חזבאללה – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Itayzehorai (שיחה | תרומות)
Itayzehorai (שיחה | תרומות)
שורה 788: שורה 788:
* {{מעריב אונליין|יוסי מלמן|מלחמה עם ישראל? חיזבאללה בדרך למשבר העמוק ביותר ב-36 שנות קיומו|journalists/Article-553248|13 באוגוסט 2016}}
* {{מעריב אונליין|יוסי מלמן|מלחמה עם ישראל? חיזבאללה בדרך למשבר העמוק ביותר ב-36 שנות קיומו|journalists/Article-553248|13 באוגוסט 2016}}
* {{הארץ|נעה שפיגל|חוות דעת: פגיעה בנקודת תורפה ביטחונית תביא להרג עשרות אלפים ברגע אחד|1.3462515|30 בינואר 2017}}
* {{הארץ|נעה שפיגל|חוות דעת: פגיעה בנקודת תורפה ביטחונית תביא להרג עשרות אלפים ברגע אחד|1.3462515|30 בינואר 2017}}
* איתי זהוראי, [http://www.forbes.co.il/news/new.aspx?Pn6VQ=M&0r9VQ=EJGDH "חיזבאללה: ארגון הטרור העשיר בעולם"], באתר פורבס-ישראל, 27 בדצמבר 2017
* Itai zehorai, [https://www.forbes.com/sites/forbesinternational/2018/01/24/the-richest-terror-organizations-in-the-world/#255251047fd1 The Richest Terror Organizations in the World], Forbes


==הערות שוליים==
==הערות שוליים==

גרסה מ־13:00, 5 בפברואר 2018


שגיאות פרמטריות בתבנית:ארגון פרה-מיליטרי

פרמטרים [ שנות פעילות, אתר ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

פרמטרים ריקים [ שם מקורי, מפה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

חזבאללה
‮حزب الله‬

‮حزب الله‬
דגל הארגון ובו הסיסמה הלקוחה מפסוק בקוראן: "רק עדת אללה הם המנצחים". הלוגו מבוסס על דגל משמרות המהפכה האסלאמית. הכותרת התחתונה: "(ארגון) ההתנגדות האסלאמית בלבנון"
דגל הארגון ובו הסיסמה הלקוחה מפסוק בקוראן: "רק עדת אללה הם המנצחים". הלוגו מבוסס על דגל משמרות המהפכה האסלאמית. הכותרת התחתונה: "(ארגון) ההתנגדות האסלאמית בלבנון"
תקופת הפעילות העשור של 1980 – הווה עריכת הנתון בוויקינתונים
אידאולוגיה אסלאמיזם שיעי, אסלאם פונדמנטליסטי, אנטישמיות ואנטי-ציונות
מייסדים
מנהיגים מוחמד חוסיין פדלאללה
סובחי טופיילי
עבאס מוסאווי
חסן נסראללה (נוכחי)
מטה ביירות עריכת הנתון בוויקינתונים
אזורי פעילות לבנון, סוריה
מדינה לבנון עריכת הנתון בוויקינתונים
חברים 65,000-80,000 חמושים
יחידות בת השירותים החברתיים של חזבאללה, יחידת ההטפה והפעילות החברתית, ההתנגדות האסלאמית בלבנון עריכת הנתון בוויקינתונים
בעלי ברית איראןאיראן איראן
סוריהסוריה סוריה
חות'ים החות'ים
חמאסחמאס חמאס
הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני
ועדות ההתנגדות העממית
מתנגדים ישראלישראל ישראל
ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה
האיחוד האירופיהאיחוד האירופי האיחוד האירופי
קנדהקנדה קנדה
הצבא הסורי החופשי הצבא הסורי החופשי
אל-קאעידהאל-קאעידה אל-קאעידה
המדינה האסלאמיתהמדינה האסלאמית המדינה האסלאמית
קרבות מלחמת לבנון הראשונה
הלחימה ברצועת הביטחון
מלחמת לבנון השנייה
מלחמת האזרחים בסוריה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

חִזְבְּאַללַּה (בתעתיק מדויק: חזב אללה, בערבית: ‮حزب الله‬ - "אנשי האל" או "מפלגת האל") היא מיליציה שיעית אסלאמיסטית פוליטית בלבנון. המפלגה הפרלמנטרית שהוקמה על ידי חזבאללה נחשבת כנציגה בולטת של בני העדה השיעית בלבנון. פעילותו הצבאית של הארגון באה לידי ביטוי בפעולות גרילה וטרור נגד מטרות ישראליות, פנים-לבנוניות, סוריות, ואף בינלאומיות. אוסטרליה, ארצות הברית, האיחוד האירופי, ישראל, מדינות המפרץ, הליגה הערבית וקנדה מגדירות אותו (או את הזרוע הצבאית שלו) כארגון טרור. אנשי הארגון עצמו וגורמים אסלאמיים אחרים נוהגים לכנותו "אל-מוקַאוַמַה" (בערבית: "ההתנגדות").

חזבאללה הוקם כמיליציה ב-1982 (באופן רשמי ב-1984). קיימות עדויות רבות לכך שאיראן בנתה, מימנה וציידה את חזבאללה, ולכך שפעולות הטרור של הארגון נעשות בשיתוף פעולה מלא עם המשטר האיראני ובהוראתו.[1] בנוסף, איראן עזרה לחזבאללה להקים מנגנון פוליטי שמטרתו להפוך את לבנון למדינה שיעית פונדמנטליסטית. מיום הקמתו רואה הארגון במדינת ישראל אויב ועוסק בפעילות עוינת נגדה. בהודעות רשמיות של הארגון לא מכונה ישראל בשמה אלא "פלסטין הכבושה" או "האויב הציוני". במהלך מלחמת האזרחים בסוריה נטל חזבאללה חלק פעיל לצד המשטר הסורי, ואיבד מאות מלוחמיו.

חזבאללה מחזיק בתפיסת הפעלה ייחודית, ורואה עצמו הן כארגון צבאי והן כארגון גרילה, בו-זמנית.

מזכ"ל הארגון משנת 1992 הוא שייח' חסן נסראללה.

היסטוריה

ייסוד

אספה המונית של תומכי חזבאללה בבירות ב-10 בדצמבר 2006

ב-21 ביוני 1982 פרשה קבוצה דתית שיעית מאמל והקימה בראשות חוסיין מוסאווי את תנועת "אמל האסלאמי". הרקע לפילוג היה סירוב הקבוצה להשתלב בוועדת ההצלה הלאומית שבראשות הנשיא אליאס סרכיס. בספטמבר 1984, במלאת שנתיים לטבח בסברה ושאתילה, הוקם חזבאללה בשמו זה והצליח להעביר אליו צעירים רבים מאמל, הן בשל התלהבותו והן בשל השכר הגבוה יותר שקיבלו לוחמיו.

חזבאללה הוקם בעקבות רצון השלטונות האיראנים אחר כוח שיעי חלופי לתנועת אמ"ל ששינתה את דרכיה ולא שימשה עוד שופר למנהיגות האיראנית. לכן, פנו השלטונות האיראנים לשייח' סייד מוחמד חוסיין פדלאללה אשר היה איש דת מוכר ובעל השפעה בקרב העדה השיעית בלבנון. השלטונות האיראנים שלחו, לצורך הקמת התנועה, 1500 אנשי משמרות המהפכה האיראניים, שעזרו לפדלאללה ולתומכיו להקים את הארגון בעיר בעלבכ.[2] פדלאללה מצדו לא שייך עצמו באופן מופגן לארגון, מפני שפחד מפילוג בעדה ורצה לשמור את קולות תומכיו משני הצדדים - זה של חזבאללה וזה של אמ"ל.[3] אחד מהיוזמים המרכזיים היה שגריר איראן בדמשק, עלי-אכבר מוחתשמי-פור.[4] מקור שמו של הארגון, שתרגומו המילולי הוא "עדת האל" (ובערבית מודרנית גם "מפלגת האל") בקוראן, סורת אלמאידה (פרשת השולחן), פסוק ס"א: "ومن يتول الله ورسوله والذين آمنوا فإن حزب الله هم الغالبون" - "וַאֲשֶר יִתְחַבֵּר אֶל אֱלֹהִים וְאֶל שְׁלִיחוֹ וְאֶל הַמַאֲמִינִים אֵלֶּה הֵם מִפְלַגַּת אֱלֹהִים וְהֵם יִגְבָּרוּ".[5] הסיפא של הפסוק מופיע על סמל הארגון (ראו תמונה בצד שמאל של עמוד זה).

המזכיר הכללי (תוארו של העומד בראש הארגון) הראשון היה סובחי טופיילי, מקורבו של האיתוללה ח'ומייני. בשנת 1991, בשל התנגדות טופיילי להשתתפות בבחירות בלבנון, הוא סולק מהנהגת הארגון[6] והוחלף בעבאס מוסאווי. להקמת הארגון סייעו לוחמי משמרות המהפכה האיראניים בהובלת חוסיין דהקאן, שעברו דרך סוריה לאזור הבקאע. לאחר חיסולו של מוסאווי בלבנון ב-16 בפברואר 1992 על ידי מסוקי חיל האוויר הישראלי[7] מונה לראשות התנועה השייח חסן נסראללה. בתקופתו של נסראללה הקצינה התנועה את עמדותיה הדתיות והלאומניות, בעיקר משום עידודם של חברי "משמרות המהפכה", ונעשתה ארגון טרור לכל דבר, המתכנן פיגועים נגד מרכזי יהדות בתפוצות ונגד תושבי ישראל.

בהשראה איראנית ובהשגחה סורית היה חזבאללה לאחד מאויביה המרים של ישראל, ואף שכלפי חוץ הצהיר הארגון שמטרתו היא סילוק הכובש מאדמת לבנון ברוח הג'יהאד, נאבקים לוחמיו מתוך אמונה כי יוכלו למנוע את קיומה של ישראל, "היישות הציונית" בלשונם.

סקירה היסטורית

ראשיתו של חזבאללה בארגוני טרור שיעיים שפעלו בלבנון תחת שמות רבים, בהם: "הארגון להגנת המשוחררים", "המאבק לחופש", "הג'יהאד האסלאמי" ו"המדוכאים עלי אדמות". ארגונים אלו ביצעו פעולות טרור נגד זרים, שכללו חטיפות ורציחות של עיתונאים ודיפלומטים זרים, פיצוץ השגרירות האמריקנית, הריגת אנשי המארינס האמריקנים, אסון צור השני נגד ישראל, ואף טרור בינלאומי ובו חטיפת מטוסים, בהם חטיפת טיסה 847 של TWA. בין השנים 1988–1991 החל שלב המיסוד וההתבססות בלבנון בעיקר בלחימה וניצחון נגד ארגון אמל השיעי, עד לחתימת "הסכם דמשק השני", שבו הובררה עליונותו של חזבאללה על אמל.

שנות השמונים

לאחר כניסת ישראל ללבנון ביוני 1982, שלחה איראן, דרך סוריה, כמה מאות קציני משמרות המהפכה לאזור הבקאע שבמזרח לבנון, כדי לארגן תנועות מהפכה שמטרתן לבצע ג'יהאד נגד הכוחות הישראליים ולהקים רפובליקה אסלאמית בלבנון.

כוחות אלו שכנעו את סייד מוחמד חוסיין פדלאללה, איש דת שיעי ידוע בלבנון, לעמוד בראש ההתארגנות החדשה. במהלך כל שנות קיומו קיבל הארגון סיוע חומרי, ארגוני ודתי-אידאולוגי מאיראן. הארגון החדש היווה מטרייה לקבוצה המורכבת מקצינים מיליטנטיים פרו־איראניים וחייליהם. במהלך שנות ה-80 עלי-רזה עסגרי היה בראש הקשר בין משמרות המהפכה לבין חזבאללה.

מרבית ההתקפות נגד חיילי צה"ל בלבנון בין השנים 19821984 בוצעו על ידי ארגון בשם "הארגון המהפכני לצדק". בשנת 1985, הודיע חזבאללה ("מפלגת האל") באופן רשמי על קיומו במכתב לעיתונות הלבנונית. הארגון קם במטרה מוצהרת להילחם נגד הנוכחות הישראלית בלבנון.

לאחר נסיגת ישראל בשנת 1985 ממרבית השטח הכבוש בלבנון והקמת רצועת הביטחון בדרום המדינה, הפך חזבאללה לאויב העיקרי של צה"ל וצד"ל בלבנון. הארגון החל להפעיל את נשק הקטיושות נגד יישובי צפון ישראל.

בשנת 1987 הצליחו כוחות חזבאללה בפיקודו של חסן נסראללה להרחיק את כוחות אמל ממספר אזורים בפרברי ביירות, אולם סוריה התערבה וכפתה על הצדדים הפסקת אש. בינואר 1987 היה עימות אלים בין סוריה לחזבאללה בביירות, לאחר שהארגון חטף 14 חיילים סורים ואילו הסורים שפעלו במערב ביירות הרגו 23 אנשי חזבאללה. תוצאת עימות זה הייתה שימת קץ למעשי החטיפות של חזבאללה והפניית חזבאללה לעימות עם ישראל. בשנת 1989 התחדשה הלחימה בין חזבאללה לאמל. באביב 1990 הקים חזבאללה צבא סדיר שבראשו עמד נסראללה.

שנות התשעים

אזורי השליטה העיקריים של החזבאללה בדרום לבנון ובבקאע

שנות התשעים מאופיינות במאבק נגד הציונות ובשחרור לאומי של דרום לבנון מידי הכיבוש הישראלי, כהגדרתו. לאחר התבססות השלטון המרכזי בלבנון בחסות סורית, ולאחר פירוק המיליציות העדתיות מנשקן, ובשל שאיפתו ללגיטימיות בינלאומית, הפסיק חזבאללה את פעילותו בתוך לבנון ומחוץ לה, ותיעל את עצמו להמשך המלחמה בישראל, בעיקר בתחומי לבנון אך גם בפגיעה במוסדות ישראלים ברחבי העולם, בעיקר כפיגועי נקמה.

בשנת 1992 החל חזבאללה בפעילות פוליטית בלבנון, ונציגיו נבחרו לפרלמנט הלבנוני. במהלך שנות התשעים גרם חזבאללה לשני עימותים גדולים למול ישראל:

המבצע הופסק בשל לחץ בינלאומי בשל פגז שגרם לכמאה הרוגים בכפר קאנא, וישראל, לבנון וסוריה הגיעו להסכם שכונה "הבנות ענבי זעם". עיקרו של ההסכם היה אי-פגיעה באזרחים ובתשתית משני צדי הגבול, מה שאיפשר לחזבאללה להמשיך לתקוף את כוחות צה"ל מבלי להפר את ההסכם. המאבק בישראל כוון לנוכחות צה"ל ברצועת הביטחון והתמקד במטעני צד, תקיפות ראווה של מוצבים וניסיונות חיסול של בכירים בצה"ל, במטרה לגרום לישראל לסגת מדרום לבנון.

חזבאללה ניסה גם להחדיר לישראל את המחבל חוסיין מקדאד, ואת סטיבן סמירק הגרמני, לאיסוף מידע וביצוע פיגועים.

מחוץ לישראל

בעזרת שלוחותיו מחוץ ללבנון, בסיוע משמרות המהפכה האיראניים, ביצע חזבאללה פיגועים ביעדים יהודיים אזרחיים מחוץ לישראל כנקמה על פעולותיה של ישראל בדרום לבנון. בין הפעולות הידועות, פיגוע בשגרירות ישראל בבואנוס איירס, בירת ארגנטינה, ב-17 במרץ 1992, לאחר שצה"ל חיסל בדרום לבנון את מזכ"ל חזבאללה דאז עבאס מוסאווי. פיצוץ מרכז הקהילה היהודית בבואנוס איירס בארגנטינה ב-18 ביולי 1994, וניסיון נפל לפוצץ את שגרירות ישראל בממלכה המאוחדת (שמונה ימים לאחר מכן ב-26 ביולי) שאירעו לאחר התקפה ישראלית על מחנה אימונים של חזבאללה, וחטיפתו של מוסטפא דיראני.

לאחר נסיגת צה"ל לגבול הבינלאומי

ערך מורחב – סכסוך ישראל-חזבאללה מהנסיגה מרצועת הביטחון עד מלחמת לבנון השנייה

לאחר נסיגת צה"ל מדרום לבנון בשנת 2000 נטל חזבאללה את השליטה באזור זה. אנשיו התפרסו בשטח, הקימו מוצבים, ופרסו בסיוען של איראן וסוריה, אלפי רקטות בדרום לבנון המאיימות על צפון ישראל. מצב זה יצר מאזן אימה שנמשך עד מחצית 2006, ושיתק את ישראל מלפעול בצורה נחרצת כלפי התגרויותיו של החזבאללה.

אזור הר דב היווה בתקופה זו את זירת הלחימה העיקרית בין חזבאללה לישראל. במורדותיו של ההר מצוי האזור המכונה "חוות שבעא". אזור זה נכבש על ידי ישראל במלחמת ששת הימים ואולם, בעת נסיגת צה"ל לגבול הבינלאומי, טענה ישראל כי אזור זה נכבש מידי סוריה ולכן הוא אינו רלוונטי כלל לנסיגה מרצועת הביטחון, אלא למשא ומתן עתידי עם סוריה. האו"ם קיבל באופן רשמי את עמדתה של ישראל וקבע כי היא השלימה את נסיגתה מלבנון, ואולם חזבאללה לא קיבל עמדה זו, והמשיך לראות בחוות שבעא שטח לבנוני כבוש, שכנגדו רשאי הארגון לפעול.

מוצב חזבאללה שהוקם מטרים ספורים מגדר הגבול, בקרבת היישוב הישראלי דובב. הדגל השחור מונף מכיוון שהתמונה צולמה בימי העשוראא.

במסגרת כללי משחק אלה, ביצעו לוחמי חזבאללה התקפות טילי נ"ט מפעם לפעם, בעיקר באזור חוות שבעא. בין פעולותיהם החמורות בתקופה זו: חטיפתם, ב-7 באוקטובר 2000, של שלושת חיילי צה"ל: עדי אביטן, בני אברהם ועומר סואעד, באזור הר דב; וחטיפת אלחנן טננבוים כשבוע אחר כך. טננבוים, וגופותיהם של שלושת החיילים, שכנראה נהרגו במהלך החטיפה, הוחזרו ב-29 בינואר 2004 לאחר משא ומתן ממושך, בתמורה לשחרור מאות אסירים, רובם פלסטינים, על ידי ישראל. בנובמבר 2005 יצא לפועל מבצע חטיפה שסוכל עקב הצבת מארב של צה"ל.

פעמים רבות פתחו לוחמי החזבאללה בירי נ"מ קני, בתגובה לטיסות סיור של מטוסי חיל האוויר הישראלי בשמי דרום לבנון. לא פעם טענת הפרת הריבונות היוותה כיסוי לשימוש בתותחי הנ"מ לירי ארטילרי שפגע ביישובים בישראל. פעמים אחדות פתחו לוחמי חזבאללה באש לעבר חיילי צה"ל וגרמו להרוגים. כמו כן, הטמינו אנשי חזבאללה זירות מטענים לאורך הגבול עם ישראל ולעיתים אף בתוך שטח ישראל, במטרה לערער את הביטחון בגבול ישראל.

עוד לפני האינתיפאדה השנייה החל חזבאללה לסייע לארגוני הטרור הפלסטיניים באמצעות אספקת אמצעי לחימה והחדרת מומחי טרור, מאמץ שהוגבר בשנים האחרונות. חזבאללה פעיל בעיקר בקרב חוליות תנזים וגדודי חללי אל-אקצא ביהודה ושומרון, חוליות שאף גייסו נשים וילדים לביצוע פיגועי התאבדות. חלק מפעולות אלו סוכלו על ידי צה"ל.

שמו של החזבאללה נקשר בעבר גם לביצוע פיגועים בחו"ל. ראש הזרוע הצבאית עימאד מוע'ניה (וכך גם סגנו, טלאל חמיה) נחשד כמתכנן פיגועי חו"ל של הארגון (ביניהם הפיגוע בבואנוס-איירס), והיה (עד לחיסולו ב -12 בפברואר 2008) מצוי ברשימת 26 הטרוריסטים המבוקשים ביותר על ידי ממשלת ארצות הברית, ביחד עם ראשי אל קאעידה. פרס של חמישה מיליון דולר הובטח למי שימסור מידע שיוביל לתפיסתו ולהעמדתו לדין.[דרוש מקור]

מלחמת לבנון השנייה

אחת ההפתעות הגדולות של המלחמה היו הבונקרים המוסווים שנבנו על ידי החזבאללה בשטחים פתוחים וכונו בצה"ל "שמורות טבע".[8] בתמונה: כוחות הנדסה חושפים בונקר של החזבאללה סמוך לגבול.
ערך מורחב – מלחמת לבנון השנייה

ב-12 ביולי 2006 חטף חזבאללה שני חיילי צה"ל והרג עוד שמונה בהתגלגלות האירועים. צה"ל הגיב בהפצצת מטרות חזבאללה ותשתית בלבנון. חזבאללה החל בהפגזה כבדה ומדורגת של רקטות ארטילריות מסוגים שונים על יישובי הצפון והצליח להגיע עד חיפה, נצרת, טבריה, ואף סביבות עפולה וחדרה.

במהלך 33 ימי לחימה, הארגון שיגר לעבר צפון מדינת ישראל כ-3,970 רקטות,[9] כאשר הוא משתק את צפון ישראל וזורע הרס רב, בעיקר בקריית שמונה, נהריה, מעלות-תרשיחא וביערות הצפון שעלו באש. צה"ל תקף בעיקר את אזור ביירות (במיוחד רובע העוני השיעי הדאחייה), דרום לבנון והבקעא באמצעות אלפי הפצצות ממטוסים, ממסוקים ומסטי"לים, והפגיז את דרום לבנון באמצעות תומ"תים בכמאה וחמישים אלף פגזי ארטילריה. פעילות שגרמה לכמיליון פליטים לבנונים עד סוף המלחמה ולכאלף הרוגים. במסגרת כ-11,000 גיחות, צה"ל פגע קשות בתשתיות לאומיות כמו גשרים, תחנות כוח, מאגרי דלק ונמל התעופה של ביירות, כדי שיהוו מנוף ללחץ על חזבאללה מצד אוכלוסיית לבנון. בשלב מתקדם של הלחימה, צה"ל הכניס כוחות קרקעיים לדרום לבנון, שניהלו קרבות קשים עם לוחמי חזבאללה בכפרים שונים. צה"ל הצליח לפגוע בתשתיות חזבאללה שונות, בהן מפקדות רבות, לפגוע ברקטות לטווח הרחוק, להרוס את קו הביצורים הקרוב לגבול, להרוג כ-700 אנשי חזבאללה, בהם מספר מפקדי שטח, לפצוע כאלף נוספים ולתפוס נשק רב. חזבאללה הרג 121 חיילים ו-44 אזרחים ישראלים, השבית את צפון מדינת ישראל וגרם לכ-300,000 פליטים, פגע בסטי"ל, במסוק תובלה מדגם יסעור ובכ-50 טנקי מרכבה ונגמ"שים.

עד להפסקת האש, שאותה ביקשה לבנון, בתמיכת החזבאללה, הארגון גילה יכולת עמידה ולא נשבר. צה"ל לא הצליח להפסיק את ירי הרקטות, לשחרר את החיילים החטופים, לפרק את חזבאללה מנשקו, לשבור את מערך הפיקוד והשליטה שלו, ואף לא לגרום לו לעלות צפונית לנהר הליטני. עם זאת, מנהיגיו היו במחתרת כל זמן הלחימה, ואחריה צבא לבנון התפרס באזורים שהיו סגורים בפניו עד כה: דרום לבנון,[10] ורובע הדאחייה בביירות[11] בעוד חזבאללה קיבל על עצמו להצניע את נשקו וכוח רב-לאומי חמוש שמונה 15,000 חיילים, נפרס ביחד עם צבא לבנון לכפות אמברגו נשק על חזבאללה. בעוד שדעת הקהל העולמית בהשפעת התקשורת התייצבה ברובה נגד פעולות ישראל, נוצרה לראשונה קואליציה בין מדינות ערב המתונות ובין מדינות מפתח באירופה וארצות הברית, שיצאו נגד חזבאללה ופטרוניו, והתקבלו החלטות בפורומים בינלאומיים שונים לרבות האו"ם שלמעשה מגנות את החזבאללה, כובלות את ידיו ומצמצמות את מרחב פעילותו. בלבנון מצד אחד חלק מהשיעים חיזקו את תמיכתם בארגון, אך גורמים אחרים, כמו הנוצרים והדרוזים בעיקר, הביעו התנגדות גלויה לחזבאללה ולסוריה. ביקורת נגד הארגון נשמעה גם ברשתות תקשורת ערביות, ונראה שחלה החלשות מסוימת במעמדו בלבנון בעקבות העימות, נסיבות שגרמו לנאסראללה להתפתל, להצטדק ולהתחשבן עם גורמים לבנוניים ברשתות הטלוויזיה הערביות. בתום העימות הכריז הארגון על ג'יהאד של בנייה, במטרה לשקם את ההרס ואת מעמדו הציבורי.

בעקבות העימות התברר כי לחזבאללה יש יכולות מבצעיות נרחבות, מוטיבציה ויכולת שרידות גבוהות, כלי נשק מגוונים ומתקדמים ובהם טילים מהמתקדמים בעולם, ומערכת ביצורים איתנים, וכי הוא חורג מעבר להגדרה של ארגון טרור או מיליציה צבאית, ולמעשה הוא מהווה כוח צבאי של ממש, הזוכה לתמיכה מאסיבית מאיראן וסוריה. ממחקר שנערך ב-2008 בעבור צבא ארצות הברית, עולה כי חזבאללה לחם בצורה יעילה יותר מכל צבאות ערב שאיתם התמודדה ישראל עד כה.[12]

עם זאת, לאחר המלחמה נרתע הארגון מתקיפה של ישראל בגבולה הצפוני, כפי שנהג לעשות בשש השנים שלאחר הנסיגה מלבנון, וגם לאחר ההתנקשות בעימאד מוע'ניה, העדיף להפנות את מרצו כלפי פנים בלבנון עצמה.

המהומות ב-2008 והסכם קטר

לאחר כשנה של עימותים בין חזבאללה לכוחות התומכים בממשל, ב-27 בינואר 2008 פרצו מהומות בשכונת הדאחיה. צבא לבנון שנערך מראש פתח באש והרג שבעה אנשים בהם חמושי חזבאללה ואמל. באירוע נפצעו 29 איש.[13] ראש הממשלה הכריז על יום אבל לאומי. ב-7 במאי 2008 פתח חזבאללה במהומות דמים, בהם נהרגו לפחות 81 איש ונפצעו 250. העילה הייתה איסור הממשלה על רשת תקשורת פרטית שפרס חזבאללה ברחבי המדינה בתמיכה איראנית, שמקושרת לסוריה ואיראן, ופיטורי הגנרל ופיק שקייר, איש חזבאללה, שתחת חסותו הוברחו חומרי לחימה לחזבאללה, מתפקיד אחראי האבטחה בנמל התעופה של ביירות.[14] במהומות אלו, שהתחילו כהפגנות תמימות והשבתה של נמל התעופה, פעלו כוחות חזבאללה, חמושים בטילים, במקלעים ובנק"ל, בביירות ובערים נוספות כמו טריפולי,[15] והשתלטו על חלקים נרחבים מהם. הכוחות הטילו סגר על נמל התעופה והנמל הימי, שרפו אולפנים של מערכות תקשורת המזוהים עם הממשלה כמו מערכת העיתון אל-מוסתקבל, וצרו על מבני ציבור ובהם מבנה הממשלה ובתים של אישים אנטי סוריים. בניגוד למהומות שהיו בתחילת השנה, הפעם צבא לבנון נצר את נשקו ועמד מנגד, ולא פעל נגד חזבאללה.

פואד סניורה, שהתבצר במעונו תחת משמר של כוחות צבא, התבטא בחריפות נגד חזבאללה.[16] אישים המזוהים עם החזית הפרו-מערבית דיברו על הפיכה צבאית, ועל הפרת הבטחה של חזבאללה שלא להפנות את נשקו כלפי פנים.[17] חזבאללה הצליח, באמצעות נשקו, לפרק את הפלגים היריבים (כדוגמת הדרוזים) מנשקם, ומנהיג הדרוזים, ואליד ג'ונבלאט, שיצא בעבר בהצהרות לוחמניות כלפי חזבאללה וסוריה, לאחר תקיפות שנעשו כלפי הר הדרוזים בהן נהרגו מאות מאנשי החזבאללה שני הצדדים הגיעו להודנה (מרבית הדרוזים לא היו חמושים).[18] ב-14 במאי נכנעה הממשלה לתכתיבי החזבאללה, וביטלה את החלטותיה על הוצאת רשת התקשורת הפרטית מחוץ לחוק ועל פיטורי אחראי האבטחה בנמל התעופה של ביירות.[19][20] ב-21 במאי 2008 נחתם הסכם בקטר בין הממשלה לחזבאללה, שבו בין היתר סוכם כי שליש מהשרים בממשלת אחדות לאומית יהיו אנשי חזבאללה, דבר שיכול להקנות להם זכות וטו. שיטת הבחירות שונתה, והיא תבטיח ייצוג רב יותר לשיעים. הסכם זה סיים את המתיחות הגדולה של השנה וחצי שלפניו, וחיזק את מעמד הארגון בגוף השלטוני ובלבנון.[21] לצד ההישג של חזבאללה נוצרה כלפיו התנגדות רבה בעולם הסוני. פובליציסטים ערבים שמשקפים דעות שלטוניות כינו את חזבאללה "מפלגת שנאת אחים" (פתנה), "האויב האמיתי", ו"מפלגה בריונית שלקחה את לבנון בשבי", ופקפקו לראשונה ב"התנגדות" לישראל (מוקַאוַּמַה) שנחשבה למושג מקודש שלא נוגעים בו.[22]

הבחירות ב-2009

בבחירות לפרלמנט הלבנוני שהתקיימו בתחילת יוני 2009 גוש תומכי חזבאללה זכו ב-57 מושבים לעומת מחנה ה-14 במרץ - הגוש האנטי סורי שזכו ב-71 מושבים.[23] אנשי החזבאללה המופתעים קיבלו את הפסדם בשקט, אך איימו לבל יעז השלטון לפרק אותם מנשקם.

התעצמות צבאית

ארגון חזבאללה המשיך להתעצם בשנים שלאחר מלחמת לבנון השנייה. והכפיל ושילש את כמות הרקטות והטילים. ב-2010 הוערך בישראל כי כמות הרקטות והטילים מגיעה לכ-45 אלף.[24] באפריל 2010 הכריז שר הביטחון אהוד ברק בארצות הברית כי סוריה העבירה טילי סקאד לחזבאללה, ובכך הפרה את האיזון באזור.[25] הפרה זו גרמה למתיחות בין ישראל לשכנותיה הצפוניות. רוברט גייטס, שר ההגנה האמריקני, גיבה את עמדת ישראל ואמר כי לחזבאללה יש יותר טילים מלרוב ממשלות העולם.[26]

התחזקות פוליטית

בחלוף חמש שנים מתום מלחמת לבנון השנייה, התחזק חזבאללה גם מבחינה פוליטית. הוא הצליח להפיל את ממשלתו של סעד חרירי, והיווה חלק בלתי נפרד מממשלת נג'יב מיקאתי אשר נשלטת על ידי "מחנה ה-8 במרץ" של החזבאללה, המונה 18 מתוך 30 השרים בממשלה זו. ד"ר עמרי ניר, מהאוניברסיטה העברית בירושלים, הנחשב למומחה בנושא לבנון, קובע כי "חזבאללה הוא הממשלה ולכן במצב מלחמה, לישראל יהיה הרבה יותר קל ליצור אפקט הרתעתי בהרס של תחנות כוח, כבישים, שדות תעופה אזרחיים וכולי".

חזבאללה הצליח גם לחדור עמוק יותר לצבא לבנון וליתר כוחות הביטחון במדינה. הוא הצליח לחדור גם למערכות השלטון השונות ולהפוך לגוף ממסדי. הוא מתקרב להשתלטות מלאה על לבנון ולמימוש החזון של שליטת השיעים בממסד. כתוצאה מכך, המדיניות הלבנונית הרשמית הפכה לזהה כמעט למדיניות של חזבאללה. עם זאת, בשנים האחרונות נתקל חזבאללה גם בתושבים בדרום לבנון שמסרבים לאפשר לאנשיו להחדיר ולהסתיר נשק ותחמושת בכפריהם. פרופ' קייס פירו, מהחוג להיסטוריה של המזרח התיכון באוניברסיטת חיפה, מציין כי בניגוד לעבר, כיום אנשי המחנה של חרירי "לא מוכנים לקבל את התעצמותו הצבאית של חזבאללה, שכן הם יודעים שהוא יפנה לעברם את הנשק, כפי שאירע ב-2008".[27]

ניסיונות נקמה

בעקבות ההתנקשות בעימאד מוע'ניה בפברואר 2008, ראשי הארגון הצהירו כי ינקמו בישראל שנחשדה על ידם בכך. פורסם כי מספר פיגועים בשליחות החזבאללה סוכלו. בשנת 2008 נעצרו שני שליחי חזבאללה על ניסיון לפגוע בשגרירות ישראל בבאקו.[28] באפריל 2009 נחשף במצרים תא טרור של החזבאללה שמנה 49 בני אדם. על פי המצרים, ביקשו אנשי התא לבצע פיגועים בסיני, ובאזור תעלת סואץ.[29] בדצמבר 2009 כוחות הביטחון הטורקיים חשפו תא טרור של החזבאללה שביקש לפגוע בישראליים.[30] ובתחילת ינואר 2012 נעצר בתאילנד פעיל חזבאללה בחשד לביצוע פיגוע. ב-24 בינואר 2012 סוכל פיגוע נוסף באזרבייג'ן בשליחי חב"ד. כוחות הביטחון של אזרבייג'ן עצרו 3 מחבלים שאומנו, מומנו וצוידו על ידי איראן[31] על פי הרשויות הבולגריות, עקבות מבצעי הפיגוע באוטובוס בנמל התעופה בורגס, שבו קיפחו את חייהם שישה אנשים, הובילו לחזבאללה.[32] על פי ישראל, מדובר בשיתוף פעולה בין איראן לחזבאללה.

תמיכה בבשאר אסד בהתקוממות בסוריה

איראן היא תומכת עיקרית בחזבאללה במובנים שונים וסוריה היא העורף הלוגיסטי העיקרי של חזבאללה ובעלת ברית חשובה של איראן (בין היתר, בשל גישה לים התיכון[33]), ועל כן לחזבאללה יש אינטרס לשמר את המשטר הקיים בסוריה ומסיבה זו החל להתערב במלחמת האזרחים בסוריה (אנ').

בזמן מלחמת האזרחים בסוריה נשלחו אלפי לוחמי חזבאללה לסייע לנשיא סוריה, בשאר אסד.[34] חזבאללה שמר על קשר הדוק עם המשטר הסורי, ייעץ לבכיריו, החזיק בבסיסים ובמחסני נשק בשטח סוריה, ואף השתתף בפועל בלחימה לצד חייליו של אסד.[35] במחצית הראשונה של שנת 2013 התנהלו מספר קרבות בחומס ובקוסייר בהם השתתפו לוחמי חזבאללה בגלוי, ואף ספגו אבדות כבדות (כמאתיים הרוגים), בהם מספר בכירים מהארגון, ובראשם: עלי שביב, ראש אגף המבצעים בארגון (מחליפו של עימאד מוע'ניה).[36][37] המורדים תקפו בתגובה את רובע הדאחיה בביירות בשתי רקטות.[38] ואף איימו על חזבאללה שאם לא ייסוג מסוריה, הם יתקפו אותו בלבנון.[39] ביוני 2013 היו מספר עימותים בין תומכי סוריה לתומכי חזבאללה בלבנון. העימות הגדול שבהם התרחש בצידון. מיליציה סונית בהנהגתו של השייח אחמד אל אסיר תקפה את חיילי צבא לבנון ובעימות שהתפתח נהרגו עשרות אנשים משני הצדדים.[40] המורדים גם תקפו את חזבאללה ומפעיליו בשרשרת של פיגועי תופת. בין יולי 2013 לינואר 2014 התרחשו חמישה פיגועי טרור שגבו קורבנות בנפש, ארבעה באזור הדאחיה ואחד נגד שגרירות איראן בביירות, שבו נהרגו 25 בני אדם, בהם נספח התרבות של שגרירות איראן.[41] כמו כן, נורה למוות בכיר חזבאללה, חסן אל־לקיס. בעקבות ההתרחשויות הללו הוציא חזבאללה את בכיריו מאזור הדאחיה.

בספטמבר 2013, כשארצות הברית התכוננה לתקוף את משטרו של בשאר אסד ואת חזבאללה שסייע לו, עקב השימוש בנשק כימי (ובסוף לא תקפה), יוסוף אל-קרדאווי, בכיר פוסקי האסלאם הסוני, תמך בהם ואמר: ”סוף סוף אנו יכולים בכל אופן להודות לאמריקה, ואנו מצפים ממנה ליותר, אנו מצפים שהיא תתייצב בעוז. חזבאללה היא מפלגת השטן! מפלגת הרוע! מפלגת העריצים!”.

במהלך מלחמת האזרחים בסוריה בוצעו מספר תקיפות אוויריות שיוחסו לישראל נגד משלוחי נשק מסוריה שיועדו לחזבאללה ונגד בכירים בארגון ששהו בסוריה, בהן תקיפת שיירת הנשק הסורית במחוז ריף דמשק בינואר 2013, תקיפות משלוחי הנשק האיראניים לחזבאללה בדמשק במאי אותה שנה, תקיפת שיירת הנשק הסורית לחזבאללה בבעלבכ בפברואר 2014, ותקיפה אווירית בגבול ישראל-סוריה בינואר 2015 שבה נהרגו הגנרל האיראני עלי אללה דאדי וג'יהאד מוע'ניה, בנו של עימאד מוע'ניה. בתגובה לתקיפה האחרונה ירה חזבאללה טילי נ"ט על שיירת כלי רכב של צה"ל סמוך לכפר ע'ג'ר. מהירי נהרגו שני חיילים מחטיבת גבעתי ו-7 נפצעו.[42] בנאום שנשא מזכ"ל חזבאללה, חסן נסראללה, הוא התייחס בהרחבה לתקיפה הישראלית ולתגובת חזבאללה.[43]

במהלך הלחימה בסוריה איבד שם חזבאללה מאות מלוחמיו (לפי ההערכות: כ-1,600-1,700 הרוגים וכ-6,000-7,000 פצועים).[44][45]

ב-13 במאי 2016 מוסטפא באדר א-דין, מפקד הזרוע הצבאית של חזבאללה אשר לפי משרד האוצר האמריקאי היה אחראי על פעילות חזבאללה בסוריה, נהרג בפיצוץ במתקן של חזבאללה באזור דמשק.[46]

אמצעי לחימה

רקטות נ"ט של חזבאללה שנתפסו במלחמת לבנון השנייה. בתמונה ניתן לראות רקטות RPG-7 בעל רש"ק חלול דו-שלבי (טאנדם).

חזבאללה מצויד בנשק מגוון מסוגים שונים. מכיוון שהוא ארגון ממודר וחשאי, קשה לדעת במה הוא בדיוק מצויד; אולם ניכר כי מגיעים אליו כלי נשק ממקורות שונים, בעיקר מחבר המדינות, מאיראן ומסוריה. משלוחי הנשק הגדולים מגיעים לחזבאללה מאיראן, דרך סוריה[47][48] ודרך טורקיה.[49] במסגרת ההצטיידות שלו בולטת העובדה שהוא עושה שימוש רב בטילים וברקטות בהיבטים רבים של הלחימה החל מהתחום הטקטי וכלה בתחום האסטרטגי. ציודו של החזבאללה חורג מציוד של ארגון טרור ולמעשה הוא מצויד כמו זרוע צבאית של מדינה ריבונית.

נשק קל

בידי חזבאללה מגוון אמצעי לחימה קלים, לרבות רובי קלצ'ניקוב, מקלעים מסוגים שונים ורובי צלפים, וכן רימוני יד, חומר נפץ תקני ומטעני חבלה מתוחכמים. לצד אלו בידי הארגון גם אמצעי תצפית ומעקב שונים: משקפות, מצלמות וידאו במעגל סגור, ציוד תרמי לראיית לילה, מכשירי האזנה משוכללים. פעילי הארגון מפעילים גם מרגמות בקטרים שונים.

טילים ורקטות

אמצעי קוטר (במילימטרים) ראש קרב (בקילוגרמים) טווח (בקילומטרים) ארץ מקור הערות
סוג 63 107 לא ידוע 8 הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין הרפובליקה העממית של סין
גראד (קטיושה) 122 21 40 ברית המועצותברית המועצות ברית המועצות במלחמת לבנון השנייה, שיגר חזבאללה יותר משלושת אלפים גראדים לעבר ישראל
BM-27 אוראגן 220 100 40 ברית המועצותברית המועצות ברית המועצות
פג'ר 3 240 45 43 איראןאיראן איראן
פלק 1 240 50 9–10 איראןאיראן איראן
M-302 302 175 100 סוריהסוריה סוריה
פלק 2 303 120 11 איראןאיראן איראן
פג'ר 5 333 90 75 איראןאיראן איראן
נאזעאת 356 לא ידוע 100–130 איראןאיראן איראן
זלזאל 1 לא ידוע לא ידוע 125–160 איראןאיראן איראן
זלזאל 2 610 600 200–250 איראןאיראן איראן
פאתח 110 610 500–650 250 איראןאיראן איראן
M-600 610 500–650 250 סוריהסוריה סוריה גרסה סורית של הפאתח 110
סקאד D 880 500 700 סוריהסוריה סוריה נכון ל-2015 ברשותם כ-10 טילים[50][51]
נודונג-1 880 500 700 קוריאה הצפוניתקוריאה הצפונית קוריאה הצפונית גרסה צפון קוריאנית של הסקאד הסובייטי

נשק נגד טנקים

אמצעי סוג כמות ארץ מקור הערות
RPG-7 רקטה נגד טנקים לא ידוע ברית המועצותברית המועצות ברית המועצות כולל גרסאות תוצרת איראן
RPG-29 רקטה נגד טנקים לא ידוע ברית המועצותברית המועצות ברית המועצות
RPG-30 רקטה נגד טנקים לא ידוע רוסיהרוסיה רוסיה עובדת קיום הנשק בידי הארגון שנויה במחלוקת
סאעקה טיל נגד טנקים לא ידוע איראןאיראן איראן גרסה איראנית ל-M47 Dragon האמריקני
9M14 מליוטקה טיל נגד טנקים למעלה מ-500 ברית המועצותברית המועצות ברית המועצות
רעד טיל נגד טנקים לא ידוע איראןאיראן איראן גרסה איראנית ל-9M14 מליוטקה הסובייטי
9M111 פאגוט טיל נגד טנקים למעלה מ-50 ברית המועצותברית המועצות ברית המועצות
9M113 קונקורס טיל נגד טנקים למעלה מ-50 ברית המועצותברית המועצות ברית המועצות
טאוסאן טיל נגד טנקים לא ידוע איראןאיראן איראן גרסה איראנית ל-9M113 קונקורס הסובייטי
9К115-2 מטיס-M טיל נגד טנקים למעלה מ-50 רוסיהרוסיה רוסיה
9M133 קורנט טיל נגד טנקים למעלה מ-50 רוסיהרוסיה רוסיה
BGM-71 טאו טיל נגד טנקים למעלה מ-10 ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית סופק מארצות הברית לאיראן בימי השאה, ומשם לאחר המהפכה האיראנית לידי חזבאללה
טופאן טיל נגד טנקים לא ידוע איראןאיראן איראן גרסה איראנית ל-BGM-71 טאו האמריקני
מילאן טיל נגד טנקים לא ידוע צרפתצרפת צרפת
M40 תותח ללא רתע נגד טנקים לא ידוע ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית

נשק נגד כלי שיט

אמצעי סוג כמות ארץ מקור הערות
יאחונט טיל נגד ספינות למעלה מ-12 סוריהסוריה סוריה
C-701 טיל נגד ספינות לא ידוע הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין הרפובליקה העממית של סין, איראןאיראן איראן
C-802 טיל נגד ספינות לא ידוע הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין הרפובליקה העממית של סין, איראןאיראן איראן הופעלה במלחמת לבנון השנייה נגד הסטי"ל אח"י חנית.[52]

ייתכן שמדובר בנור האיראני.[53]

נשק נגד כלי טיס

אמצעי סוג כמות ארץ מקור הערות
AZP S-60 תותח אוטומטי נגד מטוסים 2 או יותר ברית המועצותברית המועצות ברית המועצות
ZSU-23-4 תותח אוטומטי נגד מטוסים מתנייע לא ידוע ברית המועצותברית המועצות ברית המועצות
SA-7 טיל כתף נגד מטוסים כמאה ברית המועצותברית המועצות ברית המועצות הופעל המלחמת לבנון השנייה נגד מסוקי ומטוסי חיל האוויר הישראלי.
SA-14 טיל כתף נגד מטוסים עשרות ברית המועצותברית המועצות ברית המועצות
SA-16 טיל כתף נגד מטוסים לא ידוע ברית המועצותברית המועצות ברית המועצות
SA-18 טיל כתף נגד מטוסים לא ידוע ברית המועצותברית המועצות ברית המועצות
FIM-92 סטינגר טיל כתף נגד מטוסים לא ידוע ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית הגיע לידי הארגון מאפגניסטן
QW-1 טיל כתף נגד מטוסים עשרות הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין הרפובליקה העממית של סין
Misagh-1 טיל כתף נגד מטוסים לא ידוע איראןאיראן איראן גרסה איראנית של QW-1 הסינית
Misagh-2 טיל כתף נגד מטוסים לא ידוע איראןאיראן איראן גרסה איראנית משורפת של QW-1 הסינית
SA-8 טיל קרקע-אוויר לא ידוע ברית המועצותברית המועצות ברית המועצות
SA-17 טיל קרקע-אוויר לא ידוע ברית המועצותברית המועצות ברית המועצות
SA-22 טיל קרקע-אוויר לא ידוע רוסיהרוסיה רוסיה עובדת קיום הנשק בידי הארגון שנויה במחלוקת
סאיאד 2 טיל קרקע-אוויר לא ידוע איראןאיראן איראן עובדת קיום הנשק בידי הארגון שנויה במחלוקת

כלי רכב

אמצעי סוג כמות ארץ מקור הערות
T-55/54 טנק מערכה עשרות ברית המועצותברית המועצות ברית המועצות שלל מאמצעי הלחימה של צבא דרום לבנון
T-62 טנק מערכה לא ידוע ברית המועצותברית המועצות ברית המועצות מופעל במסגרת מלחמת האזרחים בסוריה
T-72 טנק מערכה עשרות ברית המועצותברית המועצות ברית המועצות מופעל במסגרת מלחמת האזרחים בסוריה
BMP-1 נגמ"ש לחימה זחלי לא ידוע ברית המועצותברית המועצות ברית המועצות מופעל במסגרת מלחמת האזרחים בסוריה
M-113 נגמ"ש זחלי 3 או יותר ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית סיבת הגעת הנגמ"ש לידי הארגון לא ידועה
BTR-50 נגמ"ש זחלי לא ידוע ברית המועצותברית המועצות ברית המועצות שלל מאמצעי הלחימה של צבא דרום לבנון
BTR-152 נגמ"ש גלגלי לא ידוע ברית המועצותברית המועצות ברית המועצות שלל מאמצעי הלחימה של צבא דרום לבנון
BRDM-2 נגמ"ש גלגלי לא ידוע ברית המועצותברית המועצות ברית המועצות שלל מאמצעי הלחימה של צבא דרום לבנון
2S1 Gvozdika תותח מתנייע 3 או יותר ברית המועצותברית המועצות ברית המועצות מופעל במסגרת מלחמת האזרחים בסוריה
סאפיר רכב שטח עשרות איראןאיראן איראן מופעל במסגרת מלחמת האזרחים בסוריה

כלי טיס בלתי מאוישים

אמצעי סוג כמות ארץ מקור הערות
מוהאג'ר 4 כלי טיס בלתי מאויש 8 איראןאיראן איראן
אבאביל 2 כטב"ם למעלה מ-12 איראןאיראן איראן
אבאביל 3 כטב"ם לא ידוע איראןאיראן איראן שני כטב"מים מסוג זה הופלו על ידי ישראל במהלך מלחמת לבנון השנייה.
שאהד 129 כטב"ם לא ידוע איראןאיראן איראן ב-6 באוקטובר 2012, חיל האוויר הישראלי הפיל כטב"ם בדרום ישראל- מעל דימונה. על פי פרסום בעיתון הבריטי ה"סאנדיי טיימס", מוערך כי הכטב"מ שחדר שייך לחזבאללה היה מדגם שאהד-129.[54][55]
יאסיר כטב"ם לא ידוע איראןאיראן איראן הערות

תפיסת הפעלה ותו"ל טקטי

חזבאללה רואה את עצמו כצבא סדיר וכארגון גרילה בו זמנית, או כפי שניסח זאת נצראללה; "זוהי אסכולת לחימה חדשה שאין דומה לה, כזו הנמצאת בין צבא סדיר למלחמת גרילה".[56] כוונתו לכך שהארגון משלב יכולות פיקוד ושליטה, תקשורת, מערכי אש, ולוגיסטיקה בקנה מידה המאפיינים צבא סדיר ועם זאת מדובר בארגון דל חתימה שהחדירות המודיעינית אליו קשה בדומה לארגוני גרילה.

פעילות במסגרות קטנות

טקטיקה מרכזית שמשמשת את הארגון היא פעילות של כוח קטן ואיכותי. חזבאללה זיהה את חוסר יכולתו לפעול במסגרות גדולות ולכן הוא פועל במסגרת חוליות או לכל היותר מחלקות קטנות מאומנות ומצוידות היטב במתכונת קומנדו, גם בהטמנת מטעני חבלה ובפיגועים איכותיים. דפוס פעילות קבוע בהפעלת החוליות הוא שימוש רב בטילי נ"ט, התנהלות שצה"ל התקשה לתת מענה טוב נגדה בעימות ב-2006, בו נורו כאלף טילי נ"ט, רובם מתוצרת רוסית, נגד כוחות חי"ר ושריון של צה"ל.

חטיפות

החטיפות היו חלק מסממניו של הארגון ומהטקטיקה שלו, שכן לפני חטיפת חיילי צה"ל חטפו אנשיו עשרות אזרחים מערביים והחזיקום כבני ערובה, במטרה להפיק רווחים שונים מהחטיפות. המקרים המפורסמים ביותר היו: חטיפתו של טרי וייט, כומר בריטי, ושליח הכנסייה האנגליקנית שיצא במטרה לשחרר אזרחים מערביים שהוחזקו כבני ערובה, נלכד בעצמו והוחזק בשבי החזבאללה במשך חמש שנים כבול בשלשלאות בצינוק תת-קרקעי קטן. חטיפתו של טרי אנדרסון עיתונאי אמריקני שנחטף ב-16 במרץ 1985 ושוחרר ב־4 בדצמבר 1991, לאחר כשש שנים וחצי. וחטיפתו של הקולונל האמריקני ויליאם באקלי, ראש נציגות ה-CIA בלבנון, שנרצח על ידי חוטפיו.

את שיטת החטיפות הפעיל הארגון כמה פעמים נגד ישראל, ואף שנכשל מספר פעמים כמו באירוע בכפר רג'ר, הצליח פעמיים להפתיע באמצעות פעולה התקפית ממוקדת וחטף חיילי צה"ל שסיירו על גדר המערכת, לאחר שהתקיף אותם במטען צד או באש טילים במארב מתוכנן היטב, כאשר הוא מפעיל ברקע הרעשה של כל הגזרה, כדי להסוות את הפעילות. במקרה של חטיפת שלושת חיילי צה"ל באוקטובר 2000 נראה כי התקפת חוליית חזבאללה על כוח צה"ל הביאה למותם של החיילים או לפציעתם באורח אנוש, כך שלמעשה אנשי חזבאללה חטפו את גופותיהם או שהחיילים היו מחוסרי הכרה בעת החטיפה ומתו זמן קצר לאחריה. גופות החיילים הובאו לקבורה בישראל בעסקה שבה שוחרר גם אזרח ישראלי שנחטף בעת ששהה בחו"ל. כמו כן במקרה של חטיפתם של אנשי המילואים ביולי 2006 התגלה שהשניים נהרגו ככל הנראה כבר בזמן ההתקפה והגופות נלקחו ללבנון. בעקבות עסקה עם החזבאללה ביולי 2008 הוחזרו גופותיהם של השניים והובאו לקבורה בישראל.

היטמעות באוכלוסייה אזרחית אוהדת

הארגון עושה שימוש רב באוכלוסייה אזרחית שהצליח לרכוש את לבה באמצעות פעילות צדקה וחינוך "וולונטרית" (דעווה) ותוך איומי הפחדה. לא רק שהוא פועל מתוך אוכלוסייה אזרחית לביצוע פעילות התקפית, ונסוג מהזירה חזרה אל תוך האוכלוסייה האזרחית, בטרם יוכל האויב להגיב. פעיליו קובעים את מגוריהם בין אזרחים, מאחסנים נשק במרתפי בתים אזרחיים, ואף ממקמים בונקרים תת-קרקעיים בתוך שכונות מגורים, כפי שנעשה בשכונת דאחיה בביירות בידי בכירי הארגון, מתוך כוונה להניא את האויב מלתקוף אותם, בשל החשש מפגיעה באזרחים. למעשה, חזבאללה משתמש באזרחים כמגן אנושי, דבר האסור על פי החוק הבינלאומי.

בעת מלחמת לבנון השנייה, חזבאללה הרבה להתערב באוכלוסייה אזרחית מקומית ועקב כך נפגעו אזרחים רבים. בנוסף, אנשי הארגון איימו על אוכלוסייה אזרחית לבל יעזו לעזוב את ביתם כפי שנצטוו על ידי צה"ל. חזבאללה ביצע ירי רקטות לעבר ישראל מחצרות בתיהם של אזרחים ואף ממסגדים. לטענת ישראל, נעשה שימוש במסגדים גם לאחסון נשק וכמחסה ללוחמים, וכאשר חיל האוויר הישראלי פגע במקומות אלו, הוא הואשם בפגיעה בקודשי האסלאם. בעקבות הפגיעה בארבעת משקיפי האו"ם מכוח יוניפי"ל באזור אל-חיאם בידי ישראל במסגרת אותה מלחמה, התברר כי לוחמי חזבאללה השתמשו במשקיפים כבמגן חי וירו באופן מכוון מקרבתם.

פעילות נגד אוכלוסייה אזרחית

חזבאללה זיהה את הבטן הרכה של ישראל כאוכלוסייה האזרחית, והקים ארסנל של נשק רב של רקטות וטילים לא מדויקים, המיועדים לתקוף ריכוזי אוכלוסייה ולהוות מאזן אימה שיהפוך את אזרחי ישראל לבני ערובה בידיו. בין השנים 2000 ל-2003, הצליח הארגון לבצע 33 פעולות צבאיות נקודתיות בגבול עם ישראל נגד חיילים ואזרחים בשל עילות שונות. פעולות שגרמו למותם של 5 חיילים ו-6 אזרחים ולפציעתם של עשרות. כמו כן, בוצעו ארבעה ניסיונות חטיפה, ששניים מהם הצליחו (שלושה חיילים בהר דב ואזרח ישראלי בחו"ל). ישראל לא הגיבה נגד כל הפעולות הללו, בשל החשש שהארגון יפעל נגד האוכלוסייה האזרחית.

לאחר חטיפת החיילים ב-2006, כשנכנסה ישראל לעימות עם חזבאללה, הארגון מימש את איומיו ותקף את עורף ישראל באלפי רקטות במטרה לגרום לאבידות, לזרוע פחד באוכלוסייה ולהביא להפסקת הפעילות הצבאית של ישראל נגדו, ואכן הצליח לפגוע בפעילות האזרחית בצפונה של מדינת ישראל. עיתון הארץ ציטט על פי דו"ח הארגון הבינלאומי "Human Rights Watch" כי "הדו"ח עצמו קובע כי דפוס הפעולה של חזבאללה היה "ירי חסר אבחנה, ולעיתים מכוון, נגד אזרחים". הארגון מציין כי הרקטות שירה חזבאללה פגעו בשלושה בתי חולים בנהריה, צפת ומזרע. לגבי בית החולים בנהריה מצטט הדו"ח עדויות, ולפיהן הירי כוון אל בית חולים באופן ספציפי, שכן הוא נמצא באזור מבודד יחסית ועשרות רקטות פגעו בסביבתו לפני הפגיעה הישירה בו.[57][58]

ניסיון להימנע מעימותים ישירים

אף שלעיתים ביצע פעילות התקפית נגד מוצבים, פעילות שלרוב נכשל בה ועניינה היה מורלי בעיקרו, הטקטיקה המרכזית של הארגון הייתה להתמודד באופן עקיף עם צה"ל בפיצוץ מרחוק של מטעני צד ומטעני קלע בצירי התנועה. בשל פעילות זו, בשלב מסוים הוכנסו והוצאו חיילי צה"ל מאזורים מסוימים בלבנון[59] בדרך האוויר באמצעות מסוקי תובלה.

גם בעימות במלחמת לבנון 2006 המשיך הארגון להפעיל טקטיקה זו. בירי מרחוק של טילי נ"ט, צלפים והפעלת מטעני צד. אף שהיו גם עימותים חזיתיים, רובם היו בשל יוזמת צה"ל, שתקף מפקדות ובונקרים.

אף שהארגון דוגל בהתאבדות לשם פגיעה באויב, לרוב אינו פועל בשיטה זו אלא אם כן השיטה אפקטיבית, כפי שפעל נגד השגרירות האמריקנית וחיל הנחתים האמריקני, ובאמצעות פיצוץ מכוניות ואף משאיות תופת שבהן נוהגים מחבלים מתאבדים, פעילות שהביאה את האמריקנים והצרפתים להסיג את כוחותיהם מלבנון בתקופת מלחמת האזרחים.

לאחר נסיגת צה"ל מלבנון בשנת 2000 החל הארגון להתמסד ובנה קווי מוצבים מבוצרים היטב בסמוך לגבול ישראל, אך אלו היו המטרות הראשונות של צה"ל בתחילת מלחמת לבנון השנייה והם הופצצו על ידי חיל האוויר כבר ביום השני למלחמה. מאז המלחמה, הארגון לא שיקם את המוצבים ולא בנה אתרים צבאיים חדשים כדי שלא יהוו מטרות ברורות לצה"ל. יחד אתם נבנו מחסני נשק בתוך בתים פרטיים של האוכלוסייה המקומית, והארגון אף מציע לכל בית תשלום על האחסון הזה.

לוחמה פסיכולוגית

לארגון מספר אתרי אינטרנט ביניהם אתר בעברית שבאמצעותו הוא מנסה להשפיע על דעת הקהל הישראלית. האתר לוקה בבעיות תרגום וניכר כי תורגם באמצעות תוכנת תרגום. שרתי האתר ממוקמים באיראן.

טקטיקה נוספת ומרכזית שהארגון עושה בה שימוש רב היא לוחמה פסיכולוגית - באמצעות אמצעי התקשורת שלו: רשת הטלוויזיה אל-מנאר, תחנת הרדיו רדיו נור, כתבי העת "אל-אנתקאד" הפוליטי ו"בקית אללה" הדתי, ובאמצעות שורה של אתרי אינטרנט. הארגון שוקד על בניית תדמית של ארגון בלתי מנוצח, שכביכול הצליח לגבור על ישראל בלבנון; הוא צילם פיגועים והתקפות על חיילי צה"ל ותקיפות ראווה של מוצבים ושידר אותם באל-מנאר. במסגרת הלוחמה הפסיכולוגית הרבה מנהיג חזבאללה, חסן נסראללה, להשתלח בישראל, ללעוג לה ולאיים על אזרחיה בשימוש בכלי נשק שונים, ואף הרבה לגדף את ישראל וארצות הברית בכינויים שונים. במסגרת לוחמה זו קיים הארגון ביום ירושלים מצעדים, שבהם דרכו אנשי הארגון על דגלי ארצות הברית וישראל. רשת הטלוויזיה "אל-מנאר" אף שידרה ב-2003 סדרה סורית אנטישמית בשם "הפזורה" (א-שתאת), גרסה ויזואלית של עלילות הדם, שבה נראות, בין היתר, סצינות של יהודים המבצעים רצח ריטואלי. בעיצומה של מלחמת לבנון השנייה, כאשר החזבאללה שיגר מספר רקטות פג'ר 5 משופר לאזור עפולה, הוא כינה אותן בשם ח'ייבר 1 כדי לרמוז על ההקשר ההיסטורי לקרב ח'ייבר, שבו מוחמד השמיד והכניע את יהודי ח'ייבר. פעולה זו, שלא נגרם בה כל נזק ממשי אך היה לה הד תקשורתי ותעמולתי מסוים בתקשורת הישראלית, מדגימה יפה את דפוס הפעולה של הארגון.

על פי ד"ר גיא בכור[60] השימוש בטקטיקות הלוחמה הפסיכולוגית של חזבאללה אינו דבר שבמקרה, אלא דבר שחזבאללה שואב במשרין מהשיעה. הוא טוען כי השיעים שהיו מיעוט נרדף ומדוכא בתוך ים סוני במשך כאלף שנים, אימצו באמצעות מלומדי הפיקה שלהם, טקטיקות שונות כדי לשרוד פיזית. בין הטקטיקות העיקריות:

  • תקיה - (מילולית: העמדת פנים), שהיא העמדת פנים והצגתך אחרת ממה שהינך באמת. התקיה היא התנהלות חזבאללה בלבנון, כאשר האינטרסים שלו משקפים אינטרסים איראנים ותפיסה שיעית, אבל הוא מעמיד פנים שהוא פטריוט לבנוני, שכל כוונתו היא בעצם להגן על לבנון מפני ישראל באמצעות "ההתנגדות". גם כלפי ישראל נעשה שימוש בטקטיקה זו, היות שארסנל הנשק העצום (שחזבאללה סירב להתפרק ממנו) קיים כביכול למטרת התגוננות בלבד, אבל יש לו יעדים אחרים, הן כלפי לבנון והן כלפי ישראל.
  • תנפיה (מילולית: הכחשה) - הפניית כוחו של האויב כנגד עצמו. טקטיקה שהופעלה כאשר החזבאללה השתמש במלחמת לבנון השנייה באוכלוסייה שיעית אזרחית בכמגן אנושי ללוחמיו, בניסיון לפגוע בתדמיתה של ישראל בעולם, כאשר לעיתים נדירות וכתוצאה ישירה מטקטיקה זו של הארגון, נהרגו אזרחים לבנונים במהלך תקיפות מטרות של הארגון על ידי צה"ל.
  • ח'ודֶה (מילולית: תחבולה) - תצוגת עוצמה בלתי הפיכה שנועדה לכך, שהאויב ישפוט את מצבו כבלתי ריאלי, ויתייאש מראש מן הניצחון. טקטיקת הח'ודֶה הופעלה פעמים רבות כלפי ישראל, הן כאשר נסראללה דיבר על ארגונו (שעמוד השדרה שלו מונה בסה"כ מספר אלפים של לוחמים שרובם עבר הכשרה צבאית נחותה יחסית לצבאות מערביים כדוגמת ישראל) כעל הצבא החזק במזרח התיכון, הן כאשר תיאר שלכאורה בכל עימות קרקעי עם ישראל ידו הייתה על העליונה, הן כאשר הצהיר על "ניצחון אלוהי" בזמן שלבנון נכתשה בידי ישראל והוא ייחל להפסקת אש, והן בחגיגות שמונה שנים לנסיגת צה"ל מלבנון עת "בישר" נסראללה חגיגית בעקבות אחמדינג'אד כי היעלמותה של ישראל קרוב.[61]
  • כתמאן (מילולית: הסתרה) - שהיא חתירה מתמדת להגשמת אמונות, דעות ומעשים תוך כדי התכחשות להם. לדוגמה, ההתנהלות האיראנית הנוכחית בנושא הגרעין, והטענות בדבר "אנרגיה אזרחית גרעינית" היא כתמאן. חזבאללה שואף להפוך את לבנון למדינה איסלמית שיעית אך בפועל מתכחש לכך, ומדבר על חיים בצוותא.

ד"ר בכור מציין כי בישראל נפלו לעיתים לתוך מלכודות תודעתיות ופסיכולוגיות אלו, בעיקר בעקבות העובדה כי מסריו הרבים של חסן נאסראללה שודרו בטלוויזיה הישראלית. יש לציין כי החלק המשלים את הלוחמה הפסיכולוגית של הארגון כולל הימנעות משידור והסתרה של כל דבר שיש בו משום רמז לחוסר הצלחה של כוחות חזבאללה, או להצלחה של כוחות האויב, במי מאמצעי התקשורת של הארגון.

אימונים והכשרה

אימונים בסיסיים ללוחמי הארגון נערכים בבקאע, במהלך קורס של 45 ימים בהם לומדים מיומנויות לחימה בסיסיות, שימוש בנשק, חבלה, קשר ועוד.

לאיראן נשלחים מפקדים בארגון לאימונים מתקדמים ובתחומי התמקצעות שונים. על פי הידוע אלפי פעילי חזבאללה (כ-3,000) עברו הכשרה ואימונים צבאיים באיראן, שכללו: לוחמת גרילה, שיגור רקטות, ירי נגד מטוסים, הפעלת טילים נגד טנקים, הפעלת מזל"טים ודאונים, בניית מטעני צד בצורת קלע, שיט בסירות מהירות ולוחמה ימית. כמו כן, עברו כמה עשרות פעילי חזבאללה קורס טיס באיראן. בלבנון נמצאים כמה מאות מדריכים ממשמרות המהפכה האיראניים, שנטמעו באוכלוסייה ונשאו נשים מקומיות.[62]

אידאולוגיה

האידאולוגיה של הארגון היא אסלאמיסטית קיצונית מבית מדרשה של איראן, ואפשר לראות בארגון גרורה איראנית לכל דבר ועניין, ולראות בהצהרת הכוונות האירניות כמשקפות את כוונותיו של הארגון. לארגון מטרות אסטרטגיות רחבות טווח הכוללת השמדתה של ישראל, עיקור כוחה והשפעתה של ארצות הברית בעולם, הפיכת לבנון לרפובליקה אסלאמית בדומה לאיראן, וייצוא המהפכה האסלאמית ליתר העולם.

הארגון מנסה לטשטש ולעדן את מטרותיו ולהציג עצמו כמגן לבנון ואת הסכסוך עם ישראל על רקע טריטוריאלי. במסגרת תפיסת עולמו הוא רואה במלחמה בישראל מלחמת קודש דתית, במטרה לסלקה מהטריטוריה האסלאמית ("דאר אל-אסלאם") וכמי שמקיים את מצוות האסלאם על הצד הטוב ביותר. לארגון היבט אנטישמי חריף ביותר. בתעמולה הארסית שלו הוא משווה את ישראל לנאציזם, ומכנה אותה "גידול סרטני", "חיידק מסוכן" ו"מדינת צאצאי החזירים והקופים"[דרוש מקור].

גם שנאתו לארצות הברית, המכונה בפיו "השטן הגדול", היא תהומית, וארצות הברית זוכה למטח גידופים ולגלוג מבכירי הארגון, בצד פיגועים שבוצעו נגד מטרות אמריקניות. לארגון גם פן גזעני, ואפשר לראות את ביטויו באחד הנאומים של המייסד, השייח מוחמד חוסיין פדלאללה, שהתבטא שאף במקרה שיהודי ישראל יתאסלמו כולם, הם בכל מקרה יצטרכו לעזוב את מדינת ישראל לאחר "שחרורה" בידי הכוחות האסלמיים[דרוש מקור].

מכיוון שהאידאולוגיה שלו כה עמוקה ודתית, הוא מוכן להשתמש בכל האמצעים כדי להשיג את יעדיו, כולל פגיעה באזרחים משני הצדדים, ובמיוחד בקידוש מעשה ההתאבדות לשם קידוש שם אללה (אסתשהאד) במסגרת מלחמת המצווה (ג'יהאד), כדרך הקצרה ביותר להגיע לאלוהים. יתרה מזאת, כפי שבא לידי ביטוי בנאום קורי העכביש, לאחר נסיגת צה"ל מלבנון, הוא מזהה את האזרחים כצד החלש של החברה הישראלית, ולכן מוצא צידוקים לתקוף אותם ולאיים עליהם, ובאמצעותם לפגוע במדינת ישראל. בשל הצלחותיו ונועזותו הפך חזבאללה למקור השראה לארגוני טרור ערביים אחרים ותנועות אסלאמיות קיצוניות. עדות לכך שהמאבק האמיתי אינו על גבולה של לבנון, אפשר לראות בעניינו הרציני להבעיר את שטחי יש"ע ולהוות גוף תומך, מסייע ומעודד לארגוני הטרור הפלסטיניים.

מבנה ארגוני

מבנה ארגוני מוערך של חזבאללה
פיגוע התאבדות של חזבאללה באמצעות משאית תופת בבסיס חיל הנחתים האמריקני בביירות ב-23 באוקטובר 1983, גרם למותם של 241 חיילים, ויצר ענן עשן שנראה למרחק רב.

בראשות חזבאללה עומדת סמכות רוחנית בראשות השייח' מוחמד חוסיין פדלאללה (מת ב-2010), יחד עם מועצת חכמים קטנה המכונה ה"שורא" שמקבלת החלטות עקרוניות, כפוף להם, הוא מזכ"ל חזבאללה, העומד בראש השורא המבצעת ("מג'לס שורא אל-קראר"), שבה חברים תשעה אנשים ובהם שני איראנים, ואלה מתרגמים את ההחלטות המדיניות של השורא הרוחנית להחלטות מבצעיות.

המועצה המבצעת אחראית למעשה לשני ארגונים הפועלים במקביל: האזרחי והצבאי. האזרחי אחראי על שיפוט, הסברה, פעילות מדינית ופוליטית, ופעילות הדעווה: חינוך, צדקה ורווחה, ובהם הקמת בתי ספר ומדרשות, תפעול בתי חולים, ושירותים סוציאליים שונים כולל תמיכה במשפחות שהידים. הארגון מחזיק תנועת נוער והוא עורך אינדוקטרינציה אף בקרב פעוטות באמצעות חוברות צביעה.

הארגון הצבאי שאחראי על המנגון הצבאי של חזבאללה מורכב ממאגר של אלפי מתנדבים שעברו הכשרה צבאית בסיסית, ומאות נוספים של לוחמי קבע מקצועיים בתשלום, שקיבלו לרוב הכשרה מסודרת באיראן. יחידות הקיימות במנגנון הצבאי של חזבאללה על פי מידע גלוי:

  • חטיבת "נאסר" ("ניצחון") לירי רקטות קרקע-קרקע לטווח טקטי (קצר), מונה כ-500 אנשים, התופסים את הקו הקדמי ומוצבים שונים בין הכפרים במזרח ובמרכז הגזרה. חטיבה זו אחראית למרבית השיגורים של הקטיושות שנחתו ברצועה הצפונית של מדינת ישראל.
    • יחידות איוש מוצבים המתבססות על מקומיים שעוברים אימון צבאי, שלאחר המשמרת שלהם במוצב, חוזרים אל הכפר. יחידות אלו נותנות גיבוי ליחידות המיוחדות בפעולתן באזור.
    • יחידות המופעלות במסגרת גזרת לחימה בכפר, בכ-170 כפרים מדרום לנהר הליטני.
    • מערך חוליות נ"ט המפוזרות בכל דרום לבנון, שמטרתן לעכב התקדמות קרקעית של כוחות שריון וחי"ר.
  • חטיבת טילים אסטרטגיים (ארוכי טווח) באזור צור. אנשיה מפעילים את הרקטות הסוריות בקוטר 220 מ"מ, וכן קטיושה משופרת בקוטר 122 מ"מ, שאיראן הגדילה את טווח הירי שלה מכ-22 ק"מ ל-35 ק"מ. רקטות אלו פגעו בחיפה.
  • מנגנוני מודיעין וביטחון:
    • "יחידה 910" - יחידת מודיעין החוץ של הארגון, שתפקידה הוא קיום הרתעה מול מדינות המערב וישראל באמצעות ביצוע פיגועים, פעולות ריגול ומבצעים חשאיים נגד יעדים ישראליים ומערביים מסביב לעולם וכמו כן מעורבת בפעילות פשיעה הכוללת סחר בסמים והברחות. מקים היחידה ומפקדה הראשי היה עימאד מוע'ניה, ומפקדה כיום הוא טלאל חמיה. היחידה מורכבת מחוליות קטנות של פעילים, ברובם ממוצא לבנוני-שיעי.[63]
    • יחידת מודיעין מסכל - יחידה שתפקידה לאבטח את פעילות הארגון, למנוע זליגת מידע מהארגון, לסכל ולחשוף סוכנים זרים, ולשמור על חייהם של בכירי הארגון. היחידה מפעילה מאבטחים, מתקני חקירות ובתי כלא. ידוע על מספר פעמים שבהן הצליחה היחידה לתפוס סוכנים זרים, נראה של ישראל[דרוש מקור]. במסגרת ההנחיות של המודיעין המסכל, הארגון אסר להשתמש בקשר רדיו להודעות מבצעיות, ועשה שימוש באופנועים להעברת הודעות, כדי להקשות על יירוט ההודעות באמצעות האזנה.
    • יחידת איסוף מודיעינית שעוסקת באיסוף מידע באמצעות ריגול, האזנה לרשתות תקשורת צה"ליות, השגת מפות והפעלת מצלמות. יחידה זו גייסה לשורותיה את סגן אלוף עומר אל הייב, שמילא תפקידים בכירים בצה"ל, שהעביר לה מידע רב ואביזרים שונים.[64]
    • "יחידה 1800" - אחראית לגיוס, מימון והפעלת חוליות פיגועים במדינות הנושקות לישראל. בראשות חאג' ח'ליל חרב. יחידה זו הייתה אחראית להחדרת המחבלים הפלסטינים בגבול הצפון ליד קיבוץ מצובה במרץ 2002, בפיגוע מצובה שבו נהרגו חמישה אזרחים ישראליים וקצין צה"ל ולהפעלתו של הפלסטיני הישראלי-לשעבר קייס עובייד, שאחראי לחטיפתו של אלחנן טננבוים. יחידה זו הפעילה רשת טרור במצרים,[65] שהייתה אמורה לבצע פיגועים נגד ישראליים בדהב, טאבה ונואיבה.[66]
  • יחידות עילית מיוחדות שבסיסן בבקאע, המוקפצות לצורך פעילויות מיוחדות. יחידות כאלו שימשו בחטיפת החיילים הישראלים.

מימון

היקף ההכנסות של חזבאללה נאמד בכ-800 מיליון עד מיליארד דולר לשנה.[67] מקורות המימון שלו הם[68]:

  • איראן - מקור המימון העיקרי (70% עד 90%) באמצעות גופים ממשלתיים: משמרות המהפכה ומשרד החוץ, וקרנות צדקה חצי-ממשלתיות. יש האומדים את היקף הכספים שהועברו מאיראן לחזבאללה בשנים 1982–2012 בכשלושים מיליארד דולר.[67]
  • פעילות פלילית בלבנון וברחבי העולם, המבוצעת על ידי פעילי חזבאללה, בעיקר בתחום הסחר בסמים וזיוף כספים.[69][70][71][72]
  • גיוס כספים בלבנון וברחבי העולם באמצעות קרנות צדקה וקהילות שיעיות. היקף התרומות נאמד במיליונים בודדים. המוקדים העיקריים הם בחוף השנהב וב"משולש הגבולות" באמריקה הלטינית, המשמשים גם כנקודת מעבר לכח-אדם ולאספקה וכן לאימון.
  • פעילות עסקית לגיטימית, כגון עסקי נדל"ן, סחר בנפט, ובעלות על עסקים קטנים.
  • תקצוב מממשלת לבנון, באמצעות "סיעת הנאמנות להתנגדות" - נציגת חזבאללה בפרלמנט הלבנוני, למימון פרויקטים בקרב ריכוזי האוכלוסייה השיעית השייכים לארגון.

ארגון חזבאללה משתמש בין היתר בחברות לבנוניות לשם הלבנת פעולותיו ברחבי העולם. בין החברות העיקריות חברת "בית-אלמאל" וחברת "יוסר". ב-7 בספטמבר 2006 הקפיא משרד האוצר האמריקני את נכסיהן בארצות הברית והטיל חרם כלכלי על חברות אלו.[73]

בנובמבר 2014 פרסם המגזין פורבס-ישראל מחקר מקיף על פיו מייצר ארגון חזבאללה כחצי מיליארד דולר בממוצע מדי שנה מפעילותו הכלכלית ומדורג במקום ה-4 מבין ארגוני הטרור בעולם מבחינת הכנסות שנתיות. על פי התחקיר מעבירה איראן לחזבאללה כ-250 מיליון דולר, כ-50% מסך הכנסות הארגון. הפעילות הקרימינלית של הארגון הכוללת בין השאר הלבנות הון, זיוף שטרות וניירות ערך, סחר בנשק, הברחות ובעיקר ייצור וסחר סמים, מזרימה לחזבאללה עוד מאות מיליוני דולרים מדי שנה.[74]

בדצמבר 2017 עדכן פורבס-ישראל את רשימת ארגוני הטרור העשירים בעולם[75][76]. מהתחקיר המעודכן עולה כי נכון לסוף שנת 2017 ארגון חיזבאללה היינו ארגון הטרור העשיר ביותר, עם היקף הכנסות שנתי של כ-1.1 מיליארד דולר. על פי התחקיר המקיף איראן מממנת כיום קרוב ל-75% ממקורות ההכנסה של חיזבאללה (כ-800 מיליון דולר בשנה). עוד מאות מיליוני דולרים נוספים זורמים לקופת הארגון מפעילות פלילית - בעיקר סחר בסמים[77].

פשיעה

בדומה להתנהלות מפלגות לבנוניות אחרות בעבר, חלק מאנשי חזבאללה עוסקים בענפי פשיעה שונים, המכניסים להם כסף קל. ועם זאת, חלק ממקורות המימון של חזבאללה כארגון מגיע מסחר בסמים.[78][79] לבנון ידועה כמדינת סמים, וחזבאללה, לטענת גורמי ביון מערביים, שולט בתחום זה: אנשיו המגיעים מקרב חמולות שיעיות עוסקים בגידול, יבוא חומרי גלם, ייצור והפצת סמים. עשרות מעבדות קיימות בפרט באזור העיירה בעלבק, הנחשבת לבירת הסמים של לבנון. על פי הטענות האמריקניות והישראליות, באזור הבקאע מגדלים סמים בשטח של כ-50 אלף דונם, שמפיקים בין 250 ל-300 טון. על פי הערכות של גורמי שלטון ישראליים, מדי שנה מוברחים דרך הגבול הלבנוני כעשרה טון של חשיש לישראל, תחת עיניהם הפקוחות של אנשי חזבאללה. סמים מוברחים מלבנון לישראל גם דרך גבולה עם ירדן[80][81] לטענת חוקרים ישראליים כדוגמת ד"ר בועז גנור, לחזבאללה עניין אסטרטגי להציף את מדינת ישראל בסמים.[82] בנוסף התפרסמו ידיעות רבות על רשתות סחר בסמים שהפעיל הארגון בדרום אמריקה.[83][84]

תחום פשיעה נוסף הוא זיוף כספים והפצתם (במיוחד דולרים), באמצעות ידע איראני. העיירה בריתאל שבשליטת חזבאללה נחשבת למרכז הזיוף הלבנוני, ובה כ-15 בתי דפוס המתמחים בזיופים. בתחום זה ניכרת זיקה ברורה בין איראן לחזבאללה. בתחילת שנות ה-90 הועברו מאיראן מכונות משוכללות לזיוף כסף לחזבאללה, שהפיקו זיופים באיכות גבוהה ביותר (Super Dollar). בעקבות לחץ אמריקני על סוריה, הוצאו מכונות אלו במחצית שנות התשעים. עם זאת, המשיכה הדפסתם של זיופים איכותיים פחות. הארגון ממנף את היכולות הטכניות של הזיוף לתחום המבצעי, לצורך זיוף תיעוד הכולל בין היתר זיוף דרכונים.

תחום נוסף הוא גניבה, הברחה והונאה, בפרט גניבת מכוניות אירופיות, הברחתן ללבנון בדרכי הים וסחר בהן. פעילות מסוג זה נחשפה על ידי משטרת ספרד בנובמבר 2001, אז נעצרו שם גורמים הקשורים לחזבאללה אשר עסקו בזיוף, הונאה וסחיטה. בשנת 2002 נחשפה בארצות הברית ("פרשת שרלוט") רשת לבנונית שהבריחה סיגריות באזור צפון קרוליינה, ואשר נהגה להעביר חלק מן הרווחים למימון פעילות חזבאללה.[85]

ההכרה בחזבאללה כארגון טרור

חזבאללה הוכרז כארגון טרור על ידי ארצות הברית,[86] ישראל, הממלכה המאוחדת,[87] קנדה,[88] אוסטרליה,[89] הולנד, בחריין,[90] האיחוד האירופי[91] והליגה הערבית.[92] משרד החוץ של ארצות הברית מציין שחזבאללה אחראי למותם של יותר מ-300 אזרחים אמריקאים, יותר מ-200 מהם היו נחתים אמריקנים בלבנון. על עימאד מורנייה, שבין השאר, תכנן את הפיגועים ב-1983 נגד הנחתים, הוצא צו מעצר בינלאומי עם פרס של חמישה מיליון דולר למי שיביא מידע עליו. גורמים רשמיים בקנדה ובהם השר לביטחון הציבור, סטוקוול דיי, אף השוו בינו לבין גרמניה הנאצית.[93]

אף שארגנטינה לא הכריזה על חזבאללה כעל ארגון טרור, ארגון הביון הארגנטינאי, הגדירו כ"ארגון בעל מאפיינים של ארגון טרור", בעקבות הפיגועים בבואנוס איירס בארגנטינה, והתובע הכללי של המדינה הוציא צו מעצר בינלאומי נגד אחד מבכיריו.[94] לעומתם המדינות צרפת,[95] רוסיה,[96] ואיטליה[97] אינן מחשיבות את חזבאללה כארגון טרור.

ב-4 בינואר 2005 החליט בית משפט בדיסלדורף שבגרמניה לאשר גירושו של פעיל חזבאללה מהמדינה. בית המשפט קבע כי הארגון מוביל את המאבק בישראל "תוך זלזול ברוטאלי בחיי אדם".[98] התקשורת המערבית בדרך כלל מתארת את חזבאללה כ"קבוצה מיליטנטית" (militant group) ‏[99] הקשורה ל"טרוריזם". מקורות אחרים, בעיקר במדינות ערביות במזרח התיכון, אינם רואים בחזבאללה ארגון טרור.

חזבאללה הכחיש קשר לפעולות טרור מסוימות, ביניהן פיגועי 11 בספטמבר,[100] אך באותו זמן תמך בחמאס באופן פעיל.[101] החמאס נחשב על ידי מדינות רבות לארגון טרוריסטי, ועל כן תמיכה בו היא הפרה של החלטת מועצת הביטחון 1373, לפי אותן מדינות. חזבאללה טוען שחמאס אינו ארגון טרוריסטי אלא ארגון התנגדות לכיבוש הישראלי, אף על פי שארצות הברית, הממלכה המאוחדת, קנדה, אוסטרליה והאיחוד האירופי הגדירו כולן את חמאס כארגון טרוריסטי. מנהיגי חזבאללה טוענים גם שמעולם לא ביצע פעולות טרור, והצדיק את פעולותיו האלימות כצעדים הגנתיים לפעולות ישראליות. מדיניות "הגנתית" זו אינה מתיישבת עם מעורבותו, כפי שנטען, בפיצוץ מטרות יהודיות וישראליות אזרחיות בארגנטינה למשל, בהן נהרגו 124 בני אדם.

ב-2005 החלו מדינות שונות באירופה לאסור את שידור ערוץ אל-מנאר של חזבאללה באירופה, בשל ההסתה האנטישמית שהוא משדר. כמו כן, בחודש מרץ 2005 הכריז האיחוד האירופי שחזבאללה הוא ארגון טרור, אך ההחלטה הייתה הצהרתית בלבד ולא חייבה נקיטת פעולות נגד חזבאללה או כספיו באירופה.

בעקבות מלחמת לבנון השנייה טענה ישראל כי חל כרסום במעמדו של חזבאללה בעולם הערבי, שכן נשמעו קולות בכירים בסעודיה ובמצרים שטענו כי חזבאללה הוא למעשה ארגון טרור ולא תנועת התנגדות לגיטימית.[102] מטיפים סונים קראו לו בעיוות שמו "המפלגה האלילה", וטענו שהוא איננו משרת את האל אלא את רצון איראן להשתלט על העולם הערבי. עם זאת, רבים בעולם הערבי ראו בחזבאללה כארגון היחיד שהצליח לשרוד התקפה רצינית של ישראל. עליית קרנו של הארגון בלבנון הובילה למשבר ממשלתי, במסגרתו פרשו השרים השיעיים (ותומכי מישל עאון) מהממשלה, לאחר שדרישתם לקבלת שליש[103] מכיסאות השרים לא נענתה.

ברבע הראשון של שנת 2009, בעקבות תפיסת רשת ריגול וטרור של חזבאללה במצרים, שמנתה 49 חברים ואיימה להפיל את המשטר במצרים,[104] הוחמרו היחסים בין מצרים לבין חזבאללה ואיראן, ומצרים החלה לפעול להפסקת שידורי אל-מנאר בלוויין שלה.[105]

ב-2011 הוציא בית הדין הבינלאומי בהאג צווי מעצר נגד ארבעה טרוריסטים של חזבאללה, בהם המפקד הבכיר מוסטפא בדר א-דין, גיסו ויורשו של עימאד מוע'ניה, באשמת תכנון וביצוע רצח ראש ממשלת לבנון רפיק אל-חרירי.[106]

באוגוסט 2012 ארצות הברית הכריזה על הטלת סנקציות כלכליות והקפאת נכסי ארגון חזבאללה. הדבר נעשה בשל תמיכתו של הארגון הלבנוני במשטרו של נשיא סוריה בשאר אסד, וסיועו לדיכוי העם הסורי במהלך מלחמת האזרחים שהתחוללה במדינה.

ב-22 ביולי 2013 הסכימו מדינות האיחוד האירופי להכיר בזרוע הצבאית של ארגון חזבאללה ארגון טרור, והוסיפו אותו לרשימת ארגוני הטרור. כתוצאה מכך על הארגון מופעלות סנקציות כגון הקפאת נכסים שמחזיק הארגון בתחומי 28 המדינות החברות באיחוד האירופי .[107] הארגון באמצעות ערוץ התקשורת שלו אל-מנאר הגיב באומרו כי "ישראל הכפיפה את האיחוד האירופי לרצונה לאחר מאמצים כבירים".[108]

ב-2 במרץ 2016 הכריזו ערב הסעודית, קטר, כווית, איחוד האמירויות הערביות, בחריין ועומאן, על הארגון כארגון טרור.[109] כשבוע לאחר מכן עשתה כן גם הליגה הערבית.[110]

פעולות טרור ופעולות צבאיות בולטות

פעולות טרור

חזבאללה ביצע מגוון פעולות טרור בלבנון, בישראל ובחו"ל. להלן פעולות טרור בולטות של הארגון:

פעולות צבאיות

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חזבאללה בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ ynet, פרס נגד הקהילה הבינ"ל: הצהרות אינן פתרון
    nrg, שליפות עם יעקב עמידרור
    השר שטרית על חוות שבעא: אנחנו לא יכולים לתת מבלי לקבל דבר
    ראיון עם שה"ח ציפי לבני - המצב בצפון
    nrg,"לא ניסוג עד שיוצב כוח בינ"ל"
    בוש: איראן היא האיום הגדול ביותר על המזרח התיכון
    מל"מ, "חזבאללה" כזרוע אסטרטגית של המשטר האיראני
  2. ^ • קלורי, בני. חזבאללה-מפלגת האל. דע-המזרח התיכון. ירושלים: משרד החינוך והתרבות, מרכז ההסברה, תש"ן 1989.
  3. ^ • קרמר, מרטין. פדלאללה: המצפן של חזבאללה. תל אביב: הוצאת מרכז משה דיין ללימודי המזרח התיכון ואפריקה, 1998
  4. ^ ynet, 'מייסד' חזבאללה: יש יכולת ואומץ לשגר זילזאל-2
  5. ^ ריבלין, יוסף יואל. אלקוראן.(תל אביב: הוצאת דביר, תשכ"ג) עמ' 113.
  6. ^ Hezbollah: Between Tehran and Damascus(הקישור אינו פעיל, 30 בינואר 2017)
  7. ^ הטייסים שהעלו לשלטון את נסראללה, אתר nrg
  8. ^ עשהאל לובוצקי, מן המדבר והלבנון, הוצאת ידיעות ספרים, 2008. עמוד 56: "שמורת טבע" - כינוי צה"לי למוצבי חזבאללה שנבנו בתוך החורש הלבנוני. המוצבים התבססו על מערכות בונקרים תת-קרקעיים ותעלות מסועפות, שבהם שהו לוחמי הארגון ושימשו מקום מסתור למשגרי קטיושות, רקטות, אמל"ח וחומרי נפץ."
  9. ^ 3,970 רקטות נחתו במהלך הלחימה בשטח ישראל, אתר ynet
  10. ^ ביקשו הגנה מהחזבאללה: חיילים לבנונים בבינת-ג'בל, אתר nrg
  11. ^ אש בדאחיה: שבעה הרוגים במהומות בלבנון, אתר ynet
  12. ^ נטשה מוזגוביה, דו"ח: חזבאללה לחם טוב יותר מכל צבא ערבי אחר, "הארץ", 19.12.2008
  13. ^ רועי נחמיאס, אש בדאחיה: שבעה הרוגים במהומות בלבנון, באתר ynet, 28 בינואר 2008
  14. ^ ד"ר יוחאי סלע, חזבאללה הבהיר את עמדתו לכל
  15. ^ מהומות אלימות פרצו בטריפולי בין אנשי חזבאללה לתומכי הממשלה. אישה נהרגה, אלפים נסו על נפשם, אתר nrg
  16. ^ סניורה לצבא: סלקו את חזבאללה מהרחובות, אתר nrg
  17. ^ ביירות בוערת: חזבאללה השתלט, הצבא מתפרש, חזבאללה שיתק את נמל התעופה של ביירות, אתר ynet
  18. ^ סעודיה: טהראן אחראית למהומות בלבנון, אתר הארץ.
  19. ^ רועי נחמיאס, ממשלת לבנון ביטלה ההחלטות נגד חזבאללה, באתר ynet, 15 במאי 2008
  20. ^ מזכ"ל הליגה הערבית יתווך במשבר בלבנון, אתר הארץ
  21. ^ סוף למשבר בלבנון – חזבאללה הוא המנצח, אתר nrg
  22. ^ ד"ר גיא בכור, סיקור תגובות בעולם הערבי בעקבות המהומות
  23. ^ רועי נחמיאס, כתב בביירות: חזבאללה קיבל את ההפסד בשקט, 08.06.09, אתר ynet
  24. ^ רון בן ישי, למה הלבנונים והסורים בפאניקה?, אתר ynet
  25. ^ סוכנויות הידיעות, ברק בארה"ב: סוריה העבירה טילים לידי חיזבאללה, באתר nrg‏, 27 באפריל 2010
  26. ^ רוברט גייטס: לחיזבאללה יש יותר טילים מלרוב ממשלות העולם, באתר ynet, 27 באפריל 2010
  27. ^ 5 שנים למלחמה: נסראללה בלחץ, אבל לא בגלל ישראל, וואלה, 10.7.2011
  28. ^ סוכנויות הידיעות, אזרבייג'ן: מתכנני פיגוע נגד ישראל נשלחו לכלא, באתר nrg‏, 5 באוקטובר 2009
  29. ^ ג'קי חוגי, מצרים: תא חזבאללה תכנן לבצע פיגוע במדינה, אתר nrg
  30. ^ אבי יששכרוף, טורקיה סיכלה פיגוע נקמה של חזבאללה נגד מטרות ישראליות, 09.12.2009, אתר הארץ
  31. ^ אטילה שומפלבי ויואב זיתון, דיווח באזרבייג'ן: סוכלה התנקשות בשגריר ישראל, באתר ynet, 24 בינואר 2012
  32. ^ ברק רביד, שרידי דנ"א ושיחות חשודות: כך הגיעה בולגריה אל מבצעי הפיגוע בבורגס, באתר הארץ
  33. ^ אודי בלנגה, בשאר אסד יכול להיות רגוע, באתר מידה, 24 ביולי 2013
  34. ^ דיווח: 200 לוחמי חזבאללה נכנסו לסוריה לסייע למשטר אסד, באתר nana10‏, 16 במאי 2012
  35. ^ עמוס הראל, מחשש לקריסת משטר אסד: איראן וחיזבאללה מגבירות הסיוע הצבאי לדמשק, באתר הארץ, 6 באפריל 2012
  36. ^ 120 אנשי חזבאללה נהרגו בקרב על קוסייר, באתר ישראל היום, 21 במאי 2013
  37. ^ המורדים: חיסלנו 38 לוחמי חיזבאללה, באתר ערוץ 7, 17 במרץ 2013
  38. ^ אתר למנויים בלבד המלחמה בסוריה גולשת לביירות: רקטות על מעוז חזבאללה, באתר הארץ, 26 במאי 2013
  39. ^ סוכנויות הידיעות, המורדים מאיימים על חיזבאללה: היסוגו מסוריה, באתר nrg‏, 29 במאי 2013
  40. ^ אתר למנויים בלבד ג'קי חורי, צבא לבנון הכריע את החמושים הסונים בצידון, באתר הארץ, 25 ביוני 2013
  41. ^ רועי קייס, חיזבאללה: אנחנו לא היעד העיקרי לפיגוע, באתר ynet, 3 בינואר 2014
  42. ^ אירוע ביטחוני בצפון; שני חיילים נהרגו ושבעה נפצעו, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 28 בינואר 2015.
  43. ^ רועי קייס, נסראללה: ההישג שלנו - החשש בישראל, באתר ynet, 30 בינואר 2015
  44. ^ יוסי מלמן, ‏מלחמה עם ישראל? חיזבאללה בדרך למשבר העמוק ביותר ב-36 שנות קיומו, באתר מעריב אונליין, 13 באוגוסט 2016
  45. ^ אתר למנויים בלבד גילי כהן, איזנקוט לקראת ההכרעה במשפט אזריה: "בן 18 שמתגייס הוא לא הילד של כולנו", באתר הארץ, 3 בינואר 2017
  46. ^ גיא אלסטר‏, "מסוכן יותר ממורנייה": איש הצללים שניהל את המבצעים הגדולים של חיזבאללה, באתר וואלה!‏, 13 במאי 2016.
  47. ^ דבריו של מזכ"ל האו"ם באן קי-מון בביקור בלבנון באפריל 2007. דיווח עיתון "יא לבנאן" מה-7 באפריל 2007.
  48. ^ דו"ח עיתי של מזכ"ל האו"ם על יישום החלטת מועצת הביטחון 1701 מה-26 באוקטובר 2007
  49. ^ ברק רביד, "נשק מאיראן לחיזבאללה עובר דרך שטח טורקיה", באתר הארץ, 5 במרץ 2008
  50. ^ סוריה העבירה לחזבאללה טילי סקאד די המכסים את כל ישראל, 16 ביולי 2011, nrg
  51. ^ קצין ישראלי בכיר: "חזבאללה מחזיק בכעשרה טילי סקאד D", נובמבר 2016, וואלה!
  52. ^ חנן גרינברג, תמונות בלעדיות: תוצאות הפגיעה באח"י חנית, באתר ynet, 11 באוקטובר 2007
  53. ^ Frederic Wehrey, David E. Thaler, Nora Bensahel, Kim Cragin, Jerrold D. Green – Dangerous But Not Omnipotent: Exploring the Reach and Limitations of Iranian Power in the Middle East, RAND, pages 95-96
  54. ^ דיווח: המטוס של חזבאללה תיעד הכנות לתרגיל צבאי, וואלה, 14 באוקטובר 2012
  55. ^ נמשכת: האם המל"ט שיורט יוצר במערב?, אוקטובר 2012
  56. ^ נאום נצראללה אלמאנר 22 בפברואר 2008
  57. ^ מירון רפופורט, ארגון זכויות אדם בינ"ל: ממשלת לבנון מנסה להשתיק ביקורת על פשעי מלחמה של חזבאללה, באתר הארץ, 29 באוגוסט 2007
  58. ^ Lebanon: Hezbollah Rocket Attacks on Haifa Designed to Kill Civilians
  59. ^ לדוגמה, אזור רכס עלי טאהר שכלל את מוצב הבופור ומוצב דלעת
  60. ^ סודות ההצלחה
  61. ^ נסראללה: בקרוב יהיו סמיר קונטאר ואחיו בלבנון, אתר ynet
  62. ^ בידי החזבאללה טילים לטווח 150 ק"מ
  63. ^ stop910.com, Unit 910 - Hezbollah's External Security Organization (ESO)
  64. ^ חנן גרינברג, סא"ל עומר אל-הייב הורשע בריגול חמור, 27.04.06, אתר ynet
  65. ^ ג'קי חוגי, התוכנית: תא טרור בכל מדינה מסביב לישראל, אתר nrg
  66. ^ התכנון: שלושה פיגועים בו זמנית באתרים בסיני, 14/4/2009, אתר nrg
  67. ^ 1 2 סאמיה נח'ול, חזבאללה מהמר על הכל בסוריה, רויטרס, 26 בספטמבר 2013
  68. ^ חזבאללה, מכון ראות
    אמנט - מניעת הלבנת הון ומימון טרור
  69. ^ אסף אוני, דיווח: החזבאללה מממן פעילותו דרך עסקאות סמים באירופה, באתר הארץ, 9.1.2010
  70. ^ Drug probe finds Hezbollah link, Los Angeles Times
  71. ^ Mystery Surrounds Alleged Hezbollah Links to Drug Arrests in Curacao, The Jamestown Foundation
  72. ^ The secret backstory of how Obama let Hezbollah off the hook, politico דצמבר 2017(באנגלית)
  73. ^ יצחק בן-חרין, ארצות הברית החלה "לחנוק" את הבנקים האיראניים, באתר ynet, 09.09.06
  74. ^ איתי זהוראי, "ממיליציה קטנה לשחקן החזק בלבנון: כך הפך חזבאללה לאחד מארגוני הטרור העשירים בעולם", באתר פורבס-ישראל, 11 בנובמבר 2014
  75. ^ איתי זהוראי, פורבס ישראל מדרג: 10 ארגוני הטרור העשירים בעולם 2018, באתר פורבס-ישראל, ‏27/12/2017
  76. ^ Itai Zehorai, The Richest Terror Organizations in the World, Forbes
  77. ^ איתי זהוראי, ההכנסות של חיזבאללה, באתר פורבס-ישראל, ‏24/12/2017
  78. ^ Hezbollah: narco-Islamism by Matthew Levitt. Middle East Strategy at Harvard, March 22, 2009
  79. ^ חזבאללה - תמיכה ומימון חיצוניים, אתר מכון ראות
  80. ^ פרוטוקול מישיבת ועדת הכנסת למאבק בנגע הסמים
  81. ^ הארץ: דובר ישראלי באו"ם: חזבאללה מעביר רווחים מסמים לטרור
  82. ^ סמים וטרור
  83. ^ נתיבי הכסף של חזבאללה - מחוף השנהב ועד לפארגוואי, אתר TheMarker
  84. ^ קולומביה: נחשפה רשת סחר בסמים עם קשרים לארגון חזבאללה, 23.10.08, אתר הארץ
  85. ^ המכון למורשת המודיעין - פרק ז' פשיעה וטרור, הפעילות הפלילית של "החזבאללה"
  86. ^ [1]
  87. ^ http://ec.europa.eu/external_relations/lebanon/intro
  88. ^ [2] [3]
  89. ^ אתר ממשלת אוסטרליה
  90. ^ רועי קייס, מדינה ערבית הכירה בחיזבאללה כארגון טרור, באתר ynet, 9 באפריל 2013
  91. ^ סוכנויות הידיעות, האיחוד האירופי החליט: חיזבאללה ארגון טרור, באתר ynet, 13 ביולי 2013
  92. ^ רועי קייס, בעקבות מדינות המפרץ גם הליגה הערבית הכריזה: חיזבאללה הוא ארגון טרור, באתר ynet, 11 במרץ 2016
  93. ^ [4]
  94. ^ ארגנטינה שבה ומצביעה על איראן כאחראית לביצוע פיגועי טרור בשטחה באמצעות חזבאללה, אתר מל"מ
  95. ^ אלוף בן, הארץ‏, שיראק סירב להגדיר חזבאללה כארגון טרור, באתר וואלה!
  96. ^ ורה ידידיה, רשימת הטרור של רוסיה: בלי חמאס וחזבאללה, באתר ynet, 28 ביולי 2006
  97. ^ איי.פי, שר החוץ האיטלקי: חזבאללה אינו ארגון טרור, באתר ynet, 29 באוגוסט 2006
  98. ^ [5]
  99. ^ [6]
  100. ^ [7] והריגת ניק ברג, [8]
  101. ^ [9]
  102. ^ [10], אתר ממרי
  103. ^ על פי חוקת לבנון, על כל החלטת ממשלה להתקבל ברוב של יותר משני שלישים. הענקת שליש לתומכי סוריה בממשלה תיצור מצב בו לאופוזיציה תהיה זכות וטו על כל החלטה
  104. ^ ד"ר ברק בן-צור, הסוכנים של חזבאללה - לא מה שחשבתם, אתר nrg
  105. ^ רועי נחמיאס, מצרים פועלת להפסיק את שידורי "אל-מנאר", באתר ynet, 19 באפריל 2009
  106. ^ אהוד יערי, לבנון מאשרת: הוצאנו צווי מעצר לפעילי חזבאללה, אתר מאקו
  107. ^ רשמית: אירופה הוסיפה את חזבאללה לרשימת ארגוני הטרור אתר וואלה!
  108. ^ אלערביה, תגובת ארצות הברית ולבנון להחלטת האיחוד האירופי, חדשות העולם הערבי
  109. ^ אילן זלאיט‏, מדינות המפרץ הכריזו על חיזבאללה ארגון טרור: "נילחם בו בכל מקום", באתר וואלה!‏, 2 במרץ 2016
  110. ^ חסר תקדים: הליגה הערבית הכריזה על ארגון החזבאללה כארגון טרור, 11.03.2016, באתר ישראל היום
  111. ^ מקורות: [11], [12]
  112. ^ את האחריות לפיגוע קיבל הג'יהאד האסלאמי, אך מתחקיר שנערך לאחר האסון עלה כי המחבל הגיע מבעל בק, אחד ממעוזי חזבאללה.
  113. ^ סעודיה הטילה מצור על תימן; שר החוץ האשים את איראן וחזבאללה בשיגור טיל מתימן לשטחה, הארץ, 6 בנובמבר 2017