החזית העממית הכל-רוסית – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏top: clean up, replaced: הינה ← היא באמצעות AWB
Israel57 (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
{{מפלגה
|שם = החזית העממית הכל-רוסית
}}
[[קובץ:ONF.png|שמאל]]
[[קובץ:ONF.png|שמאל]]
[[קובץ:ONF.gif|לוגו החזית העממית הכולרוסית|שמאל]]
[[קובץ:ONF.gif|לוגו החזית העממית הכולרוסית|שמאל]]

גרסה מ־18:34, 7 בפברואר 2018

החזית העממית הכל-רוסית
מדינה רוסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מייסד ולדימיר פוטין עריכת הנתון בוויקינתונים
מנהיגים ולדימיר פוטין עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 6 במאי 2011 – הווה (13 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
אידאולוגיות שמרנות לאומית, מדינתנות עריכת הנתון בוויקינתונים
מטה מוסקבה, כתובת, רחוב מוספילמובסקאיה עריכת הנתון בוויקינתונים
onf.ru
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
לוגו החזית העממית הכולרוסית
לוגו החזית העממית הכולרוסית

החזית העממית הכל-רוסית או חזית העם הכל-רוסיתרוסית: Общероссийский народный фронт) היא תנועה על מפלגתית שהוקמה ב-2011 על ידי ראש ממשלת רוסיה ולדימיר פוטין, שכיהן באותה העת כיו"ר מפלגת רוסיה המאוחדת. מטרת הקמת החזית הייתה להכליל בתוך רשימה אחת מועמדים עצמאיים יחד עם רשימת רוסיה המאוחדת לקראת בחירות הפרלמנטריות ברוסיה בדצמבר 2011.

הקמת החזית נתפסת כניסיונה של מפלגת השלטון ברוסיה (רוסיה המאוחדת) לצבור פופולריות לקראת הבחירות הפרלמנטריות, לאחר הנסיגה בתמיכתה בבחירות לשלטון המקומי שנערכו ב-13 במרץ 2011, אף שנותרה המפלגה הפופולרית ביותר ניכרה נסיגות בתמיכת האזרחים בה.

את ההצעה להקים חזית עממית עבור תומכי מפלגת השלטון שאינם חברי המפלגה באה מפיו של ראש הממשלה פוטין, בעת הכינוס האזורי של המפלגה בוולגוגרד, ב-6 במאי 2011. עוד באותו היום, דובר ראש הממשלה הרוסי, דמיטרי פסקוב, הבהיר את עקרונות הסיעה ולפיה:

  • אופוזיציה לא מערכתית (דהיינו, שאינה זוכה לתמיכת המדינה), לא תוכל להצטרף לחזית זו;
  • החזית נושאת מאפיין תת-מפלגתי ונחשבת לתנועה שנתמכת על ידי מפלגת רוסיה המאוחדת;

יש המשווים את החזית לחזית עממית אחרת, החזית הלאומית של מזרח גרמניה - שאיגדה שורת מפלגות וארגונים שתמכו במפלגת האיחוד הסוציאליסטי של גרמניה, אחרים טוענים כי החזית היא קורפורטיזם בדמות איטליה הפשיסטית.

ב-7 במאי 2011, בעת פגישת פוטין עם מנהיגי הארגונים החברתיים בנובו-אוגריובו שלאחר מכן היו לחברים בחזית החדשה, הוכרזו עקרונות הסיעה וב-13 במאי אותה שנה כבר פורסמה הצהרת ההקמה של התנועה.

כבר מיום ההכרזה להקמת התנועה הכריזו ראשי המפלגות הגדולות ברוסיה (רוסיה הוגנת, המפלגה הקומוניסטית של הפדרציה הרוסית) כי לא יתמכו בתנועה החדשה, מאחר שמטרת החזית היא לשמור על הרוב של רוסיה המאוחדת בפרלמנט וכי החזית נשענת במידה רבה על פולחן האישיות של ולדימיר פוטין עצמו.

בתגובה להקמת החזית, הקימו תנועות האופוזיציה ברוסיה, מקבילות משלהן; כך למשל, הלאומנים הקימו איחוד המעצמה של רוסיה, המאגד 13 ארגונים לאומניים. ב-22 במאי 2011 מפלגות השמאל הרוסיות הקימו את הוועד להצלה לאומית (Комитет национального спасения), קואליציה של ארגונים פוליטיים אופוזיציוניים, כשבראשן תנועת רוסיה אחרת, בהנהגת אדוארד לימונוב, לשעבר מנהיג המפלגה הנציונל בולשביקית. ב-5 ביוני הכריז גם גנאדי זיוגאנוב - מנהיג המפלגה הקומוניסטית - על הקמת חזית יריבה לזו שהקים פוטין.

ראו גם

קישורים חיצוניים