה, אבל יש הבדל בין גרפיטי קטן ומשעשע על אבן מדרכה באלנבי עם הלצה ("אם אשכחך ירושלים זה בגלל תל אביב"), לריסוס גרפיטי על שמשתו הקדמית של אוטובוס נוסע, או ריסוס איומים ברצח ואונס על קיר ביתה של פעילה פוליטית. זו כמובן לא הצדקה ולא תירוץ, בסך הכל נסיבה מקלה. קיפודנחש 15:59, 30 בינואר 2018 (IST)

הוא עשה את זה לאחר השחרור, ככל הנראה ממקום עבודתו ב"כאן". זה אכן פחות חמור מסיכון חיי אדם בנתיב תעבורה ולכן העונש הראוי לדעתי הוא חסימה ולא מאסר בפועל. נרו יאיר • שיחה • י"ד בשבט ה'תשע"ח • 16:09, 30 בינואר 2018 (IST)

עבודתם של אנשי תקשורת היא להצביע על בעיות הטעונות תיקון. אנשי התקשורת שמכניסים מידע שגוי לערכים בוויקיפדיה מצביעים על כך שבנושאים מסויימים יכולת הבקרה שלנו מזערית עד בלתי קיימת. לא צריך להיות סנגור שלהם כדי לראות שהדיון כאן (ובכל פעם שהנושא עולה) עוסק כל-כולו בחלחלה ממעשה ההשחתה, ומתעלם לחלוטין מההשלכות שלו. עוזי ו. - שיחה 16:29, 30 בינואר 2018 (IST)

זה כמו שהם יגנבו (וישתמשו בכסף) כדי לצעוק שזה לא בסדר שהמשטרה לא תופסת את הגנבים. לא הבנתי לאילו השלכות כוונתך, מן הראוי שתפרט כדי לסיים את ההתעלמות הזאת. אם כוונתך לחוסר יכולתנו לבדוק את כל העריכות, זה בלתי נמנע כשיש כל כך הרבה ערכים. זהו מחיר ההכללה. נרו יאיר • שיחה • י"ד בשבט ה'תשע"ח • 16:32, 30 בינואר 2018 (IST)

נרו, בתור מי ששחזר את ההשחתות שלא שוחזרו סמוך לזמן בו בוצעו, שאלה: יש מצב שתבדוק אילו מההשחתות הללו סומנו כ"בדוקה" (אם בכלל), ואם כן, מי סימן? לא לצורך "משפט חברים" אבל לדעתי זו שאלה מעניינת. קיפודנחש 20:52, 31 בינואר 2018 (IST)

זו כבר פעם שביעית שלי שאני נתקל בהשחתות של אנשי תקשורת קטנים ועלובים. גם שותים מהבאר וגם וגם יורקים לתוכה במקביל. תתביישו לכם. eli - שיחה 03:41, 1 בפברואר 2018 (IST)

הרגע הנורא הזה

כשהעורך החזותי לא פועל, ואתה נאלץ להוסיף קישורים פנימיים בעריכת קוד מקור כמו בתקופת האבן... אילן שמעוני - שיחה 07:49, 30 בינואר 2018 (IST)

אילן שמעוני, מסתבר שאני ניאנדרתלית. ניסיתי לעבוד בעורך החזותי ומהר מאד חזרתי הביתה, לעריכת קוד מקור, לסתת אבני גוויל בגרזן אבן וללקט שורשים לארוחת צהרים. דווקא נחמד מאוד. שלומית קדם - שיחה 13:02, 30 בינואר 2018 (IST)

רק לקישורים פנימיים אני משתמש בחזותי. זה שמסמנים מילה והא מוצא רשימת ערכים רלבנטית זה נוח מאד. בפיירפוקס (אבל לא בכרום) אפשר גם לעשות קליק אמצעי על אפשרות מהרשימה ולקבל אותה בטאב חדש מה שמאפשר לבדוק אם זה הערך שרוצים. אני עושה קישורים פנימיים איתו הרבה יותר מעריכת קוד מקור. ממשק התבניות שלו, לעומת זאת הוא זוועתי בעיני. אילן שמעוני - שיחה 14:20, 30 בינואר 2018 (IST)

הכרום שלך מקולקל? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 14:23, 30 בינואר 2018 (IST)

החזותי זוועתי אף להערות שוליים רגילות אבי84 - שיחה 17:59, 30 בינואר 2018 (IST)

גם אני ניאנדרטל. מת על העורך הישן והטוב ואין לי שום סובלנות ל"חזותי" המעצבן והאיטי. Ranbar • שיחה • בואו לתיאטרון - תהנו מהמזגן 18:00, 30 בינואר 2018 (IST)

אילן שמעוני , גם בעורך קוד מקור יש גאדג'ט שנותן השלמה לערכים קיימים כשמתחילים ליכתוב את המילה עם שני סוגריים מרובעים [[. , אני מדריכה סטודנטים בעורך החזותי, אבל עורכת בקוד מקור, כי הוא מהיר יותר. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה - הפקולטה למדעי הרוח 20:26, 30 בינואר 2018 (IST)

גם אני מעדיף את קוד המקור. זה אולי לוקח יותר זמן ללמוד, אבל מפיק תוצאות יותר טובות. זה די דומה להשוואת לטך למיקרוסופט וורד. ‏MathKnight ✡ (שיחה) 20:39, 30 בינואר 2018 (IST)

IKhitron, לא יודע, עד עכשיו הנחתי שזה פשוט הבדל בינהם. ברשימת האופציות שנפתחת עבור קישור פנימי בעורך החזותי, האם כרום אצלך פותח טאב חדש עם קליק אמצעי? אילן שמעוני - שיחה 21:38, 30 בינואר 2018 (IST)

כן. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 22:19, 30 בינואר 2018 (IST)

בתור אחד מהמאותגרים טכנולוגית, שעובד רק עם עריכת קוד מקור, האם יש את כלי התרגום שקיים בעורך החזותי גם בעריכת קוד מקור?אודי - שיחה 10:01, 31 בינואר 2018 (IST)

הזמנה - מפגש בנושא יצירת הרחבות למדיה ויקי

שלום לכולם,

מוזמנים ומוזמנות להשתתף במפגש בנושא הרחבות לתוכנת מדיה ויקי, בהובלתו של ליאור קפלן.

המפגש יתקיים ב-14 בפברואר, בין השעות 17:30 - 21:30, בקמפוס גוגל - מגדל אלקטרה.

לפרטים נוספים ולהרשמה, ראו כאן.

לשאלות, ניתן לפנות ישירות לליאור - בדוא"ל liorkaplanopensource.co.il.

תודה, Ranl-WMIL - שיחה 15:52, 30 בינואר 2018 (IST)

נרות שבת וסיפור הבריאה: כך מלמדים מדע וטכנולוגיה בבתי ספר חילוניים

• כתבה בעיתון הארץ. צחי לרנר - שיחה 18:42, 30 בינואר 2018 (IST)

עצוב. ככה זה כששר החינוך כופה את הדת על מערכת החינוך (ואף מנסה לכפותה על כלל האוכלוסייה). ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

תרשה לי לפקפק בכתבה לאור המקור שלה. ‏MathKnight ✡ (שיחה) 20:38, 30 בינואר 2018 (IST)

שמעתי שבנט בא בלילה למנהלים עם החברה מהסיירת ומאיים עליהם. כופה שכמותו. נרו יאיר • שיחה • י"ד בשבט ה'תשע"ח • 20:40, 30 בינואר 2018 (IST)

נרו יאיר, לא הבנתי את הבדיחה. MathKnight מה הבעיה במקור? בגלל ש"הארץ" אינו עיתון ימני קיצוני זה הופך אותו למקור לא אמין? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אין אפשרות לקרוא את הכתבה ללא מנוי. משה פרידמן - שיחה 21:17, 30 בינואר 2018 (IST)

אני הצלחתי בפעם הראשונה ועכשיו לא מצליח, כדאי לנסות מספר פעמים בדפדפנים שונים כי לא ברור מתי הם נותנים לקרוא בחינם ומתי לא ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אכן דבר פלא - ממחשב אחר זה עבד לי. לא ראיתי את הסרטון, אבל הטקסט לא הפיל אותי לרצפה. על כל פנים, מדובר על גוף חיצוני ללא מונופול. על פי מה שנאמר בכתבה נראה שהגוף הכניס את התכנים הללו משום שהוא מאמין שהדבר נכון פדגוגית. סנונית איננה עמותה דתית או חדשה. אם רוצים להעביר עליה ביקורת זה לגיטימי, אבל איך בנט קשור לסיפור הזה? משה פרידמן - שיחה 23:18, 30 בינואר 2018 (IST)

משה, אתה מתמקד בנקודה שולית (העובדות), אני ממליץ להתרכז בעיקר: אקיבוש! אדטה! אדררררה! לילה טוב אגלי טל - שיחה 00:29, 31 בינואר 2018 (IST)

הארץ לא מעודכנים. אפשר למצוא המון דוגמאות ברשת מהורים לתלמידים בחינוך הממלכתי. הנה מדגם מייצג, החל במשעשע (לחשב במבחן מתמטיקה כמה תפילות עולות לקב"ה) וכלה במזעזע (הרצאת רב על הילדה הצנועה שהעדיפה להישרף למוות ולא להוריד את השמלה הבוערת). אישית אני בעיקר תוהה מיהו זה שנדמה לו שהחילונים יתקרבו לדת בגלל חומרים כאלו. H. sapiens - שיחה 22:27, 30 בינואר 2018 (IST)

סיפור האימים הזה מזכיר לי מקרה אמיתי, של תלמידות שנעלו אותן בבית ספרן העולה באש ובלבד שלא ייצאו לרחוב בלבוש שאינו צנוע כל צורכו. במקרה ההוא היו אלה תלמידות מוסלמיות, אבל לפי הרב המדובר, נראה שזו הדרך הנכונה במקרה שהבנות אינן "חכמות" דיין להבין את הנדרש מהן. מסתבר שמפלצות יש לא רק באיסלם הקנאי.שלומית קדם - שיחה 00:45, 31 בינואר 2018 (IST)

כתמיד, הדיון בעניין זה לא מכזיב ונותן לקורא מקורות שעשוע לרוב. דווקא תגובת האתר הפתיעה לטובה ובלי לגמגם ולהתנצל שלחה את הכתב לכל הרוחות. מדובר באתר של חומרי למידה, שיש בו המון חומרים לבחירה. מי שמכיר את תחום ההוראה יודע שאתה הסיסמאות עליה גודלו דורות של מורים היא "אינטר-דיסציפלינריות". מאמיני הסיסמא טוענים שלמידה שמשלבת נושאים שונים היא הרבה יותר טובה ואיכותית. במסגרת זאת, האתר הכין כמה חומרי למידה לבחירה שמשלבים תורה ומדע. לא קראתי את המאמר כי עברתי את המכסה שלי להחודש או השנה או מה שלא יהיה, אבל אני מתקשה להבין מה מפריע לכתב - שילדים לא יצליחו להבדיל בין תורה למדע? שהקישור בין הדברים יביא את הילדים חלילה לרצות לקיים את המצוות? מהדיון כאן ניכר שגם שאר המתדיינים מתקשים להבין את הבעיתיות ולכן חוזרים ללעוס חומרים ישנים שאמורים להיות יותר מזעזעים. אבל מכיוון שמסירות נפש מופיעה במנות גדושות גם באתוס החילוני (למשל, דוד צ'רקסקי, גבעת התחמושת, נתן אלבז) אז מגיירים סיפורים מהאיסלם וטוענים שמן הסתם היהדות זה אותו דבר. המשיכו כך. הכתיבה הזאת מקרבת לקיום מצוות הרבה יותר משיחות של רבנים. עדירל - שיחה 01:21, 31 בינואר 2018 (IST)

למען מי שלא הבין לבד, כמו הכותב מעלי, אסביר שדת זה עניין של אמונה, להבדיל ממדע המבוסס על ידע אמפירי ועירוב שני תחומים שונים לחלוטין לא מועיל, רק מבלבל. אינטר-דיסציפלינרי זה שילוב של שני תחומי מדע שונים, כששניהם מבוססים על השיטה המדעית. עירבוב של מדע ודת דומה להכנת סלט מעגבניות וקוביות לגו - דברים שאין להם דבר במשותף. בברכה. ליש - שיחה 06:43, 31 בינואר 2018 (IST)

על פי ויקימילון, "אינטרדיסציפלינרי" זה כמה תחומי דעת, לאו בהכרח מדע אמפירי. ללא קשר לדיון, אני מצאתי שהזואולוגים הכי מוצלחים הם אלו שמבינים גם קצת באנתרופולוגיה (היחס התרבותי לחיה שהם חוקרים) ובלשנות (מקור שם החיה). זו רק דוגמא, אבל בכללי אני מאמין שתורם גם להכיר את הרובדיים של מדעי החברה והרוח בהקשר של אובייקטי מחקר. ישראל שבט - שיחה 13:06, 31 בינואר 2018 (IST)

איזה מסכנים, מעזים ללמד אותם מעט יהדות!! פשוט נורא ואיום. יעלי - שיחה 07:05, 31 בינואר 2018 (IST)

שלומית, למרבה הצער מסתבר שגם כאן מדובר במקרה אמיתי, ואפילו מן השנים האחרונות: ילדה בת שמונה שיחקה בגפרורים בסוכה והציתה את שמלתה. אחיה הקטן צעק לה להוריד את השמלה ולברוח והיא ענתה "אבל אני לא אהיה צנועה". האש אחזה בסוכה והילדה נספתה. מדהים אותי שרב הפך את התאונה הטרגית הזו לסיפור מופת, ואולי אפילו יותר מדהים אותי שהוא חושב שזה יקרב ילדים וילדות חילונים לדת. מה שגם היה אמור להיות מדהים אבל בימינו טבעי לגמרי זה שבבית ספר ממלכתי נתנו לרב להטיף את סיפור המופת לתלמידים במשך שיעור של שעה בלי לקרוא אותו לסדר. נו... קצת יידישקייט. H. sapiens - שיחה 08:00, 31 בינואר 2018 (IST)

אז הנה כתבה על מה שהיה: בת 6 נשרפה למוות בחצר. והנה האבא מנחם את עצמו בכך שמילותיה האחרונות של הילדה, שהיתה מתה בכל מקרה, היו של צניעות - מצמרר: הרב עטיה מדבר. התופעה הזאת מוכרת לאנושות מזה דורות רבים והנו חלק מהותי באתוס הציוני של אלו שמתו תוך כדי לחימה בנאצים, אלו שבמותם ציוו לנו את החיים, וכו'. בצה"ל נמרחים אין סוף תחקירים, ולא מופקים לקחים, כדי להגן על כבוד המשפחות שיקיריהם מתו בפאשלה, כי יותר חשוב לכבד את כבוד הנופל מלהציל את החיילים שימותו באסון הבא. אבל מתברר שהאנשים האמונים על המדע בטהרתה, שאסור לערבב בה שום שמץ פסול מאמונה, שמא מישהו יתבלבל, אינם מצליחים להבדיל בין דברי ניחומים להוראות מעשיות, ובין מסירות נפש לרצח. לא פלא שבמדינות רבות בעולם רודפים צרכני סמים עד חורמה, חלקם עד מוות ממש, כדי להגן עליהם מפני עצמם. עדירל - שיחה 10:35, 31 בינואר 2018 (IST)

"בשיעור על מוגבלות המשאבים ציטטו פסוק מקהלת", "בשיעור על שמרים יש קטע על חמץ" (דוגמאות אמיתיות מכתבה). הכותרות הבאות: "בשיעור על ההיסטוריה של האקולוגית של ישראל, המורה הזכיר שיש אריה בתנ"ך", "בשיעור על חושים הגננת נתנה "תפוח בדבש" כדוגמא לטעם מתוק", " "עמוד פייסבוק זועם הוקם ע"י הורה זועם מכך שמורה בבית הספר אמרה "ברוך השם"". ישראל שבט - שיחה 11:42, 31 בינואר 2018 (IST)

מי שבא להטיף לתלמידים החילונים לא היה האב, אלא הרב. והוא לא נדרש להגן על כבוד הילדה, שהתלמידים לא שמעו ולא ידעו עליה. הוא העלה את הסיפור ביוזמתו, ודווקא בגרסה שבה הילדה בחרה ב"חוכמה" להישרף רק על-מנת שלא להוריד את השמלה, גרסה שהתלמידים לא ידעו שיש לה גרסאות נוספות ואיך לבדוק אותן. האם הרב הזה לא מבין שלפי הערכים של החילונים זהו עוול נורא שילדה קטנה בחרה להישרף למוות רק כדי שלא להוריד שמלה לרגע? או אולי הוא פשוט לא מבין שגם לחילונים יש ערכים? אולי הוא חושב שהם תינוקות שנשבו, או שהם לא מקיימים מצוות כי אין להם חשק, או שהם כמו צרכני סמים? זו הבעייה האמיתית של ההדתה – אילו לפחות הייתה מאורגנת ע"י דתיים עם הבנה וכבוד כלשהו לחילונים היא הייתה יכולה לקרב בין המגזרים, אך בפועל היא בדרך-כלל מרחיקה אותם זה מזה. H. sapiens - שיחה 13:09, 31 בינואר 2018 (IST)

מעניין שהנושא משעשע אותך, עדירל. מי שמשווה בין מעשה גבורה של חייל, שהקריב את עצמו כדי להציל את חבריו, לבין מעשה איוולת מיותר של ילדה קטנה, שחשבה שהיא מקריבה את עצמה על קידוש השם משום שכך לימדו אותה, משהו משובש בדרך החשיבה והסקת המסקנות שלו. בכלל, השימוש במונח "קידוש השם" השתבש מאד במשך השנים. המליונים שנספו בשואה לא מתו על קידוש השם, משום שאיש לא הציב לפניהם את האפשרות להמיר את דתם ולהינצל. גם מי שסבתו הייתה יהודייה והוא גדל כנוצרי גמור נידון לשילוח למחנה ריכוז או השמדה, והרבה תינוקות וילדים ניצלו משום שנמסרו לנוצרים, אם חסידי אומות העולם ואם תאבי-בצע, או למנזרים. היו גיבורים שנלחמו וסיכנו את עצמם בנסיון להציל או לפחות למות בגבורה, אבל קידוש השם לא היה בזה. רק קידוש החיים וכבוד האדם. רודולף ורבה וחברו, שנמלטו בסיכון חייהם כדי להעביר את הידיעות על ההשמדה ולנסות להציל את יהדות הונגריה, הם היו גיבורים. חסידי אומות העולם שסיכנו את חייהם כדי להציל יהודים היו גיבורים. אבל לקידוש השם אין כל שייכות לכך. וכשילדה בת שש חושבת שצניעות עדיפה על חיים, זה מעיד רק על תמימות של ילדה אומללה, שלא הבינה מה היא עושה. נתן אלבז היה גיבור, ולא על קידוש השם. הילדונת האומללה הייתה קורבן מזעזע של טיפשות וחוסר אחריות. נא לא לבלבל.שלומית קדם - שיחה 14:57, 31 בינואר 2018 (IST)

מכיוון שלא שמעתי את הרב, והדווחים על מה שהוא אמר מגיעים מכלי שני או שלישי לא ניתן לדון במה שהוא אמר. אחת החובות של אנשים דתיים, אני מקווה שגם של חילונים, היא "בצדק תשפוט עמיתך" - לדון כל אדם לכף זכות, ולכן אני מניח שהרב פשוט לא הובן. אם יש הקלטה מדוייקת נוכל לשמוע ולדון. אולי הוא באמת לא בחר נכון את הסיפור המתאים. אני אגב טועה הרבה פעמים במה שאני אומר ומאוד קשה לחזות בדיוק איך הדברים שנאמרים יתקבלו ויובנו.

לגבי הנאצים, מהערך על גרהרד שרדר (המפלגה הנוצרית-דמוקרטית הגרמנית) ומדברים אחרים ששמעתי וקראתי בעבר, אני מאוד מפקפק בטענה הזאת שהנאצים השמידו כל מי שסבתו היתה יהודייה. לגבי שאר הדברים, אני חושב שהדיון מוצה. עדירל - שיחה 15:08, 31 בינואר 2018 (IST)

עדירל, אם אתה מטיל ספק בטענה, כדאי שתקרא את הערך מוזיקה מנוונת. לו פליקס מנדלסון, שהוריו התנצרו עוד לפני הולדתו, וגוסטב מאהלר, שהתנצר בעצמו, עוד היו חיים בגרמניה או באוסטריה בשנות ה-40' של המאה ה-20, הם היו נשלחים למחנות ריכוז כיהודים לכל דבר.שלומית קדם - שיחה 00:51, 2 בפברואר 2018 (IST)

אני מסכים שהנאצים כתבו גם נגד מתבוללים וצאצאי יהודים. למיטב זכרוני בנוגע להשמדה הם נהגו אחרת. אולי השמידו רק חלק. אם אני זוכר נכון הם לא השמידו כ-6000 נשים יהודיות שהיו נשואים לגרמנים. עדירל - שיחה 08:50, 2 בפברואר 2018 (IST)

כדאי לעשות סדר בנושא זה. במדיניות הנאצית ושל בני בריתם הרומנים, ההונגרים ואחרים חלו שינויים במהלך הזמן, בהתחלה הגדרה של יהודי הייתה של מי שיש לו שלושה סבים/סבתות יהודים, אך בהמשך החמיר למי שיש שני סבים/סבתות וגם מי שהיה לו רק סב אחד נרדף. יתר על כן, התנצרות לא נחשבה, כי היהודי הוגדר לפי הלאום, לא לפי הדתוהם רדפו את היהודים גם לאחר התנצרותם ומותם. מתים נוצרים, שהיו ילדים של יהודים שהתנצרו, הוצאו מקבריהם בבתי עלמין נוצרים. אז, אם מתעוררים אצל אנשים מסוימים ספקות לגבי יהדותם של מי שקבורים בבתי קברות שלנו ומתחשק להם להוציא אותם מהקבר, שיזכרו, שזה מעשי נאצים. יש דרכים שונות ליהדות, יש יהדות בדרכי נועם ויש גם יהדות של קנאים חשוכים וכל אחד בוחר באיזה דרך ללכת. בברכה. ליש - שיחה 09:15, 2 בפברואר 2018 (IST)

נצל"ש: H. sapiens, קלייד או קלד - מה עדיף? ‏MathKnight-at-TAU ✡ (שיחה) 14:58, 31 בינואר 2018 (IST)

MathKnight-at-TAU, ממה שאני מכיר "קלייד" אבל "קלדוגרמה" ו"קלדיסטיקה" (ולא "קליידוגרמה" ו"קליידיסטיקה"), אל תשאל אותי למה... H. sapiens - שיחה 17:44, 31 בינואר 2018 (IST)

איזו בדיחה. תעשו לי טובה, אבל כל הכתבה הזאת בהארץ מבוססת על פוסט אחד בפייסבוק שנחתם ב״בנתיים כמו בנט, גמרתי להתנצל. אני גאה להלחם להוציא כל סממן יהודי מלימודי מדע וטכנולוגיה. בדרך למדינה ליברלית נאורה!״. אין פה שום הדתה ושום שמדתה. יש פה קמפיין של מספר מצומצם של אנשים שרוצים לבחור להוציא כל תוכן של יהדות מבתי הספר. כשהייתי בכיתה ב׳ עשינו בבית הספר מן מופע/הצגה על בריאת העולם לקראת קבלת ספקי תנ״ך. הפלא ופלא אני עדיין חילוני! יש פה פוביה מטורפת וחוסר ביטחון אצל חלק מהאנשים שלא ברור לי מאיפה הוא נובע. – אסף (Sokuya)^שיחה 15:17, 31 בינואר 2018 (IST)

חבל מאד, שהלוחמים בשם היהדות אינם מסוגלים להבדיל בין ערכי יהדות - מסורת, חגים, לימודי תנ"ך - לבין הגנה על דעות קדומות, הקצנה עד כדי טירוף בנושאי צניעות והעלאה על נס של "ערכים" מסולפים ומזוייפים, שמקורם לא בהלכה אלא במוחם הקודח של רבנים קיצוניים. די לראות ולשמוע את החגיגות סביב ברלנד, כדי לראות לאן יכולה הקצנה חסרת דעת להביא אנשים, כביכול בשם הדת היהודית. כאם וכסבתא חילונית בתכלית החילוניות אני יכולה להגיד לכם, שאין לי שום בעיה עם לימודי תנ"ך לאורך כל שנות הלימודים ועם הקניית ידע על חגי ישראל ועל אי-אילו מושגים בדת היהודית, על קצה המזלג, אבל אני מתנגדת בכל עוז לערבוב דת בלימודי חשבון או כל מקצוע אחר שאין לו שום שייכות ליהדות. אכן, אין שום מקום לסממנים יהודיים בלימודי מדע וטכנולוגיה, כפי שכתב מי שכתב בפייסבוק, ודאי לא בבתי ספר ממלכתיים שאינם דתיים.שלומית קדם - שיחה 15:58, 31 בינואר 2018 (IST)

תופעת הנטורי קרתא החילוניים אינה חדשה, כפי שניתן ללמוד משיר מקסים שכתב חסיד סאטמר קיצוני:

הַקְּלֶרִיקַל הַקָּטָן / נתן אלתרמן
(דוד שי הסיר את השיר שאגלי טל ציטט כאן בגין הפרת זכויות יוצרים. לתועלת הקוראים אני מביא קישור למילות השיר שאינו מיפר זכויות יוצרים.) יזהר ברק • שיחה • ט"ז בשבט ה'תשע"ח • 02:07, 1 בפברואר 2018 (IST)

מתנצל על הצפת האנציקלופדיה החופשית בתכנים משיחיים. יום נפלא אגלי טל - שיחה 16:22, 31 בינואר 2018 (IST)

בכנות אינך מסוגל להבדיל בין הוצאה מוחלטת של תכנים מהתרבות והמסורת היהודית מתוכנית הלימודים, לבין הצגת אתוס ומושגים וערכים אורתודוקסיים – שחלק לא מועט מהם עומדים בסתירה לתפיסתם של יהודים לא-אורתודוקסיים ליברליים – בבתי ספר של החינוך הממלכתי הכללי? אני תוהה אם באמת אינך מבין את ההבדל, או שאתה סתם נהנה להפיץ דברי דמגוגיה כי זה בחינם. אביעדוס • שיחה 16:43, 31 בינואר 2018 (IST)

הנקודה היא החרדה, הפחד. הפחד הזה מביא אנשים לטעון שההרצאה על שמלת הילדה (בהנחה שאכן הייתה כפי שהוצגה) היא 'הכנסה של תכנים דתיים אורתודוקסיים' בעוד שמדובר פשוט בדברי שטות. שימוש בדוגמאות כמו תפוח בדבש, ציטוט מספר קהלת וחקלאי מתפלל זה בדיוק תכנים מהתרבות והמסורת היהודית. יש אנשים שזה מעורר בהם אימה והשיר כוון כלפיהם. כאז כן עתה. בברכה אגלי טל - שיחה 17:05, 31 בינואר 2018 (IST)

החרדה מהדתה בתוכנית "תרבות יהודית ישראלית" מתקזזת עם החרדה שאותה תוכנית ממש מקנה ערכים קונסרבטיבים ורפורמים למערכת החינוך הישראלית. ראו צילום זה של דו"ח שנכתב מהצד השני של המפה. ‏עמיחי • שיחה 17:22, 31 בינואר 2018 (IST)

מי פוחד ממי נוכל לברר בקלות- כמה מורים חילוניים יש בבתי הספר החרדים/דתיים? וכמה מורים דתיים יש בבתי הספר החילוניים? בכמה ישיבות מלמדים את תורת האבולוציה? אכן לחילוניים אין ממה לפחד, כי הם מתמודדים מול תכנים דתיים כל הזמן, אבל... הדתיים חוששים מהתרבות החילונית, מסתתרים מפניה, בורחים ממנה ומקימים חומות הפרדה.

שני הסבים שלי ושתי הסבתות שלי היו חרדים ואני, ברוך השם, גדלתי כאתאיסט (לא אפיקורס, אתאיסט), כך גם אחי ואחותי וכך כל הילדים שלנו וכך, אני מקווה גם נכדינו.

אם נלך מספיק אחורה נמצא חברה יהודית שלא היו בה חילוניים, אך בהדרגה גדל מספר החילוניים, כמובן, על חשבון הדתיים. ונתפלל שהמגמה תימשך. בברכה. ליש - שיחה 17:32, 31 בינואר 2018 (IST)

אכן, קמה בישראל תופעה חדשה של יהודים המודעים ליהדותם, אשר אין להם סבא ואפילו לא סבא רבא דתי. אולם, מבחינה דמוגרפית, לפחות בהתאם לתהליכים המוכרים לנו היום, אלו תמיד יהיו מיעוט קטן (שאמנם גדל אבסולוטית, אך נותר קטן מבחינת אחוז האוכלוסיה). גם בעתיד, הרוב הגדול של היהודים בישראל יהיו כאלו שיגדלו עם מודעות לכך שיש להם סבים דתיים. אם יורשה לי לנחש, התלונות על הדתה מגיעים בעיקר משתי קבוצות: אלו שנטשו את העולם הדתי בעצמם בכעס רב ואלו שגדלו בלא מודעות לסבא דתי. שתי הקבוצות קטנות וימשיכו להיות קטנות בעתיד הנראה לעין, ולכן קבוצות אלו ימשיכו לבכות על הדתה עוד שנים רבות. עדירל - שיחה 17:43, 31 בינואר 2018 (IST)

אני באה מבית חילוני; אבי שמר על אי-אילו מצוות מן החינוך שקיבל בילדותו, כגון צום ביום הכיפורים, אבל אמי הייתה אתיאיסטית גמורה וכך גדלנו גם אחי ואני. סבי וסבתי היו מסורתיים מתונים, אך כל הדור השני והשלישי חי בחילוניות נינוחה - יש מי שמבקר בבית כנסת רפורמי ביום הכיפורים ויש שלא, אבל כולנו יהודים גאים ובעלי מודעות, שמרגישים שלמים כיהודים, ישראלים וציונים. אני זוכרת את הימים, שהיה ברור לכל ישראלי חילוני שבשבת ובחגים אין נוסעים ליד בתי כנסת, ולא היה צורך בגדרות, שוטרים ומשמרות צועקות שבס ומיידות אבנים. פעם היה כבוד הדדי בין מי ששומר מצוות לבין מי שרואה עצמו חופשי מקיומן (לפחות בתל אביב ובחיפה היה כך, אינני יודעת מה היה לפני 60 שנה במאה שערים - לא התקרבתי לשם). הזמנים השתנו, חלקם לטובה - פתיחה בשבת של בתי קולנוע, חנויות כמו "טיב טעם" ואחרות, מרכזים מסחריים רחוקים משכונות דתיות - וחלקם לרעה, כפי שדנו ודשנו בדיון הזה לעייפה. איך שהוא ניאלץ למצוא דרך לחיות כאן יחד, ואם תכבדו אותנו, נוכל לכבד אתכם.שלומית קדם - שיחה 18:29, 31 בינואר 2018 (IST)

ליש, לא הבנתי מה הרלוונטיות של דבריך לנושא. הציבור הדתי והחרדי לא מתכחש לכך שהוא, במכוון, מונע מבניו היחשפות משמעותית לתכנים חילוניים. החובה להישמר מחשיפה שכזו מופיעה בגמרא ובפוסקים כך שאין בזה חידוש. אתה תראה בזה פחד אך הפרשנות הדתית לעניין שונה. אבל מכיון שהנושא איננו הטלת רפש מצד לצד, (גם לי יש כמה עלבונות לעת צרה,) אינני רואה טעם לעסוק בנקודה זו. לענייננו: עובדה היא שרוב גדול של הורי התלמידים בחינוך הממלכתי מעוניין בתכני מורשת יהודיים ורובם הגדול רואה את היהדות מזוית אורתודוקסית. יש מיעוט קטן וקולני שנלחם בזה, ויחסו למורשת היהודית אכן דומה ליחס הדתיים לחילוניות. העניין הוא שהרוב, כאמור, מחובר למורשתו והרתיעה מהדת זרה לו. כדי לגייס את הרוב לשורותיו המיעוט הזה מנסה לזרוע פחד מפני תמונת חקלאי מתפלל, תפוח בדבש, וספר קהלת, ולנפח תקרית בודדת לא ברורה. בברכה אגלי טל - שיחה 20:18, 31 בינואר 2018 (IST)

אגלי טל, אנחנו לא באותה ליגה, אתה מבין, אני מדבר בשמי ואתה מדבר בשם הדתיים וגם, ראה פלא, גם בשם החילוניים. אתה יודע מה הם רוצים, ספרת כמה הולכים בדרך זו וכמה מתנגדים (מיעוט קולני...) כל הידע אצלך ומה אני לעומתך? בברכה. ליש - שיחה 20:30, 31 בינואר 2018 (IST)

אריה יש צדק מסוים בדבריך, אם כי זה לא עניין אבסולוטי, אכן במערכת החינוך ישנם יותר מורים דתיים בחינוך החילוני מאשר מורים חילוניים בחינוך הדתי. אך כנגד זה יש גם מקרים הפוכים, כך לדוג' דתיים רבים מכירים מדיה חילונית כזאת או אחרת, אך כנגד זה בציבור החילוני המקסימום של חשיפה למדיה על החרדים זה בסדרה שטיסל, סדרה שלמרבה הפלא נכתבה על ידי חילונים. דתים וחרדים פונים לאקדמיה במספרים גוברים והולכים אין לזה תופעה מקבילה בציבור בכללי. בכל מקרה תמיד כשנעסוק במגזרים שונים באוכלוסייה, אם נרד לפרטים הקטנים נמצא חוסר איזון בהדדיות, אך כמדומני שבמאקרו ההדדיות הזו נוטה לאזן את עצמה. כך או כך אין לנו תקווה אלא אם ננהל שיח קשוב, מתחשב, נקי מדמגוגיה, וסטריאוטיפים. הָאֶלְקֹשִׁי • שיחה • ט"ו בשבט ה'תשע"ח 21:03, 31 בינואר 2018 (IST)

אתה מעלה נקודה נכונה. בסוף, אין לי ספק שאדם דתי (לא חרדי) נפגש עם התרבות החילונית בצורה הרבה הרבה יותר רחבה מאשר ההפך. זה נכון ברחוב, בתקשורת, בתרבות, באקדמיה וכדו'. משה פרידמן - שיחה 21:07, 31 בינואר 2018 (IST)

כלפי האמור לעיל, שוב מביאים דוגמאות קיצון שסותרות את ההלכה ולא מייצגות כלום, כל החמרה בענין החצאית הבוערת נחשבת בתלמוד לחסידות של שטות שכן "היכי דמי חסיד שוטה? כגון דקא טבעה איתתא בנהרא, ואמר: לאו אורח ארעא לאיסתכולי בה ואצולה.תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף כ"א, עמוד ב', או השימוש שוב בברלנד אדם שוטה בלי קשר להיותו עבריין. מניסיוני הקצר רוב רובם של החילונים שפגשתי אף בקיבוצים יעדיפו שילדיהם ידעו על נרות שבת, ואף ידעו לפתוח דף גמרא. כך שגם לדעתי המתנגדים לזה הם מיעוט, אבי84 - שיחה 21:30, 31 בינואר 2018 (IST)

אתה באמת רוצה להגיד לי שלא כל הדתיים ברלנד? אתה באמת חושב שיש דתיים שיתמכו בכך שילדה תוריד את החצאית כדי שלא תישרף? הרי שני אלה הם תמצית הדת היהודית. אם ימשיכו לדבר בבתי הספר על תפוח בדבש התלמידים כולם יגמרו או כמו ברלנד או כמו הילדה ההיא. החיים הם שחור ולבן, אור וחושך. נרו יאיר • שיחה • ט"ו בשבט ה'תשע"ח • 22:45, 31 בינואר 2018 (IST)

אכן. זה אותם דתיים, אגב, שרצחו את רבין. כולם, עד האחרון שבהם. יזהר ברק • שיחה • ט"ז בשבט ה'תשע"ח • 01:23, 1 בפברואר 2018 (IST)

הסיפור עם הילדה שנשרפה כי לא רצתה להורדי את השמלה הוא אמתי. הילדה היא ביתו של הרב ויקטור עטיה, שליח חב"ד בקריית ארבע. הסיפור זעזע בזמנו את המדינה, למי שזוכר. התו השמיני ♫ בא ונדבר על זה... 11:07, 1 בפברואר 2018 (IST)

עדירל ואחרים כבר התייחסו לכך לעיל בארוכה. ברור שהסיפור אמיתי. גם ברלנד הוא אמיתי וגם רצח רבין הוא אמיתי. השאלה היא לגבי ההכללות. יזהר ברק • שיחה • ט"ז בשבט ה'תשע"ח • 11:21, 1 בפברואר 2018 (IST)

ההכללות הן חלק אינטגרלי מהחברה בישראל, ויקח שנים ארוכות לבטל אותן, אם בכלל. התו השמיני ♫ בא ונדבר על זה... 11:47, 1 בפברואר 2018 (IST)

מדינות לפי אוכלוסייה, שטח, צפיפות, תמ"ג ופיתוח אנושי

הערך הכי נקרא בויקיפדיה העברית לשנת 2017?

זה לא כל כך ברור למה הוא הנקרא ביותר או בין הנקראים ביותר כל הזמן. לפי tools.wmflabs.org הוא בכלל לא נצפה באינטרנט נייד (זה שרוב הציבור עושה בו שימוש כדי להיכנס לויקיפדיה). איפה הוא כן נצפה? מקום ראשון בויקיפדיה הגרסה למחשב ובאפליקצייה הייעודית. כנראה שיש פה באג. – אסף (Sokuya)^שיחה 14:40, 3 בפברואר 2018 (IST)

כאחד שעוקב מדי יום על הדפים הנצפים שלא אתמול. הערך הנ"ל מקפץ מדי יום בראש הרשימה-- הלל יערי • שיחה • י"ט בשבט ה'תשע"ח • 19:45, 3 בפברואר 2018 (IST)

איך מסבירים את הפער בצפיית הערך בין הגרסאות השונות של ויקיפדיה? בDesktop הוא מקום ראשון, בMobile app הוא בין הראשונים ובMobile web אין לו אזכור. זה מוזר, אתה מצפה שתיהיה קורלציה מסויימת בין הגרסאות של ויקיפדיה. – אסף (Sokuya)^שיחה 23:28, 3 בפברואר 2018 (IST)